כתבה פרסומית נזלת

הסימן המאפיין הצטננות הוא נזלת. הנזלת עוזרת לגוף להילחם בזיהום הנגיפי (ויראלי). ההפרשות מהאף מכילות נוגדנים נגד נגיפים. המשמעות של הנזלת היא שההפרשות הללו מוציאות איתן נגיפים אל מחוץ לגוף.
גם אלרגיה היא סיבה נפוצה לנזלת, הנקראת קדחת השחת. ההפרשות מהאף בדרך כלל שקופות ודלילות מאוד. אנשים החולים בקדחת השחת סובלים בדרך כלל מתסמינים נוספים, כולל התעטשויות, גירודים ועיניים דומעות. ברוב המקרים בעיה זו נמשכת שבועות או חודשים ומתרחשת, בדרך כלל, באביב או בסתיו. בעונות אלה יש באוויר חלקיקים רבים של אבקת פרחים או גורמים אלרגנים אחרים. חומרים אחרים יכולים לגרום לנזלת אלרגית, בכללם אבק, עובש ופרוות בעלי חיים. 

גורם נוסף לתחושת גודש באף הוא שימוש ממושך בטיפות אף. אין להשתמש בטיפות אף המכילות חומרים כמו פסאודואפינפרין יותר משלושה ימים. ניתן להתמודד עם בעיה זו על-ידי החלפת הטיפול לטיפות מי מלח למשך מספר ימים .

סיבוכים מנזלת נובעים מעודף נזלת שיכולה לזרום דרך החלק האחורי של האף אל תוך הלוע, ולגרום לכאבי גרון או לשיעול שמחמיר בלילה. טפטוף הנזלת עלול לחסום את חצוצרות השמע בין מעברי האף והאוזן ולגרום לדלקת אוזניים וכאב ( ראו במנוע האבחון). הוא יכול לסתום את מעברי הסינוסים ולהוביל לדלקת וזיהום בהם (סינוסיטיס).

חבלת ראש היא מצב נדיר ביותר אך חמור, שיכול לגרום לנזלת ( ראו במנוע האבחון). אם יש לאדם הפרשה שקופה מהאף שהחלה מייד לאחר פגיעה בראש, יש סיכוי שהפגיעה היתה חמורה ונוזל השדרה מתנקז דרך האף. טפלו באפשרות זו כבמקרה חירום.

טיפול ביתי
שימוש בממחטה או טישו כדי לקנח את האף מאפשר הוצאה בטוחה של נזלת, חלקיקי נגיפים ואלרגנים אל מחוץ לגוף. לשימוש בטישו אין תופעות לוואי ועלותו פחותה ממחירן של תרופות.
אם חייבים להשתמש בתרופות יש שני סוגים:
 חומרים נגד גודש כמו פסאודואפינפרין מכווצים את ריריות האף ופותחים את מעברי האף.
 אנטיהיסטמינים חוסמים תגובות אלרגיות ומקטינים את כמות ההפרשה.

חומרים נגד גודש גורמים לחלק מהילדים להיות פעילים יתר על המידה. חלק מהאנטיהיסטמינים גורמים לישנוניות ומפריעים לשינה רציפה .
אם אתם בוחרים לטפל בנזלת עם תרופות, טיפות אף יתאימו לכך. טיפות אף מתמיסת מלח טובות לילדים צעירים. ילדים גדולים יותר ומבוגרים יכולים להשתמש בטיפות המכילות חומר נגד גודש .

ברוב המקרים ניתן למנוע סיבוכים, כמו דלקות אוזניים וסינוסים, אם מוודאים שהנזלת דלילה ולא סמיכה ודביקה, כך שאינה חוסמת את מעברי האף. הגברת הלחות באוויר בעזרת מפזר אדים לחים עוזרת לשמור על נוזליות הנזלת. אוויר מחומם בתוך הבית הוא בדרך כלל יבש מאוד; אוויר קר יותר מכיל יותר לחות. שתייה מרובה של נוזלים תעזור לשמור על נוזליות ההפרשה. אם התסמינים ממשיכים יותר משלושה שבועות כדאי לפנות לייעוץ רפואי.

בעת ביקור אצל הרופא/ה
הרופא יבדוק ביסודיות את האוזניים, האף והגרון ויחפש רגישות מעל הסינוסים. לעיתים יילקח משטח מהפרשות האף לבדיקה תחת מיקרוסקופ כדי לחפש סוגי תאים מסוימים, הקרויים אאוזינופילים ומעידים על נזלת אלרגית. במקרה של נזלת אלרגית, אפשר שיינתן מרשם לאנטיהיסטימינים, נוגדי גודש או תרסיס אף המכיל סטרואידים היעילים לייבוש הריריות. אם ידוע מהו גורם האלרגיה, מומלץ להקטין את החשיפה אליו (אבק, טחב, פרוות בעלי חיים, אבקת פרחים).

לבריאות!
התעטשויות הן בריאות. הן מסירות חיידקים, נגיפים, אלרגנים ואבק מהאף. הסכנה היחידה היא להדביק אחרים באחד החיידקים או הנגיפים שגורמים לכם להתעטש. כסו את אפכם ואת הפה עם טישו או ממחטה, שטפו את הידיים לעיתים תכופות, ותנו לאחרים לומר לכם "לבריאות".

פורום פסיכיאטריה ילדים

ד"ר מיכאל ינקו

ד"ר מיכאל ינקו פסיכיאטר ילדים ונוער
800x600 ד"ר מיכאל ינקו מטפל ב: • פסיכיאטריה לילד ולמתבגר • אבחון הפרעות קשב וריכוז • הפרעות אכילה • דיכאון • חרדות • טיפול תרופתי ופסיכולוגי • הדרכת הורים • ייעוץ זוגי וטיפול עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ילדה בת 3 חרדתית
  • אסתר
  • 28/07/2015 01:59
  • הבת שלי בת 3, מפחדת כמעט מכל דבר, לא רוצה ללכת ברחוב אלא רק לשבת בעגלה ברגע שיש אופנוע או משהו שמפחיד אותה. לאחרונה היא לא אוכלת אם היא רואה משהו שהיא לא אוהבת או מפחיד אותה היא החליטה שכל אשה או ילדה שיש לה גומיה בשיער , היא לא יכולה לאכול לידה או אם הטלביזיה פתוחה היא לא אוכלת ומבקשת לסגור את הטלביזיה ורק אז היא אוכלת. אם יש לידה מישהו שהיא החליטה שהיא לא אוהבת אז היא עוצמת עיניים ומסיטה את הראש ואף מתנתקת ונרדמת. לאחרונה היא גם מאוד כועסת אם הידיים שלה נרטבות ולא רוצה להתרחץ או לרחוץ ידיים. האם יש ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הכנה מפני סכנות לגיל 6
  • אודליה
  • 26/07/2015 12:49
  • שלום! בני בן ה - 6 עולה בשנה הבאה לכיתה א'. עד היום העולם הצטייר בפניו כוורוד וטוב, אבל הגיע הרגע שהוא צריך לדעת מאיזה סכנות החיים יש להיזהר. השאלה היא איך עושים את זה מבלי לגרום לו לפחד? לפני כמה חודשים, ניסיתי קצת להסביר לו שאם לדוגמא הולך לאיבוד, כדאי שיפנה לאישה הראשונה שפוגש כדי לנסות לאתר אותי. הוא שאל למה אישה ולא גבר ולא היתה לי תשובה. סגרתי את הנושא בכך שאישה סבלנית יותר. ברור שלא רציתי להפחיד אותו מפני גברים פדופילים. הפחד הכי גדול שלי זה פדופילים ואני לא מאמינה באף אחד! בבית ספר שלא כמו בגן, השירותים ממוקמים מחוץ לכיתות הלימוד, ובזמן שיעור במידה ויצטרך לשירותים הוא יכול להיות חשוף למנקה שיכול לקלוט אותו ולרוץ אחריו לשירותים, או השומר של הבית ספר ואפילו אחד המורים. אני ממש חרדה מהמצבים האיומים האלו שיכולים לקרות. וזה לא דמיוני, הרי היו מקרים דומים לאלה. איך אוכל להעביר לו מסר שיזהר מהאנשים האלה מבלי שיפחד מהעולם?! האם יש צורך לפרט שיש אנשים שעלולים לגרום לו לאי נעימות ולגעת בו? חוץ מגנבים הוא לא חושב שיש משהו יותר מסוכן מזה. אשמח להכוונה בנושא, תודה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אתגר מאוד גדול
  • לורי
  • 26/07/2015 17:23
  • להטמיע מצד אחד בילד אסטרטגיות לזהירות ובטיחות ומצד שני לא לפתח חרדות מיותרות. הכי חשוב קודם כל להיות ער לנימה של הדברים שלך- ילדים מקשיבים בעיקר לשפת הגוף ולאינטונציה של ההורה- כשאת מגיעה לשיח עם רמת חרדה גבוהה סביר שהילד יחוש שהמסר אודות תנאי המציאות טעון ומורכב ועלול לפתח חרדה משנית- כלומר לאמץ נקודת מבט חרדתית על העולם. מבינה בהחלט את ההסתייגות מלפנות אל גבר זר בשעת מצוקה- אבל ילדים עלולים לייצר סוג של הכללה כלפי סוג מסוים של אנשים ולפתח רתיעה מהם רק משום שהם שייכים לג'נדר מסוים. מה שכן אפשר לעשות זה לדבר עימו על הגבולות של הגוף ומעגלי הקרבה- למי כן מותר לגעת בו ובאילו נסיבות (למשל לאמא ואבא מותר לחבק אותו אם הוא מסכים). כלומר לזרים אסור לגעת בו או להוליך אותו למקומות שונים. אבל אם הוא נקלע למצוקה עדיף לבקש עזרה כשהוא רואה עוד אנשים מבוגרים סביב. עדיף לפנות לקבוצה של אנשים, או למשפחה. אם הוא ישאל מדוע אפשר לומר שבעולם קיימים המון אנשים טובים שרוצים לעזור אבל לפעמים יש אנשים לא נעימים שכדאי להתרחק מהם. יש היום המון סיפורי ילדים שעוסקים בדיוק בתחום הזה של לימוד של שמירה על עצמי ועל המרחב האישי שלי. נדמה לי שגם בתכניות הלימודים בביה"ס עוסקים בנושא הזה- כך שיתכן מאוד שיהיה לו משוב מקביל. בהצלחה:)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ילדה בת ארבע
  • טלי
  • 26/07/2015 01:50
  • שלום, יש לי ילדה מקסימה ויפה מאוד בת 3 ו 8 חודשים. בכורה מבין 2 (הקטנה בת שנה וחצי) נולדה בהריון תקין/לידה רגילה ספונטנית מבחינת התפתחות הכל רגיל (ראש גדול בתור תינוקת מבחינת היקף נעשה אולטרסאונד ותקין/הליכה בגיל שנה וחצי עקב היפוטניה קלה/דיברה בגיל שנתיים וחצי) הסיבה שאני פונה אלייך היא שכרגע אינני עובדת ואני מבלה עקב חופשת הקיץ את מרבית היום איתה (גם בעלי הוא אבא מאוד פעיל ונמצא) ואני שמה לב שהיא נוטה להתנהגות חוזרות כגון: בכיינות יתר מעיין הצפות רגשיות מרובות על סף דמעות תמידי/פחדים (היא כל הזמן צריכה אותי לידה קרוב מאוד ,אם לשנייה יצאתי מהרכב להביא משהו מהתא מטען היא ישר בוכה בהיסטריה/קימה שבועית בלילה מחלומות עד כדי זיעה ודפיקות לב מואצות אבל חוזרת לישון במיטה שלה מיד לאחר שאני מרגיעה אותה) התלוננות חוזרת ונשנות על כאבי בטן עד כדי עצירות או כאבי ברך (שקרו לה לפני חצי שנה ויותר) המציאות בבית כרגע לא קלה כי אני מרגישה שהילדה לא משוחררת. אני משתדלת מאוד לקחת אותה לגן משחקים והיא לא מוכנה לשחק אם אני לא לידה ואם היא פוגשת ילדים היא חייבת ל"שחד" אותם בכיבוד. יש לה זיכרון טוב מאוד והיא נוטה לחזור על סיפורים שסיפרתי לה או שקרו כל הזמן ולהזכיר אותם בפנינו. בגן שהיא הייתה במסגרת במהלך השנה אמרו שהיא מתנהגת בסדר גמור ורק לידנו ההורים היא כביכול "מתפנקת"... אני דואגת לה מאוד כי אני מכל הלב רוצה שהיא תפרח ותהיה נינוחה. אני אמא מחנכת בבית מבין שנינו (בעלי) אבל גם אמא מאוד מכילה ומחבקת וקשה לי לראות אותה במצבים כאלו. אני לא יודעת אם זה שאני נמצאת איתה מרבית היום (היא לא בקייטנה ולא נמצאת עם חוג חברים בשכונה ) עושה לה טוב או להפך רק מזיק לה.(כמו שאומרים בגן ששם היא כביכול רגועה אבל מאידך אני חוששת "לזרוק אותה למים" והיא בעצם תחווה מצוקה.) בגלל ההתנהגויות שלה יש לי חשש חזק להשאיר אותה עם קרובי משפחה או עם חברים לבד. היא הייתה אצל קלינאית תקשורות ולא אובחנה בעיה בדיבור (תואם לגילה.) ילדה שמאוד אוהבת משחקי דמיון/נוטה להכניס דברים לפה (כגון 2 אצבעות או חולצה או שיער) /עונה לעיתים בתוקפנות גם לנו ההורים וגם לזרים כגון: לא בא לי/שקט אתה/ כאילו חסרת סבלנות. אני פונה אליכם כאנשי מקצוע כי אני באמת לא יודעת כיצד עליי לנהוג..? האם אלו תופעות שיעברו עקב הגיל..? עקב קנאה בין אחים..?או האם חלילה מדובר בתמרורי אזהרה...? אשמח למענה והכוונה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • יכולות להיות לזה כמה סיבות
  • לורי
  • 26/07/2015 17:09
  • הסיבה המיידית- הקרבה הזמינה אליך מייצרת סוג של תלותיות ורגרסיה לתקופות ילדות מוקדמות יותר. אני מבינה שהילדה בבית ולא נמצאת כרגע במסגרת....? ילדים רבים מתפקדים טוב יותר רגשית כשיש להם שגרה רציפה- ואז הציפיות מהם בגן הם שיפעלו כ"ילדים בוגרים" שפועלים בהתאם לרכישות ההתפתחותיות שלהם. הקרבה המסיבית להורה בלי המסגרת החינוכית- יכולה לגרום לכך שהילד חוזר לתפקודים ינקותיים- ולפעמים גם כפיצוי על לידה של אח ותחרות סמויה על אהבת ההורה מולו. כך שלפעמים הילד מרגיש שככל שיהיה יותר רגרסיבי ופחות תפקודי- כך הוא ישאר קרוב להורה ויזכה לאהבתו. בסה"כ מה שאת מתארת נשמע כתופעה שכיחה שאפשר להתגבר עליה ע"י: 1. יצירת שגרה בתוך הפרת השגרה- כלומר סדר יום קבוע שמופעל ע"י מערכת שבועית במהלך החופשה. 2. ע"י יצירת זמן איכות קבוע של אחת לשבוע עם אחד מההורים בפעילות מוגדרת ומובנית רצוי שגם יצוין באותה מערכת. כך הילד מרגיש שמקומו אצל ההורה "מובטח" בזכות החלקים הבוגרים והתפקודיים שלו ולאו בגלל משיכת תשומת לב שלילית. בהצלחה:)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אלימלך דויטש ד"ר אלימלך דויטש
מומחה א.א.ג, מנהל מחלקת אף אוזן גרון קרא עוד
ד"ר טליה מרק - מכון אופקים ד"ר טליה מרק - מכון אופקים
מנהלת תחום ליקויי שמיעה, מכשירי שמיעה קרא עוד
הכי נצפים

הנוסחה: כמה כוסות מים באמת צריך לשתות ביום?

להמשך קריאה >>

גלולות או התקן? מהו אמצעי המניעה היעיל ביותר

להמשך קריאה >>

אחת ולתמיד: מהם האגוזים הטובים ביותר לבריאות

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל