x סגור

כתבה פרסומית סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן

Share |


יותר מחמישים אחוז מבני האדם עד גיל שישים מתלוננים שהם סובלים מסחרחרות ופונים לקבלת יעוץ רפואי. טווח התלונות על סחרחורות, נעות מתחושה סיבובית קלאסית בה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא עצמו מסתובב, דרך תחושה של חוסר יציבות, תחושה של חיים בתוך חלום, ועד אמונה אמיתית שקירות הבית עומדים ליפול עליו. 

מעל גיל שישים, אחוז האנשים המתלוננים שהם סובלים מסחרחורת גבוה יותר. עם זאת נדגיש כבר בתחילת המאמר, סחרחורת היא אינה מחלה כי אם סימפטום שיש לבדוק את מקורו.

סחרחורת נגמרת עקב תקלה במערכת שיווי המשקל. במערכת שיווי המשקל נמצא המוח שמקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים. החשובים שבחיישנים הנם איברי שיווי המשקל המצויים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו, העיניים שרואות את מצב הראש במרחב, את קו האופק, ואת מערכת החיישנים הממוקמת לאורך עמוד השדרה המעבירים תחושות מהגפיים. 

כל פגיעה באחת מן המערכות האלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות. 40 עד 60 אחוז מההמקרים מקורם במערכת איברי שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי מיגרנה, טרשת נפוצה ועוד, מקור רפואי כמו שינוי ברמת סוכר, הפרעות קצב לב ומקור פסיכו סוציאלי.

האבחנה של מקור תחושה זו אינה פשוטה ומצריכה הכרות עם מערכת שיווי המשקל ועם מגוון התלונות והאבחנות הנוגעים לה. בתחילת התהליך, יברר הרופא אצל הפציינט את התלונה לפרטי פרטים, אופי הסחרחורת, משך הזמן שהיא אורכת, מתי היא מחמירה או מקלה, תכיפותה, ראשיתה של הסחרחורת ומהלכה. 

בירור זה מהווה את רובו המכריע של תהליך האבחנה בנוסף לו מתבצעת גם בדיקה גופנית אוטו-נוירולוגית. לעיתים יש צורך בבדיקות עזר כמו ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה), בדיקות שבודקות את מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, יציבות, דם והדמייה. עם זאת חשוב לציין שהבדיקות האובייקטיביות בודקות רק חלק ממערכת שיווי המשקל ועיקר האבחנה נעשה בשיחה הראשונה של הרופא עם הפציינט. לעיתים קרובות תוצאות הבדיקות תקינות ועל סמך האבחנה המושגת מההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית, ניתן להתחיל לבצע את תהליך השיקום.

ניתן לחלק את סוגי הסחרחורות שמקורן באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית למספר קבוצות, שהעיקריות הן:

סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל, כתוצאה ממנה אין סנכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה. דוגמה לקבוצה זו הינה מחלה שכיחה אחרת שגורמת לסחרחורת היא "ורטיגו" (בשפה הרפואית וסטיבולר ניאורוניטיס). 

מחלה זו נגמרת כתוצאה מפגיעה ויראלית באיבר או בעצב שיווי המשקל והיא גורמת לתחושת סחרחורת שעלולה להימשך מספר ימים, לאחריהם תחול הקלה עד שתישאר רק תחושת חוסר יציבות או סחרחורת בעוצמה נמוכה. מחלה זו שכיחה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, לעיתים היא לא חולפת במלואה ולעיתים היא חולפת ומופיעה שוב בעתיד.

סחרחורות שמקורה בהשתחררות חלקיקים קטנים בתוך המערכת ואלו גורמים לסחרחורת חזקה לרוב בעת שינוי תנוחה, לדוגמה BPPV.

סחרחורות ממחלות נוספות, כמו למשל מחלת "מנייר", מחלה המתאפיינת בהתקפי סחרחורות סיבוביות הנמשכות בין חצי שעה למספר שעות ומלוות בירידת שמיעה באותה אוזן, רעש, ולעיתים בתחושת אטימות.

הטיפול בכל אחת מהקבוצות שונה. בסחרחורת הנובעת משחרור חלקיקים באיבר שיויי המשקל ניתן לטפל באמצעות תמרון פיסיותרפי פשוט ששיעור ההצלחה שלו עולה על 85%, אחרי טיפול אחד שנמשך 10 דקות. בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית, ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיסיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. אז המוח אמור לבצע תהליך עצמי של תיקון. 

אם זאת, לעיתים התיקון אינו עולה יפה, הסיבות לכך הן עייפות, חרדות (מפני החשש שהסימפטומים לבעיה תחזור) ומצבי מתח. אז יש לעבור טיפולי פסיכותרפיה. לעיתים אנו מטפלים משלבים טיפולים באמצעות פיסיותרפיה דיאטה, תרופות ואמצעים אחרים.

בסיכומו של דבר, תחושת סחרחורת איננה ברורה לפציינט שסובל ממנה ולעיתים גם לרופא המטפל בו, שכן העדר אמצעי אבחון אובייקטיבים מקשים על איתור מקור הסבל ומטילים משקל יתר על תהליכי אבחנה ראשוניים המבוצעים על ידיו.
 
היעדר אבחנה נכונה וכתוצאה מכך המשך הופעתה של הסחרחורת, יכולה לגרום לתופעות של חרדה ולהגדיל את המרכיב פסיכו סוציאלי בבעיה. ביקור אצל רופאים במתמחים בסחרחורת יעיל לאבחון נכון ומדויק של הבעיה וטיפול בה.  



פורום טינטון, צפצופים באוזניים

ד"ר טליה מרק - מכון אופקים

ד"ר טליה מרק - מכון אופקים מנהלת תחום ליקויי שמיעה, מכשירי שמיעה
ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אא"ג המתמחה בבעיות שמיעה, הכוונה והתאמת מכשירי שמיעה, טיפול בצפצופים באוזניים - טיניטוס (טינטון, Tinnitus) ובהיפראקוזיס (חוסר סבילות לרעש), ומתן חוות דעת משפטיות עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • טנטון בשירות הצבאי
  • דניאל
  • 15/07/2014 01:31
  • שלום שמי דניאל,
    נפצעתי בשירותי הצבאי בשנת 2008 בזמן פעילות מבצעית באוזן כתוצאה מירי ויש לי טינטון לא קבוע 1% נכות רפואית משרד הביטחון.
    כשהתחלתי ללמוד בשנת 2011 לא יכולתי להתרכז כתוצאה מהטנטון ההולך ובא, הלכתי לאבחון שמצא שיש לי בעיות קשב וריכוז קשות ומאז אני לוקח רטלין במינונים גבוהים שמקל על הטנטון במקצת.
    נוסף לכך הלכתי לפסיכיטרית שרשמה לי תרופה בשם ELATROL התרופה הופכת אותי לאדיש אך מקלה על הטינטון. בקרוב אמורה להיות לי וועדה רפואית של משרד הביטחון שבה עלי להוכיח שנוצר לי נזק נפשי כתוצאה מהטינטון.
    1) אילו מסמכים היית ממליץ לי להביא לוועדה שיוכיחו שכל ההפרעות שלי אכן קשורות לטינטון.
    2) לאחרונה אני שומע את הטנטון כל הזמן, האם טנטון לא קבוע יכל להפוך לקבוע? האם ניתן לקשור זאת לפציעה?
    3) אם יש לי טנטון כל הזמן אבל רק שיש שקט, לדוגמא שאני ברחוב ויש רעש אני לא שומע אותו אך כאשר אני לומד או כשיש שקט אני כן שומע, האם ניתן לומר שיש לי טינטון קבוע שכן אני שומע אותו כל הזמן אך רק כשיש שקט.
    אני מודה לך מאוד
    דניאל

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תביא את כל הבדיקות שיש לך ומכתבי הרופאים שראו אותך בנושא מאז 2008. טנטון שלא היה קבוע אבל הפך קבוע הוא בהחלט אפשרי אבל לא מזכה באחוזי נכות. תפקידי בפורום אינו להנחות אותך לתאר את תחושותיך לפני הועדה. פשוט תתאר את מה שאתה מרגיש ואם מגיעה לך הכרה - אני מניחה ומקווה שתקבל אותה. בברכה ד"ר טלי מרק

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טינטון
  • דניאל
  • 16/07/2014 18:13
  • אני מודה לך על תשובתך.
    ברשותך עוד שאלה קטנה
    אם יש לי טנטון כל הזמן אבל רק שיש שקט, לדוגמא שאני ברחוב ויש רעש אני לא שומע אותו אך כאשר אני לומד או כשיש שקט אני כן שומע, האם ניתן לומר שיש לי טינטון קבוע שכן אני שומע אותו כל הזמן אך רק כשיש שקט. או שטינטון קבוע מוגדר ככזה ששומעים אותו כל הזמן, מה ניתן לעשות על מנת לפתור את הטינטון.
    אני מודה לך מאוד
    דניאל

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיניטוס
  • קובי
  • 23/02/2014 14:17
  • כבר הרבה שנים שאני סובל מטיניטוס שהיה יחסית לא נורא. לפני כשבוע עברתי שטיפות אזניים בשל סתימה משעווה. אחרי השטיפה, הצפצופים התגברו ועכשיו אני לא יכול לסבול אותם יותר. האם זה ישאר כך?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ישנם מקרים של החמרה בטינטון או הופעה שלו אחרי שטיפת אוזניים. לפעמים יש קשר לשטיפה כואבת או טראומטית במיוחד. בכל מקרה, בהחלט יכול להיות הפיך, והמצב יכול לחזור לקדמותו – ולא להטריד אותך. למעשה אם אתה רוצה לדעת סטטיסטיקה, הרי שמעל 80% ממקרי הטינטון, עוברים או משתפרים באופן משמעותי, כך שהסטטיסטיקה לטובתך.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טינטון
  • דור
  • 21/06/2014 10:27
  • ישלי טינטון4שניםליפעמיםהוא בדרגה נורמלית וליפעמים הוא מיתחזק בימים שהטינטון חזק הוא מלווה בכאבי בטן יש לי ירידת שמיעה קטנה בצלילים הגבוהים אך אני יכול להקל על כאבי הבטן והטינטון

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טינטון
  • חנן
  • 22/06/2014 12:28
  • גם אני סובל מטינטון כבר שנים לאחרונה מצאתי פורמולה הומאופתית שמקלה עליי בימים שהצפצופים מתחזקים.
    http://bit.ly/1l0HAGi - לינק לפורמולה
    בהצלחה !

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טינטון שמלווה לעיתים בשמיעת דופק + רגישות לרעשים מסוימים
  • לידיה
  • 12/06/2014 03:52
  • שלום ד"ר מרק
    באוזן ימין: מזה כחצי שנה סובלת מטנטון באוזן ימין שלעיתים מלווה בשמיעה שדומה לשמיעת דופק. לעיתים גם לחץ באוזן ימין ולאחרונה גם כאבים שבאים והולכים.
    באוזן שמאל: לאחרונה טנטון (אבל פחות ממה שבאוזן שמאל) ולעיתים גם כאבים (חלשים יותר מצד שמאל).
    באופן כללי, מה שפוגע באיכות החיים זה התופעות באוזן ימין יותר מאשר בשמאל.
    בצד ימין יש גם רגישות לרעשים מסוימים (שנחווים ככאב). לפני כמה ימים, בעקבות שמיעת רעש חזק ליד אוזן ימין, התחילו כאבים שלא מרפים (מקודם הייתי חווה את הכאב רק בעת השמעת הרעש, זה לא היה כאב ממושך).
    אגב, לפני כחודש ניסיתי לנקות את אוזן ימין בעדינות מבפנים וזיהיתי סימן של סם על הקיסם. כמובן שלא מחדירה את הקיסם, אלא רק חיצונית.
    בבדיקה עצמית בבית, אינני מרגישה ירידה בשמיעה.
    מה לדעתך יכולה להיות הגורם לבעייתי?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב כשאיכות החיים נפגעת זה ממש לא משנה אם זו אוזן שמאל ימין או שתיהן, אלא חשוב שאת סובלת. אסור לנקות אוזניים, בוודאי שבדיקת שמיעה זה לא בדיקה עצמית בבית, ואת צריכה לגשת לרופא אא"ג לבדיקה וכמובן לבצע גם בדיקת שמיעה. שבוע טוב ד"ר טלי מרק

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר דוד בק ד"ר דוד בק
מומחה בפסיכיאטריה של...קרא עוד
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל