דלקת ריאות (Pneumonia)

תאור

דלקת ריאות היא זיהום בריאות, שעלול לגרום להרגשה רעה מאד. דלקת ריאות גורמת שיעול, חום וקשיים בנשימה. ברב המקרים ניתן לטפל בדלקת ריאות בבית, ללא צורך באשפוז. בדרך כלל היא חולפת לאחר שבועיים או שלושה שבועות. אולם בקרב אנשים מבוגרים יותר, תינוקות ואנשים שחולים במחלות נוספות, המחלה עלולה להיות קשה מאד. לעתים יש צורך באשפוז בבית החולים.

דלקת ריאות תוקפת אנשים במהלך שגרת חייהם הרגילה, בזמן שהם עובדים או לומדים למשל, במקרה כזה מדובר בדלקת ריאות בקהילה. לעומת זאת, אנשים עלולים לחלות בדלקת ריאות במהלך אשפוז בבית חולים, או במוסד סיעודי, ואז מדובר בדלקת ריאות במוסדות בריאות. הסוג השני עלול להיות חמור יותר, משום שאדם נדבק בדלקת ריאות כשהוא כבר חולה במחלה אחרת. מאמר זה מתמקד בדלקת ריאות אשר לוקים בה במהלך השגרתי של החיים.

תרופות לטיפול בדלקת ריאות:
פנצילין

סימפטומים

תסמינים של דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה מחיידק בדרך כלל מופיעים מהר, הם כוללים בין היתר:

·               שיעול. שיעול המלווה בליחה או בכיח מהריאות. הליחה יכולה להיות בצבע חלודה, בצבע ירוק, או מוכתמת בדם. 
·               חום 
·               קשיי נשימה. 
·               רעד וצמרמורת שגורמת לנקישת שיניים. תופעה זו יכולה להופיע פעם אחת, או יותר. 
·               כאב בחזה, שמתגבר בזמן שיעול, או שאיפת אויר. 
·               קצב לב מהיר.
·               תחושת עייפות או תשישות.
·               בחילה והקאות.

כאשר התסמינים קלים הרופאים מכנים את המחלה "walking pneumonia".

אצל אנשים מבוגרים יותר התסמינים יכולים להיות שונים, מעטים, או קלים יותר. לא תמיד יש להם חום. הם משתעלים, אך לא תמיד השיעול מלווה בליחה. 

לעתים קרובות, בקרב אנשים מבוגרים יותר, דלקת ריאות מתבטאת בפגיעה בצלילות המחשבה. בלבול והזיות הם תופעה נפוצה. במקרים בהם החולה כבר לקה במחלת ריאות לפני שהתפתחה אצלו גם דלקת ריאות, המחלה הראשונה עלולה להחמיר.

התסמינים של דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה מנגיף, זהים לתסמינים של דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה מחיידק.

סיבות וגורמי סיכון

דלקת ריאות בדרך כלל נגרמת על ידי מיקרואורגניזמים המוכרים בשמות חיידק או נגיף (וירוס). בדרך כלל, דלקת ריאות מתחילה להתפתח כתוצאה משאיפה של נגיף או חיידק אל הריאות. אנשים אחרי שפעת, או הצטננות נוטים יותר לחלות בדלקת ריאות. זאת משום שהשפעת וההצטננות מקשות על הריאות להילחם בזיהומים. גם מחלות כרוניות כמו אסטמה, מחלת לב, סרטן, או סוכרת מעלות את הסיכון לחלות בדלקת ריאות.

גורמי סיכון

הסיכון לחלות בדלקת ריאות גבוה יותר בקרב:

·               מעשנים. 
·               אנשים שחולים במחלה אחרת, במיוחד כזו שקשורה לריאות. 
·               תינוקות בני פחות משנה, או אנשים מעל גיל 65. 
·               אנשים שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת. 
·               אנשים שמתרחש אצלם שינוי מנטאלי. 
·               אנשים שנוטלים תרופות להפחתת חומציות בקיבה. 
·               אנשים שמפריזים בשתיית משקאות אלכוהוליים. 
·               אנשים שחלו לאחרונה בשפעת, או בהצטננות. 
·               אנשים שאינם ניזונים במידה מספקת -נמצאים במצב של תת תזונה. 

סיבוכים של דלקת ריאות וצורך באשפוז כתוצאה מהם, נוטים יותר להיגרם בקרב:

·               אנשים מעל גיל 65.
·               אנשים הלוקים במחלות נוספות (במיוחד במחלת ריאות חסימתית כרונית -COPD,סוכרת, אסטמה, אי ספיקה כרונית של הכליות, אי ספיקת לב ומחלה כרונית בכבד).
·               אנשים שאושפזו בבית החולים מסיבה אחרת, ב- 12 החודשים האחרונים.
·               אנשים ששואפים אל הריאות ליחה, או מיצי קיבה (אספירציה).
·               אנשים שמתחולל אצלם שינוי מנטאלי.
·               אנשים שעברו כריתת טחול, או שהטחול שלהם אינו פעיל.
·               אנשים שמפריזים בצריכת אלכוהול.
·               אנשים במצב של תת תזונה.
·               אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה.
·               אנשים שגרים בצפיפות עם אנשים נוספים, כמו למשל במעונות של מוסד לימודים, או במוסד סיעודי.

לצורך אבחון המחלה, הרופא שואל שאלות לגבי התסמינים ומבצע בדיקה גופנית. לעתים הרופא מבקש גם צילום חזה ובדיקת דם. בדרך כלל פעולות אלו מספיקות, על מנת לקבוע אם מדובר בדלקת ריאות או לא. 

במקרים של תסמינים קשים של דלקת ריאות אצל אנשים מבוגרים יותר, או אצל אנשים שלוקים במחלה נוספת, יתכן צורך בבדיקות נוספות. באופן כללי, כמות הבדיקות הנחוצה עולה בהתאם למצבו הבריאותי של הנבדק, ככל שהוא חולה יותר, כך יש צורך בבדיקות רבות יותר.

במקרים מסוימים הרופא ירצה לבדוק ליחה מהריאות, על מנת לבדוק אם המחלה נגרמת על ידי חיידק. כאשר יודעים מהו הגורם למחלה, קל יותר להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר.

כאשר דלקת ריאות נגרמת על ידי חיידק, מטפלים בה באמצעות אנטיביוטיקה. טיפול אנטיביוטי מרפא דלקת ריאות, כמעט בכל המקרים בהם היא נגרמת כתוצאה מחיידק. על מנת להבריא, יש ליטול את מלוא המינון של האנטיביוטיקה. אין להפסיק את נטילת התרופה, כאשר מרגישים טוב יותר. יש להקפיד על נטילת אנטיביוטיקה, בדיוק על פי הוראות הרופא.

דלקת ריאות עלולה לגרום להרגשה רעה מאד. אולם לאחר שמתחילים ליטול אנטיביוטיקה ההרגשה משתפרת מאד. במידה ולא חל שיפור במצב, לאחר יומיים או שלושה של נטילת אנטיביוטיקה, יש לפנות לרופא. במידה והמצב מחמיר, יש ליצור קשר עם הרופא באופן מיידי.

כמו כן, קיימות פעולות נוספות שניתן לבצע, על מנת לשפר את ההרגשה במהלך הטיפול. להרבות במנוחה, בשינה ובשתיית נוזלים. לא לעשן. במידה והשיעול מפריע לשינה בלילה, כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי תרופות נגד שיעול.

במקרים של תסמינים קשים, מערכת חיסונית חלשה, או מחלה קשה נוספת, יתכן צורך בפניה לבית החולים.
דלקת ריאות הנגרמת על ידי נגיף (ויראלית), בדרך כלל אינה מטופלת על יד אנטיביוטיקה. לעתים משתמשים באנטיביוטיקה, על מנת למנוע סיבוכים. אולם בדרך כלל מנוחה וטיפול בשיעול יובילו להחלמה.

טיפול בבית

הטיפול בבית חיוני לצורך החלמה מדלקת ריאות. ההנחיות שלהלן עשויות לסייע בהחלמה ובמניעת סיבוכים, כמו זיהום נוסף, או הצטברות של נוזלים בחלל שנמצא בין הריאות ובין דופן בית החזה (תפליט צדרי).

כאשר נמצאים בבית מומלץ:

·               לנוח הרבה ולהרבות בשתיה על מנת למנוע התייבשות.
·               לטפל בשיעול.

לאנשים מעל גיל 65, מעשנים, או אנשים שיש להם בעיה בלב או בריאות, מומלץ לשקול קבלת חיסון נגד דלקת ריאות. החיסון לא תמיד מונע את המחלה. אולם כאשר אנשים שחוסנו, חולים בדלקת ריאות היא בדרך כלל לא קשה.

בנוסף, על מנת להקטין את הסיכון להתפתחות של דלקת ריאות, ניתן להימנע משהות במחיצתם של אנשים שחולים בשפעת, בהצטננות, בחצבת, או באבעבועות רוח. 

דלקת ריאות עלולה להתפתח לאחר שחולים באחת המחלות הללו. רחיצת ידיים לעתים קרובות מסייעת במניעת הפצה של נגיפים וחיידקים, שעלולים לגרום לדלקת ריאות.