תאור
טחורים הם ורידים בולטים ונפוחים בפי הטבעת ובחלק התחתון של החלחולת. טחורים נגרמים כתוצאה ממאמץ בזמן פעולת המעיים, או מלחץ מוגבר על הורידים האמורים, כפי שקורה במהלך היריון למשל.
טחורים – הם אחת המחלות הנפוצות ביותר. עד גיל 50 כמחצית מהמבוגרים נאלצים להתמודד עם הגירוד, אי הנוחות והדימום שעלולים להעיד על טחורים.
למרבה המזל קיימות שיטות יעילות רבות לטיפול נגד טחורים. אצל רב האנשים ניתן להגיע לשיפור בתסמינים על ידי שימוש באמצעים לטיפול ביתי ובאמצעות שינויים בסגנון החיים
סימפטומים
סימנים ותסמינים של טחורים כוללים בין היתר:
· דימום, שאינו גורם כאב, בזמן פעולת מעיים – לעתים ניתן להבחין במעט דם אדום ומבריק על נייר הטואלט או באסלה.
· גירוד או גירוי באזור פי הטבעת.
· כאב או חוסר נוחות.
· טחורים שיוצאים החוצה ובולטים מעבר לפי הטבעת.
· נפיחות סביב פי הטבעת.
· בליטה רגישה או כואבת בסמוך לפי הטבעת.
· דליפה של צואה.
התסמינים הנגרמים כתוצאה מהופעת טחורים תלויים במיקומם:
טחורים פנימיים נמצאים בתוך החלחולת (הרקטום). לא ניתן לראות או לחוש אותם, בדרך כלל הם אינם גורמים אי נוחות. אולם, מאמץ או צריבה בזמן מעבר צואה עלולים לפצוע את פני השטח העדינים של אחד הטחורים ולגרום לדימום. לעתים, בעקבות מאמץ טחורים פנימיים נדחפים החוצה, אל מעבר לפי הטבעת. טחורים כאלו מכונים טחורים בולטים או טחורים שצנחו והם עלולים לגרום לכאב ולגירוי.
טחורים חיצוניים נמצאים מתחת לעור, סביב פי הטבעת. כאשר הם מגורים, טחורים חיצוניים עלולים לגרום לגירוד או לדימום. לפעמים הדם מושך פנימה טחור חיצוני ויוצר קריש דם (פקיק-תרומבוס), שגורם לכאב חמור, התנפחות ודלקת.
סיבות וגורמי סיכון
הורידים הנמצאים סביב פי הטבעת נוטים להימתח כתוצאה מלחץ והם עלולים להתנפח. ורידים נפוחים – טחורים – יכולים להתפתח כתוצאה מלחץ מוגבר באזור התחתון של החלחולת (הרקטום).
לחץ מוגבר עלול להיגרם כתוצאה מהגורמים הבאים:
· מאמץ בזמן פעולת מעיים.
· ישיבה ממושכת על האסלה.
· שלשול כרוני או עצירות כרונית.
· השמנת יתר.
· היריון.
· קיום יחסי מין אנאליים.
בנוסף, לעתים הנטייה לטחורים היא נטייה תורשתית. טחורים נפוצים יותר כאשר מזדקנים, משום שהרקמות התומכות בורידי החלחולת ובורידי פי הטבעת נחלשות ונמתחות עם הגיל.
תופעות נלוות וסיבוכים
סיבוכים כתוצאה מטחורים הם נדירים, אך הם כוללים בין היתר:
אנמיה. איבוד דם כרוני כתוצאה מטחורים עלול לגרום לאנמיה.
טחורים חנוקים. במידה ואספקת הדם אל טחור פנימי נפסקת, הטחור "נחנק", כתוצאה מכך עלול להיגרם כאב חריף ובסופו של דבר הרקמה "תמות" (נמק).
אבחון ובדיקות
פרוקטולוג יכול להבחין בטחורים חיצוניים באמצעות התבוננות בלבד. על מנת לאתר טחורים פנימיים יש צורך להחדיר אצבע, מכוסה בכפפת גומי, אל תוך החלחולת.
מאחר וטחורים פנימיים הם לעתים קרובות רכים מאד ולא ניתן לחוש בהם באמצעות בדיקה רקטאלית, יתכן שהרופא יבדוק את החלק התחתון של המעי ואת החלחולת באמצעות אנוסקופ, פרוקטוסקופ או סיגמוידוסקופ. אלו הן צינוריות גמישות ומאירות, שמאפשרות לרופא להביט פנימה, אל תוך פי הטבעת והחלחולת.
במקרים מסוימים יש צורך בבדיקות נרחבות יותר במעי כולו, באמצעות קולונוסקופיה. בדיקת קולונוסקופיה נדרשת במקרים בהם:
· הסימנים והתסמינים מרמזים על מחלה אחרת במערכת העיכול.
· הנבדק נמצא בסיכון לסרטן המעי הגס.
· נבדק מעל גיל 50 ולא עבר בדיקת קולונוסקופיה בעשר השנים האחרונות.
טיפולים ותרופות
ברב המקרים טחורים ניתנים לטיפול באופן עצמאי, באמצעות התאמת סגנון החיים למשל. אולם לעתים יש צורך בנטילת תרופות או בהליכים כירורגיים.
הליכים ברמה מינימלית של פולשנות
אם נוצר קריש דם בתוך טחור חיצוני, הרופא יכול להסיר אותו באמצעות חיתוך פשוט, שעשוי לספק הקלה מיידית.
במקרים של כאב ודימום מתמידים כתוצאה מהופעת טחורים, הרופא עשוי להמליץ על הליכים אחרים הכרוכים ברמה מינימלית של פולשנות. טיפולים אלו ניתן לבצע במרפאה של הרופא, או במרפאה אחרת מחוץ לבית החולים.
· קשירה באמצעות גומייה.
· הזרקה (טיפול הטרשה).
· הקרשה-הקפאה (אינפרא אדום, לייזר או ביפולרי).
ניתוחים
במידה והליכים אחרים לא הצליחו, או במקרים של טחורים גדולים, הרופא עשוי להמליץ על ניתוח. ניתוחים מסוימים ניתן לבצע במרפאת חוץ ובניתוחים אחרים יש צורך באשפוז ללילה אחד.
· הסרת טחורים
· חסימת זרם דם לטחורים
מניעה
הדרך הטובה ביותר למנוע טחורים היא לדאוג שהיציאות תהיינה רכות, כך שתוכלנה לעבור בקלות.
על מנת למנוע טחורים או להקל על התסמינים מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
· לאכול מזונות עשירים בסיבים תזונתיים.
· להרבות בשתייה.
· לשקול נטילת סיבים תזונתיים כתוסף מזון.
· להימנע ממאמץ.
· ללכת לשירותים מיד כשמרגישים בצורך (לא להתאפק).
· להתעמל.
· להימנע מעמידה ומישיבה לזמן ממושך.