כתבה פרסומית סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן

סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן


יותר מחמישים אחוז מבני האדם עד גיל שישים מתלוננים שהם סובלים מסחרחרות ופונים לקבלת יעוץ רפואי. טווח התלונות על סחרחורות, נעות מתחושה סיבובית קלאסית בה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא עצמו מסתובב, דרך תחושה של חוסר יציבות, תחושה של חיים בתוך חלום, ועד אמונה אמיתית שקירות הבית עומדים ליפול עליו. 

מעל גיל שישים, אחוז האנשים המתלוננים שהם סובלים מסחרחורת גבוה יותר. עם זאת נדגיש כבר בתחילת המאמר, סחרחורת היא אינה מחלה כי אם סימפטום שיש לבדוק את מקורו.

סחרחורת נגמרת עקב תקלה במערכת שיווי המשקל. במערכת שיווי המשקל נמצא המוח שמקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים. החשובים שבחיישנים הנם איברי שיווי המשקל המצויים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו, העיניים שרואות את מצב הראש במרחב, את קו האופק, ואת מערכת החיישנים הממוקמת לאורך עמוד השדרה המעבירים תחושות מהגפיים. 

כל פגיעה באחת מן המערכות האלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות. 40 עד 60 אחוז מההמקרים מקורם במערכת איברי שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי מיגרנה, טרשת נפוצה ועוד, מקור רפואי כמו שינוי ברמת סוכר, הפרעות קצב לב ומקור פסיכו סוציאלי.

האבחנה של מקור תחושה זו אינה פשוטה ומצריכה הכרות עם מערכת שיווי המשקל ועם מגוון התלונות והאבחנות הנוגעים לה. בתחילת התהליך, יברר הרופא אצל הפציינט את התלונה לפרטי פרטים, אופי הסחרחורת, משך הזמן שהיא אורכת, מתי היא מחמירה או מקלה, תכיפותה, ראשיתה של הסחרחורת ומהלכה. 

בירור זה מהווה את רובו המכריע של תהליך האבחנה בנוסף לו מתבצעת גם בדיקה גופנית אוטו-נוירולוגית. לעיתים יש צורך בבדיקות עזר כמו ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה), בדיקות שבודקות את מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, יציבות, דם והדמייה. עם זאת חשוב לציין שהבדיקות האובייקטיביות בודקות רק חלק ממערכת שיווי המשקל ועיקר האבחנה נעשה בשיחה הראשונה של הרופא עם הפציינט. לעיתים קרובות תוצאות הבדיקות תקינות ועל סמך האבחנה המושגת מההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית, ניתן להתחיל לבצע את תהליך השיקום.

ניתן לחלק את סוגי הסחרחורות שמקורן באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית למספר קבוצות, שהעיקריות הן:

סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל, כתוצאה ממנה אין סנכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה. דוגמה לקבוצה זו הינה מחלה שכיחה אחרת שגורמת לסחרחורת היא "ורטיגו" (בשפה הרפואית וסטיבולר ניאורוניטיס). 

מחלה זו נגמרת כתוצאה מפגיעה ויראלית באיבר או בעצב שיווי המשקל והיא גורמת לתחושת סחרחורת שעלולה להימשך מספר ימים, לאחריהם תחול הקלה עד שתישאר רק תחושת חוסר יציבות או סחרחורת בעוצמה נמוכה. מחלה זו שכיחה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, לעיתים היא לא חולפת במלואה ולעיתים היא חולפת ומופיעה שוב בעתיד.

סחרחורות שמקורה בהשתחררות חלקיקים קטנים בתוך המערכת ואלו גורמים לסחרחורת חזקה לרוב בעת שינוי תנוחה, לדוגמה BPPV.

סחרחורות ממחלות נוספות, כמו למשל מחלת "מנייר", מחלה המתאפיינת בהתקפי סחרחורות סיבוביות הנמשכות בין חצי שעה למספר שעות ומלוות בירידת שמיעה באותה אוזן, רעש, ולעיתים בתחושת אטימות.

הטיפול בכל אחת מהקבוצות שונה. בסחרחורת הנובעת משחרור חלקיקים באיבר שיויי המשקל ניתן לטפל באמצעות תמרון פיסיותרפי פשוט ששיעור ההצלחה שלו עולה על 85%, אחרי טיפול אחד שנמשך 10 דקות. בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית, ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיסיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. אז המוח אמור לבצע תהליך עצמי של תיקון. 

אם זאת, לעיתים התיקון אינו עולה יפה, הסיבות לכך הן עייפות, חרדות (מפני החשש שהסימפטומים לבעיה תחזור) ומצבי מתח. אז יש לעבור טיפולי פסיכותרפיה. לעיתים אנו מטפלים משלבים טיפולים באמצעות פיסיותרפיה דיאטה, תרופות ואמצעים אחרים.

בסיכומו של דבר, תחושת סחרחורת איננה ברורה לפציינט שסובל ממנה ולעיתים גם לרופא המטפל בו, שכן העדר אמצעי אבחון אובייקטיבים מקשים על איתור מקור הסבל ומטילים משקל יתר על תהליכי אבחנה ראשוניים המבוצעים על ידיו.
 
היעדר אבחנה נכונה וכתוצאה מכך המשך הופעתה של הסחרחורת, יכולה לגרום לתופעות של חרדה ולהגדיל את המרכיב פסיכו סוציאלי בבעיה. ביקור אצל רופאים במתמחים בסחרחורת יעיל לאבחון נכון ומדויק של הבעיה וטיפול בה.  

פורום ניתוחי לב

ד"ר דוד יעקובי

ד"ר דוד יעקובי
מתמחה בניתוחי לב, מחלקת ניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי ע"ש "וולפסון" תחומי עיסוק קליני: ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי לב ילדים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • התקנת מסתם בגיל 35
  • עדי
  • 28/03/2017 20:29
  • היי ד"ר, לבעלי גילו רק עכשיו משום מה שחסר לו מסתם ויש לו 2 פעימות זה מום מולד, והוא צריך לבצע ניתוח להשתלת מסתם. אשמח אם תוכל לענות על מספר שאלות. 1. הדילמה לגבי מסתם מכאני או ביולוגי? הוא ספורטאי פעיל ולכן חושש מהמכאני מפני פציעות בגלל שהדם צריך להיות מדולל מאוד, כמה מסוכן אם יש פציעה במצב כזה שהוא לוקח מדללי דם? 2. אם המסתם הוא ביולוגי נניח ובעוד 10 שנים יאלץ להחליפו, הוא יוכל לעשות זאת באמצעות צנתר? כיוון שהמסתם כבר קיים או שיצטרך ניתוח כמו עכשיו? 3. אני נמצאת בהריון ראשון כרגע האם זה תורשתי? יש צורך לבצע אקו לב לתינוק? 4. אשמח להמלצות למנתחים מומחים בתחום. תודה מראש!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קומדין וזרעי ענבים
  • רועי
  • 16/03/2017 22:38
  • שלום רב, לפני כשנה עברתי ניתוח להחלפת המסתם ההאורטלי,כיום יש לי מסתם מכני ואני נוטל קומדין באופן קבוע(2.5 מ״ג)-בטיפול נטורופתי הוצע לי לקחת את הכמוסות של זרעי הענבים-ורציתי לשאול האם הדבר בטוח מבחינתי? רוב תודות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רועי שלום, חשיבות רבה לאיזון טוב של ה-INR במטופלים הנוטלים קומדין, קל וחומר באלה עם מסתם מכאני. כפי שציינת אצלך ה-INR מאוזן ויציב, לא הייתי משנה דברים כרגע. השאלה היא עד כמה חשוב לך ליטול את זרעי הענבים... אין לי נסיון עם טיפול כזה ולכן לא אוכל להגיב עליו. עלייך לפנות לתזונאית אשר מתמחה בנושא ולבדוק את העניין. אופציה נוספת היא לבדוק מול המטולוג המתמחה בקרישיות. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שאלה
  • יעלה
  • 15/03/2017 21:20
  • שלום רב, בת 62, בשנת 2009 עברתי התקף לב והושתל לי סטנט בעורק LAD ונמצא עורק RCA חסום במלואו, בשנת 2011 עברתי צינתור והושתל לי סטנט בעורק LCX. עקב אירוע מוחי חולף (אמאורוזיס פוגקס) מצאו הצרות משמעותית בעורק אינומינייט (שיוצא מאבי העורקים) והושתל סטנט בעורק אינומינייט. כמו כן נשלחתי לבדיקת אקו לב והולטר לחץ דם. ----------------------- בבדיקת אקו לב (מתאריך מרץ 2017): "מסתם מיטרלי: הסתיידות ניכרת של הטבעת המיטרלית (MAC). מסתם אאורטלי: מסתם מסוייד ללא הצרות. מסתם טריקוספידלית: אי ספיקה טריקוספידלית בדרגה טריוויאלית, לחץ ריאתי סיסטולי 22. אבחנות: Dilated LA, Good LV function הערות: ממצא חשוד לטרשת בקשת האורטה." החמרה בהשוואה לבדיקת אקו לב לפני שנה (מתאריך מרץ 2016) אז נמצא "אי ספיקה מיטרלית מינימלית. הסתיידות הטבעת המיטרלית (MAC)". ----------------------------- כמו כן בבדיקת הולטר ממרץ 2017: "סיבת הארוע: חשד להפרעות קצב. הפרעות קצב על חדרוית APC's: נצפו סה"כ 18 APC'S במשך הבדיקה. נצפו 2 קטעי NONSUSTAINED ATRIAL TACHYCARDIA בני 3-14 פעימות, במהירות 102-130 פעימות לדקה" -------------------- שאלותיי: לגבי האקו לב: 1. מה משמעות התוצאה האקו לב " הסתיידות ניכרת של הטבעת המיטרלית (MAC)"? האם זה דורש התערבות/טיפול – באיזה מקרה יש צורך בטיפול ומה סוג הטיפול/התערבות שניתן לבצע בשביל לתקן את הבעיה? איזו בדיקה ניתן לבצע שתבדוק יותר מדוייק את המצב של הטבעת המיטרלית? 2. האם יש משמעות לכך שיש החמרה ביחד לשנה שעברה, אז היה כתוב " אי ספיקה מיטרלית מינימלית. הסתיידות הטבעת המיטרלית (MAC)" וכעת כתוב " הסתיידות ניכרת של הטבעת המיטרלית (MAC)". עד כמה משמעותית החמרה זו? 3. מה משמעות התוצאה "ממצא חשוד לטרשת בקשת האורטה" באקו לב ומה המשמעות של Dilated LA? לגבי ההולטר: 4. מה המשמעות של NONSUSTAINED ATRIAL TACHYCARDIA בהולטר? ולגבי שתי התוצאות יחדיו: 5. מה דחיפות הטיפול בתוצאות? האם זה דחוף שאקדים את התור לקרדיולוג, או שגם תור בעוד כחודש/חודשיים זה מספיק טוב? אודה לתשובה, בברכה, יעלה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • יעלה שלום, נראה שיש לך טרשת עורקים מפושטת המשפיעה על מגוון מערכות הגוף וכן הסתיידות של טבעת המסתם המיטרלי אלייה אתייחס מיד. עברך הרפואי אכן מרשים אך כזה שניתן לראות אצל הרבה מאוד מטופלים הסובלים מטרשת עורקים מפושטת. בתגובה לשאלותייך: 1)MAC יכול להוות בעיה בעת ניתוח להחלפת/תיקון המסתם המיטרלי אך ההסתיידות עצמה, בנוכחות מסתם אשר תפקודו תקין, אינה אמורה להדאיג בשלב זה. כדאי לעשות בירור לגבי מצב הסידן בגופך. 2) הניסוחים ממש תלויים במבצע הבדיקה ויכולים אף להשתנות אצל אותו הבודק בנסיבות שונות, בגדול אין הבדל משמעותי לגבי תפקוד המסתם. לגבי ההסתיידות קשה להאמין שהייתה ״החמרה ניכרת״ בתוך שנה אחת בלבד אך בהחלט אפשר לחזור על הבדיקה בחודשים הקרובים. 3) טרשת באאורטה היא בדיוק אותה המחלה בגינה השתילו לך סטנט בעורק האינומינייט רק בחלק קריבני יותר, ללא פתולוגיה משמעותית (כגון הרחבה של האאורטה) אין מקום להתערבות. 4) בהולטר נראה כי ישנן הפרעות קצב אך מן הסוג היחסית ״שפיר״ ולא לעיתים קרובות מדי. כדאי להראות את הממצאים לקרדיולוג המטפל. 5) יש לפנות לקרדיולוג בתקופה הקרובה שכן אין טעם בביצוע בדיקות, קבלת תשובות והתמודדות עצמית עימן. הינך מטופלת בעלת כבר רפואי עשיר ואין סיבה שלא תגשי לקרדיולוג בקרוב. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי קרא עוד
ד"ר אלכסנדר למברג ד"ר אלכסנדר למברג
מומחה לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
הכי נצפים
דורבן – האם הרגל תכאב לנצח?

דורבן – האם הרגל תכאב לנצח?

להמשך קריאה >>
נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

להמשך קריאה >>
"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל