x סגור

כתבה פרסומית סחרחורות -כיצד וממה הן נוצרות ואיך מטפלים בהן

Share |


יותר מחמישים אחוז מבני האדם עד גיל שישים מתלוננים שהם סובלים מסחרחרות ופונים לקבלת יעוץ רפואי. טווח התלונות על סחרחורות, נעות מתחושה סיבובית קלאסית בה האדם חש שהעולם סובב סביבו או שהוא עצמו מסתובב, דרך תחושה של חוסר יציבות, תחושה של חיים בתוך חלום, ועד אמונה אמיתית שקירות הבית עומדים ליפול עליו. 

מעל גיל שישים, אחוז האנשים המתלוננים שהם סובלים מסחרחורת גבוה יותר. עם זאת נדגיש כבר בתחילת המאמר, סחרחורת היא אינה מחלה כי אם סימפטום שיש לבדוק את מקורו.

סחרחורת נגמרת עקב תקלה במערכת שיווי המשקל. במערכת שיווי המשקל נמצא המוח שמקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים. החשובים שבחיישנים הנם איברי שיווי המשקל המצויים בתוך האוזן הפנימית ומעבירים מידע על מיקומו של הראש במרחב ועל תנועותיו, העיניים שרואות את מצב הראש במרחב, את קו האופק, ואת מערכת החיישנים הממוקמת לאורך עמוד השדרה המעבירים תחושות מהגפיים. 

כל פגיעה באחת מן המערכות האלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות. 40 עד 60 אחוז מההמקרים מקורם במערכת איברי שיווי המשקל שבאוזן. גורמים אחרים לתחושה זו יכולים להיות מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי מיגרנה, טרשת נפוצה ועוד, מקור רפואי כמו שינוי ברמת סוכר, הפרעות קצב לב ומקור פסיכו סוציאלי.

האבחנה של מקור תחושה זו אינה פשוטה ומצריכה הכרות עם מערכת שיווי המשקל ועם מגוון התלונות והאבחנות הנוגעים לה. בתחילת התהליך, יברר הרופא אצל הפציינט את התלונה לפרטי פרטים, אופי הסחרחורת, משך הזמן שהיא אורכת, מתי היא מחמירה או מקלה, תכיפותה, ראשיתה של הסחרחורת ומהלכה. 

בירור זה מהווה את רובו המכריע של תהליך האבחנה בנוסף לו מתבצעת גם בדיקה גופנית אוטו-נוירולוגית. לעיתים יש צורך בבדיקות עזר כמו ENG (אלקטרוניסתגמוגרפיה), בדיקות שבודקות את מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, יציבות, דם והדמייה. עם זאת חשוב לציין שהבדיקות האובייקטיביות בודקות רק חלק ממערכת שיווי המשקל ועיקר האבחנה נעשה בשיחה הראשונה של הרופא עם הפציינט. לעיתים קרובות תוצאות הבדיקות תקינות ועל סמך האבחנה המושגת מההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית, ניתן להתחיל לבצע את תהליך השיקום.

ניתן לחלק את סוגי הסחרחורות שמקורן באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית למספר קבוצות, שהעיקריות הן:

סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל, כתוצאה ממנה אין סנכרון עם איבר שיווי המשקל באוזן השנייה. דוגמה לקבוצה זו הינה מחלה שכיחה אחרת שגורמת לסחרחורת היא "ורטיגו" (בשפה הרפואית וסטיבולר ניאורוניטיס). 

מחלה זו נגמרת כתוצאה מפגיעה ויראלית באיבר או בעצב שיווי המשקל והיא גורמת לתחושת סחרחורת שעלולה להימשך מספר ימים, לאחריהם תחול הקלה עד שתישאר רק תחושת חוסר יציבות או סחרחורת בעוצמה נמוכה. מחלה זו שכיחה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, לעיתים היא לא חולפת במלואה ולעיתים היא חולפת ומופיעה שוב בעתיד.

סחרחורות שמקורה בהשתחררות חלקיקים קטנים בתוך המערכת ואלו גורמים לסחרחורת חזקה לרוב בעת שינוי תנוחה, לדוגמה BPPV.

סחרחורות ממחלות נוספות, כמו למשל מחלת "מנייר", מחלה המתאפיינת בהתקפי סחרחורות סיבוביות הנמשכות בין חצי שעה למספר שעות ומלוות בירידת שמיעה באותה אוזן, רעש, ולעיתים בתחושת אטימות.

הטיפול בכל אחת מהקבוצות שונה. בסחרחורת הנובעת משחרור חלקיקים באיבר שיויי המשקל ניתן לטפל באמצעות תמרון פיסיותרפי פשוט ששיעור ההצלחה שלו עולה על 85%, אחרי טיפול אחד שנמשך 10 דקות. בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית, ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיסיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. אז המוח אמור לבצע תהליך עצמי של תיקון. 

אם זאת, לעיתים התיקון אינו עולה יפה, הסיבות לכך הן עייפות, חרדות (מפני החשש שהסימפטומים לבעיה תחזור) ומצבי מתח. אז יש לעבור טיפולי פסיכותרפיה. לעיתים אנו מטפלים משלבים טיפולים באמצעות פיסיותרפיה דיאטה, תרופות ואמצעים אחרים.

בסיכומו של דבר, תחושת סחרחורת איננה ברורה לפציינט שסובל ממנה ולעיתים גם לרופא המטפל בו, שכן העדר אמצעי אבחון אובייקטיבים מקשים על איתור מקור הסבל ומטילים משקל יתר על תהליכי אבחנה ראשוניים המבוצעים על ידיו.
 
היעדר אבחנה נכונה וכתוצאה מכך המשך הופעתה של הסחרחורת, יכולה לגרום לתופעות של חרדה ולהגדיל את המרכיב פסיכו סוציאלי בבעיה. ביקור אצל רופאים במתמחים בסחרחורת יעיל לאבחון נכון ומדויק של הבעיה וטיפול בה.  



פורום מכשירי שמיעה

ד"ר טליה מרק - מכון אופקים

ד"ר טליה מרק - מכון אופקים מנהלת תחום ליקויי שמיעה, מכשירי שמיעה
ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אא"ג המתמחה בבעיות שמיעה, הכוונה והתאמת מכשירי שמיעה, טיפול בצפצופים באוזניים - טיניטוס (טינטון, Tinnitus) ובהיפראקוזיס (חוסר סבילות לרעש), ומתן חוות דעת משפטיות עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • טניטון ממיסבת אוזניות
  • עילח
  • 19/10/2014 19:03
  • יז לי טינטון כבר כעוד מעט חודשים אחרי מסיבת אוזניות הוא לא כל כך מפריע לי ביום יום אבל שאני יושן אני לא נרדם מהרעש האם המטץוח יסתגל אליטו ואני ירדם איתו? האם התועפה יכולה תעבור או להפחת אומרים שכ8פ אחוזים מהמקרים התועפה נעלמת לבעיה לא מטרידה גם בלילות. עשיתי בדיקת שמיעה דרך אגהב תקין אני רוצה לדעת אם זה עובר גם?! אני בן 18 שמעתי גם באוזניות כמה חודשים כל יום בערך שעתיים

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טניטון ממיסבת אוזניות
  • עילח
  • 19/10/2014 19:03
  • יז לי טינטון כבר כעוד מעט חודשים אחרי מסיבת אוזניות הוא לא כל כך מפריע לי ביום יום אבל שאני יושן אני לא נרדם מהרעש האם המטץוח יסתגל אליטו ואני ירדם איתו? האם התועפה יכולה תעבור או להפחת אומרים שכ8פ אחוזים מהמקרים התועפה נעלמת לבעיה לא מטרידה גם בלילות. עשיתי בדיקת שמיעה דרך אגהב תקין אני רוצה לדעת אם זה עובר גם?! אני בן 18 שמעתי גם באוזניות כמה חודשים כל יום בערך שעתיים

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טניטון אקוטי
  • דור
  • 14/10/2014 12:47
  • טניטון מחשיפה לרעשיכול לעבור תוך כמה חודשים? יש לי אותו כבר חודש וחצי ואין הרבה שיפור קראתי שבמכוון לנזקי רעש יש החלמה של85 אחוז האם זה נכון? ויש סיוכי שיתרפא לי ?
    בדיקת שמיעה תקינה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטנטון משתפר ב 85% בערך מהמקרים לרמה שהוא לא מטריד אך זה לא אומר שהוא נעלם לאפס המוחלט, אלא יכול לבוא לפעמים ולהישמע מידי פעם או אפילו קבוע (אך לא באופן שפוגע או מטריד יותר מידי). אם אתה כן מוטרד או לחוץ כדאי להגיע ליעוץ. חג שמח, ד"ר טלי מרק

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר דוד בק ד"ר דוד בק
מומחה בפסיכיאטריה של...קרא עוד
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל