x סגור

כתבה פרסומית סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן

Share |


יותר מחמישים אחוז מבני האדם עד גיל שישים מתלוננים שהם סובלים מסחרחרות ופונים לקבלת יעוץ רפואי. טווח התלונות על סחרחורות, נעות מתחושה סיבובית קלאסית בה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא עצמו מסתובב, דרך תחושה של חוסר יציבות, תחושה של חיים בתוך חלום, ועד אמונה אמיתית שקירות הבית עומדים ליפול עליו. 

מעל גיל שישים, אחוז האנשים המתלוננים שהם סובלים מסחרחורת גבוה יותר. עם זאת נדגיש כבר בתחילת המאמר, סחרחורת היא אינה מחלה כי אם סימפטום שיש לבדוק את מקורו.

סחרחורת נגמרת עקב תקלה במערכת שיווי המשקל. במערכת שיווי המשקל נמצא המוח שמקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים. החשובים שבחיישנים הנם איברי שיווי המשקל המצויים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו, העיניים שרואות את מצב הראש במרחב, את קו האופק, ואת מערכת החיישנים הממוקמת לאורך עמוד השדרה המעבירים תחושות מהגפיים. 

כל פגיעה באחת מן המערכות האלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות. 40 עד 60 אחוז מההמקרים מקורם במערכת איברי שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי מיגרנה, טרשת נפוצה ועוד, מקור רפואי כמו שינוי ברמת סוכר, הפרעות קצב לב ומקור פסיכו סוציאלי.

האבחנה של מקור תחושה זו אינה פשוטה ומצריכה הכרות עם מערכת שיווי המשקל ועם מגוון התלונות והאבחנות הנוגעים לה. בתחילת התהליך, יברר הרופא אצל הפציינט את התלונה לפרטי פרטים, אופי הסחרחורת, משך הזמן שהיא אורכת, מתי היא מחמירה או מקלה, תכיפותה, ראשיתה של הסחרחורת ומהלכה. 

בירור זה מהווה את רובו המכריע של תהליך האבחנה בנוסף לו מתבצעת גם בדיקה גופנית אוטו-נוירולוגית. לעיתים יש צורך בבדיקות עזר כמו ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה), בדיקות שבודקות את מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, יציבות, דם והדמייה. עם זאת חשוב לציין שהבדיקות האובייקטיביות בודקות רק חלק ממערכת שיווי המשקל ועיקר האבחנה נעשה בשיחה הראשונה של הרופא עם הפציינט. לעיתים קרובות תוצאות הבדיקות תקינות ועל סמך האבחנה המושגת מההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית, ניתן להתחיל לבצע את תהליך השיקום.

ניתן לחלק את סוגי הסחרחורות שמקורן באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית למספר קבוצות, שהעיקריות הן:

סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל, כתוצאה ממנה אין סנכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה. דוגמה לקבוצה זו הינה מחלה שכיחה אחרת שגורמת לסחרחורת היא "ורטיגו" (בשפה הרפואית וסטיבולר ניאורוניטיס). 

מחלה זו נגמרת כתוצאה מפגיעה ויראלית באיבר או בעצב שיווי המשקל והיא גורמת לתחושת סחרחורת שעלולה להימשך מספר ימים, לאחריהם תחול הקלה עד שתישאר רק תחושת חוסר יציבות או סחרחורת בעוצמה נמוכה. מחלה זו שכיחה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, לעיתים היא לא חולפת במלואה ולעיתים היא חולפת ומופיעה שוב בעתיד.

סחרחורות שמקורה בהשתחררות חלקיקים קטנים בתוך המערכת ואלו גורמים לסחרחורת חזקה לרוב בעת שינוי תנוחה, לדוגמה BPPV.

סחרחורות ממחלות נוספות, כמו למשל מחלת "מנייר", מחלה המתאפיינת בהתקפי סחרחורות סיבוביות הנמשכות בין חצי שעה למספר שעות ומלוות בירידת שמיעה באותה אוזן, רעש, ולעיתים בתחושת אטימות.

הטיפול בכל אחת מהקבוצות שונה. בסחרחורת הנובעת משחרור חלקיקים באיבר שיויי המשקל ניתן לטפל באמצעות תמרון פיסיותרפי פשוט ששיעור ההצלחה שלו עולה על 85%, אחרי טיפול אחד שנמשך 10 דקות. בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית, ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיסיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. אז המוח אמור לבצע תהליך עצמי של תיקון. 

אם זאת, לעיתים התיקון אינו עולה יפה, הסיבות לכך הן עייפות, חרדות (מפני החשש שהסימפטומים לבעיה תחזור) ומצבי מתח. אז יש לעבור טיפולי פסיכותרפיה. לעיתים אנו מטפלים משלבים טיפולים באמצעות פיסיותרפיה דיאטה, תרופות ואמצעים אחרים.

בסיכומו של דבר, תחושת סחרחורת איננה ברורה לפציינט שסובל ממנה ולעיתים גם לרופא המטפל בו, שכן העדר אמצעי אבחון אובייקטיבים מקשים על איתור מקור הסבל ומטילים משקל יתר על תהליכי אבחנה ראשוניים המבוצעים על ידיו.
 
היעדר אבחנה נכונה וכתוצאה מכך המשך הופעתה של הסחרחורת, יכולה לגרום לתופעות של חרדה ולהגדיל את המרכיב פסיכו סוציאלי בבעיה. ביקור אצל רופאים במתמחים בסחרחורת יעיל לאבחון נכון ומדויק של הבעיה וטיפול בה.  



פורום סינוסיטיס, מחיצת אף

ד"ר אילן קורן

ד"ר אילן קורן
רופא בכיר במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) ת"א במחלקת אא"ג וכירורגית ראש וצוואר.תחומי ההתמקצעות של ד"ר קורן הם בתחום מחלות האף והסינוסים ומחלות חוש ריח.ד"ר קורן הצטרף לצוות יחידת אף וסינוסים בבית חולים עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • סתימה כרונית באף בשעות הערב והלילה במיוחד
  • רוזנברג שלמה
  • 28/09/2014 15:44
  • שלום רב.
    יש לי בעיה כרונית כ5 שנים התלבטי אם לכתוב כי ממש התייאשתי מעניין, אבל בכול זאת. יש לי סתימה באף עברתי בזמנו ניתוח גם ליישור מחיצות עי אלקטרודות קרח כמדומני ונאמר לי שלא צריכה להיות לי בעיה גם הנמים בסדר. ובכול זאת הבעיה של סתימה תוקפת אותי בשעות הערב והלילה אני צורך כמויות עצומות של מסטיקים ומשחות עם לחות על בסיס כמעט טבעי.וזה ממש לא עוזב אותי נצרתי לקחת אפילו כדורי צארפלקס להרגעה. עד הרגע הזה אינני יכול להבין מכול הרופאים שבקרתי ולא נמצא לי תשובה ממה זה נובע.שאלתי האם נתקלתם בתופעה כזו ומה אני יכול לעשות, העם זה קשור אולי ללחץ? תודה מראש

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרופא שלום ממתין כבר שבועים לתשותך אחרי כבר מזמן קבלו?
  • רוזנברג
  • 06/10/2014 16:34
  • כאבים באף באזור הנשקפים
  • מנחם
  • 05/10/2014 20:41
  • עיבוי רירית במחיצת האף
  • אילה
  • 01/10/2014 23:01
  • שלום אני סובלת כ שמונה חודשים מכאבים באף הרופא התחיל איתי בטיפול של אינטיביוטיקה ולאחר מכן טיפות לאך סטרונאז ולאחר מכן עברתי לטיפות אף אבמיס אשר עד היום אני איתם פעם ביום שני לחיצות וכמובן שכל הזמן יש לי לחצים בראש ובאף תחושה של לחץ יש לציין שאני עברתי ניתוח אף לפני 20 שנה מבחינת יופי והרופא אמרה לי שכל החיים אני אהיה עם ספריי לאף השאלה שלי האם הספריי ימשיך לעזור לי או שאני אתמכר לזה ולא אוכל להפסיק והאם הספריי חודר לדם איך אוכל להתפטר מהצרה הזו בבקשה ממך תנסה לעזור לי תודה רבה אילה אולי תמליץ לי מה לעשות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • את מציינת כי עברת ניתוח קוסמטי לפני כ 20 שנה ותחושת לחצים וכאבים באף רק 8 חודשים. מה קרה בין לבין? מה השתנה בשמונת החודשים האחרונים? כעקרון, ישנם משאפים סטרואידליים שונים עם רמות ספיגה שונות אך אילו השכיחים בעלי מידת ספיגה נמוכה וניתנים לתקופות ממושכות, חודשים ואף שנים. להבדיל מטיפות אף, הם אינם ממכרים.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עיבוי רירית
  • אילה
  • 02/10/2014 20:25
  • בהמשך לשיחתך עימי
    תמד היו לי לחצים קלים באף אבל בשמונה חודש האחרונים זה החמיר וכרגע אני עם ספריי סטרואידים אבמיס לאף זה לא ממכר והוא גם לא עוזר לי כל כך יש משהוא יותר טוב להמליץ לי ורציתי לדעת האם חדר מלח יעזור לי תודה אילה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עקרונית קושי בנשימה דרך האף יכול לנבוע מבעיה מבנית , כמו במצב לאחר ניתוח אף קוסמטי או מבעיה תפקודית כמו שינויים בנפח הרירית בחלל האף והפרשת יתר על רקע אלרגי או רקע וזומוטורי. אין עבודות מבוקרות לגבי יעילות חדרי מלח לטיפול לאף אך ישנן בהחלט עבודות המראות ששטיפת אף עם מי מלח יכולה לסייע.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עיבוי רירית
  • אילה
  • 03/10/2014 23:03
  • תודה על עזרתך השאלה שלי מי מלח ותרסיס לאף אבמיס אפשרי לקחת ביחד אותם והאם ספריי אבמיס לתקופה ארוכה אכן מזיק וכדאי לי לעשות סיטי מערות האף לראות בדיוק מה יש לי או בדיקה אחרת שתמליץ לי לעשות תודה רבה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ניתן לקחת את שניהם יחד. כל אחד מהם נועד למטרה אחרת. כמובן שרצוי לבצע את השטיפה קודם נטילת האבמיס. לגבי התרסיס , אין תרופה ללא תופעות לואי אפשריות אך לגבי אבמיס התופעות נדירות ולכן אנו משתמשים בתרופה זו גם לתקופות ארוכות. מבין תופעות הלואי ניתן לראות לעיתים רחוקות דימום מהאף, תחושת יובש באף או תחושת ריח לואי באף.
    CT מבוצע בדר"כ כאשר יש חשד קליני לסיבוך בעקבות המחלה או לקראת אפשרות של ניתוח. אם קיים חשד קליני ואפשרויות אילו עולות אזי CT הוא אמצעי אבחון טוב.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד
ד"ר דוד בק ד"ר דוד בק
מומחה בפסיכיאטריה של...קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל