כתבה פרסומית כך תעשו זאת נכון: 5 טיפים לגמילה ממוצץ

אין ספק שבקרב רוב הילדים המוצץ הינו אחד הפריטים היקרים ביותר לליבם. למרות זאת, בשלב מסוים, הם יאלצו לעשות את הצעד האמיץ ולהיפרד ממנו לשלום. אז איך עושים את זה ומתי? המדריך המלא לגמילה מוצלחת ממוצץ

מאת: מיכל הלפרין, מערכת אינפומד


"מעבר לעובדה שלמוצץ קיים ערך מנטלי מרגיע ומנחם עבור הילד, בין היתר הוא גם נותן מענה לצורך פיזיולוגי ממשי. במהלך פעולת המציצה, משתחררים אנדורפינים בגוף (בדומה לאלה המופרשים בעת ביצוע פעילות גופנית), אשר תורמים לתחושת רוגע ולהנאה רבה מהפעולה",  מסביר נדב הריס, פסיכולוג קליני.


"מחקרים מצאו כי שימוש במוצץ תורם להרגעה ולביטחון של התינוק ולירידה בשכיחות תופעת ה'מוות בעריסה'. ואולם, ילדים שנוטים להשתמש במוצץ סובלים יותר מדלקת האוזן התיכונה ומהפרעות בסגר השיניים (במקרים שהילד ממשיך להשתמש בו מעבר לגיל 4). 


באופן כללי, ככל שהילד מרבה להשתמש במוצץ, וככל שהמוצץ גדול יותר – הסבירות לנזק גדלה. כמו כן, תיתכן השפעה שלילית על הנקה. למעשה, ניתן להניח כי מדובר בהרגל טבעי לחלוטין, המעניק בטחון. אלמנט המציצה של העובר מתחיל עוד בתוך רחם", מוסיף ד"ר טל רצון , מומחה לרפואת שיניים לילדים ונוער במרפאת שיניים דורון שמיר.


לצד האמור, בואו נודה באמת: גם עבורנו ההורים, הרי שמדובר בפתרון קסם, נוח ופשוט המאפשר להרגיע את הפעוט באופן מידי ולדחות כמעט כל בכי יבבני. 



למה בכלל כדאי לגמול ממוצץ?

"הסיבה העיקרית היא למעשה רפואית- אסתטית. רופאי שיניים רבים טוענים שהמוצץ עלול לפגוע בשיניים, כפי שטוען ד"ר רצון. בנוסף, יש מומחים שטוענים שהוא אף עלול לפגוע בהתפתחות השפה, על אף שהעניין לא הוכח באופן מדעי ואינו חד משמעי. מעבר לכך, אין סיבות פסיכולוגיות שבעטין צריך להזדרז עם התהליך. 


כדאי לציין שברוב המקרים שבהם הצעד לא ננקט על ידי ההורים, הילד יבקש להפסיק את ההרגל בדרך כלל כאשר הוא נכנס לגן חובה", מסביר הריס. 




הסיבה העיקרית לגמילה ממוצץ הינה רפואית- אסתטית. למעשה, ככל שהילד גדל ומרבה להשתמש במוצץ הסבירות לנזק גדלה



בבת אחת או בהדרגה: איך כדאי לגמול ממוצץ?

"אפשר לעשות את זה בבת אחת אבל זה דורש עצבי ברזל של ההורים, העלולים לפגוש בקשי גדול ותסכול של הילד. בכל מקרה, אני מאמין שכדאי לבצע את התהליך באופן הדרגתי – זה נכון לגבי תהליכים רבים בחיים וכמובן גם בהקשר הזה", אומר הריס.


ד"ר רצון מחזק את הדברים וטוען שהחלק החשוב בגמילה הוא להבין שמדובר בתהליך מאוד אינדיבידואלי.


"אם אין רצון ושיתוף פעולה מצד הילד, זה עלול  לגרום לו להמיר את המוצץ במציצת אצבע. פעולה בלתי רצויה כיוון שבניגוד למוצץ, היא עלולה להימשך זמן רב ואף עלולה לגרום לנזק הרבה יותר משמעותי לשיניים".




מהעברת המוצץ לאח קטן ועד לעץ המוצצים: כל השיטות לגמילה 

"כשלב ראשון, הייתי ממליץ להורים לצמצם  את מספר הפעמים שבהן הילד משתמש במוצץ. זה יכול להתבטא בצמצום כמות המוצצים הנגישים בבית או מחוצה לו. 


בשלב הבא, כדאי להעניק למוצץ מקום מסוים שבו הוא 'שוכן', ולהגביל את פעולת המציצה לאזור זה בלבד. כך למשל תוכלו להניח אותו במיטה ולאפשר לילד לגשת אליו כאשר יחוש בצורך. 


לאחר שהמצב הזה מתבסס, אפשר לחזק את הילד בביטויים חיוביים ולומר לו כמה אתם גאים בו או כמה שהוא גדול ואחראי, ולבקש ממנו להתנתק מהמוצץ.


את השלב האחרון ניתן ליישם בטכניקות שונות. הריס מציע מספר שיטות:

ניצול אירוע בחיים: אם לילד נולד אח צעיר למשל, זוהי סיבה מצוינת לחגיגת בגרות ולהעברת השרביט – כלומר המוצץ, לאח הקטן שזקוק לו באמת. 


שלח מוצצך על פני המים: נסו להעביר את המוצץ לילד נחמד שגר בארץ דמיונית רחוקה, השולח מכתבי תודה בכל פעם שמוצץ מגיע לידיו. 


עץ המוצצים: בבסיס הרעיון עומד טקס נחמד במיוחד, שבמהלכו הילד וההורה שותלים עץ של מוצצים בגינה. איך זה עובד? נוטעים את המוצץ באדמה (עם כמה זרעים אמתיים כמובן), וממתינים שיצמח עץ. בצורה כזאת הילד מבין שהוא לא סתם נפרד מהמוצץ אלא שמשהו אכן צומח מהעניין הזה, בכל המובנים. 

יוליה טמיר, פסיכולוגית התנהגותית לילדים ותינוקות, מוסיפה בעניין, שעצי מוצצים כאלה ניתן למצוא כמעט בכל גינה עירונית מכובדת, עליהם יכולים הילדים לתלות בגאווה את המוצצים בסוג של טקס המוני.



טיפים לגמילה: כל מה שיכול לעזור לכם לצלוח את המשימה

1. חכו לעיתוי המתאים:
לא מומלץ להתחיל בתקופה הדורשת מהילד להתמודד עם דברים משמעותיים במקביל, כגון: לידת אח או מעבר גן.


2. עודדו אותו:
בדיוק כמונו המבוגרים, גם ילדים זקוקים למילים חמות כדי לעמוד בקשיים ולהגיע להישגים.


3.אל תילחמו בו:
על אף שתהליך הגמילה עלול להיות מלווה באופן טבעי, בפחדים, בחששות ובתסכול מצד הילד,  לא כדאי להפוך את הדבר למלחמה עקרונית. לעיתים כדאי לחזור קצת אחורנית, אם מרגישים שהילד מאוד לא בשל לשלב מסוים או שההורים לא מסוגלים להתנהל בתיאום מול התסכולים שהוא מביע. במקרה כזה אם התבצעה חזרה אחורנית והשתמשתם בטריק סימבולי מסוים כמו עץ המוצצים, לא הייתי מציע לחזור אליו אלא לפנות למעשה סימבולי אחר כמו שליחה לארז רחוקה או לחכות להזדמנות לתת לקרוב משפחה", אומר הריס.


4. תהיו מתואמים:
כשהילד קם בלילה ומבקש מוצץ זה לא הזמן לריב ביניכם ולדון אם לתת לו או לא. החליטו מראש על מספר כללים והיו עקביים איתם מולו.


5. השתמשו באיש סמכות:
 ד"ר רצון מציע, שאם אתם מתקשים להשפיע על הקטן שלכם, תמיד תוכלו לבקש עזרה מהרופא או מגורם מוסמך אחר. תתפלאו, אבל רבים המקרים שבהם זה מצליח.


"בכל מקרה אין להשתמש בפעולות ענישה כגון פלסטר על האצבע או אקטים שליליים אחרים, על מנת לנסות להשפיע על הילד להיגמל. לעומת זאת, חיזוקים חיוביים כאמור,  יכולים לסייע", מסכם ד"ר רצון.



פורום הפרעות שינה בתינוקות וילדים

ד"ר שי מרקו

ד"ר שי מרקו
ד"ר שי מרקו הינו נוירולוג ילדים עצמאי ובמחוז צפון של קופת חולים לאומית. רופא מומחה ברפואת ילדים, מומחה ברפואת שינה ילדים. מורשה טיפול בהיפנוזה רפואית. ד"ר שי מרקו הקים וניהל את מרפאת השינה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • יקיצות
  • יעל שטרן
  • 06/02/2018 00:13
  • יקיצות כל חצי שעה, לא ישנה טוב, מצליחה לישון "יותר טוב" רק עם נורופן. בת תשעה חודשים. בדקנו, אוזניים, שיניים, גזים, לא יודעים מה לעשות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • נרדמת עצמאית אך לא מוכנה שנצא מהחדר
  • יעל
  • 26/01/2018 21:37
  • שלום, פעוטה בת שנה ו9 נרדמת לבד במיטה, אך צריכה שנהיה בחדר (ללא דיבור או מגע). לפני כחודשיים ניסיתי לצאת ולהכנס כשהיא בוכה אך בסופו של דבר זה הגיע להיסטריה נוראית שהיא גם לא היתה מוכנה להיות במיטה אלא רק על הידיים (וביומיים שאחרי בעצם חזרנו צעד אחורה להרגיל אותה שוב להיות במיטה ללא בכי). אני חוששת מאד לנסות שוב ושיהיה אותו מצב היסטרי. מה ניתן לעשות? תודה, יעל

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בגילה יש המון שונות ביכולות להירדם לבד, בין תינוקות. לכן חשוב שיעשה מה שנוח לכם אז ראשית, אתם נידרשים להחליט מה אתם רוצים ואיך יראה הערב-לילה שלכם ואז כשהמטרה ברורה, הדרך ניסבלת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בכי היסטרי לקראת שינה
  • דנה
  • 21/12/2017 17:46
  • שלום, ביתי בת חודשיים, יונקת רוב היממה למעט בקבוק בערב. בלילה ישנה איתנו ויונקת בשכיבה לפי דרישה. תהליך ההרדמות שלה כלל תמיד תנועה ונענוע וגם רעש לבן (כל פעם משהו אחר) לאחרונה לקראת כל שינה היא בוכה בכי היסטרי ממש. אני מנסה לזהות את חלון השינה ואיך שהיא מראה סימנים לנסות ולהרדים אבל שום דבר לא עוזר. ברגע שהיא בתנוחת ערסול היא מתחילה לבכות בהיסטריה. נסיון לשנות תנוחה לא מרגיע והיא נרדמת רק ביניקה אחרי שאנחנו מאוד מתוסכלים. מה ניתן לעשות? האם להמשיך ולהרדים בהנקה? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הסבר
  • דנה
  • 27/12/2017 12:56
  • תודה על התשובה אבל כנראה שלא הסברתי נכון. אנחנו לא מנסים להכניס אותה לסדר היום שלנו אלא לעקוב אחרי שלה. כשהיא מתעייפת היא מתחילה לבכות בצורה הסטרית. ניסיתי לעקוב אחרי הזמנים שלה ולגלות מתי היא מתחילה לשדר סימני עייפות בכדי לנסות להרדים אותה ללא הבכי אבל בינתיים כל נסיון הרדמה (גם אם רק התחילו סימני העייפות) גורר בכי היסטרי ממש, שרק הנקה מרגיעה. מה הדרך הנכונה להרדים? האם להמשיך עם ההרדמה תוך כדי הנקה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' אברהם אביטל פרופ' אברהם אביטל
מומחה במחלות ריאה בילדים קרא עוד
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל