x סגור

פרפור פרוזדורים (Atrial fibrillation)

ראשי

תאור

פרפור פרוזדורים הוא הפרעת הקצב המשמעותית, השכיחה ביותר (לא כולל פעימות מוקדמות שבדרך כלל אינן משמעותיות). השכיחות של פרפור פרוזדורים גבוהה ביותר ועולה עם הגיל עד כדי כך שמעל גיל 80 כ-10% מהאוכלוסייה לוקים בפרפור פרוזדורים.
פרפור פרוזדורים הוא מצב שבו מתפתחת בפרוזדורים פעילות חשמלית מהירה מאוד ובלתי סדירה. הפרוזדורים מאבדים את יכולתם להתכווץ באורח סדיר עקב פעילות חשמלית מהירה מאוד ובלתי סדירה. הפרעה זו נובעת לרוב מתוך ורידי הריאה, ומתבטאת בהתכווצויות מהירות מאוד ובלתי מאורגנות בקצב של 400 עד 600 בדקה. הקישרית הפרוזדורית-חדרית (AV node) מתפקדת כשוער המונע את מעבר הגירויים החשמליים המהירים לחדרים, אך למרות פעילותה, התגובה של החדרים לפרפור פרוזדורים מהירה למדי ואינה סדירה. פרפור פרוזדורים יכול להיות התקפי וחולף (עם נטייה להישנות שוב ושוב), או מתמיד וקבוע.
הביטויים של פרפור פרוזדורים תלויים במצבו הכללי של החולה ובמצב הלב, וכן במהירות התגובה החדרית. טווח הביטויים רחב. החל בחולים אי-תסמיניים שאינם חשים כלל בפרפור והוא מתגלה אצלם במקרה, חולים המתלוננים על תחושת אי-סדירות הדופק ועל דפיקות לב, ועד חולים הלוקים באי-ספיקת לב, בבצקת ריאות או בהתעלפות.
פרפור פרוזדורים עלול לאורך זמן לפגוע בתפקוד הלב, לגרום להופעת אי-ספיקה בלב ובעיקר הוא כרוך בסכנת היווצרות של קרישי דם בתוך הפרוזדורים המפרפרים. קרישי הדם עלולים להגיע לעורקים שונים בגוף, כולל עורקי המוח, ולגרום לאירוע במוח. ידוע כיום ששכיחות אירועים במוח בקרב חולים שלקו בפרפור פרוזדורים שיעורה גבוה פי 5 עד 10 מאשר בחולים שלא לקו בפרפור פרוזדורים, ועל כן מרביתם (פרט לחולים שגילם מתחת ל-65, ושאינם לוקים בכל מחלת לב אחרת או ביתר-לחץ-דם) זקוקים לטיפול קבוע בנוגדי קרישה. מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שיש חשיבות רבה יותר למתן טיפל נוגד קרישה מאשר לטיפול המשמר את הקצב הסדיר.
לטיפול בפרפור פרוזדורים כמה רבדים:
1. טיפול בנוגדי קרישה במרבית החולים שלקו בפרפור פרוזדורים מתמיד או התקפי;
2. טיפול בתרופות המונעות הפרעות בקצב הלב;
3. היפוך חשמלי - בהתקפים מתמשכים של פרפור פרוזדורים אשר אינם חולפים למרות הטיפול בתרופות, ולאחר שהושגה מניעה של קרישת דם, יש מקום לפעולה המכונה היפוך חשמלי. פעולה זו מתבצעת בהרדמה למספר דקות שבמהלכן ניתן לבית החזה שוק חשמלי המסייע להסדרת הדופק בלמעלה מ-90% מהחולים. אם אין ודאות לגבי הטיפול המונע קרישת דם, מקובל לבצע את ההיפוך החשמלי אחרי בדיקת על-שמע (אקו) דרך הוושט לשלילת קריש דם בפרוזדור שעלול לגרום לסיבוך. הפעולה בטוחה ויעילה מאוד בהפסקת פרפור פרוזדורים, אך לרוב יש להוסיף לה גם טיפול בתרופות המונעות הפרעות קצב בלב, ועל מנת למנוע את הישנותו;
4. טיפול בתרופות המאטות את ההולכה ב-AV node, על מנת שהתגובה החדרית לפרפור הפרוזדורים תהיה נשלטת היטב גם אם לא ניתן למנוע את הפרפור, לאחר שכשלו הטיפולים כמפורט ב-2 ו-3 לעיל;
5. אבלציה של מקור הפרפור - מכיוון שמרבית הפרפורים נובעים מתוך ורידי הריאה פותחו מספר שיטות לאבלציה על ידי צנתרים המביאה לניתוק חשמלי של ורידי הריאה. שיעורי ההצלחה נמוכים עדיין מאלה של אבלציות של SVT, אך ההתקדמות הרבה שחלה בנושא במהלך השנים האחרונות מבשרת תוצאות טובות לשיטה זו בעתיד.
6. השתלת קוצב לב - אצל מיעוט החולים שלקו בפרפור פרוזדורים נמצא שיש קשר בין הופעתו לבין האטת קצב הלב (ועל כן הוא מופיע בעיקר בלילה). האטה כזו יכולה להיגרם גם מנטילת תרופות. בחלק מחולים אלה ניתן לטפל באמצעות השתלה של קוצב לב, וקיימים כיום מספר קוצבים שבכוחם להפחית ואף למנוע אירועים של פרפור פרוזדורים או להפסיקם מייד בראשיתם.
7. ניתוח Maze (מבוך) - במיעוט קטן יותר של חולים יש לטפל בניתוח. ניתוח Maze (מבוך) משנה את מבנה הפרוזדורים כך שלא יהיה בהם פרפור. מדובר בניתוח לב על כל משמעויותיו, והוא שמור בדרך כלל לחולים שממילא מיועדים לניתוח לב מסיבה אחרת, אף שיש גם המטופלים בניתוח Maze למטרה זו בלבד.
ככלל מדובר בבעיה שכיחה ביותר שהטיפול בה עבר בשנים האחרונות מהפכות שטרם הסתיימו. בשנים הקרובות צפויות עבודה רבה במחקר ופיתוח, ופריצות דרך לטיפול, בעיקר על ידי שיטות ריפוי באבלציה.
ד"ר מיכאל גליקסון
מומחה לקרדיולוגיה: מסתמי הלב, אי ספיקת לב, וגורמי סיכון – השמנה.




פורום קרדיולוגיה

ד"ר אלכס גביש

ד"ר אלכס גביש מטפל בחולי לב מזה כ-30 שנה
ד"ר אלכס גביש מטפל בחולי לב מזה כ-30 שנה, יועץ של קופות החולים בירושלים מזה 22 שנה , עוקב במרפאות אחרי כ-15000 חולים חוזרים, מנהל מחקרים על תרופות חדישות מזה כ-20 שנה, מטפל במקרים של: עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • תוצאה של מיפוי לב ססטמיבי במאמץ
  • אלי
  • 27/07/2014 09:20
  • שלום רב
    מיפוי לב ססטמיבי במאמץ gated spect
    תפקוד חדר שמאלי
    Ef [%] 48
    esv[mf] 60
    esv index [ml/m2] 31.3
    edv[ml] 115
    edv index [ml/m2] 60
    דפנות חדר שמאל : חדר שמאל תקין בגודלו לאחר מאמץ ובמנוחה .
    התכווצותו הגלובלית והאזורית תקינה במנוחה ולאחר מאמץ
    סיכום

    תגובה קלינית למאמץ
    לא איסכמית
    לגובה אלקטרוקרדיוגרפית למאמץ:
    לא איסכמית
    איכות ההדמיה : טובה מאוד
    המיפוי תקין
    ממצאי המיפוי אין עדות לאיסכמיה במאמץ
    אין עדות לאוטם ישן
    התכווצותו של החדר השמאלי תקינה .
    הסבירות למחלה כלילית חסימתית נמוכה
    בוצע low dose protocol עם חשיפה מופחתת לקרינה
    שאלתי עם לפי התוצאה אין פגיעה בשריר הלב
    תודה מראש

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה דוקטור על התשובות
  • 29/07/2014 14:21
  • שאלה נוספת
  • מירי
  • 29/07/2014 12:52
  • שלום ד"ר גביש,
    תודה על תשובתך המקיפה והייעוץ המהיר. אני מודה לך שעדכנת לגבי התרופה החדשה - CORALAN
    בהחלט אתייעץ לגביה עם הקרדיולוג.
    בהתאם לפירוט שציינתי בנוגע למצבי, אשמח לדעת מהי ההתוויה של התרופה המוצעת ומה היתרון שלה על פני חוסמי בטא בהתחשב במצבי.
    שוב תודה רבה!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פעימות מוקדמות
  • מירי
  • 28/07/2014 09:10
  • שלום רב,
    בת 45. לפני כשנתיים אותרו בהולטר פעימות מוקדמות חדריות . אקו לב תקין לחלוטין. אותרו כ-300 פעימות חדריות ביממה. לעיתים בזוגות. מאז ביצעתי כמה הולטרים כולל חיבור ללופ ריקורדר וזה ההיקף פחות או יותר.
    לפני כ-7 חודשים היה אירוע VT קצר (שנמשך מס' שניות וכלל 7 פעימות מוקדמות רצופות עם דופק 130). הקרדיולוג לא ייחס לכך חשיבות (בהינתן אקו תקין - כל בדיקות האקו יצאו תקינות) אך מכיוון שהפעימות המוקדמות היו מלוות גם בדופק מהיר - המליץ על התחלת טיפול בנורמיטן. אני נוטלת את הנורמיטן במינון של 50 מ"ג (מחולק על פני היממה) וזה אמנם מסייע להורדת הדופק. אך מכיוון שלחץ הדם שלי נמוך בבסיסו - הכדור מוריד לי עוד יותר את לחץ הדם בעיקר בערב לחץ הדם יורד עוד יותר (ומגיע ל- 88/63).כמובן שזה מחליש מאד.
    יש לציין כי אני מרגישה כל פעימה מוקדמת בעת התרחשותה - כולל לפעמים רצף של פעימות. זה קורה במיוחד אחרי אוכל או פעילות, ובעיקר בעת מנוחה מוחלטת. השאלה- האם הנורמיטן לא אמור לסייע להפחתת הרגשת הפעימות או שהוא נועד בעיקר להורדת הדופק? האם כדאי לשקול עם הקרדיולוג החלפת הכדור בחוסם בטא אחר (קרדילוק או דרלין?)האם כדאי לשקול טיפול תרופתי עם כדור ממוקד להפרעות אלה ולא חסם בטא? האם זהו הכדור האולטימטיבי עם לחצי הדם שתיארתי? האם יש סכנה בפעימות אלה? האם יתכן כי כל זה קשור לגיל ולהורמונים? תודה רבה ומתנצלת מראש על הפירוט

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מירי, שלום רב. הנורמיטן אכן אמור לשפר את הממצאים ואת הרגשתך, אבל כמו שהרגשת - הוא גורם לירידת לחץ דם. בקרוב יתכנס לשוק התרופות הישראלי תרופה חדישה שנקראת CORALAN ומכילה את החומר שנקרא Ivabradine שמיועד למקרים המיוחדים, כמו אצלך. (יש כבר רופאים שקיבלו דוגמאות של תרופה זו לשימוש) הפרעות הורמונליות מחמירות את הפרעות הקצב. מומלץ לבצע מבחן מאמץ, במידה והפרעות הקצב מתרבות או מחמירות במאמץ - מומלץ טיפול תרופתי, ובמידה ונעלמות - הטיפול איננו הכרחי.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאלה נוספת
  • מירי
  • 29/07/2014 08:49
  • שלום ד"ר גביש,
    תודה על תשובתך המקיפה והייעוץ המהיר. אני מודה לך שעדכנת לגבי התרופה החדשה - CORALAN
    בהחלט אתייעץ לגביה עם הקרדיולוג.
    בהתאם לפירוט שציינתי בנוגע למצבי, אשמח לדעת מהי ההתוויה של התרופה המוצעת ומה היתרון שלה על פני חוסמי בטא בהתחשב במצבי.
    שוב תודה רבה!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא פרפור פרוזדורים

    
מחקר המתפרסם בגליון האחרון של ה Circulation מוצא כי גברים הנוטים להגיב בכעס ובעוינות למצבים שונים הם בעלי סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים ולמוות. במצב של פרפור פרוזדורים, הלב פועם בקצב מהיר מדי (...
פרפור פרוזדורים (AF) הוא מחלת לב שבה קצב פעימות הלב הופך לבלתי קבוע ומשתנה באופן תדיר. התופעה מתרחשת כתוצאה מאותות חשמליים לא סדירים הגורמים לחלקים מהלב להתכווץ ולהתרחב מהר יותר משאר חלקי הלב, וכך פוג...
מחקר חדשני מביא לדיון מחודש בחלופה לקומדין, תרופה נוגדת קרישה שלא נמצא לה תחלופה זה יותר מ-50 שנה, בוועדת הסל של משרד הבריאות. היקף העלות המשוער עבור החלופה החדשה ינוע בין 50-125 מיליוני שקלים. ...






חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה...קרא עוד
פרופ' בזיל לואיס פרופ' בזיל לואיס
מנהל מערך המחקר הקרד...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל