x סגור

כתבה פרסומית איך לעזור לילד עם שינויים ומסגרות חדשות?

מאת: מערכת אינפומד

Share |
ראש השנה והחגים הם תקופה של שלל התחלות חדשות לילדים שלנו: תחילת שנת לימודים בגן או בבית הספר, חוגים חדשים ועוד. באופן טבעי, התחלות משלבות בתוכן הן התרגשות והן חששות, ולעיתים גם קשיי הסתגלות. מה הופך התחלות לקשות, ומה אפשר לעשות כאשר עולים קשיים בהסתגלות?


למה כל ההתחלות קשות?


התחלה חדשה כרוכה כמעט תמיד באתגר חדש או מחודש של הסתגלות והתמודדות. באופן כללי, לילדים ישנה נטייה לגמישות ולהסתגלות מהירה ביותר לסביבות ולמצבים חדשים. עם זאת, באופן טבעי, כמו למבוגרים, גם לילדים התחלות חדשות מלוות בחוסר ביטחון, חששות ופחדים. 


ישנם ילדים ביישנים ומהוססים יותר באופיים, אשר עלולים להפגין יותר חששות וחוסר ביטחון, לעומת ילדים בעלי אופי אחר, אשר עשויים להרגיש יותר בנוח עם שינויים. אך מעבר להבדלי האופי, 3 גורמים מרכזיים משפיעים על טיב ההסתגלות: חשש מהבלתי צפוי, אמונות ותפיסות לא ריאליות לגבי ההתחלה החדשה, והמסרים שמקבלים מההורים.


ידע הוא כוח - הכנה להתחלה החדשה


באופן טבעי, אנחנו מרגישים יותר בנוח בסביבות ובמצבים שמוכרים לנו. אנחנו יודעים מה צפוי לנו וודאות זו נותנת לנו תחושה של שליטה ויכולת השפעה על המצב. לעומת זאת, מצבים חדשים כרוכים בחוסר וודאות המקשה עלינו להיערך אליהם. 


באותו אופן, גם ילדים נוטים להרגיש בטוחים יותר בסביבה המוכרת להם, כאשר הם מכירים את קודי ההתנהגות ומקומם החברתי ברור וידוע להם. לכן, שינויים כמו התחלת מסגרת חינוכית חדשה, מעבר דירה ועוד עלולים להעלות בהם מגוון חששות: מי תהיה המורה שלי? האם יהיו לי חברים? ועוד.


חששות אלו הם מובנים וטבעיים ואפשר לעזור לילד להתמודד איתם על ידי הכנה מוקדמת: ביקור בגן או בבית הספר החדשים, יצירת קשר עם הילדים החדשים ועוד. בנוסף, חשוב להדגיש את היתרונות והצדדים החיוביים של השינוי (שיעור שמעניין את הילד הקיימים בבית הספר החדש, אפשרות לגדל חיית מחמד בבית, חוג אטרקטיבי לילד בקרבת הבית ועוד) וכן להזכיר לילד מקרי הסתגלות מוצלחת שלו בעבר ("זוכר כמה פחדת לפני שהתחילה הקייטנה ובסוף כל כך נהנית שלא רצית שתיגמר?").


תיקון תפיסות לא הגיוניות


בחלק מהמקרים, החששות נובעות מאמונות, ציפיות או פחדים לא הגיוניים לגבי ההתחלה החדשה. דוגמא קלאסית היא ילד שאחיו הגדולים "דאגו" לספר לו על כל מגרעה וחיסרון של בית הספר החדש וכך הגבירו את חששותיו.


חששות וציפיות שליליות עלולות להיווצר גם בעקבות ניסיון שלילי של הילד במסגרת דומה. לכן, חשוב לשוחח עם הילד, לאפשר לו להביע את הציפיות והחששות שלו, ולתקן תפיסות ואמונות לא הגיוניות. 


חשוב לומר בהקשר זה, כי גם אמונות לא הגיוניות לחיוב, ולא רק לשלילה, עלולות להקשות על הסתגלות הילד להתחלה חדשה: ילד שסבל מדחייה חברתית בבית הספר היסודי יכול לפתח ציפייה שבחטיבת הביניים הכל יהיה אחרת. הבעיה בכך היא שציפייה שכזו עלולה להקטין את המוטיבציה שלו לבצע את הצעדים שעליו לבצע על מנת לשנות את המצב בפועל (לדוגמא, להימנע מהתנהגות אלימה כלפי ילדים אחרים, במידה והיא קשורה לדחייה החברתית שחווה).





למי באמת קשה - לכם או לילד?


כאשר הילדים שלנו מתחילים מקום חדש, אנחנו חווים זאת איתם ברמה מסוימת. באופן טבעי, הדרך שבה אנחנו תופסים וחווים את ההתחלה החדשה של הילד משפיעה על הדרך שבה הוא יחווה ויתפוס אותה. כך, לדוגמא, הורה שנושא עימו חוויית עבר שלילית לגבי בית הספר עלול להעביר מסר זה לילד, בין אם באופן ישיר או עקיף, גלוי או סמוי, וכך להקצין את החששות שלו. 


לחילופין, כשהילד מתחיל בית ספר חדש עם ציפייה של ההורים להצטיינות בלימודים או התנהגות למופת, אשר עלולים להתבטא, לדוגמא, במשפטים כמו "תהיה כמו אח שלך" או "לא לעשות בעיות כמו בשנה שעברה", הלימודים עלולים להוות עבורו חוויה מלחיצה ביותר ולהקשות על התהליך הטבעי והנחוץ של הסתגלות הדרגתית, על כל מה שכרוך בה.


הילד חווה קשיי הסתגלות - איך אפשר לעזור לו?


למרות חשיבותה הרבה של הכנה טובה, נכונה ויסודית של הילד להתחלה החדשה, היא אינה מבטיחה הסתגלות "חלקה", ללא קשיים. ישנם ילדים אשר יביעו את הקושי והמצוקה שלהם מהשינוי באופן ישיר ("אני לא רוצה ללכת יותר לבית הספר החדש"). אחרים יבטאו את הקושי שלהם בצורה עקיפה, בין אם על ידי התנהגות רגרסיבית (חזרה לשלבים התפתחותיים קודמים, כגון הרטבה או מציצת אצבע, בקרב ילדים קטנים), קשיים התנהגותיים, בכי, חוסר שיתוף פעולה ועוד.


במקרים אלו, חשוב לתת לילד לבטא את הקשיים שלו, לנסות לדובב אותו לשתף בתחושות שלו ולהכיר בהם.
העברת מסר של ציפייה להסתגלות מהירה ו"הקטנה" או ביטול הקושי ("מה הסיפור? אתה מכיר חלק מהילדים", "אוטוטו יהיה יותר טוב") לא מאפשר לילד לעבד את הקושי ולשתף בו ועלול להחצין את התסכול והמצוקה שלו.


חשוב להבחין בין קושי הסתגלות טבעי לקושי המצריך התערבות של הצוות החינוכי (כמו, למשל, ילד הסובל מביריונות של ילדים אחרים, דחייה חברתית כוללת, חרם, עלבון, איומים ועוד).


במקביל, חשוב וכדאי לפנות זמן לליווי הילד בתהליך ההסתגלות, לדוגמא, לקבוע פעילויות משותפות בשעות אחר הצהריים, לעודד את הילד להיפגש עם חברים "ישנים" אם טרם יצר חברויות חדשות ועוד.


אם נראה שהילד לא משתלב חברתית, אפשר להיעזר בצוות החינוכי ולבקש את עזרת המורה בשילוב הילד במסגרת החדשה, אם על ידי עידוד הצטרפות לילדים בהפסקה, הצמדת ילד-חונך מהכיתה, מינויו לתפקיד באחת מוועדות הכיתה ועוד.


אם הילד מבטא את קשיי ההסתגלות שלו בהתנהגויות רגרסיביות או בעיות התנהגות, גלו סבלנות, נסו לא לכעוס עליו, ועזרו לו לבטא את מה שמטריד אותו.


ברוב המקרים, סיוע וליווי צמודים ותומכים ובמידת הצורך, עירובם של גורמים חינוכיים, יקלו על הסתגלות הילד ויאפשרו לו ליהנות משנה טובה במסגרת החדשה.


קראו עוד בנושא

הפרעת הסתגלות



פורום ילדים ומתבגרים

גב' הדס אורינגר וייס

גב' הדס אורינגר וייס
מטפלת בביבליותרפיה, בעלת ניסיון בעבודה עם ילדים, נוער ומבוגרים, ומנחת קבוצות מוסמכת. כיום, עובדת מזה כשלוש שנים בפנימיית "עדנים" - פנימייה פוסט אשפוזית לנוער עם רקע פסיכיאטרי וקשיים רגשיים עבודה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שאלה
  • אלונה
  • 06/04/2014 09:15
  • היי
    הבן שלי בן 4
    אני נתקלת בהתנגדויות של ממש מולו אם זה בהפסקת גמילה ממוצץ, מקלחת, ארוחות
    אין שיתוף פעולה וכל תגובה מצידו היא של שלילית
    אני מנסה בכל שיטה לגרום לו לשתף פעולה אך זה לא הולך
    מקלחת לדוג יכולה להתלוות בצרחות ואנטי של ממש עד כדי לקיחה בכוח
    כמעט כל כניסה הביתה מלווה בקיטורים ניג'וסים
    אף פעם לא מרוצה
    אם אין פעילות מיוחדת הילד לוקח הכרית ורוצה לישון
    להבדיל כשאנחנו בפארק או בג'ימבורי כמעט וולא רואים מצידו התנגדות או אנטי

    אשמח לכל טיפ מאחר והדבר הורס אווירה טובה בבית וגורם לכעסים מיותרים
    מה גם ויש ילדה נוספת בבית שסובלת מזה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בן 15 עצבני
  • אביבה
  • 14/11/2013 16:06
  • בן 15 עצבני
  • גב' הדס אורינגר וייס
  • 15/11/2013 17:46
  • אביבה יקרה, ברוכים הבאים אל גיל ההתבגרות! זהו שלב של שינויים אצל בנך, שלב של גיבוש זהות, תנודות הורמונליות וחיפוש. מאפיין נוסף ושכיח של השלב הזה הוא מרד בהורים. תהליך של גיבוש זהות עצמאי כרוך בניסיון לבדוק צורות ודרכים שונות ממה שלימדה אותנו סביבתנו הראשונה- הבית. על כן, ההורים, שמנסים להמשיך ולכפות את הגבולות והחוקים הישנים, נחווים כמפריעים לתהליך הזה. זו הסיבה שנערים רבים מתנגשים עם הוריהם, בורחים מהבית ומסתכסכים עם דמויות סמכות כמורים, הורים ובעלי תפקידים אחרים. עם זאת, תפקידנו כהורים הוא לשמור ולהגן על הילדים שלנו, במיוחד כשהם בגיל ששיקול הדעת שלהם איננו שלם דיו. אינני בטוחה שיש דרך למנוע לחלוטין את המתח הזה ביניכם, והוא במובנים רבים בריא. זכרי שהתהליך שעובר בנך הוא טבעי ומבורך, וכמו בכל שלב אחר- אפשרי לו תחושה של מסוגלות לצד גבולות ברורים. נסי להתקרב לתחושותיו ולגרום לו להרגיש שאת מבינה אותו, ושאינך מזלזלת בדברים שעובר.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הקטן שלי לא רוצה ללכת לגן
  • אתי
  • 06/11/2013 11:19
  • בהתחלה הכל היה בסדר, ועכשיו הוא פשוט לא רוצה ללכת בבוקר, כל בוקר. שאלתי את הגננת והיא אמרה שזה עובר לו ושלא קרה שום דבר מאז תחילת השנה. אני לא יודעת מה לעשות - זה עניין של התרגלות או שאומר שיש בעיה שאני לא יודעת עליה? הוא בן 3

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא רוצה ללכת לגן
  • גב' הדס אורינגר וייס
  • 06/11/2013 11:47
  • אתי יקרה. בשליחה של ילד לגן יש מימד גדול מאד של חוסר שליטה, משום שאיננו יודעים בדיוק מה מתרחש שם. הדבר תקף בעיקר כשמדובר בילדים בגיל של בנך, שמתקשים לתמלל באופן מדויק את תחושותיהם ולתאר את הקשיים שלהם. הדבר היחיד שנותר לנו, כהורים, לעשות, הוא להיות מאד קשובים לילדינו ולעקוב אחר ההסתגלות שלהם. מילת המפתח היא "זמן". אם לאורך זמן בנך יסרב ללכת לגן ותחושי שלא טוב לו שם יש מקום לבירור ובמידת הצורך מעבר לגן אחר. כרגע, אם העניין לא נמשך זמן רב, ייתכן שבנך עדיין מסתגל למסגרת (לעיתים קשיי ההסתגלות דווקא צפים כמה שבועות אחרי ההתחלה). חכי קצת, שדרי לו שאת סומכת על המקום שאת שמה אותו בו ותעקבי אחר דיווחיו.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה









שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל