InfoMed: בעיות נפוצות


			חרדה		בעיות נפוצות

כתובת הדף השתנתה לחצו למעבר לכתובת החדשה: http://www.infomed.co.il/anxiety.asp
מהי חרדה ? \| חרדה נורמלית וחרדה כמחלה \| מה גורם לחרדה ? \| ביטוייה של חרדה דאגנות כללית \| התקף בעת \| הלם קרב \| היפוכונדריה \| הפרעה כפייתית טיפול \| מתי לפנות לרופא ?
		חרדה (anxiety)

	מהי חרדה ?
חרדה היא תחושת פחד מוגזמת או תחושת בהלה או דאגה יתרה המלווה בתסמינים גופניים הבאה בעקבות ציפייה לסכנה שיכולה להיות חיצונית או פנימית. לא תמיד קל לאדם מן השורה להבדיל בין פחד לחרדה. הדוגמא הבאה עשויה לסייע: אם אתה מטייל בג'ונגל ואריה חושף את שיניו מולך יש סיכוי רב כי תרגיש פחד. אם לעומת זאת פודל קטן וחביב הולך לידך ואתה "מת מפחד" שחיית המחמד תינשוך אותך, לבך פועם בחוזקה ונשמתך קצרה זו חרדה. אחד ההבדלים החשובים בין פחד לחרדה הוא שפחד נובע מהסכנה עצמה ואילו חרדה מתעוררת עקב ציפייה לסכנה. חרדה יכולה ללבוש פנים רבות, בתלות בגורם לה, באישיות של האדם הסובל ממנה וכנראה שגורמים תורשתיים וגורמים התפתחותיים משפיעים על העוצמות והצורות השונות של חרדה. מצבים ומחלות רבות נחשבים היום ל"הפרעות חרדה", למשל: התקפי בעת (פניקה), פוביות, התנהגות כפייתית או מחשבות טורדניות, היפוכונדריה (פחד ממחלות) הפרעת חרדה בעקבות טראומה ותחושת חרדה כללית.
	חרדה נורמלית וחרדה כמחלה
חרדה ופחד הן תופעות נורמליות, רחבות היקף, שתפקידן המקורי לגרום לאדם לברוח מסכנה. כל אדם חווה לעתים תחושת חרדה מסוימת. תחושה זו מאופיינת בתחושת פחד לא ממוקדת ומלווה בדרך כלל בכאב ראש, הזעה, דפיקות לב, תחושת עילפון, תחושת חנק או כאב בחזה, כאב בטן ושלשול. רוב בני האדם עשויים לחוש חרדה מסוימת כאשר הם צריכים לעמוד מול אולם מלא אנשים ולנאום. חרדה נחשבת למחלה או להפרעה כאשר היא מפריעה לתפקודו של החולה בה, למשל, כאשר היא מוגזמת ביחס לגירוי שמעורר אותה. לעתים מלווה חרדה בדיכאון, בושה או אשמה.
	מה גורם לחרדה ?
כיום סבורים כי הנטייה לחרדה היא תורשתית, ונובעת משיבוש במערכת המעבירים העצביים במוח ובעיקר של נוראפינפרין, סרוטונין וחומצה גאמא אמינובוטירית (GABA). תפקידם העיקרי של מעבירים עצביים אלו הוא פיקוח על תפקודים רגשיים ומנטליים רבים וביניהם תחושת רעב, מצב הרוח ועוד. באמצעות חומרים כימיים כמו אדרנלין או איזופרנאלין ניתן להשרות התקף חרדה חד (התקף בעת או Panic) בכל אדם. תרופות מסוימות, כמו סומאטריפטאן גורמות להתקפי חרדה כתופעת לוואי של ההשפעה הכימית שלהן במוח. עדיין לא ברור מדוע אדם מסוים סובל מתסמונת חרדה כללית או מהתקף בעת ואילו אדם אחר עם אותו סוג של שיבוש סובל דווקא מהיפוכונדריה או מכפייתיות. חלק מהחוקרים סבורים כי למאפיינים אישיותיים וסביבתיים יש השפעה על אופי התסמונת ממנה סובל האדם.
	ביטוייה של חרדה
בדרך כלל מאופיינת חרדה בתחושת פחד או בהלה מוגזמת ובתסמינים גופניים כמו הזעת יתר, דפיקות לב, קוצר נשימה, רעד, שלשול וכאב ראש. לעתים מלווה חרדה בדיכאון, בעייפות, בהפרעות עיכול ובירידה ביכולת הריכוז. התדירות והעוצמה של התסמינים הללו שונים מחולה לחולה. המאפיינים משתנים מסוג אחד של מחלת חרדה למשנהו:
חרדה או דאגנות כללית (Generalised anxiety)
תסמונת זו נפוצה מאוד, וחלק מהחוקרים סבורים כי לפחות 10% מהאוכלוסייה סובל ממנה. למרבה הצער, רוב האנשים הסובלים מדאגנות יתר אינם פונים לרופא כלל וסבורים כי כך צריך לחיות. התסמונת מאופיינת בכך שהאדם הסובל ממנה נמצא בחרדה רוב ימות השבוע, וסובל מעצבנות, עייפות, קשיי ריכוז, מתח שרירים והפרעה בשינה. האדם אינו יודע להגדיר בדיוק ממה הוא דואג, אך תמיד יימצאו סיבות הגיוניות לכאורה לדאגה. בדרך כלל יהיו הדאגות סביב נושאים הקשורים בעבודה, בגידול ילדים או דאגה כרונית לכך שמשהו עלול לקרות לילד או לקרוב משפחה אחר.
	התקף בעת (Panic attack)
התקף בעת מתאפיין בהתקף חד של חרדה המלווה בתסמינים גופניים ספציפיים כמו דפיקות לב, הזעה, רעד, קוצר נשימה, תחושת חנק, כאב או לחץ בחזה, בחילה, סחרחורת, תחושת עקצוץ בגפיים וצמרמורת. לעתים קרובות מלווה ההתקף בפחד מאיבוד שליטה או פחד להשתגע או פחד למות. התקף כזה מגיע לשיאו בתוך 10 דקות מהתחלתו ובדרך כלל מסתיים גם ללא טיפול סגולי בתוך שעה או קצת יותר. התקף בעת מבהיל מאוד ובגלל דמיונו להתקף לב, להפרעה בקצב הלב, להפרעה בבלוטת המגן ולתסחיף של קריש דם לריאות, עוברים אנשים הסובלים מהתקף בעת בדיקות רפואיות רבות לפני האבחנה.
הלם קרב (PTSD - Post Traumatic Stress Disorder)
תסמונת הלם קרב מאופיינת בשורה של תסמינים המתחילים לאחר שהאדם נמצא בסכנת חיים מוחשית. התסמינים כוללים פחד, תחושת בהלה וחוסר אונים, וחוויה חוזרת של התסמינים כפי שנחוו בזמן האירוע. חלק גדול מהחולים מנסים להימנע ממפגש מחודש עם האירוע. תסמינים נוספים כוללים הפרעה בשינה, קשיי ריכוז, ורגזנות יתר. חלק מהחוקרים סבורים כי מדובר בתסמונת שהאירוע הטראומטי גרם לה וחלק אחר סבורים כי מדובר באנשים הסובלים מנטייה להפרעת חרדה וכי האירוע הטראומטי גרם להתפרצות מחלה שהייתה פורצת בלאו הכי.
היפוכונדריה
פחד מוגזם ממחלות (היפוכונדריה) נחשבת כיום להפרעת חרדה. התסמינים כוללים התעסקות יתר במחלה רצינית שהאדם בטוח כי הוא סובל ממנה למרות בדיקות רפואיות המצביעות על כך שהוא אינו סובל מהמחלה. בדיקות רפואיות והרגעה על ידי הרופא בדרך כלל אינן מביאות לרגיעה. קיימות חרדות ספציפיות למחלות שונות וכיום שכיחות במיוחד פחד מאיידס (AIDS phobia) ופחד מסרטן (Cancerophobia).
הפרעה כפייתית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder)
הפרעה כפייתית היא מחלה שכיחה הגורמת סבל רב לחולים בה. התסמונת עשויה להתאפיין במחשבות טורדניות שאינן מרפות או מדחף לבצע פעולות מסוימות, שאי ביצוען אינו נותן מנוח. למשל, אנשים העסוקים ברחיצה כפייתית של הידיים, ואי הימצאותו של ברז עשוי להוציא אותם מדעתם. לעתים יכולות להופיע רק מחשבות טורדניות כמו "נעלתי את הדלת או לא נעלתי ?" ולעתים יופיעו פעולות כפייתיות כמו מריטת שיער או שלושה סיבובים בדיוק לפני השינה כדי לבדוק שהכל נעול. כל אדם יכול לחוות מחשבות טורדניות או אפילו להיות כפייתי במידה מסוימת בשלב כלשהו בחיים, אולם כאשר ההפרעה הכפייתית מפריעה לתפקודו של האדם מדובר בהפרעה. כיום סבורים החוקרים כי כמו בכל הפרעות החרדה, לתורשה יש תפקיד חשוב, ואכן השכיחות של הפרעה זו גדולה יותר במשפחה של אדם הסובל מההפרעה.
	טיפול
תרופות נוגדות חרדה תרופות נוגדות חרדה מיועדות להפיג את תחושת החרדה ולהביא לאיזון המעבירים העצביים במוח כדי למנוע התרחשות תסמינים ולסייע בחזרה לתפקוד. בנזודיאזפינים הן תרופות המשמשות להרגעה מיידית במצבי חרדה חדה כמו התקפי בעת. הבנזודיאזפינים מדכאים פעלותם באזור של המוח השולט בתחושות. פעולתן נעשית על ידי המרצת הפעולה של חומר כימי הנקרא חומצה גאמא אמינו בוטירית (GABA). ה GABA נקשר לתאי מוח ובולם מעבר של אותות חשמליים. משערים כי הבנזודיאזפינים מגבירים את ההשפעה הבולמת של GABA על תאי המוח ובכך מונעים פעילות יתר במוח הגורמת לחרדה. הסיכון העיקרי בנטילת בנזודיאזפינים לטווח ארוך הוא שאנשים הנוטלים אותם באופן סדיר עלולים לפתח סבילות ותלות בתרופה. מסיבה זו נותנים בנזודיאזפינים בדרך כלל לתקופות קצרות (פחות משבועיים). אם אדם לוקח אותם לתקופות ארוכות יותר, הגמילה חייבת להיעשות בהדרגה ותחת השגחה רפואית, כדי למנוע הופעת תסמיני גמילה הכוללים חרדת יתר, אי שקט ובלבול. תרופות ממשפחת חוסמי בטא לעתים משתמשים בתרופות ממשפחת חוסמי בטא כדי למנוע את התסמינים הגופניים של חרדה, בייחוד כאשר החרדה נובעת מגירוי ספציפי כמו בחינה, ראיון קבלה לעבודה או "חרדת קהל" לפני הרצאה. תרופות החוסמות ספיגה מחדש של המעביר העצבי סרוטונין תרופות החוסמות ספיגה מחדש של המעביר העצבי סרוטונין (SSRIs) משמשות לטיפול ממושך בחולים עם הפרעת חרדה. תרופות אלו מונעות את התסמינים הגופניים ואת תחושת הפחד או הבהלה ואינן גורמות לתלות או לסבילות. תרופות אלו יעילות ביותר ושיעור ניכר של חולים שמחלתן גרמה לקשיי תפקוד חוזרים לתפקוד מלא עם הטיפול.
	מתי לפנות לרופא ?
הפרעת חרדה שכיחה מאוד וכל אדם עשוי בתנאים מסוימים לסבול מהתקף חרדה. כאשר מדובר בפחד או חרדה הנובעים מגירוי ספציפי כמו לפני בחינה ניתן ליטול תרופת הרגעה שאינה מצריכה מרשם רופא או לנקוט באמצעי הרגעה כמו הרפיה, מדיטציה וכדומה. כיוון שהפרעת חרדה ממושכת יותר, שאינה נובעת מסיבה ספציפית, עשויה למרר את החיים ולהפריע לתפקוד בעבודה ובמשפחה, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי ולא להניח כי מדובר באיזו עצבנות שתעבור עם הזמן. שילוב של טיפול תרופתי עם או בלי טיפול בשיחות (פסיכותרפיה) יעילים ביותר ועשויים להחזיר את החיים לתקנם. מומלץ לפנות לרופא אם את או אתה סובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים במשך יותר מכמה ימים או יותר מפעם אחת:
תסמינים גופניים הכוללים דפיקות לב, הזעה, רעד, קוצר נשימה, תחושת חנק, כאב או לחץ בחזה, בחילה, סחרחורת, תחושת עקצוץ בגפיים וצמרמורת, שלא נמצא להם הסבר רפואי מניח את הדעת.
דאגה כללית שאינה ממוקדת ושאינה חולפת.
עייפות, תשישות, קשיי ריכוז והפרעה בשינה שאין להם הסבר מיידי.
התעסקות מטרידה או פחד מתמיד ממחלה ספציפית.
פחד מאיבוד שליטה, פחד להשתגע או פחד למות.
מחשבות טורדניות או הרגלים כפייתיים ומטרידים.
חרדה ספציפית (פוביה) המפריעה לתפקוד.