דיכאון (Depression)

תאור

דיכאון היא אחת המחלות הנפוצות בעולם. דיכאון אינו חולשה, או משהו שאפשר פשוט "לצאת ממנו". דיכאון המכונה באופן רשמי דיכאון קשה, הפרעה דיכאונית קשה, או דיכאון קליני, הוא מחלה רפואית שפוגעת בנפש ובגוף. היא משפיעה על אופן המחשבה וההתנהגות ויכולה לגרום למגוון בעיות רגשיות וגופניות. אנשים שיש להם דיכאון לא תמיד מסוגלים להמשיך ולקיים את חיי היומיום שלהם כפי שנהגו, דיכאון גורם להם להרגיש שאין עוד טעם להמשיך לחיות.

כיום, מרבית אנשי המקצוע בתחומי הבריאות מתייחסים אל דיכאון כאל מחלה כרונית הדורשת טיפול ארוך טווח, ממש כמו סוכרת או לחץ דם גבוה. חלק מהאנשים הלוקים במחלה חווים רק תקופה אחת של דיכאון, אך אצל רוב החולים שיש להם דיכאון תסמיני המחלה חוזרים ונשנים במשך כל החיים.

באמצעות אבחנה וטיפול יעילים ניתן להפחית תסמינים של דכאון, אפילו אם הם חריפים. טיפול יעיל גורם לרוב החולים שיש להם דכאון להרגיש טוב יותר, לרב תוך מספר שבועות, כך שהם יכולים לחזור לפעילות היומיומית ממנה נהגו ליהנות לפני התפרצות המחלה.

סימפטומים

תסמיני דיכאון כוללים:

·               איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות
·               הרגשת עצבות ודכדוך
·               הרגשה של חוסר תקווה
·               התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין
·               בעיות בשינה
·               קשיים בריכוז ובהתמקדות
·               קשיים בקבלת החלטות
·               עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה
·               רגזנות
·               חוסר מנוחה
·               רגישות יתר
·               תחושה של עייפות או חולשה
·               תחושה שאתה חסר ערך
·               איבוד עניין במין
·               מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות
·               בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, ביניהם:

·          קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
·          היסטוריה של התאבדויות במשפחה
·          אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
·          מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
·          מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
·          שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

·         התאבדות
·         התמכרות לאלכוהול
·         התמכרות לחומרים
·         חרדה
·         מחלות לב ומחלות אחרות
·         בעיות בעבודה או בלימודים
·         עימותים בתוך המשפחה
·         קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי.

רופאים ומטפלים שואלים שאלות לגבי מצב הרוח והמחשבות, במהלך פגישות רפואיות שגרתיות. לעתים הנבדק מתבקש למלא שאלון שיסייע במציאת תסמינים של דיכאון.

כאשר הרופאים חושדים שהמטופל לוקה בדיכאון, הם מבצעים סדרת בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות. בדיקות אלו מסייעות בשלילת קיומן של מחלות אחרות שעלולות להיות הסיבה לתסמינים, הן עוזרות בקביעת אבחנה ובמציאת סיבוכים אחרים הקשורים למצב. 

בדיקות אלו כוללות בדרך כלל:

·          בדיקה גופנית.
·          בדיקות מעבדה
·          הערכה פסיכולוגית

קריטריונים לאבחון של דכאון

קיימות מחלות רבות שאחד מהתסמינים שלהן הוא דיכאון. הערכת הרופא או המטפל הנפשי מסייעת לקבוע האם מדובר במחלת דיכאון קשה, או באחת מאותן מחלות אחרות שמזכירות לפעמים דיכאון קשה, ביניהן:

הפרעת הסתגלות. הפרעת הסתגלות היא תגובה רגשית חריפה לאירוע קשה בחיים.זוהי מחלת נפש הקשורה למתח נפשי ועלולה להשפיע על הרגשות, המחשבות וההתנהגות

מאניה דיפרסיה. סוג זה של דיכאון מתאפיין במצבי רוח משתנים מקצה אל קצה.

ציקלותימיה. ציקלותימיה, או הפרעה ציקלותימית היא סוג של מאניה דיפרסיה קלה.

דיסתימיה. דיסתימיה היא מחלה פחות קשה, אך יותר כרונית מדיכאון.

דיכאון שלאחר הלידה. דיכאון שמופיע אצל אמהות חדשות, בדרך כלל חודש לאחר הלידה.

דיכאון פסיכוטי. דיכאון קשה המלווה בתופעות פסיכוטית כמו הזיות.

הפרעה סכיזואפקטיבית. הפרעה סכיזואפקטיבית היא מחלה הכוללת מאפיינים של סכיזופרניה (שסעת, פיצול אישיות) ושל הפרעת מצב רוח.

דיכאון חורף. סוג זה של דיכאון קשור לחילופי העונות ולחשיפה בלתי מספקת לאור השמש.

דכאון קשה נבדל מהמחלות המפורטות לעיל בתסמינים ובחומרתם.

קיימים סוגים רבים לטיפול במצב של דיכאון. שיטות הטיפול המקובלות ביותר כוללות:

·          תרופות
·          טיפול נפשי
·          טיפול בנזעי חשמל (ECT)

קיימים גם טיפולים נוספים עבור דיכאון, שנחקרו פחות מהטיפולים המקובלים, ביניהם

·          גירוי מוחי
·          טיפולים משלימים ואלטרנטיביים.

חשוב שהחולה ייקח חלק פעיל בטיפול במחלה . בעבודה משותפת, הרופא או המטפל והמטופל יכולים להחליט ביחד מהו סוג הטיפול הטוב ביותר במצבו של המטופל, זאת תוך התייחסות לתסמינים וחומרתם, להעדפותיו האישיות של המטופל, לכיסוי הביטוחי, ליכולת לעמוד בעלות הטיפול, לתופעות הלוואי של הטיפול ולגורמים אחרים. אולם יש מקרים בהם דיכאון הוא קשה עד כדי כך שרופא, אדם קרוב, או משגיח צריך להשגיח על הטיפול עד שהחולה יתאושש ויגיע למצב בו הוא יכול לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות.

להלן תיאור מפורט יותר של סוגי הטיפול במצב של דכאון.

תרופות

קיימות בשוק עשרות תרופות לטיפול נגד דיכאון. רוב האנשים מצליחים להשיג הקלה בתסמינים של דיכאון באמצעות שילוב בין תרופות וטיפול נפשי.

רוב התרופות נגד דיכאון יעילות באותה מידה. אך חלק מהן עלולות לגרום תופעות לוואי חמורות ביותר. 

להלן השלבים המקובלים בהמלצה על תרופות נגד דיכאון:

בחירה ראשונה טיפוסית. רופאים רבים מתחילים את הטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון המוכרות בשם - מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRI) בחירה שניה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי דיכאון טריציקלים (TCA).

בחירה אחרונה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי מונואמין ואוקסידאז (MAOI).

תופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון

לכל התרופות נוגדות דיכאון עלולות להיות תופעות לוואי בלתי רצויות. תופעות הלוואי מופיעות ברמות שונות של חומרה אצל המטופלים השונים. לעתים תופעות הלוואי הן קלות עד כדי כך שאין צורך להפסיק את הטיפול בתרופה. כמו כן, קיימות שיטות להתמודדות עם תופעות הלוואי. יתרה מזאת, לעתים קרובות תופעות הלוואי נעלמות או מתמעטות תוך שבועות ספורים מתחילת הטיפול בתרופה נוגדת דכאון.

טיפול נפשי

לעתים קרובות נעשה שימוש בטיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי. טיפול נפשי הוא שם כולל לטיפול נגד דיכאון באמצעות שיחות על המצב ועל עניינים הקשורים בו עם מטפל נפשי. טיפול נפשי מכונה גם טיפול, טיפול באמצעות שיחה, יעוץ או טיפול פסיכוסוציאלי.

טיפול בנזעי חשמל

בטיפול בנזעי חשמל (ECT), מעבירים זרמי חשמל דרך המוח, על מנת לעורר התפרצות.

אשפוז

לעתים רחוקות דכאון חמור עד כדי כך שהוא דורש אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. גם במקרים של דיכאון חמור לא תמיד קל להחליט שאשפוז הוא הטיפול ההולם. במידה וניתן לטפל בחולה באותה מידה של יעילות, או אפילו באופן יעיל יותר, מחוץ לכותלי בית החולים, סביר להניח שהרופא לא ימליץ על אשפוז.

אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, מומלץ בדרך כלל רק במקרים שהחולה אינו מסוגל לטפל בעצמו כיאות, או כשיש חשש ממשי שהוא עלול לפגוע בעצמו או במישהו אחר.

אין דרך למנוע דיכאון. אולם נקיטת צעדים לשליטה במתחים, להעלאת רמת העליזות ורמת ההערכה העצמית עשויה לעזור. תמיכה מצד חברים וידידים, במיוחד בתקופות משבר עשויה לסייע בהתגברות על המצב. בנוסף, אם מטפלים בבעיה מיד כשמופיע הסימן הראשון, יש אפשרות למנוע את החמרתה של דיכאון. טיפולי תחזוקה ארוכי טווח יכולים אף הם למנוע הישנות של תסמיני דכאון.

יש אנשים המבקשים להקל על תסמיני דיכאון באמצעות שיטות של רפואה משלימה או אלטרנטיבית. שיטות אלה כוללות שימוש בתוספי מזון וטכניקות גוף-נפש.