טרשת עורקים בסוכרת (Atherosclerosis in diabetes) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

טרשת העורקים היא מחלה כרונית הפוגעת בחלק הפנימי של העורקים, ובמהלך איטי אך קבוע מובילה לסתימתם המוחלטת. טרשת העורקים היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בחברה המערבית, והאחראית לתחלואה, לתמותה, ולנטל כלכלי גבוהים ביותר. למרות זאת, ולמרות העובדה כי זו מחלה אשר מהלכה רב השנים ידוע מראש, אין לה עדיין ריפוי טוב.

אין הבדל בפגיעה של טרשת העורקים טרשת עורקים בחולי סוכרת בהשוואה להופעתה בחולים שאינם חולי סוכרת, אולם חולי הסוכרת לוקים בטרשת עורקים מוקדם יותר, בעורקים רבים יותר ובחומרה קשה יותר מאשר הלא סוכרתיים.

קראו עוד: בדיקת סוכר בדם ופענוח תוצאותיה

גורמי הסיכון ללקות בטרשת עורקים הם רבים והחשובים שבהם הם: רמת כולסטרול LDL בדם גבוהה, רמת כולסטרול HDL בדם נמוכה, רמת תלת-גליצרידים בדם גבוהה, יתר-לחץ-דם, עישון וסוכרת. אין הכרח שיתקיימו כל גורמי הסיכון, די בחלקם כדי ללקות בטרשת עורקים. כך לוקים בה לדוגמה אנשים מעשנים עם יתר-לחץ-דם והפרעה בשומני הדם עם סוכרת וגם בלעדיה.

טרשת עורקים מאפיינת יותר את חולי סוכרת מסוג 2 והמחלה מתחילה להתפתח בקרבם שנים רבות לפני גילוי הסוכרת ואף לפני התהוותה.

העורקים הנפגעים בטרשת בקרב חולי הסוכרת הם לרוב עורקים גדולים (Macro angiopathy), לעומת הסיבוכים בעיניים, בכליות ובעצבים ההיקפיים, הפוגעים בכלי הדם הקטנים (Micro-angiopathy) ומאפיינים יותר את חולי הסוכרת מסוג 1.

מבחינה סטטיסטית, גברים חולי סוכרת מסוג 2, נפגעים פי שניים, ונשים פי ארבעה מטרשת קטלנית. העורקים הנוטים להיפגע בטרשת בקרב חולי סוכרת, כמו באנשים שאינם חולי סוכרת הם: העורקים הכליליים (הנמצאים בלב ואחראים לאספקת דם לשריר הלב עצמו), העורקים במוח (צרברליים) המובילים דם אליו (העורקים התרדמניים), וכן העורקים הגדולים בגפיים התחתונים.

הפגיעה הטרשתית בקרב חולי סוכרת, במיוחד מסוג 2, מהווה את הסיבוך הרציני ביותר מבחינת תחלואה, תמותה ונטל כלכלי-חברתי.

ממצאים וסיכומים של 22 מחקרים, אשר במהלכם נבדקו יותר מ-95,000 אנשים, אישרו את הקשר בין מחלת לב וכלי דם, לבין רמת סוכר גבוהה בדם שעתיים לאחר הארוחה.

גם לאנשים עם ערכי סוכר תקינים בצום, אך מוגברים לאחר הארוחה יש סיכון גבוה פי שניים להיפגע. במחקרים נראה, בעזרת בדיקת על-שמע של עורקי הצוואר, עיבוי של שכבות ה-Intima וה-Media בעורקים התרדמניים המהווה סימן לטרשת. ממצאים אלו נתגלו באנשים עם רמת סוכר גבוהה בעיקר לאחר הארוחה לעומת אלה שרמת הסוכר בדמם היתה תקינה.

סיבות וגורמי סיכון
בשנים האחרונות, תהליכי החמצון והגליקציה מובנים יותר, וכן הקשר ביניהם לבין התפתחות הטרשת. למרות זאת אין אנו יודעים בוודאות מהי הסיבה לטרשת כה מוחשת וקשה בקרב חולי סוכרת לעומת אלו שאינם חולי סוכרת. נראה כי סיבות רבות לתופעה:

1. סוכרת - כאמור נמצא כי ככל שרמות הסוכר גבוהות יותר, גם בצום אך בעיקר לאחר הארוחה, השכיחות לטרשת עולה בהתאמה. עליות חדות של רמות הסוכר (כמו לדוגמה לאחר הארוחות) עלולות לגרום לטרשת קשה יותר. נראה כי הצטברות של תוצרים סופיים של גליקציה מתקדמת Advanced Glycation END products - AGE עלולים להזיק לכלי הדם על ידי פגיעה במבנה שלהם. אכן דבר זה הוכח בחיות מעבדה, אשר AGE גורמים להם לפגיעה ביכולת ההתרחבות של כלי הדם ובגמישותם.

2. תנגודת לאינסולין המופיעה שנים לפני הסוכרת עצמה, והמאופיינת ברמות אינסולין גבוהות (היפראינסולינמיה).

3. מחלות נלוות - הפרעה בחילוף החומרים של הסוכרים (הפרעה בסבילות לגלוקוז או סוכרת מסוג 2) מהווה תסמין אחד של התסמונת המטבולית. על כן מרבית חולי סוכרת מסוג 2 לוקים גם במחלות נוספות אשר המשותף להן הוא זירוז והחמרה של התהליך הטרשתי: יתר-לחץ-דם, הפרעה בשומני הדם, השמנה באזור הבטן.

4. תפקוד לקוי של האנדותל - הדופן הפנימית של העורקים, האנדותל נפגע בסוכרת; פגיעה זו מתבטאת בשיבוש ייצור והפרשת הורמונים וחומרים חיוניים לשמירה על זרימה תקינה של הדם העורקי.

5. נטייה לקרישיות-יתר - ממחקרים רבים עולה כי מספר גורמי קרישה מופרעים יותר בקרב חולי סוכרת ועל רקע זה מתפתחת נטייה לקרישיות-יתר המהווה גורם מעודד לטרשת בעורקים.

6. הארכת קטע QTc

7. בבדיקות אק"ג נמצא כי הארכת הקטע Tc, מנבא מוות פתאומי ונמצא במיתאם גבוה עם מחלות לב וכלי דם.
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
בקווים המנחים של הטיפול ביתר שומני הדם, בארץ ובעולם, ממליצים להקפיד על השגת יעדי איזון נמוכים של הכולסטרול "הרע" (LDL Cholesterol), באנשים אשר כבר לקו בסיבוך טרשתי קשה, כגון אוטם חד בשריר הלב. חולי סוכרת, בשל היותם בסיכון כה גבוה ללקות בטרשת קשה, נחשבים כבני-סיכון ללקות בטרשת, כמו אלו שכבר לקו בה ואשר אינם חולי סוכרת. על כן, השאיפה היא להפחית את רמת ה-LDL Cholesterol אל מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל.