x סגור

כתבה פרסומית ההשפעות של הורה בעל הפרעת אישיות גבולית על הילד

מאת: מערכת אינפומד

Share |
במאמרה סוקרת Macfie את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.

ילדה בת חמש, שאמה אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית, מתארת לחוקרת את מסיבת יום ההולדת שלה. בתיאורה היא מספרת איך פתחה את המתנות ומוסיפה "פתחנו את המתנות ואכלנו את עוגת יום ההולדת, ואז אמא הורידה את הבגדים שלה והייתה שיכורה".
במהלך ראיון אבחוני אחר, מתנהל הדיאלוג הבא בין מתבגרת בת 15 לאמה בעלת האישיות הגבולית:


מתבגרת: את אפילו עוד יותר ילדותית כרגע, את מצחקקת ומתנהגת באופן הזוי.
אמא: טוב, אני קצת מרדנית עכשיו, רק מנסה שיהיה כיף.
מתבגרת: אני זו המתבגרת שאמורה לעשות את זה.
אמא: המון זמן לא היה לי כיף ולא עשיתי מה שבא לי, אני מתגעגעת להיות מתבגרת, היה נחמד אם היינו יכולות לבלות ולעשות כיף ביחד.
מתבגרת: את אמורה להיות אמא שלי.
אמא: טוב, אולי מתישהו אני אוכל שוב להיות אמא שלך.
מתבגרת: עד שאת תהיי אמא שלי אני כבר אהיה מבוגרת כך שזה לא ממש משנה.


דוגמאות אלו פותחות את מאמרה של Jenny Macfie אשר פורסם בכתב העת Child Development Perspectives. במאמרה Macfie סוקרת את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.


"אבל את אמורה להיות אמא שלי!" - השפעות ההורות הגבולית


ממצאיהם של מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות השליליות המתקשרות לחיים עם הורה הסובל מהפרעה נפשית. השפעות אלו נובעות, כל הנראה, משילוב בין גורמים גנטיים-תורשתיים לגורמים סביבתיים שליליים הנובעים מהפרעת ההורה.


יחד עם זאת, מחקרים ספורים בלבד בחנו באופן אמפירי את השפעת ההורות הגבולית על התפתחות הילד ועל דיאדת ההורה- ילד. מחקרים אשר התמקדו בתקופת הינקות הצביעו על כך שילדים לאמהות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית נטו, בגיל חודשיים, ליותר מבטים מעורפלים והסבות מבט מהאם, ולפחות תגובתיות אליה. כמו כן, אמהות בעלות אישיות גבולית היו בהתנהגותן יותר חודרניות ופחות רגישות לילדיהן ביחס לאמהות ללא אישיות גבולית. בנוסף לכך, ב'סיטואציית הזר' נמצאו 80% מהילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית כבעלי סגנון התקשרות בלתי מאורגן. לאחר הפירוד הקצר מהאם נראו הילדים מתלבטים בין תשוקה לגשת אליה לבין חשש לעשות זאת: חלקם ניגשו אל האם כשגבם אליה וחלקם נעצו בה מבטים אך לא התקרבו.





בגילאי בית הספר היסודי הפגינו ילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית אחוז גבוה יותר של סימפטומים פסיכיאטריים (כגון דיכאון וחרדה), בעיות התנהגות (כגון אגרסיביות ועבריינות), בעיות קשב וערך עצמי נמוך. סימפטומים אלו עשויים לנבוע מגורמים מולדים ותורשתיים ומהסביבה המורכבת בה גדלים חלק מהילדים. כמו כן, נמצא כי ילדים להורה הסובל מאישיות גבולית חוו יותר מעברים בין בתי מגורים ובתי ספר ויותר שינויים בהרכב המשפחתי. בנוסף, ילדים אלו נחשפו יותר להתמכרות ההורה לסמים ואלכוהול ולנסיונות אובדניים שלו. 

הורות בלתי יציבה המאפיינת רבים מההורים בעלי האישיות הגבולית עלולה להביא להשפעות מתמשכות על הילד אשר יבואו לידי ביטוי בבגרותו בקשיים בתחושת הנפרדות והאוטונומיה, ביטחון עצמי נמוך, קושי בוויסות רגשי וקשיים ביצירת קשרים זוגיים.


אסטרטגיות זיהוי והתערבות


על אף המורכבות הנלווית פעמים רבות לחיים עם הורה בעל אישיות גבולית, הילדים אשר נמצאים בסיכון משמעותי במיוחד לפתח את ההפרעה הינם ילדים בעלי פגיעות ביולוגית-רגשית מוגברת. על פי המודל הביו-סוציאלי שניסחה ד"ר מרשה לינהאן, ילדים אשר נוטים באופן מולד לרגשות עוצמתיים ולקשיים בויסותם ונתקלים ב'סביבה בלתי מתקפת' הם הפגיעים ביותר לפתח אישיות גבולית. בהתאם לכך, על פי מק'פי, עשויים ילדים עם פגיעות זו לפתח הפרעת אישיות גבולית כאשר הם מטופלים על ידי הורה גבולי היוצר סביבה בלתי מתקפת ובלתי רגישה לרגשות ולצרכים של הילד.


במאמרה מציינת מק'פי מספר התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע להורה עצמו ולדיאדת ההורה-ילד. לטענתה, אסטרטגיות טיפוליות המיועדות להורים בעלי אישיות גבולית צריכות לכלול רכיבים המכוונים להרחבת היכולת למנטליזציה ולתפקוד רפלקטיבי, מאחר ואנשים בעלי אישיות גבולית מתקשים במיומנויות אלו. אסטרטגיות מבוססות מנטליזציה מגבירות את היכולת לתפוס את התנהגות העצמי והאחר במונחים של מצבים מנטליים כמחשבות, רגשות ואמונות.

לדבריה, מודלים טיפוליים מתאימים הינם הטיפול מבוסס המנטליזציה, תרפיה ממוקדת-העברה והטיפול הדיאלקטי המכוון בין השאר לחיזוק מיומנויות התמודדות. בנוסף, פסיכותרפיית הורה-ילד המבוססת על שיפור היכולת למנטליזציה עשויה להיות יעילה במיוחד: ההורה חש מובן על ידי המטפל ומסוגל להרחיב את יכולתו לזהות את צרכיו, רגשותיו ותפיסותיו ואת אלו של הילד. בהתאם לכך, ההתקשרות נעשית בטוחה וחיובית יותר.



פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • כדור קלונקס 0.5 מ"ג
  • מירי
  • 30/09/2014 10:01
  • שלום רב,
    אני בת 58. לאחר שהורי נפטרו בזמן קצר מאוד חשתי חרדה שכללו דופק מועץ ורעידות. רופא המשפחה נתן לי קלונקס 0.5 מ"ג. אני לוקחת כבר חודש כדור אחד ביום. אני רוצה להפסיק את הכדור כדי לא להתמכר.
    אודה לך אם תוכלי להציע לי איך להיגמל.
    בתודה מראש
    מירי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לד״ר רובין ולר.צ דחוף
  • לא חשוב
  • 21/09/2014 15:29
  • שלום היום החליטה רופאה מחליפה להעלוצ לי את מינון הרסיטל מ40 ל60 האם זה מותר?? קראתי פה םעם שאסור... אני לוקחת אותו שנים האם יכול לעזור? והאם יגרום ליותר תאבון? וחוסר שינה? האם יעזור להתקפי םאניקה טחרדה חברתית הרופאה היתה ממש נחמדה אנרה לי או שאסבול תופעות לואי או שאתמודד עם מה שיש לא מגירה אוצה בכלל...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עד לא מזמן היה מותר
  • אני
  • 21/09/2014 18:03
  • אז איך הרופאה הזו נותנת הוראה כזו??
  • לא חשוב
  • 21/09/2014 21:17
  • אז באיזו זכות היא נותנת לי כזו הוראה בטלפון? לא רופאה שלי ולא פרטית אמרו לי לדבר איתה בגלל התקפי חרדה שחזרו מה עושים במצב כזה אני ממש מרגישה רע לא מבינה איך זה חזד.....

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הלב דופק על 200
  • לא חשוב
  • 22/09/2014 13:32
  • יש לי התקפי םאניקה כבר יומיים הלב דופק מהר וחזק זה מפחיד שנים לא חויתי את זה כי הרסיטל שמר עלי לאחרונה נעשו כל מיני שינויים להחליפו בגלל דלא מכסה חרדה חברתית ואז חזרתי אליו אבל פתאום חזרו התקפים מה לעשות מחפשת כרגע רופא אחר אבל עד שאמצע....

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ל"לא חשוב" שלום,

    תשובתו של אני נכונה אך אין כל הצדקה להוציא טופס 29 עבור רסיטל 60 מ"ג שיש תרופות אחרות שניתן לתת.

    מחד, לעיתים מעבר לתרופת האם או לחלופה אחרת יכול לגרום לתגובה חיובית בגלל הבדלי ספיגה. מאידך, ניתן להחליף את התרופה בלוסטרל (סרטרליין) או בפבוקסיל.

    בינתיים עד שיהיה לך רופא, ניתן לקחת בנזודיאזפינים להרגיע את התקפי הפאניקה הנוכחיים שאותם יכול רופא המשפחה לרשום.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אז לתבוע את הרופאה??
  • לא חשוב
  • 28/09/2014 20:05
  • הרופאה לא הוציאה שום טופס 29 פשוט נתנה לי הוראה טלפונית להעלות ל60 רסיטל היא מנהלת המרפאה אני גם סובלת מאיבשה טריוילית האם סיכנה אותי?? ודר איזו תרופה את ממליצה לחרדה חברתית והתקפי פאניקה ומישבות כפייתיוצ הפבוקסיל לא עזר הרסיטל עזר שנים מלבד חרדה חברתית תודה מראש..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סרוקסט
  • אני
  • 29/09/2014 19:49
  • מכסה אותך מכל הכיווינים של החרדות ממליץ לעבור אליו אם כי ייתכן שהוא יגרום להשמנה אבל הוא מאוד יעיל לחרדות מכל הסוגים ולאוסידי
    הוא נחשב לגבי רבים מהרופאים ל ssri הכי מרגיע
    תסתכלי למה הfda מאשר אותו לעומר תרופות אחרות מהקבוצה שלו

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עוד רופאה הציעה לי
  • לא חשוב
  • 29/09/2014 15:35
  • היום שוב הייתי במרפאה אצל רופאה אחרת שלי איננה אז שוב שמו אותי אצל רופאה הרופאה לא מקדיבה כל מילה שאני אומרת מקלידה במחשב אומרת לי להעלות את הרסיטל הציפראמיל ל60 אני מסבירה לה שאסור התעצבנה הצעתי לה שאקח את הלוסטרל.. אמרה בסדר במינון של 200 האם יעיל לאו סידי חרדות? יש סיכוי איתו? התיעה לי לקחת גם snri אבל הבנתי שזה לא יעיל לחרדות ומחשבות רק דיכאון האם אני צודקת? מה את חושבת על הלוסטרל??

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאני
  • לא חשוב
  • 29/09/2014 20:18
  • לוסטראל
  • ר.צ.
  • 30/09/2014 03:20
  • שלום,
    לוסטראל תרופה טובה עבור הבעיות שרשמת. ניתן לקחת 200 מ"ג (להתחיל ב-50 מ"ג ולהתקדם כל שבוע ב-50 מ"ג).
    SNRI כמו ויאפקס אינו יעיל ב OCD (אבל לשאר הבעיות שלך הוא מצוין).
    תרגישי טוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ
  • לא חשוב
  • 30/09/2014 09:40
  • התרופה יעילה גם כאשר שנים לקחתי רסיטל? הרופאה אמרה לי ישר להעלות ל200 הגיוני?? והיום כבר התבלבלתי ולקחתי כדור ציפראמיל מה לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ויטמין d
  • כוכב
  • 28/09/2014 22:32
  • ויטמין D
  • ר.צ.
  • 30/09/2014 03:40
  • שלום,
    כדאי לבדוק את הרמה של ויטמין D בדם.
    אם אין בעיה של חסר בדם, מומלץ לאכול תזונה מאוזנת שאמורה לספק גם ויטמין D ואין צורך ליטול תוספים. יותר מידי ויטמין D זה לא בריא.
    מוצרי מזון לויטמין D: דגים, ביצים, כבד, חמאה, וגם ירקות עלים ירוקים.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה









שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל