סוכרת (Diabetes)

תאור

בשם סוכרת נכללות מספר הפרעות בחילוף החומרים של הפחמימות שהמכנה המשותף שלהן הוא העלייה ברמת הסוכר בדם.

פחמימות שהגוף מקבל באמצעות אכילת לחם, תפוחי-אדמה, אורז, עוגות, פסטה ומזונות רבים אחרים, מתפרקות בהדרגה. ראשיתו של הפירוק כבר בקיבה, והוא נמשך בתריסריון ובמעי הדק. תוצרי הפירוק הם סוכרים הנספגים במחזור הדם.

תאי הפרשה פנימית המצויים בלבלב הקרויים תאי בטא, רגישים לעלייה בסוכר הדם ומפרישים אינסולין. האינסולין הוא גשר עיקרי לכניסת פרודות הסוכר, הגלוקוז, לתוך השריר כמקור לאנרגיה, ולתוך רקמת השומן ולכבד, שם הוא נאגר. הגלוקוז מגיעה גם למוח אך ללא עזרת אינסולין.

סוג אחר של תאים המצויים בלבלב, תאי אלפא, מפרישים הורמון נוסף: גלוקגון. הורמון זה גורם ליציאת סוכר מן הכבד ולהפעלת הורמונים נוספים המשבשים את פעולת האינסולין. האיזון בין שני הורמונים אלה שומר את רמת הגלוקוז בדם מפני תנודות גדולות.

לאנשים שמשקלם תקין המרבים באימון גופני, דרושה כמות קטנה של אינסולין על מנת לאזן את פעולת הגלוקוז המגיעה לדם. ככל שהאדם שמן יותר וכושרו הגופני ירוד, דרושה כמות גדולה יותר של אינסולין כדי לטפל בכמות זהה של גלוקוז. מצב זה נקרא תנגודת לאינסולין.

כאשר תאי בטא בלבלב נפגעים, יורדת הפרשת האינסולין בהדרגה. התהליך נמשך מספר רב של שנים. אם מצטרפת תנגודת לאינסולין אזי הצירוף של כמות קטנה מדי של אינסולין ופעולה ירודה, יגרום לחריגה מן הרמה התקינה של גלוקוז והאדם יוגדר כחולה סוכרת. רמת הסוכר התקינה לאחר כשמונה שעות צום היא מתחת ל-108 מ"ג/ד"ל, רמה גבולית היא 126 מ"ג/ד"ל ורמה מ-126 מ"ג/ד"ל ומעלה בשתי בדיקות או יותר, מוגדרת כסוכרת.

סוכרת מסוג 1 או סוכרת נעורים היא מחלה שבה נהרסים תאי בטא בלבלב על ידי תהליך חיסוני. סיבת הפגיעה במערכת החיסון בתאים אלה אינה ברורה. אצל ילדים התהליך מהיר ונמשך מספר שבועות עד מספר שנים. אצל מבוגרים הוא יכול להימשך שנים רבות. רבים מאלה שלקו בסוכרת מסוג 1 בגיל מבוגר, מחלתם מאובחנת בטעות כלוקים בסוכרת מסוג 2. שכיחות המחלה בארץ היא כ-0.7% מכלל האוכלוסייה. מחצית משיעור זה בילדים ונוער, ומחצית במבוגרים.

סוכרת מסוג 2 או סוכרת של מבוגרים היא מחלה שבה הבסיס להרס תאי הלבלב הוא ככל הנראה תורשתי, בצירוף גורמים חיצוניים. התהליך איטי מאוד, ונפרש על פני עשרות שנים. אדם שמשקלו תקין ובעל כושר גופני טוב, סיכוייו קלושים ללקות בסוכרת גם אם מתקיימת ירידה בהפרשת האינסולין. אדם שמן, שאינו נייד, מתפתחת אצלו תנגודת לאינסולין והמחלה תופיע מוקדם. בעשורים האחרונים שיעור חולי הסוכרת מסוג 2, עלה באורח משמעותי. משנות ה-50 ועד היום שיעורם באוכלוסייה הוכפל.

מספר חולי הסוכרת בעולם מתקרב כיום ל-150 מיליון, והוא צפוי לעלות עד שנת 2025 ל-300 מיליון. הגורמים העיקריים לעלייה זו הם השמנה, ירידה בפעילות גופנית, וכן השינוי בסוג האוכל. המזון המקובל כיום כולל מוצרים מוכנים עתירי שומן וסוכרים הנספגים בקלות הגורמים לעלייה בתנגודת לאינסולין. אצל רוב חולי הסוכרת חלו עלייה הדרגתית בלחץ-הדם והפרעות אופייניות בשומני הדם, במיוחד עלייה בתלת-גליצרידים וירידה ב-HDL (הכולסטרול הטוב).

יתר לחץ דם, ההפרעה בשומנים וערכי גלוקוז גבוהים הם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מחלת עורקים טרשתית. לכן שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב ומאירועים במוח, גבוהים אצל חולי סוכרת באורח ניכר לעומת שאר האוכלוסייה. במדינות המערב, חלה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, ירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וממחלות כלי הדם בכלל האוכלוסייה, ירידה זו פסחה על חולי הסוכרת. אצל נשים חולות סוכרת חלה אפילו עלייה בשיעור מחלות לב. בנוסף, לוקים חולי הסוכרת בפגיעות אופיינית בכליות, ברשתית העין ובמערכת העצבים. אף ששיעור חולי הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת אינו מגיע ל-10% שיעורם בקרב חולי דיאליזה עולה על 50%. סוכרת היא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה בגיל העבודה.

סיבוכי הסוכרת כולם ניתנים למניעה בטיפול יעיל המתחיל מוקדם. למניעת הסיבוכים נדרש שיתוף פעולה הדוק בין החולה לצוות המטפל. שמירה על לחץ-דם תקין, נמוך מ-130/80 ממ"כ, על רמת שומני דם תקינה (בעזרת אימון גופני, דיאטה נכונה ותרופות) ושמירה על רמת סוכר קרובה ככל האפשר לערכים תקינים, יכולה להבטיח לחולי סוכרת תוחלת חיים ואיכות חיים הקרובים לאלה של אנשים בריאים.

פרופ' מוטי רביד

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים

התסמינים של מחלת סוכרת משתנים מעט, בהתאם לסוג סכרת. אנשים הלוקים בטרום סוכרת, או בסוכרת הריונית לעתים אינם חשים בתסמינים כלל או שהם חשים בחלק מהתסמינים של סוכרת מטיפוס 1 ומטיפוס 2, או בכולם:

-  צמא
-  מתן שתן באופן תכוף
-  רעב קיצוני
-  ירידה בלתי מוסברת במשקל
-  עייפות
-  ראיה מטושטשת
-  החלמה איטית של פציעות
-  זיהומים תכופים, למשל בחניכיים, בעור, בנרתיק או בשלפוחית השתן

סכרת מטיפוס 1 יכולה להתפתח בכל גיל, אך על פי רב היא מופיעה בתקופת הילדות, או בגיל ההתבגרות. סוכרת מטיפוס 2, היא הנפוצה ביותר, יכולה להתפתח בכל גיל ולעתים קרובות ניתן למנוע אותה.

סיבות וגורמי סיכון

לסוכרת מסוגים שונים יש סיבות וגורמי סיכון שונים:

סוכרת מטיפוס 1
בסוכרת מטיפוס 1, המערכת החיסונית – שבמצבים רגילים נלחמת בחיידקים או בנגיפים מזיקים – תוקפת והורסת תאים שנמצאים בלבלב ותפקידם לייצר אינסולין. כתוצאה מכך, הגוף נותר עם מעט אינסולין או ללא אינסולין כלל. כעת הסוכר, במקום להגיע אל התאים, מצטבר בזרם הדם.

לא ידוע מהו הגורם המדויק לסוכרת מטיפוס 1, אולם נראה שהיסטוריה משפחתית משחקת תפקיד. הסיכון לחלות בסוכרת מטיפוס 1 עולה בקרב אנשים שמישהו מהוריהם או אחיהם ואחיותיהם לוקים במחלה זו. קיימים גורמים נוספים שחשודים בגרימת המחלה, כמו חשיפה למחלות ויראליות.

טרום סוכרת וסוכרת מטיפוס 2
בטרום סוכרת – שעלולה להוביל לסוכרת מטיפוס 2 – ובסוכרת מטיפוס 2, התאים מתנגדים לפעולת האינסולין והלבלב אינו מצליח לייצר כמות מספקת של אינסולין, על מנת להתגבר על התנגדות זו. במצבים כאלו, הסוכר מצטבר בזרם הדם במקום לעבור אל התאים. לא ברור מדוע מצבים כאלו מתרחשים, אם כי נראה כי שומן מופרז – במיוחד בבטן – וחוסר פעילות הם גורמים חשובים.

החוקרים אינם מבינים בדיוק מדוע חלק מהאנשים מפתחים טרום סוכרת וסוכרת מטיפוס 2 ואנשים אחרים אינם מפתחים מחלות אלו. עם זאת, קיימים מספר גורמים ברורים שמעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, ביניהם:

-  משקל עודף
-  חוסר פעילות
-  היסטוריה משפחתית
-  גיל. הסיכון עולה כשמתבגרים, במיוחד אחרי גיל 45.
-  סוכרת היריונית
-  תסמונת שחלות פוליציסטיות

סוכרת היריונית
במהלך ההיריון השלייה מייצרת הורמונים התומכים בהיריון. הורמונים אלו הופכים את התאים לעמידים יותר לאינסולין. בשלישים השני והשלישי, השלייה גדלה ומפרישה כמות גדולה יותר של הורמונים אלו – שמקשים על פעולת האינסולין אף יותר.

במצב רגיל, הלבלב מגיב על ידי יצור נוסף של אינסולין, כך שיוכל להתגבר על ההתנגדות. אך לעתים הלבלב אינו עומד בקצב. במקרים כאלו, מגיעה אל התאים כמות קטנה מידי של גלוקוז וכמות רבה מידי של גלוקוז נשארת בזרם הדם. זוהי סוכרת היריונית.

כל אישה הרה עלולה לפתח סכרת הריונית, אך נשים מסוימות נמצאות בסיכון גבוה יותר מאחרות. אלה גורמי הסיכון:

-  נשים מעל גיל 25 נמצאות בסיכון גבוה יותר
-  היסטוריה משפחתית או אישית
-  משקל עודף

תופעות נלוות וסיבוכים

הסיבוכים כתוצאה מסוכרת משתנים בהתאם לסוג הסוכרת.

סיבוכים של סוכרת מטיפוס 1 ומטיפוס 2
סיבוכים קצרי טווח של סוכרת מטיפוס 1 ומטיפוס 2מצריכים טיפול מיידי. מקרים כאלו שאינם מטופלים עלול להוביל לפרכוסים ולאבוד ההכרה (קומה).

-  רמת סוכר גבוהה בדם (היפרגליקמיה).
-  רמה גבוהה של קטונים בשתן (קטואצידוסיס סוכרתי).
-  רמה נמוכה של סוכר בדם (היפוגליקמיה).

סיבוכים אצל התינוק שעלולים להופיע עקב סוכרת היריונית:
-  גדילה מוגזמת.
-  רמה נמוכה של סוכר בדם.
-  תסמונת מצוקה נשימתית.
-  צהבת.
-  סוכרת מטיפוס 2 בשלב מאוחר יותר בחיים.
-  מוות.

קיימות בדיקות דם רבות באמצעותן ניתן לקבוע אבחנה של סוכרת מטיפוס 1 ומטיפוס 2, ביניהן:

-  בדיקת סוכר אקראית בדם.
-  בדיקת סוכר בדם בצום.

בדיקות לסוכרת הריונית
בדיקות לסוכרת הריונית הן חלק מהבדיקות השגרתיות בהיריון. רב אנשי המקצוע ממליצים על בדיקת דם המכונה מבחן אתגר הגלוקוז, היא מתבצעת בין השבוע ה- 24 והשבוע ה- 28 להיריון – או מוקדם יותר, אצל נשים שנמצאות בסיכון גבוה לסוכרת הריונית.

בדיקת מבחן אתגר הסוכר מתחילה בשתיית תמיסה של סירופ סוכר. שעה לאחר מכן מבצעים בדיקת דם למדידת רמת הסוכר בדם. רמת סוכר בדם מעל 140 mg/dL (7.8 mmo1/L), מעידה בדרך כלל על סוכרת היריונית, אולם ברב המקרים יש צורך בבדיקה חוזרת לאימות האבחנה.

לצורך ביצוע הבדיקה החוזרת, יש לצום במשך הלילה שלפני ביצוע הבדיקה. לאחר מכן שותים שוב תמיסה מתוקה – הפעם היא מכילה ריכוז גבוה יותר של גלוקוז – ורמת הסוכר בדם נבדקת כל שעה בפרק זמן של שלוש שעות.

בדיקות לטרום סוכרת
הקולג' האמריקאי לאנדוקרינולוגיה ממליץ על בדיקות לטרום סכרת, לכל אדם בעל היסטוריה משפחתית של סוכרת מטיפוס 2, לאנשים הלוקים בהשמנת יתר, או בתסמונת מטאבולית. גם נשים עם היסטוריה של סוכרת הריונית רצוי שתיבדקנה.

הרופא עשוי להמליץ על אחת משתי הבדיקות הבאות על מנת לאבחן טרום סוכרת:

-  בדיקת סוכר בדם בצום.
-  מבחן העמסת סוכר.

הטיפול תלוי בסוג הסוכרת, הוא יכול לכלול מעקב אחר רמת הסוכר בדם, אינסולין ותרופות אחרות הניטלות דרך הפה. לגבי אנשים מסוימים תיתכן אף השתלת לבלב.

בכל סוגי הסוכרת, על מנת להצליח בהתמודדות עם המחלה, מומלץ להקפיד על תזונה בריאה, להתעמל ולהקפיד על משקל בריא.

טיפולים לסוכרת מכל הסוגים

חלק חשוב בהתמודדות עם כל סוגי הסוכרת הוא שמירה על משקל בריא, באמצעות הקפדה על תזונה בריאה ועל התעמלות:

-  תזונה בריאה.
-  פעילות גופנית.

הטיפול הראשוני בסוכרת מטיפוסים 1 ו- 2 כרוך במעקב אחר רמות הסוכר בדם במקביל לנטילת אינסולין, תרופות אחרות לטיפול בסוכרת או שניהם.

-  מעקב אחר רמת הסוכר בדם.
-  אינסולין.
-  תרופות הניטלות דרך הפה או אחרות.
-  השתלה.

על מנת לשמור על בריאות העובר ולהימנע מסיבוכים בלידה, יש לאזן את רמת הסוכר בדם. בנוסף להקפדה על תזונה בריאה והתעמלות, הטיפול עשוי לכלול מעקב אחר רמות הסוכר בדם ובמקרים מסוימים שימוש באינסולין.

המטפל המקצועי יעקוב אחר רמת הסוכר בדם, גם בזמן הלידה. אם רמת הסוכר בדם עולה, התינוק עלול להפריש אנסולין ברמות גבוהות – כתוצאה מכך רמת הסוכר בדם, מיד לאחר הלידה עלולה להיות נמוכה.

טיפול בטרום סכרת

באמצעות הקפדה על סגנון חיים בריא, אנשים הלוקים בטרום סוכרת, יכולים להחזיר את הסוכר בדם לרמה נורמלית, או לכל הפחות, למנוע את עלייתו לרמות שקיימות בקרב חולי סוכרת מטיפוס 2. שמירה על משקל בריא באמצעות התעמלות ותזונה בריאה, עשויה להועיל.

לעתים תרופות – כגון תרופות לסוכרת, הניטלות דרך הפה, דוגמת מטפורמין (גלוקופייג') ואקרבוס (פרקוס) – יכולות להיות אפשרות טיפולית עבור אנשים שנמצאים בסיכון גבוה. מקרים אלו כוללים מצבים בהם מחלת הטרום סכרת מחמירה, או שהחולה סובל גם ממחלה קרדיווסקולארית, ממחלת הכבד השומני, או מתסמונת השחלות הפוליציסטיות.

במקרים אחרים, יש צורך בתרופות לאיזון הכולסטרול – בעיקר סטאטינים– ובתרופות לטיפול ביתר לחץ דם. הרופא עשוי לרשום אספירין במינון נמוך, על מנת לסייע במניעת המחלה. יחד עם זאת, סגנון חיים בריא ממשיך להיות המפתח להצלחה.

סכרת מטיפוס 1 לא ניתן למנוע. אולם סגנון החיים הבריא שמסייע בטיפול בטרום סכרת, בסוכרת מטיפוס 2 ובסוכרת הריונית עשוי לסייע גם במניעתן.

-  הקפדה על תזונה בריאה.
-  הגברת הפעילות הגופנית.
-  הורדת משקל עודף.