דלג לתוכן

האם יש דבר כזה לדאוג יותר מדי?

איכות החיים של הסובלים מחרדה מוכללת נפגעת באופן ניכר והיא גוררת סיבוכים כגון דיכאון, התמכרויות ובעיות משפחתיות ותפקודיות. אז איך אפשר לטפל בה?

מאת: ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, פסיכיאטר
תאריך פרסום: 21/11/2012 תאריך עדכון: 23/11/2020
2 דקות קריאה
על דאגנות יתר- GAD (חרדה מוכללת)

הסובלים מחרדה מוכללת חווים דאגה בנוגע לכל תחומי החיים, ברוב המכריע של שעות היום. תחושה חזקה כי הדאגה עצמה מטרידה ומפריעה לתפקוד. בנוסף, לרוב מתלווים תסמינים גופניים מרובים. קיימת תחושה של "מעגל סגור" שכולל חשיבה לפיה הדאגה עצמה היא ששומרת, ולכן קשה לוותר עליה. איכות החיים של הסובלים מחרדה מוכללת נפגעת באופן ניכר והיא גוררת סיבוכים כגון דיכאון, התמכרויות ובעיות משפחתיות ותפקודיות.

החוקר רוברט ליהי מציין 8 דפוסי חשיבה המאפיינים אנשים הסובלים מחרדה מוכללת:

1) אם משהו רע יכול להתרחש ואני מסוגל לדמיין אותו, אז באחריותי לדאוג לגביו.

2) לא אקבל אף מצב של חוסר וודאות – אני חייב לדעת באופן וודאי.

3) עליי להתייחס לכל המחשבות השליליות שלי כאילו הן האמת המוחלטת.

4) כל דבר רע שעלול להתרחש הינו שיקוף של מי שאני באמת כאדם.

5) כישלון אינו דבר שניתן לקבלו.

6) עליי להיפטר מיד מכל רגש שלילי.

7) עליי להתייחס לכל דבר כמקרה חירום.

8) דאג על עצם העובדה שאתה דואג כי אתה חש שזה עלול לשגע אותך.

הטיפול באדם הסובל מחרדה מוכללת כולל:

1) אבחון הכולל, בין היתר, הערכה פסיכיאטרית מעמיקה.

2) לעיתים רחוקות ביותר ניתן להיעזר בטיפול תרופתי, זאת בעיקר אם המטופל סובל מסימפטומים נוספים כגון דיכאון.

3) טיפול נפשי שיעזור תחילה להגיע למצב בטוח על מנת לאפשר ויתור על דפוסי החשיבה הקיימים. בהמשך, סיוע בשינוי דפוסי החשיבה הבסיסיים (למשל: "אם לא אדאג ויקרה דבר רע, זה באחריותי") והרחבת סל הכלים להתמודדות עם מצבי לחץ. כל זאת, כבסיס לשיפור חווית הדאגה והדיכאון.

מה כולל הטיפול ברמה הפרקטית - למה לצפות?

• בתחילה נפגשים עם רופא או פסיכותרפיסט בעל ניסיון והכשרה מתאימה.

• מקבלים הסבר נרחב על הקושי והצעה לתכנית טיפול. לרוב, בשיטת ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) המטרות והדרך להשגתן נקבעות יחד עם הלקוח, לאחר מתן המידע.

• מתחילים בשיחות אחת לשבוע במהלכן בוחנים לעומק את הקשיים, מתמקדים בויתור על הדפוסים הקודמים ורוכשים כלים חדשים להתמודדות. כמו כן, מתרגלים את השינוי.

• במהלך הטיפול, בין היתר: לומדים שורה של שיטות המפחיתות דאגה כגון דחיית הדאגה, דאגה רציונלית, הסחת דעת, מדיטציה וקשיבות, תרגיל אימון הקשב ואחרות.

• כשההרגשה משתפרת, מפחיתים את תדירות הפגישות וממשיכים בשיחות חיזוק מדי פעם.

מה משך הטיפול?

לרוב מדובר על טיפולים קצרי מועד (כ- 20 פגישות בממוצע), אלא אם יש בעיות עמוקות יותר. במקרים כאלה הטיפול עשוי להתארך עד שנה או שנתיים בתדירות הולכת ופוחתת.
מאת: ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, פסיכיאטר, מרפאת היבטים
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית