נפאזודון הינה תרופה המיועדת לטיפול בדיכאון. תרופה זו עשויה להיות בעלת יתרון בקרב מטופלים אשר סבלו מתופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון אחרות. לעיתים התרופה ניתנת לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות אחרות, כגון חרדה או הפרעה פוסט טראומטית (Posttraumatic stress disorder). מנגנון הפעולה הפרמקולוגי שלו כולל מעורבות במערכת הסרוטונרגית, ובשיעור נמוך יותר במערכת הנוראדרנרגית.
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.תדירות וזמן נטילה
פעמיים ביום.טווח המינון
200-600 מ"ג ליום.תחילת ההשפעה
תוך שעה. ייתכן שיחלפו 4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.משך ההשפעה
תוך שעה. ייתכן שיחלפו 4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 6 שעות (או פחות), אל תקח את המנה שנשכחה, קח את המנה הבאה כרגיל.הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג, אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה יש ליידע את הרופא.אזהרות
תזונה
אין הגבלות.אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה.הריון
במחקרים בבעלי חיים, נצפו מומים בעוברים. אין די מחקרים בנשים הרות. יש להיוועץ ברופא. (C)הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא.תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.קשישים
לא ניתן.דווח לרופא במקרה של
- מחלת לב
- יתר לחץ דם
- לחץ דם נמוך
- מחלת כבד
- מחלה פסיכיאטרית
- תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
- הריון
- הנקה
סיכון ממנת יתר
נמוךסיכון מפיתוח תלות
נמוךתופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות כתוצאה משימוש בנפאזודון הינן: עצירות, יובש בפה (כדאי ללעוס מסטיק, או למצוץ סוכריה ולשתות הרבה מים), עייפות, בחילה, וסחרחורת. כדי להפחית את הסיכון לסחרחורת רצוי לא לעבור מהר ממצב שכיבה לעמידה, במיוחד בגיל מבוגר. כאבי ראש וקשיים בתפקוד המיני הינן תופעות לוואי יותר נדירות, ובכל מקרה של ראיה מטושטשת, קצב לב מוגבר, אובדן שיווי משקל או חולשה ועייפות מוגזמת, יש לדווח לרופא.פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[תרופות ממשפחת חוסמי האנזים MAO] : השילוב עלול להיות מסוכן. יש לחכות לפחות שבועיים בין הפסקת טיפול ב MAOI להתחלת טיפול בנפאזודון, ולפחות שבוע בין הפסקת טיפול בנפאזודון והתחלת טיפול ב MAOI. [אסטמיזול, טרפנאדין וציסאפריד]: בשילוב התרופות תתקיים עלייה ברמות התרופות שעלולה להביא להפרעות קצב חמורות. [תרופות ממשפחת SSRI]: שילוב התרופות עם נפאזודון עלול לגרום לתסמינים כגון: עצבנות, חוסר שקט, חוסר שינה וכאבי ראש. [טריאזולאם, אלפראזולאם]: בשילוב עם נפאזודון יש צורך להפחית את המינון של תרופות אלו. [דיגוקסין]: בנטילת התרופה יחד עם נפאזודון יש לבצע ניטור הדוק יותר של רמות הדיגוקסין.השפעת שימוש ממושך
לא צפויות בעיות.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים שלנו לפסיכיאטריה
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בני בן החמש וחצי עדיין מרטיב בלילה ולעיתים גם חוזר מן הגן עם מכנסיים רטובות. ברצוני לדעת איך להתמודד עם כך ולאיזה טיפול צריך לפנות. כמו כן, האם יש סיבה שהוא ממשיך להרטיב בגיל זה?
תשובה: הרטבה בלילה היא בעיה שכיחה בילדים: בגיל 5, 15% מן הילדים מרטיבים במיטה. כאשר בעיית ההרטבה מופיעה לעיתים גם בשעות היום, השכיחות של בעיות אורולוגיות או נוירולוגיות גבוהה יותר, והבעיה נקראת הרטבה מורכבת (Complicated enuresis). ההרטבה שכיחה פי שניים אצל בנים מאשר אצל בנות, והיא נפתרת באופן ספונטני ב-15% מן המקרים בשנה. התפתחות השליטה בשלפוחית השתן היא הדרגתית. בדרך כלל הילדים יכולים לשלוט במתן שתן בשעות היום בגיל 4 ובשעות הלילה בגילאים 5-7. קיימות מספר סיבות הגורמות להרטבה, ולעיתים מופיעים כמה מן הגורמים יחד. בין הגורמים: עיכוב בהתפתחות שלפוחית השתן והשליטה עליה. גורמים גנטיים - כאשר אחד או שני ההורים הרטיבו בלילה בילדותם - עולה הסיכוי שגם הילד ירטיב בלילה. נפח שלפוחית קטן. הפרשה לא תקינה של ההורמון האחראי על מתן שתן. חוסר יציבות של שריר בשלפוחית הקשור במנגנון השליטה. הפרעות שינה. כמות שתן מוגברת בשעות הלילה. גורמים פסיכולוגיים. יש לבדוק את הילד אצל אורולוג. בדיקת שתן כללית תוכל לשלול מחלות העשויות להשפיע על מתן שתן (סוכרת, למשל). בחלק מן המקרים תבוצע גם הדמיה של מערכת השתן (אולטרסאונד או ציסטואורטרוגרמה). הטיפול בהרטבת לילה נחלק לתרופתי וללא תרופתי. דרך טובה להתחיל היא זו הנותנת מוטיבציה לילד לא להרטיב: חלוקת פרסים על לילות יבשים. שיטה זו נמצאה כמביאה לשיפור משמעותי, והיא מוצלחת ופותרת את בעיית ההרטבה ב-25% מן הילדים. אימון שלפוחית היא שיטה בה מעודדים את הילד להתאפק לזמן ארוך ככל האפשר מן הרגע בו הוא חש בצורך להשתין. השיטה יעילה ב-35%. מיעוט שתיה בשעות הערב, והימנעות ממשקאות המכילים קפאין בשעות אלה, משום שהם גורמים לצורך לתת שתן. אזעקות הרטבה - מכשיר הממוקם מתחת למצעים ומזהה רטיבות. כאשר הילד מרטיב האזעקה מופעלת. השיטה פועלת באמצעות התניה - כך שהילד לומד לזהות את התחושה שלפני ההרטבה, ולקום לשירותים. שיטה זו נמצאה יעילה ביותר. שעון מעורר - המכוון לשעתיים-שלוש לאחר שהילד הלך לישון. השעון מעיר אותו ומזכיר לו ללכת לשירותים. קיימות שתי תרופות הניתנות כדי לסייע בהרטבת לילה: DESMOPRESSIN, הנקראת בעברית MINIRIN - הורמון, הניתן בערב ומסייע בהפחתת כמות השתן בלילה. תרופה אחרת היא IMIPRAMINE, או בעברית טופרניל.
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: אמי בת 78 צרודה זה חצי שנה. רופא אף-אוזן-גרון אבחן אצלה שמיתר קול בצד ימין משותק. ליתר בטחון הוא שלח אותה לבדיקת CT, ולא מצאו בה משהו רציני. אמי חזרה לרופא, והוא אמר לה שזה כלום. האם יש מה לעשות כשמיתר קול אחד משותק? אימי עדיין מאוד צרודה. מה עליה לעשות?
תשובה: הסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
תרופות קשורות
- אריפיפרזול
- זוקלופנתיקסול
- פרפנאזין
- ליתיום
- ציפרלקס
שאלות מתוך פורום דיכאון אחרי לידה
- בדידותהדר 05/05/2020 | 10:52ילדתי לפני 3 חודשים, אין לי עבודה לחזור אליה. ואני מרגישה בדידות עצומה. ההורים לא זמינים (קורונה). האם עצב ובדידות הם סיבה להתחיל טיפול תרופתי?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה טיפול תרופתי ד"ר יוסף חלבן 06/05/2020 | 15:57הדר שלום מזל טוב, למרות התקופה הקשה שעוברת עליך. עצב ובדידות לכשעצמן הנם ביטוי למצוקות נפשיות שהם חלק מחיינו ולא מדובר במחלה המצריכה בדכ' טיפול תרופתי. הטיפול הראוי במצבים אלו הינו טיפול בשיחות ותמיכה. עם זאת לעתים המצוקה הקשה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, (כמו למשל הקושי לטפל בילד, נדודי שינה קשים, ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל, פגיעה בתפקוד החברתי וכיו'ב), ובמקרים מסוימים ניתן להיעזר, בנוסף לטיפול בשיחות ולא במקום, בתרופות. על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים לך מומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר שיעריך את מצבך וימליץ על הטיפול המועדף בשבילך. דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה טיפול תרופתי
- שכיחות דיכאון אחרי לידהנתן 10/06/2017 | 23:58שלום רציתי לשאול מה השכיחות של דיכאון אחרי לידה. ראיתי שבדר"כ מדברים על 10% עד 15%. אולם ראיתי פרסומים על מחקרים שנעשו לאחרונה בארץ, שמדברים על 20% וגם על 25%. מה בפועל המצב ? האם יש נתונים רשמיים בארץ ? האם יש הבדל בין המצב בארץ למדינות אחרות ? בתומ"רהוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה ד"ר יוסף חלבן 12/06/2017 | 01:57לשואלת שלום, בדיקת שכיחות של הפרעות מסוג זה הינה מורכבת ולכן נתונים המתקבלים ממחקרים שונים לא יהיו זהים בדרך כלל. הסיבות לכך הן רבות, למשל אין תמיד נגישות לכל הסובלות מהתופעה, לדוגמא נשים הפונות לטיפול פרטי ואינו מופיעות בשום מאגר רשמי ולמעשה איש אינו יודע עליהן, מקורות המדע שאין אחידות ביניהם מבחינת אמות המידה לאבחון, למשל רופאי ילדים, רופאי נשים, פסיכיאטרים, אחיות טיפת חלב וכד' שלא כולם רואים את הדבר עין בעין, ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת הנתון של 10-15% הוא כנראה משקף נכוחה את המצב; וחוזר על עצמו לאורך שנים רבות. (אני עיינתי בתוצאות מס' מחקרים שפורסמו בין השנים 1996-2011). אך גם כאן יש לשים לב שהפער בין 10 ל-15 הוא פער ניכר ומשמעותי של 50%. שכיחות הדיכאון לאחר לידה בישראל על פי נתונים עדכניים למדי של משרד הבריאות הינה כ-10%. כך או כך, מדובר בשכיחות גבוהה ובסיבוך השכיח ביותר של הריון ולידה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה
- חולה באופן קבועג'וזי ורד 08/03/2017 | 17:20שלום רב, שמי ג'וזי ורד. ילדתי לפני שתיים וחצי. במהלך ההריון סבלתי מסוכרת, הקראת, התעלפיות ונפילות סוכר, כאבים בכל הגוף. במהלך ההריון הפסקתי לאכול בשר וכל דבר המגיע מהחי. במהלך ההריון רזיתי 10 קילו. מיד אחרי שילדתי החל דיכאון אחרי לידה(עדיין בדיכאון לדעתי) אני מקבלת כדור לבלוטה ומטופלת אצל פסיכולוגית 8 שנים. כל יום או יומיים אני חולה עם חולשה וחום ולא מצליחה לצאת מהמיטה(2.5) כל מריבה או ויכווח מפילות אותי ליומים שלושה של מחלה ושפעת. מה לדעתך אני צריכה לעשות כדאי לצאת מהמעגל הזה או אולי זה פיזי ומעיד על משהו רפואי? בבקשה תענו לי. תודה ובריאות שלמה לכולם.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- ממליצה בחוםמרתה 06/05/2017 | 22:26הי, קראתי את הפוסט ואני רוצה לספר לך שיש עוד אפשרויות. בזמנו, אני הלכתי למטפלת שעזרה לי להבין למה בכלל יש לי דכאון. ההבנה עשתה אותי לאדם אחר ומשם הדרך לריפוי בעזרתה של שרון היתה קצרה. היא מטפלת בשיטה שנקראת ביולוגיה טוטאלית והיא הביאה אותה מצ´ילה. היא מדהימה! מעבר לזה, היא גם קואצ´רית ומטפלת בעוד שיטות אז היא ממש מביאה מלא כלים למפגשים. התהליך קצר וזול לעומת האלטרנטיבות, כ4 מפגשים אני עשיתי. אני מודה כל יום על התהליך שעברתי עם שרון וממש ממליצה לך. דרך אגב, בגלל שהיא חיה בצ´ילה בעבר אז היא מטפלת היום בקליניקה בכפר סבא אבל גם עובדת אונליין, אז בעצם זה לא משנה איפה את נמצאת, היא זמינה. אפשר להתקשר אליה והיא תוכל להסביר לעומק יותר 054-4771585 או להציץ באתר שלה www.sharon-coach.com בהצלחה בכל מקרה!הוסף תגובה
- דיכאון אחר לידהג׳וזי ורד 18/03/2017 | 15:20הבעיה היא בבלוטת התריס. הבלוטה לא מאוזנת. אני מקבלת כדור בשם אטרוקסין. הטיפול הפסיכולוגי שאני נמצאת בו קיום הוא עקב גידול אוסטאומה בראש. הגידול הוסר לפני חמש שנים. תודה מראש, ג׳וזי ורדהוסף תגובה
- תשובת מומחה דיכאון מתמשך/מחלה גופנית(?) ד"ר יוסף חלבן 10/03/2017 | 16:01ורד שלום, את מציגה בשאלתך מצב מורכב ומתמשך מזה כ-3 שנים, (התקופה שלאחר הלידה וכן במהלך ההריון). ניכר הערוב ביו בעיות גופניות ונפשיות. התמונה חסרה פרטים מהותיים, כמו באיזה בלוטה מדובר, (אני מניח שמדובר בבלוטת התריס, שכן בעיות בבלוטה זו הינן שכיחות יחסית, אך איני יכול לדעת זאת בודאות), האם את נמצאת במעקב רפואי סדיר ופעילות הבלוטה מאוזנת, האם את במעקב רפואי על רקע הצמחונות והתזונה החסרה ומבצעת בדיקות שגרה של הפאראמטרים התזונתיים , כמו למשל ויטמין B12; האם הסכרת שלך מאוזנת? את מתארת מצב ממושך של זיהומים חוזרים שאת כורכת במצבי לחץ נפשי וכיו'ב. משברים נפשיים בהחלט יכולים להיות מלווים בתחלואה גופנית וההיפך, תחלואה גופנית, בעיקר אם היא כרונית, יכול לגרום להתדרדרות במצב הנפשי. מתוך התיאור הקצר יחסית של מצבך המורכב קשה לקבוע האם הבעיה הראשונית היא נפשית או פיזית. בנוסף לכך את כותבת שאת נמצאת כבר 8 שנים בטיפול פסיכולוגי אך אינך מפרטת את הרקע לפניה לטיפול ואת מהלכו והשפעתו עליך. עקב המורכבות שאת מציגה איני יכול בשלב זה זה להנחות אותך בדבר טיפולים, תרופתיים או נפשיים, שיסייעו לך לצאת מה"מעגל"; עם זאת נראה לי שלאור התמשכות הקשיים, הן הגופניים והן הנפשיים עליך לעשות בשלב זה 2 דברים: 1. לפנות לרופא המשפחה, או לרופא פנימי לשם בירור מקיף של מצבך הגופני 2. במקביל, להערכתי, את צריכה לפנות לפסיכיאטר, רצוי כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה, על מנת לעבור הערכה יסודית גם בתחום זה. חשוב מאוד לדעתי שהמטפלים השונים שאצלם את בבירור יתקשרו ביניהם וזאת על מנת לקבל תמונה כוללת של מצבך ולהימנע ממצב שבו מטפלים נקודתית בסימפטומים בודדים, טיפול שלעתים קרובות אינו הולם את הבעיה הבסיסית. כמו כן רצוי שבידי הפסיכיאטר ימצא סיכום הטיפול הפסיכולוגי שלך, על מנת להשלים את התמונה. חג שמח ורפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- ממליצה בחום
- דיכאון אחרי לידה חוזראלוד 22/02/2017 | 18:17אני נמצאת כבר כמעט שנה אחרי הלידה. אבל נתקלת בתופעות דיכאון וחרדות שכל הזמן חוזר. אין לי תמיכה מבן הזוג כי נפרדנו והרגשתי דחויה, מאוד ולא רצויה מהצד שלו לאורך כל התהליך. הילדה שלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני מאוד שמחה בתור אמא מאומצת לתת לה את מה שלי אין. הדיכאון בא הולך וחוזר, מרגישה לבד כל הזמן. אין לי הרבה חברים ואני לא רוצה בגילי לשתף את ההורים ולגרום להם לצער. לאן אוכל לפנות לקבל עזרה?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה" ד"ר יוסף חלבן 27/02/2017 | 22:16אלוד(?) שלום, לא בכדי שמתי את הכותרת במרחאות. יש לכך במקרה שאת מתארת 2 סיבות. האחת, כללית, שלפחות לדעתי, תגובות נפשיות המופיעות לאחר הלידה אינן בהכרח תופעות יחודיות ללידה והן אינן שונות מתגובות נפשיות המתרחשות לאחר אירועים אחרים, ובכל מקרה יש לקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות ווהאדם שחווה אותן. הסיבה השנייה, והיא נוגעת אליך, היא שאינך מתארת מצב דיכאוני אפייני,אלא מצוקה נפשית לנוכח מכלול נסיבות, בעיקרן מע' היחסים עם בן זוגך, הפרידה ממנו והצורך להתמודד לבד מול הסטטוס החדש של אמהות כשאת יחסית בודדה ונעדרת מערכת תמיכה מספקת. אני מניח שהקשיים שאת חווה בקשרים הבין אישיים שלך אינם חדשים אלא שכעת, לנוכח הצורך להתמודד עם התפקיד המורכב, בעיקר אם הוא חדש לך, הם בולטים ומעיקים יותר מאשר בעתות אחרות. עם זאת, "לא אלמן ישראל"; את זקוק לעזרה מקצועית שלא מסובך להגיע אליה. על פניו, (ואני אומר זאת בהסתייגות, שכן איני מכיר אותך וחסרים הרבה פרטים), נראה לי שהדרך לסייע לך להתמודד עם מצבך היא באמצעות פסיכותרפיה ולאו דווקא תרופות. למרות זאת, הייתי ממליץ לך על מנת לאבחן במדויק את מצבך ולהתאים את הטיפול הנכון, להיוועץ בפסיכיאטר, ורצוי מאוד כזב שאמון גם על פסיכותרפיה, ואני משוכנע שהוא יוכל לטפל בך או להפנותך למקום הנכון. ברצוני להתייחס בקצרה גם למה שכתבת בסיפא של דבריך, בדבר ההסתייגות לפנות להוריך ולשתפם בקשיים שאת חווה. חשוב מאוד שבשעת צרה או משבר נמצא את הדרך לגייס לעזרה את האנשים הקרובים לנו והאוהבים אותנו. זה כמובן לא בא במקום טיפול מקצועי, אבל הדבר נכון גם בכיוון הנגדי; טיפול מקצועי לא יכול להוות תחליף לתמיכה וחברות במשפחה ומחוצה לה. אני משוכנע שלו הקרובים לך היו נזקקים לעזרתך היית מתגייסת עבורם, ואין שום סיבה שכאשר את זקוקה לתמיכה לא ישיבו לך באותה מטבע. איני מסיים את דברי בברכת "רפואה שלמה", וזאת משום שאני סבור שאינך חולה. את במצוקה ובמשבר, דברים שעוברים על כולנו וניתן תמיד לסייע. מקווה שתמצאי במהרה את הדרך להיעזר, דר' חלבן יוסיהוסף תגובה
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה"
- בודקת... מי אני ומה שמי...מירי 25/10/2016 | 23:39האם אשה שלוקה בדיכאון (ואפילו קל) מסוגלת "לשחק אותה" שמחה, מאושרת, ומלאת חיוניות, למרות שהיא ממש לא מרגישה כך- במסגרת העבודה, החברות, המשפחה המורחבת וכד' פשוט, אני עדיין מנסה לברר את תחושותיי עם עצמי... בעוד בבית ובעיקר ליד הבעל המצב קצת שונה- כל התחושות, החוסר חשק, המצב רוח הירוד וכו' הכל יוצא החוצה, ובגדול! (ילדתי לפני 6 שבועות, ואלו לא תחושות חדשות, אני מסתפקת אם אחרי הלידה הנוכחית הם החמירו) אני לא נוטלת שום תרופה, מעולם לא ביקרתי אצל פסיכיאטר וכד' עד היום האשמתי את מצבי הרוח וכו' בהורמוני ההיריון, בגלולות ההורמונים שבאמצעי המניעה וכו' ועכשיו זהו נגמרו התירוצים- אני מצפה מעצמי לחזור לעצמי, ולא מצליחה! אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה מראש!הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה למירי שלום, ד"ר יוסף חלבן 26/10/2016 | 12:20שאלתך נוגעת בבעיה מורכבת ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי אם כי לא ניתן כמובן לתת תשובה שתקיף את כל ההיבטים בפרוט. ראשית, לשאלה האם אפשר "לשחק אותה" כשמדובר במצבים נפשים, התשובה היא בהחלט כן; עיניך הרואות, שאת מתנהגת באורח שונה בבית ומחוצה לו. באשר לבעיות נפשיות בכלל, כולל דיכאון שלאחר לידה, מדובר במצבים מורכבים שהינם תולדה של מס' רב של גורמים המעורבים בהיוצרותם. ישנם גורמים ביולוגיים, (תורשתיים, מחלות רקע גופניות, שינויים פיזיולוגיים כמו למשל תנודות ברמות ההורמונים, תזונתיים ןכיו'ב) ולא פחות ולעתים אף יותר גורמים נפשיים הכוללים את מבנה האישיות, תולדות העבר, נסיבות החיים, גורמי דחק וכד'. כל אלו חוברים יחד. פועל יוצא מכך הוא שקיים שוני אינדיבידואלי גדול מאוד בין אדם לאדם ולכן לא ניתן ללא בדיקה מקצועית לתת תשובות מוחלטות במסגרת כמו הפורום הנוכחי אלא להתייחס לבעיה באופן כוללני. לתנודות הורמונליות ישנה כמובן השפעה על מצבים נפשיים. דוגמה טיפוסית לכך היא ה-"blues" , מצב רוח ירוד, נטיה לתגובות רגשיות לא פרופורציוניות, התקפי בכי וסף גירוי נמוך המופיעים בימים הראשונים שלאחר הלידה וחולפים לאחר זמן קצר. תופעה זו הינה שכיחה ביותר ומופיעה אצל 50%, ואף יותר, מהנשים ומהווה ביטוי לירידה החריפה ברמות ההורמונים לאחר הלידה. תופעה זו הינה נורמלית ואין צורך בטיפול ספציפי מלבד הרגעה, תמיכה והבנה של הסביבה. הדיכאון שלאחר לידה הינו תופעה שונה לחלוטין. מופיעה מס' שבועות עד מס' חדשים לאחר הלידה והיא איננה קשורה למצב ההורמונלי, או קשורה ק'שר רופף למצב זה. זהו מצב נפשי מורכב שגורמים רבים עלולים להיות מונחים בבסיסו, כפי שציינתי לעיל. את טורחת לציין, וזו עובדה חשובה, שהתחושות שאת חווה אינן חדשות ושאת חווה קשיים רגשיים מזה תקופה ממושכת, וללא קשר ללידה, שכעת רק החמירו. מאחר שאינך מצליחה להתגבר על המצב בכוחות עצמך, וזה מצב טבעי ומובן, אני מאוד ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר, כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה לשם אבחון מדויק והתאמת טיפול הולם. . בברכת רפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה למירי שלום,