x סגור

כתבה פרסומית מחלות ואלרגיות בעלות זיקה לסביבת יונים

Share |
נוכחות יונים בסביבת מבנים היא תופעה מוכרת ושכיחה. הן נמצאות על אדן החלון, במסתור הכביסה, בחללי וגגות , אצלנו בבית, במקום העבודה או בבית הספר, ממש קרוב אלינו, לעיתים בטווח נגיעה. סביבת יונים ידועה זה מכבר כסביבה "לא בריאה", החושפת אותנו למגוון של למעלה משישים מחלות המוכרות כבעלות זיקה ישירה לנוכחות יונים. ילדים וקשישים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. תופעות של תגובות אלרגיות בסביבת יונים מצטרפות לרשימת המחלות האלה. בין התגובות השכיחות נמצאים גירויי עור עזים, אדמומיות בעור, ונפיחויות וקשיים בנשימה. הגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות הם רגישות לטפילי יונים, רגישות ללשלשת יונים ורגישות לנוצות יונים. די בכמות מזערית מהגורם האלרגי המרחפת באוויר כדי לגרום לתגובה.

להלן רשימה חלקית בלבד, הכוללת הן מחלות מסוכנות יותר והן מחלות פחות מסוכנות.

מחלות חיידקיות (בקטריאליות):

Erysipeloid: בבני אדם, המחלה מתבטאת בגירוי בעור (תחילה אדום ונפוח, לאחר מכן משתנה צבעו לשחור וכחול) המלווה בתחושת צריבה, כאב וגירוד. הזיהום יכול להופיע בכל מקום בגוף. עלולים להיות גם כאבי ראש, צמרמורות, כאבים בפרקים, חום והקאות. הזיהום עלול להיות קטלני, בעיקר לילדים קטנים או לקשישים. היונים מעבירות את הזיהום לגוזלים שלהן.

Listeriosis: (נגרמת על ידי Listeria monocytogenes) המחלה גורמת לשינויים בתאי מערכת העצבים. היא עלולה גם לגרום לדלקת הלחמית, לדלקת פנים הלב ולזיהומי עור שונים. המחלה עלולה לסכן את הרך הנולד בדלקת קרום המוח, לגרום להפלות, ללידה מוקדמת ואף למוות. היא התגלתה ביונים וכנראה שהיא מועברת בדרך צואה-פה (fecal-oral route).

Paratyphoid (קדם טיפוס בטן): נגרמת על ידי סוגים שונים של סלמונלה. יונים קושרו לראשונה עם המחלה בשנת 1985 בדרום ניו ג'רזי על ידי Moore ממשרד החקלאות של ארה"ב. יונים ששורדות את המחלה הופכות לנשאיות, והחיידקים נמצאים בלשלשת.

Pasteurellosis: המחלה הזיהומית החמורה נגרמת על ידי חיידק מדבק ביותר הנקרא Pasteurella multocida. המחלה עלולה להופיע בצורה של זיהום בדרכי הנשימה, דלקת הלחמית, דלקת ריאות, זיהומים באיברים פנימיים (כמו התוספתן) או זיהומים בדרכי השתן. החיידק נמצא בלשלשת ובהפרשות של יונים. הוא מתקיים בלשלשת במשך כחודש וביונה מתה במשך כשלושה חודשים.

מחלות פרוטוזואליות:

American Trypansomiasis: למחלה הזו אין תרופה, אין טיפול ואין חיסון. רוב הסובלים מהמחלה ימותו בשלב מוקדם מנזקים לליבם תוך שבועיים עד ארבעה שבועות. המחלה זוהתה ביונים.

Toxoplasmosis: מחלה העלולה לגרום לבעיות רבות כמו הפלות, נזקים לרקמות המוח, פיגור שכלי ואף מוות. יונים מפרישות את החיידקים הגורמים למחלה בלשלשת, בהפרשות מהעיניים או במגע ישיר.

Trichomoniasis: זנים מסויימים משפיעים על איברי המין וזנים אחרים משפיעים על הסינוסים, על הגולגולת ועל עור הצוואר. המחלה עלולה לחסום את קנה הנשימה וכתוצאה מכך לגרום למוות (תוך ארבעה ימים מזמן ההידבקות). יונים הן הנשאיות העיקריות של ה Trichomonas gallinae.

מחלות נגיפיות (ויראליות):

Encephalitis (דלקת מוח): שם כולל לסדרה של מחלות ויראליות המזיקות למערכת העצבים ולמוח. המחלה גם גורמת לתשישות ולקריסה איטית של המוח והגוף.

St. Louis Encephalitis: משפיעה על מערכת העצבים ועלולה לגרום גם לדלקת במוח ובעמוד השדרה. ניתן להחלים מהמחלה אך היא עלולה להוביל לשיתוק, לתרדמת או למוות. הסימפטומים השכיחים ביותר הם כאבי ראש, חום, אובדן יכולת תנועה, ראיה או שמיעה. המחלה משפיעה על אנשים מכל הגילאים אך בעיקר על אנשים מעל גיל 60. יונים נקבעו כנשאיות עיקריות של המחלה.

West Nile Encephalitis: הנגיף מועבר על ידי היתושים הניזונים מיונים. המחלה עלולה להופיע בצורה מתונה או חמורה ביותר. הסימפטומים כוללים חום, כאבי ראש, כאבים בגרון, פריחה ואדמומיות בפנים. הנגיף נמצא ביונים.

Western Equine Encephalitis: המחלה שכיחה ומסוכנת יותר מכפי שחושבים. הנגיף מועבר דרך הרוק שמופרש במהלך העקיצה של יתוש מזוהם. הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש פתאומיים, חום, בחילות, צוואר נוקשה, תשישות וחוסר הימצאות. אחוז התמותה גבוה, בעיקר בתינוקות. יונים הן נשאיות עיקריות של הנגיף.

Pox (אבעבועות): יונים פגיעות לאבעבועות ומעבירות את המחלה באמצעות היתושים העוקצים אותן.

מחלות הנובעות מטפילים מסוג ריקציה וכלמידיה:

Chlamydosis: המחלה מידבקת ועלולה לגרום למוות. המחלה מופיעה כדלקת ריאות או שפעת (חום גבוה, צמרמורות, חוסר תיאבון, שיעול, כאבי ראש חזקים, הקאות, שלשול, וחולשה בכל הגוף). המחלה עלולה לגרום גם דלקת כבד, פקקת (קרישי דם) ולדלקת הווריד. יונים נדבקות במחלות בקלות ולכן הן הגורם העיקרי להעברת מחלה זו.

Q fever (קדחת קיו): הסימפטומים כוללים צמרמורות, חום, חולשה, הזעה מרובה, צינון קל, כאבים בחזה, כאבי ראש חזקים וצריבה בעיניים. ההחלמה נמשכת מספר חודשים. יונים הן נשאיות של המחלה: פרעושים וקרציות שנלקחו מקינים של יונים נמצאו מזוהמים.

קיימות מחלות נוספות בעלות קשר ישיר לסביבת יונים המועברות בלשלשת או בהפרשות אחרות של יונים. הדרך היחידה לפתרון הבעיה היא הרחקת היונים ומניעת הימצאות הלשלשת בקרבת בני אדם.


המידע במאמר זה לוקט ונערך על ידי חברת אוניקס פרוייקטים ב.מ. בע"מ בסיוע מומחים
http://www.onyxp.co.il

המלצת אינפומד


פורום אסטמה

ד"ר דקל שלומי

ד"ר דקל שלומי מומחה לריאות, אסטמה והפסקת עישון
בוגר בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. מומחה ברפואה פנימית וריאות (התמחות במרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון). חבר באיגוד לרפואת ריאות. מרצה בפני פורומים שונים כגון רופאי משפחה, אחיות הכנה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • המוגלובין וסטורציה
  • גל
  • 14/09/2014 00:35
  • שלום

    מה המשמעות של ערכי ההמוגלובין?
    מאיזו רמה זה בעייתי? מאיזה רמה זה מסוכן?
    ולאיזה רמה זה צריך לרדת בשביל שיחייב מתן מנת דם?

    ומה ההבדל בין מדידת ההמוגלובין הרגיל בספירת דם, לבין ערכי טוטאל המוגלובין שנמדד בבדיקת גזים בדם? האם זה אותם נתונים?

    ושאלה אחרונה, קראתי על כך שכאשר יש המוגלובין נמוך, מדידות הסטורציה לא משקפות את רמת החמצן בדם:
    " רמת ההמוגלובין בדם: אם רמת ההמוגלובין נמוכה, הסטורציה יכולה להיות תקינה למרות שכמות החמצן בדם נמוכה."

    האם זה אכן כך? אם כן מה הערך של מדידות סיטורציה אצל חולים כשבין השאר סובלים מהמגלובין נמוך?

    לילה טוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום גל. ההמוגלובין משמש בעיקר להעברת החמצן בגוף. ככל שרמת ההמולובין נמוכה כושר העברה יורד. כל ערך צריך להבדק לגופו של עניין-להבין את הסיבה לירידה, האם הירידה הדרגתית או חדה, האם יש מחלות רקע, סימפטומים, מצבים שאסור לתת דם וכדומה. לכן אין תשובה אחת לשאלות ששאלת אלא הערכה ספצפיות לכל חולה. כשמודדים גזים בדם מודדים גם את החמצן שמחוץ להמוגלובין. מדידת הסטורציה מודדת את אחוז ההמוגלובין שאליו קשור החמצן ואינה מתייחסת לחמצן שאינו קשור להמוגלובין אך כמובן שקיים איזון בין שני הערכים וניתן להסיק במידה זהירה. אם רמת ההמוגלובין נמוכה יתכן שהסטורציה תהיה תקינה ולעיתים גם גבוהה כי אחוז החמצן הקשור להמוגלובין הוא תקין או לפעמים כפיצוי נקשר יותר חמצן להמוגלובין כך שהאחוז לא יורד אך סך כל החמצן בדם נמוך יותר כי כמות ההמוגלובין קטנה. ולהיפך בעודף המוגלובין. במצבים אלו לעיתים יש צורך להעריך נכון יותר את רמת החמצן ע"י בדיקת גזים בדם. לרוב בירידה קטנה של ההמוגלובין אין משמעות למדידה מדוייקת של החמצן בדם. רפואה שלמה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אינהלציה
  • נטע
  • 11/09/2014 23:20
  • שלום

    באם חולה נזקק לאינהלציה של 2 חומרים שונים, אירובנט וכן תרופה סטרואידית. האם ניתן לתת את שניהם בו זמנית באמצעות עירוב בכוסית או שיש צורך לתת כל אחד בנפרד?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום נטע. ניתן לערבב את כל החומרים המומלצים על ידי הרופא המטפל ביחד באינהלציה. יש לשים מינון נכון של כל תרופה בהתאם לקביעה של הרופא המטפל. רפואה שלמה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השלכות דלקת ריאות
  • ערן
  • 11/09/2014 20:42
  • שלום

    דלקת ריאות קשה על רקע אספירציה (הגיע להנשמה), גם לאחר מספר שבועות אשפוז עדיין עם חמצן (3 ליטר), ואינלהציות אירובנט וסטרואידים.
    האם זה מצביע על נזק בלתי הפיך? איזה נזק עלול להיגרם לטווח ארוך מדלקת ריאות (חיידקית ו/או כימית כתוצאה מאספירציה)?
    כיצד ניתן להעריך את מידת הנזק אם ישנו, ואת תפקוד הריאות במקרה של חולה שאינו משתף פעולה?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום ערן. אין לדעת בהתכתבות מה המהלך הצפוי. הרופאים המטפלים מעריכים את המצב באמצעות בדיקות רבות ומגוונות ונותנים הערכה זהירה לצפוי. כדאי לשבת עם הרופאים במחלקה ולברר פרטים ככל שניתן, אני רואה שיש לכם הרבה שאלות ורצון להבין מה שקורה, איך יודעים לאבחן, איך יודעים לטפל וכדומה. כמובן שהתשובות כאן הן כלליות ביותר ואין סיבה שלא תבקשו הבהרות מהרופאים המטפלים שיכולים לענות ספציפית יותר. רפואה שלמה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר קובי שדה ד"ר קובי שדה
מומחה לאלרגיה ואימונ...קרא עוד
ד"ר דניאל אלבירט ד"ר דניאל אלבירט
מנהל שירות האימונולו...קרא עוד
תרופות קשורות
מחלות קשורות
בדיקות קשורות

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל