 |
שאלה
לרופאים
משלוח שאלות בנושאים רפואיים
רבים ומגוונים מגינקולוגיה והריון ועד לטיפול פיזיותרפי
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
סוכרת
|
|
|
| |
|
|
|
סוכרת
היא קבוצת מחלות, שהמשותף להן הוא אי סבילות
לסוכר.
הגוף מקבל את רוב האנרגיה שלו מגלוקוז
(צורה פשוטה של סוכר הנוצר במעי מעמילן
ומסוכרים אחרים).
אינסולין, הורמון המיוצר בלבלב,
מאפשר לרקמות הגוף לקלוט גלוקוז מהדם ולהשתמש בו
ליצירת אנרגיה או לאחסן אותו. במצב של סוכרת קיים חוסר יחסי באינסולין
(או שהלבלב
לא מייצר מספיק אינסולין או שהרקמות
אינן מגיבות לו כראוי), ולכן כמות קטנה בלבד של
גלוקוז מנוצלת על-ידי הרקמות, ואילו ריכוז הגלוקוז בדם עולה לרמות לא
תקינות
(היפרגליקמיה).
רמת הגלוקוז הגבוהה בדם היא הגורם למרבית הנזקים האופייניים למחלת
הסוכרת.
סוכרת היא מחלה נפוצה מאוד ומעריכים כי בישראל יש בין 160,000-360,000
חולי סוכרת
מכל הסוגים. סוכרת עשויה להופיע כמעט בכל גיל, אך שכיחותה עולה עם הגיל,
מפחות מ-
1% בגיל 30 עד 20% באוכלוסייה מגיל 75 שנה ומעלה.
|
|
| |
|
|
|
קיימים שני סוגים עיקריים
של סוכרת :
סוכרת
נעורים - (TYPE I)
זוהי סוכרת המופיעה על-פי רוב בגיל צעיר (בדרך כלל בגיל ילדות - נוער
אולם יכולה להופיע גם עד גיל 40). סוכרת זו נגרמת כתוצאה מהרס התאים
בלבלב
שאחראים על ייצור אינסולין (תאי בטא).
עד היום לא לגמרי ברור מה גורם לפגיעה
בתאי הלבלב, אולם הסברה הרווחת היא כי מדובר בשילוב של גורם תורשתי וגורם
סביבתי
(נרכש) - ככל הנראה נגיף כלשהו.
עד לפני זמן לא רב נהגו לכנות את סוכרת
הנעורים כ "סוכרת התלויה באינסולין
(IDDM)
בשל העובדה שהחולים במחלה זקוקים לטיפול באינסולין. (כיום אין עוד שימוש
בכינוי
זה).
סוכרת
מבוגרים - (TYPE II)
זוהי סוכרת המופיעה על-פי רוב בגיל מבוגר יותר מאשר סוכרת
נעורים,
בדרך כלל באנשים בני 40 שנה ומעלה. סוכרת זו נגרמת כתוצאה מהתפתחות
תנגודת לאינסולין בגוף. בניגוד לסוכרת
נעורים, שם לא מופרש אינסולין בכמות
מספקת
לצורכי הגוף, בסוכרת מבוגרים קיימת הפרשת אינסולין
אולם הרקמות אינן מגיבות לו
כיאות. הגורם העיקרי לסוג זה של סוכרת
הוא תורשתי. כמו כן מייחסים חשיבות רבה
להשמנה כגורם להתפתחות המחלה.
עד לפני זמן לא רב נהגו לכנות את סוכרת המבוגרים כ "סוכרת שאינה תלויה
באינסולין "
(NIDDM)
בשל העובדה שחלק גדול של החולים יסתפקו בטיפול תרופתי בכדורים הניתנים
דרך
הפה ולא יזדקקו לאינסולין.
|
|
| |
|
|
|
סוכרת הקשורה בהריון -
זוהי סוכרת המופיעה לראשונה במהלך הריון - על פי רוב במחצית השנייה של
ההריון.
במהלך ההריון קיימת באופן טבעי הפרשה של הורמונים שונים מהשליה.
הורמונים
אלו
עשויים לגרום להגברת התנגודת לאינסולין. רוב הנשים תתגברנה על הפרשת
ההורמונים הללו
באמצעות הגברת הפרשת האינסולין
ולכן לא תפתחנה סוכרת. ב- 3 עד 5 אחוז מהנשים ההרות
אין עלייה מספקת ברמת האינסולין
ומתפתחת סוכרת הקשורה בהריון.
הסוכרת הקשורה בהריון עשויה לגרום לסיבוכים ולפגיעות שונות באם ובעובר.
- סוכרת הקשורה לתת-תזונה
זוהי סוכרת שקיימת בעיקר במדינות מתפתחות, בקרב אנשים הסובלים מתת -
תזונה.
מופיעה בעיקר בבני 10-40 שנה .
- סוכרת שניונית
זוהי סוכרת המופיעה עקב מחלות שונות, כמו במחלות הפוגעות
בלבלב, במחלות הורמונליות שונות, ועקב נטילת תרופות מסוימות (כמו קורטיקוסטרואידים).
|
|
| |
מהם התסמינים והסימנים של סוכרת
|
|
במקרים רבים מחלת הסוכרת
יכולה להתקיים שנים רבות ללא תסמינים כלל ולהתגלות באופן
אקראי בבדיקת דם שגרתית (ראה אבחנת סוכרת בהמשך).
התסמינים הקלאסיים של סוכרת הם תחושת צמא הגורמת לצורך בשתייה מרובה
(פולידיפסיה)
והשתנה מרובה (פוליאוריה).
בסוכרת
נעורים אופיינית ירידה ניכרת במשקל, ואילו בסוכרת
מבוגרים יש בדרך כלל עודף
משקל.
|
|
|
|
|
|
|
רמת הסוכר הגבוהה עלולה
לגרום לסיבוכים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר
יש הבדל בסיבוכים הנצפים בחולים עם סוכרת
נעורים ואלו הנצפים בחולים עם סוכרת של
מבוגרים. חולים עם סוכרת
נעורים ורמת סוכר גבוהה עלולים לפתח הפרעה קשה בחילוף
החומרים המאופיינת ברמת סוכר גבוהה, חומציות יתר בדם, והצטברות קטונים,
חומר הנוצר
בזמן פירוק שומן. מצב זה מכונה diabetic ketoacisosis . מצב זה עשוי
להתרחש עקב אי
טיפול נאות בסוכרת, או משני לזיהומים או מחלות חדות אחרות.
בחולים עם סוכרת
של מבוגרים עלולה רמה גבוהה מדי של סוכר לגרום לעליה באוסמולריות
של הדם, לבלבול ואפילו לחוסר הכרה. מצב זה מכונה hyperosmolar coma diabetic,
והוא
עלול להיגרם מאי הקפדה נאותה על הטיפול בסוכרת, זיהומים, ומחלות חדות
אחרות.
בנוסף לסיבוכים לטווח הקצר, עלולה רמת הסוכר הגבוהה בדם לפגוע בכלי
הדם הגדולים
והקטנים כאחד, וכתוצאה מכך עשויים להופיע סיבוכים בטווח הארוך. סיבוכים
אלו כוללים
פגיעה בלב, בכליות, בעיניים, ופגיעה בעצבים תחושתיים שמתבטאת בירידה
או באובדן
תחושה בעור. פגיעה זו מתרחשת בייחוד ברגליים, וכתוצאה מכך עשויים להתפתח
פצעים.
פגיעה במערכת העצבים הלא רצונית (אוטונומית)
עשויה לגרום לאין אונות, הפרעות בעיכול
והפרעות במערכת הלב וכלי הדם.
חלק מהחולים הסובלים מסוכרת של מבוגרים סובלים גם מלחץ
דם גבוה.
יש חשיבות גדולה לאיזון רמת הסוכר הגבוהה בדם ולחץ הדם הגבוה על מנת
למנוע את
הסיבוכים, בעיקר בלב, בכלי
הדם ובכליות.
|
|
|
|
|
|
|
סוכרת מאובחנת באמצעות
בדיקת דם לרמת הגלוקוז בדם.
אבחנת סוכרת תיקבע באחד משלושת המצבים הבאים :
בבדיקת דם
שנעשתה לאחר צום נמצאה רמת גלוקוז
בדם הגבוהה מ- 126 מ"ג/ד"ל.
בבדיקת דם
שנעשתה שעתיים לאחר מבחן העמסת גלוקוז
(מתן 75 גרם של גלוקוז בשתיה)
נמצאה רמת גלוקוז בדם הגבוהה מ- 200 מ"ג/ד"ל.
אדם עם תסמינים
קלאסיים של סוכרת (צמא, שתיה מרובה, השתנה מרובה , ירידה
במשקל) ובבדיקת דם אקראית (לא לאחר צום) נתגלתה רמת גלוקוז הגבוהה מ-
200 מ"ג/ד"ל.
.
לחצו למבחן סבילות לגלוקוז
באינדקס הבדיקות של אינפומד
|
|
|
|
|
|
|
מטרת הטיפול היא להוריד
את רמות הגלוקוז בדם על מנת להפחית את התסמינים ולמנוע
הופעת סיבוכים.
חשוב מאוד לבצע מעקב מסודר אחר רמת הגלוקוז בדם על מנת לנטר את יעילות
הטיפול.
המעקב מבוצע על-ידי בדיקות דם תקופתיות במרפאה, ובאמצעות מדידה עצמאית
של רמת
הסוכר בבית על-ידי מכשיר לבדיקת סוכר (גלוקומטר).
בחלק מהחולים נעשה ניסיון של מספר שבועות לטפל באמצעים לא
תרופתיים, בייחוד
כשמדובר בחולים עם "סוכרת מבוגרים" הסובלים מעודף משקל. בשני הסוגים
של סוכרת יש
צורך לשנות את הרגלי התזונה ולהפחית באכילת מזונות עתירי סוכר. אם לאחר
מספר שבועות
לא נראה שיפור מספק ברמת הגלוקוז בדם נהוג להוסיף טיפול תרופתי.
בחלק מהחולים מתחילים מייד עם האבחנה בטיפול תרופתי (בייחוד בחולי "סוכרת
נעורים"
או בחולי "סוכרת מבוגרים" שאינם סובלים מעודף משקל).
מכיוון שדרישות הגוף לגלוקוז, ומכאן גם לאינסולין, משתנות בהתאם לצורכי
האנרגיה של
הגוף ולרמת פעילותו, הבעיות היומיומיות נובעות מן הקושי בקביעת מינון
וזמני לקיחה
שיתאימו לכל אדם. רמת סוכר גבוהה מדי (היפרגליקמיה)
עשויה להתפתח אם המנה נמוכה
מדי, ורמת סוכר נמוכה מדי (היפוגליקמיה)
עשויה להתפתח כאשר המנה גבוהה מדי. בדרך
כלל קובעים את מינון האינסולין
או מינון התרופות האחרות בשיטה של "ניסוי וטעיה":
נותנים כמות מסוימת, ולפי התגובה מתאימים את המינון הסופי.
הסיכון
החמור ביותר בטיפול תרופתי בחולי סוכרת, אינסולין
ותרופות הניתנות דרך
הפה, הוא ירידה מוגזמת ברמת הסוכר בדם. דבר זה עשוי להתרחש כאשר
נלקחת מנה גבוהה
מדי של התרופה, כאשר החולה אינו אוכל מספיק לאחר נטילת התרופה,
או שמבצע פעילות
גופנית מוגברת. אם לא נוקטים פעילות מיידית, החולה עלול לאבד
את ההכרה; לעיתים
עלולה רמה נמוכה מדי של גלוקוז לגרום לפרכוסים ואפילו לנזק מוחי.
חולי סוכרת
המטופלים בתרופות חייבים לשאת אתם תמיד טבליות סוכר או ממתקים,
למקרה שמופיעים
תסמינים של ירידה חדה ברמת הסוכר בדם. לעיתים ממליצים לחולים
המטופלים באינסולין
לשאת אתם גלוקאגון, תרופה המעלה במהירות את רמת הגלוקוז בדם.
במידה ומופיעים תסמינים מוקדמים המזהירים
מרמת סוכר נמוכה מדי כמו
עילפון, הזעה, רעד, בלבול או כאב ראש יש לקחת מיד מזון או משקה
עתירי סוכר. דרושה פעולת חירום במקרה של עוויתות או איבוד הכרה.
|
טיפול לא תרופתי
שינוי הרגלי התזונה - הפחתת כמות הסוכרים בדיאטה , הקפדה על ארוחות מסודרות
וכו'.
ירידה במשקל - כשמדובר בחולי "סוכרת מבוגרים" הסובלים מעודף משקל.
פעילות גופנית - לדוגמה, הליכה ממושכת לפחות שלוש פעמים בשבוע.
טיפול תרופתי
אינסולין
אינסולין ניתן לכל החולים הסובלים מסוכרת
נעורים ולמקצת החולים הסובלים מסוכרת של
מבוגרים. לחולי סוכרת
נעורים ניתן הטיפול באינסולין לכל
החיים. אינסולין ניתן
בזריקות, וקיים מגוון רחב של תכשירי אינסולין:
חלקם בעלי פעילות ממושכת ואחרים
פועלים בטווח הקצר. לעיתים נותנים יותר מסוג אחד של אינסולין
כדי להגיע לאיזון
מוצלח יותר של רמת הסוכר בדם.
תרופות הניתנות
דרך הפה
תרופות לטיפול בחולי סוכרת הניתנות דרך הפה פועלות במספר דרכים:
סולפוניל
אוראה דור שני : גליפיזיד
(גלוקו-רייט), גלימפיריד
(אמריל), גליבנקלאמיד (גלובן,
גליבטיק) - תרופות אלו מגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב.
הן יעילות כל
עוד קיימים בלבלב תאים פעילים המסוגלים להפריש אינסולין.
|
 |
|
|
|
|
|
מעכבי אלפא
גלוקוזידאד - תרופות המעכבות את ספיגת הסוכר במעי.
|
|
|
גליטזונים
(אבנדיה) - תרופות המגבירות
את רגישות הרקמות לאינסולין.
|
|
|
|
|
|
|
תרופות הקשורות
למנגנון האינקרטינים
בשנה האחרונה (2007) הושק הדור החדש של תרופות שמהווה פריצת דרך בטיפול
בסוכרת.
תרופות אלו פועלות באופן שונה מקודמותיהן; פעולתן קשורה למה שקרוי "מנגנון
האינקרטינים".
האינקרטינים הם הורמונים
המופרשים מהמעי אחרי הארוחה, עם העליה ברמות הגלוקוז.
הם גורמים ללבלב להפריש יותר אינסולין ובכך מסייעים לגוף לווסת את רמות
הגלוקוז בדם.
אצל סוכרתיים, כמות האינקרטינים המופרשת קטנה יותר, וגם איכות תפקודם
ירודה.
התרופה הראשונה מדור זה - בייאטה
- היא בעצם האינקרטין עצמו שניתן בזריקה
פעמיים ביום. תרופה זו כבר רשומה ומשווקת בישראל.
האינקרטינים עוברים פירוק
מהיר בגוף על-ידי אנזים
שנקרא DPP-4.
התרופה השניה - ג'נוביה (סיטאגליפטין)
- שנמצאת עדיין בתהליכי רישום במשרד הבריאות - מעכבת את האנזים המפרק את
האינקרטינים, ובכך מעלה את רמת האינקרטינים הפעילים ומאפשרת את פעולתם
על הלבלב, שמפריש אינסולין.
כך מביאה תרופה זו לאיזון של רמות הגלוקוז.
ג'נוביה ניתנת פעם ביום בטבליה
דרך הפה, ללא תלות
בזמני הארוחות, עם או בלי מזון.
מאחר וטרם הושלם תהליך הרישום של ג'נוביה בארץ, מאפשר משרד הבריאות לשווק
את התרופה באמצעות טופס מיוחד שיוגש על-ידי רופא מומחה ויאושר על-ידי
הרוקח המחוזי.
פרט לטיפול להורדת רמת הסוכר בדם יש חשיבות רבה לאיזון לחץ דם גבוה
ולהפחתת רמת
שומנים גבוהה בדם.
|
|
|
|
