דלג לתוכן

סכיזופרניה פרנואידית

Paranoid schizophrenia
המומחים של Infomed מסבירים:

סכיזופרניה פרנואידית מאופיינת בדלוזיות והלוצינציות סביב תכנים של רדיפה, כאשר התפקודים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים נותרים שמורים יחסית לדפוסים הסכיזופרניים האחרים.
אדם הלוקה בסכיזופרניה פרנואידית עלול לסבול מהלוצינציות שמיעה וראייה, תחושת נרדפות כוזבת, הדרדרות של המיומנויות החברתיות וכן הלאה.

תסמינים קליניים

אנשים הסובלים מסכיזופרניה חווים פגיעה משמעותית בתחומים רבים: פגיעות קוגניטיביות, רגשיות, תפיסתיות והתנהגותיות. כמו כן מאופיינת ההפרעה בקיומן של מחשבות לא מציאותיות, הזיות ראייה, שמיעה וכד' וחשיבה ודיבור ביזאריים. בנוסף, נוטים הסובלים מסכיזופרניה לחוות ירידה במיומנויות החברתיות, היעדר יוזמה, קהות רגשית ועוד. סימפטומים אלו גורמים לפגיעות תפקודיות ולמצוקה בדרגות שונות על פי חומרת המחלה. אנשים רבים הסובלים מסכיזופרניה נזקקים לפיקוח צמוד ולחיים במסגרת של דיור מוגן, בעוד שחלק אחר מהסובלים מסכיזופרניה מסוגלים לתפקד ברמה גבוהה ומצליחים לעבוד ולקיים מערכות יחסים זוגיות משמעותיות.

שכיחות ההפרעה

כ-1% מהאנשים באוכלוסייה לוקים בסכיזופרניה ושכיחותה בקרב גברים ונשים זהה, כאשר ברוב המקרים פורצים הסימפטומים לפני גיל 25. ידוע כי סכיזופרניה נפוצה יותר בקרב אנשים שנולדו בחורף ובאזורים בהם צפיפות האוכלוסין גבוהה. כמו כן חולים בסכיזופרניה סובלים יותר מבעיות רפואיות כמו סוכרת, איידס, מחלות לב וריאות, השמנת יתר ושיגרון. חלק מתחלואה מוגברת זו ניתן לייחס לתופעות הלוואי של התרופות האנטי פסיכוטיות. בנוסף, מצויים חולים בסכיזופרניה בסיכון גבוה להתאבדות והתמכרות לסמים ואלכוהול.

אבחנה על-פי ה-DSM

אבחנה של סכיזופרניה ניתנת במידה ומתקיימים הקריטריונים הבאים:

1. שניים או יותר מהתסמינים הבאים מופיעים במשך תקופה של חודש לפחות (או פחות, במקרים בהם ניתן טיפול).

• קיומן של דלוזיות - מחשבות שווא, אמונות או רעיונות שאין להם בסיס במציאות. הדלוזיות הנפוצות ביותר הן דלוזיות רדיפה (תחושת נרדפות או איום) ודלוזיות יחס (תחושה של החולה כי אירועים ניטראליים קשורים אליו באופן אישי), דלוזיות גדלות (תחושת חשיבות ויכולת מופרזות) ודלוזיות שליטה (אמונה כי המחשבות או ההתנהגות נשלטות על ידי גורם חיצוני).
• קיומן של הלוצינציות - תפיסה חושית בהיעדר גירוי מציאותי כגון שמיעת קולות, ראיית חזיונות וכד'.
• דיבור לא קוהרנטי.
• התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית (קפיאה בתנוחה קבועה).
• קיומם של סימפטומים שליליים - שטיחות רגשית, תכני דיבור דלים או אובדן יוזמה ומוטיבציה.

2 . לאחר פרוץ הסימפטומים מתקיימת פגיעה תפקודית בתחומים התעסוקתי והבין אישי או ביכולת האדם לדאוג לעצמו.

3 . הסימפטומים נמשכים לתקופה של למעלה מחצי שנה, כאשר לפחות חודש מתוכה כולל קיומם של תסמינים מסעיף 1.

בנוסף יש לשלול את האפשרות כי הסימפטומים מוסברים טוב יותר על ידי קיומה של הפרעה נפשית או התפתחותית אחרת, מצב רפואי או שימוש בחומרים כמו סמים או תרופות.

דרך נפוצה להתבוננות בסימפטומים המאפיינים סכיזופרניה כוללת חלוקה לסימפטומים חיוביים ושליליים: הסימפטומים החיוביים מתייחסים להתנהגויות ותופעות החורגות מההתנהגות הנורמטיבית, כגון דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות חשיבה והפרעות בדיבור. סימפטומים שליליים מתייחסים לדלדול בהתנהגויות נורמטיביות כגון דיבור דל, שטיחות רגשית, חוסר יוזמה ונסיגה חברתית.

כפי שניתן ללמוד מהקריטריונים המשמשים לאבחון סכיזופרניה, סכיזופרניה אינה "פיצול אישיות", כפי שמקובל לפעמים לחשוב. המונח "פיצול אישיות" מתאר למעשה הפרעה אחרת המכונה בשפה המקצועית הפרעת זהות דיסוציאטיבית/ אישיות מרובת פנים ומהווה חלק מקבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות.

גורמים

הסבר ביולוגי: גורמים גנטיים, ביוכימיים ונוירולוגיים נמצאו קשורים לסכיזופרניה.

• גורמים גנטיים - תורשה נמצאה משמעותית מאד בסיכון ללקות בסכיזופרניה. מחקרים מצאו כי בקרב משפחות בהן אחד או יותר מבני המשפחה לוקים בסכיזופרניה, עולה הסיכון ללקות במחלה ככל שגדלה הקרבה אל בן המשפחה הסובל מסכיזופרניה (למשל, הסיכון של ילד שאחד מהוריו לוקה בסכיזופרניה ללקות במחלה הוא 12% לעומת40% כאשר שני ההורים סובלים ממנה.(

• גורמים ביוכימיים - הסבר מרכזי להתפרצות סכיזופרניה נוגע לקיום של עודף הנוירוטרנסמיטר דופמין במוח. משערים כי עודף הדופמין קשור להופעת דלוזיות והלוצינציות. גורמים ביוכימיים נוספים שנמצאו בעלי השפעה הם: מחסור בנוראפינפארין, המקושר לחוסר ההנאה ולהשטחת האפקט, ורמות גבוהות מדי של סרוטונין. בנוסף נמצאו אצל חולים בסכיזופרניה רמות לא תקינות של גלוטמט ואצטילכולין.

• גורמים נוירולוגים - חולים בסכיזופרניה מאופיינים בפעילות יתר של קליפת המוח ושל המערכת הלימבית (הקשורה בלמידה ורגש), חדרי מוח מוגדלים, ירידה במסת המוח וא-סימטריה בין אזורי מוח שונים.

גישות פסיכו סוציאליות - במשך השנים נחקרו דינאמיקות משפחתיות שונות (יחסים בין ההורים, דפוסי תקשורת וכד') לגביהן שוער כי הן קשורות להתפרצות סכיזופרניה. אולם לא נמצאה תמיכה מחקרית להשערות אלו. לצד זה, נראה כי תפקוד המשפחה והתמיכה שהיא מספקת משפיעים על ההסתגלות של החולה ועל תפקודו לאחר פרוץ המחלה.

גישות פסיכודינמיות - גישות פסיכודינמיות מציעות מספר הסברים להתפרצותה של סכיזופרניה. לפי פרויד מדובר במצב של רגרסיה לשלב של טרום ההיווצרות של האגו המתרחש בעקבות היווצרות קיבעונות בשלב התפתחותי מוקדם וכן בעקבות שהות בסביבה קשה ולא תומכת. גישות פסיכואנליטיות מאוחרות יותר תופסות יחסי אם-ילד בעייתיים (למשל אם קרה ושתלטנית ואי יכולת ליצור נפרדות בין האם לילד) כגורם המכריע. לעומת זאת, אנליטיקאים אחרים כמו סאליבן וליינג תופסים סכיזופרניה כפתרון יעיל, באופן יחסי, לקושי בהתמודדות עם סביבה פוגענית ובעייתית.

סכיזופרניה - דרכי טיפול

סכיזופרניה הינה מחלה כרונית, אך רמת התפקוד של החולים בה משתנה ומושפעת מגורמים רבים. בהיעדר טיפול מתאים הסיכויים להחלמה ספונטנית נמוכים ביותר. טיפול מתאים יכול להביא בדרך כלל לשיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים. הטיפול המרכזי בסכיזופרניה הוא הטיפול התרופתי וכיום מקובל לשלב לצד טיפול זה גם התערבויות פסיכותרפויטיות ופסיכוסוציאליות.

• טיפולים תרופתיים - הטיפול העיקרי בסכיזופרניה הוא טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות הפועלות על חסימה של פעולת הדופמין העודפת. רוב התרופות הנמצאות בשימוש יעילות בעיקר בהפחתת הסימפטומים החיוביים (דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות חשיבה ,( אך כיום מפותחות תרופות היעילות גם בהפחתת הסימפטומים השליליים (למשל דיבור דל, היעדר יוזמה). במקרה הצורך משמשות גם תרופות אנטי חרדתיות במקביל לטיפול האנטי פסיכוטי. בנוסף, במקרים קשים או עמידים לתרופות משתמשים לעיתים בECT- (שוק חשמלי) המשפיע על פעולת מערכת העצבים המרכזית.

• טיפולים פסיכותרפיים - הטיפולים הפסיכותרפיים בחולים בסכיזופרניה מכוונים להשגת מספר מטרות. הם מציעים תמיכה ומסייעים בלמידת מיומנויות חברתיות ובין אישיות. לעיתים מתבצע גם אימון קוגניטיבי כדי לסייע בהתמודדות עם הפרעות חשיבה. בנוסף, במקרים רבים מומלץ גם להשתתף בטיפולים משפחתיים וקבוצתיים על מנת לשפר את יכולתו של החולה לתפקד בתוך סביבתו הקרובה. חשוב לציין כי הטיפולים הללו אינם יכולים להחליף את הטיפול תרופתי.

    המומחים שלנו לפסיכולוגיה חינוכית ופסיכיאטריה

    פסיכיאטריה
    ד"ר מיכאל דוברוסין פסיכיאטר/פסיכוגריאטר, עצמאי בקליניקה פרטית, פסיכיאטר עצמאי בקופ"ח מכבי, יועץ במע' שיקום פסיכיאטרי ארצי של משרד הבריאות
    קראו עליי עודלקביעת תור
    פסיכיאטריה
    ד"ר מיכאל ירמייב מנהל יחידה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה
    קראו עליי עוד
    פסיכיאטריה
    ד"ר יובל בן אמנון פסיכיאטר מומחה
    קראו עליי עוד
    לכל המומחים שלנו לפסיכולוגיה חינוכית ופסיכיאטריה>
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו