כתבה פרסומית דפיקות לב מואצות

Share |

סובל מלחץ? התייעץ על המומחה בפורום רפלקסולוגיה >>>

פעימות הלב יכולות להיגרם כתוצאה מאימון מאומץ או מהתרגשות או סתם כך. לעיתים נדירות יש קשר למחלה חמורה. רוב האנשים שמתלוננים על דפיקות לב אינם סובלים מבעיות לב, אך הם מודאגים יתר על המידה לגבי האפשרות למחלה כזו. לכן הם רגישים מדי לפעילות רגילה של ליבם. מקור החרדה הוא לא פעם מחלת לב ממנה סובלים ההורים, קרובי משפחה אחרים או חברים. 

הבנת הדופק
ניתן לחוש דופק בחלק הפנימי של מפרק כף היד, בצוואר או מעל הלב עצמו. בבדיקה הבאה שלכם, בקשו מהאח/ות או הרופא/ה לבדוק את הדרך בה אתם מודדים את הדופק שלכם. מדדו את הדופק שלכם ושל בני משפחתכם, תוך ציון שינויים עם הנשימה. יש שינוי נורמלי בדופק עם הנשימה (מהיר יותר כששואפים ואיטי יותר כשנושפים). על אף שהדופק עשוי להאיץ או להאט, לדופק רגיל יש קצב קבוע. 

פעימות לב נוספות, אקראיות, שאותן אנו חווים כקפיצות או חבטות בחזה, קורות כמעט לכל אחד. בדרך כלל אנשים מבחינים בפעימות נוספות אלו לפני השינה. אין לפעימות לב אקראיות אלו כל חשיבות, אלא אם הן תכופות (יותר מחמש בדקה) או אם הן מתרחשות ברצף של שלוש או יותר. 

דופק מהיר עשוי לחקות מצב של דפיקות לב. קצב לב שעולה על 120 פעימות בדקה (ללא פעילות גופנית) אצל מבוגרים הוא סיבה להיבדק אצל הרופא/ה. ילדים צעירים מתלוננים על דפיקות לב לעיתים נדירות. אם ילד מתלונן, בדקו את המצב עם הרופא/ה שלכם. 

גורמים
זכרו שהגורמים השכיחים ביותר לדפיקות לב מהירות (מעבר לפעילות גופנית) הם חרדה וחום. מצב של קוצר נשימה או כאבים בחזה במקביל, מגביר את הסיכויים לכך שמדובר בבעיה משמעותית. נשימת יתר עשויה גם לגרום לפעימות חזקות ולאי נוחות בחזה, אך קצב הלב נותר פחות מ-120 דפיקות בדקה.

טיפול ביתי
אם אדם נראה מתוח או חרד, התמקדו בכך ולא באפשרות למחלת לב. אם החרדה אינה נראית כגורם סביר למצב והאדם אינו סובל מתסמין נוסף שמופיע בתרשים ההחלטה, התייעצו עם הרופא/ה שלכם. אם הבעיה נמשכת, פנו לרופא/ה. 

בעת ביקור אצל הרופא/ה
דווחו לרופא על קצב הדופק שמדדתם באופן מדויק והאם המקצב היה סדיר. התסמינים ייעלמו על-פי רוב עד שתפגשו את הרופא, כך שחיוני לדייק בתיאור המצב. הרופא יבדוק את הלב והריאות שלכם. סביר להניח ש-א.ק.ג לא יעזור באבחון הבעיה, אם היא אינה קיימת בעת שהבדיקה נערכת. לעיתים נדירות יש צורך לערוך צילום רנטגן של החזה. 

אל תצפו שהרופא יבטיח שהלב שלכם יהיה בריא בחודש הבא, בשנה הבאה או בעשור הבא. לרופא שלכם אין כדור בדולח והוא אינו יכול לערוך טיפול עשרת אלפים ללב או החלפת שמנים. אתם, לא הרופא שלכם, אחראים לתחזוקה מונעת של ליבכם.

 
סובל מלחץ? התייעץ על המומחה בפורום רפלקסולוגיה >>>






פורום חרדה

ד"ר ניר עישר

ד"ר ניר עישר
ד"ר ניר עישר הינו מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. כמו כן, מנהל פיתוח וחדשנות במכון פסגות,יוזם את היום עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • פלאשינג ( הסמקה) שגורם לחרדה חברתית
  • דין
  • 20/03/2015 03:07
  • שלום דר שמי דין אני בן 24 אני מילדות סובל מפלאשינג בפנים שגרם לי בעבר לחרדות חברתיות אדירות וגם בהיותי היום בוגר עדין סובל מפלאשינג (הסמקה לא רצויה ) הסמקה גסה כך אני קורא לזה כי אני נהיה עגבניה אדומה לכל דבר בכל מצב בו אני נמצא ובו אני מנסה להיות . ולא קשור מי האנשים ומה סוגם וגם בהיותי בבית לבד אני מרגיש פלאשינג הזה . שאלתי לתחום קיבלתי תרופות חוסמי בטא כמו : דרלין , ופרולול. כשהתמשתי בתרופות אלו אלו קרוב לחודש וחצי לא הרגשתי שום שיפר . האם היתי צריך להשתמש בתרופה זו לזמן ארוך יותר כדי להרגיש שיפור ? והאם את ממליצה על תרופה אחרת שחוסמת ממש את כלי הדם בפנים מקבוצת חוסמי בטא? האם חוסמי אלפא יעזרו לי במקרה כזה ? כל בדיקות אנדוקרנולוגיות בוצעו ורואים בבירור שיש הזעת יתר + פלאשינג . האם תמליצי לי על ניתוח שחותך את עצב הפנים והאם את מכיר כירוג כזה בארץ שמבצע ניתוח זה MICRO ETS ? אשמח אם תראה קישור הזה: http://www.hyperhidrosis-usa.co om/facial_blushing.html האם זה אמיתי ? אשמח לשמוע ממך כל עצה קטנה כי היא סיכוי בשבילי לעוד משו קטן כי אני כבר מציתי את כל האופציות שיכולות להיות . היתי אצל פסכיאטר והשתמשתי בתרופות סכיאטריות. מבצע טיפול CBTקוגנטיבי כבר 20 פגישות ללא עזרה . אצל נוירולוג גם כן אצל רופא עור אנדוקרונלוג טיפול אסתתי IPL .(הם לא יכולים לעשות ) שום אופציה ושום רופא לא מצליח לפתור את התעלומה אשמח לתשובתך . תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בהחלט קיימים ניתוחים, זה לא משהו שרלטני. השאלה היא יותר לגבי האם הזעת יתר + פלאשינג אמורים בכלל להיות נושא למחשבה לא כל שכן לסבל. אני מאמין שלאנשים שזביבך התופעה לא מפריעה במיוחד ועיקר התגובות הן כשלא מבינים אותן בתחילת הקשר איתך ובתגובה לאי נוחות שאתה מביע. לכן יש שני מסלולים אחד שבו אתה נוקט - לחסל את הבעייה והשניה - ללמוד להתעלם ממנה. לדעתי הדרך השניה יעילה יותר ומסוכנת פחות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אוסידי ומחזור
  • יעל
  • 18/03/2015 12:27
  • ד"ר שלום, כתבתי לך כאן בעבר, יש לי אוסידי לאחר לידה שנמשך כשנה ואני מתמודדת איתו בcbt -שעוזר מאוד, אבל תמיד מפסיקה כשיש שיפור ונופלת חזרה. כעת חזרתי לטיפול ובנחישות גדולה להגיע איתו עד הסוף...לא להפסיק גם כשיש שיפור. במקביל שוקלת תרופות SSRI. שמתי לב שהאוסידי שלי מושפע מאוד משינויים הורמונליים לקראת המחזור החודשי, ממש השפעה חריפה. האם נראה לך שבמצב כזה לתרופות ישנה אפילו חשיבות גבוהה יותר בטיפול באוסידי שלי? תודה רבה לך, יעל

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • זה די שכיח שכשיש הפרעה שמופיעה לאחר לידה, קיימת תסמונת קדם ויסתית. לגבי התרופות, חשוב להתייעץ עם המטפלים שלך. כל אדם ייחודי מבחינות רבות ויגיב בצורה שונה לתרופות עצמן, לרעיון נטילת התרופות, לכישלון או להצלחה של התרופה וכל אחד מאלה בשילוב עם מה שקורה בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי. באופן כללי, אני ממליץ על טיפול תרופתי, רק אם לא ניתן לבצע את הטיפול ההתנהגותי, או את זה הקוגניטיבי. לא הייתי מסיק מכך ישירות על המצב הספציפי שלך. כאמור, את יכולה להתייעץ עם המטפלים שלך, שמכירים את כל הצדדים שלך או אפילו לפנות לשמוע דעה שניה. לא הייתי עוסק בשאלה הזו מעבר לשעות אחדות בסך הכך, אם את רואה שזה הופך בעצמו למחשבה טורדנית, הייתי מחליט שלא להחליט בעצמי, והייתי משאיר את ההחלטה בידי המטפל שלי. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה רבה לך
  • יעל
  • 19/03/2015 08:30
  • תודה רבה לך ד"ר על תשובתך המהירה, ושוב הנך קולע לבעיה, אני אכן עוסקת בצורה אובססיבית בנושא התרופות כאשר מגיעה הנפילה. המטפלת שלי טוענת בהחלטיות בלתי מתפשרת שאני מאוד חזקה ושכאשר אני מתרגלת חשיפות, מצבי משתפר פלאים ואני מתפקדת בצורה מצויינת בחיי, ולכן אין לי שום צורך בתרופות, רק בהמשך עבודה ובהתגברות על מחשבות טורדניות משניות סביב האוסידי והפחד מהפחד, ושעליי להוביל את הטיפול עד סופו, וכך אעשה. אם יהיו בעיות, אולי אפגוש אותך לחוות דעת נוספת :) שיהיה לך יום מקסים, יעל

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אני לא מכיר מחקרים שבדקו את הסוגיה הזו. אני מניח שהשאלות שלך נובעות מהבעייה הכפייתית, ולכן במקום להאזין להמלצת המטפלים שלך או לנסות ולראות אם זה טוב לך אישית, זה הפך למחזבה טורדנית נוספת. אם כך את לא מעוניינת לקבל יעוץ על מנת לפעול לפיו אלא להרגיע את עצמך בצורה זמנית עד שהמתח יעלה שוב ותחפשי את ההרגעה הבאה. זה משמר את החרדה ואת הכפייתיות. ההמלצה שלי היא שתעשי לך רופא: תחליטי מפי מי תשמעי ותבצעי ללא עוררין ובצעי זאת. הרבה הצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אזון תרופתי
  • אלי
  • 24/03/2015 12:28
  • אני מקבל 320מ"ג אנטומין 20 זיפרקסה 2עד4 קלונקס דפלפט כרונו 1500 ארטן 10 וכדורים לחץ דם גבוה סכרת הרטבה אימובייל sos soa האם זה הגוני אם לא אייך אפשר לשנות / לאזן?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • משאלתך עולה שקיים מספר או מספר של תרופות שהוא אופטימלי. אם כן השאלה שלך, שאתה כאילו גם עונה עליה היא האם לא כדאי להתחיל להוריד, ממה שאתה נוטל. ובכן התשובה האמיתית לשאלתך היא: אם אתה לגמרי בריא ואתה אוכל תזונה מאוזנת ( לאו דווקא מה שבטעות קוראים לו בריא ), אין לך צורך בתרופות כלל, כולל לא ויטמינים. תרופות אמורות להילקח בגלל שנוצרה בעייה: ההתנהגות שלך לא מאוזנת ועליך לפצות על כך, או שהגוף שלך יצא מאיזון זמני או קבוע. במקרה שלך נראה שאתה שייך לקטגוריה האחרונה, שהגוף שלך יצא מאיזון בשטחים אחדים. השאלה הנכונה אם כך תהיה האם התרופות החזירו את הגוף שלך לאיזון ואם לא מה עוד ניתן לעשות כדי לחזור לבריאות מלאה או קרוב לכך? השאלה השניה היא האם קיים מחיר של תופעות לוואי שאתה משלם עבור השיפור הזה והאם ניתן למצוא דרך שבה תשלם פחות או בכלל לא. אם שמת לב אני מתעניין בחולי ובריאות. אני יוצא מתוך ההנחה שמשרד הבריאות והרופאים מחוייבים לשמור על בריאותך, כך שאם תרופה תגרום לנזק העולה או השווה לבעייה שלך, היא תוצא מייד מהשוק ומהשימוש. מכל הסיבות הללו איני מתעניין במשקל החומרים ולא במספר הכדורים שצריך לבלוע: לכן, בריאות, בריאות בריאות והרבה הנאה. אני מקווה שעניתי לשביעות רצונך. ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
לעמוד הפורום
רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה...קרא עוד
פרופ' בזיל לואיס פרופ' בזיל לואיס
מנהל מערך המחקר הקרד...קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל