דיכאון (Depression)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.

לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.

שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:

1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.

למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.

התסמינים האופייניים לדיכאון

ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.

תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.

דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.

שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי

בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.

בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.

בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.

לפירוט כל סוגי הדיכאון, לחצו כאן

סימפטומים


תסמיני דיכאון כוללים:

· איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות

· הרגשת עצבות ודכדוך

· הרגשה של חוסר תקווה

· התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין

· בעיות בשינה

· קשיים בריכוז ובהתמקדות

· קשיים בקבלת החלטות

· עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה

· רגזנות

· חוסר מנוחה

· רגישות יתר

· תחושה של עייפות או חולשה

· תחושה שאתה חסר ערך

· איבוד עניין במין

· מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות

· בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.


סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, ביניהם:

· קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
· היסטוריה של התאבדויות במשפחה
· אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
· מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
· מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
· שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, 
  כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

· התאבדות
· התמכרות לאלכוהול
· התמכרות לחומרים
· חרדה
· מחלות לב ומחלות אחרות
· בעיות בעבודה או בלימודים
· עימותים בתוך המשפחה
· קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי.





פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ ד"ר קרני רובין עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • כאבי ראש
  • לי
  • 29/06/2015 20:45
  • שלום, האם ייתכן שכאשר לוקחים כדור במינון גבוה מהנחוץ יהיו כאבי ראש? כי כרגע אני לוקחת סרנדה במינון 200 מ״ג כבר 6 שבועות בגלל חרדה חברתית ויש לי כרבי ראש וחרדה. מה ניתן לעשות? האם להוריד במינון או לעבור לכדור אחר או שאולי להמשיך עוד כמה חודשים ולראות אם יהיה שיפור כי הבנתי שלוקח הרבה זמן לסרנדה לפעול. תוגה מראש ד״ר קרני :)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ללי שלום
  • ר.צ.
  • 29/06/2015 22:58
  • תופעה מוזרה של כאבים
  • אלכס
  • 29/06/2015 20:07
  • שלום ד"ר קרני, אני מניח שהניסוח בפעם הקודמת שפירסמתי שאלה לא היה טוב ולכן ההודעה נמחקה, אני אנסה הפעם לנסח בצורה פחות פוגענית. עד לפני כמה ימים לקחתי איקסל במינון של 100 מ"ג, היתה תופעת לוואי של כאבים באיזור השלפוחית וגם מה שנקרא לו "האיזורים האורולוגיים". כעת אני לוקח אפקסור במינון של 75 מ"ג ושוב ישנה תופעה של כאבים באותם איזורים. האם זו תופעת לוואי ידועה של האפקסור? האם זה עובר? האם זה נשמע כמשהו שדורש כבר התיחסות של אורולוג? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סליחה, בעצם ראיתי שההודעה שלי לא נמחקה
  • אלכס
  • 29/06/2015 20:09
  • הפרעה דו-קוטבית
  • אלון
  • 24/06/2015 11:41
  • שלום וברכה האם אירוע מאני-פסיכוטי בעקבות נטילה של 60 מ"ג פאקסט (סרוקסט), מעיד על הפרעה דו קוטבית? הפסיכיאטר דאז אמר שלאנשים שאין להם נטייה להפרעה דו קוטבית, גם אם ייטלו 60 מ"ג פאקסט זה לא ישפיע עליהם ויכניס אותם למאני-פסיכוטי כמו שהשפיע עליי.. הוא היה פסיכיאטר פרטי, אבחן לי הפרעה דו קוטבית... לאחר שנתיים הייתי באשפוז, שם לא אובחנה מחלה נפשית, אובחן רק הפרעת אישיות מעורבת - mixed personality disorder אובחנה הפרעת אישיות מקלסטר B וC כרגע מטופל בלמיקטל 200 מ"ג לוסטרל 50 מ"ג ואיטומין 10 מ"ג (לשינה) יש עדיין מרכיבים דיכאוניים, אם כי אני מתפקד כלפיי חוץ, אך בפנים בלב אני בדיכאון ופסימי... נמצא במעקב בבית חולים לנפגעי נפש אך מרגיש שאין אינטרקציה כ"כ טובה עם הפסיכיאטר ושהוא לא קשוב אליי כ"כ (לא נותן לי הסברים על תהליך טיפולי ועל התרופות). בגלל שזו מרפאה ציבורית נראה כאילו "אין לו זמן".. האם כדאי לעבור לרופא פרטי..? רוצה לעבור לסימבלטה אבל הפסיכיאטר כרגע מביע התנגדות...למרות שעדיין יש מרכיבים דיכאוניים.. בעיקר נמצא אצלי תמיד אפיזודה מעורבת..(כלפיי חוץ מתפקד והכול תקין, נמצא עם בת זוג עם חברים יוצא מבלה צוחק..) כלפיי פנים פסימיות חוסר תקווה מרגיש רע.. :\ מה מומלץ לעשות במקרה כזה..? באשפוז לפניי שנה תמיד עלתה השאלה האם זו רק הפרעת אישיות או שזה תהליך של התפתחות זחלנית של מחלה... תודה מראש על העזרה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לאלון שלום, לדעתי הצדק הוא עם הפסיכיאטר הראשון שלך. לצורה ביפולארית כזו קוראים הפרעה מסוג של Bipolar II. בעיקרון, הדיכאונות של חולים ביפולאריים אין זה משנה אם זה מסוג I או II הם דיכאונות עקשניים. אני נוהגת לטפל בחולים מסוג זה עם למיקטל 75 - 100 מ"ג בשילוב עם נוגד דיכאון שיכול להיות גם סימבלטה ולעיתים גם אביליפיי במינון של 2.5 - 7.5 מ"ג. ברגע שהדיכאון חולף, יש להפסיק מיד את מתן נוגד הדיכאון ולעלות את מינון האביליפיי ל 10 - 15 מ"ג. זה וודאי שאיננו תהליך זחלני. לגבי מעבר לרופא פרטי, זו החלטה אישית. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עוד שאלה
  • אלון
  • 29/06/2015 19:56
  • היי ד"ר קרני, תודה רבה על המענה! יש לי שאלה למה את ממליצה לטפל ב75 או 100 מ"ג למיקטל ולא 200 מ"ג כמו שהפסיכיאטר נתן לי? מה ההבדלים? זה לא כמה שיותר - יותר טוב? ומה ההבדל בין סימבלטה ללוסטרל? לגבי אביליפיי יש לי טראומה מתרופות אנטי פסיכוטיות שעשו אותי זומבי (סרוקוואל, סוליאן)... בגלל זה עברתי ללמיקטל..

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

  מאמרים לפי נושא דיכאון

  מאמרים נוספים  
אחת השאלות שעולות אצל משפחות שבנן מתגלה כפגוע נפש היא, מה הוא יכול לעשות? האם חייו ישתנו מעתה? האם הוא יוכל עוד לתפקד או שמא מהרגע בו התגלתה הפגיעה, אזי שחייו משותקים והוא יזדקק כל העת לתמיכה ועזרה? ...
במהלך השנים, עסקו לא מעט ספרים ומחקרים בהתגבשות הזהות המינית אצל מתבגרים, נערים ונערות. בעשורים האחרונים החלו להיכתב ולהתפרסם מחקרים רבים על אופי התגבשותה של הזהות המינית אצל מתבגרים אשר חשים משיכה מי...
על מנת לאבחן דיכאון, רופא עשוי לערוך בדיקה גופנית ולשאול שאלות בנוגע להיסטוריה הרפואית של הילד. ייתכן שתתבקשו למלא טופס בנוגע לתסמינים של ילדכם. הרופא עשוי לשאול את הילד שאלות בכדי ללמוד עוד על הד...
רקע לתופעה מקובל להתבונן בחיי הפרט, ושל המשפחה כתהליך שקיימים בו שלבים. בין שלב לשלב יש תקופות מעבר. השלבים הם אוניברסאליים אך נראים אחרת מתרבות לתרבות. השלב שאנו מדברים עליו במצב נורמטיבי הוא...
נדמה שאין תקופה בחייו של אדם אשר התעסקו בה כמו תקופת גיל ההתבגרות. מאפייני גיל ההתבגרות זכו לאינספור מחקרים ומאמרים. נכתבו עליה ספרים ונעשו עליה סרטים. לא לחינם עשו זאת, הרי תקופת גיל ההתבגרות היא התק...
תקופת גיל ההתבגרות היא התקופה השנייה בחייו של הילד. בה הוא חווה שינויים פיזיולוגיים קיצוניים. אך להבדיל מהתקופה הראשונה, בה היה תינוק, בגיל ההתבגרות הוא מודע ומבחין בשינויים שהוא עובר, וחווה אותם בזמן...
מהו דיכאון ילדים? דיכאון הוא הפרעת מצב רוח רצינית שעלולה לגזול את האושר מחייו של ילד. זה נורמלי שילד "מצוברח" או עצוב מדי פעם. תתוכלו לצפות לתחושות שכאלה לאחר מותה של חיית מחמד או מעבר לע...
איך אדע אם יש לי OCD? אדם הסובל מ-OCD עלול לחוות: פחד מפני זיהום או מחלה קשה. הקפדה מוגזמת על כך שהכל יהיה מסודר בדיוק באופן מסוים. דימויים נוראיים ב...
אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה אצל הנפגע, אלא גם שבר משפחתי אצל בני המשפחה, ויש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים בכדי למזער את השפעו...
כאשר אנשים חווים פגיעה מינית, ישנו רצון להתנתק מהאירוע, להדחיק אותו ולנסות לשכוח ממנו לגמרי. מחקרים רבים מראים שניסיון זה בדרך כלל נכשל ורק מעצים את תחושת החרדה והבדידות של נפגעי תקיפה מינית. לכן הר...






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי
למידע נוסף >
ד"ר יוסף חלבן ד"ר יוסף חלבן
מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב"
למידע נוסף >

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל