הר זה לא קיר – מדריך בריאותי למטיילים בגובה

בעשורים האחרונים כמות האנשים הנחשפים לגובה רב בטיולים עולה משמעותית. לרוב, שהייה בגובה אינה גורמת לבעיות, אך חשוב לזכור שבעת שהייה בגובה רב - מופעלים מנגנונים העלולים לגרום לטריגר של התפרצות מחלות שונות. מה יש לדעת כשמטיילים בגובה?

מחלות הידועות כעלולות להתפרץ בעקבות שהייה בגובה רב כוללות מחלה לבבית, חוסר חמצן לרקמות, הפעלה של מנגנוני דחק בגוף ושינויים המודינמיים בגוף.

כשאומרים גובה רב, למה מתכוונים?
על פי הספרות, גובה רב (High altitude) מוגדר כנע בין 1,500-3,500 מטרים; גובה רב ביותר (Very high altitude) מוגדר כנע בין 3,500-5,500 מטרים וגובה קיצוני (Extreme altitude) מוגדר כגבוה מ- 5,500 מטרים.

מחלות הנגרמות בגובה רב
תחת הכותרת של מחלות הקשורות לגובה (HAI - High Altitude Illnesses) נכללות מספר מחלות, ביניהן מחלת גבהים (AMS - Acute Mountain Sickness) בצקת ריאות הנגרמת בגובה (HAPE - High altitude pulmonary edema) ובצקת מוחית (HACE - High Altitude Cerebral Edema).

הסימפטומים של מחלת גבהים מופיעים לרוב אצל אנשים המגיעים לגובה חדש ב- 3-5 ימים הראשונים להגעה לגובה האמור. המנגנון העומד מאחורי מחלה זו נותר לא ברור. הסימפטומים השכיחים ביותר הם כאב ראש, בחילות, עייפות, ישנוניות והפרעות בשינה.

לעומת זאת, כאשר מדובר בבצקת ריאות בגובה רב, נשקפת ללוקה בה סכנת חיים. המחלה מתבטאת בקוצר נשימה במנוחה, שיעול מתמשך (לעיתים עם כיח בצבע ורוד), קושי בביצוע פעילות גופנית.

בצקת מוחית בגובה רב מוגדרת כנוכחות של מחלת גבהים עם סימפטומים של קושי בהליכה (אטקסיה), ירידה במצב המנטאלי ואדישות קיצונית.

במידה ואתם חווים סימפטומים אלו בעצמכם או אצל חברכם לטיול, פנו מיד לעזרה רפואית, לטיפול ומניעת החמרה במצב. כמובן שהצעד הראשון יהיה לרדת בגובה, כדי למנוע הידרדרות ולשפר במעט את המצב.

טיפים למטיילים בגובה

היו מאורגנים
תכננו מראש את הטיול והיעדים אליהם תרצו להגיע. יש לזכור כי לוקח כמה ימים להתרגל לגובה חדש. לכן, יש לקחת בחשבון שינויי מזג אוויר, קרבה למרפאה במידה ואחד מהמטיילים יחלה במחלת גבהים.

היו בכושר
גם אתלטים מיומנים חווים מחלת גבהים. טיפוס לגובה מצריך אנרגיה רבה, סיבולת לב ריאה וכושר טוב. חשוב לבוא כמה שיותר בכושר, על מנת להעמיס על הגוף כמה שפחות.

בקרו אצל הרופא לפני הטיול
יש להיוועץ בו על אפשרויות של דלקת ריאות, זיהום או כאבים בחזה. על אנשים עם בעיה רפואית לבבית או ריאתית לבצע בדיקת מאמץ כדי לבדוק את סיבולת המערכת הקרדיווסקולרית (לב-ריאה) שלהם.
בעיות בשינה יכולות גם הן להוות מקור לבעיה בטיול בגובה ויש להתייעץ עם רופא משפחה לפני הטיול.
כמו כן, בטיול למקום אנדמי, יש לבדוק אילו חיסונים יש לבצע על מנת להימנע מזיהומים.

שתו מספיק מים
התייבשות מקטינה את יכולת הגוף להתרגל לגובה חדש. לרוע המזל, הרבה מטיילים מגיעים לטיול מיובשים לאחר הנסיעה במטוס או באוטובוס ופותחים את הטיול בנקודת התחלה לא טובה. לפני הטיול, מומלץ לשתות כ- 2-3 ליטר ליום כדי להכין את הגוף שיהיה מצויד בנוזלים.
יש לקחת לטיול עצמו 1 ליטר מים לאדם לפחות ולשתות באופן קבוע. כמו כן, הימנעות מקפאין ואלכוהול טרם הטיול עוזרות למנוע התייבשות בטיול.

תרופות
יש לוודא כי לקחתם אתכם את כל התרופות הקבועות שלכם. כמו כן, ישנם מטיילים לגובה שנוהגים לקחת גם תרופות המסייעות לגוף להתמודד עם הגובה – acetazolamide (Diamox) וdexamethasone. עם זאת, יש לזכור כי גם לתרופות אלו תופעות לוואי ושהן לא נדרשות בכל גובה, אלא בעיקר בגבהים הגבוהים במיוחד.

מנוחה
לעיתים הטיול ממסך את תחושת העייפות, אבל חשוב להקדיש לכך זמן, אפילו עד תכנון יום-יומיים מנוחה עם ההגעה ליעד. המנוחה תאפשר לגוף לאגור כוחות ולהמשיך בטיול.

הימנעות
הטיפול הטוב ביותר נגד מחלת גבהים הוא הימנעות מהגעה למצב מלכתחילה. יש לדעת מהן הסכנות הצפויות בהגעה לגובה, להכיר את הסימנים המצביעים על תחלואה (כפי שתוארו לעיל) ובמידת הצורך, לפנות לגורם רפואי.


לרכישת ביטוח נסיעות >>

למידע נוסף אודות ביטוח נסיעות לחו"ל >>

מאת: סיון יוכפז, מערכת אינפומד