 |
|
|
|
|
|
מאות אלפי ישראלים נוסעים בכל שנה אל מחוץ לגבולות ישראל, מקצתם למטרות עסקים או
ביקורים משפחתיים, וחלקם הגדול לבילוי חופשה. מדינות טרופיות ואזורי עולם בלתי
מפותחים מהבחינה הרפואית הפכו להיות משאת נפשם של טיילים רבים בני כל הגילים. וכיום
ניתן לראות משפחות שלמות מטפסות על פסגות הרים בנפאל.
בעיות רפואיות עשויות לצוץ לא רק במרכז אפריקה או באיים נידחים בדרום אמריקה;
זיהום נגיפי בדרכי הנשימה או שלשול חריף עשויים לקלקל גם בטיול בפרובאנס או במרכז
מנהטן. בנוסף, חולים רבים במחלות כרוניות, כמו חולי לחץ
דם גבוה או חולים הסובלים
מליקוי בליבם, שלא העזו לחשוב על טיול לחו"ל לפני כעשור או שניים, מטיילים כיום
ברחבי העולם.
הכנה נכונה עשויה למנוע צרות רבות ועוגמת נפש, ואפילו להציל חיים.
|
|
|
10
עובדות חשובות לנוסע לחו"ל
|
|
המחלות הזיהומיות השכיחות ביותר באיזורים טרופיים אינן מחלות "אקזוטיות" אלא
דווקא מחלות "כמו בבית": נזלת,
שלשול,
צהבת
זיהומית וכדומה. יחד עם זאת יש לזכור את
המחלות האקזוטיות, ולהצטייד בכל החיסונים
הדרושים.
|
1 |
סיבת המוות העיקרית אצל מטיילים לאיזורים טרופיים היא תאונות, ובעיקר תאונות
דרכים. מומלץ ללמוד את חוקי התנועה המקובלים בכל מדינה. בחו"ל כמו בישראל,
אלכוהול
פוגם בעירנות, ואין לנהוג תחת השפעת אלכוהול או סמים.
|
2 |
יחסי מין עם שותפים חדשים שכיחים בטיול. מחלות
מין נפוצות באיזורי עולם
טרופיים. יש להשתמש בקונדום
בחו"ל (כמו גם בישראל) עם כל שותפ/ה חדשים.
|
3 |
רוב הזיהומים
שאינם הורגים, אך הורסים טיול, מועברים במים ומזון. גם קוביות קרח
וגלידה עשויים להעביר מזהמים. להיזהר ממים: לא רק בשתייה, גם בצחצוח שיניים, מקלחת,
שחייה באגמים, ואפילו בשתיית מיץ תפוזים. בחלק מהמקומות מוהלים את המשקה עם מים.
|
4 |
בנסיעה ארוכה ברכב, ספינה או מטוס יש לשמור על ניידות כדי למנוע הפרעות בזרימת
הדם.
|
5 |
זיהומים בדרכי
הנשימה נפוצים לפחות כמו "שלשול של מטיילים". לכל מי שזקוק
לחיסון נגד שפעת
או דלקת
ריאות עם חיידק
הפנאומוקוק (חולים כרוניים, קשישים
וכדומה). מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה.
|
6 |
זיהום בדרכי הנשימה העליונות בזמן טיסה עשוי לגרום לתסמינים קשים בגלל טיסה
עשוי לגרום לתסמינים קשים בגלל בעיות בסינוסים.
אם אין ברירה וחייבים לטוס עם מחלה
חריפה, מומלץ להשתמש בנוגדי גודש.
|
7 |
יש לבדוק אם הביטוח הרפואי מכסה נסיעה לאיזור טרופי. לא כל ביטוח מכסה כל איזור.
|
8 |
לחולים הנולים תרופות קבועות מומלץ להצטייד באספקת התרופות למשך כל הטיול.
בנוסף, מומלץ להצטייד באספקת התרופות למשך כל הטיול. בנוסף, מומלץ לקחת מהרופא את
רשימת התרופות (שמות
גנריים ולא מסחריים).
|
9 |
לפני מסע לאיזורים טרופיים, או בכל מקרה של ספק, מומלץ לפנות לרופא המשפחה,
לאחד המרכזים לרפואה גיאוגרפית או למשרד הבריאות.
|
10 |
|
|
|
רפואה מונעת יעילה בהרבה
מטיפול בסיבוכים שכבר התרחשו. דבר זה נכון במיוחד בנסיעה
לחו"ל. בטיולי הרפתקאות עשוי להיות הרופא הקרוב ביותר במרחק של מאות
ואפילו אלפי
קילומטרים, והוודו של המרפא המקומי לא תמיד מצליח לעבוד על התייר הישראלי
המצוי.
הכנה קצרה לפני הטיול עשויה למנוע הרבה עוגמת נפש במהלכו. אלה הנוסעים
לאזורי עולם
טרופיים, בייחוד לאזורים כפריים, או לג'ונגלים באסיה, אפריקה או דרום
אמריקה,
צריכים להתחיל את תהליך ההכנה מספר שבועות מראש, כיוון שאת החיסונים
או את התרופות
המונעות מלריה
(קדחת) יש לקחת לעיתים שבועיים או חודש לפני ההגעה לאיזור היעד.
ההכנות כוללות ייעוץ מונע, במיוחד לגבי תרופות למלריה
והחיסונים הנדרשים, וכן ייעוץ
לגבי רשימת התרופות המומלצות. כיוון שחלק גדול מהגורמים המזהים משתנה
מאיזור לאיזור
ומתקופה לתקופה, יש לקבל ייעוץ ספציפי לפני כל נסיעה. את הייעוץ ניתן
לקבל במרפאות
גיאוגרפיות הפזורות ברחבי הארץ, במשרד הבריאות, או באינטרנט.
בנוסף, מומלץ לברר את סוג הביטוח הרפואי, כיוון שלא כל סוג ביטוח ולא
כל חברה מכסה
כל איזור בעולם.
הבעיה השכיחה ביותר במדינות מתפתחות היא "שלשול של מטיילים". התסמינים
האופיניים
כוללים שלשול, בחילות, ולעיתים הקאות וחום. המחלה נמשכת בדרך כלל 3 ימים
עד שבוע,
ולמרות שברוב המקרים היא אינה מסוכנת, היא בהחלט עשויה לפגום בטיול.
האיזורים בהם
מחלה זו שכיחה במיוחד כוללים את המדינות המתפתחות באפריקה, במזרח התיכון,
באמריקה
הלטינית ובאסיה, בעיקר הודו.
החיידקים הגורמים לשלשול של מטיילים נרכשים בדרך כלל בצריכת מים ומזון
מזוהמים.
ביסמות סובסאליצילאט עשוי למנוע את
השלשול, אך אין להשתמש בתרופה זו יותר משבועיים
ללא ייעוץ רפואי. הדרך הטובה ביותר להימנע משלשול היא לחטא מים ולצרוך
מים ומזון
ממקורות אמינים. כאשר שלשול מתפתח הוא חולף בדרך כלל מעצמו תוך מספר
ימים, והדבר
היחיד שיש להקפיד עליו הוא שתייה מרובה.
כדי למנוע התייבשות ניתן להשתמש בתמיסות מלחים מיוחדות (כמו Orest או
Hydran) שיש
להמיסן במים.
תרופות נוגדות שלשול עשויות להפחית את מספר היציאות ביום, אך אין להשתמש
בהן כאשר
יש חום גבוה או שלשול דמי. במקרים כאלה, אם אין רופא באיזור, מומלץ לקחת
טיפול
באנטיביוטיקה
(ציפרופלוקסאצין, אופלוקסאצין
או קו-טרימוקסאזול). כאשר נוסעים
למדינות מתפתחות יש להצטייד בתרופות אלו ולשאול את הרופא כיצד להשתמש
בהן לפני
הנסיעה.
פרוט נוסף אודות חיסונים לארצות אסיה ואפריקה
ניתן לראות בתשובה לשאלה
שנשאלה באתר.
|
|
|
|
|
אילו הכנות נוספות יש לבצע לפני טיול לאזורים טרופיים ?
לפני שנוסעים לאיזור אקזוטי יש לוודא שמצב הבריאות הכללי תקין. קשה לאזן לחץ דם
שנתגלה זה עתה או סוכרת חדשה בפפואה ניו גינאה. אם אתם סובלים ממחלה כרונית והמצב
הבריאותי כרגע יציב, והרופא חושב שהנסיעה לא תסכן אתכם, יש להכין מראש את התרופות
שאתם לוקחים לכל התקופה. צריך לוודא שהביטוח הרפואי מכסה את הנסיעה.
יש לדאוג ולקבל לא רק את החיסונים הספציפיים, אלא להשלים את החיסונים השגרתיים
לפני הנסיעה (שפעת, דלקת ריאות, טטנוס,
דלקת
כבד וכדומה). ניתן להיעזר ברופא המשפחה
או במרפאות גיאוגרפיות לקבלת ייעוץ מסודר.
|
|
|
|
|
|
במדינות טרופיות או מתפתחות יש סכנה בשתיית מי ברז או מים עומדים שלא עברו טיפול
מיוחד. ניתן לצרוך בבטחון מים שהורתחו, משקאות מוגזים בבקבוקים סגורים ומים שעברו
חיטוי כימי.
קרח, גלידה, פירות וירקות עלולים להכיל גורמים מזהמים. הרתחה היא הדרך הבטוחה
ביותר לחטא מים. אין להוסיף קרח לאחר ההרתחה. חיטוי כימי מבצעים עם יוד או כלור.
ניתן לרכוש בבתי המרקחת גלולות חיטוי מיוחדות.
|
|
|
|
|
|
צריך להיות מוכן לכל אפשרות. מזוודות יכולות ללכת לאיבוד, או אפילו להיגנב. מטען
היד עלול להיעלם, ולא בכל עיר או כפר נידח שמגיעים אליו יהיו תמיד רופא או בית
מרקחת זמינים. לאלו הנזקקים לטיפול כרוני בתרופות מומלץ לקחת את כמות
התרופות
הדרושה לכל משך המסע. מומלץ להפריד את התרופות מהמטען הנשלח למטוס, ולשאת אותן
במטען היד.
בנוסף, יש להצטייד במרשמים הכתובים באנגלית והמכילים את השמות הגנריים (ולא
המסחריים העשויים להשתנות ממדינה למדינה), וכן בסיכום מחלה קצר כתוב
אף הוא
באנגלית, ולשאת אותם יחד עם הדרכון.
|
|
|
|
|
בגובה רב לחץ החמצן נמוך, והדבר מביא לשורה של שינויים פיסיולוגיים העלולים, ללא
טיפול, להסתיים אפילו במוות. הכנה מתאימה לפני הטיפוס על ההר עשויה למנוע את
ההפרעות הנגרמות בשל מחלה זו. השינויים הפיסיולוגיים מתחילים בגבהים של 2000-3000
מטרים, אך נהיים חמורים מעל גובה של 3000-3500 מטרים.
כמובן שאנשים החולים במחלת ריאות או מחלת לב נמצאים בסיכון יתר לפתח
"מחלת
גבהים".
הביטויים המוקדמים כוללים כאב ראש, חולשה וחוסר תיאבון. במקרים חמורים מופיעים
קוצר נשימה והפרעה במערכת העצבים, ובמקרים קיצוניים, כאמור, אף מוות.
הסתגלות איטית, מנוחה במהלך הטיפוס ושתייה מרובה עשויים למנוע מחלה זו.
כאשר מתפתחת מחלת גבהים ניתן להשתמש באצטאוזולאמיד, אך כמובן, יש להיוועץ ברופא או
במדריך הנמצאים במקום.
בכל מקרה לאלה מביניכם המתכננים טיפוס הרים מומלץ להיוועץ במומחה לפני
הנסיעה.
|
|
|
|
|
משככי כאב:
פאראצטאמול, דיפירון,
קודאין, פרופוקסיפן,
תרופה נוגדת דלקת לא
סטרואידית כמו אספירין במבוגרים מגיל
15 שנה.
מערכת העיכול: תרופה נוגדת שלשול, תרופה נוגדת עצירות, תרופה
נוגדת בחילה או הקאה,
פפטוביסמול, תמיסת מלחים לשתיה.
עור: משחה אנטיביוטית לזיהומי עור, משחה נגד גרד.
אנטיביוטיקה: לשלשול - אופלוקסאצין
או ציפרופלוקסאצין, לזיהום בדרכי
השתן בנשים -
קו-טרימוקסאזול, לזיהום בגרון -
פניצילין או אריתרומיצין.
עיניים: טיפות עיניים (נוגדי גודש לטיפול בעין גרויה).
תגובות אלרגיות: אנטי-היסטאמינים.
נשים: טמפונים, תרופה נגד פטריות.
מין: קונדומים.
כללי: סבון, פלסטרים, אגד, יוד לחיטוי פצעים, דוחי יתושים, רשת.
תרופות למניעת מלריה:
לנוסעים לאזורים המתאימים.
התרופות מהבית: לחולים הזקוקים לתרופות.
הערה: כמובן שהנוסע למדינה מפותחת יכול להסתפק ברשימה חלקית בלבד
ואילו הנוסע
לאזור אקזוטי עשוי להזדקק לפריטים נוספים. רשימה זו היא בגדר המלצה בלבד
ובכל מקרה
יש להיוועץ ברופא המשפחה או במומחה לרפואה גיאוגרפית.
|
|
|
אתרים
באינטרנט לפני נסיעה.
|
|
|
|
|