כתבה פרסומית דפיקות לב מואצות

כל אחד חווה דפיקות או פעימות לב. פעימות לב חזקות יוצרות רושם של משהו חמור, אך לרוב מדובר בדבר מה פשוט.

סובל מלחץ? התייעץ על המומחה בפורום רפלקסולוגיה >>>

פעימות הלב יכולות להיגרם כתוצאה מאימון מאומץ או מהתרגשות או סתם כך. לעיתים נדירות יש קשר למחלה חמורה. רוב האנשים שמתלוננים על דפיקות לב אינם סובלים מבעיות לב, אך הם מודאגים יתר על המידה לגבי האפשרות למחלה כזו. לכן הם רגישים מדי לפעילות רגילה של ליבם. מקור החרדה הוא לא פעם מחלת לב ממנה סובלים ההורים, קרובי משפחה אחרים או חברים. 

הבנת הדופק
ניתן לחוש דופק בחלק הפנימי של מפרק כף היד, בצוואר או מעל הלב עצמו. בבדיקה הבאה שלכם, בקשו מהאח/ות או הרופא/ה לבדוק את הדרך בה אתם מודדים את הדופק שלכם. מדדו את הדופק שלכם ושל בני משפחתכם, תוך ציון שינויים עם הנשימה. יש שינוי נורמלי בדופק עם הנשימה (מהיר יותר כששואפים ואיטי יותר כשנושפים). על אף שהדופק עשוי להאיץ או להאט, לדופק רגיל יש קצב קבוע. 

פעימות לב נוספות, אקראיות, שאותן אנו חווים כקפיצות או חבטות בחזה, קורות כמעט לכל אחד. בדרך כלל אנשים מבחינים בפעימות נוספות אלו לפני השינה. אין לפעימות לב אקראיות אלו כל חשיבות, אלא אם הן תכופות (יותר מחמש בדקה) או אם הן מתרחשות ברצף של שלוש או יותר. 

דופק מהיר עשוי לחקות מצב של דפיקות לב. קצב לב שעולה על 120 פעימות בדקה (ללא פעילות גופנית) אצל מבוגרים הוא סיבה להיבדק אצל הרופא/ה. ילדים צעירים מתלוננים על דפיקות לב לעיתים נדירות. אם ילד מתלונן, בדקו את המצב עם הרופא/ה שלכם. 

גורמים
זכרו שהגורמים השכיחים ביותר לדפיקות לב מהירות (מעבר לפעילות גופנית) הם חרדה וחום. מצב של קוצר נשימה או כאבים בחזה במקביל, מגביר את הסיכויים לכך שמדובר בבעיה משמעותית. נשימת יתר עשויה גם לגרום לפעימות חזקות ולאי נוחות בחזה, אך קצב הלב נותר פחות מ-120 דפיקות בדקה.

טיפול ביתי
אם אדם נראה מתוח או חרד, התמקדו בכך ולא באפשרות למחלת לב. אם החרדה אינה נראית כגורם סביר למצב והאדם אינו סובל מתסמין נוסף שמופיע בתרשים ההחלטה, התייעצו עם הרופא/ה שלכם. אם הבעיה נמשכת, פנו לרופא/ה. 

בעת ביקור אצל הרופא/ה
דווחו לרופא על קצב הדופק שמדדתם באופן מדויק והאם המקצב היה סדיר. התסמינים ייעלמו על-פי רוב עד שתפגשו את הרופא, כך שחיוני לדייק בתיאור המצב. הרופא יבדוק את הלב והריאות שלכם. סביר להניח ש-א.ק.ג לא יעזור באבחון הבעיה, אם היא אינה קיימת בעת שהבדיקה נערכת. לעיתים נדירות יש צורך לערוך צילום רנטגן של החזה. 

אל תצפו שהרופא יבטיח שהלב שלכם יהיה בריא בחודש הבא, בשנה הבאה או בעשור הבא. לרופא שלכם אין כדור בדולח והוא אינו יכול לערוך טיפול עשרת אלפים ללב או החלפת שמנים. אתם, לא הרופא שלכם, אחראים לתחזוקה מונעת של ליבכם.

