x סגור

כתבה פרסומית ההשפעות של הורה בעל הפרעת אישיות גבולית על הילד

מאת: מערכת אינפומד

Share |
במאמרה סוקרת Macfie את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.

ילדה בת חמש, שאמה אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית, מתארת לחוקרת את מסיבת יום ההולדת שלה. בתיאורה היא מספרת איך פתחה את המתנות ומוסיפה "פתחנו את המתנות ואכלנו את עוגת יום ההולדת, ואז אמא הורידה את הבגדים שלה והייתה שיכורה".
במהלך ראיון אבחוני אחר, מתנהל הדיאלוג הבא בין מתבגרת בת 15 לאמה בעלת האישיות הגבולית:


מתבגרת: את אפילו עוד יותר ילדותית כרגע, את מצחקקת ומתנהגת באופן הזוי.
אמא: טוב, אני קצת מרדנית עכשיו, רק מנסה שיהיה כיף.
מתבגרת: אני זו המתבגרת שאמורה לעשות את זה.
אמא: המון זמן לא היה לי כיף ולא עשיתי מה שבא לי, אני מתגעגעת להיות מתבגרת, היה נחמד אם היינו יכולות לבלות ולעשות כיף ביחד.
מתבגרת: את אמורה להיות אמא שלי.
אמא: טוב, אולי מתישהו אני אוכל שוב להיות אמא שלך.
מתבגרת: עד שאת תהיי אמא שלי אני כבר אהיה מבוגרת כך שזה לא ממש משנה.


דוגמאות אלו פותחות את מאמרה של Jenny Macfie אשר פורסם בכתב העת Child Development Perspectives. במאמרה Macfie סוקרת את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.


"אבל את אמורה להיות אמא שלי!" - השפעות ההורות הגבולית


ממצאיהם של מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות השליליות המתקשרות לחיים עם הורה הסובל מהפרעה נפשית. השפעות אלו נובעות, כל הנראה, משילוב בין גורמים גנטיים-תורשתיים לגורמים סביבתיים שליליים הנובעים מהפרעת ההורה.


יחד עם זאת, מחקרים ספורים בלבד בחנו באופן אמפירי את השפעת ההורות הגבולית על התפתחות הילד ועל דיאדת ההורה- ילד. מחקרים אשר התמקדו בתקופת הינקות הצביעו על כך שילדים לאמהות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית נטו, בגיל חודשיים, ליותר מבטים מעורפלים והסבות מבט מהאם, ולפחות תגובתיות אליה. כמו כן, אמהות בעלות אישיות גבולית היו בהתנהגותן יותר חודרניות ופחות רגישות לילדיהן ביחס לאמהות ללא אישיות גבולית. בנוסף לכך, ב'סיטואציית הזר' נמצאו 80% מהילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית כבעלי סגנון התקשרות בלתי מאורגן. לאחר הפירוד הקצר מהאם נראו הילדים מתלבטים בין תשוקה לגשת אליה לבין חשש לעשות זאת: חלקם ניגשו אל האם כשגבם אליה וחלקם נעצו בה מבטים אך לא התקרבו.





בגילאי בית הספר היסודי הפגינו ילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית אחוז גבוה יותר של סימפטומים פסיכיאטריים (כגון דיכאון וחרדה), בעיות התנהגות (כגון אגרסיביות ועבריינות), בעיות קשב וערך עצמי נמוך. סימפטומים אלו עשויים לנבוע מגורמים מולדים ותורשתיים ומהסביבה המורכבת בה גדלים חלק מהילדים. כמו כן, נמצא כי ילדים להורה הסובל מאישיות גבולית חוו יותר מעברים בין בתי מגורים ובתי ספר ויותר שינויים בהרכב המשפחתי. בנוסף, ילדים אלו נחשפו יותר להתמכרות ההורה לסמים ואלכוהול ולנסיונות אובדניים שלו. 

הורות בלתי יציבה המאפיינת רבים מההורים בעלי האישיות הגבולית עלולה להביא להשפעות מתמשכות על הילד אשר יבואו לידי ביטוי בבגרותו בקשיים בתחושת הנפרדות והאוטונומיה, ביטחון עצמי נמוך, קושי בוויסות רגשי וקשיים ביצירת קשרים זוגיים.


אסטרטגיות זיהוי והתערבות


על אף המורכבות הנלווית פעמים רבות לחיים עם הורה בעל אישיות גבולית, הילדים אשר נמצאים בסיכון משמעותי במיוחד לפתח את ההפרעה הינם ילדים בעלי פגיעות ביולוגית-רגשית מוגברת. על פי המודל הביו-סוציאלי שניסחה ד"ר מרשה לינהאן, ילדים אשר נוטים באופן מולד לרגשות עוצמתיים ולקשיים בויסותם ונתקלים ב'סביבה בלתי מתקפת' הם הפגיעים ביותר לפתח אישיות גבולית. בהתאם לכך, על פי מק'פי, עשויים ילדים עם פגיעות זו לפתח הפרעת אישיות גבולית כאשר הם מטופלים על ידי הורה גבולי היוצר סביבה בלתי מתקפת ובלתי רגישה לרגשות ולצרכים של הילד.


במאמרה מציינת מק'פי מספר התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע להורה עצמו ולדיאדת ההורה-ילד. לטענתה, אסטרטגיות טיפוליות המיועדות להורים בעלי אישיות גבולית צריכות לכלול רכיבים המכוונים להרחבת היכולת למנטליזציה ולתפקוד רפלקטיבי, מאחר ואנשים בעלי אישיות גבולית מתקשים במיומנויות אלו. אסטרטגיות מבוססות מנטליזציה מגבירות את היכולת לתפוס את התנהגות העצמי והאחר במונחים של מצבים מנטליים כמחשבות, רגשות ואמונות.

לדבריה, מודלים טיפוליים מתאימים הינם הטיפול מבוסס המנטליזציה, תרפיה ממוקדת-העברה והטיפול הדיאלקטי המכוון בין השאר לחיזוק מיומנויות התמודדות. בנוסף, פסיכותרפיית הורה-ילד המבוססת על שיפור היכולת למנטליזציה עשויה להיות יעילה במיוחד: ההורה חש מובן על ידי המטפל ומסוגל להרחיב את יכולתו לזהות את צרכיו, רגשותיו ותפיסותיו ואת אלו של הילד. בהתאם לכך, ההתקשרות נעשית בטוחה וחיובית יותר.



פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • כל התרופות פתאום הפסיקו להשפיע
  • זהבית
  • 08/09/2014 17:30
  • שלום ד"ר קרני,
    בימים האחרונים כדור השינה סטילנוקס פשוט לא מרדים אותי, החלפתי בבונדורמין וגם לא עזר, את הלוריבן שכבר לא הרגיע החלפתי בקלונקס אך גם הוא לא מרגיע, והכי גרוע זה שהמירו כבר לא נותן לי תחושה טובה אפילו שהעליתי מרבע לחצי כדור, והוא הכדור שהכי הקל עליי. אני פשוט מיואשת, אני רק רוצה לישון ולהיות רגועה אך שום כדור לא עוזר. אני חושבת שחוסר השקט נובע מהפבוקסיל אך אני ממשיכה אתו בהמלצת הפסיכיאטר שלי וכמו כן לא יכולה להחליף בפרוזק או להוסיף כדור מעורר כי יש לי בעיות שינה. מה אני צריכה לעשות? :-(

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אולי
  • חיים
  • 08/09/2014 20:47
  • גם לי יש הפרעות בשינה (אינסומניה)

    ושום דבר מהמרגיעים לא עובד עליי כמו שצריך. ביקשתי רק להיות רגוע ולהרגיש שלווה ולישון מתוך הרגשה נעימה

    לי ניסו אלטרולט 10 מ"ג לשינה עם הציפרלקס.

    מרדים אבל לא בהרגשה הכי נעימה ..

    אני חשבתי הפוך לגביי . במקום להתחיל להוסיף כדורי שינה ומרגיעים ללילה .
    פשוט להוסיף משהו מעורר על תחילת הבוקר , אולי זה יעזור בע"ה

    מעניין אותי איך את במשך היום. עייפה וחלשה ולא עירנית?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לחיים
  • זהבית
  • 10/09/2014 16:02
  • כשאני ישנה טוב בלילה וכשטוב לי אני ערנית מאוד, אפילו מדי. בגלל זה הרופא שלי לא רוצה לתת לי שום תרופה שעובדת על נוראפינפרין (אני חושבת)? אפילו שאני נוטלת ביום תרופות מעייפות ומתה מעייפות אני לא נכנסת למיטה במשך היום כי אני מפחדת שיתהפכו לי השעות.
    פבוקסיל גורמת לי לאי שקט נוראי כל היום. אני מקפיצה את הרגל וזזה בכיסא ושום דבר לא מרגיע את זה.
    אני סובלת מ-MDD ומ-OCD ככה שהחלופה המתבקשת היא אולי פרוזק (אבל שוב, תרופה מעוררת, ובמקרה שלי לא אשן בכלל. כמו כן, יש תמונה בעייתית במשפחה שלי, לא יבינו את תופעות הלוואי שלה בהתחלה ויזקפו אותן נגדי). לסרוקסט אני לא מתקרבת עקב בעיית ההשמנה. אני חושבת שהייתי צריכה לפנות לרופא שלי בגישה אחרת, במקום לבקש אוגמנטציה לטיפול ולקבל כתשובה ליתיום או סרקוול, לבקש ממנו לעבור ל-SSRI אחר, אולי לוסטרל. בינתיים נקלעתי לארבע תרופות, פבוקסיל, מירו, סטילנוקס וקלונקס. הקוקטייל הזה גורם לי לתופעות לוואי של אי שקט, דיבור איטי ומגומגם והפסיכיאטר שלי טוען שזה בכלל לא קשור לתרופות אלא נובע מחרדה. כשאני אומרת לו שזה קורה גם כשאני מתרכזת במשהו אחר ואין לי מחשבות חרדה הוא אומר שזאת חרדה של הגוף.
    אני לא יודעת מה לעשות, התרופות לא עוזרות לי והפסיכיאטר שלי לא מתייחס לשאלות שלי ברצינות ומצייר את הכול כחרדה. הוא מבחינתו ישים אותי על אנטי פסיכוטי כשמאז ומתמיד הייתי רק על ציפרלקס וזה הספיק לי ומעולם לא הייתי במצב פסיכוטי. או על תרופה משמינה אחרי ההיסטוריה שלי עם השמנת יתר. אני באמת אובדת עצות, נתתי לפבוקסיל את כל הזמן שבעולם, אך אם היא תרופה שלא מועילה לדיכאון ואני אפילו לא מסוגלת לחייך אולי באמת עדיף לחזור לציפרלקס שלא עזר לי מבחינת ה-OCD אך לפחות יכולתי לחייך...
    פני הרפואה היום הם לטפל בתסמינים ולא במקור הבעיה, ככה שבמקום להחליף את התרופה שגורמת לחוסר שקט כבר ארבעה חודשים, להוסיף עליה עוד כדור מרגיע, ובמקום לרדת בסך התרופות לעלות. אני באמת כבר לא יודעת מה הפתרון בשבילי.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לזהבית
  • חיים
  • 10/09/2014 19:29
  • כן זה מה שקורה היום שהרופא המטפל לא יודע מה הבעיה הוא פשוט ממשיך לטפל בבעיה שנוצרה בעצם ולא היתה ואיך שהוא מטפל נוצרים עוד בעיות שלא היו בכלל

    למעשה אני תמיד חושב שעם משהו מרגיע כמו לוריבן אפשר לחיות טוב, אבל מה שעצוב פה שהיא גורמת להתמכרות ושמפסיקים מרגישים איום ונורא

    OCD זה עינוי ודיכאון זה עינוי

    אם היה משהו שמטפל גם בדיכאון חזק וגם ב OCD חזק הייתי שמח

    אני חושב לגביי אולי אנסה ללכת על לוסטרל ולנסות אותו עד 200 מ"ג . עד שהוא יעבור בטח יקח זמן. ובינתיים מה עם השינה ?
    זה הסיפור, איך מטפלים בשינה באופן הכי טוב .
    שמעתי על צירקדין שהוא מיועד לשינה נטו . חשבתי לבקש אותו


    מקווה שתרגישי טוב זהבית. לא יודע מזה MDD אבל מקווה שיהיה טוב ונכתוב פה כבר שאנחנו שמחים ובריאים בע"ה !

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לחיים
  • זהבית
  • 16/09/2014 18:04
  • בינתיים אני עם ארבע תרופות ורחוקה מלהיות בסדר. גם אני מחפשת תרופה שתהיה טובה גם לאוסידי חזק וגם לדיכאון חזק. ניסיתי לוסטרל והוא גרם לשלשולים, חוסר שינה ומחשבות אבדניות, נבהלתי והפסקתי. עברתי לציפרלקס שהיא התרופה שלי מזה חמש שנים, היא מעולם לא גרמה לי לנדודי שינה ופתאום גם איתה לא ישנתי. לדיכאון היא עוזרת, הבעיה היא שבמינון 20 מ"ג היא לא עוזרת לאוסידי במקרה שלי ואסור לתת יותר. הפסיכיאטר רשם לי פבוקסיל אפילו שאני עם תמונה דיכאונית קשה והכדור לא מאושר לטיפול בדיכאון עפ"י ה-FDA. כבר ארבעה חודשים וחצי ואני עדיין עם רגישות היתר, בוכה כמעט כל יום, מפחדת מכל מילה שעלולים להגיד לי. לא חזקה נפשית, לא עצמאית, מפחדת להישאר לבד בבית ומפחדת לישון ביום ולהיות ערה בלילה לבד. בתרופות הטריציקליות לא אוכל לעמוד, ובמיוחד שואלת את עצמי למה צריך לפנות אליהן אם יש כבר תרופות מהדור החדש שאמורות להיות יעילות לא פחות. הרופא הוסיף לי מירו שרק אחרי נטילתו יש לי הקלה וקצת מצב רוח, אפילו שאני לוקחת רק רבע כדור. הבעיה היא שהוא גורם לתחושת חוסר שובע בלתי נסבלת ואני שומרת משקל. אני אובדת עצות ובכלל אני לא מבינה איך אין תרופה שתהיה טובה גם לאוסידי חזק וגם לדיכאון קשה. להישאר עם הפבוקסיל יהיה לא לטפל בדיכאון. לחזור בחזרה לציפרלקס יהיה לטפל בדיכאון על חשבון האוסידי. האם אני צריכה לנצח לבחור בין שניהם? אני רוצה את ההקלה מהמחשבות הטורדניות, אבל רוצה גם לחזור לחייך. :-(

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זה עצוב ואני גם בבעיה
  • חיים
  • 17/09/2014 13:35
  • מה מרגיע אותך? זה הכי חשוב. איזה כדור הכי נותן לך נחת והרגשה שאת די מרוכזת?

    לוסטרל ניסית וגרם לך לשלשול? כמה זמן לקחת?
    והאם את המקור או סרטרליין?

    הבנתי שהוא כמעט הכי חזק נגד דיכאון, אפילו עמיד

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מינון כדור.
  • מאור
  • 17/09/2014 13:10
  • קלונקס
  • כוכב
  • 16/09/2014 21:19
  • תגובה
  • לכוכב
  • 17/09/2014 00:10
  • היי. אני לקחתי במשך 20 יום קלונקס 0.5 מ"ג והוא לא השפיע עליי בכלל. בשבוע האחרון הוא התחיל להשפיע (לעייף מאוד - עד כדי כך שאני שוקלת לקחת חצי כדור של 0.5). מתי את נוטלת אותו? ביום או בלילה למטרת שינה?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה









שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל