מילנציפרן

תזונה

אלכוהול

נהיגה

הריון

יש להתייעץ עם הרופא. בנטילת התרופה עד ללידה עלולים להופיע בתינוק, באופן הפיך, תסמיני גמילה ויש לבצע מעקב רפואי.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• הפרעות בכלי הדם
• לחץ דם בלתי מבוקר
• מחלת לב
• תפקוד כליתי לקוי
• צהבת (הצהבת העור ולובן העין)
• הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
• הפרעות בראייה, לחץ נוזלים גבוה בעין
• אפילפסיה (כפיון)

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות שכיחות: יובש בפה, עצירות, בחילות, הקאות, הרגשת חום, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן, רעד קל, הזעת יתר, דפיקות לב מהירות, צריבה במתן שתן ואורטיקריה. התופעות הללו נעלמות ברוב המקרים תוך זמן קצר אחרי תקופה של הסתגלות לתכשיר. בנוסף, במשך הימים הראשונים תחושות המתח והחרדה, חוסר שינה עלולות להתגבר. תופעה זו גם היא חולפת לרוב בהמשך השימוש. במקרים נדירים עלולים להופיע: בלבול, רעד או קשיחות, יתר או תת לחץ דם, שלשול, היפראקטיביות ושינויים במצב הרוח. במידה ומופיעות התופעות הללו יש לפנות לרופא המטפל. עיכוב בשפיכה בגברים וקושי להגיע לסיפוק מיני בנשים- הן תופעות לוואי נדירות יחסית.

במקרים מסוימים, הפרעות בתפקוד המיני המשיכו לאחר הפסקת הטיפול.

תופעות לוואי חמורות המחייבות פנייה מיידית לרופא: פריחה או תגובה אלרגית כמו גרד או התנפחות, צפצופים או קוצר נשימה. חולשה פתאומית או חוסר תחושה, בעיקר בצד אחד, או דיבור משובש- אלה יכולים להיות סימני שבץ. בעיות בלב, כמו כאב בחזה, התכווצות, תחושה של לחץ. 

סימני עודף סרוטונין במוח (תסמונת סרוטונין) כתוצאה מהשפעה חזקה במיוחד של התרופה, בעיקר כשנוטלים תרופות נוספות במקביל, כוללים: חום גבוה, בחילה, הזעה מוגברת, חרדה, גלי חום, התכווצויות שרירים או רעד, דפיקות לב מוגברות וחוסר מנוחה. 

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

מעכבי MAO: אין לתת מילנציפרן בשילוב עם תרופות אלו. שילוב כזה מגביר את הסיכון ללקות בתסמונת סרוטונין, הגורמת לתסמינים כמו: בלבול, חום גבוה, פירכוסים, הזיות, ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. יש להקפיד על מרווח זמן של לפחות שבועיים בין נטילת מילנציפרן ונטילת מעכב MAO. 

תרופות אחרות המגבירות פעילות סרוטונרגית: למשל אנטי דיכאוניים ממשפחת הטריציקליים והטטראציקליים, SSRI , אגוניסטים לרצפטורים של סרוטונין וליתיום. שילוב זה מגביר את הסיכון ללקות בתסמונת סרוטונין, הגורמת לתסמינים כמו: בלבול, חום גבוה, פירכוסים, הזיות, ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. 

מרחיבי כלי דם, משתנים, חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2, בולמי סידן , מעכבי ACE , חוסמי אלפא, חוסמי בטא ונוגדי יתר לחץ דם עם פעילות מרכזית: שילוב של תרופה המשפיעה על לחץ הדם עם תרופה המשפיעה על מערכת העצבים המרכזית, מעלה את הסיכון לירידה של לחץ הדם ו/ או התגברות הדיכוי של מערכת העצבים המרכזית. תופעות לוואי שעשויות להופיע הן: טשטוש, סחרחורות, התעלפות, בלבול. 

אדרנאלין: שילוב עם מילנציפרן גורם לסיכון מוגבר לאריתמיות לבביות ועליה מסוכנת בלחץ דם. אין לתת שילוב זה. 

דיגוקסין: מילנציפרן גורם לעלייה בריכוז הדיגוקסין דרך הפרעה לפינוי התרופה. משום כך שילוב זה עלול לגרום להפרעה קשה בקצב הלב. 

תרופות המכילות לינזוליד (תרופה אנטיביוטית לטיפול בזיהומים),  תרופות המכילות טרמדול או פטידין (משככי כאבים),  תכשירים המכילים סנט ג'ון וורט- היפריקום (תכשיר צמחי לטיפול בדיכאון קל), תכשירים המכילים מתילן כחול.

אישור רופא נדרש לנטילה משולבת של תרופה זו יחד עם תרופות מסוימות הפועלות על המערכת הקרדיווסקולרית (אלפא וביתא אגוניסטים אדרנרגים בהזרקה).

השפעת שימוש ממושך