 
סובל מלחץ? התייעץ על המומחה בפורום רפלקסולוגיה >>>




פורום חרדה

ד"ר ניר עישר

ד"ר ניר עישר
ד"ר ניר עישר הינו מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. כמו כן, מנהל פיתוח וחדשנות במכון פסגות,יוזם את היום עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • העלאת מינון ל-OCD
  • שרון
  • 26/07/2015 12:45
  • ד"ר עישר שלום, אובחנתי לא מזמן עם אוסידי ואני עושה טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומקביל התחלתי ליטול 50 מ"ג לוסטרל וחל שיפור רציני אך לא מספק ולאחר 3 חודשים הרופא המליץ להעלות את המינן ל- 100. שאלותיי הן: - מתי בממוצע אוכל להתחיל להרגיש את השיפור? - לאחר כמה זמן של נטילת המינון הגבוה יותר יגיע השיפור לשיאו? - יש לי מתחילת נטילת התרופה כבר שבוע וחצי תופעות לוואי של עצירות. האם זה צפוי לעבור? - האם לנטילת התרופה במהלך כל החיים ישנן תופעות לוואי משמעותיות? תודה ענקית!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מתי עוזרת התרופה ב- OCD
  • ד"ר ניר עישר
  • 26/07/2015 18:00
  • מקובל לחשב את ההישג חודשיים ןחצי אחרי שהגעת למינון הגבוהה יותר. יש לצאת מההנחה ש- 100 מ"ג זה מינון נמוך. לא נמצא נזק תוך נטילה ארוכת טווח של תרופות נוגדות דיכאון בכלל ו ssri בפרט. הייתי מצפה שטיפול התנהגותי קוגניטיבי יסייע לך לפתור את כל הסימפטומים. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה ומה לגבי תופעות הלוואי?
  • שרון
  • 27/07/2015 08:57
  • תודה על תשובתך, ומבחינת תופעות לוואי יש לי כרגע עצירות מציקה וקצת נדודי שינה, האם הם צפויים לעבור במלואם? ואם לא, מה ניתן לעשות? לגבי המינון שאמרת שהוא נמוך, מאחר וה- 50 מ"ג עבד מצויין עבורי והיה צורך בעוד דחיפה קטנה, ייתכן ש- 100 מ"ג יעשו את העבודה על אף שהנך אומר שמדובר במינון נמוך?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רסיטל ציפרלקס איקסל נוילפטיל
  • שמואל
  • 25/07/2015 21:48
  • שלום ד"ר עישר. אני לוקח רסיטל 40 ואיקסל 100 ביחד. חשבתי להחליף את הרסיטל בציפרלקס כי אני מרגיש שאבדה ההשפעה והדיכאון מורגש. האם בכלל ארגיש בשינוי? הרי הם די דומות שתי התרופות. כמו כן רציתי לדעת מה המינון המקסימלי של איקסל שאני יכול לקחת? לפעמים אני לוקח כמה טיפות נוילפטיל להרגעה. האם זה לא מזיק יחד עם האיקסל? בתודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אלפרליד נגד חרדה
  • אלכס
  • 15/07/2015 13:35
  • שלום רב, רציתי לברר האם ניתן לקחת תרופת אלפרליד 0.5 מ"ג על מנת להימנע מהפרעת חרדה בזמן ראיון עבודה. בתקופה האחרונה אני עובר הרבה ראיונות עבודה אבל זה ממש קשה בשבילי , כי כל פעם אני נתקף חרדה רגע לפני שאני נכנס לראיון ומפגין חוסר ביטחון מוחלט , מרגיש רעד, חוסר נשימה, הסמקה ועוד כל מיני סימנים של חרדה. הרופא המליץ לי לקחת את התרופה שעתיים-שלוש לפי הראיון , אך רציתי לקבל עוד חוות דעת. תודה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מה לעשות כשיש חרדה בראיונות עבודה?
  • ד"ר ניר עישר
  • 22/07/2015 23:34
  • אם הרופא שלך המליץ, ולא משנה על מה, עשה זאת וחזור אליו עם התוצאה. רק כך הוא יוכל לסייע לך. עשה לך רופא (החלט על רופא מסויים ואל תשאל לדעות אחרות). בעיקרון לאנשי מקצוע שונים יהיו המלצות שונות. זה יכול להיות תלוי בניסיון מצטבר של אותו מטפל, במקרה שקרה לאחרונה או במידע ממחקר, מחבר לעבודה וכד'. מסיבה זו לא כדאי לפנות אלי או לכל אדם אחר פרט למי שהמליץ. אם יש לך חששות כלשהן, עשה נסיון וקבע מפגש עם המטפל מייד לאחר ראיון העבודה. תוכלו להחליט בצורה אישית ולא מנסיון סתמי כללי שהנגיעה שלו אליך סטטיסטית בלבד. אני הייתי ממליץ בנוסף לאיזון תרופתי, גם על טיפול התנהגותי קוגניטיבי ועל ייעוץ ספציפי לראיון עבודה. בהצלחה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה קרא עוד
ד"ר נחום אדם פרידברג ד"ר נחום אדם פרידברג
קרדיולוג בכיר, מנהל תחום הפרעות קצב ועלפון קרא עוד
הכי נצפים

הנוסחה: כמה כוסות מים באמת צריך לשתות ביום?

להמשך קריאה >>

גלולות או התקן? מהו אמצעי המניעה היעיל ביותר

להמשך קריאה >>

אחת ולתמיד: מהם האגוזים הטובים ביותר לבריאות

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל