x סגור

כתבה פרסומית ההשפעות של הורה בעל הפרעת אישיות גבולית על הילד

מאת: מערכת אינפומד

Share |
במאמרה סוקרת Macfie את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.

ילדה בת חמש, שאמה אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית, מתארת לחוקרת את מסיבת יום ההולדת שלה. בתיאורה היא מספרת איך פתחה את המתנות ומוסיפה "פתחנו את המתנות ואכלנו את עוגת יום ההולדת, ואז אמא הורידה את הבגדים שלה והייתה שיכורה".
במהלך ראיון אבחוני אחר, מתנהל הדיאלוג הבא בין מתבגרת בת 15 לאמה בעלת האישיות הגבולית:


מתבגרת: את אפילו עוד יותר ילדותית כרגע, את מצחקקת ומתנהגת באופן הזוי.
אמא: טוב, אני קצת מרדנית עכשיו, רק מנסה שיהיה כיף.
מתבגרת: אני זו המתבגרת שאמורה לעשות את זה.
אמא: המון זמן לא היה לי כיף ולא עשיתי מה שבא לי, אני מתגעגעת להיות מתבגרת, היה נחמד אם היינו יכולות לבלות ולעשות כיף ביחד.
מתבגרת: את אמורה להיות אמא שלי.
אמא: טוב, אולי מתישהו אני אוכל שוב להיות אמא שלך.
מתבגרת: עד שאת תהיי אמא שלי אני כבר אהיה מבוגרת כך שזה לא ממש משנה.


דוגמאות אלו פותחות את מאמרה של Jenny Macfie אשר פורסם בכתב העת Child Development Perspectives. במאמרה Macfie סוקרת את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.


"אבל את אמורה להיות אמא שלי!" - השפעות ההורות הגבולית


ממצאיהם של מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות השליליות המתקשרות לחיים עם הורה הסובל מהפרעה נפשית. השפעות אלו נובעות, כל הנראה, משילוב בין גורמים גנטיים-תורשתיים לגורמים סביבתיים שליליים הנובעים מהפרעת ההורה.


יחד עם זאת, מחקרים ספורים בלבד בחנו באופן אמפירי את השפעת ההורות הגבולית על התפתחות הילד ועל דיאדת ההורה- ילד. מחקרים אשר התמקדו בתקופת הינקות הצביעו על כך שילדים לאמהות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית נטו, בגיל חודשיים, ליותר מבטים מעורפלים והסבות מבט מהאם, ולפחות תגובתיות אליה. כמו כן, אמהות בעלות אישיות גבולית היו בהתנהגותן יותר חודרניות ופחות רגישות לילדיהן ביחס לאמהות ללא אישיות גבולית. בנוסף לכך, ב'סיטואציית הזר' נמצאו 80% מהילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית כבעלי סגנון התקשרות בלתי מאורגן. לאחר הפירוד הקצר מהאם נראו הילדים מתלבטים בין תשוקה לגשת אליה לבין חשש לעשות זאת: חלקם ניגשו אל האם כשגבם אליה וחלקם נעצו בה מבטים אך לא התקרבו.





בגילאי בית הספר היסודי הפגינו ילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית אחוז גבוה יותר של סימפטומים פסיכיאטריים (כגון דיכאון וחרדה), בעיות התנהגות (כגון אגרסיביות ועבריינות), בעיות קשב וערך עצמי נמוך. סימפטומים אלו עשויים לנבוע מגורמים מולדים ותורשתיים ומהסביבה המורכבת בה גדלים חלק מהילדים. כמו כן, נמצא כי ילדים להורה הסובל מאישיות גבולית חוו יותר מעברים בין בתי מגורים ובתי ספר ויותר שינויים בהרכב המשפחתי. בנוסף, ילדים אלו נחשפו יותר להתמכרות ההורה לסמים ואלכוהול ולנסיונות אובדניים שלו. 

הורות בלתי יציבה המאפיינת רבים מההורים בעלי האישיות הגבולית עלולה להביא להשפעות מתמשכות על הילד אשר יבואו לידי ביטוי בבגרותו בקשיים בתחושת הנפרדות והאוטונומיה, ביטחון עצמי נמוך, קושי בוויסות רגשי וקשיים ביצירת קשרים זוגיים.


אסטרטגיות זיהוי והתערבות


על אף המורכבות הנלווית פעמים רבות לחיים עם הורה בעל אישיות גבולית, הילדים אשר נמצאים בסיכון משמעותי במיוחד לפתח את ההפרעה הינם ילדים בעלי פגיעות ביולוגית-רגשית מוגברת. על פי המודל הביו-סוציאלי שניסחה ד"ר מרשה לינהאן, ילדים אשר נוטים באופן מולד לרגשות עוצמתיים ולקשיים בויסותם ונתקלים ב'סביבה בלתי מתקפת' הם הפגיעים ביותר לפתח אישיות גבולית. בהתאם לכך, על פי מק'פי, עשויים ילדים עם פגיעות זו לפתח הפרעת אישיות גבולית כאשר הם מטופלים על ידי הורה גבולי היוצר סביבה בלתי מתקפת ובלתי רגישה לרגשות ולצרכים של הילד.


במאמרה מציינת מק'פי מספר התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע להורה עצמו ולדיאדת ההורה-ילד. לטענתה, אסטרטגיות טיפוליות המיועדות להורים בעלי אישיות גבולית צריכות לכלול רכיבים המכוונים להרחבת היכולת למנטליזציה ולתפקוד רפלקטיבי, מאחר ואנשים בעלי אישיות גבולית מתקשים במיומנויות אלו. אסטרטגיות מבוססות מנטליזציה מגבירות את היכולת לתפוס את התנהגות העצמי והאחר במונחים של מצבים מנטליים כמחשבות, רגשות ואמונות.

לדבריה, מודלים טיפוליים מתאימים הינם הטיפול מבוסס המנטליזציה, תרפיה ממוקדת-העברה והטיפול הדיאלקטי המכוון בין השאר לחיזוק מיומנויות התמודדות. בנוסף, פסיכותרפיית הורה-ילד המבוססת על שיפור היכולת למנטליזציה עשויה להיות יעילה במיוחד: ההורה חש מובן על ידי המטפל ומסוגל להרחיב את יכולתו לזהות את צרכיו, רגשותיו ותפיסותיו ואת אלו של הילד. בהתאם לכך, ההתקשרות נעשית בטוחה וחיובית יותר.



פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שאלה לגבי התרופה אביליפיי
  • ניב
  • 21/11/2014 19:49
  • אני בן 27 עם OCD ובחודש וחצי האחרון הOCD בממוצע היה קשה ואף קשה מאוד (חרדות שמה נדבקתי במחלה) הפסיכיאטרית רשמה לי אביליפיי מינון קטנטן (2.5 מ"ג) ורציתי לשאול - כיצד התרופה עובדת מבחינה ביולוגית?
    אני כמובן סומך על הפסיכיאטרית, אך לא חשבתי באותו הזמן לבקש פירוט ואני רק זוכר שהיא אמרה שזה דופמין וקטמין(?) לא כ"כ הבנתי.
    אשמח להסבר
    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לניב שלום,

    לאביליפיי מנגנון פעולה ייחודי של התקשרות והתנתקות מהקולטנים:

    מנגנון הפעולה של האביליפיי הוא שונה מתכשירים אנטיפסיכוטיים אחרים כגון קלוזאפין, אולנזפין, קווטיאפין, זיפרסידון, וריספרידון. במקום חסימת הקולטן D2 (דופמינרגי 2) אריפיפרזול פועל כאגוניסט חלקי של הקולטנים דופמינרגיים D2. הוא פועל גם כאגוניסט חלקי של הקולטנים הסרוטונרגים 5HT1A ובדומה לתרופות אנטיפסיכוטיות אטיפיות אחרות יש לו פרופיל אנטגוניסטי בנוגע לקולטנים הסרוטונרגים 5HT2A. הוא גם אנטגוניסט של הקולטנים 5HT7 ואגוניסט חלקי של הקולטנים 5HT2C , בשני המקרים תוך זיקה גבוהה כלפיהם. משערים כי האגוניזם החלקי כלפי הקולטנים 5HT2C יכול להיות אחראי לסיכון הנמוך לעלייה במשקל במהלך הטיפול. כמו כן לפעולה של התכשיר על הקולטנים 5HT7 מייחסים השפעה נוגדת דיכאון.
    לאביליפיי יש זיקה מתונה לקולטנים ההיסטמינרגים, α - אדרנרגים, ודופמינרגים D4 , וכלפי הטרנספורטר של סרוטונין, וזיקה קטנה לקולטנים הכולינרגים המוסקרינים. תפוסת הקולטנים D2,D3 היא גבוהה.
    רוב התרופות האנטיפסיכוטיות מתקשרים בעדיפות לקולטנים הדופמינרגים מחוץ לסטריאטום, בעוד שלאריפיפרזול העדיפות הזאת פחות בולטת. שיעורי הקישור שלו גבוהים בכל אזורי המוח.

    אינני יודעת אם מידע זה עונה על שאלתך, אולם אין לו השפעה קטמינית.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מה ההשפעה של התרופה על רמות
  • ניב
  • 25/11/2014 20:30
  • הדופמין במוח? האם התרופה מעלה את הדופמין או מורידה אותו?

    2. אני קראתי כל מיני מאמרי "אימה" על התרופה (עלולות במקרים נדירים לגרום למוות וכו') אני יודע שאין גבול ותמיד יהיה כתוב הרבה דברים על כל דבר, ובכל זאת - איזו תרופה אנטיפסיכותית (במינון נמוך מאוד לטיפול ב-OCD) היא הבטוחה ביותר לשימוש? האם אביליפיי או ריספרדל?

    3. אני לוקח ציפרמיל 2 כדורים ביום כבר תקופה ומדי פעם מרגיש חוסר שקט ברגליים. האם זה יכול לנבוע מירידת רמות הדופמין במוח בגלל הציפרמיל? והאם יש סיכון מסויים (גם אם נדיר) בירידת רמות הדופמין?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מעבר ממרוניל ללוסטרל
  • שרון
  • 24/11/2014 17:56
  • ד"ר קרני שלום,

    כתוצאה מדיכאון וחרדה עמידים לקחתי מרוניל במשך 7 שנים כאשר המינון הממוצע היה בין 75 מ"ג ל 150 מ"ג, היו תקופות קצרות מאוד שהייתי על 225 מ"ג, הסיבה לכך שהייתי 7 שנים במרוניל נבע מהפחד שלי לנסות תרופות אחרות היות וסבלתי קשות מתופעות לוואי, הפסיכיאטר החליט שאני צריך לעבור ללוסטרל , עד למינון של 200 מ"ג כאשר אני מתחיל ב25 מ"ג כל שלושה ימים ,
    לגבי הפסקת המרוניל הוא טוען שניתן לרדת ליום אחד ל 75 מ"ג ואז אפשר להפסיק לגמרי עם המרוניל ולהתחיל את הטיפול בלוסטרל.
    אני קראתי בספר דיכאון וחרדה שתרופה פסיכיאטרית שנלקחה הרבה שנים צריך לרדת במינון לאט לאט עד כ שלושה חודשים, לדיברי הפסיכיאטר אין צורך בכך , אני מאוד חושש שההפסקה המיידית תהווה לי בעיה.
    לתשובתך הדחופה אודה, קראתי שמלבד היותך פסיכיאטרית בכירה יש לך גם תואר שני בביוכימיה, ולכן חושב שתוכלי לעזור.

    בברכה,
    שרון

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אשמח להתייחסות - דה דחוף
  • שרון
  • 25/11/2014 20:11
  • 30 מ"ג סימבלטה,יעיל כטיפול כנגד חרדה פרופר בלבד?
  • מאי
  • 25/11/2014 14:28
לעמוד הפורום

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל