כתבה פרסומית ההשפעות של הורה בעל הפרעת אישיות גבולית על הילד

במאמרה סוקרת Macfie את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.

מאת: מערכת אינפומד
במאמרה סוקרת Macfie את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.

ילדה בת חמש, שאמה אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית, מתארת לחוקרת את מסיבת יום ההולדת שלה. בתיאורה היא מספרת איך פתחה את המתנות ומוסיפה "פתחנו את המתנות ואכלנו את עוגת יום ההולדת, ואז אמא הורידה את הבגדים שלה והייתה שיכורה".
במהלך ראיון אבחוני אחר, מתנהל הדיאלוג הבא בין מתבגרת בת 15 לאמה בעלת האישיות הגבולית:


מתבגרת: את אפילו עוד יותר ילדותית כרגע, את מצחקקת ומתנהגת באופן הזוי.
אמא: טוב, אני קצת מרדנית עכשיו, רק מנסה שיהיה כיף.
מתבגרת: אני זו המתבגרת שאמורה לעשות את זה.
אמא: המון זמן לא היה לי כיף ולא עשיתי מה שבא לי, אני מתגעגעת להיות מתבגרת, היה נחמד אם היינו יכולות לבלות ולעשות כיף ביחד.
מתבגרת: את אמורה להיות אמא שלי.
אמא: טוב, אולי מתישהו אני אוכל שוב להיות אמא שלך.
מתבגרת: עד שאת תהיי אמא שלי אני כבר אהיה מבוגרת כך שזה לא ממש משנה.


דוגמאות אלו פותחות את מאמרה של Jenny Macfie אשר פורסם בכתב העת Child Development Perspectives. במאמרה Macfie סוקרת את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.


"אבל את אמורה להיות אמא שלי!" - השפעות ההורות הגבולית


ממצאיהם של מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות השליליות המתקשרות לחיים עם הורה הסובל מהפרעה נפשית. השפעות אלו נובעות, כל הנראה, משילוב בין גורמים גנטיים-תורשתיים לגורמים סביבתיים שליליים הנובעים מהפרעת ההורה.


יחד עם זאת, מחקרים ספורים בלבד בחנו באופן אמפירי את השפעת ההורות הגבולית על התפתחות הילד ועל דיאדת ההורה- ילד. מחקרים אשר התמקדו בתקופת הינקות הצביעו על כך שילדים לאמהות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית נטו, בגיל חודשיים, ליותר מבטים מעורפלים והסבות מבט מהאם, ולפחות תגובתיות אליה. כמו כן, אמהות בעלות אישיות גבולית היו בהתנהגותן יותר חודרניות ופחות רגישות לילדיהן ביחס לאמהות ללא אישיות גבולית. בנוסף לכך, ב'סיטואציית הזר' נמצאו 80% מהילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית כבעלי סגנון התקשרות בלתי מאורגן. לאחר הפירוד הקצר מהאם נראו הילדים מתלבטים בין תשוקה לגשת אליה לבין חשש לעשות זאת: חלקם ניגשו אל האם כשגבם אליה וחלקם נעצו בה מבטים אך לא התקרבו.





בגילאי בית הספר היסודי הפגינו ילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית אחוז גבוה יותר של סימפטומים פסיכיאטריים (כגון דיכאון וחרדה), בעיות התנהגות (כגון אגרסיביות ועבריינות), בעיות קשב וערך עצמי נמוך. סימפטומים אלו עשויים לנבוע מגורמים מולדים ותורשתיים ומהסביבה המורכבת בה גדלים חלק מהילדים. כמו כן, נמצא כי ילדים להורה הסובל מאישיות גבולית חוו יותר מעברים בין בתי מגורים ובתי ספר ויותר שינויים בהרכב המשפחתי. בנוסף, ילדים אלו נחשפו יותר להתמכרות ההורה לסמים ואלכוהול ולנסיונות אובדניים שלו. 

הורות בלתי יציבה המאפיינת רבים מההורים בעלי האישיות הגבולית עלולה להביא להשפעות מתמשכות על הילד אשר יבואו לידי ביטוי בבגרותו בקשיים בתחושת הנפרדות והאוטונומיה, ביטחון עצמי נמוך, קושי בוויסות רגשי וקשיים ביצירת קשרים זוגיים.


אסטרטגיות זיהוי והתערבות


על אף המורכבות הנלווית פעמים רבות לחיים עם הורה בעל אישיות גבולית, הילדים אשר נמצאים בסיכון משמעותי במיוחד לפתח את ההפרעה הינם ילדים בעלי פגיעות ביולוגית-רגשית מוגברת. על פי המודל הביו-סוציאלי שניסחה ד"ר מרשה לינהאן, ילדים אשר נוטים באופן מולד לרגשות עוצמתיים ולקשיים בויסותם ונתקלים ב'סביבה בלתי מתקפת' הם הפגיעים ביותר לפתח אישיות גבולית. בהתאם לכך, על פי מק'פי, עשויים ילדים עם פגיעות זו לפתח הפרעת אישיות גבולית כאשר הם מטופלים על ידי הורה גבולי היוצר סביבה בלתי מתקפת ובלתי רגישה לרגשות ולצרכים של הילד.


במאמרה מציינת מק'פי מספר התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע להורה עצמו ולדיאדת ההורה-ילד. לטענתה, אסטרטגיות טיפוליות המיועדות להורים בעלי אישיות גבולית צריכות לכלול רכיבים המכוונים להרחבת היכולת למנטליזציה ולתפקוד רפלקטיבי, מאחר ואנשים בעלי אישיות גבולית מתקשים במיומנויות אלו. אסטרטגיות מבוססות מנטליזציה מגבירות את היכולת לתפוס את התנהגות העצמי והאחר במונחים של מצבים מנטליים כמחשבות, רגשות ואמונות.

לדבריה, מודלים טיפוליים מתאימים הינם הטיפול מבוסס המנטליזציה, תרפיה ממוקדת-העברה והטיפול הדיאלקטי המכוון בין השאר לחיזוק מיומנויות התמודדות. בנוסף, פסיכותרפיית הורה-ילד המבוססת על שיפור היכולת למנטליזציה עשויה להיות יעילה במיוחד: ההורה חש מובן על ידי המטפל ומסוגל להרחיב את יכולתו לזהות את צרכיו, רגשותיו ותפיסותיו ואת אלו של הילד. בהתאם לכך, ההתקשרות נעשית בטוחה וחיובית יותר.

פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ ד"ר קרני רובין עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • קסנקס - עזרה
  • יוני
  • 26/05/2016 00:41
  • אני בן 35 וסובל מהפרעות חרדה קשות אך מתפקד באופן מלא. מלפני כעשר שנים סיימתי טיפולים פסיכיאטרים שכללו כמקובל נוגדי דיכאון ופסיכוזה (כאוגמנטציה). לאחר ניסיונות עם 12 תרופות שונות הפסקתי את הטיפולים, כי לצערי הם במקרה הטוב לא הועילו. לאחרונה ביקשתי מרופא המשפחה קסנקס שמקל עלי כשנורא קשה. אני מקפיד לא לעלות מהמינון שמצאתי שעוזר לי (0.75 מ"ג). השאלה שלי האם שימוש בקסנקס הוא בהכרח מידרון תלול או שזה אפשרי לא לפתח סבילות ולהיעזר בזה לתקופות ארוכות? בתודה מראש,

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • למוג'ין והריון
  • ליל
  • 25/05/2016 17:41
  • שלום, אני מאובחנת כביפולארית ומטופלת בתרופות: אינווגה 9 מ"ג ולמוג'ין 150 מ"ג. מתכננת להיכנס להריון. הרופאה המטפלת המליצה לפני הכניסה להריון להפסיק עם האינווגה ולהעלות את הלמוג'ין ל-200 מ"ג. ברצוני לשאול האם למוג'ין תרופה בטוחה בזמן ההריון? והאם אין סכנה שברגע שאפסיק עם האינווגה אגיע למצב פסיכוטי? בתודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לליל שלום, בהריון מותר לקחת עד 200 מ"ג למוג'ין ליום. אינני יכולה לענות לך אם תיכנסי למצב פסיכוטי או לא במידה והאינווגה תופסק. הייתי ממליצה שתפני למרכז לייעוץ טרטולוגי במספר- 025082825 כדי שיבדקו עבורך האם יש הכרח להפסיק את האינווגה ומה עדיף. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התייעצות
  • לי
  • 25/05/2016 15:43
  • ד"ר רובין שלום כבר יותר משנה שאני לוקחת ויפאקס XR 75 מ"ג לטיפול בדכאון וחרדות (זו אינה הפעם הראשונה שאני בטיפול תרופתי ואני סובלת מהדברים האלה בתקופות מגיל צעיר) בחודשיים האחרונים הרגשתי ירידה בתפקוד ותסמינים חוזרים של דיכאון ולאחר שגם הפסיכיאטר וגם הפסיכולוגית שלי סברו שהמינון לא מספיק, העלתי בשבוע שעבר את המינון ל150 מ"ג ליום שאותם אני נוטלת בערב. בתחילת הטיפול בויפאקס סבלתי נורא מהתופעות לוואי ועכשיו כשהעלתי את המינון התופעות לא נוראיות כמו שהיו בהתחלה אבל אני מרגישה עייפה ועצבנית כל הזמן, ובהתאם לדברים שקורים בחיי גם נורא מתוסכלת וחסרת מוטיבציה. אני מרגישה שהתגובות הרגשיות שלי מוגזמות ושזה בהשפעת התרופה.. רציתי לדעת אם זה הגיוני שזה באמת כחלק מהתופעות לוואי? ותוך כמה זמן אמורים להגיע לאיזון שבו גם אוכל לראות את המינון החדש באמת עוזר? כי כרגע חוץ מרגעים קטנים שבהם אני מרגישה יותר טוב אני לא ממש מרגישה שיפור בהרגשתי הכללית.. מעבר לזה, רציתי לשאול על שימוש בקנאביס ביחד עם ויפאקס והאם זה חמור. אני מעשנת פחות או יותר על בסיס קבוע (בכמות קטנה) ומרגישה שזה אחר הדברים שעוזרים לי להרגיש טוב יותר ומספקים לי הנאה.. יש הרבה דעות סותרות בנוגע לשימוש בקנאביס באופן כללי אבל כן חשוב לי לדעת אם השימוש בכמות קטנה ביחד עם נטילת ויפאקס מסוכן. תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ללי שלום, בדרך כלל כאשר מעלים את התרופה ויש התגברות של הסימפטומים זה מעיד על כך שהיה צורך בהעלאת מינון התרופה. האיזון בדרך כלל מגיע אחרי שבועיים שלושה. האם הכל התחיל אצלך בעקבות טראומה כי בדרך כלל במטופלים הפוסט טראומתיים הקנאביס הרפואי משפיע לטובה. מי אני שאתווכח עם הצלחה. במידה וזה כן התחיל אחרי טראומה ניתן לבקש עבורך קנאביס רפואי בשל פוסט טראומה. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
הכי נצפים
מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

להמשך קריאה >>
"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

להמשך קריאה >>
מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות בישראל

מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות בישראל

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
<<<<<<< .working ======= >>>>>>> .merge-right.r4654