כתבה פרסומית עיוות נרכש ומולד של הלסתות: כל המידע על ניתוחים אורטוגנטים

הפרעה תפקודית של הלסתות ומפרקי הלסת הינה מצב בו שתי הלסתות אינן מצויות במנח האנטומי הנכון שיאפשר תפקוד תקין. מעבר להיות הבעיה פגם אסתטי היא עשויה לגרום לבעיות באכילה, בדיבור ואף בנשימה. כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול? מומחה מסביר

מאת: ד"ר יואב לייסר


הפרעה תפקודית של מפרק הלסת (TMJ), של הלסת העליונה או התחתונה משמשת כדי לתאר עיוות בלסתות, הנגרם בשל הפרעות גדילה לא פרופורציונלית של אחת הלסתות ביחס לשנייה, ואף מקרי גדילה של שתיהן, במקרים בהם הלסת התחתונה ניצבת במנח אחורי מדי או באחרים בהם הלסת העליונה נמצאת במנח קדמי, ואף במצבים בהם מפרק הלסת גדל ביתר או שאחת הלסתות גדלה ביתר באחד המימדים (במימד הרוחב, מימד הגובה ואף במימד העומק). 


הפרעה זו עשויה להופיע כמום מולד, כתוצאה מפגיעה בכלי דם בלידה או בתקופת ההיריון, או להתפתח עם ההתבגרות עקב גדילת יתר. מעבר להיותה פגם קוסמטי, ההפרעה הפונקציונלית עלולה לגרום לבעיות שונות, לרבות בעיות נשימה, קשיים בדיבור ובאכילה והפרעות סגריות קשות. כיצד מאבחנים את הבעיה הנפוצה ומהן דרכי הטיפול בה? כל התשובות. 



כיצד ניתן לאבחן הפרעה פונקציונלית בלסתות?

אבחונה של ההפרעה מתבצע באמצעות בדיקות שונות, כמו בדיקת הדמיה, בהן מזוהה הליך גדילה לא פרופורציונלי, בדיקה קלינית ומדידות מתמטיות מורכבות. בבדיקת המדידה, בוחר הרופא המטפל נקודות ייחוס קבועות בגולגולת שאינן נתונות במרבית המקרים לשינוי עקב עיוותים, ומודד את המרחק בניהן לבין עצמות הפנים. בעזרת מדידה זו, מתבצע אבחון ספציפי של הפגם (בין אם מום מולד או גדילת יתר של אחת הלסתות או המפרקים) ומתגבשת האסטרטגיה הכירורגית. בנוסף, בעזרת המדידה, ניתן לחזות את מראה המטופל לאחר הניתוח באמצעות ההבנה של מידת התנועה והשינוי של הרקמות הרכות ביחס לתנועת עצמות הפנים.



מי נחשב כמועמד מתאים לניתוח האורטוגנטי?

בני נוער מגילאי 16-17 ומעלה, אשר סיימו את הגדילה. במקרים מסוימים יתבצע ההליך גם במהלך הגדילה, במטרה למנוע עיוות נרחב יותר בתום הליך הגדילה. לרוב ניתוח בשלבי הגדילה עלול ליצור עיוות נוסף ובכך להוביל לנסיגה של התוצאה הרצויה שהתקבלה בסיום הניתוח הראשוני.  



כיצד מתבצע הניתוח האורטוגנטי?

האסטרטגיות לביצוע הניתוח האורטוגנטי משתנות בהתאם לאבחון הבעיה. ככלל, מתבצע ניסור של הלסת והתאמתה עד להגעה לסגר נכון ותקין, ולאחר מכן מקבעים את הלסתות על ידי פלטות טיטניום וברגים. בנוסף, במקרים מסוימים תתבצע סגירה של הפה באמצעות סד מיוחד (וויפר), או ללא הסד במידה והסגר שמתקבל יציב באופן חד משמעי. במקרים קלים לא יהיה צורך בסגירת לסתות כלל. כמו כן, ברוב הטיפולים משולב גם הליך אורתודנטי מכין או הליך אורתודונטי מאוחר.




 עיוות בלסתות, נגרם בשל הפרעות גדילה ועשוי לגרום לבעיות שונות, לרבות בעיות נשימה, קשיים בדיבור ובאכילה



ניתוח לסת תחתונה

הליך זה מתבצע כולו בחלל הפה, במהלכו מפצל המנתח את הלסת התחתונה ומתאים על ידי כך את מיקומה החדש. לאחר מכן, מקבע אותה בעזרת ברגים קטנים או לוחיות מטיטניום. 


ניתוח לסת עליונה

הליך זה מתבצע אף הוא כולו בחלל הפה, ללא צלקות חיצוניות, ובמהלכו מתבצע חתך מעל לשורשי השיניים בלסת העליונה, אשר מאפשר גישה ישירה אל עצם הלסת העליונה. הלסת מנותקת במספר מקומות ומנויידת. לאחר מכן מבוצעת התאמה מחודשת של מיקום הלסת בממד החסר או העודף, והיא מקובעת בעזרת ברגים קטנים או לוחיות טיטניום חזרה למקומה החדש בהתאם לסגר בין הלסתות.



קראו עוד: כמה עולה טיפול שיניים? כל הסוגים - כל המחירים 



ניתוח דו לסתי

ישנם מקרים בהם מבוצעים ניתוחים דו לסתיים: במצבים בהם הפגם האנטומי קיים בשתי הלסתות, או במקרים בהם סובל המטופל מתסמונת דום נשימה (OSA). מדובר בטיפול בעל אחוזי הצלחה גבוהים (קרוב ל-100%), במסגרתו נכללת הזזה של שתי הלסתות קדימה, הגדלת חלל האורופרינקס (אזור הפה ולוע) והפסקת דום הנשימה והבעיות הרבות הנלוות אליו.


ניתוח סנטר (גניופלסטי)

הליך זה אינו מבוצע תוך הזזת אחת הלסתות, אלא באמצעות הזזת עצם הסנטר בלבד וגם הוא מתבצע כולו בחלל הפה, באמצעות חתך באזור השפה התחתונה, ניסור של עצם הסנטר והזזה אל מיקומה החדש. במרבית המקרים בהם ישנו חוסר ומיקום הסנטר הוא אחורי, התאמת תותב סיליקוני כפי שמבוצע בחלק מהפעמים אינו פותר את הבעיה. למעשה, הפתרון המוחלט יתאפשר בעזרת הזזת עצם הסנטר. כך ימנעו מקרים של תזוזת השתלים הסיליקוניים וזיהומים מיותרים.


רוב הניתוחים האורטוגנטיים ישלבו גם טיפול אורתודנטי שיתבצע לפני הניתוח או לאחריו. במקרים בהם הטיפול האורתודנטי יתבצע טרם לניתוח, האורתודנט המטפל יכין את השיניים והסגר לפעולה הכירורגית ולרוב נמשך עד כשנתיים. בשיטת "כירורגיה ראשונית", מתבצע הניתוח טרם לטיפול האורתודנטי, וכך מביאים את הלסתות לסגר הכי יציב שניתן, או שמשתמשים בסד (וויפר) להגעה לסגר תקין במהלך הפעולה הכירורגית. ההליך האורתודנטי יתבצע לאחר מכן. במקרים של כירורגיה ראשונית הטיפול האורתודונטי של הזזת השיניים לקבלת סגר תקין ותיקון העיוותים הדנטליים שנוצרו מתרחש מהר משמעותית בעקבות השינויים הגרמיים שנוצרו בשל הניתוח האורטוגנטי ומשכך כל השלב האורתודנטי מתקצר משמעותית.


האם הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה או מקומית?

הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה. במסגרתו מבוצעים גם התיקונים הקוסמטיים הנוספים שנדרשים של השפה והאף, כולל עיצוב קצה האף, הארכת או קיצור השפתיים, וצמצום מחיצת האף וכל זאת לשם השגת סימטריה באזור הפנים ומניעת הפרעות שעלולות להיגרם בעקבות השינויים הדרמטיים בעצמות הפנים והלסתות. 



קראו עוד:  האם אתם סובלים מבעיות שיניים?



מהו זמן ההחלמה מהניתוח?

ברוב המקרים, הסרה של הסד או חוטי המתכת אשר שימשו לקיבוע הלסת, תתבצע לאחר שבועיים עד לארבעה שבועות. במהלך פרק זמן זה הזנת המטופל תהא נוזלית . לאחר כשבוע מיום הניתוח ניתן יהיה לחזור לפעילות מתונה. 


האם יש סיכוי להישנות הבעיה?

במקרים בהם המדידות אשר בוצעו טרם לניתוח לא היו מדויקות, או שלא אובחנו כל בעיותיו של המטופל ישנו סיכוי להישנות הבעיה. כמו כן, במצבים בהם הרגלי המטופל הם אלה אשר גרמו להיווצרות ההפרעה, כמו לדוגמה דחיפת לשון, הבעיה תחזור במידה ואלה לא יפסקו. 



פורום כירורגיה פה ולסת

ד"ר נבות גבעול

ד"ר נבות גבעול
ד''ר גבעול הוא מנהל היחידה לכירורגיה פה, פנים ולסתות במרכז הרפואי סורוקה ומרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון.יועץ לסוכנות מדנס לביטוח בע''מ - ביטוח אחריות מקצועית וניהול תביעות ברפואת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ניתוח לשחזור עצב הלשון .
  • דן
  • 18/02/2018 01:36
  • שלום,בן 22 לפני כחודש וחצי עברתי עקירה של שן בינה (48). כתוצאה מהעקירה נפגע לי עצב הלשון.אחרי כמה בדיקות וביקורת שלחו אותי לבית חולים אחר אשר מבצע את הניתוח לשחזור עצב הלשון. שם אמרו שיש אינדיקציה לניתוח והמליצו על ניתוח בהרדמה כללית בהקדם. חשוב לציין שבבית חולים בו בוצעה העקירה המנתח אמר שאין מצב שהעצב נקרא אלא רק נמעך. כרגע אני צריך להחליט האם לבצע את הניתוח או לא. רציתי לשאול אותך כמה שאלות. אשמח אם תענה על מה שיש באפשרותך: 1- האם יידרש שיקום אחרי הניתוח ובמה הוא כרוך? 2- האם יש עוד בדיקות שאת ממליצה לעשות לפני שאני ניגש לניתוח? 3-האם יש ניסיון בניתוחים אלו ומה בדרך כלל אחוזיי ההצלחה? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאבים במפרק לסת ימני
  • שירה
  • 12/02/2018 00:20
  • היי, אני בת 38 וסובלת מזה כחצי שנה מכאב במפרק לסת ימני עם הגבלה בפתיחת הפה של 31 מ"מ (לא לועסת מסטיקים ולא חורקת שיניים ובבוקר דווקא המצב בד"כ יותר טוב). הלכתי לשלושה רופאים מומחים לפה ולסת וקיבלתי 3 דיעות שונות: 1. רופא אחד טען שהכאב נגרם כתוצאה מכך שבצד ימין לא קיימת שן בינה עליונה ולשן בינה התחתונה אין התנגדות. הוא אמר שהפתרון הוא לעקור את השן הזו. 2. רופא שני אמר שהוא לא רואה קשר לשן הבינה ולכאבים בלסת. הוא נתן לי טיפול בארקוקסיה שלא עזר ושלח אותי להדמיית MRI (מחכה לתור). 3. רופא שלישי טען ששן הבינה (18) כלואה, מפרק ימין קטן בהשוואה לשמאל וכן יש רושם לסקלרוזיס בקונדיל ימין וחשש לשינויים OA משמעותיים. הרופא הפנה אותי להדמיית CT של המפרק ולא מצא שעקירת השן תעזור. מדובר בשלושה רופאים רציניים מהמרכז וכל אחד אומר משהו אחר. אני קצת אובדת עצות. אשמח להכוונה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שירה שלום 31 ממ פתיחה הינה פתיחה מוגבלת. אין קשר להמצאות שיני הבינה. יש לטפל בבעית המפרק. לבדוק . לבדוק האם המגבלה הינה עקב כאב או עקב חסימה מכנית של המפרק ובהתאם לטפל. אשמח לעזור

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שירה
  • שירה
  • 12/02/2018 23:29
רופאים בתחום
ד"ר דורון גל ד"ר דורון גל
רופא בכיר במחלקה לכירורגיית פה ולסת באיכילוב קרא עוד
ד"ר גוסטבו יצקייר ד"ר גוסטבו יצקייר
מומחה בכירורגיית פה ולסת קרא עוד
מחלות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל