כתבה פרסומית דלקות אוזניים בילדים ותינוקות: כל הסוגים, התסמינים ודרכי הטיפול

כ-75% מהילדים צפויים לסבול מדלקות אוזניים לפחות פעם אחת בחייהם. המחלה הנפוצה גורמת כאב ואי נוחות ויכולה לגרום לנזק בריאותי. מתי מתפתחות דלקות אוזניים, לאילו תסמינים חשוב לשים לב ומתי יש צורך בניתוח כפתורים? מומחה מסביר

מאת: פרופ' דורון הלפרין, ערוץ הרופאים


דלקת אוזניים היא מחלה נפוצה שגורמת כאב ועלולה להסתבך ולסכן את בריאותו של הילד. כדי להימנע מסיבוכים ונזקים עתידיים, הן מחייבות מעקב וטיפול רפואי ולעיתים גם התערבות ניתוחית. מהי דלקת אוזניים? מתי היא מתפתחת? לאילו תסמינים היא גורמת? כיצד ניתן לאבחן אותה ומהם הטיפולים המומלצים ומתי יש לשקול ביצוע ניתוח כפתורים? כל המידע על מחלת הילדים הנפוצה.



     



מדוע דלקות אוזניים נפוצות כל כך בגיל הילדות?

הסיבה לשכיחותן של דלקות האוזניים בגילאים צעירים היא שבגיל הילדות המערכת הניקוזית הנפרשת מהאוזן התיכונה ועד לחלל שמאחורי האף עדיין אינה בשלה, ולכן אינה מאפשרת ניקוז ראוי. זוהי למעשה מחלה בה נוצר זיהום באוזן והגוף מנסה להילחם נגדו ומפתח תאי דלקת באזור האוזן הנגוע בזיהום. 


כדי להימנע מסיבוכים ונזקים עתידיים, במקרה של דלקת אוזניים מומלץ לבצע מעקב ולקבל טיפול רפואי מתאים, הכולל לעיתים גם התערבות ניתוחית. 



מהם סוגי דלקות האוזניים ולפי מה נקבעים?

ישנם שלושה סוגים של דלקת אוזניים, המחולקים לפי מיקומה של הדלקת: דלקת באוזן החיצונית; דלקת באוזן הפנימית ודלקת באוזן התיכונה- האחרונה, הינה הנפוצה ביותר והאופיינית ביותר לגיל הילדות. היא מתפתחת בתוך חלל האוזן ומתפשטת מעור התוף ועד לעצמות השמע. הדלקת נוטה לחזור ולהתפתח שוב ושוב ומרבה להופיע בעונת החורף. הגורם המרכזי להתפתחותה היא הצטברות של נוזלים מאחורי עור התוף, באזור הנקרא חלל האוזן התיכונה. במערכת אף אוזן גרון יש כל הזמן חילופים וזרימה של נוזלים. בסמוך לחלל האוזן התיכונה קיים צינור ניקוז, המכונה "חצוצרה” ותפקידו לנקז נוזלים ולהשוות לחצים בין חלל האוזן התיכונה ללוע.




אי בשלות המערכת הניקוזית היא הסיבה לשכיחותן של דלקות האוזניים בילדים 



מהם הגורמים להתפתחות דלקת אוזניים?

מקרים של אלרגיה, הצטננות או זיהום, גורמים לשלל תגובות פיזיות, בניהן גם התנפחות של בלוטות הלימפה, המהוות חלק ממערכת החיסון. כשהן מוגדלות, הן חוסמות את צינור הניקוז של האוזן (החצוצרה) והנוזלים לא יכולים להתנקז. כשהם מצטברים הם מהווים מצע לגידולם והתפתחותם של זיהומים ויראליים, חיידקיים ופטרייתיים.


מצב חסימתי זה יכול להיות חולף כשהוא קורה עקב הצטננות, למשל, שבסיומה מתכווצות בלוטות הלימפה והנוזלים משתחררים. במקרים אחרים זה יכול להיות מצב קבוע- הנובע בשל קיום של אדנואידים (פוליפים או שקד שלישי בעברית) מבנה של בלוטות גדולות, אלרגיה, זיהום ממושך, בלוטות לימפה מוגדלות ועוד מצבים שגורמים לבלוטות הלימפה לחסום את ניקוז האוזן דרך החצוצרה.


להתפתחות של דלקות אוזניים יש גם גורמים גנטיים, כלומר נטייה לפתח דלקות אוזניים. גם גורמים סביבתיים משפיעים, דוגמת: נזלת כרונית, אסטמה ועוד.


הנוזלים מהווים כר לזיהום שבעקבותיו עלולה להתפתח דלקת מסוגים שונים: דלקת חיידקית או ויראלית, אקוטית (חד פעמית) או כרונית (ממושכת וקבועה).



מהם התסמינים שיעידו על התפתחות דלקת אוזניים?

התסמינים שיעידו על דלקת אוזניים כוללים, בין היתר כאב אוזניים המתגבר בלילה, אי שקט בילדים שעדיין לא פיתחו שפה, חוסר תיאבון ולעיתים חום גבוה, חולשה, שלשול, הקאה והפרשות מוגלתיות מהאוזן. כשהדלקת חריפה ואיננה מטופלת, היא עלולה אף לגרום להפרעות בשמיעה, הפרעות בשיווי המשקל, קרע עור התוף ועוד.


כשדלקת אוזניים מאובחנת ומטופלת בזמן, היא איננה מסוכנת. במקרים מסוימים ייתכנו סיבוכים כתוצאה מהדלקת, כאשר תיגרם לילד דלקת בעצמות הגולגולת - מסטואידיטיס, דלקת קרום המוח או קריש דם במוח. לפיכך, חשוב לטפל בדלקת אוזניים בהקדם ובאופן יעיל. כ-80% מהילדים הסובלים מדלקת אוזן תיכונה מבריאים לבד, אולם חשוב לקבל חוות דעת רפואית ולהיות תחת מעקב.



מהן דרכי הטיפול בדלקת אוזניים?

ישנן מספר דרכים לטיפול בדלקות אוזניים: 


טיפול אנטיביוטי

במידה ומדובר בדלקת אוזניים בקטריאלית.


דיקור בעור התוף 

לשם ניקוז המוגלה הנמצאת בלחץ מאחורי עור התוף, במקרים בהם יש חשש מהסתבכות המחלה, למשל כשאנטיביוטיקה לא עוזרת, כשמדובר בתינוק בן פחות מחודשיים, בילדים עם מערכת חיסונית חלשה וכדומה. 


ניתוח כפתורים

לילדים הסובלים מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות עקב ריבוי נוזלים וחסימה של תעלת השמע, מומלץ לעיתים לשקול ניתוח כפתורים. המלצה זו תקפה בעיקר לילדים הסובלים מירידה משמעותית בשמיעה בשל ריבוי הנוזלים באוזניים ומעיכוב התפתחותי בעקבותיה. תנאי נוסף הוא שהנוזלים באוזן אינם מתפנים חודשים ארוכים (מעל לשלושה חודשים). ניתוח כפתורים הוא הניתוח השכיח ביותר בילדים, אחרי ברית מילה. במהלכו מוכנסות אל תוך האוזניים צינוריות הנשארות בהן למשך חצי שנה עד שנה, ובזמן זה מסייעות לנקז מהן את הנוזלים, לאוורר את האוזן התיכונה, לשפר את השמיעה, לצמצם את תחושת הלחץ בתוך האוזניים ולהפחית כאבי אוזניים. לאחר חלוף מספר חודשים עד שנה, הצינוריות נושרות לבדן, ובמידה שלא, הן יוצאו על ידי הרופא. עד לנפילתן של הצינוריות, על הילד להיות תחת מעקב. גם לאחר הוצאת הצינוריות יש לוודא שתופעת הצטברות הנוזלים והתפתחות הדלקות לא חוזרת.




הכותב הוא מומחה בכיר בתחום אף-אוזן גרון, מנהל מחלקת אף-אוזן וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי קפלן. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org



פורום סרטן הלבלב

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ירידה במשקל (כ-15 ק"ג) במשך כחצי שנה
  • סטלה
  • 31/12/2017 13:52
  • בני בן 45 בחצי שנה האחרונה ירד לא מרצון כ-15 ק"ג למרות שהוא אוכל ולעיתים קרובות מסת השומן שלו ירדה בצורה מאוד משמעותית האם ניתן לראות בבדיקת דם שגרתית באם יש גידול במקום כלשהו או שיש איזה בדיקה אחרת יותר מדויקת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום סטלה. לירידה לא רצונית של 15 קג במשקל יכולעם לגרום מצבים פתולוגיים שונים ולא בהכרח מחלה גידולית. הבירור צריך להתחיל אצל רופא המשפחה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ipmn
  • אתי
  • 10/01/2018 17:17
  • התגלה אצלי בסיטי בטן שתי ציסטות בזנב הלבלב.. לפני 4 חודשים עשיתי mri...mrcp ואובחן סופית שזה ipmn דוקט צדדי כשנוספו עוד ציסטות והשתיים שהיו גדלו..איפו עומדת מבחינת הטיפול בזה..ואיך יודעים שלא יהפוך לממאיר...תודה אסתר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ירידה במרקר 19.9 ו CEA
  • רועי
  • 19/11/2017 14:23
  • שלום, אבי אובחן עם גידול בראש לבלב. לאחר תחילת הניתוח (וויפל) ולאחר כ-3 עצרו את הניתוח עקב הסננה של שורש המזו. מאז התחיל אבי בטיפול הומופאתי בעת ההמתנה לכימותרפיה. להפתעתנו הרבה, ירד CA 19.9 מערכים של 1274 ל 313. גם הגידול שהוגדר ע"י ERCP בגודל שבין 2-3 ס"מ, נראה בסיטי האחרון בגודל של 1-2 ס"מ. לא נצפו גרורות. כמו כן חזר מרקר ה CEA לנורמל. אנו מתלבטים האם כדאי לדחות את תחילת טיפולי הכימו ולהמשיך בהומופאתיה. הפרופ' המטפל אומר שאין דחיפות להתחיל בכימו אבל לא נותן התייחסות ברורה לממצאים באומרו שהגידול נמצא וחייבים לבצע כימו. האם ישנה משמעות לירידה שציינתי?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ירידה במרקר 19.9 ו CEA
  • אנה
  • 05/12/2017 00:21
  • אשמח גם אני לקבל את מספר הטלפון של ההומאופת שמטפל בו
  • טל
  • 26/12/2017 11:02
רופאים בתחום
ד"ר אושרי וסרצוג ד"ר אושרי וסרצוג
רופא בכיר ביחידה לאף אוזן גרון ילדים, ביה"ח... קרא עוד
ד"ר אברהם אברג'ל ד"ר אברהם אברג'ל
מומחה בניתוחי ראש-צוואר וניתוחי אף וסינוסים. רופא... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל