x סגור

דיכאון (Depression)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.

לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.

שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:

1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.

למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.

התסמינים האופייניים לדיכאון

ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.

תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.

דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.

שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי

בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.

בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.

בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.

לפירוט כל סוגי הדיכאון, לחצו כאן
מומחה לפסיכיאטריה. עובד במשרד הבריאות ובמכבי שירותי בריאות.

סימפטומים


תסמיני דיכאון כוללים:

· איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות

· הרגשת עצבות ודכדוך

· הרגשה של חוסר תקווה

· התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין

· בעיות בשינה

· קשיים בריכוז ובהתמקדות

· קשיים בקבלת החלטות

· עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה

· רגזנות

· חוסר מנוחה

· רגישות יתר

· תחושה של עייפות או חולשה

· תחושה שאתה חסר ערך

· איבוד עניין במין

· מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות

· בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.


סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, ביניהם:

· קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
· היסטוריה של התאבדויות במשפחה
· אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
· מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
· מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
· שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, 
  כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

· התאבדות
· התמכרות לאלכוהול
· התמכרות לחומרים
· חרדה
· מחלות לב ומחלות אחרות
· בעיות בעבודה או בלימודים
· עימותים בתוך המשפחה
· קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי.





פורום מאניה דיפרסיה

ד"ר דנה סלומי

ד"ר דנה סלומי מומחית בפסיכיאטריה למבוגרים.
מומחית בפסיכיאטריה למבוגרים. פסיכיאטרית בכירה למבוגרים בבית החולים גהה, ביחידה להפרעת קשב וריכוז. מרצה לסטודנטים לרפואה ב- Sackler Medical School של אוניברסיטת תל אביב בתחומים הקשורים לסכיזופרניה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • תשובה לטיפול נוכחי בבי פולר
  • רינה ג
  • 19/08/2014 12:14
  • שלום ד"ר סלומי,
    כבר כתבתי על בעייתי להזכיר אני בת 64 וסובלת מספר שנים מבי פולר. מתפלא שלא קיבלתי תשובה. לפני מספר ימים הפסיכאטרית שלי שינתה מעט את הטיפול. הוסיפה לי ל-200 למיקל עוד 50 מ"ג בצהריים (בבוקר עם ה-200 מ"ג למיקטל לוקחת 10 מ"ג ציפרלקס) בערב לקחתי 15 מ"ג מירו במשך מספר שנים ולפעמים ללא ברירה לקחתי על דעת עצמי קלונקס 0.5 מ"ג.
    עכשיו אמרה לי להפסיק את המירו שכנראה כבר לא עוזר ונתנה לי פרפנאן 4 מ"ג. בלילה ישנתי מעט ובסביבות שעה 1.30 בלילה קמתי עם דפיקות לב והרגשה איומה. לא רציתי ליצור קשר עם המטפלת שלי למרות שהיא נהדרת כי בטוחני שתגיד לי להמשיך למרות הרגשתי. הייתי מאוד רוצה לשמוע עוד דעה האם הפרפנן יכול לגרום לתופעות כאלה והאם רק 200 מ"ג למיקטל יכול להספיק לאיזון. קיבלתי את השינוי בתרופות כי חשתי קצת אי שקט אולי בגלל המצב הבטחוני לאחרונה. אודה מאוד על תשובה. רינה ג

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול בבי פולר
  • רינה ג
  • 21/08/2014 16:29
  • מודה לך מאוד ד"ר סלומי, רציתי לדעת יותר על הפרפאנן שקיבלתי לפני כמה ימים ולהזכירך הוא גרם לי להתעורר בסביבות 1.30 בלילה עם דפיקות לב חזקות והרגשה נפשית רעה. כמו כן רציתי לדעת האם הלמיקטל יכול לגרום לבעיות בזיכרון, אני בת 64 ולא חושבת שהשכחה שלי היא תלוית גיל. אני שוכחת לטווח הקצר ביותר עושה פעולה מסויימת ואחרי כמה דקות לא זוכרת בכלל שעשיתי פעולה זו. את הלמיקטל כנראה קיבלתי כי הדיכאון אצלי קשה המאניה הרבה פחות, אני אמנם קצת בהיי ומבזבזת יותר מהרגיל, אבל לא מגיעה למצב של אובר וגם אף פעם לא עשיתי דברים מסוכנים ולא צפויים. תודה לך ומחכה מאוד לתשובתך, רינה ג

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול בבי פולר
  • רינה ג
  • 22/08/2014 08:04
  • שלום ד"ר סלומי,
    מודה לך מאוד על תשובתך המהירה, ועל רצונך לעזור בכנות. אעשה כעצתך, הבנתי שהפרפאנן יכול להיות טוב עבורי, ורק צריך סבלנות כי אני לוקחת אותו פחות משבוע. להזכירך הבי פולר שיש לי יותר נוטה הדיכאון מאשר להיי. תודה לאל יותר משנתיים לא היה לי דיכאון ואני מאושרת, רק רוצה לשמור על הקיים.
    תודה לך ושבת שלום,

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חלי עוד שאלה
  • חלי
  • 14/08/2014 18:03
  • אני מרגישה מותשת עייפה רוצה לישון וישנה רוב שעות היום קראתי שהדפלט משפיע במידה על הערנות אבל אני לא מסוגלת לתפקד בכלל בלילה אני נשארת ערה וזה משגע כי אין לי מה לעשות במקרה שלי שעמום זה מצב שעלול להוביל אותי לעשות שטויות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני ממליצה למקסם (לקחת מינון הכי גבוה האפשרי) את הדפלפט ובנוסף לשקול תוספת של מינון נמוך של ליתיום מפני שיש לליתיום במינון נמך אפקט אנטי דיכאוני שלא יגרום למאניה. בנוסף על כך, אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר נוסף לקבלת אבחון נוסף כדי שתהיה לך חוות דעת נוספת.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האם ליתיום יכול לגרום לחרדה?
  • גלי (אם מודאגת)
  • 20/08/2014 10:33
  • שלום רב, בתי, בת 35, חוותה התקף פסיכוטי לפני חודשיים ואובחנה בינתיים כדו קוטבית. מאז היא חזרה לעצמה לחלוטין ומתפקדת כרגיל, מלבד שינה לא סדירה לעתים ועייפות. לפני כשבועיים היא חזרה לעבודה, חזרה שמלווה בקשיים ובלחץ. בימים האחרונים היא החלה לחוות חרדה מאוד גדולה שמפריעה לה בתפקוד, לחץ בראש, מחשבות שליליות מטרידות, המלוות לעתים בבכי, חוסר מנוחה ופחדים בלתי פוסקים מן העתיד (בתחום הקריירה). עלי לציין שלפני ההתקף וגם לאחריו בתי מעולם לא חוותה התקף חרדה ומצב הרוח שלה היה יציב לאורך כל שנות חייה.
    מאז שיצאה מבית החולים היא לוקחת ליתיום. האם זה יכול להיות הגורם להתקף החרדה? לפני מס' ימים התחילה להשתמש בליתיום של חברה אחרת (עדיין אותה תרופה, רק של שתי חברות שונות), האם זה יכול להיות גורם?

    אודה לך מאוד על כל עזרה,
    גלי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליתיום לא גורם לחרדה אלא להיפך. יש סיכוי שהסוג של הליתיום פחות מתאים לה. הייתי ממליצה טיפול פסיכותראפי פעם עד פעמיים בשבוע כדי שהיא תלמד כיצד להתמודד עם לחצים מהעבודה והתקפי חרדה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא דיכאון

  מאמרים נוספים  
אחת השאלות שעולות אצל משפחות שבנן מתגלה כפגוע נפש היא, מה הוא יכול לעשות? האם חייו ישתנו מעתה? האם הוא יוכל עוד לתפקד או שמא מהרגע בו התגלתה הפגיעה, אזי שחייו משותקים והוא יזדקק כל העת לתמיכה ועזרה? ...
במהלך השנים, עסקו לא מעט ספרים ומחקרים בהתגבשות הזהות המינית אצל מתבגרים, נערים ונערות. בעשורים האחרונים החלו להיכתב ולהתפרסם מחקרים רבים על אופי התגבשותה של הזהות המינית אצל מתבגרים אשר חשים משיכה מי...
על מנת לאבחן דיכאון, רופא עשוי לערוך בדיקה גופנית ולשאול שאלות בנוגע להיסטוריה הרפואית של הילד. ייתכן שתתבקשו למלא טופס בנוגע לתסמינים של ילדכם. הרופא עשוי לשאול את הילד שאלות בכדי ללמוד עוד על הד...
רקע לתופעה מקובל להתבונן בחיי הפרט, ושל המשפחה כתהליך שקיימים בו שלבים. בין שלב לשלב יש תקופות מעבר. השלבים הם אוניברסאליים אך נראים אחרת מתרבות לתרבות. השלב שאנו מדברים עליו במצב נורמטיבי הוא...
נדמה שאין תקופה בחייו של אדם אשר התעסקו בה כמו תקופת גיל ההתבגרות. מאפייני גיל ההתבגרות זכו לאינספור מחקרים ומאמרים. נכתבו עליה ספרים ונעשו עליה סרטים. לא לחינם עשו זאת, הרי תקופת גיל ההתבגרות היא התק...
תקופת גיל ההתבגרות היא התקופה השנייה בחייו של הילד. בה הוא חווה שינויים פיזיולוגיים קיצוניים. אך להבדיל מהתקופה הראשונה, בה היה תינוק, בגיל ההתבגרות הוא מודע ומבחין בשינויים שהוא עובר, וחווה אותם בזמן...
מהו דיכאון ילדים? דיכאון הוא הפרעת מצב רוח רצינית שעלולה לגזול את האושר מחייו של ילד. זה נורמלי שילד "מצוברח" או עצוב מדי פעם. תתוכלו לצפות לתחושות שכאלה לאחר מותה של חיית מחמד או מעבר לע...
איך אדע אם יש לי OCD? אדם הסובל מ-OCD עלול לחוות: פחד מפני זיהום או מחלה קשה. הקפדה מוגזמת על כך שהכל יהיה מסודר בדיוק באופן מסוים. דימויים נוראיים ב...
אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה אצל הנפגע, אלא גם שבר משפחתי אצל בני המשפחה, ויש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים בכדי למזער את השפעו...
כאשר אנשים חווים פגיעה מינית, ישנו רצון להתנתק מהאירוע, להדחיק אותו ולנסות לשכוח ממנו לגמרי. מחקרים רבים מראים שניסיון זה בדרך כלל נכשל ורק מעצים את תחושת החרדה והבדידות של נפגעי תקיפה מינית. לכן הר...






חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל