בדיקות ממוגרפיה הן בדיקות שמיועדות לגילוי מחלות בשד באמצעות מצלמת רנטגן ייעודית. לא מדובר בבדיקה פולשנית, אך זו בדיקה שמפעילה לחץ חיצוני על השד.

בדיקת ממוגרפיה מאפשרת לבצע בדיקות אבחנתיות, בדיקות סיקור, מעקב אחר טיפול אונקולוגי ומשמשת אמצעי לבדיקת ביופסיה וסימון לפני ניתוחים. בבדיקת ממוגרפיה שיגרתית מבוצעים שני צילומים בכל שד בשתי זווית שונות, ובסך הכל הנבדקת מצולמת ארבעה צילומים. 

בדיקת ממוגרפיה אצל אישה שיש לה שתלים בחזה כוללת שמונה צילומים, ארבעה בכל שד. ההמלצה היא לבצע בדיקה באמצעות מכשיר דיגיטלי כי הוא מאפשר לראות טוב יותר את הפרטים השונים. רמות הקרינה במכשירים אלו נמוכות, בייחוד במכשירים הדיגיטליים.

התמונות שמתקבלות נשלחות לפענוח אצל רופא מומחה. הצילומים המבוצעים נשמרים זמן רב, על מנת שיהיה ניתן לבצע השוואה בתקופות שונות במצב השד (ההשוואה תכלול שינויים ברקמת השד, זעירים ככל שיהיו). אבחון מוקדם של המחלה, מאפשר ריפוי ביותר משמונים וחמש אחוז מהמקרים. האפשרות לאבחן את המחלה בשלב מוקדם, תלוי גם ביכולת הרופא המומחה לפענח את התוצאות.

מושגים הקשורים לבדיקת ממוגרפיה:

שד- מורכב מרקמת שומן (כהה) ורקמה בלוטית (בהירה). ככל שהרקמה הבלוטית צפופה ועשירה יותר, כך קשה יותר לבצע בדיקת ממוגרפיה ויש צורך לבצע בדיקת אולטראסאונד משלימה. עם זאת, יש ממצאים שונים שרק בדיקת ממוגרפיה מאפשרת לחשוף, למשל מקרים של הסתיידויות.

שריר הפקטורליס- השריר עליו מונח השד

בלוטות הלימפה בבית השחי-חלק ממערך ההגנה של הגוף נגד זיהומים ותאים זרים, כולל תאים סרטניים.

גוש נוזלי- ציסטה, גוש שהוא תמיד שפיר.

גוש מוצק- גוש שיכול להיות שפיר או ממאיר. בדיקת ממוגרפיה לא יכולה להבחין בין סוגי הגושים, ולכן נהוג לבצע בדיקות משלימות, כמו אולטראסאונד, דיקור במחטה דקה (בדיקת FNA) וביופסיה במחט עבה (בדיקת CNB).

הסתיידויות- תופעת שנוצרת כתוצאה משקיעה של סידן ברקמת השד בכמויות קטנות. הסתיידויות ניתנות לצפייה בצילומים כנקודות קטנות שלא ניתנות למישוש, לרוב. מדובר בתופעה מוכרת בעיקר אחרי הפסקת המחזור. אומנם, לא בהכרח יהיה זה מקרה סרטני אך זה יכול להוות אינדיקציה לתהליך סרטני. קיימים שני סוגי הסתידויות: מאקרו הסתיידות, שקיעה של סידן ברקמת השד בכמויות גדולות, ומיקרו הסתיידות, שקיעה של סידן בכמויות קטנות, שיכולות להופיע כצבירים או תבניות שמשויכות לפעילות תאית מואצת. 

במקרים אלו, יבוצעו בדיקות משלימות (ביופסיה ואולטראסאונד), מדי מספר חודשים. לעיתים הסתידויות אינן קשורות להליך סרטני, אלא לפציעות ישנות, צינוריות חלב מורחבות, שקיעת סידן בנוזל ציסטה שפירה או נפיחות כתוצאה מאינפקציה. עם זאת, 49 אחוז מהגידולים הסרטניים המתגלים על ידי בדיקת ממוגרפיה נראים בצורה של הסתיידות.

התעבות העור- תופעה שקשורה לגודש בשד. משנית לדלקת בשד, סרטן, נזק בניקוז הלימפטי, אי ספיקת לב, גידול בשחלות או מצב של העור אחרי הקרנות בשד. עובי העור ניתן למדידה באמצעות בדיקת ממוגרפיה או אולטראסאונד.