דיכאון (Depression)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.

לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.

שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:

1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.

למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.

התסמינים האופייניים לדיכאון

ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.

תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.

דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.

שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי

בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.

בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.

בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.

לפירוט כל סוגי הדיכאון, לחצו כאן

סימפטומים


תסמיני דיכאון כוללים:

· איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות

· הרגשת עצבות ודכדוך

· הרגשה של חוסר תקווה

· התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין

· בעיות בשינה

· קשיים בריכוז ובהתמקדות

· קשיים בקבלת החלטות

· עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה

· רגזנות

· חוסר מנוחה

· רגישות יתר

· תחושה של עייפות או חולשה

· תחושה שאתה חסר ערך

· איבוד עניין במין

· מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות

· בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.


סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, ביניהם:

· קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
· היסטוריה של התאבדויות במשפחה
· אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
· מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
· מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
· שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, 
  כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

· התאבדות
· התמכרות לאלכוהול
· התמכרות לחומרים
· חרדה
· מחלות לב ומחלות אחרות
· בעיות בעבודה או בלימודים
· עימותים בתוך המשפחה
· קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי.





פורום טיפול באוטיזם, אספרגר ו-PDD בנוירופידבק

ד"ר דורון תודר

ד"ר דורון תודר טיפול בהפרעות בטכנולוגיית נוירופידבק
ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר, מנהל המרכז הרפואי נוירוקליניק בר"ג ובב"ש לטיפול בנוירופידבק; מנהל מרפאת החרדה והיחידה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ספקטרום
  • לי
  • 13/04/2017 00:22
  • היי. לאחר מליון בדיקות נאמר לנו כי ייתכן ובני בן 12 בספקטרום האוטוסיטסטי הפסיכיאטרית שבדקה אותו אמרה שיש לו בין הייתר בעיות בתקשרות חברתית והפנתה אותנו למישהו דמתמחה בזה. מה שאני כאמא רואה זה שהבן שלי מדבר בשפה מוזרה בקולות מוזרים בדיבור בפה סגור מעט, לעיתים תנועות ידיים מרובות..לא מעניין אותו מסיבות בכיתה או פעילות חברתית האם הטיפול שלך יכול לסייע?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב סליחה על העיכוב בתשובה. את מתארת מצב מאוד אופייני לילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק נחקר רבות באוכלוסיה זו ויש מאמרים מדעיים בהשתתפות מאות ילדים ברחבי העולם. כלל המחקרים מעידים על אחוזי תגובה ניכרים באוכלוסיה זו (מעל 90% מהילדים משתפרים בעקבות טיפול זה). מניסיוני אוכלוסיית הילדים עם PDD הם הקבוצה שמגיבה הכי מהר והכי טוב לטיפול בנוירופידבק. הטיפול מביא לשיפור במרכיבים הבסיסיים ביותר של ההפרעה ומשפר תקשורת והבנה חברתית כמו גם את כל נושא הדיבור. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טיפול בביו או בניו לאוטיזם
  • דיקלה מאור
  • 09/12/2013 12:50
  • יש לי ילדה עם אוטיזם ודברתי עם כמה מומחים שמטפלים בביופידבק ואמרו לי שנויופידבק לא מתאים לאוטיזם מה אתה יכול להסביר לי מה מתאים יותר ולמה? כי גם אמרו לי שהביו.. נישאר לתמיד והניו... יכול לחזור למה שהיה מודה לך עם תוכל לענות לי במהרה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב התשובות שקיבלת אינן מדוייקות. ביופידבק דורש מהמטופל ללמוד לשלוט על פרמטרים פיזיולוגיים כמו דופק לב ועוד. זה דורש שיתוף פעולה. ההשפעה של טיפולים אלה על המהות של האוטיזם מוגבלת מאוד... כמובן שאם ילד עם אוטיזם סובל מחרדה ניתן לעזור לו באמצעות ביופידבק אבל זה לא מטפל באוטיזם עצמו. נוירופידבק משנה את איך שהמוח עובד. ולכן הוא מטפל במהות של האוטיזם: בחיברות, בקשר העין ועוד. ההשפעה של ביופידבק תלויה ברצון של האדם. נוירופידבק משנה את המוח גם בלי רצונו המפורש של המטופל. אני לא מכיר מחקר אחד שבדק את ההשפעה של ביופידבק לטווח ארוך באוטיזם. יתכבדו המטפלים שאיתם התייעצת וייראו מאמרים כאלה. באתר שלי את יכולה לקרוא בעברית דוגמא למאמר שפורסם בתחום הכתובת היא : http://www.neuroclinic.co.il/Article-Autism.php עוד מאמר מעניין הוא המחקר הזה בו טופלו 150 ילדים עם אספרגר באמצעות נוירופידבק במהלך שנים רבות. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19908142 בנוסף אציין שעל פי ניסיוני האישי, הטיפול באוטיזם בעזרת נוירופידבק, הוא יעיל ביותר. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טיפול באוטיזם בנויפידבק
  • דיקלה מאור
  • 09/12/2013 13:50
  • תודה ד"ר דורון תודר תתקן אותי עם אני טועה הטיפול בניופיגבק טוב ועוזר לאוטיזם אבל זה יכול לחזור אחריי זמן מה מהטיפול ויכול לתקן תדר אחד במוח ולקלקל תדר אחר האם זה נכון?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול בנוירופידבק משפר את המצב לשנים רבות. ישנם מחקרים המוכיחים את יעילות הטיפול גם שנה ושנתיים מתום טיפול. מאמרים אחרים מלמדים שגם שנים רבות מתום הטיפול ההשגים נשמרים. ביחס לתופעות הלוואי : נוירופידבק יכול לעשות תופעות לוואי ! ברור שאם עושים אימון לא נכון אזי יכולות להיווצר בעיות. לכן חשוב שהטיפול ייעשה על ידי אנשי מקצוע שמבינים היטב בכל הקשור לנוירופיזיולוגיה. בטיפול מקצועי הסיכון לתופעות לוואי ולבעיות הוא מאוד נמוך יחסית. לצערי משרד הבריאות לא מבין את המשמעות של הדברים ולכן הטיפול עדיין פרוץ. זה נשמע מגוחך- יש טיפול שמשפיע על איך שהמוח עובד- והוא יכול להינתן על ידי אנשים שהם לא אנשי מקצוע מוסמכים (נויורפסיכולוגים, פסיכולוגים, רופאים וכן הלאה). באופן עקרוני חשוב להבין- טיפול שרק יכול לעזור ולא יכול לעשות כל בעיה בד"כ הוא לא טיפול. אתן דוגמא: אם מתקנים חיברות אצל ילד בגיל 15, שכל חייו נמנע מיצירת קשרים הרי זה דבר חיובי. אבל הילד לא ממש יודע כיצד ליצור קשרים. הוא לא עבר תהליך רגיל של חיברות שהחל בגיל גן והתבשל לאיטו עד גיל הנעורים ! פעמים רבות אז מופיעות בעיות התנהגות שלא היו קודם. זו לכאורה תופעת לוואי של הטיפול. זה לא בהכרח דבר שלילי. אבל צריך להכיר את זה ולהכין לקראת זה ולהתמודד עם הבעיה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • נוירו פידבק לאוטיזם
  • רותי ויעלי
  • 20/01/2017 11:46
  • בתי לוקה באוטיזם בתפקוד בינוני ועברה תהליך קצר של נוירו פידבק. באופן בהיר ביותר ראינו את השינוי ואנחנו בכוונה להמשיך. המרפאה של ד"ר דורון תודר מקצועית ואדיבה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הגישה ביו רפואית
  • אורן
  • 30/11/2016 13:22
  • שלום רב התשובה חיובית. טכנולוגיית נוירופידבק מביאה לשינוי במוח. מחקרים שונים הוכיחו כי הטיפול מביא בין השאר לעליה בקשרים שבין הנוירונים ולכן יש עליה הן בכמות החומר האפור והן בכמות החומר הלבן שבמוח. מבחינתי - טיפול זה שקול לכל טיפול ביולוגי תרופתי או אחר. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

  מאמרים לפי נושא דיכאון

  מאמרים נוספים  
אחת השאלות שעולות אצל משפחות שבנן מתגלה כפגוע נפש היא, מה הוא יכול לעשות? האם חייו ישתנו מעתה? האם הוא יוכל עוד לתפקד או שמא מהרגע בו התגלתה הפגיעה, אזי שחייו משותקים והוא יזדקק כל העת לתמיכה ועזרה? ...
במהלך השנים, עסקו לא מעט ספרים ומחקרים בהתגבשות הזהות המינית אצל מתבגרים, נערים ונערות. בעשורים האחרונים החלו להיכתב ולהתפרסם מחקרים רבים על אופי התגבשותה של הזהות המינית אצל מתבגרים אשר חשים משיכה מי...
על מנת לאבחן דיכאון, רופא עשוי לערוך בדיקה גופנית ולשאול שאלות בנוגע להיסטוריה הרפואית של הילד. ייתכן שתתבקשו למלא טופס בנוגע לתסמינים של ילדכם. הרופא עשוי לשאול את הילד שאלות בכדי ללמוד עוד על הד...
רקע לתופעה מקובל להתבונן בחיי הפרט, ושל המשפחה כתהליך שקיימים בו שלבים. בין שלב לשלב יש תקופות מעבר. השלבים הם אוניברסאליים אך נראים אחרת מתרבות לתרבות. השלב שאנו מדברים עליו במצב נורמטיבי הוא...
נדמה שאין תקופה בחייו של אדם אשר התעסקו בה כמו תקופת גיל ההתבגרות. מאפייני גיל ההתבגרות זכו לאינספור מחקרים ומאמרים. נכתבו עליה ספרים ונעשו עליה סרטים. לא לחינם עשו זאת, הרי תקופת גיל ההתבגרות היא התק...
תקופת גיל ההתבגרות היא התקופה השנייה בחייו של הילד. בה הוא חווה שינויים פיזיולוגיים קיצוניים. אך להבדיל מהתקופה הראשונה, בה היה תינוק, בגיל ההתבגרות הוא מודע ומבחין בשינויים שהוא עובר, וחווה אותם בזמן...
מהו דיכאון ילדים? דיכאון הוא הפרעת מצב רוח רצינית שעלולה לגזול את האושר מחייו של ילד. זה נורמלי שילד "מצוברח" או עצוב מדי פעם. תתוכלו לצפות לתחושות שכאלה לאחר מותה של חיית מחמד או מעבר לע...
איך אדע אם יש לי OCD? אדם הסובל מ-OCD עלול לחוות: פחד מפני זיהום או מחלה קשה. הקפדה מוגזמת על כך שהכל יהיה מסודר בדיוק באופן מסוים. דימויים נוראיים ב...
אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה אצל הנפגע, אלא גם שבר משפחתי אצל בני המשפחה, ויש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים בכדי למזער את השפעו...
כאשר אנשים חווים פגיעה מינית, ישנו רצון להתנתק מהאירוע, להדחיק אותו ולנסות לשכוח ממנו לגמרי. מחקרים רבים מראים שניסיון זה בדרך כלל נכשל ורק מעצים את תחושת החרדה והבדידות של נפגעי תקיפה מינית. לכן הר...






רופאים בתחום
ד"ר שלומית כהן ד"ר שלומית כהן
רופאה פסיכיאטרית מומחית קרא עוד
הכי נצפים
דורבן – האם הרגל תכאב לנצח?

דורבן – האם הרגל תכאב לנצח?

להמשך קריאה >>
נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

נתפס לכם הגב? אולי ההסבר לכך נעוץ "באפקט הבצק"

להמשך קריאה >>
"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

"בדיקת זרע אחת פשוטה העניקה לנו משפחה"

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל