x סגור

סטרפטוקוקוס (Streptococcal groups)

ראשי

תאור

הסטרפטוקוקים הם חיידקים שצורתם עגולה. הם גדלים בשרשראות או בזוגות, ונצבעים חיובי בצביעת גרם. ה-Genus סטרפטוקוקוס מכיל למעלה מ-30 זנים שונים אך רק מעט מהם גורמים למחלה לאדם.
המגוון הרב של זנים אינו מאפשר מיון על פי שיטה אחת ולכן המיון של סטרפטוקוקים נעשה על פי מספר תכונות, בכללן צורת תמס הדם (המוליזה) שהם גורמים בתרבית עם אגר דם, התכונות הביוכימיות, המבנה האנטיגני והתכונות הגנטיות.

כאשר מגדלים סטרפטוקוקים על מצע אגר המכיל תאי דם אדומים, מתקבלות שלוש צורות המוליזה אופייניות: מושבות בטא-המוליטיות המאופיינות בכך שמסביב לכל מושבה החיידקים גורמים לתמס מלא של תאי הדם האדומים, וההמוליזה הופכת את המצע לשקוף כמעט לגמרי; מושבות אלפא-המוליטיות שבהן בשל פירוק של בילירובין יש שינוי של צבע המצע לירוק; ומושבות חיידקים שאינן גורמות להמוליזה.

החיידקים הבטא-המוליטיים סווגו לקבוצות (Groups), לפני כמעט מאה שנה על ידי ד"ר רבקה לנספילד, על פי האנטיגן הנמצא על דופן התא של החיידקים. נגד אנטיגן זה נוצרים נוגדנים ולכן הקבוצות נקראות Sero-groups. בקבוצות סיווג אלו הוגדרו כעשרים זנים שונים וביניהם חמישה הגורמים מחלה לאדם.

המחלות הנגרמות על ידי סטרפטוקוקוס מקבוצה A (סמ"א) מוכרות זה אלפי שנים (ראו ערך סטרפטוקוקוס מקבוצה A). הוא גורם לזיהומים בלוע, בעור ולפעמים לסיבוכים לאחר זיהום: קדחת השיגרון ודלקת שאינה זיהומית של הכליה (גלומרולונפריטיס). הזיהומים בעור עלולים להיות זיהומים קשים עם הרס של רקמות רכות. בשל זיהומים אלו קיבל הסמ"א את שמו "החיידק הטורף".

סטרפטוקוקוס מקבוצה B (סמ"ב) הוא חיידק שנכלל בפלורה התקינה של דרכי המין אצל 10%-20% של הנשים. ללא הריון אין משמעות לנוכחות החיידק בדרכי המין. אך בזמן הריון הוא מהווה סכנה לאישה ולעובר. חיידק זה עלול לעבור לתינוק בתעלת הלידה. הוא גורם בארצות הברית לזיהומים בשכיחות של 3:1000 לידות.

החיידק עלול לגרום לדלקת מעטפות המוח או לבקטרמיה (אלח דם) ביילוד, לזיהום לאחר לידה ביולדת ולעיתים נדירות לאלח דם במבוגרים.

נוגדנים נגד סטרפטוקוקוס מקבוצה B בדם היולדת מגנים על התינוק מפני זיהום. לכן נעשה בשנים האחרונות ניסיון לייצר חיסון נגד חיידק זה, אך טרם אושר ליישום. מקובל כיום לבדוק נשים לפני לידה כדי לוודא או לשלול נשאיות של סמ"ב, ולטפל בנשאיות באמצעות אנטיביוטיקה בזמן הלידה.

סטרפטוקוקים מקבוצה C ו-G נדירים יותר כמחוללי מחלה בבני אדם מאשר סטרפטוקוקוס A, אך דומים לו מאוד מבחינת מגוון המחלות שהם גורמים. הם עלולים לגרום לדלקת של הלוע ושל העור. לרוב הזיהום בלוע אינו מוביל לסיבוך של קדחת שיגרון כפי שצפוי מהידבקות בסמ"א. לפעמים זיהומים מזנים אלו בעור, עלולים להיות קשים כמו זיהומים בסטרפטוקוקוס A.

הסטרפטוקוקים האלפא-המוליטיים כוללים קבוצה של חיידקים הנקראים Viridans streptococci. אלו הם חיידקים המאכלסים באופן תקין את חלל הפה. הם עלולים לגרום לדלקת של מסתמי הלב. בניגוד לסטפילוקוקים, חיידקים אלו מסוגלים להיצמד רק למסתם פגום שזרימת הדם סביבו היא במערבולות. הסטרפטוקוקים Viridans עלולים לחדור לזרם הדם מתוך חלל הפה, לאחר טיפול שיניים וחניכיים ובעיקר כאשר החניכיים והשיניים במצב בריאותי בלתי תקין. כך החיידק שחודר לזרם הדם מגיע למסתם החולה וגורם ל-Infective endocarditis. מחלה זו מתאפיינת בחום, בחולשה, בחוסר תיאבון ובממצאים על פני המסתם של הלב העולים בהאזנה עם סטתוסקופ.
אבחון: ניתן לקבוע בעזרת תרביות דם ואקוקרדיוגרפיה. אם נגרם זיהום על פני מסתם הלב, יש צורך בטיפול אנטיביוטי לתוך הווריד לאורך מספר שבועות.

הפנימוקוקוס או Streptococcus pneumoniae הוא אחד ממחוללי המחלה הנפוצים. זהו חיידק שמאכלס לפעמים את חלל הלוע מבלי שהוא גורם למחלה. הוא נפוץ בעיקר בלוע של ילדים קטנים אך נמצא גם בחלל הפה של מבוגרים. חיידק זה עלול לגרום למספר מחלות קשות שבכללן דלקת ריאות, דלקת מעטפות המוח ובקטרמיה. זהו אחד החיידקים שבשנים האחרונות פיתח עמידות לאנטיביוטיקה (לפניצילין). הזנים העמידים הופכים להיות נפוצים גם בבתי חולים וגם בקהילה. קיים חיסון נגד חיידק זה, ומומלץ לחולים במחלות כרוניות, ולמבוגרים מעל גיל 60 לקבלו.

לקבוצת הסטרפטוקוקים משתייכים גם כמה זנים של חיידקים אנארוביים. חלקם נמצאים בחלל הפה.

ד"ר אלון מוזס

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007










רופאים/מטפלים בתחום
פרופ' משה פפא פרופ' משה פפא
מומחה לכירורגיה כללי...קרא עוד
ד"ר אהוד גנסין ד"ר אהוד גנסין
מומחה בכירורגיה אורו...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל