 |
שאלה
לרופאים
משלוח שאלות בנושאים רפואיים
רבים ומגוונים מגינקולוגיה והריון ועד לטיפול פיזיותרפי
|
|
|
|
|
|
תסמונת התשישות הכרונית (CFS)
|
|
|
| |
מהי תסמונת התשישות הכרונית ?
|
|
תסמונת
התשישות
הכרונית,
או בשמה האנגלי - chronic
fatigue syndrome
(CFS) זכתה לשמות רבים כמו "מחלת העייפות", "מחלת היאפים", "חולשה עצבית"
,(neurasthenia) ועוד. אמיתות ואגדות משמשות בערבוביה, דבר המקשה על
הגדרת המחלה, על מחקר, ועל פיתוח גישות טיפוליות שניתן למדוד את
השפעותיהן באופן אובייקטיבי.
הצעד הראשון בהבנת המחלה הוא בדיקה אובייקטיבית של שכיחות המחלה,
הגורמים לה, ובדיקת תוצאות כל המחקרים שנעשו בתחום עד עתה.
|
|
כיצד מוגדרת "תסמונת התשישות הכרונית" ?
|
|
עייפות או תשישות
היא תסמין
(סימפטום)
שעשוי ללוות מגוון רחב של מחלות
כמו מחלות זיהומיות, מחלות דלקתיות, הפרעה בתפקוד הלב,
הריאות,
הכבד
או
הכליות,
הפרעה בפעילות בלוטת המגן או האדרנל,
ומצבים כמו דיכאון
או חרדה.
תסמונת התשישות הכרונית מאופיינת בין שאר הדברים בכך שלא נמצאה אף סיבה
אחרת לעייפות.
המדדים הבאים מגדירים את קיומה של תסמונת התשישות הכרונית על פי הגדרת
המרכז לפיקוח על מחלות (CDC) בארצות הברית:
 עייפות
בלתי מוסברת הנמשכת לפחות חצי שנה, שאינה נגרמת על ידי מאמץ
ואינה מוקלת במנוחה, ושאין לה הסבר אחר.
התרחשות
ארבעה או יותר מהתסמינים הבאים: הפרעה בזיכרון או בריכוז,
הגדלת בלוטות
לימפה,
כאב שרירים,
כאב פרקים, כאב
ראש, שינה
שאינה מרעננת,
עייפות לאחר מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות.
|
|
| |
|
|
חלק ניכר מהאוכלוסייה
עשוי לסבול מתשישות
או מעייפות בימים מסוימים או
אפילו בחודשים מסוימים בשנה. כאשר לוקחים בחשבון רק חולים שהתסמונת שלהם
עונה למדדים הסגוליים של "תסמונת התשישות הכרונית" כפי שהוגדרו לעיל,
נמצא כי 0.2-2.5% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת
זו. השכיחות בנשים גבוהה פי
1.5 מזו שבגברים.
|
|
| |
|
|
עד היום לגמרי לא ברור
מה גורם
למחלה. השערות קמות ונופלות מדי שנה
בשנה, עדות נוספת לכך שאין אף השערה אחת שתסביר את המחלה במלואה.
השערת נגיף
אפשטיין-בר או זיהומים
אחרים:
(EBV)
נגיף
אפשטיין בר הוא נגיף
ממשפחת ההרפס
הגורם בדרך כלל באנשים
צעירים ל"מחלת הנשיקות" .(Infectious mono Nucleosis) בצורתה הקיצונית
מאופיינת מחלת הנשיקות בחום גבוה, כאב
גרון, פריחה,
הגדלת בלוטות
לימפה
והגדלת הטחול,
ועייפות, אולם חלק ניכר מהאנשים לא סובלים מתסמינים
והעדות
היחידה לכך שהם נדבקו בנגיף
הוא בבדיקת
דם.
שכיחות הנגיף
באוכלוסייה היא כל כך גבוהה, עד שרופאים רבים טוענים
בבדיחות כי EBV
משמעותו (הנגיף
Every Body's Virus של כולם). בזמנו סברו
כי נגיף
זה גורם לשינויים במערכת
החיסון העשויים לגרום לעייפות ממושכת
ולכל שאר התסמינים
של תסמונת התשישות הכרונית. השערה זו לא הוכחה מעולם,
ועובדה היא כי מיליונים רבים של אנשים חיים עם הנגיף
בגופם מבלי לחוש כל
תסמין,
ואנשים רבים ללא הנגיף
סובלים מתשישות
ממושכת.
מלבד נגיף
האפשטיין - בר סברו כי זיהום
כרוני
במזהם כלשהו עשוי לגרום
לתסמונת.
עד היום לא נמצא נגיף,
חיידק
או פטרייה ספציפיים הגורמים למחלה.
חלק מהמטפלים בחולים העלו השערה כי הימצאות פטריית הקנדידה
(CANDIDA)
במערכת
העיכול היא היא הגורמת לתסמונת.
פטריית הקנדידה
נמצאת במערכת
העיכול
של לפחות מחצית אוכלוסיית העולם, ואינה נחשבת במצב זה כמחוללת
מחלה. טיפולים נוגדי פטרת
ודיאטות מיוחדות להכחדת הקנדידה
הביאו רק סבל
נוסף לחולים ומעולם לא הביאו להקלה.
השערת חולשת מערכת
החיסון:
בחלק מהחולים בתסמונת התשישות הכרונית נמצאו שינויים לא ספציפיים בתפקוד
מערכת
החיסון, וחלק מהחוקרים סברו כי ההסבר לתסמונת
נעוץ בחולשה או
בשחיקה של תפקוד מערכת
החיסון. ברם, שינויים כאלו נצפו גם באנשים בריאים,
ובחלק גדול מהחולים בתסמונת
התשישות
לא נמצאו שינויים במערכת
החיסון.
קיימת סברה בקרב חולים רבים כי הם רגישים לזיהומים
יותר מחולים אחרים, גם
השערה זו אינה נתמכת במחקרים.
השערת השחיקה הרגשית:
בעבר חשבו כי "יאפים" ואנשים תחרותיים העובדים שעות רבות חולים במחלה
זו
יותר מאחרים. ממחקרי אוכלוסיות עולה כי אנשים מכל השכבות הסוציו -
אקונומיות ומכל התרבויות חולים במחלה במידה שווה, כך שגם השערה זו ירדה.
השערת הדחק
הנפשי:
רבים סבורים כי דחק
נפשי (סטרס) עשוי לגרום לתסמונת התשישות הכרונית.
אין ספק כי המחלה עצמה מלווה בתסמינים
של חרדה
או דיכאון,
אם כי עד היום
לא נמצא כי דיכאון
או חרדה
כשלעצמם גורמים למחלה. מלבד זאת, עד היום לא
נמצא כי דחק
ספציפי גורם
להתרחשות התסמונת
כפי שקורה בחולים עם הפרעה
פוסט טראומטית (כמו הלם
קרב, למשל).
השערה פסיכוסומטית:
למילה פסיכוסומטי
יש יחסי ציבור רעים, אבל אם מתרגמים את המושג לעברית
"נפש - גוף", ברור לחלוטין שברוב המחלות יש קשרי גומלין בין הנפש והגוף,
ולא ניתן להפריד בין השניים. למצבים נפשיים יש השפעה על הגוף, וחולי
דיכאון,
למשל, איטיים יותר וחלשים יותר מבריאים. מנגד, למצבים גופניים יש
השפעה על הנפש, ואין ספק כי חולי לב
נמצאים בחרדה
יותר מבריאים. באופן זה
גם תסמונת התשישות הכרונית היא מחלה שיש לה היבטים פסיכוסומטיים.
השערה כוללנית:
ריבוי ההשערות תומך בעובדה שלא ניתן להסביר את תסמונת התשישות הכרונית
באופן אחד. אפשרות אחת היא שמדובר במחלה שהגורם הישיר לה לא נתגלה עדיין.
כלומר, שיש בכל זאת גורם
מזהם או גורם גנטי
או גורם
סביבתי
הגורם למחלה
ושבבוא היום הוא יזוהה.
אפשרות אחרת היא שמדובר בהתבטאות אחת הנגרמת על ידי מגוון מאוד רחב של
מצבים. כלומר, שאצל חלק מהחולים מדובר בעייפות וחולשת שרירים
הנגרמת
בעקבות זיהום
חד בנגיף
האפשטיין - בר או זיהום
אחר, בחלק מהחולים מדובר
בתגובה רגשית לגורם דחק,
ובחולים אחרים מדובר בשחיקה.
בבירור הרפואי של חולים עם תסמונת התשישות הכרונית צריך לקחת בחשבון
שגם
מחלות מוכרות וידועות עלולות לגרום לעייפות. למשל, אי
ספיקת לב, ליקוי
בתפקוד הכליות
או הכבד,
תת פעילות של בלוטת המגן, מחלות פרקים מסוימות
ומחלות של בלוטות
ההפרשה הפנימית עלולות כולן לגרום לתשישות
ולעייפות.
חרדה,
דיכאון
והפרעות ראשוניות בשינה
עשויות גם הן לגרום לעייפות, תשישות
והפרעה בריכוז. לפני שקובעים כי מדובר בתסמונת התשישות הכרונית יש לבצע
בירור רפואי מקיף כדי לשלול את כל האפשרויות הללו.
|
|
|
|
|
עד היום לא נעשו די
מחקרים שבדקו את קצב ההחלמה של חולים הסובלים
מתסמונת התשישות הכרונית. מן הסתם, חלק מהחולים מחלימים מהר יותר וחלק
לאט יותר. ילדים מחלימים יותר מהר ממבוגרים. חולים עם דיכאון
וחרדה
מגיבים לטיפול תרופתי ספציפי טוב יותר מחולים ללא אבחנה פסיכיאטרית.
דבר
אחד בטוח, שלמרות האמונה המקובלת, תסמונת התשישות הכרונית אינה מגבירה
את הסיכון של הלוקים בה למחלות אחרות כמו סרטן,
מחלות לב
וכדומה. עד היום
לא דווח על תמותה עקב התסמונת.
|
|
|
|
|
החולים הסובלים מתסמונת
התשישות הכרונית עשויים לסבול ממגוון רחב מאוד
של תסמינים,
כולל עייפות, תשישות,
כאבי שרירים,
כאב פרקים, הפרעה בריכוז,
דיכאון,
הגדלת בלוטות
לימפה,
וחום נמוך.
חולים הסובלים ממחלה אחרת עשויים לסבול בנוסף לעייפות גם מתסמינים
נוספים הנובעים מאותה המחלה. למשל, יציאות רכות ומרובות, רעד
ודפיקות
לב
עשויים לרמז על פעילות יתר של בלוטת
התריס או חרדה.
תחושת פחד
משיגעון או
ממוות
המלווה בדפיקות
לב או קוצר
נשימה עשויה לרמז על התקף חרדה
מסוג בעת
(פוביה)
או על הפרעה בקצב
הלב. חיוורון
ועייפות לאחר מאמץ עשויים לרמז על
חוסר דם.
בדיקות מעבדה בסיסיות עשויות לסייע בקביעה לגבי הצורך בבירור נוסף. בדרך
כלל בדיקות המעבדה של חולים בתסמונת התשישות הכרונית אינן מלמדות על
הפרעה ביולוגית ספציפית, ואין צורך לבצע בדיקות נרחבות. במקרים מסוימים
בהם עולה החשד להפרעה ראשונית בשינה
מומלץ לבצע בדיקה מקיפה במכון שינה.
בעייתם העיקרית של החולים
בתסמונת
נובעת מהפער הניכר בין מצוקתם הגדולה
ובין הבדיקה הרפואית ובדיקות המעבדה שהן בדרך כלל תקינות לחלוטין.
החולה
סובל מאוד, אבל הסביבה אינה מאמינה לו, וכך מוצא את עצמו החולה
עסוק
בצורך להוכיח לסביבה את עובדת היותו חולה. חוסר האמונה אינו
פוסח על
קרובי משפחה וחברים, עמיתים לעבודה, ואפילו אנשי צוות רפואי.
החולה בשלב
מסוים מתחיל לחשוב שאולי באמת הכל מדומיין, ובסופו של דבר מרגיש
מתוסכל
מאוד.
|
|
|
|
|
|
|
|
מטרת הטיפול היא להפחית
את התסמינים
בכלל ובעיקר את העייפות, התשישות
וחוסר הריכוז, להפחית את רמת החרדה
והדיכאון,
להגביר את רמת הפעילות ואת
הביטחון העצמי ולשפר את איכות החיים. עד היום לא נמצא טיפול אחד אידאלי
שיביא להחלמה מיידית. לרוע המזל, לא נעשו עד היום די מחקרים קליניים
מבוקרים בהם נבדקה השפעה של טיפול מסוים בהשוואה לטיפול אחר או לטיפול
בפלצבו
(חוסר טיפול). יחד עם זאת, במחקר שפורסם בעיתון הרפואי הבריטי
(British Medical Journal) בתחילת השנה, סקרו החוקרים את כל המחקרים
הקליניים
שנבדקו בהם ההשפעות של טיפולים שונים בחולים עם התסמונת.
ממחקר
זה עולות הנקודות המעניינות הבאות:
פעילות
גופנית מדורגת, פיזיותרפיה,
וטיפול פסיכולוגי
קוגניטיבי הם
הטיפולים היחידים שיש הוכחות לגבי יעילותם.
אין הוכחה
כי נוגדי דיכאון
מביאים לריפוי, אולם הם עשויים להקל על
תסמינים
של חרדה
ודיכאון
המלווים את התסמונת.
בנוסף, בחולים הסובלים
מחרדה
או דיכאון
ראשוניים, תרופות אלו יעילות ביותר מ- 80%.
קורטיקוסטרואידים
כמו קורטיזון
או פרדניזון אינם יעילים כלל ואף
עלולים להיות מסוכנים.
מנוחה ממושכת
לא רק שאינה יעילה, אלא עלולה להזיק לבריאות ולסיכויי
ההחלמה.
אין הוכחה
רפואית לכך כי תזונה
מסוימת או הימנעות
ממאכלים מסוימים או
נטילת ויטמינים
או מינרלים
עשויים לתרום להקלה או לריפוי.
אין עדות
להוכחת יעילותם של תכשירים אנטיביוטיים,
נוגדי נגיפים,
ותרופות המשפיעות על מערכת
החיסון.
|
|
|
|
לסיכום
|
|
תסמונת התשישות הכרונית
שכיחה. הנסתר עדיין רב על הגלוי: לא ידוע מה
גורם לה, לא ברור כיצד מאבחנים את החולים הסובלים ממחלה זו, והחשוב ביותר
- לא יודעים איך לטפל בחולים הסובלים ממנה. פריצת הדרך החשובה ביותר
שהייתה בשנים האחרונות היא בכך שלפחות מכירים בה, והחולים לא חייבים
עוד
לסבול מחוסר אמון של הרופאים, קרובי משפחה וחברים.
בארץ פועלת עמותה לחולים הסובלים מתסמונת התשישות הכרונית
ומפיברומיאלגיה.
http://www.fibromyalgia.co.il
|
|
|
|
