תאור
אקזמה היא מחלת עור הנגרמת על ידי דלקת אטופיק דרמיטיטיס, בעוד שהמינוח "דרמטיטיס" פירושו דלקת של העור, המינוח "אטופי" מתייחס לרגישות אלרגית, שהיא במרבית המקרים תורשתית.זן זה של אקזמה הינו בעל הסבירות הגבוהה ביותר להתפתח לאחר הופעתם של תסמינים אחרים המצביעים על אלרגיה (כגון אסטמה או קדחת השחת).
בדרך כלל, אקזמה גורמת לעור להיות מגרד, אדום ויבש – לעיתים אף עד כדי הופעתם של סדקים וגלדים בעור. אקזמה מופיעה לעיתים קרובות על הפנים והגפיים, אולם היא יכולה להופיע גם באזורים אחרים של הגוף.
ישנם בני אדם רבים הסובלים ממצב של אקזמה על בסיס כרוני. אקזמה היא תופעה נפוצה ביותר בקרב תינוקות, ובמרבית המקרים היא נעלמת עוד לפני הגיעם לגיל בית הספר.
סימפטומים
במרבית המקרים של אקזמה, מופיע גרד עוד בטרם תופיע תפרחת בעור.
בדרך כלל אקזמה מופיעה בליווי התסמינים הבאים:
· הופעתם של כתמים אשר מגרדים, יבשים, העור בהם עבה מעט יותר, והם נוטים להופיע בדרך כלל באזור הידיים, הצוואר, הפנים והרגליים. אצל ילדים הם נוטים להופיע גם בצד הפנימי של מפרקי הברך והמרפקים.
· גירוד עלול להוביל להופעתם של פצעים המתכסים גלדים.
סיבות וגורמי סיכון
בדומה לאסטמה, גם אקזמה נוטה להיות תופעה תורשתית העוברת במשפחה מדור לדור. ישנה קבוצת גנים מסוימת אשר גורמת לבני אדם מסוימים להיות בעלי נטייה לעור רגיש במיוחד, וגורמים סביבתיים מסוימים, כגון לחץ נפשי, יכולים לעורר התקף של אקזמה.
אקזמה יכולה גם להיגרם, או להחריף, כתוצאה ממגע עם גורמים מעוררים הנמצאים בחומרים הנמצאים בשימוש יום יומי, כגון:
· אריגי צמר ובדים סינטטיים
· סבון וחומרים אחרים המייבשים את העור
· חום וזיעה
· אקזמה יכולה להחריף כתוצאה מעור יבש.
מכיוון שמצב של אקזמה יכול להופיע כתגובה פנימית של הגוף ללחץ נפשי ומתח, כל אירוע הטעון מבחינה רגשית – החל ממעבר דירה ועד להתחלה במקום עבודה חדש – יכול להביא לידי התפרצות חדשה.
אבחון ובדיקות
רופא ילדים, רופא עור או רופא משפחה המטפל בך על בסיס קבוע, מוסמך לקבוע אבחנה של אקזמה. מכיוון שבני אדם רבים הסובלים ממצב של אקזמה סובלים גם מאלרגיות שונות, ייתכן והרופא המטפל בך יבקש ממך לבצע אבחוני אלרגיה על מנת לקבוע מהם הגורמים המעוררים אקזמה אצלך. בדיקות אלרגיה מבוצעות במרבית המקרים אצל ילדים הסובלים ממצב של אקזמה.
טיפולים ותרופות
היעד של הטיפול במצב של אקזמה הוא להקל ולמנוע את הופעתו של הגרד. גירוד ממושך עלול להביא להופעתה של דלקת. מכיוון שהמחלה הופכת את העור ליבש ומגרד, מומלץ להשתמש במשחות ותחליבים למיניהם על מנת ללחח את העור. מומלץ למרוח את התכשירים על גבי עור רטוב, לאחר הרחצה למשל, על מנת לסייע לעור לשמור על הלחות שלו. רטיות קרות מסייעות גם הן על מנת להקל על תופעת הגירוד.
מוצרים הנמכרים ללא מרשם, כגון משחה המכילה הידרוקורטיזון % 1, או משחות המכילות קורטיקוסטירואידים הניתנות במרשם, מסייעות בצמצום הדלקת. במקרים חמורים במיוחד, ייתכן והרופא המטפל בך ירשום לך תרופות המכילות קורטיקוסטירואידים שאותן נוטלים דרך הפה. יתר על כן, במידה והמקום הנגוע מפתח דלקת, ייתכן והרופא המטפל בך ירשום לך תרופה אנטיביוטית על מנת לטפל בדלקת הנגרמת כתוצאה מחיידקים.
טיפולים נוספים נגד אקזמה כוללים טיפול בנוגדי אלרגיה (אנטי היסטמינים) יכולים לצמצם גרד חמור, טיפול המבוסס על זפת ופחם (לצמצום גרד) פוטוטרפיה (טיפול בחשיפת העור לאור אולטרה סגול) וטיפול בתרופה ציקלוספורין (cyclosporine) אצל בני אדם שמצבם אינו משתפר לאחר טיפול באמצעים אחרים.
מניעה
בדרך כלל ניתן למנוע את התפרצותה של אקזמה, או לצמצם את חומרתה, על ידי נקיטת אחד מן האמצעים הפשוטים הבאים:
· שימוש בחומרים לשמירה על לחות העור
· הימנעות משינויים קיצוניים של טמפרטורה או לחות
· הימנעות מהזעת יתר או חימום יתר
· צמצום לחץ נפשי ומתח
· הימנעות ממגע עם חומרים המעוררים גירוד, כגון אריגי צמר
· הימנעות משימוש בסבונים, חומרי ניקוי או ממיסים חריפים
· היה מודע למזונות אשר גורמים לך להתפרצות המחלה – ודאג להימנע מהם
|