כתבה פרסומית עקיצות או נשיכות חרקים

Share |

רב פגיעות החרקים הן שטחיות, אך יש נשיכות או עקיצות שעלולות לגרום לתגובה. תגובה מקומית כוללת כאב, נפיחות ואדמומיות באזור הנשיכה או העקיצה. הדבר גורם לאי נוחות אך לא מהווה סכנה ממשית.
לעומת זאת, תגובה מערכתית (כזו שכוללת את הגוף כולו) עשויה לפעמים להיות רצינית ולדרוש טיפול חירום. 

יש שלושה סוגים של תגובות מערכתיות, וכולם נדירים:

1. התקף אסתמה הוא הנפוץ ביותר וגורם לקוצר נשימה ולפעמים גם לצפצופים שניתן לשמוע. 

2. פריחה אלרגית (חרלת או אורטיקריה) היא פריחה נרחבת בעור אחרי נשיכה או עקיצה של חרק. הפריחה עצמה אינה מסוכנת ומעידה על כך שתגובה חמורה יותר עלולה להתרחש כתגובה לנשיכה או עקיצה של אותו החרק בעתיד. 

3. התעלפות או אובדן הכרה הן תגובות נדירות שמרמזות על תגובה אלרגית. זהו מצב חירום.

אם לאדם היתה אחת מהתגובות הללו בעבר, כדאי לפנות אותו לקבלת טיפול רפואי בהקדם.
אם התגובה המקומית לנשיכה או עקיצה היא חמורה, או שמתפתח פצע עמוק, כדאי להתייעץ עם רופא בטלפון או להגיע למרפאה. בדרך כלל התגובה המקומית אצל ילדים חמורה יותר מאשר אצל מבוגרים. 

נשיכות עכבישים
נשיכות של עכבישים רעילים הן נדירות. בישראל נפוצים שני סוגי עכבישים רעילים: 
האלמנה השחורה והששן החום. האלמנה השחורה הוא שמו של עכביש שצבעו שחור מבריק, גופו בקוטר של כסנטימטר אחד, מוטת רגליו באורך של כ-5 ס"מ ויש לו סימן אופייני של שעון חול אדום על הבטן. הנשיכה המסוכנת היא של נקבת העכביש. את האלמנה השחורה ניתן למצוא בערמות אבנים או עצים, במחסנים, מרתפים ובבתי שימוש בשטח פתוח. הנשיכה עצמה לרוב אינה כואבת, והסימן הראשון יכול להיות כאב מהתכווצויות בבטן. הבטן הופכת לקשה כמו קרש כשגלי הכאב הופכים להיות חמורים. בנוסף עלולים להופיע גם קוצר נשימה, בחילה, הקאות, כאב ראש, הזעה, עוויתות, רעידות ותחושת עקצוץ בידיים. הנשיכה עצמה עשויה לא לבלוט לעין כשהתגובה המערכתית של הגוף מכסה עליה.

עכביש הבית החום או הששן החום שנקרא כך בגלל שש עיניו. הוא קטן יותר מהאלמנה השחורה ויש לו דוגמה של כינור לבן על הגב. נשיכותיו גורמות לכאב ולתגובה מקומית חריפה, אך אינן מסוכנות כמו נשיכות האלמנה השחורה. לעיתים מתפתח פצע עם מרכז של נמק, ולעיתים נדירות ישנה גם תגובה מערכתית של הגוף.

טיפול ביתי
הניחו משהו קר על המקום, כגון קרח או מוצר קפוא. אם משתהים בפעולה זו יש סיכוי לתגובה מקומית חריפה יותר. ניתן להשתמש בתרופות להקלה על הכאב . אנטיהיסטמינים יכולים לעזור בהקלת מה על הגרד. אם התגובה חמורה או אם הכאב אינו פוחת במשך 48 שעות, כדאי לפנות לטיפול רפואי.

בעת ביקור אצל הרופא/ה
הרופא ישאל איזה חרק או עכביש גרם לפצע ויבחן האם יש סימנים לתגובה מערכתית. אם קיימת תגובה מערכתית, בדרך כלל יש צורך לתת אדרנלין בזריקה. לעיתים נדירות יש צורך בטיפול תומך לנשימה או ללחץ הדם.
אם הבעיה היא תגובה מקומית, הרופא יבחן את הפצע ויחפש סימנים של רקמות מתות או של זיהום. לעיתים יש צורך לנקז את הפצע בניתוח, ובמקרים אחרים אפשר להסתפק במשככי כאבים ואנטיהיסטמינים. במקרים של תגובה מקומית חריפה מאוד, יש צורך לפעמים בזריקות אדרנלין.
אם היתה תגובה מערכתית של הגוף, יש אפשרות לשקול את הצורך להצטייד במזרק אפינפרין לשעת חירום כדי לעצור תגובה מערכתית לארס במידה ותהיה נשיכה חוזרת.
 



פורום מלנומה והסרת שומות

פרופ' אסתר עזיזי

פרופ' אסתר עזיזי מומחית לרפואת עור ומין
מומחית לרפואת עור ומין. רפואת עור כללית, עוסקת באבחון, טיפול ומניעה של נזקי שמש לעור. אונקולוגיה דרמטולוגית, אבחון שומות, נגעים קדם-סרטניים וסרטניים, תוך שימוש בשיטות בלתי פולשניות (דרמוסקופיה, מיפוי עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ציסטה על איבר המין
  • מאיר
  • 27/01/2015 00:25
  • שלום,
    אני בן 39. יש לי על הפין ציסטה (כנראה אפידרמלית) מאז גיל 3 או 4.
    בדרך כלל הייתי מרוקן את תוכן הציסטה והיא הייתה מתמלאת שוב.
    שנים לא נגעתי בה, וכעת היא הפכה לגוש נוקשה. היא נוקשה מדי מכדי להסירה, והדבר מציק מעט.
    האם הפתרון הוא ניתוח?
    האם הניתוח משאיר צלקת בולטת?
    האם אתם יכולים להמליץ על רופא עור כירורג בירושלים או תל אביב המתמחה בטיפול בעניין כזה, ושאופן הטיפול שלו מקצועי? (הלכתי פעם לרופא עור בעניין ונדמה היה לי שהעניין מביך אותו ולבסוף לא טיפל בי).

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • היי
  • אורית
  • 26/01/2015 21:03
  • אני בת 51 ואובחן אצלי סקביאס
    לאורך כל גופי בדגש על מרפקים,גב עליון ותחתון,רגליים בטן עליונה ותחתונה מופיעות תעלות בעורי הגורמות לגרד רב בייחוד בלילה
    בנוסף שערי מגרד נורא כאשר נופלות ממנו נקודות שחורות רבות לאחר הגירוד
    ניסיתי הכל-לייקליר,כדורים אנטיאיסטמינים,הזמנתי הדברה ועוד.
    מה אפשר לעשות עוד שלא נעשה ?
    בנוסף אני עקרת בית כך שאינני באה במגע כמעט עם אנשים,מאין יכולתי לקבל זאת ?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה לך פרופ' עזיזי.
  • אני
  • 29/12/2014 00:38
  • מאחר וכאמור על פי נסיוני קיים קשר בין הסרת נגעים לבין הופעתם של נגעים חדשים, ומאחר ולעיתים יש הפרשות מהנגע,אני מעלה בזהירות הראויה השערה שניתוחים סותמים את דרכו של הגוף לנקז החוצה את התאים הנגועים.האם ידוע לך על מחקרים המאשרים טענה זו או סותרים אותת?

    שאלה נוספת.מאחר ולפחות על פי הרפואה האלטרנטיבית תאים סרטניים לא יכולים להתקיים בסביבה בסיסית, ומאחר ואני מקפיד על תזונה מתאימה וגם על פעילות גופנית סדירה, עובדות אלה מקטינות אולי את גורמי הסיכון?
    מקווה לקבל תשובות עניניות, ולא אמירות כפי שכבר קבלתי, "אמונות טפלות".

    תודה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב,

    הפרשה מתוך נגע פעיל המתפתח בעור אינה מעוכבת או נעצרת בעקבות ניתוח ואינה סיבה להמנע מטיפול כירורגי בשעת הצורך.

    "סביבה בסיסית" אינה קיימת בתאי העור באופן תקין. לא מן הנמנע שאורח חיים בריאותי עשוי לסייע בשמירה על העור התקין.

    מאחלת בריאות שלמה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
רופאים/מטפלים בתחום
פרופ' חיים ראובני פרופ' חיים ראובני
רופא עור המתמחה באסת...קרא עוד
ד"ר אכי פרידמן ד"ר אכי פרידמן
מומחה ברפואת עור ומי...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל