כתבה פרסומית דפיקות לב מואצות

כל אחד חווה דפיקות או פעימות לב. פעימות לב חזקות יוצרות רושם של משהו חמור, אך לרוב מדובר בדבר מה פשוט.

סובל מלחץ? התייעץ על המומחה בפורום רפלקסולוגיה >>>

פעימות הלב יכולות להיגרם כתוצאה מאימון מאומץ או מהתרגשות או סתם כך. לעיתים נדירות יש קשר למחלה חמורה. רוב האנשים שמתלוננים על דפיקות לב אינם סובלים מבעיות לב, אך הם מודאגים יתר על המידה לגבי האפשרות למחלה כזו. לכן הם רגישים מדי לפעילות רגילה של ליבם. מקור החרדה הוא לא פעם מחלת לב ממנה סובלים ההורים, קרובי משפחה אחרים או חברים. 

הבנת הדופק
ניתן לחוש דופק בחלק הפנימי של מפרק כף היד, בצוואר או מעל הלב עצמו. בבדיקה הבאה שלכם, בקשו מהאח/ות או הרופא/ה לבדוק את הדרך בה אתם מודדים את הדופק שלכם. מדדו את הדופק שלכם ושל בני משפחתכם, תוך ציון שינויים עם הנשימה. יש שינוי נורמלי בדופק עם הנשימה (מהיר יותר כששואפים ואיטי יותר כשנושפים). על אף שהדופק עשוי להאיץ או להאט, לדופק רגיל יש קצב קבוע. 

פעימות לב נוספות, אקראיות, שאותן אנו חווים כקפיצות או חבטות בחזה, קורות כמעט לכל אחד. בדרך כלל אנשים מבחינים בפעימות נוספות אלו לפני השינה. אין לפעימות לב אקראיות אלו כל חשיבות, אלא אם הן תכופות (יותר מחמש בדקה) או אם הן מתרחשות ברצף של שלוש או יותר. 

דופק מהיר עשוי לחקות מצב של דפיקות לב. קצב לב שעולה על 120 פעימות בדקה (ללא פעילות גופנית) אצל מבוגרים הוא סיבה להיבדק אצל הרופא/ה. ילדים צעירים מתלוננים על דפיקות לב לעיתים נדירות. אם ילד מתלונן, בדקו את המצב עם הרופא/ה שלכם. 

גורמים
זכרו שהגורמים השכיחים ביותר לדפיקות לב מהירות (מעבר לפעילות גופנית) הם חרדה וחום. מצב של קוצר נשימה או כאבים בחזה במקביל, מגביר את הסיכויים לכך שמדובר בבעיה משמעותית. נשימת יתר עשויה גם לגרום לפעימות חזקות ולאי נוחות בחזה, אך קצב הלב נותר פחות מ-120 דפיקות בדקה.

טיפול ביתי
אם אדם נראה מתוח או חרד, התמקדו בכך ולא באפשרות למחלת לב. אם החרדה אינה נראית כגורם סביר למצב והאדם אינו סובל מתסמין נוסף שמופיע בתרשים ההחלטה, התייעצו עם הרופא/ה שלכם. אם הבעיה נמשכת, פנו לרופא/ה. 

בעת ביקור אצל הרופא/ה
דווחו לרופא על קצב הדופק שמדדתם באופן מדויק והאם המקצב היה סדיר. התסמינים ייעלמו על-פי רוב עד שתפגשו את הרופא, כך שחיוני לדייק בתיאור המצב. הרופא יבדוק את הלב והריאות שלכם. סביר להניח ש-א.ק.ג לא יעזור באבחון הבעיה, אם היא אינה קיימת בעת שהבדיקה נערכת. לעיתים נדירות יש צורך לערוך צילום רנטגן של החזה. 

אל תצפו שהרופא יבטיח שהלב שלכם יהיה בריא בחודש הבא, בשנה הבאה או בעשור הבא. לרופא שלכם אין כדור בדולח והוא אינו יכול לערוך טיפול עשרת אלפים ללב או החלפת שמנים. אתם, לא הרופא שלכם, אחראים לתחזוקה מונעת של ליבכם.

 
סובל מלחץ? התייעץ על המומחה בפורום רפלקסולוגיה >>>




פורום חרדה

ד"ר ניר עישר

ד"ר ניר עישר
ד"ר ניר עישר הינו מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. כמו כן, מנהל פיתוח וחדשנות במכון פסגות,יוזם את היום עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דרושים/ת עובדים/ת לעבודה קלה מהבית
  • מלי
  • 09/02/2016 21:27
  • דרושים עובדים ועובדות לעבודה קלה מהבית, העבודה היא במגוון תפקידים ואפשרויות לבחירה: שירות לקוחות, טלמרקטינג, טלמיטינג, מכירות, או הקלדה, שכר גבוהה! בין 5000-12000 בחודש!, לפרטים נוספים אפשר לפנות לטלפון 0546471128 או במייל avodot293243@gmail.com

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דיכאון רציני
  • אנונימית בת 17
  • 06/02/2016 20:25
  • אני סובלת מכמה דברים מחלת מין שלא עוברת כבר חצי שנה ציונים נמוכים חבר שההורים לא מקבלים ובעקבות כך אבא שלי שגילה שאנחנו עדיין בקשר,לא מדבר איתי/מתייחס אליי כי כנראה איכזבתי איתו שאני בקשר עם החבר עלייה במשקל בחרתי מגמה שונה משל 2 החברות הטובות שלי וכתוצאה מכך התרחקתי מאחת מהן.. אני מתמודדת לבד עם המון דברים בזמן האחרון וזה כבר הגיע למצב שאני לא יכולה יותר לשאת את כל זה לבד.. זה מצטבר עוד ועוד ובכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי בסופש הזה ואינלי את מי לשתף,אני מרגישה לבד בעולם הזה ולא מסוגלת לבוא מחר לבית ספר בכלל עם המצב רוח הזה יש לי מחשבות אובדניות אבל לא אעז לעשות אותן. אני סובלת מתיסכול ודיכאון כמו שלא היה לי בחיים. מדימוי עצמי נמוך ותחושת בדידות נוראית. אין לי את הכוחות להמשיך מרוב כל הבכי והמצב רק הולך וגורע ועוד דברים שליליים נוספים. מרגישה שאני צריכה הפסקה מהעולם אבל אין איך.מרגישה כלואה בתוך חדר של דיכאון שגם אם יש לי את הרצון לצאת מימנו אני פשוט לא מצליחה ואין לי עזרה מאף אחד.כל פעם שיש לי תקווה ומשתפר המצב רוח מעט,היא פשוט מתנפצת ברגע אחד ואני עולה לחדר מסתגרת,בוכה ומוצפת בדברים שליליים. ואף אחד לא שם לב לזה ביומיים האחרונים מהמשפחה ואני לא מסוגלת יותר ככה.קשה לי ואני באמת שבורה לחתיכות מבפנים אף על פי שאני נראת מבחוץ כאילו שהכל טוב. יש עצה את מי לשתף? האם זה נשמע כמו דיכאון שמצריך טיפול או שיחלוף לבד?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דיכאון רציני בגיל 17
  • ד"ר ניר עישר
  • 07/02/2016 18:22
  • שלום לך. הצלחת להביע היטב את חוסר האונים שלך, שגם אם המצב משתפר הוא חוזר ליפול מייד, את היאוש, שלא מותיר כל תקווה ואפילו את הסבל האדיר, שלגביו רמזת. הסביבה שלך מנוכרת ולא מרגישה שאתבבעיה כל כך גדולה, לכן מעבר לבדידות שאת חשה עקב התנכרות אביך, את מבודדת בתוך עצמך, אפילו איפה שיש אחרים שיכלו לסייע ולתמוך. המסקנה המתבקשת היא לקחת חופשה מהחיים ולהתעורר כשהכל יחלוף. לא הייתי ממליץ לך על דרך זו, גם אם היא היתה אפשרית מבחינת המציאות. שאיפה זו דומה לשאלתך, אם לא אעשה כלום, האם זה יחלוף. ובכן התשובה לשאלה זו, היא דווק - כן. הרוב המוחלט של הדיכאונות וגם העמוקים ביותר, חולפים תוך פחות משנתיים. למה תרצי לטפל בזה קודם? כי שנתיים זה סבל רב, כי ההתפתחות התקינה שלך תלויה בזה שלא תהיי בדיכאון ובעיקר, כי אפשר וכדאי. למה לא הייתי רוצה שתנהגי כמו היפהפיה הנרדמת ותתעוררי לאחר הדיכאון? כי כנראה שהנטיהה לדיכאון קיימת בתוכך. לכן זה עלול להופיע שוב. מסיבה זו הייתי שמח לו ידעתי שאת פונה לטיפול וגם בגלל שלפעמים הסבל כל כך גדול או שאת שומעת שמישהו אחר התאבד, ואת עלולה לעשות מעשה. חשוב לי להגיד לך, שכל מי שביסה להתאבד ונכשל ועבר טיפול מוצלח מאושר מכך שלא הצליח להתאבד. ועכשיו אל מה שאני מציע, למרות שאין לי נתונים כך שאנסה כל מיני כיוונים, שייתכן שחלקם פחות מתאימים לך אישית. כאמור בכל מקרה אני מציע טיפול יעיל. כעצה ראשונה הייתי מנסה לחשוב על כל בני המשפחה המצומצמת וגם המורחבת, מי יכול להגיש לך סיוע מבלי לבקר או לדחות אותך. ברוב המוחלט של המשפחות יש לפחות אדם אחד כזה. פני אליו ותעזי בו. לפעמים עצה של אדם שרואה את הדברים מזווית אחרת, משנה את הכל. הרבה פעמים, שינוי קטן ההתנהלות שלך יכול לשנות את הכל. בקשר למחלת המין, הייתי פונה ללא דיחוי לרופאת נשיםוממלא אחר כל המלצותיה. ניתן גם להעזר בשרות הסוציאלי בקו"ח אם את נתקלת בבעיות. בבית הספר יש יועצת ויש גם פסיכולוגית חינוכית. ברוב המקרים הן לא מיומנות בטיפול בדיכאון, אך הן מקושרות היטב ויודעות איך להפנות אותך למקומות בהן תפתרי את בעיית הדיכאון וייתכן שיסייעו לך גם לפתור את הבעייות עם אבא, קיימים שרותי חינם של העיריה/מועצה שהן מכירות היטב. את יכולה לפנות לקו"ח. רופא הילדים שלך או אפילו המזכירה ישמחו להפנות אותך לאיש המקצוע המתאים מטעם הקופה. אני מניח שיש עוד כמה אפשרויות, אך לדעתי אחת מאלה יכולה להתאים. חשוב ביותר שתהיי בחברה: חברות, משפחה... אם את יכולה לחדש קשרים, שנותקו, זה מצויין אני מאחל לך הצלחה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מרגיש מנותק ולא מחובר לעולם
  • מיכאל
  • 28/01/2016 18:31
  • שלום, אני בן 23, בריא בדרך כלל, לא נוטל תרופות קבועות. בחודש-חודשיים האחרונים שמתי לב לירידה פתאומית בשמיעה. עשיתי בדיקת שמיעה שיצאה תקינה אבל עדיין אני חש בירידה באיכות השמיעה. בשבוע האחרון בנוסף לירידה בשמיעה התחילה לי מעין תחושה מוזרה של "ראש כבד", סוג של לחץ על כל הראש, לא באיזור מסויים. אציין שלא מתלווה חום, כאבי ראש או תחושת נימול. בנוסף אני מרגיש קושי מאוד רב בלהצליח להקשיב ולהתרכז ואני מרגיש שמשהו השתנה בי. לדוגמא, כשמישהו מדבר אני מצליח להבין רק משפט אחד כל פעם וקצת קשה לי לעשות הקשר לנושא השלם שהוא מדבר עליו. זה קורה גם כשאני רואה טלוויזיה או בזמן הלימודים. זה לא היה ככה פעם והייתי מצליח להתרכז ולהבין הכל. אני חושב שהתיאור שלי גם לא הכי מדוייק כי קשה מאוד להסביר את מה שאני מרגיש. בנוסף אני גם מרגיש תחושה מעורפלת, כאילו משהו בראש נאטם והכל מעורפל ומוזר. אציין כי אני עובד במשרה מלאה, 9 שעות ביום מול מסך מחשב. לא משתמש בסמים או באלכוהול אבל האורח חיים שלי לא הכי בריא; אני אוכל הרבה ג'אנק ומאפים ולא מקפיד כל כך על תזונה מאוזנת. מבחינת משקל הכל תקין (גובה: 1.80 משקל: 80 קילו). ותוצאות של בדיקת דם שעשיתי גם חזרו תקינות. בנוסף הייתי אצל נוירולוגית שלא מצאה שום דבר חריג אבל נתנה לי הפניה ל MRI ובהפניה רשום שיש לשלול "בעיה דמינילאטיבית". חוץ מכל התסמינים שתיארתי כאן אני מתפקד רגיל לגמרי, הולך לעבודה, לימודים, ישן כמו שצריך ואין שום דבר מיוחד או ספציפי שיכול לגרום לי ללחץ או לחרדה וגם שום דבר לא השתנה בזמן האחרון בחיים האישיים שלי. אשמח מאוד לתשובה עניינית אפילו שאני יודע שאי אפשר לאבחן דרך הודעה בפורום כי אני כבר לא יודע מה לעשות ואיך לפתור את הבעיה הזאת או למה היא קשורה. תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מנותק ולא מחובר
  • ד"ר ניר עישר
  • 29/01/2016 23:21
  • שלום, נכון עשתה הנוירולוגית, ששלחה אותך ל- MRI. חשוב לשלול מחלות שניתנות לטיפול קל יותר, אם תופסים אותן מוקדם יותר. זאת גם במחיר ש- 500 איש יעשו בדיקות שיצאו תקינות על כל חולה שנאבחן. לשאלתך, ייתכן שאתה סובל מכל התסמינים שתארת ללא חרדה? אני מסופק ולכן אני נוטה לצאת מתוך ההנחה, שייתכן שיש גרעין של תחושה גופנית, שאין לו משמעות שלילית לגבי עתידך, ומשם התפתח מתח שגרם לתופעות רבות נוספות. אני מניח שבעיות הריכוז והזיכרון אינן קשורות לירידה בשמיעה או לניתוק. המחנה המשותף הנפשי היחיד ביניהם יכול להיות - חרדה. הייתי שוקל אבחון פסיכיאטרי ואם זה לא מספיק, איבחון נוירו-פסיכולוגי. אם זה לא מתאפשר הייתי פונה ישירות לנסות חודשיים של טיפול. הייתי בודק ומכמת את כל התסמינים במהלך שבוע עכשיו ובתום החודשיים. הייתי מחליט אז לגבי ההמשך. אני הייתי עושה את זה במקביל לברור הנוירולוגי. הרבה הצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה על התגובה
  • מיכאל
  • 30/01/2016 13:27
  • תודה רבה על התגובה דוקטור. אז ככה, שכחתי לציין שבשבוע האחרון מאז שהמצב הזה החמיר, כמעט כל יום מאז שהתחיל המצב להדרדר לקראת הלילה אני ממש מתחיל לרעוד בלי שליטה ומאוד חזק ולא מקור. זה רעד בלתי נשלט ובפעם הראשונה שזה קרה כמעט הזמנתי אמבולנס כי הייתי בטוח שאני עומד לקבל התקף לב או משהו עד שזה נרגע ובסוף חזרתי לישון. אני משער שזה היה התקף חרדה. אני לא יודע מה יכול לגרום למצב הזה.. אני משכיר דירה במרכז הארץ והתחלתי לימודים (לא מאסיביים מידי, פעמיים בשבוע) יש לי בת זוג, עבודה וחשבונות לשלם (אני כבר 7 חודשים משכיר דירה וגר במרכז) ובחיים לא היה נראה שהמצב מפריע לי יותר מידי. ייתכן שלחץ שהצטבר בחודשים האחרונים וכל מיני דברים מסביב פשוט גרמו לזה? ומה אני יכול לעשות כדי להקל על התסמינים בינתיים עד לטיפול כזה או אחר? (חוץ מטיפול תרופתי). האם ריצות וספורט יעזרו למצב? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מה המייל שלך מיכאל?
  • מתו
  • 30/01/2016 14:35
  • עדיין מחכה לתשובה
  • מיכאל
  • 02/02/2016 12:30
  • על מה?
  • ד"ר ניר עישר
  • 04/02/2016 01:45
  • כנראה שלא ראית בגלל התגובה של מתן
  • מיכאל
  • 04/02/2016 15:32
  • תודה רבה על התגובה דוקטור. אז ככה, שכחתי לציין שבשבוע האחרון מאז שהמצב הזה החמיר, כמעט כל יום מאז שהתחיל המצב להדרדר לקראת הלילה אני ממש מתחיל לרעוד בלי שליטה ומאוד חזק ולא מקור. זה רעד בלתי נשלט ובפעם הראשונה שזה קרה כמעט הזמנתי אמבולנס כי הייתי בטוח שאני עומד לקבל התקף לב או משהו עד שזה נרגע ובסוף חזרתי לישון. אני משער שזה היה התקף חרדה. אני לא יודע מה יכול לגרום למצב הזה.. אני משכיר דירה במרכז הארץ והתחלתי לימודים (לא מאסיביים מידי, פעמיים בשבוע) יש לי בת זוג, עבודה וחשבונות לשלם (אני כבר 7 חודשים משכיר דירה וגר במרכז) ובחיים לא היה נראה שהמצב מפריע לי יותר מידי. ייתכן שלחץ שהצטבר בחודשים האחרונים וכל מיני דברים מסביב פשוט גרמו לזה? בנוסף יש לי גם תחושת לחץ חזקה על הראש והתחושת ערפול הפכה להיות אפילו יותר חזקה אבל שוב, לא מתלווה לזה כאבי ראש. מה אני יכול לעשות כדי להקל על התסמינים בינתיים עד לטיפול כזה או אחר? (חוץ מטיפול תרופתי). האם ריצות ספורט ותזונה יעזרו למצב? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מה לעשות עד הטיפול בחרדה מסוג פאניקה?
  • ד"ר ניר עישר
  • 05/02/2016 10:14
  • צדקת, אכן ספורט, למרות שהוא נראה הפוך על הפוך, כי מה שבא הוא לנוח, שזה יעבור, עוזר. הייתי מנצל את הזמן גם כדי לבצע בדיקות, לגלות אם אין איזושהי סיבה גופנית, כמו חוסר איזון במלחים, הורמונים וכד'. הרופא שלך יודע להמליץ נכון. מה הסיבה שהטיפול לא יתחיל היום, למה לא בעזרת ספר לעזרה עצמית, כמו "להפחיד את הפחד" שכתבתי יחד עם עפרה מירון-ליכטר? בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר מיכאל ברנט ד"ר מיכאל ברנט
קרדיולוג ילדים קרא עוד
ד"ר טוביה בן גל ד"ר טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין קרא עוד
הכי נצפים
היקר או הזול? 4 כללים לרכישה בריאה של מוצרי איפור וטיפוח

היקר או הזול? 4 כללים לרכישה בריאה של מוצרי איפור וטיפוח

להמשך קריאה >>
מתי באמת צריך לתת לילד תרופות להורדת חום?

מתי באמת צריך לתת לילד תרופות להורדת חום?

להמשך קריאה >>
דילוג על ארוחת בוקר גורם להשמנה? 4 מיתוסים - והאמת

דילוג על ארוחת בוקר גורם להשמנה? 4 מיתוסים - והאמת

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל