כתבה פרסומית סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן

סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן


יותר מחמישים אחוז מבני האדם עד גיל שישים מתלוננים שהם סובלים מסחרחרות ופונים לקבלת יעוץ רפואי. טווח התלונות על סחרחורות, נעות מתחושה סיבובית קלאסית בה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא עצמו מסתובב, דרך תחושה של חוסר יציבות, תחושה של חיים בתוך חלום, ועד אמונה אמיתית שקירות הבית עומדים ליפול עליו. 

מעל גיל שישים, אחוז האנשים המתלוננים שהם סובלים מסחרחורת גבוה יותר. עם זאת נדגיש כבר בתחילת המאמר, סחרחורת היא אינה מחלה כי אם סימפטום שיש לבדוק את מקורו.

סחרחורת נגמרת עקב תקלה במערכת שיווי המשקל. במערכת שיווי המשקל נמצא המוח שמקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים. החשובים שבחיישנים הנם איברי שיווי המשקל המצויים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו, העיניים שרואות את מצב הראש במרחב, את קו האופק, ואת מערכת החיישנים הממוקמת לאורך עמוד השדרה המעבירים תחושות מהגפיים. 

כל פגיעה באחת מן המערכות האלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות. 40 עד 60 אחוז מההמקרים מקורם במערכת איברי שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי מיגרנה, טרשת נפוצה ועוד, מקור רפואי כמו שינוי ברמת סוכר, הפרעות קצב לב ומקור פסיכו סוציאלי.

האבחנה של מקור תחושה זו אינה פשוטה ומצריכה הכרות עם מערכת שיווי המשקל ועם מגוון התלונות והאבחנות הנוגעים לה. בתחילת התהליך, יברר הרופא אצל הפציינט את התלונה לפרטי פרטים, אופי הסחרחורת, משך הזמן שהיא אורכת, מתי היא מחמירה או מקלה, תכיפותה, ראשיתה של הסחרחורת ומהלכה. 

בירור זה מהווה את רובו המכריע של תהליך האבחנה בנוסף לו מתבצעת גם בדיקה גופנית אוטו-נוירולוגית. לעיתים יש צורך בבדיקות עזר כמו ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה), בדיקות שבודקות את מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, יציבות, דם והדמייה. עם זאת חשוב לציין שהבדיקות האובייקטיביות בודקות רק חלק ממערכת שיווי המשקל ועיקר האבחנה נעשה בשיחה הראשונה של הרופא עם הפציינט. לעיתים קרובות תוצאות הבדיקות תקינות ועל סמך האבחנה המושגת מההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית, ניתן להתחיל לבצע את תהליך השיקום.

ניתן לחלק את סוגי הסחרחורות שמקורן באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית למספר קבוצות, שהעיקריות הן:

סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל, כתוצאה ממנה אין סנכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה. דוגמה לקבוצה זו הינה מחלה שכיחה אחרת שגורמת לסחרחורת היא "ורטיגו" (בשפה הרפואית וסטיבולר ניאורוניטיס). 

מחלה זו נגמרת כתוצאה מפגיעה ויראלית באיבר או בעצב שיווי המשקל והיא גורמת לתחושת סחרחורת שעלולה להימשך מספר ימים, לאחריהם תחול הקלה עד שתישאר רק תחושת חוסר יציבות או סחרחורת בעוצמה נמוכה. מחלה זו שכיחה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, לעיתים היא לא חולפת במלואה ולעיתים היא חולפת ומופיעה שוב בעתיד.

סחרחורות שמקורה בהשתחררות חלקיקים קטנים בתוך המערכת ואלו גורמים לסחרחורת חזקה לרוב בעת שינוי תנוחה, לדוגמה BPPV.

סחרחורות ממחלות נוספות, כמו למשל מחלת "מנייר", מחלה המתאפיינת בהתקפי סחרחורות סיבוביות הנמשכות בין חצי שעה למספר שעות ומלוות בירידת שמיעה באותה אוזן, רעש, ולעיתים בתחושת אטימות.

הטיפול בכל אחת מהקבוצות שונה. בסחרחורת הנובעת משחרור חלקיקים באיבר שיויי המשקל ניתן לטפל באמצעות תמרון פיסיותרפי פשוט ששיעור ההצלחה שלו עולה על 85%, אחרי טיפול אחד שנמשך 10 דקות. בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית, ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיסיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. אז המוח אמור לבצע תהליך עצמי של תיקון. 

אם זאת, לעיתים התיקון אינו עולה יפה, הסיבות לכך הן עייפות, חרדות (מפני החשש שהסימפטומים לבעיה תחזור) ומצבי מתח. אז יש לעבור טיפולי פסיכותרפיה. לעיתים אנו מטפלים משלבים טיפולים באמצעות פיסיותרפיה דיאטה, תרופות ואמצעים אחרים.

בסיכומו של דבר, תחושת סחרחורת איננה ברורה לפציינט שסובל ממנה ולעיתים גם לרופא המטפל בו, שכן העדר אמצעי אבחון אובייקטיבים מקשים על איתור מקור הסבל ומטילים משקל יתר על תהליכי אבחנה ראשוניים המבוצעים על ידיו.
 
היעדר אבחנה נכונה וכתוצאה מכך המשך הופעתה של הסחרחורת, יכולה לגרום לתופעות של חרדה ולהגדיל את המרכיב פסיכו סוציאלי בבעיה. ביקור אצל רופאים במתמחים בסחרחורת יעיל לאבחון נכון ומדויק של הבעיה וטיפול בה.  

פורום ניתוחי לב

ד"ר דוד יעקובי

ד"ר דוד יעקובי
מתמחה בניתוחי לב, מחלקת ניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי ע"ש "וולפסון" תחומי עיסוק קליני: ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי לב ילדים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • צום עם קומדין.
  • ארז
  • 15/09/2017 09:03
  • שלום רב דוקטור, אני מושתל מסתם מכני 8 חודשים ולקראת החגים הבאים עלינו לטובה רציתי לדעת האם מותר לי לצום ביום כיפור? אני יודע שקומדין מושפע מתזונה ובגלל זה אני חושש שזה יוריד לי את ה inr בצורה חדה מה גם שאני לא יודע אם זה טוב לצום לאחר ניתוח לב. רופא המשפחה לא ממליץ צום מלא והקרדיולוג אין לו תשובה ברורה לגבי זה. הייתי מעוניין לשמוע את דעתך מכיוון שהנושא מאוד חשוב לי, יש לציין שהתפקוד מצוין ברוך השם ef 60% לפי האקו האחרון תודה לך..

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שאלה דחופה
  • רפי
  • 30/08/2017 11:53
  • אבי בן 67 אובחן באקג עם פירפור פרוזדורים בעקבות דופק לא סדיר של כ190 בדקה, טופל במיון ושוחרר למחרת עם מדללי דם פעמיים ביום וכדור אחד ביום קרדיולוק, בבדיקת הולטר למשך כ-48 שעות כשבוע לאחר האירוע לא היו אירועים חוזרים של פירפור פרוזדורים, הדופק המינימלי 48 והמקסימלי 98, לחץ דם 110/50 האם ניתן להפסיק את הטיפול בקרדיולוק כי גם הדופק הממוצע הוא נמוך 52 האם אין בכך סכנה כי הדופק ימשיך לרדת כתוצאה מהמשך נטילת הכדור? והאם צריך להמשיך בטיפול קבוע של מדלל הדם? תודה מראש,

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רפי שלום, התשובות לשאלותייך מעט מורכבות ודורשות מידע לגבי מספר פרטים לגבי האירוע שתיארת. ראשית- נראה שאביך הגיב לטיפול וחזר לקצב סינוס (סדיר ונורמלי) שנית- ההחלטה לגבי המשך הקרדילוק צריכה להגיע מצד גורם שיש לו את המידע המלא (כולל מחברת מסודרת עם ל״ד ודופק) על מנת לשנות מינון או אפילו להפסיק את הטיפול. לגבי המדלל התשובה תלויה בכרוניות (קרי- כמה זמן יש לו את הפרפור) ונוהגים להמשיך את הטיפול למשך 3-4 שבועות לפחות גם לאחר החזרה לקצב סינוס ואף לבצע אקו לב ביקורת על מנת לשלול קריש דם בלב. לסיכום, עליכם לפנות לרופא או לקרדיולוג המטפל על מנת שיבחן את הנושא ויתן הוראות להמשך הטיפול. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיה באחד המסתמים
  • אלעד
  • 09/08/2017 18:22
  • שלום אני בן 34 לפני שנה וחצי עשיתי בדיקת אקו במאמץ שיצאה תקינה. ולפני שנה עשיתי בדיקת אקו רגילה במנוחה ויצא גם הכל תקין חוץ מ"אי ספיקה טריקוספידלית קלה" ומשום מה לא עידכנו אותי מהקופת חולים על הממצא יצא איכשהו במקרה שהבאתי את התוצאה עכשיו... מה זה אומר לגביי? ואיך זה נותר אם בגיל 21 עשיתי גם אקו לב שהיה תקין לחלוטין? האם זה מתרופות נוגדות חרדה? או מסטרס באותה תקופה? והאם אני חשוף לניתוח מסתם בקרוב? או להפרעות קצב והגבלה בספורט? אני דיי לחוץ כרגע תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אלעד שלום, כמובן שאין מולי את כלל תיקך הרפואי אך הממצא כפי שתיארת (אי ספיקה טריקוספידאלית קלה), בהיעדר תסמינים קליניים, אינה דורשת התערבות בשלב זה למעט מעקב על בסיס קבוע. הממצא יכול אף ״להעלם״ (=להיות מפוענח כתקין או כלא קיים) בבדיקה עתידית ו/או ע״י טכנאי אקו אחר. בכל אופן יש לגשת לרופא המטפל על מנת לקבל תשובות ולהמשך המעקב הקבוע. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כל כמה זמן מעקב?
  • אלעד
  • 13/08/2017 15:56
  • הכל תקין אפילו אקו לב במאמץ וארגומטריה רגילה במאמץ וכל האקו תקין חוץ מהממצא הזה כל כמה זמן צריך מעקב? האם יש הגבלה לספורט? האם נמצא בסיכון יתר לניתוח מסתמים בגיל צעיר או שייתכן מצב שזה ישאר ככה ולא יחמיר כל החיים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שוב שלום, פרקי הזמן למעקב העתידי יקבעו ע״י הרופא/ הקרדיולוג המטפל וימשכו לפחות למספר שנים. גם עניין כן או לא הגבלה בפעילות גופנית תיקבע ע״י הקרדיולוג לפי תוצאות האקו. לגבי ניתוח אפשרי- ממש אין צורך לדון בכך מכיוון שעל פי הנתונים שכתבת וללא תסמינים אין מקום להתערבות בעתיד הנראה לעין. אנא פנה לקרדיולוג המטפל. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר יוסף חלבן ד"ר יוסף חלבן
מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב" קרא עוד
ד"ר אלכסנדר למברג ד"ר אלכסנדר למברג
מומחה לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל