רפואה היא תחום מדעי מעשי העוסק בשמירה על הבריאות ומניעה, הקלה או ריפוי של מחלות. במתכונתו האידיאלית, במתכונתה הרחבה ביותר והאידיאלית, רפואה נועדה לקדם ולטפל בבריאות. בשנת 1978 הצהיר ארגון הבריאות העולמי (THE WHO) בברית המועצות כי על ממשלות העולם להעניק שירותי בריאות לאזרחים ולתושבים מכל רמות החברה[1].
הרפואה המודרנית הקונבנציונלית, המכונה גם רפואה מערבית, כרוכה בשימוש של הדברים הבאים[2]:
בתרופות – לצורך אבחון, טיפול, ריפוי ומניעה של מחלות.
בניתוחים ובהליכים נוספים – לצורך אבחון וטיפול בכמה סוגים של מחלות, פגמים ופציעות. הליך כירורגי נועד להסיר או להחליף רקמה או איברים חולים, או לצורך לקיחת דגימה לביופסיה.
מכשור רפואי – נעשה שימוש במגוון רחב של מכשירים כדי לאבחן ולטפל במחלה או במצב אחר, וכדי למנוע החמרה בתסמינים, להחליף חלק פגום ועוד. מכשור רפואי נע בין מבחנות ועד למכונות סריקה מתוחכמות.
אורח חיים - לעתים קרובות רפואה גם נתמכת בשינוי אורח חיים כגון תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון ועוד.
[4] למרות שהרפואה התקדמה מאוד עם התפתחות המדע, מאז ומתמיד האדם ניסה לשלוט ולטפל במחלות. במשך שנים רבות רפואה נחשבה לאמנות - תחום של יציריה ומיומנות, שיש לה לעתים קרובות קשרים לאמונות הדתיות והפילוסופיות של התרבות המקומית. כך למשל, אנשי רפואה עשו שימוש בעשבי שונים בליווי תפילות ריפוי, או לחילופין פילוסופים היו עושים הקזת דם על סמך תיאוריית ארבע הליחות (תיאוריה יוונית קדומה, ככל הנראה מהמאה ה-5 לפנה"ס).
למעשה לרפואה יש תשתית עתיקת יומין הבנויה על העבר, אך הרפואה העתיקה ברחבי העולם הייתה שונה בשל מגוון התרבויות, ועם השנים תחום זה הועשר בשילוב של תרבויות שונות החולקות גבולות גיאוגרפיים. הרפואה בעצם עברה שינויים נרחבים, עד כדי כך שהגדרתה עברה מטמורפוזה פעמים רבות.
במאות האחרונות, מאז הופעת המדע המודרני, רוב הרפואה הפכה לשילוב של אמנות ומדע – ידע בסיסי וכלים יישומיים. למשל - טכניקת תפירה היא אומנות הנלמדת באמצעות תרגול, הידע על מה שקורה ברמה התאית והמולקולרית ברקמות הנתפרות מתעורר דרך המדע.
בניגוד לפיזיקה או כימיה, רפואה אינה מדע טהור, וכיום נהוג לכנות תחום זה מדע יישומי - עקרונות של מדע טהור מיושמים ברפואה. התוצאות המתקבלות מכלים מתוחכמים יכולות להיות שונות. כך למשל פתולוגית אחת עשויה לאבחן מקרה מסוים כממאיר, מה שאולי לא יאושר אם קולגה אחר יבדוק את אותו המטופל/ת. אמיתות מדעיות אינן נכונות לכל הזמנים, והאמת של היום עשויה להיות האיוולת של מחר. יש פתגם שאומר שמחצית ממה שנכון היום, יוכח כלא נכון בחמש השנים הקרובות. למרבה הצער לא ניתן לדעת באיזו מחצית זה הולך להיות.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
