כתבה פרסומית האם עודף מחמאות עלול לפגוע בילד שלכם?

מצד אחד, אין כמו מילה טובה לשיפור התדמית והביטחון של הילד. מצד שני – גם עודף מחמאות לא בהכרח יועיל לו. "רוצים לחזק את הביטחון העצמי של ילדכם? אל תגידו לו תמיד שהוא הכי טוב בכל דבר", אומרים המומחים. אז מהו המינון הנכון? כל התשובות

מאת: מיכל הלפרין, מערכת אינפומד


מי גאון של אמא? מי הילדה הכי יפה בגן? מי שר הכי יפה ומצייר הכי טוב שיש? כשמדובר בילדים שלנו, רובנו חוטאים בביטויים ובאין ספור סופרלטיבים ומחמאות, שלא תמיד נאחזים במציאות האובייקטיבית. בדרך כלל, יש לנו גם קהל קטן וחמוד במיוחד שנהנה מכל המילים החמות האלה ומצדיק את קיומן.

מאידך, היכן נמתח הגבול בין מחמאות מחזקות לכאלה שעלולות להזיק ומדוע חשוב להקפיד עליו? 

"להיות הורים זו משימה לא פשוטה.  מצד אחד, כולנו רוצים לפנק, לחבק ולגונן על הקטנים ככל שנוכל. מצד שני, העולם שממתין להם בחוץ לא תמיד יהיה ידידותי באותו אופן", אומרת שלי פורפר רוזן, מטפלת MA מדריכת הורים .



"כל ילד זקוק למחמאות ולחיזוקים"

"ילדים לומדים להכיר את עצמם דרך העיניים של הוריהם. לחיזוקים שלנו יש ערך גדול עבורם. חשוב שידעו שבשבילנו הם 'הכי הכי', כי זה למעשה הבסיס לביטחונם. ואכן, סביר להניח שעבורנו הם תמיד יהיו הכי טובים והכי מוצלחים בכל. עם זאת, יש להקפיד גם לשקף את המציאות ואת העולם החיצוני, שבו לא יהיו תמיד הכי מוצלחים בכל דבר שיעשו", מסבירה פורפר רוזן.


נדב הריס, פסיכולוג קליני, מחזק את הדברים: "מחקרים רבים הוכיחו ללא כל ספק, שככל שאנחנו מעניקים לילד יותר אהבה ומשקיעים בו יותר זמן איכות, אנחנו למעשה מחזקים אצלו את תחושת הביטחון ואת תחושת השייכות, וגם עוזרים לו לגבש את זהותו האישית.  גם למבט או לשפת הגוף שלנו יש חשיבות עבורו: עין מאדירה ומתפעלת היא צידה חשובה לדרך עבורו. אם בשנים הראשונות לחייהם, הילדים מגיבים יותר לשפת גוף, לטון דיבור ופחות למלל,  ככל שהם גדלים קיימת חשיבות גם לתוכן המילולי לצד האקטים הנראים לעין".



קראו עוד: כך תעשו זאת נכון: המדריך המלא לשילוב הילדים במטלות הבית 




הילדה הכי יפה בגן – אבל יש גם אחרות

רבים מאתנו גדלו על השיר "לאבא שלי יש סולם מגיע כמעט עד שמיים", מאת תלמה אליגון רוז. פעמים רבות ילדים חשים שהם הכי חזקים או הכי טובים במשהו או לחילופין -  שההורה שלהם הוא הכי טוב בעולם. נשאלת השאלה, איפה נכנס התפקיד שלנו ההורים במקרה הזה?


"למרות האמור, לא הייתי ממליצה להשתמש בביטויים כוללניים מידי. במקום לומר לילד שהוא מצייר 'הכי יפה בעולם', תוכלו לומר לו שהוא השתמש בצבעים מאוד יפים או כמה נפלא שהוא בחר לשלב אלמנטים כאלה ואחרים. חשוב למצוא את הדברים שמייחדים אותו, ההופכיים אותו למי שהוא. כך הוא ילמד להעריך אותם וכמובן את עצמו", אומרת פורפר רוזן.




מצאו דברים אשר מייחדים את הילד שלכם והופכים אותו למי שהוא. כך ילמד הוא להעריך את עצמו



"ילדים רבים שומעים מהוריהם שהם הכי יפים בגן, הכי טובים בכדור או הכי חכמים, וזה בסדר", אומר הריס. ההאדרה הזאת שייכת לעולם הפנטזיה שלהם, ובהחלט יש מקום לטפח ולחזק גם אותו. אך כאמור, חשוב גם לטווח בין הילד לבין העולם החיצוני. לכן, הייתי ממליץ לסייג משפטים, כגון 'אתה הכי יפה בגן' באמירות בסגנון -  'אבל אם נשאל את אמא של עלמה מהגן, סביר להניח שהיא תחשוב שהיא הכי יפה'. כלומר, שם המשחק הוא לשלב בין שני העולמות של הילד – הפנטזיה והמציאות. 


אם הוא גדל בעולם שכולו דמיוני, זה עלול ליצור אשליה וכך גם אכזבה כאשר יגלה שעולמו אינו תואם את זה שבחוץ. זה גם עלול ליצור מצב שבו הוא יחשוש להתמודד עם סיטואציות שבהן יפגוש במציאות שאינה תואמת את יכולותיו האמתיים. מצד שני, גם מחסור בעולם דמיוני ובחיזוקים ייחודיים, עלול להיות בעייתי גם הוא: ילד שלומד להכיר רק את העולם האובייקטיבי, עלול להיות כבוי ופחות יצירתי, ועולם שלם של פנטזיה ודמיון החיוניים להתפתחותו ולעושרו התרבותי והאישיותי עלול להיחסך ממנו. 



"ההשוואה הטובה ביותר היא של הילד כלפי עצמו"

אין כמעט הורה שלא מכיר את הסיטואציה הבאה: הילד חוזר מהחוג ואומר שזהו, שהוא וכדורגל כבר לא. זה יכול להיות בגלל נועם שתמיד מנצח אותו, או העובדה שהוא לא מצליח לעמוד בציפיות של עצמו, או שילד אחר פשוט יותר טוב ממנו. 


"חשוב להשוות את ההישגים של הילד דווקא לאלה של עצמו. במקום לעודד אותו לוותר על כל קושי, או לחילופין לבטל את דבריו ולהמשיך 'למכור' לו אשליות בסגנון 'הוא לא באמת ניצח אותך, אי אפשר לנצח אותך אתה הכי טוב', אפשר לחזק אותו עם משפטים כגון: "אולי אם תתאמן אז בפעם הבאה תצליח יותר', או 'ראיתי שהטכניקה שלך מאוד השתפרה ושאתה קולע הרבה יותר טוב'.


"בנוסף, לפעמים צריך גם להתאים את יכולות הילד למציאות, ולא לשלוח אותו לחוג שבו הוא ירגיש הכי חלש. במקרה כזה חשוב להעביר לו את המסר שיכול להיות שאולי בתחום הזה הוא פחות חזק, אבל שיש חוג אחר שיותר יתאים עבורו. חשוב להיות קשובים להעדפותיו ולרצונותיו, ולעודד אותו להצליח בדרך שבה הוא בוחר. כדאי במקביל, לנסות לעודד אותו לא לוותר בקלות. אם הילד לא מעוניין לרכב על אופניים למשל, ואתם יודעים שזה רק עניין של זמן וניסיון, נסו לרתום אותו לפעולה במשך מספר דקות ביום, או לזמן שיותר מתאים לו. הסבירו לו מה הוא עשויה להרוויח מכך, אילו טיולים משפחתיים או בילוי עם חברים צפויים לו אם ילמד ועוד.



קראו עוד: לחשוב מחוץ לקופסה: כיצד מעודדים יצירתיות בילדים? 



גם דוגמה הורית חשובה בהקשר הזה. משפטים כמו 'נכון שהיום לא הצלחת, וזה באמת קשה, אבל גם אני לפעמים לא מצליח בעבודה ואז אני כועס וגם נרגע'", מסבירה פורפר רוזן.


"למעשה, השוואה יכולה להיות חיובית,  אם מלמדים את הילד לתעל אותה לכיוון זה", אומר הריס. "גם משחקים שיוצרים תחרות הם טובים כי הם מייצרים אינטראקציות בין הילדים, שלומדים גם להתפשר או לוותר לפעמים. אם ילד עצוב מהעובדה שאחר טוב ממנו בפעילות מסוימת, אפשר לעודד אותו בכך שהוא טוב בדברים אחרים – שיוסי אמנם טוב בקליעה לסל והוא טוב יותר בריצה או בציור".



שאלו את עצמכם: האם מאה בחשבון זה באמת הדבר הכי חשוב?

כולנו מעוניינים לראות את הילד שלנו מגיע להישגים טובים, ולשמוע מהמורה שהוא מצטיין בכל דבר או שהוא הכי טוב בכדורסל, אבל מסתבר שהשאיפה הזאת לא תמיד פועלת לטובתו. "במקרים רבים, הורים נוטים לעודד פרפקציוניזם. אבל בשורה תחתונה, חשוב לשאול את עצמנו האם המאה בגאוגרפיה או ציור ללא רבב הוא באמת מה שחשוב. במקום לעודד את הילד לעשות הכי טוב חשוב, הרבה יותר חשוב לשים דגש על התהליך או לתת פידבק למאמץ שהוא משקיע. גם בהיבט הזה הדוגמה האישית חשובה מאוד. אם ניתן דגש גם לתהליכים שאנחנו עושים ולא תמיד דווקא לתוצאות, הילד ילמד שהוא מצליח גם אם לא תמיד יצטיין בכל. הוא גם ילמד שגם לדברים שאינם מושלמים יש ערך גדול מאוד", מסביר הריס.


לסיכום, מחמאות וחיזוקים הם אמנם כלי חשוב הדרוש להתפתחות הילד, אך גם שיקוף המציאות וראייה אובייקטיבית נדרשים, על מנת למנוע ממנו תסכולים וראייה לא נכונה של המציאות. כמו כן, כדאי לתת דגש גם למאמצים, להנאה שבניסיון, לאינטראקציה הנוצרת ולא רק לתוצאות 'על הנייר'. וכמובן שאין כמו דוגמה אישית כדי להמחיש את הדברים.



פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מה המושג בפסיכולוגיה להורות מפמפמת?
  • עמנואל גרטל
  • 13/05/2017 14:17
  • "הורות מפמפמת" (הרגע המצאתי את זה) היא הורות שנראית לכאורה אידיאלית: 1. לא מגינים על הילד הגנת יתר כנגד קשיי החיים. 2. לא מכסחים קשיים עבור הילד ונותנים לו להתמודד עם כל הקשיים. 3. לא מייפים דברים לא טובים שהילד עושה ומחזירים אותו באסרטיביות למסלול הנכון. 4. וכולי וכולי... 5. אבל עושים רק מערכת אחת של חיזוקים לא טובים: א. אומרים לילד שהוא מוכשר למרות שהוא לגמרי ממוצע בכשרונותיו ב. אומרים לילד שהוא מקרין בטחון עצמי למרות שהוא לפעמים עם חששות, כמו כולם. ג. אומרים לילד שכשהוא מדבר הוא יכול להיות בטוח שיקשיבו לו, כי הוא אומר תמיד דברים נכונים ומעניינים ד. אומרים לילד שהוא מרשים בהופעתו למרות ששוב, הוא לגמרי ממוצע. אז חיפשתי "הורות מגוננת" "הורות בולדוזר" "הורות מחזקת" והמושגים לא מתאימים. חשבתי על "הורות מפמפמת" מה דעתכם ואיך נקראת התופעה באנגלית?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ניתוק ובגידה רגשית
  • ג.ע
  • 14/04/2017 23:40
  • שלום גיליתי שאישתי ניהל רומן בעבודה שכלל סמס ושיחות בלבד מספר חודשים . כשגילתי היא לקח אחריות סיפרה שהלחצים עם הילדים ומתחים בבית השעמום בעבודה גרמו לה להתנתק ממני למרות אהבתה אלי . יש לציין שהבחור יזם והיא נגרר אחריו (תארה סוג של שליטה אליה מצידו תוך אי יכולת להתנתק ממנו ) היא מציינת שיש לה הקלה שגיליתי ושהיא תעשה הכל לשיקום היחסים. אני מרגיש פגוע וחסר ביטחון בה (לציין בעבר לפני כמה שנים גם ניהל ההתכתבות עם גבר מאחורי גבי) אני מרגיש שאני שוב בסרט ולא יודע מה לעשות ( אוהב אותה נורא )

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת ושיתפת בקושי שלך, בפרום. מהתיאור שלך, אין ספק שאתה מודאג באופן מוצדק. הרי אם ההתנהגות הזו התקיימה בעבר, מאחורי גבך, והתקיימה עכשיו, כיצד ניתן להבטיח שהתנגות זו לא תחזור על עצמה בעתיד ואולי תחמיר. כמו כן, מסכימה איתך שבגידה רגשית, בה בת זוגך חולקת ומפתחת קשרים רגשיים עם גבר אחר מאחורי גבך, גם אם אינם פיזיים, היא מדאיגה באותה המידה (או כמעט באותה המידה). משתמע שאתה מעוניין בקשר בלעדי איתה, ומוכן להמשיך להתחייב לכך. וכאן נשאלת השאלה: האם היא תהיה מוכנה לכך. האם היא תהיה מוכנה לוותר על התרגשות מהצד לטובת הקשר ביניכם. בטיפול זוגי, תוכלו לבדוק שאלות משמעותיות כגון: -מה ביחסים שלכם צריך להשתנות, כדי שייווצר עניין ומשיכה ביניכם, ויענה על הצרכים של שניכם. -מהו החלק שלה בחיפוש החיצוני. כיצד דמיינה לעצמה את המשך הקשר ביניכם, במקביל לבחירות שלה. -כיצד בת זוגך מעוניינת להחזיר את האמון שלך בה. -כיצד היא תחוש פתוחה יותר בקשר ביניכם. -מהו החלק שלך ביצירת סגנון התקשורת ביניכם. -האם אתה חש שאתה מקבל מענה לצרכים שלך בקשר. ועוד ועוד. טיפול זוגי יאפשר לכם למצוא רגעים חדשים של חיבור ולבנות קשר אחר, שונה מבעבר, קשר מחודש שייבנה על רגעים של פתיחות, דאגה וחיבור. בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פרידה מבן זוג
  • נילי
  • 20/04/2017 22:24
  • אני בת 46 ובעלי בן 48 נשואים מזה 24 שנה עם שלושה ילדים. הנישואין היו מאושרים,אולם היו גם וויכוחים. לאחרונה הוויכוחים התגברו בשל אי הסכמה בנושא חינוך הילדים וקושי עם התמודדות מול גיל ההתבגרות, או אי עזרה במתלות הבית.בעלי נטש את הבית ועזב אותי ואת הילדים המומים, כואבים פגועים ועם המון סימניי שאלה. הילדים בתחילה בכו המון וניסו לשכנעו אולם כלום לא עזר בעקשנותו, אני שבורה והרוסה ומאוד מתקשה לתפקד ביום יום. זו הייתה הפתעה מוחלטת עבורי לא מצליחה לקלוט כיצד הפתיע אותי ולא הבנתי או הרגשתי את שעומד לקרא. הוא טוען כי הפסיק לאהוב, וקשה לו עם הוויכוחים והריבים שלנו, בחר להתרכז רק ברע. ציינתי והסברתי לו שאני לא מסכימה עם הצעד הקשה הזה, אך הוא בשלו עזב את הבית, נמצא בקשר טלפוני עם הילדים בלבד. ואני ההמומה והכאובה ממתינה למוצא פיו מה החליט, לאן פנינו מועדות?? ניסיתי לשכנעו להגיע ליעוץ זוגי אך איננו מוחלט, טוען שלא יעזור והוא לא מעוניין לדבר. כרגע אנחנו נמצאים בנתק מזה כשבועיים, אני מרגישה מאוד פגועה ואינני יודעת מה יהיה, אינני יודעת כיצד להביאו להבנה או ניסיון לטיפול זוגי. אובדת עצות.....מה עליי לעשות על מנת לגרום לו לשוחח ולנסות למצוא פתרון.?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. אנשים רבים נתקלים במצבים המזכירים את מצבך, ויכולים להזדהות איתך או להיתרם ממילותיך. אני מקווה שהשיקולים וכיווני המחשבה שיפורטו בתגובה זו, יתקבלו אצלך בהבנה, וניתן יהיה להבין אם יהיה לך קשה לשקול ולחשוב על היבטים אלה, הקשורים במשמעויות של פרידה לטטוח ארוך. כמו כן, אתייחס לאפשרות שמדובר בפרידה זמנית. אכן, הצעד הזה הוא הלם מוחלט עבור כולכם, ובוודאי שישנם היבטים רבים שתצטרכו להסתגל אליהם. לפי חישובי, האם הפרידה נעשתה במהלך חופשת הפסח? שאלה זו רלוונטית מאחר ואנשים רבים מדווחים על קושי לייצר אוירה רגועה בתא המשפחתי (המצומצם והמורחב) במיוחד בתקופות החגים. ומעבר לכך, עולות שאלות משמעותיות הקשורות לתוכניות לעתיד: -האם הוא תכנן זאת לאורך זמן? כמה זמן חשב על כך? -כיצד הוא מדמיין שהיחסים ביניכם יימשכו בעתיד? בני זוג השוקלים פרידה, פעמים רבות שוכחים, שתפקידם החשוב ביותר (ההורות) ממשיך, וממשיך להיות משותף עם בני הזוג, לנצח... פרידה או זוגיות, הוא ואת תצטרכו להיות בקשר רצוף, עבור הילדים... -אם יש בכוונתו להיפרד באופן רשמי, ישנן השלכות רבות לכך (כלכליות, חברתיות, רגשיות, אישיות, משפחתיות). אלה השלכות רבות וכבדות משקל. האם נתן את דעתו לכך? כאשר זוג שעבר כברת דרך יחד, וחולק ילדים ובית, מחליט על פרידה (בין אם מוסכמת או חד צדדית), חשוב שבני הזוג יהיו בתקשורת לגבי ההשלכות של הפרידה ויבדקו יחד, האם הם באמת רוצים לפנות לכיוון הפרידה ,או מוכנים לקול לתת ניסיון נוסף לזוגיות שלהם. פעמים רבות, זוג הנמצא במשבר, ועובר תהליך זוגי, מגלה דברים חדשים ובונה מערכת יחסים טובה יותר, מבעבר. לא מדובר על חזרה ליחסים תקינים, אלא לבנייה מחדש של קשר זוגי, בו ישנו מרחב לכבוד הדדי, לדאגה, לסקרנות לגבי השני, וסקרנות לגבי עצמי. אולי כדאי לפנות לבן זוגך, אפילו להביא את הטקסט הזה איתך, ולפרוס בפניו את השיקולים והאפשרויות. הרי אם יעזוב בצורה זו, לא תוכלי להבין לעומק את הכאב שלו, ולמעשה, גם הוא עוד לא נתן לעצמו הזדמנות להבין ולעבד את שעובר עליו. וכמובן, נכון הדבר לגבי הכאבים שלך. היבט נוסף קשור בקושי סביב חינוך הילדים. פעמים רבות, הורים מתקשים לייצר שפה אחידה בחינוך הילדים, דבר שיוצר משבר ביניהם. ההורות שלנו משופעת מהחינוך שקיבלנו בביתנו כילדים, מושפעת מתפיסות עולמנו ומאירועים שעברנו בחיינו. פעמים רבות, כאשר זוג מגיע להדרכה הורית, פתרונות מעשיים ותחושת שותפות, מרגיעים את המערכת המשפחתית, ואז ניתן לבדוק האם יש מקום לשיפור הזוגיות. ממליצה מאד לשקול טיפול זוגי והדרכה הורית, בתקווה שתצעדו לשם יחדיו. בהצלחה!! במקביל, בהצלחה בהתמודדות עם הילדים, שכעת זקוקים ליציבות, אוזן קשבת, והבנה, לצד זה שכבודו של אביהם יישמר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עזב את הבית
  • נילי
  • 23/04/2017 01:41
  • ראשית תודה על תשובתך המהירה. לצערי הרב אינני בתיקשורת עם בעלי מהרגע שעזב את הבית, אכן עזב בתקופת החגים, הסכים להשאר עד צאת החג כיוון שארחנו את משפחתי ולא ידעתי כיצד להתמודד עם הפרידה גם מול המשפחה.הוא כינס את הילדים והודיע להם שהוא עוזב לקח תיק ויצא מהבית, למרות בקשותיהם ותחנוניהם להישאר ולנסות לפתור את הבעיה. לצערי הרב גליתי מולי אדם קר מאוד שלא מוכן להקשיב מנותק רגשית לחלוטין. חייבת לציין כי כך הדברים נעשים במשפחתו,הוא בנתק מזה שנה וחצי מאחותו היחידה, כאשר הוא כועס על אימו,שהיא בן אדם לא קל, הוא מתתנתק לכמה שבועות, עד שהיא פונה אליו, אמו הייתה בנתק של שנה מאביה זל.בקיצור משפחה עם נחות רגשית דבר שלא היה מקובל עליי לחלוטין, תמיד הייתי אומרת שזו לא דרך, וישנה דרך לנהל דברים בשיחות ובהקשבה לצדדים. בעבר ניסיתי לפייס אולם כיום מתוך בגרות אישית החלטתי שאני לא נוקטת עמדה ומתרחקת, נפגעתי רבות ממשפחתו.כרגע הנתק הופנה אליי, ובעלי לא מתקשר איתי, הוא מתקשר עם הילדים ואף יוצר מתח קשה בבית עם ההתמודדות, כשהוא מחליט שרוצה לראותם הוא משוחח עם הילדים ולא איתי, גורם למתחים, כעסים התפרצויות וסחטנות רגשית של הילדים מולי. אני מיואשת, פגועה,כבודי שוב נרמס ואינני יודעת כיצד להביאו למצב של הדברות איתי,לא ברור לי הכעס העצום שלו עד כדיי נתק, זהו פן שלא תארתי לעצמי שיופנה גם אליי, חייבת לציין שגם הילדים פונים אליו בבקשה שנלח ליעוץ אך הוא בשלו לא מעוניין ואף אומר זאת לילדים, שהוא איננו מאמין בזה. מה עליי לעשות, אובדת עצות ומיואשת מאוד.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך שוב, בוודאי שההתמודדות עם המצב מציפה עוד ועוד פנים, עוד ועוד רבדים. אדם הרגיל להתנתקויות ביחסים עם האנשים הקרובים לו, מסגל סגנון התמודדות מסוים בכל הנוגע ליחסים, למידת פתיחות עם האנשים סביבך, ליכולת לפתוח קונפליקטים ודברים מטרידים בקשר. זהו סגנון כללי, שיכול להיות מופנה כלפי אח, אם, או גם בן/בת זוג. עם זאת, אנשים שרוצים לשפר את היחסים ביניהם או המעוניינים ליצור שינוי בחייהם כך שלא יחוו ניתוקים כאלה, יכולים לעשות זאת גם בשלב בוגר של חייהם, באמצעות טיפול מקצועי, רגשי. כעת, גם אם בעלך אינו מעוניין בקשר איתך, וגם אם ביחסים ביניכם היו רמזים לנתקים גם בעבר, חשוב לשקול את ההשפעה שהנתק מייצר אצל הילדים. בנושא זה, ייתכן והוא יהיה מוכן לשמוע ולשקול, הרי גם אם נפגע - הוא בוודאי אינו מבין ומודע לרמת הפגיעה שיכולה להיווצר אצל הילדים, אם הנתק ימשיך. בכדי להבין כיצד ניתן להיות בקשר עם הילדים, כל אחד מכם, על אף הפרידה, רצוי להיוועץ באיש מקצוע, פסיכולוג ילדים או מטפל משפחתי, שיסייע למצוא דרכים בריאות יותר להתנהל. נשמע שאתם עדיין בעיצומו של המשבר. נסי למצוא דרך להעביר לו את המסרים הללו, אולי בכתב או באמצעות גורם שלישי (מבוגר בלבד). בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
הכי נצפים
דורבן: מהו הטיפול שישים סוף לכאב?

דורבן: מהו הטיפול שישים סוף לכאב?

להמשך קריאה >>
נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

להמשך קריאה >>
"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

להמשך קריאה >>

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל