x סגור

דיכאון (Depression)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.

לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.

שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:

1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.

למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.

התסמינים האופייניים לדיכאון

ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.

תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.

דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.

שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי

בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.

בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.

בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.

לפירוט כל סוגי הדיכאון, לחצו כאן
מומחה לפסיכיאטריה. עובד במשרד הבריאות ובמכבי שירותי בריאות.

סימפטומים


תסמיני דיכאון כוללים:

· איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות

· הרגשת עצבות ודכדוך

· הרגשה של חוסר תקווה

· התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין

· בעיות בשינה

· קשיים בריכוז ובהתמקדות

· קשיים בקבלת החלטות

· עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה

· רגזנות

· חוסר מנוחה

· רגישות יתר

· תחושה של עייפות או חולשה

· תחושה שאתה חסר ערך

· איבוד עניין במין

· מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות

· בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.


סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, ביניהם:

· קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
· היסטוריה של התאבדויות במשפחה
· אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
· מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
· מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
· שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, 
  כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

· התאבדות
· התמכרות לאלכוהול
· התמכרות לחומרים
· חרדה
· מחלות לב ומחלות אחרות
· בעיות בעבודה או בלימודים
· עימותים בתוך המשפחה
· קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי.





פורום חרדה

ד"ר ניר עישר

ד"ר ניר עישר
ד"ר ניר עישר הינו מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. כמו כן, מנהל פיתוח וחדשנות במכון פסגות. ד"ר ניר עישר יוזם את היום הבינלאומי לבדיקת דיכאון וחרדה בישראל, הנערך בארץ מדי שנה, מאז שנת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ציפרלקס ואלכוהול בתחילת הטיפול
  • מיכי
  • 18/08/2014 23:04
  • הי,
    אני כרגע לוקח במשך שבוע וחצי ציפרלקס 20 מג לחרדה חברתית בינתיים אין שיפור (וזה לאחר שלקחתי 10 מג 4 חודשים).
    יצא לי השבוע לשתות ממש קצת אלכוהול (זה אולי מגוחך אבל בערך 150 מל בירה) בשני פעמים ואני יודע שיש בעיה ושזה יכול לפגום ביעילות של התרופה - אני מאוד חושש מזה מכיוון שאני בתחילת הטיפול. האם זה יכול לעשות נזק ליעילות התרופתית בהמשך או שמא הכמות נורא קטנה שהיא לא יכולה להזיק?
    תודה רבה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הסבר
  • נוף
  • 15/08/2014 18:03
  • לא הסברתי טוב .לכן אסביר שוב
    אני נטלתי ציפרלקס 20 במשך
    שנה ובחודש הראשון זה השתלב עם לוריוון חזרתי לעצמי ואחכ התופעות וצימצמתי את החיים שלי לגמרי אפילו היה קצת דיכאון חזרתי לציפרלקס כבר 4 חודשים ללא שינוי הפסיכיאטר אמר לי לנוסיף רבע בונסרין אבל לא לקחתי יותר מפעמיים .אני מטופלת גם בקונגטיבי התנהגותי הפסקתי לגמרי
    שנה בערך וחזרתי לעצמי היתי עושה הכל רגיל אחרי זה הפסקתי לגמרי אחרי חודש חזרו
    לי תופעות הלוואי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך להסבר
  • נוף
  • 15/08/2014 18:07
  • אני מקווה שתבין זה עשה לי בלאגן בהודעה ורשם לי הכל הפוך .לקחתי שנה הייתה הפסקה של חודשיים לאחר שהתופעות חזרו אני נוטלת כבר 4 חודשים .הוא לא מוכן לתת לי לוריוון שזה ממכר אבל לא יכולה לסבול יותר אין לי חיים ככה אני מרגישה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך להסבר
  • נוף
  • 15/08/2014 18:07
  • אני מקווה שתבין זה עשה לי בלאגן בהודעה ורשם לי הכל הפוך .לקחתי שנה הייתה הפסקה של חודשיים לאחר שהתופעות חזרו אני נוטלת כבר 4 חודשים .הוא לא מוכן לתת לי לוריוון שזה ממכר אבל לא יכולה לסבול יותר אין לי חיים ככה אני מרגישה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לקחת ציפרלקס שנה וזה עבד. הפסקת והדיכאון חזר. החזרת הציפרלקס לא עוזרת. בצדק הרופא לא מוכן לתת תרופה ממכרת. אם 4 חודשים אין חזרה לנורמה עליך לחזור אל הרופא ולמתוא מינון או תרופה מתאימים. כדי שזה יהיה בשליטתך יותר, אני ממליץ לא להפסיק תרופות, מרגע שמצאת את המינון הנכון. ומצד שני טיפול CBT שיאפשר לך ללמוד איך להתמודד עם דיכאון ו/או חרדה כשהם עדיין קטנים

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה
  • נוף
  • 16/08/2014 10:29
  • חרדה
  • החרד
  • 08/08/2014 09:53
  • שלום ד''ר

    אני סובל מחרדה וגם עברתי התקף חרדה מאוד מפחיד,בעיקר פחד להשתגע,התחושה הזו מלווה אותי כבר תקופה ארוכה,אני כל הזמן בטוח שהיום אני מאבד את השפיות ומתחיל לשמוע קולות ולחוות הזיות

    הלכתי לפסיכיאטר שהיבחן שמדובר בחרדה,והמליץ על טיפול תרופתי(שלא לקחתי)

    השאלה שלי היא בעצם,למה למרות שהובחנתי כסובל מחרדה על ידי איש מקצוע,אני כל הזמן בטוח שאני עוד רגע משתגע,למה אני בעצם לא מקבל את חוות הדעת ומשתיק את המחשבות?(ומקריאה בפורום התרשמתי שזה מצב נפוץ מאוד)

    איך בעצם קוטעים את כדור השלג הזה?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אכן, אתה צודק, המצב שכיח ביותר. וכמו במקרה הפרטי שלך, גם אצל האחרים, שמיעה, קריאה, הבנה וידיעה, אינן משנות את המצב. הסיבה לכך שאתה מאמין שאתה עומד להשתגע, היא שיש לך, שוב ושוב, תחושות גופניות, מחשבות, רגשות והתנהגויות שמשמעותן עבורך היא שאתה משתגע. הלכת לרופא, שאמר לך שזו רק חרדה ורשם לך כדורים. אתה לא לקחת אותם וממשיך להאמין שאתה משתגע. מסתבר מהתנהגותך שהלכת לרופא כדי לשמוע את דעתו, שלא השתגעת ושמעת זאת. ברגע שיצאת מהחדר שלו, אולי זה הרגיע אותך. אבל, ברגע השני, בו הרגשת שוב את הרמזים שמשמעותם עבורך הם: "אני משתגע", השתכנעת מייד ש"עכשיו זה אמיתי" וחזרת למצב, שלפני הביקור אצל הרופא. כדי שתפסיק להסתובב במעגל הקסמים המרושע הזה, עליך לבצע שינויים בהתנהגותך, בחשיבתך ובתגובותיך הריגשיות. איך לדעתך זה יכול לקרות אם אתה ממחזר את אותו הדבר שוב ושוב? למה אתה מצפה שהפעם זה יהיה שונה? מה שמפליא אותי הוא, איך שאתה מצליח לשכנע את עצמך שהזמן מספיק כדי שמעגלי קסמים אלה ייפסקו. שגם אם לא תשנה שום דבר מהותי, השינוי יקרה באיזו דרך פלא? לו הניחו עליך סלע, בעזרת עגורן, והיית מצפה שבדיקה נשנית אם זה עדיין כבד, או בהלה בכל פעם שהיית חש או חושב על משהו חדש, או שהיית מגיע למסקנה שהמצב לא השתנה, האם גם תוך כדי כך היית מצפה שיקרה לך שינוי מבלי שתבצע שום דבר בצורה שונה? על פי ההתנהלות שלך עד עכשיו, ייתכן שהתשובה חיובית. היית ממשיך לשכב מעוך ולחשוש ממשהו שקראת או שמעת שהכי מפחיד אותך. אני בטוח, שלו מישהו אחר היה מעוך מתחת לאותו סלע היית מציע פעולה אחרת. ייתכן שהיית ממליץ לו להביא רופא, שהיה ממליץ על תרד. תרד היא כידוע התרופה שנותנת כח כל כך גדול שלא היתה לו בעייה להעיף את הסלע מעליו ולהשתחרר. אבל, מה היית אומר, לו למחרת בדרכך למכולת, היית רואה את אותו אדם, מעוך מתחת לאותו סלע וקופסת הטרד בידו מלאה עד תום? ייתכן שגם אתה מטיל ספק ביעילות הטרד מול סלע כל כך כבד, וייתכן ששניכם צודקים. אבל, האם לא היה עולה על דעתך שעדיף לדעת זאת בוודאות ע"י אכילת הטרד ואז, אם זה לא עזר, לנסות משהו אחר, עוד ועוד דברים שונים, עד שימצא את הדרך להסיר מעליו את הסלע? האם הפליאה שלך לא היתה דומה לפליאה שלי, כשאת הכדור שהוצע לך, לא לקחת. אני לא יודע אם כדור הזה הוא הפתרון הנכון עבורך. אני גם לא מבטיח שאם תלך לטיפול פסיכולוגי, המטפל הראשון או הטכניקה הראשונה יהיו יעילים. אבל, עד שלא תנסה, תימעך מתחת לסלע החשש מפני השיגעון, שמוחץ אותך. אם כך, מה שאני ממליץ הוא שינוי קיצוני בהתנהגותך. קבע לעצמך שחייך הם הדבר החשוב ביותר, ולכן פנה לעצמך משאבי זמן, מרץ וכן, גם כסף, על מנת לעשות כל ניסיון אפשרי, עד להשגת החיים המגיעים לך. ברור שכמות המשאבים הנדרשים תקטן משמעותית, אם תגיע מהר יותר אל השיטה העובדת עבורך. איש מקצוע יוכל להמליץ לך על מדרג השיטות מהסביר ביותר שיפעל. למרות שאין לדעת מה יהיה יעיל עבורך, המומחה הוא האדם שיכול להגיע אל השיטה, במספר קטן יותר של ניסיונות וזה חיסכון ניכר במשאבים ובסבל. אני ממליץ לך להחליט לשנות את דרך פעולתך. לצאת ממעגל הקסמים ולחפש עד שתמצא ותחזור להיות, עצמך. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בראבו
  • החרד
  • 14/08/2014 16:15
  • תודה רבה על התגובה הארוכה,מעמיקה ובעיקר מחכימה ומעוררת שאלות עצמיות

    אציין רק "להגנתי"שלא נטלתי את התרופה,היות ואני נמצא בתקופה מאוד לא טובה בחיי,אבטלה ממושכת ושאלות קיומיות,אני פשוט מאמין שברגע שעניין העבודה יסתדר
    גם ענייני החרדה ילכו ויתמתנו

    שוב תודה רבה על התשובה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שוב שלום החלטתי להקשות (שאלה שהתשובה חבויה בתוכה או נובעת מהשאלה עצמה): האם כדאי להמתין עם נטילת הכדורים, עד שלא תהיה סיבה לקחת אותן? לקושיה זו יש תשובה אחת: אתה מלך!!! אתה מלך בלסבך את עצמך במילים, שיותירו אותך בסיבלך לזמן רב.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אתה מתפזר, וזו אחת מהסיבות לסבל שלך. מה אתה חושב, את מי יקבלו לעבודה, אותך, אם אתה מגיע לרעיון עבודה במצבך או אותך שמגיע ללא חרדות דכאונות, אך עם מצב רוח טוב, אופטימי ובוטח בעצמך? אני חושב שזה ברור: אתה מסבך את עצמך שוב ושוב, יותר ויותר. יצרת ואתה יוצר חוקים שלפיהם אתה תוקע את עצמך. ייתכן שמה שכתבתי לך כאן יספיק, אבל אם בתוך שבוע, לא תראה שאתה בדרך החוצה את האיש השני ששלחתי לרעיון העבודה, חדל לנהל את המחלה שלך, כי זה לא הולך לך ופנה לאיש מקצוע. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סיבוך על סיבוך
  • החרד
  • 15/08/2014 09:41
  • שוב שלום ד''ר

    הלוואי שהיו ראיונות עבודה,הבעיה שאין כל כך הרבה וזה קצת מפחיד
    אני מצליח "לנהל"את חיי למרות החרדה,הפחד הוא מהעתיד

    שאלה נוספת ברשותך,האם הכל תלוי בתפיסה הפנימית של האדם?,האם אדם יכול לחיות ללא כסף,אהבה,משפחה ובכל זאת להיות מאושר?

    האם הספר שכתבת להפחיד את הפחד מתאים למצב שלי ויכול לעזור לי להחזיר את עצמי למסלול חיים ללא חרדה,או מופחת
    בחרדה?

    קראתי חלק מהספר feeling good,אבל מצאתי אותו יותר מיועד לטיפול בדיכאון מאשר בחרדה


    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התשובה הנחרצת היא שיש אנשים שמאושרים גם כשחלק מהדברים שמנית אינם. לפי שאלתך, אני מבין שאין לך כסף, אהבה, משפחה וזה חסר לך. זה יכול להיות חסר כי אתה זקוק לדברים אלה בכלל או שרק במצבך הנוכחי. במקרה השני, ייתכן שזו פנטאזיה, שאם הם יופיעו במטה קסמים, הכל יהיה טוב. במציאות, רק מי שיודע להשיג ולשמור דברים נהנה מהם לאורך זמן. לדעתי אתה תקוע בשאלת, מה ראשון, הביצה או התרנגולת? ברור שקודם צריך לצאת ממצב החרדה המגבילה אותך ואז ניתן להשתדל בהצלחה להשיג את הדברים שמנית, זה לא מהשמים. רק תפסיק לדבר ותתחיל לעשות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התכוונת להגיד שאתה שורד את חייך ובצדק, אתה חושש מהעתיד. כדי לנהל את חייך עליך להיות ללא חרדות או דיכאונות, שבהגדרה, הם המשתלטים עליך.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מדוייק ביותר!
  • החרד
  • 16/08/2014 09:03
  • אכן,אחד הדברים שמפריעים לי מאוד זו התחושה שאני בעצם שורד\מעביר את החיים ופחות חיי אותם ומממש את עצמי באופן מלא וחי בתחושת סיפוק

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בתור צעד ראשון, כן. אבל, זה לא ספר קריאה. עליך לבצע את מה שכתוב, לבחור נושא של חרדה ולעבוד עליו. תוך מספר שבועות אתה אמור לדווח על שיפור ניכר בנושא שבחרת

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מעניין
  • החרד
  • 16/08/2014 08:56
  • אין ספק שאתה צודק בקטע של ההחלטה לפעולה שאצלי קצת חלשה
    אתה גם צודק בעניין שאני לא באמת בטוח שדברים מסויימים יהפכו אותי באמת למאושר ויתכן שאני סתם תולה בהם את יהבי


    השאלה בנוגע לאושר הפנימי, נשאלה בהקשר של התרופה,תמיד שאלתי את עצמי,אדם שנוטל תרופה מסוג ssri נניח
    מצבו האוביקטיבי לא הולך להשתנות בין רגע,הוא נניח נשאר חסר כסף,משפחה,.....
    אז התרופה בעצם משנה את תפיסתו הסוביקטיבית?ולכן למרות כל הקשיים הוא יותר מאושר,פחות חרד?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא דיכאון

  מאמרים נוספים  
אחת השאלות שעולות אצל משפחות שבנן מתגלה כפגוע נפש היא, מה הוא יכול לעשות? האם חייו ישתנו מעתה? האם הוא יוכל עוד לתפקד או שמא מהרגע בו התגלתה הפגיעה, אזי שחייו משותקים והוא יזדקק כל העת לתמיכה ועזרה? ...
במהלך השנים, עסקו לא מעט ספרים ומחקרים בהתגבשות הזהות המינית אצל מתבגרים, נערים ונערות. בעשורים האחרונים החלו להיכתב ולהתפרסם מחקרים רבים על אופי התגבשותה של הזהות המינית אצל מתבגרים אשר חשים משיכה מי...
על מנת לאבחן דיכאון, רופא עשוי לערוך בדיקה גופנית ולשאול שאלות בנוגע להיסטוריה הרפואית של הילד. ייתכן שתתבקשו למלא טופס בנוגע לתסמינים של ילדכם. הרופא עשוי לשאול את הילד שאלות בכדי ללמוד עוד על הד...
רקע לתופעה מקובל להתבונן בחיי הפרט, ושל המשפחה כתהליך שקיימים בו שלבים. בין שלב לשלב יש תקופות מעבר. השלבים הם אוניברסאליים אך נראים אחרת מתרבות לתרבות. השלב שאנו מדברים עליו במצב נורמטיבי הוא...
נדמה שאין תקופה בחייו של אדם אשר התעסקו בה כמו תקופת גיל ההתבגרות. מאפייני גיל ההתבגרות זכו לאינספור מחקרים ומאמרים. נכתבו עליה ספרים ונעשו עליה סרטים. לא לחינם עשו זאת, הרי תקופת גיל ההתבגרות היא התק...
תקופת גיל ההתבגרות היא התקופה השנייה בחייו של הילד. בה הוא חווה שינויים פיזיולוגיים קיצוניים. אך להבדיל מהתקופה הראשונה, בה היה תינוק, בגיל ההתבגרות הוא מודע ומבחין בשינויים שהוא עובר, וחווה אותם בזמן...
מהו דיכאון ילדים? דיכאון הוא הפרעת מצב רוח רצינית שעלולה לגזול את האושר מחייו של ילד. זה נורמלי שילד "מצוברח" או עצוב מדי פעם. תתוכלו לצפות לתחושות שכאלה לאחר מותה של חיית מחמד או מעבר לע...
איך אדע אם יש לי OCD? אדם הסובל מ-OCD עלול לחוות: פחד מפני זיהום או מחלה קשה. הקפדה מוגזמת על כך שהכל יהיה מסודר בדיוק באופן מסוים. דימויים נוראיים ב...
אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה אצל הנפגע, אלא גם שבר משפחתי אצל בני המשפחה, ויש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים בכדי למזער את השפעו...
כאשר אנשים חווים פגיעה מינית, ישנו רצון להתנתק מהאירוע, להדחיק אותו ולנסות לשכוח ממנו לגמרי. מחקרים רבים מראים שניסיון זה בדרך כלל נכשל ורק מעצים את תחושת החרדה והבדידות של נפגעי תקיפה מינית. לכן הר...






חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל