מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הפוגעת בכל מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. התהליך הדלקתי החד והכרוני המערב את כל שכבות דופן המעי, אינו המשכי אלא מתאפיין באזורים בריאים המתחלפים באזורים חולים.
הסיבה להיווצרות המחלה איננה ידועה. מדובר כנראה בשילוב של גורמים החוברים יחדיו באדם החולה - גורמים תורשתיים (מוטציה בחלבון NOD-2 בכרומוזום 16), סביבתיים (עישון, זיהומים בילדות) וחיידקי המעיים. גורם חיצוני כלשהו מביא לאיבוד האיזון במערכת ובעקבותיו לתהליך הדלקתי הכרוני. מחלת קרוהן שכיחה יותר ביהודים אשכנזים ושיא הופעתה בעשור השלישי לחיים.
המחלה מסתמנת בארבע צורות להן ביטויים קליניים שונים. ההסתמנות הדלקתית תתבטא בכאבים בבטן ימנית תחתונה המלווים בשלשול, חום וירידה במשקל. ההסתמנות החסימתית תתבטא בכאב ונפיחות הבטן לאחר ארוחות, נטייה לעצירות, בחילות, הקאות וירידה במשקל. התנקבות מחופה תתבטא בתסמינים הדומים לאלה המופיעים בדלקת בתוספתן או דלקת בסעיף, וכאשר יש נצור (חיבור) בין לולאת מעי לאיבר אחר (כיס שתן או דרכי מין) או לעור - אזי התלונה תהיה על הפרשה מהפתח לעור, לדרכי השתן או המין וייתכן גם על סימני זיהום. בדיקות המעבדה יעידו על תהליך דלקתי כרוני - שקיעת דם מוחשת, חוסר דם או חסר בחלבונים.
המחלה יכולה לערב גם איברים מחוץ למעי, כגון עור, מפרקים, עיניים, אבני כליה, אבני מרה והפרעות שונות בכבד. קיים סיכון גדול יותר לחלות בסרטן המעי הגס או הדק.
פרופ' רמי אליקים
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה הוצאת ידיעות ספרים 2007
קרוהן תסמינים
התסמינים המלווים מחלת קרוהן יכולים לנוע ממתונים מאוד לחריפים ביותר, הם יכולים להתפתח בהדרגה או להופיע בפתאומיות וללא כל אזהרה מוקדמת. להלן כמה תסמינים אופייניים:
שלשול. הדלקת אשר נוצרת בעקבות מחלת קרוהן גורמת לתאים הנמצאים באזורים הנגועים בדפנות המעיים להפריש כמויות גדולות מאוד של מלחים ומים. מכיוון שהמעיים אינם יכולים לספוג לחלוטין את עודפי הנוזלים הנוצרים, מתפתחים שלשולים. עוויות מעיים חזקות תורמות גם הן ליציאות רכות מאוד. במקרים המתונים יותר, ייתכן כי היציאות יהיו פשוט רכות מן הרגיל ובתדירות גדולה יותר מאשר בדרך כלל. אולם בני אדם החולים במחלה בצורה חמורה יכולים לסבול מתריסר יציאות על בסיס יום-יומי, עד כדי השפעה הן על איכות השינה והן על הפעילות היום-יומית.
כאבי בטן ועוויות. הדלקת והכיבים הנוצרים עלולים לגרום לחלק מדפנות המעיים להתנפח עד שבסופו של דבר תיווצר רקמה צלקתית במקום. דבר זה עלול להשפיע על התנועה של תכולת המעי דרך המעיים דבר אשר יכול להוביל לכאבים ועוויות.
מחלת קרוהן בדרגה מתונה גורמת בדרך כלל לתחושת אי נוחות קלה עד מתונה, אך ככל שהמקרה חמור יותר, כך תהייה המחלה מלווה בכאבים חזקים יותר אשר יכולים להיות מלווים בבחילות והקאות.
הימצאות דם בצואה. המזון אשר נע בדרכי המעיים יכול לגרום לרקמה המודלקת לדמם, או שייתכן שהמעיים ידממו מעצמם. במקרה כזה אפשר להבחין בסימני דם בצבע אדום בהיר על דפנות האסלה, או בעקבות דם אדום כהה יותר ביציאות שלך, אך הדימום יכול להיות גם סמוי.
כיבים. מחלת קרוהן מתחילה בצורת פצעים קטנים ומפוזרים על פני דפנות המעיים. בסופו של דבר פצעים אלה הופכים לכיבים גדולים אשר חודרים עמוק אל תוך – ולעיתים אף דרך – דפנות המעיים. יכולים להופיע גם כיבים בפה הדומים בצורתם לפטרת הפה.
חוסר תיאבון ואיבוד משקל. כאבי בטן, עוויות והדלקת המתפתחת בדפנות המעיים יכולים להשפיע הן על מצב התיאבון והן על היכולת לעכל ולספוג את המזון.
פיסטולות ומורסות (אבצסים). הדלקת אשר נוצרת כתוצאה ממחלת קרוהן עלולה לנוע דרך דפנות המעיים אל תוך איברים פנימיים אחרים, כגון שלפוחית השתן או הנרתיק, וליצור חיבור חריג ביניהם המכונה פיסטולה. הדבר יכול להוביל גם להיווצרות מורסה (אבצס), פצע נפוח המלא במוגלה. הפיסטולה יכולה גם לחדור דרך העור. מקום נפוץ מאוד להיווצרות פיסטולה מסוג זה הינו האזור שסביב לפי הטבעת. כאשר דבר זה נוצר הוא מכונה פיסטולה של חיץ הנקבים.
בני אדם אשר סובלים ממחלת קרוהן בדרגה חמורה עלולים לסבול מחום ועייפות כמו גם מבעיות אחרות אשר אינן קשורות בהכרח למערכת העיכול, כמו דלקת פרקים, דלקות עיניים, הפרעות בעור ודלקות בכבד או בדרכי המרה. ילדים הסובלים ממחלת הקרוהן עלולים לסבול מעיכובים בגדילה ועיכובים בהתפתחות המינית.
המסלול של מחלת קרוהן משתנה מאדם לאדם. יכולות להיות תקופות ארוכות שאינן מלוות בתסמינים כלשהם, או תקופות חוזרות ונשנות של כאבי בטן ושלשולים היכולים לעיתים להיות מלווים בחום או בדימומים.
סיבות וגורמי סיכון
אין ודאות לגבי הגורם המפעיל את הדלקת של מחלת קרוהן, אך החוקרים אינם מאמינים עוד כי מתח נפשי ותזונה הם האשמים העיקריים, למרות ששני הגורמים הללו יכולים להחמיר את התסמינים. במקום זאת כיום מתמקדים בגורמים הבאים:
המערכת החיסונית. ייתכן מאוד שסוג מסוים של נגיף או חיידק הם הגורם למחלת הקרוהן. כאשר המערכת החיסונית מנסה להדוף פלישה של יצורים מיקרוסקופיים, מערכת העיכול הופכת דלקתית. ייתכן שהיצור המיקרוסקופי שהוא הגורם להתפתחות מחלת הקרוהן הוא Mycobacterium avium subspecies paratuberculosis (או MAP), סוג של חיידק אשר גורם למחלות מעיים בעיקר אצל בקר.
החוקרים בדקו ומצאו כי חיידק ה- MAP נמצא בדמם של מרבית בני אדם החולים במחלת קרוהן אך נמצא לעיתים נדירת בלבד בדמם של בני אדם החולים בכוליטיס כיבית. אין הוכחה חותכת כי חיידק ה- MAP הוא הגורם למחלת קרוהן. חלק מן החוקרים מאמינים כי פגם גנטי כלשהו מעורר תגובה חריגה כלפי החיידק בבני אדם מסוימים.
רוב החוקרים מאמינים כי בני אדם החולים במחלת קרוהן מפתחים אותה בעקבות תגובה חריגה של המערכת החיסונית שלהם לסוג מסוים של חיידק הנמצא במעיים דרך קבע.
תורשה. כ- 20 אחוזים מבני האדם החולים במחלת הקרוהן הם בעלי אבות, אחים או ילדים שחולים גם הם במחלה. שינוי גנטי בגן המכונה NOD2/CARD15 נמצא אצל מרבית בני האדם החולים במחלת הקרוהן והוא גורם להופעת התסמינים הראשונים בגיל מאוד צעיר בנוסף לסיכוי גבוה מאוד להישנות המחלה לאחר טיפול ניתוחי בה. החוקרים ממשיכים לחקור שינויים גנטיים אשר יכולים להיות המפתח למחלת הקרוהן.
מחלת הקרוהן פוגעת במספר זהה של נשים וגברים. גורמי הסיכון כוללים:
גיל. מחלת קרוהן עלולה להתפרץ בכל גיל, אך סביר יותר שתפתח את התסמינים הראשונים בגיל צעיר. מרבית בני האדם מאובחנים כלוקים במחלת קרוהן בין הגילאים 20 ל-30.
מוצא אתני. למרות שבני אדם ממוצא לבן הם בעלי הסיכויים הגבוהים יותר לחתות במחלה, היא יכולה להופיע בכל קבוצה אתנית. ליהודים ממוצא אירופי סיכוי של פי ארבעה עד חמישה לחלות במחלה מאשר בני אדם ממוצא אחר.
היסטוריה משפחתית. רמת הסיכון גבוהה יותר לאנשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כגון הורה, אח או ילד, אשר חולים במחלה. אח או אחות החולים במחלת קרוהן מעלים את הסיכון לפתח את המחלה פי 30.
מקום מגורים. מגורים ממושכים באזור עירוני או אזור הקרוב לאזור תעשייה מגדילים את הסיכוי שתופיע מחלת קרוהן. מכיוון שמחלת הקרוהן נפוצה יותר אצל בני אדם המגוררים בערים גדולות ובאזורים מתועשים, ייתכן שאחד הגורמים למחלה הוא גורם סביבתי.
תזונה. תזונה העשירה בשומנים, או מזון מעובד יכולה להיות גורם משפיע נוסף. בני אדם המתגוררים באקלים בחלקו הצפוני של כדור הארץ נוטים לחלות במחלה יותר מאשר בני אדם המתגוררים באזורים אחרים.
עישון. הסיכון של מעשנים לחלות במחלת קרוהן גבוהה יותר משל לא-מעשנים. אצל חולים שמעשנים הטיפולים פחות יעילים, ואף יכולים לגרום להחרפת המחלה.
תרופות. למרות שהגורם וההשפעה שלה עדיין לא הוכחו לגמרי עד כה, מחקרים דיווחו כי ישנו קשר בין השימוש בתרופה איזוטרטינואין להתפתחות דלקות מעיים דלקתיות.
אבחון ובדיקות
האבחנה נקבעת באמצעות דימות רנטגני (צילום מעי דק) שבו יודגם מעי דק סופי מוצר ומכוייב ולעיתים ייראה נצור. אמצעי דימות נוסף הוא באמצעות קולונוסקופיה וחדירה למעי הדק הסופי. נראה את ההתכייבויות האופייניות, את חסר ההמשכיות של הנגעים ואת המעורבות האופיינית של המעי הדק הסופי. כמו כן, ניתן לקחת דוגמאות מהרקמה החולה לבדיקה מיקרוסקופית ובהן לראות את התסנין הדלקתי החד והכרוני הכולל את תאי הענק האופייניים למחלה (גרנולומות).
סיבוכים אפשריים
מחלת קרוהן עלולה להוביל לסיבוכים הכוללים חסימת מעיים, כיבים ופיסטולות. כאשר ישנה התפתחות של פיסטולות פנימיות, ייתכן כי המזון יפסח על פני חלקים של המעי הגס שהינם הכרחיים לספיגת המזון. אחת התוצאות האפשריות היא תת-תזונה.
פיסטולות חיצוניות עלולות לגרום לתיעול תוכן המעיים על פני העור, ובמקרים אחדים הפיסטולות עלולות להזדהם וליצור מורסה (אבצס), מצב רפואי אשר יכול להיות מסכן חיים במידה והוא אינו מטופל כראוי.
הסיכוי של חולים במחלת קרוהן לחלות במחלת סרטן המעי הגס גבוהה יותר. למרות רמת הסיכון המוגברת, כ- 90 אחוזים מכלל בני האדם החולים במחלות מעיים דלקתיות אינם מפתחים סרטן כלל. נמצאכי תרופות המדכאות את המערכת החיסונית שנוטלים החולים יכולות להיות קשורות לתחלואה בסרטן.
מקובל להתחיל בטיפול במחלה בדרגת פעילות קלה עד בינונית בתכשירי 5-ASA בדרך פומית במינון של 4 גר' ליום. אם החולה מגיב, ממשיכים בטיפול אחזקה באותו מינון. אם הטיפול נכשל, עוברים לטיפול בסטרואידים.
הטיפול בסטרואידים אפשרי, הן בדרך פומית והן דרך הווריד בתלות בחומרת המחלה. לאור השפעות הלוואי הרבות של פרדניזון וסטרואידים אחרים, נעשה ניסיון מתמיד לפתח סטרואידים עם פחות השפעות לוואי. בודזונייד הוא סטרואיד סינתטי. בשלושה מחקרים רב-מרכזיים גדולים, הודגמה יעילות שווה של בודזונייד (9 מ"ג ליום) לפרדניזון (40 מ"ג ליום, במינון יורד) במחלת קרוהן, אך עם פחות השפעות לוואי. כאשר הסטרואידים נכשלים או משלב בו החולה נעשה תלוי בהם - עוברים לטיפול בתרופות המתווכות את התהליך החיסוני 6-MP (פורינטול), או אזאתיופרין (אימורן). שיעור השראת ההפוגה מגיע ל-75% תוך שלושה חודשים. נוסף להצלחתם בטיפול הראשוני, התרופות יעילות בהפחתת מינון הסטרואידים, כמו גם בסגירת נצורים ובשמירה על הפוגה.
מקומה של האנטיביוטיקה במחלת קרוהן הוכח ללא צל של ספק. מטרונידזול (פלג'יל) הוכחה כיעילה בהבראה של נגעים סביב פי הטבעת וכן במחלת קרוהן של המעי הגס ובשמירת הפוגה לאחר ניתוח. המינון המקובל, 20 מ"ג/ק"ג ליום לא נסבל על ידי חלק לא מבוטל מהחולים עקב בחילה וטעם מתכתי בפה ומקשה על הטיפול בתרופה יעילה זו. אנטיביוטיקה מסוג ציפרופלוקסצין, יעילה גם היא במחלה פעילה או בנגעים סביב פי הטבעת.
רוב הניסויים בתרופות מווסתות מערכת החיסון (אימונו-מודולטוריות) חדשות בוצעו במחלת קרוהן. ניסויים אלה, מסווגים לכאלה בהם נבדקו תרופות הכוללות מתווכי דלקת מגינים (IL-10), או תרופות נוגדות מתווכי דלקת (אנטי-TNF). את עיקר תשומת הלב מושכת בשנים האחרונות סדרת פרסומים המתעדת את הצלחתו הטיפולית של הנוגדן החד-שבטי הכימרי נגד Tumor Necrosis Factor - TNF.
ל-TNF פעילויות ביולוגיות היכולות להיות רבות משמעות במחלות המעי הדלקתיות, כגון הפרשת מתווכים, גיוס תאי דלקת, הפעלת מערכת הקרישה, תפקיד ביצירת גרגירומות (גרנולומות). ניסויים כפולי סמיות ומבוקרים, מצביעים על יעילותו של נוגדן חד-שבטי ל-TNF הניתן חד-פעמי, לתוך הווריד (5 מ"ג/ק"ג), או במתן שלוש זריקות תוך כמה שבועות. הטיפול יכול להביא להפוגה בחולים עם מחלת קרוהן העמידה לטיפול בסטרואידים ובסגירה של נצורים (פיסטולות). כמו כן, הודגמה יעילותו בשמירה על הפוגה.
שאלה: בני, בן 24, עבר לפני שלושה ימים בדיקת קולונוסקופיה, וזו התשובה שהוא קיבל: באילאום סופי בליטות פוליפוידיות ססיליות רבות בקוטר 3-6 מ"מ יכול להתאים להיפרפלזיה בלוטות לימפה. הוא הופנה לבדיקה במסגרת בירור בשל כאבי בטן, הרגשת כובד ושלשולים. בנוס
מחלת קרוהן היא הפרעה מתמשכת הגורמת דלקת במערכת העיכול, המכונה גם המערכת הגסטרו-אינטסטינלית. מחלת קרוהן עלולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת, אולם לרוב היא תוקפת את החלק התחתון של המעי הדק, המכונה המעי העקום (ileum בלועזית). הנפיחות מתפשטת עמוד לתוך קירות האיבר הנפגע. הנפיחות עלולה לגרום כאב ועלולה לגרום להתרוקנות תכופה של המעיים, דבר המוביל לשלשול.
שאלה: אני בן 49 עם מחלת קרוהן. לפני כ-8 חודשים התחלתי לקבל רמיקייד (בינתיים 4 פעמים). פתאום, אחרי מצב של שלשולים ואכילה מועטה, אני אוכל טוב ומשמין. אבל שמתי לב שכאשר אני תופח והכרס גדולה, ואין הרבה יציאות. אני לא יודע אם זו עצירות, אך את היציאות אני יוזם,
תשובה: מידע כללי על בדיקת קולונוסקופיה נמצא תוכל לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=117
שלום פרום דן שאלה תאורתית..האם כתוצאה מהרעבה ממושכת יכולה לגרום לקיבה להצטמק ולגרום לבעיות עיכול שונות כמו הקאות וגאזים..? וכן..איך משפיעה בגדול הרעבה ממושכת על מערכת ההעיכול? תודה מראש.
שלום, אני סובלת מהתרוקנות חלקית כבר בערך מעל שנה. קראתי שלקסין טוב לפעילות מערכת העיכול. מה ידוע לך על זה והאם זה עוזר לעצירות שיביא להתרוקנות בפעם אחת? האם יש הגוף מפתח תלותיות בזה לאחר זמן?
דוקטור שלום, מזה כחודש מקבל פרדניזון רמות 60 מ"ג, ואחר כך 40 מ"ג. יחד איתו התחלתי לקבל נקסיום 40 מ"ג. בבדיקות דם האחרונות רמת הברזל והפריטין שלי נמוכים - ברזל 54 (נורמה 60-160), פריטין 22 (נורמה 22-320). האם נקסיום ברמות כאלה פוגע למעשה בקליטת הברזל ולכן הוא הגורם לברזל נמוך?
שלום דוקטור קצת רקע אני בת 43 אם ל 3 ילדים לוקחת ציפרלקס מינון 10 נגד חרדות כבר שנתיים לפני כ7 חודשים התחלתי לקחת זריקות סקסנדה בעקבות השמנה, הפסקתי כי זה לא עזר וגם עשה תופעות לוואי. בחודשים האחרונים סובלת מבטן נפוחה מאד, ממש בטן הריונית כאבים בבטן, יש יציאות לא כל יום, לפעמים גם יומיים לא אבל לא כאלה שנותנים תחושה של התרוקנות עד הסוף, גם אין כל כך יציאה של גזים. לאחרונה חשה גם מאין דקירות שבאות והולכות באיזור האגן צד ימין, תופעת הדקירות באגן פחתה ללא טיפול אבל עדיין קיימת בחודש האחרון מקפידה על תזונה ועל ספורט. אין ירידה במשקל והבטן ממשיכה להיות נפוחה. ביצעתי בדיקות דם בחודש האחרון והבדיקות תקינות. אשמח לדעת על מה זה יכול להעיד ומה עליי לעשות להמשך טיפול ובירור. תודה