כתבה פרסומית סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן

סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן


יותר מחמישים אחוז מבני האדם עד גיל שישים מתלוננים שהם סובלים מסחרחרות ופונים לקבלת יעוץ רפואי. טווח התלונות על סחרחורות, נעות מתחושה סיבובית קלאסית בה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא עצמו מסתובב, דרך תחושה של חוסר יציבות, תחושה של חיים בתוך חלום, ועד אמונה אמיתית שקירות הבית עומדים ליפול עליו. 

מעל גיל שישים, אחוז האנשים המתלוננים שהם סובלים מסחרחורת גבוה יותר. עם זאת נדגיש כבר בתחילת המאמר, סחרחורת היא אינה מחלה כי אם סימפטום שיש לבדוק את מקורו.

סחרחורת נגמרת עקב תקלה במערכת שיווי המשקל. במערכת שיווי המשקל נמצא המוח שמקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים. החשובים שבחיישנים הנם איברי שיווי המשקל המצויים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו, העיניים שרואות את מצב הראש במרחב, את קו האופק, ואת מערכת החיישנים הממוקמת לאורך עמוד השדרה המעבירים תחושות מהגפיים. 

כל פגיעה באחת מן המערכות האלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות. 40 עד 60 אחוז מההמקרים מקורם במערכת איברי שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי מיגרנה, טרשת נפוצה ועוד, מקור רפואי כמו שינוי ברמת סוכר, הפרעות קצב לב ומקור פסיכו סוציאלי.

האבחנה של מקור תחושה זו אינה פשוטה ומצריכה הכרות עם מערכת שיווי המשקל ועם מגוון התלונות והאבחנות הנוגעים לה. בתחילת התהליך, יברר הרופא אצל הפציינט את התלונה לפרטי פרטים, אופי הסחרחורת, משך הזמן שהיא אורכת, מתי היא מחמירה או מקלה, תכיפותה, ראשיתה של הסחרחורת ומהלכה. 

בירור זה מהווה את רובו המכריע של תהליך האבחנה בנוסף לו מתבצעת גם בדיקה גופנית אוטו-נוירולוגית. לעיתים יש צורך בבדיקות עזר כמו ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה), בדיקות שבודקות את מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, יציבות, דם והדמייה. עם זאת חשוב לציין שהבדיקות האובייקטיביות בודקות רק חלק ממערכת שיווי המשקל ועיקר האבחנה נעשה בשיחה הראשונה של הרופא עם הפציינט. לעיתים קרובות תוצאות הבדיקות תקינות ועל סמך האבחנה המושגת מההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית, ניתן להתחיל לבצע את תהליך השיקום.

ניתן לחלק את סוגי הסחרחורות שמקורן באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית למספר קבוצות, שהעיקריות הן:

סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל, כתוצאה ממנה אין סנכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה. דוגמה לקבוצה זו הינה מחלה שכיחה אחרת שגורמת לסחרחורת היא "ורטיגו" (בשפה הרפואית וסטיבולר ניאורוניטיס). 

מחלה זו נגמרת כתוצאה מפגיעה ויראלית באיבר או בעצב שיווי המשקל והיא גורמת לתחושת סחרחורת שעלולה להימשך מספר ימים, לאחריהם תחול הקלה עד שתישאר רק תחושת חוסר יציבות או סחרחורת בעוצמה נמוכה. מחלה זו שכיחה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, לעיתים היא לא חולפת במלואה ולעיתים היא חולפת ומופיעה שוב בעתיד.

סחרחורות שמקורה בהשתחררות חלקיקים קטנים בתוך המערכת ואלו גורמים לסחרחורת חזקה לרוב בעת שינוי תנוחה, לדוגמה BPPV.

סחרחורות ממחלות נוספות, כמו למשל מחלת "מנייר", מחלה המתאפיינת בהתקפי סחרחורות סיבוביות הנמשכות בין חצי שעה למספר שעות ומלוות בירידת שמיעה באותה אוזן, רעש, ולעיתים בתחושת אטימות.

הטיפול בכל אחת מהקבוצות שונה. בסחרחורת הנובעת משחרור חלקיקים באיבר שיויי המשקל ניתן לטפל באמצעות תמרון פיסיותרפי פשוט ששיעור ההצלחה שלו עולה על 85%, אחרי טיפול אחד שנמשך 10 דקות. בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית, ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיסיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. אז המוח אמור לבצע תהליך עצמי של תיקון. 

אם זאת, לעיתים התיקון אינו עולה יפה, הסיבות לכך הן עייפות, חרדות (מפני החשש שהסימפטומים לבעיה תחזור) ומצבי מתח. אז יש לעבור טיפולי פסיכותרפיה. לעיתים אנו מטפלים משלבים טיפולים באמצעות פיסיותרפיה דיאטה, תרופות ואמצעים אחרים.

בסיכומו של דבר, תחושת סחרחורת איננה ברורה לפציינט שסובל ממנה ולעיתים גם לרופא המטפל בו, שכן העדר אמצעי אבחון אובייקטיבים מקשים על איתור מקור הסבל ומטילים משקל יתר על תהליכי אבחנה ראשוניים המבוצעים על ידיו.
 
היעדר אבחנה נכונה וכתוצאה מכך המשך הופעתה של הסחרחורת, יכולה לגרום לתופעות של חרדה ולהגדיל את המרכיב פסיכו סוציאלי בבעיה. ביקור אצל רופאים במתמחים בסחרחורת יעיל לאבחון נכון ומדויק של הבעיה וטיפול בה.  

פורום אולטרסאונד - הריון ולידה

ד"ר יוחנן שמעוני

ד"ר יוחנן שמעוני
ד"ר יוחנן שמעוני יוחנן הינו מומחה במיילדות, בגינקולוגיה ובאי פוריות. במרפאתו הממוקמת בהוד השרון, ד"ר שמעוני מעניק את שירותיו למגוון מטופלות: נערות, נשים בגיל המעבר ונשים הרות, אשר זכאיות למעקב היריון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • סקר ביוכימי שליש ראשון
  • גוני
  • 18/04/2018 03:54
  • בת 43.7,בלידה אהיה בת 44 שקיפות עורפית בשבוע 13+2 הייתה 1.1mm תוצאות בדיקת הדם שנעשתה יום למחרת : Papp-a 0.70 mom/2470.4 mu/l BCHG-1.97 mom/63 ng/ml שקיפות עורפית ריכוז 1.1,MOM-0.81 הסיכון לפי גיל- 1:45 סיכון לפי גיל ובדיקות - 1:130 האם תקין?קיבלתי תשובה שאני צריכה ללכת לייעוץ גנטי,והרופא המטפל לוחץ על מי שפיר,האם יש הכרח במי שפיר?(רצוי לציין שילדתי בגיל 37+11, ובגיל 42+10 עוברים בריאים ,הערכים של בדיקת הסקר היו הרבה יותר גבוהים מאשר תוצאות הבדיקה הזו) אני די פוחדת מבדיקת מי שפיר(באף הריון לא עשיתי), האם יש מצב שיש בדיקות נוספות שיכולות לאזן את הנתונים במידה והם אינם טובים, ולחסוך את בדיקת מי השפיר? האם רלוונטי שהלידה האחרונה שלי היתה לפני 9 חודשים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אכן לפי התוצאות עלייך לפנות לייעוץ גנטי וסביר שימליצו לך דיקור מי שפיר. במידה ותחליטי לא לבצע דיקור מי שפיר תוכלי לבצע בדיקת דם מיוחדת שאינה בסל שבודקת מס' כרומוזומים של העובר בדם האם. הבדיקה היא במימון עצמי עם החזר חלקי בביטוחים המשלימים. הבדיקה אינה תחליף מלא למי שפיר. ניתן לבצע את הבדיקה כבר משבוע 10 כך שתוכלי לבצעה כבר כעת. בכל מקרה כפי שציינתי הבדיקה אינה תחליף מלא למי שפיר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • באותו נושא
  • מצרפת שאלה
  • 18/04/2018 13:37
  • טעות של עשרה ימים בחישוב גיל ההריון בחלבן עוברי
  • אוריה
  • 16/04/2018 20:10
  • שלום רב בת 38, הריון ראשון. בקבלת תוצאות חלבון עוברי לפי שבוע 19.5, הסיכון הסטטיסטי המשוכלל לת.ד הוא 1:130, אבל (!!!) ישנה טעות וודאית של עשרה ימים בחישוב גיל ההריון (עפ' ו.א משוער, שלא ברור למה הרופאה בכלל רשמה אותו...) גיל ההריון בעת הבדיקה עמד על 18.2 (הן לפי מועד מאובחן בוודאות של הביוץ, הן לאור קיום יחסים פעם בודדת במחזור זה, כשלושה ימים לפני מועד הביוץ (בעלי יצא למילואים...) והן לפי ההתאמה המוחלטת לגיל ההריון בסקירה המוקדמת), וכך גם מופיע בטופס התוצאות כ"גיל הריון לפי us" עם זאת בתוצאות החלבון העוברי מופיע כח גיל ההריון לחישוב הסיכון הוא לפי ו.א (המראה כפי שנאמר הריון גדול בעשרה ימים), ולא לפי גיל us. תוצאות חלבון עוברי: AFP 45.5 ng/mL MoM 0.66 HCG 52.9 U/mL MoM 2.68 Estriol 1.5 ng/mL MoM 0.64 שקיפות עורפית הייתה 1.3 מ"מ (mom 0.93) והסיכון הסטטיסטי בסקר שליש ראשון 1:600 (Free βHCG 73.9 ng/mL MoM 2.16) אני מודעת לכך שהשכלול של גילי מעלה מאוד את רמת הסיכון. עם זאת שאלתי היא האם ייתכן שטעות של 10 ימים בחישוב גיל ההריון עשויה להשפיע כ"כ על תוצאות הבדיקה ורמת הסיכון לת.ד. אחרי הכל- כל התוצאות הן פחות או יותר בטווח הנורמה עם נטייה לתוצאה נמוכה או גבוהה בתוך הנורמה, ואם גיל ההריון משפיע מאוד על דקויות אלו בכל שלושת הפרמטרים הנבדקים, האם ייתכן וחישוב לפי הגיל הנכון יפחית את מידת הסיכון לת.ד. (גם אם לא בהכרח מתחת ל1:380) תודה רבה רבה על ההתייחסות והסיוע!!! בברכה אוריה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אכן יש חשיבות לגיל ההריון ולכן גם המעבדה מציינת את גיל ההריון לפי ו.א. וגם לפי אולטרה סאונד והחישוב נעשה בד"כ לפי אולטרה סאונד. לגבי התוצאה עצמה חשיבות גדולה לגילך והיות ואת בת 38 הסיכון אוטומטית יהיה מוגבר. התוצאה המדויקת ביותר היא במי השפיר שלפי מה שרשמת בתוצאות וגם לפי גילך סביר שימליצו לך לבצע דיקור מי שפיר ובמימון משרד הבריאות/ הקופה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הדרונפרוזיס
  • מריה
  • 12/04/2018 14:19
  • אני בשבוע 37 להריון, בשבוע 34 התגלה הדרונפרוזיס בכליה שמאלית והאגן התרחב עד כ14 ממ בשבוע 36 כליה ימנית מתפקדת באופן תקין. מה ההשלכות? האם זה יכול להעיד על תסמונת מסוימת? העוברית עדיין במצג עכוז. ממליץ על היפוך חיצוני? או שעדיף ניתוח במקרה הזה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לגבי ההידרונפרוזיס במידה ואין ממצאים אחרים כולל יעוץ גנטי שעשית סביר שהממצא הכלייתי ייבדק לאחר הלידה כמו שבטח קיבלת יעוץ מנפרולוג ילדים. לגבי מצג העובר במידה וזהו הריונך הראשון בסבירות גדולה שיהיה צורך לבצע ניתוח קיסרי אלא אם מתקיימים תנאים מסוימים שמתירים ביצוע היפוך. גם לגבי אישה שאינה לקראת לידה ראשונה צריכים להתקיים התנאים כדי לבצע היפוך. לאותה האישה יתכן גם שהעובר יתהפך לבד.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אלכסנדר למברג ד"ר אלכסנדר למברג
מומחה לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה קרא עוד
ד"ר חיים גרינשפן ד"ר חיים גרינשפן
מומחה לפסיכיאטריה - מבוגרים קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל