מחקר מצא: יש קשר בין שימוש בתרופות להתפתחות דמנציה

דמנציה (שיטיון בעברית) היא תסמונת שמתפתחת אצל חלק מהאנשים בגיל המבוגר ופוגעת בתפקוד המוח. היא מאופיינת בהידרדרות יכולת החשיבה, התפקוד החברתי והרגשי, ובעיקר בירידה משמעותית בזיכרון. כתוצאה מכך, אנשים מבוגרים שלוקים בדמנציה מתקשים לתפקד באופן עצמאי ודורשים טיפול מקיף יותר ויותר ככל שהמחלה מתקדמת. 

קראו עוד: זה אפשרי: כך תנצחו את לחץ הדם הגבוה בגיל השלישי

מחקרים רבים שנעשים בתחום הגריאטריה שופכים אור על הקשר בין אורח החיים, ההשכלה, התזונה, המחלות הנוספות והתורשה, לבין התפתחות דמנציה ומחלת אלצהיימר. בנוסף, נבדקת גם האפשרות שתרופות מסוימות, שמשפיעות על פעילות המתווך העצבי אצטיל-כולין במוח, עלולות להפר את האיזון העדין שלו ולזרז תהליכים ניווניים במוח ופגיעה בתפקוד היום-יומי. 

אצטיל-כולין הוא אחד המתווכים העצביים החשובים בגוף. אצטיל-כולין משפיע על תפקודים רבים במוח הכוללים למידה, זיכרון וחשיבה. פגיעה בתאים המייצרים אצטיל-כולין במוח וירידה בכמות שלו במוח נחשבות לאחד המנגנונים הקשורים להתפתחות מחלה אלצהיימר.

האם יש קשר בין נטילת תרופות להתפתחות דמנציה?

מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת נוירולוגיה של האגודה האמריקאית לרפואה, קובע שנטילה ממושכת של תרופות מסוימות לטיפול בדיכאון, אסטמה, אלרגיה, בעיות שינה ובריחת שתן בגיל המבוגר עלולה להחמיר את הסיכון להתפתחות דמנציה. 

במהלך המחקר התברר שהקשישים שטופלו בתרופות בעלות השפעה אנטי-כולינרגית (חוסמת את פעילות המתווך העצבי אצטיל-כולין) הצליחו פחות במבחני חשיבה והמוחות שלהם היו קטנים יותר בהשוואה לבני גילם שלא קיבלו את התרופות. עם זאת, למרות שהמחקר הראה קשר בין חסימת הפעילות של אצטיל-כולין במוח, הוא אינו מוכיח שדווקא תרופות אלה גורמות לדמנציה.

אילו תרופות נפוצות קשורות להתפתחות דמנציה?

בין התרופות בעלות השפעה אנטי-כולינרגית מובהקת ישנן כמה חומרים פעילים השכיחים בשימוש:

תרופות אנטי-פסיכוטיות: קרבמזפין, אוקסקרבזפין, קלוזפין, קווטיאפין, אולנזפין, תיורידזין.

תרופות נוגדות דיכאון: אמיטריפטילין, קלומיפרמין, דזיפרמין, דוקספין, נורטריפטילין, פרוקסטין.

תרופות אנטי-אלרגיות מדור ישן: כלורפניראמין, דוקסילאמין.

תרופות לפרקינסון ופרקינסוניזם: אמנטדין, טריהקסיפנידיל.

תרופות לבריחת שתן: פזוטרודין, אוקסיבוטינין, סוליפנאסין, טולטרודין, טרוספיום.

על פי ניתוח הנתונים שנאספו במחקר, שימוש של למעלה משש שנים בתרופה אנטי-כולינרגית העלה את הסיכון לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ב-46%.

כיצד התרופות משפיעות על המוח?

המחקר בדק 450 מבוגרים, שגילם הממוצע היה 73 שנים, מתוכם 60 נטלו לפחות תרופה אחת מתוך קבוצות התרופות השונות. אותם קשישים שטופלו בתרופות הצליחו פחות במספר בדיקות שונות של תפקוד המוח, שכללו מבחני זיכרון לטווח קצר, יכולת תכנון, פתרון בעיות ומבחני חשיבה מילולית. החוקרים אף ציינו שהיה הבדל בשימוש בגלוקוז (הסוכר בדם) במוח . קרי, הפעילות המתרחשת במוח בייחוד באזור ההיפוקמפוס - שקשור לזיכרון וליצירת זיכרונות חדשים.

הקטנה בנפח המוח

ממצא נוסף שהתגלה באמצעות הדמיות שבוצעו במסגרת המחקר הוא שבקרב משתתפי המחקר שקיבלו תרופות עם השפעה אנטי-כולינרגית היו חללים גדולים יותר בתוך רקמת המוח. משמעות הדבר היא שסך הנפח של המוח היה קטן יותר. תופעה זו קשורה אף היא לעלייה בסיכון לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי והתפתחות דמנציה. 

נתונים אלו מתווספים למידע שכבר הצטבר אודות הקשר בין השימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות, קשיי זיכרון ושינויים בפעילות הביוכימית של המוח. 

קראו עוד:אילו תרופות נגד דיכאון וחרדה יגרמו לכם להשמין יותר?

מה גורם לדמנציה?

החוקרים מציינים שקיימים גורמים רבים נוספים שקשורים לאורח החיים ולבעיות הבריאותיות עצמן, שמשתתפי המחקר קיבלו את התרופות לטיפול בהן. כל אלו יכולים לספק הסבר מניח את הדעת לתוצאות שהתקבלו במחקר. לתרופות אנטי-כולינרגיות יש תועלות רבות שיש לשקול מול תופעות הלוואי והסיכונים לטווח הארוך וכדי להבין אותם במלואם יש צורך במחקרים גדולים וממושכים יותר. 

אמנם תוצאות המחקר אינן מוכיחות שהתרופות הן אלה שגורמות לדמנציה, אך לאור הנתונים, ייתכן כי כדאי לשקול מתן תרופות חלופיות במקרה שמדובר במטופלים קשישים. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין להפסיק את הטיפול התרופתי מבלי להיוועץ ברופא.

קראו עוד: טיפים להתמודדות עם בן משפחה הסובל מדמנציה