x סגור

דיכאון (Depression)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.

לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.

שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:

1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.

למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.

התסמינים האופייניים לדיכאון

ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.

תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.

דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.

שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי

בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.

בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.

בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.

לפירוט כל סוגי הדיכאון, לחצו כאן
פסיכיאטר מומחה לילדים ולמבוגרים.מנהל מרפאת בריאות הנפש והפרעות קשב לילדים של שרותי בריאות מכבי

סימפטומים


תסמיני דיכאון כוללים:

· איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות

· הרגשת עצבות ודכדוך

· הרגשה של חוסר תקווה

· התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין

· בעיות בשינה

· קשיים בריכוז ובהתמקדות

· קשיים בקבלת החלטות

· עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה

· רגזנות

· חוסר מנוחה

· רגישות יתר

· תחושה של עייפות או חולשה

· תחושה שאתה חסר ערך

· איבוד עניין במין

· מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות

· בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.


סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, ביניהם:

· קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
· היסטוריה של התאבדויות במשפחה
· אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
· מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
· מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
· שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, 
  כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

· התאבדות
· התמכרות לאלכוהול
· התמכרות לחומרים
· חרדה
· מחלות לב ומחלות אחרות
· בעיות בעבודה או בלימודים
· עימותים בתוך המשפחה
· קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי.





פורום חרדה

ד"ר ניר עישר

ד"ר ניר עישר
ד"ר ניר עישר הינו מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. כמו כן, מנהל פיתוח וחדשנות במכון פסגות. ד"ר ניר עישר יוזם את היום הבינלאומי לבדיקת דיכאון וחרדה בישראל, הנערך בארץ מדי שנה, מאז שנת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • טיפול תרופתי בחרדה בעזרת ציפרלקס
  • טליה
  • 23/10/2014 20:05
  • שלום
    לפני כשש שנים התחלתי להשתמש בציפרלקס. אני סובלת מסוג של חרדתיות כרונית. אין לי התקפי חרדה אלא רמות חרדה מוגברות באופן שגרתי. לאחר תקופה של כשנתיים התחלתי תהליך כניסה להיריון ואז הפסקתי ליטול. חזרתי לאחר הלידה כאשר חוויתי סוג של 'חרדה אחרי לידה' די עוצמתית. זה היה לפני כשלוש שנים. לפני כ8 חודשים הפסקתי שוב כאשר ניסיתי שוב להיכנס להיריון. מאז אני חושבת על לחזור ולקחת את התרופה אך יש לי התלבטות 1. כיצד משפיעות ההפסקות והלקיחות החוזרות של התרופה על המוח וההתנהגות, 2. האם בכלל ידוע לטווח ארוך אילו השפעות יש לנטילה של תרופה כזו. אני מודעת לכך שגם התמודדות עם מתח כרוני מאד לא בריאה. אשמח לשמוע את דעתך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדה ודיכאון ללא פיתרון
  • שרון
  • 21/10/2014 20:30
  • בן 49 ,לפני כ17 שנה אובחנתי שיש לי בעיה נפשית ושמה חרדה, כתוצאה מתחושות המלוות בהרגשת אי שקט, לא רגוע, מתוח, מצב רוח ירוד הייתי בטיפולים פסיכולוגים שלא עזרו ולאחר שכנועים רבים הסכמתי ללכת לפסיכיאטרית ,לקחתי ציפרמיל 20 מ"ג שעזר לי מאוד ובמשך שנתיים הרגשתי מצוין, כאשר לאחר שנה הפסקתי את לקיחת הכדורים שנה לפי בהנחיית הפסיכיאטרית (בדיעבד התברר שזו הייתה טעות חיי), משנת 2004 חזרה לי החרדה ומאז אני סובל ניסיתי המון תרופות: ציפרמיל,ציפרלקס,סרוקסט,לוסטרל,פלוטין,מירו,
    אפקסור, שלצערי לא עזרו, כלומר ניסיתי את הכדורים ממשפחת הSSRI והSNRI שלא עזרו, לפני כ 7 שנים קיבלתי מרוניל שלא כל כך עזר ואני עם התרופה הזאת עד היום עם מינון של 150 מ"ג בממוצע ועכשיו אני בשלבי עליית מינון עד ל 225 מ"ג(3כפול 75 מ"ג SR) אני עדיין מרגיש מתוח לא רגוע וללא מצב רוח ותחושה של ראש כבד מכדורים, הסיבה שאני לא מחליף את הכדור הנה הסבל הנוראי שעברתי במעבר בין התרופות הרשומות לעיל, כלומר התופעות לוואי של בחילות הקאות היו קשים לי ביותר.
    שאלותיי:
    1. האם יש סכנה בכך שאני לוקח תרופת מרוניל במשך 7 שנים? האם התרופה ממכרת?
    2. ד"ר מה אתה ממליץ לי לעשות, אני פשוט אובד עצות ,אני עובד בתפקיד ניהולי בחברת ביטוח מזה כ 25 שנה ,הקושי שלי בעיקר בעבודה ,
    אני חושש לקחת כדורים ממשפחת בנזודיאזפינים ,שמא אתמכר אליהם, את כמות הסיגריות הגדלתי לחצי קופסה ביום ,כביכול ע"מ להירגע אבל בפועל זה לא מרגיע,
    אודה לכבודו לעזרה דחופה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדת בליעה
  • מלאני
  • 24/03/2014 17:34
  • שלום אני בת 23, בחורה בריאה בד״כ לפני כשלוש שנים התחילו לי התקפי חרדה בגלל סיבות אישיות שטופלו והפסיקו. לפני כחודש וחצי ההתקפי חרדה חזרו ובנוסף התחילה לי חרדת בליעה, פחד להיחנק מהאוכל ובנוסף פחד לבלוע את הלשון בזמן האכילה והבליעה לפני כיומיים התחלתי את הטיפולים לחרדות שוב שכוללים דיקור סיני. השאלה שלי אם הפחד מהבליעה של הלשון בזמן האכילה והבליעה הוא הגיוני? קורה שיש לי מצבים שאני מפחדת לבלוע את הרוק ומהלחץ אני מנסה לבלוע אויר שלא נבלע כי מן הסתם אין לי מה לבלוע. תודה מראש על התשובה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום טיפול יעיל בפחדים וחרדות מביא את האדם הסובל להבין את הבעיה שלו, לדעת מה מגביר את הפחדים והחרדות ואיך משתלטים עליהם ובתום התהליך במקום שהחרדות ישתלטו עליו הוא שולט על חייו. הוא גם לומד איך לגרום לכך, שהפחדים והחרדות לא יחזרו. המייחד את הפחדים והחרדות היא חשיבה הכפולה, עכשיו שאת קוראת את המילים הללו ואת יחסית רגועה, את יודעת שהתחושות האלה שהיו לך בפה ועוד יהיו לך לא גרמו לבליעת לשון או נזק אחר ואת יכולה לנבא שרוב הסיכויים שזה גם לא יקרה בעתיד כשהתופעות יופיעו מחדש. אבל, מרגע שהפחדים והחרדות מופיעים בשנית בדרך כלל התוצאה היא מהפך בצורת החשיבה שלך ומרגע זה את בטוחה שהפעם זה שונה שהסימנים הנוכחיים הם בטוח סימן שתחנקי, תבלעי את הלשון ותמותי. הבנה זו היא תנאי מקדים להתחיל טיפול, כדי שאת תוכלי למנוע את ההתקף הבא ושהדבר לא יחזור יותר, זה צריך לרדת מרמת ההיגיון שאת קוראת זאת לרמת ההפנמה שהתגובה האוטומאטית שלך תהייה התמודדות נכונה עם הפחדים והחרדות ולא בריחה והימנעות כפי שאת עושה כרגע. כל שיטה שתשתמשי בה כדי לפתור את בעית הפחד והחרדה צריכה לכלול את השליטה שלך בתהליך. בהצלחה ד"ר ניר עישר

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תגובה קצת מאוחרת , אבל ממישהי עם הרבה נסיון
  • מישהי שקצת יודעת
  • 21/06/2014 18:08
  • היי
    קודם כל אני בטוחה ב-90% שאת נמצאת בסביבה לא טובה - סביבה עם מריבות , אולי סביבה חרדתית או סביבה שכל הזמן לא מרוצים ממך ודורשים לרצות ומתאכזבים ומבקרים אותך. אם זה אכן כך - אני מציעה לך דחוף לשנות את הסביבה כי החלמה ושינוי חיובי דורשים סביבה תומכת ולא ביקורתית כזאת.
    דבר שני אל תלחצי - אני יכולה להגיד לך שאני מתמודדת עם זה מאז שאני ילדה בת 10 , ואני אתן לך כמה טיפים שמאד יועילו לך :
    הבוקר שאחרי השינה הוא הזמן הכי טוב לאכול - כי את קמה בלי חרדות ומסוגלת לבלוע + עם תאבון , וחוץ מזה האפקט אחרי שינה זה כמו אחרי כדור הרגעה או תרפיית הרגעה. זה גם הזמן לעבוד על עצמך ו"להכריח" את עצמך לבלוע ביסים של אוכל בצורה נורמלית .
    דבר שני - אל תתיאשי אף פעם , כי את בסוף תוכלי לאכול , ואם את מרגישה שאת בלופ של חרדה , אז אל תלחמי עם האוכל באותו רגע , תלכי קצת לנוח ומיד אחר כך תוכלי לאכול יותר (תזכרי שלמנוחה יש אפקט של הרגעה הכי טובה)
    לגבי החרדה לבלוע לשון - אין לך שום סיבה לפחד בגלל שאת בן אדם כמו כולם ואין סיבה שתבלעי את הלשון , כמו שאני לא בולעת את הלשון , כמו שהחברות שלך לא בולעות את הלשון. גם אם את תפחדי זה לא ייגרום לך לבלוע את הלשון.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מעניין לקרוא מישהי שיש לה נסיון טוב עם בעיות בליעה. אני חושב שזה מאיר עיניים ויכול להבהיר דברים לקורא. חלק מהדברים שכתבת הם התנסויות אישיות, כמו למשל יחס החברה, שיכול או לא להיות בעייתי גם אצל קוראים נוספים. הבריחה ושינוי המקום, אינם משנים, ברוב המוחלט של המקרים את בעיית הבליעה. גם הניסיון שלך שבבקר קל יותר, אינו משותף לרוב הסובלים מבעיות בליעה. חשוב לזכור שמטפל מנוסה ימצא את המאפיינים האישיים של הפציינט וילמד אותו להתמודד ולהתגבר על הבעייה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עזרה בחרדת בליעה
  • צפריר אמיתי
  • 06/10/2014 18:36
  • הי,
    מוזמנת לנסות את התהליך שבקטע הוידיאו שבקישור. הוא מיועד לעזרה בגלובוס היסטריקוס אך יכול לתת כיוון ועזרה.
    בהצלחה,
    צפריר.
    https://www.youtube.com/watch?v=ry2ziGezWL0

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה על המלצתך, שמאפשרת לי לדבר על משהו, שאין לנו אפשרות לדון בו. הסרט שהקישורית מובילה אליו, עוסק במה שקראו לפני 50 שנה גלובוס היסטריקוס, והוא סימפטום ידוע של חרדות, באופן כללי. הטיפול המתואר הוא שילוב של אמירה חיובית, (ניסיון כושל משנות ה- 60, שלא עובד אף פעם): "אמור לעצמך את ההפך מהאמת או מאמונתך" וואריאציה של EMDR שהיא שיטת טיפול מורכבת ומלאה והפוכה לגמרי ממה שמופיע בסרט. למרות האמור לעיל, הגישה שבסרט יכולה, במקרים נדירים להיות יעילה. אבל כאמור, הבעייה כאן היתה של פחד מבליעה, וזה סיפור אחר. הלואי שבפחד בליעה, יכולנו להגיד: "אני בולע רגיל, האוכל יורד לי חלק,... עם או ללא נגיעות בגופנו במקום זה או אחר, ולהבריא. הייתי מזמין את מר צפריר אמיתי ללמד בקורסים שלנו. כפי שידוע, איננו מרוצים מעצמנו ואיננו נחים על זרי הדפנה, למרות שהשתפרנו מאוד ב- 60 השנים האחרונות. אנחנו מחפשים ומנסים כל הזמן, חידושים, מתוך תקווה שזה יסייע יותר לאנשים שסובלים, ממה שידוע לנו כיום. לצערי, הדרך הזו, שבסרט לא יכולה לעזור במקרה שלנו. תודה רבה על שאיפשרת לי להבהיר את עמדתי בנקודה זו, ד"ר ניר עישר

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא דיכאון

  מאמרים נוספים  
אחת השאלות שעולות אצל משפחות שבנן מתגלה כפגוע נפש היא, מה הוא יכול לעשות? האם חייו ישתנו מעתה? האם הוא יוכל עוד לתפקד או שמא מהרגע בו התגלתה הפגיעה, אזי שחייו משותקים והוא יזדקק כל העת לתמיכה ועזרה? ...
במהלך השנים, עסקו לא מעט ספרים ומחקרים בהתגבשות הזהות המינית אצל מתבגרים, נערים ונערות. בעשורים האחרונים החלו להיכתב ולהתפרסם מחקרים רבים על אופי התגבשותה של הזהות המינית אצל מתבגרים אשר חשים משיכה מי...
על מנת לאבחן דיכאון, רופא עשוי לערוך בדיקה גופנית ולשאול שאלות בנוגע להיסטוריה הרפואית של הילד. ייתכן שתתבקשו למלא טופס בנוגע לתסמינים של ילדכם. הרופא עשוי לשאול את הילד שאלות בכדי ללמוד עוד על הד...
רקע לתופעה מקובל להתבונן בחיי הפרט, ושל המשפחה כתהליך שקיימים בו שלבים. בין שלב לשלב יש תקופות מעבר. השלבים הם אוניברסאליים אך נראים אחרת מתרבות לתרבות. השלב שאנו מדברים עליו במצב נורמטיבי הוא...
נדמה שאין תקופה בחייו של אדם אשר התעסקו בה כמו תקופת גיל ההתבגרות. מאפייני גיל ההתבגרות זכו לאינספור מחקרים ומאמרים. נכתבו עליה ספרים ונעשו עליה סרטים. לא לחינם עשו זאת, הרי תקופת גיל ההתבגרות היא התק...
תקופת גיל ההתבגרות היא התקופה השנייה בחייו של הילד. בה הוא חווה שינויים פיזיולוגיים קיצוניים. אך להבדיל מהתקופה הראשונה, בה היה תינוק, בגיל ההתבגרות הוא מודע ומבחין בשינויים שהוא עובר, וחווה אותם בזמן...
מהו דיכאון ילדים? דיכאון הוא הפרעת מצב רוח רצינית שעלולה לגזול את האושר מחייו של ילד. זה נורמלי שילד "מצוברח" או עצוב מדי פעם. תתוכלו לצפות לתחושות שכאלה לאחר מותה של חיית מחמד או מעבר לע...
איך אדע אם יש לי OCD? אדם הסובל מ-OCD עלול לחוות: פחד מפני זיהום או מחלה קשה. הקפדה מוגזמת על כך שהכל יהיה מסודר בדיוק באופן מסוים. דימויים נוראיים ב...
אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה אצל הנפגע, אלא גם שבר משפחתי אצל בני המשפחה, ויש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים בכדי למזער את השפעו...
כאשר אנשים חווים פגיעה מינית, ישנו רצון להתנתק מהאירוע, להדחיק אותו ולנסות לשכוח ממנו לגמרי. מחקרים רבים מראים שניסיון זה בדרך כלל נכשל ורק מעצים את תחושת החרדה והבדידות של נפגעי תקיפה מינית. לכן הר...






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל