נתונים סטטיסטיים מראים כי רק חמישה אחוז ממקרי סרטן השד מתרחשים אצל נשים לפני גיל ארבעים. על פי נתונים אלו, הסיכוי לחלות במחלה בקבוצת גיל זו, הינו אחד למאה חמישים נשים.
אולם, עדיין סרטן שד עלול להתפתח בכל גיל ולכן על הנשים הצעירות להיות מודעות לגורמי הסיכון של המחלה, להכיר את אפשרויות האבחנה של המחלה ולדעת מהו אופי הטיפול בה.
אומנם נשים מתחת לגיל ארבעים, אינן נמצאות בקבוצת סיכון לחלות במחלת סרטן השד, אך ישנן נשים שנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר גם בגיל זה עקב גורמי סיכון שונים: סרטן שד בו חלו בעבר, היסטוריה משפחתית (בעיקר מקרים של סרטן שד אצל אמא, אחות או בת), הקרנות שבוצעו בעבר באיזור החזה, נשיאת מוטציות כגון BRCA1/BRCA2, ווסת ראשונה בגיל צעיר ביחס לממוצע, לידה ראשונה בגיל מאוחר יחסית ונטילת גלולות למניעת הריון. חשוב לציין, שהדעות חלוקות לגבי אופי השפעתן של הגלולות על הסיכוי לחלות במחלת סרטן השד.
סרטן השד אצל נשים מתחת לגיל ארבעים אינו שונה ממחלת סרטן השד אצל נשים מעל גיל זה, אך היכולת לאבחן את המחלה, קשה יותר. מאחר ורקמת השד דחוסה יותר, עובר זמן רב יותר עד שגוש נמוש (מורגש באמצעות מישוש) ולכן המחלה מתגלה בשלב מתקדם יותר. סרטן שד אצל נשים מתחת לגיל ארבעים, נחשב לאגרסיבי יותר ויגיב פחות לטיפול כנגדו.
מאחר והנתונים מראים שהסיכוי של נשים לחלות במחלה בגיל זה הינו נמוך רבות מהנשים מתעלמות מסימני האזהרה כמו גוש בשד או הפרשה לא שיגרתית המופרשת מהפיטמה. לעיתים קרובות גם הצוות הרפואי מתעלם מסימנים אלו, ופוטר את הנשים בטענה שמדובר בציסטה או שיש צורך להמתין ולראות.
למרות שלא ניתן למנוע סרטן שד אצל נשים צעירות, גילוי מוקדם של המחלה מעלה את הסיכוי להחלים ממנה יותר מתשעים אחוז. מכאן החשיבות הגדולה במודעות למחלה ובבדיקות לגילוייה.
איגוד הסרטן האמריקאי ממליץ לנשים מעל גיל 20 לבדוק את עצמן בכל חודש, רצוי אחרי סיום הווסת. הבדיקה צריכה להתבצע על פי תחושת מישוש ומראה.
האיגוד ממליץ לעבור בדיקה אצל רופא אחת לשלוש שנים, עד גיל ארבעים. החל מגיל ארבעים יש לבצע בדיקות ממוגרפיה ואחת לשנה גם בדיקת אולטראסאונד. נשים שנמצאות בקבוצת סיכון לחלות במחלה, עקב הגורמים שהוצגו קודם לכן, צריכות להיבדק על פי המקרה שלהן ובהתאם להמלצת הרופא.
יש לציין כי אין זה מומלץ לעבור בדיקת ממוגרפיה לפני גיל ארבעים, למרות שכיום רמת הקרינה במכשירים החדשים הינה נמוכה. בדיקות ממוגרפיה יש להתחיל רק במידה והאישה מצויה בקבוצת סיכון, וגם אז החל מגיל שלושים, ויש להשלים אותה בבדיקת אולטראסאונד. נשים שהינן נשאיות גנים של BRCA1, BRCA 2 נדרשות לעבור גם בדיקתMRI (תהודה מגנטית), עם חומר ניגוד, לצורך השלמת הבדיקות.
טיפול סרטן השד אצל נשים צעירות תלוי בסוג הגידול, גודלו, האם הוא נושא גרורות מרוחקות, האם יש גידול בבלוטת הלימפה וכמובן במצב הבריאותי של האישה. אפשרויות הטיפול נעות מטיפול תרופתי הורמונאלי, טיפול כימותרפי, ניתוח מקומי ועד ניתוח לכריתה מלאה של השד, שוב בהתאם לסוג ולגודל הגידול.
לסיכומו של עניין, מחלת סרטן השד אומנם איננה מוכרת כמחלה של נשים צעירות, אך שכיחות המחלה בקרב נשים מתחת לגיל ארבעים עולה, מכאן שיש חשיבות למודעות אליה ולביצוע בדיקות עקביות לגילוי המחלה בשלב מוקדם, כדי שיהיה ניתן להתמודד עמה.
