מי מתמודד טוב יותר עם מתח - גברים או נשים?
האם ההתמודדות של אנשים במצבי מתח ולחץ קשורה גם לגנים ולמגדר שלהם? מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית מבקש לחשוף את הבסיס הגנטי והמגדרי לאופן בו אנו מתמודדים עם מתח וסטרס
2 דקות קריאה
האם ההתמודדות של אנשים במצבי מתח ולחץ קשורה גם לגנים ולמגדר שלהם? מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית מבקש לחשוף את הבסיס הגנטי והמגדרי לאופן בו אנו מתמודדים עם מתח וסטרס
יש אנשים המפגינים יכולת הסתגלות טובה למצבים מלחיצים, בעוד אחרים מגיבים בחרדה גדולה שעלולה לגרום להם להפרעות פיזיות ונפשיות. מחקרים רבים מצאו כי הדרך בה המוח והגוף מגיבים ומתאימים את עצמם במצבי מתח קיצוניים קריטית לבריאות שלנו. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, טוען כי ב- 20 השנים הקרובות מתח יהווה את גורם התמותה השני ברחבי העולם.
"נהוג לחשוב כי לקוד הגנטי תפקיד מרכזי בעיצוב תגובות האדם למצבי מתח", אומר פרופ' ריצ'ארד אבשטיין שערך את המחקר בבית החולים הרצוג בירושלים עם תלמיד המחקר עידן שלו וד"ר מרשה קייטס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. חוקרים מעריכים כי גורם התורשה קובע ב- 62% את רמת הורמון המתח בגוף - הקורטיזול. עד כה רק מחקרים ספורים תיעדו את תפקידם של סוגי גנים ספציפיים על תגובות במצבי מתח.
במאמץ לחשוף את הבסיס הגנטי להתמודדות עם מתח, ערכו החוקרים מהאוניברסיטה העברית ניסוי מעבדה חברתי בו הציבו את המשתתפים בסיטואציות ומבחנים מלחיצים שנועדו לגרום לנבדקים תחושת מתח. בניסוי בדקו החוקרים את רמת הקורטיזול בבלוטת הרוק בקרב כ-100 סטודנטים. לצורך כך נעזרו החוקרים במבחן שפותח בגרמניה, המודד שינויים בהורמון הקורטיזול ומאפשר לחוקרים להעריך את התגובה הגופנית במצבי מתח משתנים.
בניסוי התבקשו הסטודנטים לשחק תפקיד של מרואיין בראיון עבודה. בראיון עמדו לרשותם חמש דקות בלבד לשכנע את המראיין לקבל אותם לתפקיד. הריאיון התבצע מול מיקרופון ומצלמה ובפני שלושה שופטים חמורי סבר. בשלב השני של הניסוי התבקשו המשתתפים לספור לאחור בקול רם מ-1,687 בכפולות של 13, במהירות ובדיוק מרביים. במקרה שהמשתתף טעה הוא התבקש להתחיל את הספירה מחדש.
בנוסף למדידת רמת הקורטיזול, נלקחו מהמשתתפים דוגמיות של רוק כדי לאפיין את הגן BDNF (גורם נוירו-טרופי שמופק מהמוח). גן זה מעורב בגירוי הצמיחה וההתבדלות של תאי המוח. מחקרים שנעשו על בעלי חיים מצאו כי במצבי מתח ולחץ קיצוניים, מופחת הביטוי של גן זה בגוף וכן שהביטוי של הגן חוזר לרמתו המקוריות באמצעות תרופה נוגדת דיכאון.
מתוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת Psychoneuroendocrinology, עולה כי אצל גברים נושאי וריאנט מסוים של הגן (Val/Val לעומת Val/Met) נמדדו רמות גבוהות יותר של קורטיזול ולכן הם גם הראו תגובה חריפה יותר במצבי מתח חברתי. באופן מפתיע, בקרב נשים שנשאו את אותו וריאנט נמדדו רמות נמוכות יותר של קורטיזול. לאור התוצאות, ניתן לומר כי בסך הכל הגברים הפגינו מתח רב יותר בניסוי מאשר הנשים.
"המחקר מדגים את החשיבות של מיפוי המערך הגנטי של הפרט בפתרון הבחנות הקשורות להבדלים בין המינים", אומר פרופ' אבשטיין. הוא מוסיף כי "המחקר תורם גם לתובנות חדשות לגבי האופן בו דיכאון ומחלות פסיכו-נוירולוגיות אחרות יכולות לנבוע משילוב של חיים מלאי מתח וגורמים גנטיים".
מאת: מערכת אינפומד
יש אנשים המפגינים יכולת הסתגלות טובה למצבים מלחיצים, בעוד אחרים מגיבים בחרדה גדולה שעלולה לגרום להם להפרעות פיזיות ונפשיות. מחקרים רבים מצאו כי הדרך בה המוח והגוף מגיבים ומתאימים את עצמם במצבי מתח קיצוניים קריטית לבריאות שלנו. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, טוען כי ב- 20 השנים הקרובות מתח יהווה את גורם התמותה השני ברחבי העולם.
"נהוג לחשוב כי לקוד הגנטי תפקיד מרכזי בעיצוב תגובות האדם למצבי מתח", אומר פרופ' ריצ'ארד אבשטיין שערך את המחקר בבית החולים הרצוג בירושלים עם תלמיד המחקר עידן שלו וד"ר מרשה קייטס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. חוקרים מעריכים כי גורם התורשה קובע ב- 62% את רמת הורמון המתח בגוף - הקורטיזול. עד כה רק מחקרים ספורים תיעדו את תפקידם של סוגי גנים ספציפיים על תגובות במצבי מתח.
במאמץ לחשוף את הבסיס הגנטי להתמודדות עם מתח, ערכו החוקרים מהאוניברסיטה העברית ניסוי מעבדה חברתי בו הציבו את המשתתפים בסיטואציות ומבחנים מלחיצים שנועדו לגרום לנבדקים תחושת מתח. בניסוי בדקו החוקרים את רמת הקורטיזול בבלוטת הרוק בקרב כ-100 סטודנטים. לצורך כך נעזרו החוקרים במבחן שפותח בגרמניה, המודד שינויים בהורמון הקורטיזול ומאפשר לחוקרים להעריך את התגובה הגופנית במצבי מתח משתנים.
בניסוי התבקשו הסטודנטים לשחק תפקיד של מרואיין בראיון עבודה. בראיון עמדו לרשותם חמש דקות בלבד לשכנע את המראיין לקבל אותם לתפקיד. הריאיון התבצע מול מיקרופון ומצלמה ובפני שלושה שופטים חמורי סבר. בשלב השני של הניסוי התבקשו המשתתפים לספור לאחור בקול רם מ-1,687 בכפולות של 13, במהירות ובדיוק מרביים. במקרה שהמשתתף טעה הוא התבקש להתחיל את הספירה מחדש.
בנוסף למדידת רמת הקורטיזול, נלקחו מהמשתתפים דוגמיות של רוק כדי לאפיין את הגן BDNF (גורם נוירו-טרופי שמופק מהמוח). גן זה מעורב בגירוי הצמיחה וההתבדלות של תאי המוח. מחקרים שנעשו על בעלי חיים מצאו כי במצבי מתח ולחץ קיצוניים, מופחת הביטוי של גן זה בגוף וכן שהביטוי של הגן חוזר לרמתו המקוריות באמצעות תרופה נוגדת דיכאון.
מתוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת Psychoneuroendocrinology, עולה כי אצל גברים נושאי וריאנט מסוים של הגן (Val/Val לעומת Val/Met) נמדדו רמות גבוהות יותר של קורטיזול ולכן הם גם הראו תגובה חריפה יותר במצבי מתח חברתי. באופן מפתיע, בקרב נשים שנשאו את אותו וריאנט נמדדו רמות נמוכות יותר של קורטיזול. לאור התוצאות, ניתן לומר כי בסך הכל הגברים הפגינו מתח רב יותר בניסוי מאשר הנשים.
"המחקר מדגים את החשיבות של מיפוי המערך הגנטי של הפרט בפתרון הבחנות הקשורות להבדלים בין המינים", אומר פרופ' אבשטיין. הוא מוסיף כי "המחקר תורם גם לתובנות חדשות לגבי האופן בו דיכאון ומחלות פסיכו-נוירולוגיות אחרות יכולות לנבוע משילוב של חיים מלאי מתח וגורמים גנטיים".
האם המאמר עניין אותך?
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה
מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב
מאת: מערכת אינפומד
31/10/2023
מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם ה...
לכתבה המלאה
אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד
25/10/2023
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעז...
לכתבה המלאה
שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
מאת: מערכת אינפומד
23/10/2023
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה ז...
לכתבה המלאה
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
15/10/2023
לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות ב...
לכתבה המלאה
החיים הסודיים (והקשים) לצד נפגע/ות נפש
מאת: מערכת אינפומד
02/01/2023
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת...
לכתבה המלאה
כך יראה הטיפול הנפשי בעתיד
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2022
לכבוד השנה החדשה, רצינו לאחל לכם הרבה בריאות גופנית, אך לא פחות מזה גם בריאות נפשית. מה צפוי להתפתח בשנה הקרובה בתח...
לכתבה המלאה