x סגור

כתבה פרסומית ההשפעות של הורה בעל הפרעת אישיות גבולית על הילד

מאת: מערכת אינפומד

Share |
במאמרה סוקרת Macfie את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.

ילדה בת חמש, שאמה אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית, מתארת לחוקרת את מסיבת יום ההולדת שלה. בתיאורה היא מספרת איך פתחה את המתנות ומוסיפה "פתחנו את המתנות ואכלנו את עוגת יום ההולדת, ואז אמא הורידה את הבגדים שלה והייתה שיכורה".
במהלך ראיון אבחוני אחר, מתנהל הדיאלוג הבא בין מתבגרת בת 15 לאמה בעלת האישיות הגבולית:


מתבגרת: את אפילו עוד יותר ילדותית כרגע, את מצחקקת ומתנהגת באופן הזוי.
אמא: טוב, אני קצת מרדנית עכשיו, רק מנסה שיהיה כיף.
מתבגרת: אני זו המתבגרת שאמורה לעשות את זה.
אמא: המון זמן לא היה לי כיף ולא עשיתי מה שבא לי, אני מתגעגעת להיות מתבגרת, היה נחמד אם היינו יכולות לבלות ולעשות כיף ביחד.
מתבגרת: את אמורה להיות אמא שלי.
אמא: טוב, אולי מתישהו אני אוכל שוב להיות אמא שלך.
מתבגרת: עד שאת תהיי אמא שלי אני כבר אהיה מבוגרת כך שזה לא ממש משנה.


דוגמאות אלו פותחות את מאמרה של Jenny Macfie אשר פורסם בכתב העת Child Development Perspectives. במאמרה Macfie סוקרת את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל הפרעת אישיות גבולית ומציינת התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.


"אבל את אמורה להיות אמא שלי!" - השפעות ההורות הגבולית


ממצאיהם של מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות השליליות המתקשרות לחיים עם הורה הסובל מהפרעה נפשית. השפעות אלו נובעות, כל הנראה, משילוב בין גורמים גנטיים-תורשתיים לגורמים סביבתיים שליליים הנובעים מהפרעת ההורה.


יחד עם זאת, מחקרים ספורים בלבד בחנו באופן אמפירי את השפעת ההורות הגבולית על התפתחות הילד ועל דיאדת ההורה- ילד. מחקרים אשר התמקדו בתקופת הינקות הצביעו על כך שילדים לאמהות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית נטו, בגיל חודשיים, ליותר מבטים מעורפלים והסבות מבט מהאם, ולפחות תגובתיות אליה. כמו כן, אמהות בעלות אישיות גבולית היו בהתנהגותן יותר חודרניות ופחות רגישות לילדיהן ביחס לאמהות ללא אישיות גבולית. בנוסף לכך, ב'סיטואציית הזר' נמצאו 80% מהילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית כבעלי סגנון התקשרות בלתי מאורגן. לאחר הפירוד הקצר מהאם נראו הילדים מתלבטים בין תשוקה לגשת אליה לבין חשש לעשות זאת: חלקם ניגשו אל האם כשגבם אליה וחלקם נעצו בה מבטים אך לא התקרבו.





בגילאי בית הספר היסודי הפגינו ילדים לאימהות בעלות אישיות גבולית אחוז גבוה יותר של סימפטומים פסיכיאטריים (כגון דיכאון וחרדה), בעיות התנהגות (כגון אגרסיביות ועבריינות), בעיות קשב וערך עצמי נמוך. סימפטומים אלו עשויים לנבוע מגורמים מולדים ותורשתיים ומהסביבה המורכבת בה גדלים חלק מהילדים. כמו כן, נמצא כי ילדים להורה הסובל מאישיות גבולית חוו יותר מעברים בין בתי מגורים ובתי ספר ויותר שינויים בהרכב המשפחתי. בנוסף, ילדים אלו נחשפו יותר להתמכרות ההורה לסמים ואלכוהול ולנסיונות אובדניים שלו. 

הורות בלתי יציבה המאפיינת רבים מההורים בעלי האישיות הגבולית עלולה להביא להשפעות מתמשכות על הילד אשר יבואו לידי ביטוי בבגרותו בקשיים בתחושת הנפרדות והאוטונומיה, ביטחון עצמי נמוך, קושי בוויסות רגשי וקשיים ביצירת קשרים זוגיים.


אסטרטגיות זיהוי והתערבות


על אף המורכבות הנלווית פעמים רבות לחיים עם הורה בעל אישיות גבולית, הילדים אשר נמצאים בסיכון משמעותי במיוחד לפתח את ההפרעה הינם ילדים בעלי פגיעות ביולוגית-רגשית מוגברת. על פי המודל הביו-סוציאלי שניסחה ד"ר מרשה לינהאן, ילדים אשר נוטים באופן מולד לרגשות עוצמתיים ולקשיים בויסותם ונתקלים ב'סביבה בלתי מתקפת' הם הפגיעים ביותר לפתח אישיות גבולית. בהתאם לכך, על פי מק'פי, עשויים ילדים עם פגיעות זו לפתח הפרעת אישיות גבולית כאשר הם מטופלים על ידי הורה גבולי היוצר סביבה בלתי מתקפת ובלתי רגישה לרגשות ולצרכים של הילד.


במאמרה מציינת מק'פי מספר התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע להורה עצמו ולדיאדת ההורה-ילד. לטענתה, אסטרטגיות טיפוליות המיועדות להורים בעלי אישיות גבולית צריכות לכלול רכיבים המכוונים להרחבת היכולת למנטליזציה ולתפקוד רפלקטיבי, מאחר ואנשים בעלי אישיות גבולית מתקשים במיומנויות אלו. אסטרטגיות מבוססות מנטליזציה מגבירות את היכולת לתפוס את התנהגות העצמי והאחר במונחים של מצבים מנטליים כמחשבות, רגשות ואמונות.

לדבריה, מודלים טיפוליים מתאימים הינם הטיפול מבוסס המנטליזציה, תרפיה ממוקדת-העברה והטיפול הדיאלקטי המכוון בין השאר לחיזוק מיומנויות התמודדות. בנוסף, פסיכותרפיית הורה-ילד המבוססת על שיפור היכולת למנטליזציה עשויה להיות יעילה במיוחד: ההורה חש מובן על ידי המטפל ומסוגל להרחיב את יכולתו לזהות את צרכיו, רגשותיו ותפיסותיו ואת אלו של הילד. בהתאם לכך, ההתקשרות נעשית בטוחה וחיובית יותר.



פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • הפסקת פרפנאן
  • אודי כהן
  • 31/08/2014 09:58
  • שלום רב
    ברצוני לשאול:
    לפני כמה ימים הפסקתי טיפול בפרפנאן 4 מ"ג מפני כל התופעות לוואי של התרופה שהפריעו לי לנהל חיים סדירים,מאז הפסקת התרופה ניהיה לי ocd במחשבות בלבד,יש לציין שאין לי הזיות ולא היו לי הזיות מעולם והסיבה שלקחתי את הכדור הזה במשך שנה זה היה רק כדי למנוע חרדה ולמנוע מחשבות של ocd בראש,האם התרופה הזאת באמת מיועדת להשתיק את הocd המחשבתי הזה ?,והאם באמת הפסקת התרופה גורמת לocd מחשבתי ?,דרך אגב הרופא שלי אמר שבמינון 4 מ"ג זה מינון לא אנטיפסיכוטי וזה לא מסוכן להפסיק את הטיפול,כי הטיפול ב4 מ"ג נועד רק נגד חרדה והרגעה,האם זה נכון שזה לא מסוכן להפסיק את הטיפול הזה והאם הפסקת הטיפול יכולה לגרום לסכיזופרניה ?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דר' קרני, אני צריכה את העזרה שלך!
  • דפי
  • 31/08/2014 09:00
  • שלום דר',

    לפני כמה ימים חלמתי חלום, ובכיתי בחלום, הרגשתי שאני הולכת למות, אני מנסה לקום ולא מצליחה, בתוך החלום חשבתי אם אני אמות זה לא חשוב! אבל המשפחה שלי בחו"ל, וכרגע אני לבד בבית, הגופה שלי תסריח בבית, מה אני אעשה?

    כאילו משהו משך אותי פנימה והייתי ממש כמו מתה.

    כשקמתי ראיתי שהיו לי מספר טלפונים שאפילו אותם לא שמעתי.

    הייתי מפוחדת, לא משום שהלכתי למות, אלא מכיוון שיש לי מחוייבות, ואני חייבת להספיק לפני שיקרה לי משהו.

    שלשום ואתמול שתיתי קלונקס, וכרגע אני מרגישה ביטחון עצמי מופרז, אני לא מפחדת מהמוות.

    החרדות שסבלתי מהם עד לא מזמן נעלמו ברוך השם.

    מה שמטריד אותי זו התחושה שאני לא מפחדת מכלום, כלומר גם עם תעלה עליי משאית זה לא מרתיע אותי.

    זאת לא אני!

    אני לא רוצה להיות חרדה וגם לא להיות כמו שאני עכשיו, משום מה אני מרגישה שאין לי רגשות.

    אני בחורה מאוד איכפתית ודואגת, עד לא מזמן היה לי מצפון ורחמים כלפי אנשים מסכנים, וכרגע אף אחד לא מעניין אותי.

    אני מפחדת מעצמי!

    האם השתנתי?

    אני אוהבת שיש לי ביטחון, אבל אני גם לא רוצה להרגיש כמו שאני מרגישה.

    האם הקלונקס השפיע עליי?

    אני חושבת שהקלונקס חיזק את חוסר הרגישות אצלי, כי לפני כן היו לי ימים שגם הרגשתי כך, אבל לא כל היום, אלא בחלקו ובחלקו האחר הייתי רגישה חרדה ובוכה רוב הזמן.

    בבקשה דר' תעזרי לי.

    טוב לי עם הביטחון, אבל אני לא רוצה לאבד את הרגשות, לא רוצה להיות קרה ומנוכרת מהעולם.

    ברוך השם אנשים אוהבים אותי ומסמפטים אותי!
    אני בחורה חייכנית, בכל אופן עד לא מזמן.

    האם אני עושה יותר מידיי חשבון לאנשים?

    תודה מראש,
    דפי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מדוע כל כך רע לי???
  • מאיה
  • 31/08/2014 07:40
  • אני בת 23 . בתקופה האחרונה אני פשוט איבדתי את כל שמחת החיים שלי,
    בני משפחתי מתרחקים ממני ולא מדברים איתי
    אני כל הזמן לבד אני מרגישה בודדה כל הזמן ולא מרגישה בנוח בחברת אנשים,
    כל הסובבים אותי טוענים שאיבדתי את שמחת החיים שלי
    עוברת עלי תקופה לא טובה, אני עצובה כל הזמן, מדחיקה את הכל, לא שלמה עם עצמי, עם הסטטוס שלי שנאר קבוע תקופה ארוכה ולא נראה שהולך להשתנות בקרוב
    עצוב לי כי לא האמנתי שבגילי לא אהיה אפילו קרובה למטרה שלי בחיים, אני מרחיקה ממני את כולם אני נתקפת בחוסר ביטחון על יד אנשים, מאבדת את הצפון, מרגישה רע,
    לא מצליחה לעצור את הדמעות ופשוט רע לי, אני כבר לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על התחושות שלי, על החיים שלי.
    בבקשה תנחו אותי מה לעשות, קשה לי לחיות אין לי חברים. בחיים לא הייתה לי אפילו חברה אחת. למה אין לי חברים??? למה לכולם יש חברים ולי אין? איך משיגים חברים?
    לא יודעת איך להתמודד עם החיים שלא מאירים לי פנים...
    האם המצב שלי בלתי הפיך? האם עדיף למות במצב שלי? כי אני עצובה מאוד כל הזמן מרגישה רע ובדיכאון קשה.
    אין לי עבודה
    אין לי חברים
    אין לי עבודה
    אין לי חיים!!! אם אין חיים אז איך אפשר לחיות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה









שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל