אלצהיימר (Alzheimers disease)

תאור

מחפשים ביטוח סיעודי? התייעצו במומחה שלנו בפורום ביטוחי בריאות וסיעוד >>>

אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לשיטיון – פגיעה בכישורים שכליים וחברתיים, באופן שפוגע בתפקוד היומיומי. במחלת אלצהיימר התנוונות של תאי מוח בריאים גורמת להתדרדרות ממושכת בזיכרון וביכולת השכלית.

אלצהיימר אינה שלב נורמלי בהזדקנות, אך הסיכוי ללקות בה עולה עם הגיל. כחמישה אחוזים מהאנשים בגילאי 65-74 לוקים במחלת אלצהיימר, בעוד שבקרב האנשים מגיל 85 ומעלה שכיחות המחלה היא כחמישים אחוזים.

אמנם זוהי מחלה חשוכת מרפא, אך יש טיפולים שעשויים לשפר את איכות חייהם של הלוקים בה. החולים במחלה והאנשים שמטפלים בהם זקוקים לתמיכה מצד חברים ומשפחה על מנת להצליח להתמודד.

סימפטומים

בשלב הראשון של המחלה מופיעים לעיתים איבוד קל של הזיכרון ובלבול, המובילים בסופו של דבר לנזק בלתי הפיך בכושר השכלי של החולה ומחסלים את יכולתו לזכור, לחשוב בהיגיון, ללמוד ולדמיין.

אובדן הזיכרון

כל אדם מתקשה לעיתים לזכור דברים. זה נורמלי לשכוח היכן הנחת את מפתחות המכונית, או את שמותיהם של אנשים שאתה פוגש לעיתים נדירות. אך בעיות הזיכרון בקרב חולי אלצהיימר מתגברות ומחמירות.

אנשים הלוקים במחלת אלצהימר:

·         חוזרים על עצמם
·         לעתים קרובות שוכחים שיחות או פגישות.
·         מניחים חפצים באופן קבוע במקום הלא נכון, לעתים קרובות הם מניחים אותם במקומות לא 
       הגיוניים.
·         בסופו של דבר הם שוכחים את שמותיהם של בני משפחה ושל חפצים יומיומיים.
·         בעיות בחשיבה מופשטת
·         חולי אלצהיימר עלולים בתחילת המחלה להתקשות באיזון פנקס ההמחאות שלהם, בעיה
       שמתגברת לקושי בזיהוי מספרים ובהתעסקות עמם.
·         קושי במציאת המילה הנכונה
·         היכולת למצוא את המילה הנכונה, או אפילו לעקוב אחר שיחה היא לעיתים אתגר רציני עבור חולי 
       אלצהיימר. בסופו של תהליך נפגעות גם היכולות לקרוא ולכתוב.
·         בעיות התמצאות
·         חולי אלצהיימר מאבדים לעיתים קרובות את תחושת הזמן ועלולים "ללכת לאיבוד" בסביבה  
       מוכרת.
·         אובדן כושר השיפוט
·         פתרון בעיות יומיומיות, כמו לדעת כיצד לפעול במקרה שהאוכל בתנור נשרף, הופך להיות עניין
       קשה יותר ויותר ובסופו של דבר בלתי אפשרי.  מחלת אלצהיימר מאופיינת  בקושי הרב בביצוע
       פעולות שדורשות תכנון, קבלת החלטות ושיפוט.
·         קושי בביצוע משימות מוכרות

עם התקדמות המחלה, קשה מאד לבצע משימות שגרתיות הכוללות מספר שלבים, כמו בישול. אנשים שנמצאים בשלב מתקדם של המחלה עלולים בסופו של דבר לשכוח כיצד עושים את הדברים הבסיסיים ביותר.

·         שינויים באישיות
·         בקרב חולי אלצהיימר עלולים להופיע:
·         מצבי רוח משתנים
·         חוסר אמון באחרים
·         עקשנות מתגברת
·         נסיגה חברתית
·         דיכאון
·         חרדה
·         תוקפנות

סיבות וגורמי סיכון

מחלת אלצהיימר אינה תוצאה של גורם אחד. המדענים מאמינים שהיא נגרמת כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים וגורמים הקשורים בסגנון החיים ובסביבה. קשה מאד להבין את הגורמים להופעת המחלה, אך השפעתה על תאי המוח ברורה. מחלת אלצהיימר פוגעת בתאי מוח ומחסלת אותם.


קיימים שני סוגים שכיחים של פגיעה בתאי מוח (נוירונים) בקרב החולים במחלת אלצהיימר:

 Plaques. הצטברות של חלבון , שאינו מזיק בדרך כלל, בשם בתא-אמבלואיד, עלולה לפגוע בתקשורת בין תאי המוח. הסיבה האולטימטיבית להרס של נוירונים במחלת אלצהיימר אינה ידועה, אך יש עדויות רבות לכך שהצטברות בלתי שגרתית של החלבון בתא-אמבלואיד היא הגורם.

 Tangles. המבנה הפנימי של תאי המוח תלוי בתפקוד נורמלי של חלבון בשם טאו. אצל חולי אלצהיימר , בסיבים של חלבון טאו מתחוללים שינויים שגורמים להם להיות מפותלים. חוקרים רבים מאמינים שתופעה זו עלולה לפגוע באופן חמור בנוירונים ולחסל אותם. 

גיל-מחלת אלצהיימר מופיעה בדרך כלל מעל גיל 65, אך יכולה להופיע לעיתים נדירות, גם לפני גיל 40. שכיחות המחלה בקרב אנשים בני 65-74 היא פחות מ- 5%. בקרב אנשים בגיל 85 ומעלה שכיחות המחלה היא כמעט 50%.

תורשה-הסיכוי לחלות במחלת אלצהיימר גבוה מעט יותר בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים במחלה - בנים/בנות, אח או אחות. המנגנונים הגנטיים של מחלת אלצהיימר בקרב משפחות עדיין לא פוענחו, אך המדענים מזהים מספר מוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון במשפחות מסוימות.

מין-נשים נוטות ללקות במחלה יותר מגברים, בין היתר משום שהן חיות יותר שנים.

ליקויים קוגנטיבים קלים-לאנשים בעלי ליקויים קוגנטיבים קלים יש בעיות זיכרון חמורות מהמקובל בגילם, אך לא חמורות מספיק כדי להיות מוגדרות כשיטיון. רבים מהאנשים בעלי הליקויים הללו מפתחים מחלת אלצהיימר בשלב מסוים.

סגנון חיים

הגורמים שמעלים את הסיכון ללקות במחלות לב מעלים גם את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר. ביניהם:

·         לחץ דם גבוה
·         כולסטרול גבוה
·         סוכרת לא מאוזנת

הקפדה על כושר גופני אינה המשימה היחידה – יש לאמן גם את המוח. יש מחקרים שגורסים שפעילות שכלית במשך כל החיים, במיוחד בגיל מבוגר, מפחיתה את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר.

רמת השכלה-מחקרים מוצאים קשר בין השכלה ברמה נמוכה והסיכון לחלות במחלה. אך הסיבה המדויקת לכך אינה ידועה. יש חוקרים הטוענים שככל שמשתמשים יוצר במוח כך נוצרים יותר אזורי מגע בין תאי עצב, שמהווים עתודה גדולה יותר בגיל הזקנה. אך יתכן שפשוט קשה יותר להבחין במחלת אלצהיימר בקרב אנשים שמפעילים את מוחם באופן קבוע, או שהם משכילים יותר.

תופעות נלוות וסיבוכים

בשלב מתקדם של מחלת אלצהיימר החולים עלולים לאבד את היכולת לטפל בעצמם.
 
עובדה זו יכולה להוביל לבעיות רפואיות נוספות כגון:

דלקת ריאות- הקושי בבליעה של מזון ונוזלים עלול לגרום לחולי אלצהיימר לשאוף חלק מהמזון והמשקאות אל דרכי הנשימה והראות, דבר שעלול להוביל לדלקת ראות.

זיהומים- בשל אי שליטה על הסוגרים (שתן) נדרש לעתים שימוש בקטטר, שמעלה את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן. זיהומים כאלה שאינם מטופלים עלולים לגרום לזיהומים חמורים יותר, שעלולים להוביל בסופו של דבר למוות.

פציעות כתוצאה מנפילות- חולי אלצהיימר הלוקים בבלבול, נוטים יותר ליפול. הנפילות עלולות לגרום לשברים. בנוסף נפילות הן סיבה נפוצה לפגיעות חמורות בראש, כגון דימום במוח.

מחפשים ביטוח סיעודי? התייעצו במומחה שלנו בפורום ביטוחי בריאות וסיעוד >>>

הרופאים מסוגלים לאבחן במדויק 90% מהמקרים של אלצהיימר. ניתן לאבחן את המחלה באופן מוחלט רק לאחר המוות, באמצעות בדיקה מיקרוסקופית לגילוי Plaques ו – Tangles.

על מנת להבחין בין מחלת אלצהיימר ובין סיבות אחרות לאובדן הזיכרון, הרופאים מסתמכים בדרך כלל על הבדיקות הבאות:

·         בדיקות מעבדה
·         בדיקות נוירפסיכולוגיות
·         סריקות מוח

באמצעות התבוננות בסריקות של המוח, הרופאים יכולים לעיתים לראות ולהצביע על ממצאים חריגים – כמו קרישי דם, דימומים או גידולים - שעלולים להיות סימנים וסימפטומים של המחלה. בדיקתPositron emission tomography (PET) מסוגלת לגלות אזורים במוח שהם פעילים פחות וצפיפות של לוחיות Plaques.

MRI – בדיקת תהודה מגנטית

CT – סריקה טומוגרפית

PET – טומוגרפיה על ידי פליטת פוזיטרון

נכון להיום, אין מרפא למחלת אלצהיימר. לפעמים נוירולוגים רושמים תרופות להקלה על התסמינים המתלווים לעתים קרובות למחלה, ביניהם נדודי שינה, שוטטות, חרדה, חוסר מנוחה ודיכאון. אך רק שני סוגים של תרופות הוכחו כמועילים בהאטת ההתדרדרות הקוגניטיבית, שנובעת ממחלת אלצהיימר. מעכבי Cholinesterase
Memantine (Namenda

כיום אין דרך שהוכחה כמוצלחת לטיפול במחלת אלצהיימר שכבר התפרצה. ניסויים שנערכו בבני אדם, לחיסונים נגד המחלה הופסקו לפני מספר שנים, משום שאצל חלק מהמשתתפים במחקר שקיבלו את החיסון התפתחה דלקת חמורה במוח.

יחד עם זאת ניתן לצמצם את הסיכון לחלות במחלה אלצהיימר כפי שמצמצמים את הסיכון לחלות במחלות לב. רבים מהגורמים שמגבירים את הסיכון לחלות במחלות לב, עלולים להגביר גם את הסיכון לחלות בשיטיון. השחקנים הראשיים הם לחץ דם, כולסטרול ורמות הסוכר בדם.

הקפדה על פעילות – גופנית, שכלית וחברתית – עשויה אף היא להקטין את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר.

ויטמין E-מספר מחקרים הוכיחו שויטמין E עשוי להאט את התקדמות המחלה, בעוד שמחקרים אחרים מראים שהוא אינו מועיל. הרופאים מזהירים מפני נטילת מינון גבוה של ויטמין E, משום שהוא עלול להגדיל את הסיכון למוות מסיבות קרדיווסקולריות.

גינקו-יש המאמינים, שתמצית עלי העץ גינקו בילובה עשויות לסייע בעיכוב ההתפתחות של בעיות זיכרון הקשורות במחלת אלצהיימר. אך מחקר רחב היקף שנערך לאחרונה, הוכיח שהשימוש בתמצית אינו יעיל. לתשומת לבכם תכשירים אלו עלולים להשפיע על פעילותן של תרופות לדילול הדם ולגרום לדימומים.

הפרזין A-הפרזין A המופק מאזוב סיני, פועל כפי הנראה באותה הדרך כמו תרופות מעכבות Cholinesterase. שימוש בהפרזין A יחד עם תרופות כמו דונפזיל (אריצפט) מגביר את הסיכון לתופעות לוואי רעילות, לכן אין ליטול אותם בו זמנית.