כתבה פרסומית תנו להם לבד ואל תתנו את העניין בפרס: כך תלמדו את הילדים לסדר

"אם לא תסדר את החדר לא תקבל ממתק", "אם תסדר את החדר תקבל הפתעה" – המשפטים האלה נשמעים לכם מוכרים? אם כן - מוטב שתפסיקו, כי כנראה שאתם בדיוק בדרך להשגת התוצאה ההפוכה מחדר מסודר. אז איך בכל זאת גורמים לילדים לקחת אחריות, ומה לא מומלץ לעשות בכל מקרה? פרויקט מיוחד לחג הניקיון

מאת: מיכל הלפרין, מערכת אינפומד


אין כמעט הורה שלא מכיר את הסיטואציה הבאה: החדר של הילדים נראה כאילו זה עתה התרחש בו שוד לאור יום. אפילו את הרצפה כבר קשה לזהות.  כל מה שנותר לעשות הוא לתפוס את הראש מרב ייאוש. אז מה עושים? מיד תבינו.


"לפני שמדברים על סדר בהקשר של ילדים, חשוב להבחין באילו גילאים מדובר. בכל גיל ניתן לצפות להתנהגות שונה מהילד, למשל - אי אפשר לצפות מילד בן שנתיים שיסדר את החדר. 


עניין חשוב נוסף הוא להבין שבלגן זה עניין של השקפה:  יש הבדל עצום בין הצורה בה ילד רואה את הדברים לבין השקפת העולם של מבוגר בעניין. מעבר לכך, גם בין ההורים עצמם יתכן פרוש שונה למושג 'סדר'", מסבירה יוליה טמיר, פסיכולוגית ומנחת הורים.



מה הביג דיל: למה זה בכלל חשוב ללמד אותו לסדר?

"כשיש בלגן בבית, יש הרבה פעמים גם בלגן בראש. קשה למצוא את הידיים והרגליים והריכוז פונה למקומות שונים. בנוסף, סדר מסייע לשמור על חפצים על מנת שלא ילכו לאיבוד, או יתפזרו. גם מבחינה בטיחותית אפשר לדרוך על דברים ולמעוד, בעיקר כשיש ילדים ותינוקות קטנים בבית", מסבירה טמיר.


"אפשר לדבר הרבה על עניין הסדר, אבל כדי שדברים באמת יקרו בשטח ותזכו לשיתוף פעולה פורה מצד הילדים, צריך להקפיד על כמה כללים חשובים", מסבירה טמיר.



אז איך בדיוק עושים את זה? יוליה טמיר ומומחים נוספים מסבירים

ילדים מתחת לגיל 3: אין טעם לצפות מהם לנקות או לסדר בגיל כזה 

"בגיל הזה הם עוד לא בנויים לכך מנטלית. מה שהכי משמח ומענג ילד בגיל הזה הוא לעשות בדיוק את הפעולה ההפוכה: להפוך, לבלגן ולפזר. תנו להם לגדול קצת לפני שאתם באים אליהם בציפיות", אומרת טמיר.

"לקראת גיל שנתיים ילדים מגלים עניין גם בהחזרת חפצים למקום, זאת מתוך רצון להזדהות עם המבוגרים וכן רצון לבצע פעולות של מבוגרים. עבודה משותפת יכולה ליצור הרגלים ראשונים של מועדים לסידור וארגון, אומר נדב הריס, פסיכולוג קליני. 



ילדים בני 3-6: עזרו להם לסדר אך דאגו שיבצעו את רוב העבודה

היו ענייניים: כשמדובר בילדים בני 3-6, חשוב לדעת שהחשיבה שלהם מאוד קונקרטית ומדויקת. מה זה אומר? אם תיגשו אליהם בגישה לוחמנית ותנזפו בהם, סביר להניח שתזכו לקבל הכל למעט שיתוף פעולה - החל מבכי ועד להתעלמות מוחלטת. טמיר מציעה שפשוט תדברו אליהם בצורה הברורה והחדה ביותר. אמרו משפטים כגון: "בוא נסדר את הטושים ביחד בכלי הצהוב" או "בוא נכניס את הלגו לתוך הקופסה הירוקה".  זו הזדמנות מצוינת ללמד אותם להבדיל בין צבעים, צורות ובכלל ללמד אותם לסדר.


בצעו איתם את המטלות ביחד, אך תנו להם  לעשות את רוב העבודה. במקרה שמסדרים צעצועים בקופסה למשל, תוכלו להחזיק עבורם את הקופסה והם יתרוצצו ויאספו את הצעצועים. סביר להניח שבצורה כזאת תזכו לשיתוף הפעולה המקסימלי".


תנו להם תפקיד: "כשהילד מרגיש שמוטלת עליו אחריות, הוא מפוקס יותר למטרה. תוכלו להצטייד בכמה מדבקות ולהדביקן על הילד האחראי התורן. במקרה שיש מספר ילדים בבית, אפשר לעשות תורנות משימות ולציין אותן על גבי לוח שבו כל ילד ילד ידע מתי תורו", מציעה טמיר.


הכירו להם את המגבונים: מסתבר שילדים בדרך כלל מאוד אוהבים פעילות שכוללת שימוש במגבונים (למען איכות הסביבה ניתן להשתמש במגבון רב פעמי). "פעולת הניגוב אינה מצריכה שימוש במוטוריקה עדינה ולכן היא נהדרת עבור ילדים קטנים. תנו להם לנקות את השולחן, ותראו כיצד הם מבצעים את הפעולה בהנאה".


שמרו על אווירה חיובית: "יש חשיבות גם לאווירה החיובית שאפשר ליצור בבית", מסביר הריס. "חיזוקים מילוליים יעצימו אותם וידרבנו  אותם להמשך. במקביל מומלץ לצמצם אמירות בדבר נטייתם ליצור אי סדר או להעמיס מטלות על ההורים. צעד כזה יפחית מתחושת האשמה שעלולה להתעורר אצל הילדים במצבים אלה". 




שמרו על אווירה חיובית: חיזוקים חיוביים יעודדו את הילדים וידרבנו אותם להמשיך במלאכת הסידור 



ילדים מעל גיל 6: קבעו איתם שעה לביצוע המטלות

קבעו לוחות זמנים: "ראשית, כשמדובר בילדים גדולים יותר , שמגיל צעיר כבר מודעים לעניין הסדר, הם לרוב מודעים לעניין האחריות, ויודעים להעריך שהות נעימה בסביבה מסודרת.


רצוי לבקש מהם להקדיש זמן לביצוע המטלות, וכן לכבד את עיסוקיהם בזמנם הפנוי. כשאתם מפריעים לילד באמצע פעילות אחרת ותבקשו ממנו לסדר את החדר ללא דיחוי, אתם למעשה מזלזלים בו ובמה שהוא עושה באותו רגע. קבעו אתו לוחות זמנים. מתי הוא אוכל, מתי הוא עושה שעורים וגם מתי הוא מקדיש זמן לסידור החדר. בצורה כזאת הילד יפתח אחריות ולא מרגיש ש'עומדים לו על הראש'", אומרת טמיר.


תנו להם תזכורת: "אם שעת היעד מתקרבת, כדאי להזכיר לו שבעוד כחצי שעה הוא התחייב לסדר את החדר. תוכלו אפילו להשתמש בטיימר או בשעון מעורר שהילד יוכל לעקוב אחר הזמנים בעצמו".


תנו להם להרגיש שאתם חלק מהעניין:

נעים יותר לשמוע משפטים כמו "בוא נלך" או "בוא נסדר" מאשר "לך תסדר". גם במקרה הזה, אפשר להיות בסביבה כשהוא מסדר ולהנחות אותו לביצוע משימות. למשל: "שמת לב שהספרים על המדף מעט עקומים?, אפשר ליישר אותם מעט", "ראית שיש בגדים על הרצפה? מיין אותם ותראה מה מלוכלך ומה נקי". טמיר מציעה שתתנו לילד דגשים וכך תסייעו לו להתגבר על המשימות בקלות.



הראו להם שאם ילכו לקראתכם אתם תלכו לקראתם: 

"ניתן לקבוע זמני סידור לפני פעילות מהנה שהילד אוהב, על מנת ליצור תמריץ נוסף. כאשר מגבשים עם הילד לוח זמנים, יש ילדים שנרתמים לכך ביתר קלות דווקא בעקבות משא ומתן. זאת מפני שהם מרגישים שההורה הלך כברת דרך לקראתם ולכן הם מוכנים להתגייס. למשל, אם אתם מעוניינים שהוא יצפה בטלוויזיה כחצי שעה ולאחריה  יסדר, סכמו  איתו על זמן קצר יותר ולאחר שיחה איתו, תגמלו אותו על נכונותו, והגדילו את משך הצפייה לחצי השעה, שזה בעצם פרק הזמן אליו כיוונתם מלכתחילה. גם שיחה עם הילד שבה אתם מתארים כיצד העזרה שלו מסייעת לאווירה טובה יותר, תעצים את תחושת המסוגלות  אצלו ותגרום לו להרגיש חלק מ'עולם הגדולים' הפועלים למען רווחת המשפחה", מסביר הריס.



קראו עוד: האם עודף מחמאות עלול לפגוע בילד שלכם? 




הילד מארח חבר? גם הוא יכול להיות שותף לעניין הסדר

ההצעה הבאה תקפה במיוחד כשמדובר בילדים שמתארחים קבוע אצלכם בבית. אם יש חבר כזה, תוכלו לבקש ממנו להיות שותף לסידורים. כמובן שהפתרון הזה צריך להיות הדדי גם כשהילד שלכם מתארח אצל אותו חבר. בקשו ממנו להיות שותף למטלות והציעו את הסידור הזה להוריי החבר. במקרה שהילד המתארח מסרב לשתף פעולה, עזרו לילד במקומו. אין סיבה שהוא יעשה עבודה כפולה.



אל תעניקו פרסים אך גם אל תאפשרו להם להמשיך בשלהם: מה לא לעשות?

לפעמים זה לא מספיק לדעת מה לעשות, חשוב לדעת גם באילו צעדים ממש לא כדאי לנקוט. הנה כמה מהם:

אם לא מסדרים – לא משחקים:

"כשמדובר בילדים קטנים, אמרו והראו להם שאתם כועסים כשהם מסרבים לשתף פעולה. חשוב להעביר להם מסר חד וברור: אם לא תסדרו, לא תוכלו להמשיך בשגרה", אומרת טמיר.


"מה זה אומר? שאם הילד מעוניין לראות טלוויזיה למשל, תוכלו לקחת בעלות על השלט. כשמדובר בילדים יותר גדולים, אפשר לנקוט בצעדים משמעותיים יותר כגון למנוע מהם דמי כיס לאותו שבוע".


אל תתנו להם פרס על הסידור: לא מומלץ לתגמל את הקטנים על ידי מתנות או ממתקים, כיוון שאתם מצפים מהם לסדר את החדר באופן יומיומי, ולא מדובר פה בהישג יוצא דופן. בהחלט אפשר לפרגן להם במילים חמות.


"אמירה, ליטוף או תשבחות בזמן ארוחת הערב או לפני ההשכבה, יכולים להספיק בהחלט", מחזק הריס את הדברים.


שלי פורפר רוזן, מטפל ת MA ומדריכת הורים, מציעה גישה מעט שונה להתמודדות עם העניין: "אני סבורה שצריך להתאים את אופי התגובה לסיטואציה.


כך תגובה לחדר מבולגן למשל יכולה להיות משפט כגון: "לא תוכל לארח חבר עד שהחדר לא יהיה מסודר כי אי אפשר לשחק בחדר מבולגן. סביר להניח שלא תמצאו את המשחקים וגם לא יהיה לכם מקום לשחק". בנוסף, הייתי ממליצה כבר מגיל קטן להרגיל את הילד שהוא יכול להוציא משחק חדש ולשחק בו רק לאחר שסידר או החזיר למקום את הקודם. גם אם בגיל צעיר נעשה זאת ביחד איתם, בגיל מבוגר יהיה קל יותר לחנך אותם לסדר".




קראו עוד:  מה עושים עם "האמא תקני לי" הבלתי פוסק?




בשום מקרה – אל תסדרו עבורם! 

הכלל החשוב מכולם: מה שתעשו או לא תעשו, לעולם (אבל לעולם) אל תסדרו את החדר עבורם. לדברי טמיר, פעולה כזאת תמנע מהם את לקיחת האחריות ותעביר להם מסר שהם פשוט לא מסוגלים.


"בכל מקרה, חשוב לזכור שגם דגש גדול מידי על עניין הסדר, עלול להפוך את הילד לכפייתי. לכן, אין צורך לעסוק בנושא מעבר לפעם אחת ביום, חשוב לנהוג במידה", מסכמת טמיר.


"חשוב לשוחח עם הילד על חובותיו וזכויותיו. גם עזרה והיענות לבקשותיו יאפשרו לו לפתח מודעות רחבה יותר לתהליכים המתרחשים ביחסים ובאינטראקציות בין-אישיות. ניתן להרחיב את השיח על מנת להבין באילו סיטואציות הוא מרגיש טוב - עם אחיו, עם חברים בגן, או עמכם ההורים. בשיחות אלה יש מקום לציין בפניו דברים חיוביים ומוערכים בעיניכם שהוא עושה.


בנוסף, מומלץ לקיים שיחה קצרה עם הילדים בסופו של כל יום, אודות חוויה חיובית משותפת או מעשים טובים שהם עשו. הרגל כזה יסייע, בין היתר, לרתום את הילדים לביצוע מטלות כגון סידור החדר או מטלות אחרות שאינם אוהבים לבצע. 



פורום הפרעות שינה בתינוקות וילדים

ד"ר שי מרקו

ד"ר שי מרקו
ד"ר שי מרקו הינו נוירולוג ילדים עצמאי ובמחוז צפון של קופת חולים לאומית. רופא מומחה ברפואת ילדים, מומחה ברפואת שינה ילדים. מורשה טיפול בהיפנוזה רפואית. ד"ר שי מרקו הקים וניהל את מרפאת השינה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • פעוט בן שנה ו-9 לא נרדם מהר
  • שירה
  • 16/08/2017 11:22
  • שלום, בני בן שנה ו-9 ולמרות שהוא מאוד עייף הוא אינו מצליח להירדם. אני עושה לו אמבטיה בסביבות השעה 18:00. ארוחת ערב הוא אוכל בסביבות השעה 19:00. הוא אוכל חצי לחמניה עם ממרח שקדים או אגוזי לוז או ביצה קשה עם גבינה ללא לחמניה.. בשלב מסויים אני מכניסה אותו ללול כדי ששירדם וכשהוא נרדם אני מעבירה אותו למיטה שלו. בתקופה האחרונה הוא אינו נרדם ורוצה לצאת מהלול ומתחיל במסע ריצות בבית. הוא נרדם בסוף בסביבות 22:30 23:00. מה עושים ?. מדוע זה קורה? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גלגול עיניים אצל פעוט בן שנה וחצי
  • רות
  • 08/08/2017 14:19
  • שלום הבן שלי בן שנה ו7 חודשים. אתמול אחותי שמרה עליו וניסתה להרדים אותו. היא סיפרה שהוא צרח במשך זמן מה ופתאום הפסיק לבכות, הסתכל עליה וגלגל עיניים(לדבריה כמו בן אדם שהולך להתעלף) ואז כשהיא דיברה אליו הוא עשה את התנועת עיניים שוב ואחר כך המשיך לבכות. בהמשך התעורר שוב במהלך הלילה וכשפתח את העיניים עשה שוב את התנועה של הגלגול עיניים. בעלי ואני בחיים לא שמנו לב לתופעה הזו אצלו וכך גם המטפלת. אחותי ממש נלחצה ואמרה שזה היה נראה מבהיל. ממה זה יכול להיגרם? האם יכול להיות שזה מהלחץ מכך שראה שיצאנו מהבית או מתוך עייפות? כי הוא היה לקראת שינה וכבר היה ממש עייף. מה עושים במצב כזה? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך אני לא ממש יכול להבין האם זה חלק מעצירת נשימה אופיינית לגילו, בזמן בכי, או משהו חדש יש לעקוב ואולי לצלם ולהגיע לנוירולוג ילדים ליעוץ

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • גלגולי עיניים
  • אילה
  • 18/06/2017 17:08
  • ד"ר מרקו שלום, בתי בת 5 ימים וישנה כמעט כל היום. בפעמים המעטות שמנסה לפקוח את עיניה אני רואה את עיניה מתגלגלות למעלה למשך מספר שניות (הניסיון מלווה במין רפלקס חיוך)ורק אח"כ מצליחה לפקוח אותן. האם זה מדאיג?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה רבה!
  • אילה
  • 19/06/2017 12:36

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל