נפחת הריאות (Emphysema)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

נפחת הריאות (Emphysema) היא מצב שבו יש ניפוח-יתר של חללי האוויר בריאות, המוכרים כנאדיות (Alveoli). הנאדיות הן המקום שבו החמצן מהאוויר מתחלף עם פחמן דו-חמצני מהדם. דפנות הנאדיות דקות מאוד ושבירות. כשנגרם נזק לנאדיות הוא בלתי הפיך ונוצר "חור" ברקמת הריאה.
ניפוח-היתר נובע מהרס הדפנות של הנאדיות והוא מביא לירידה בתפקוד הריאות ולקוצר נשימה. בנפחת, הריאות מאבדות אלסטיות ואינן מסוגלות להתפשט ולהתכווץ באופן מלא. משום כך הנאדיות אינן מתרוקנות בשלמות ולכן אינן יכולות להתמלא באוויר טרי לאיוורור הולם. ניפוח-היתר משבש את המכניקה של הנשימה. חולה בנפחת הריאות יכול לשאוף אך הנשיפה קשה עליו ואינה יעילה.

לחומרת הנפחת שונות רבה. יש חולים שלא יגיעו למצב של מוגבלות וימשיכו בחייהם עם מידה קלה יחסית של אי-נוחות, לעומתם חולים אחרים לוקים במחלה ברמת חומרה עד לאיבוד היכולת לנשום ואי-ספיקה נשימתית.

הנפחת שייכת לקבוצת מחלות הריאה מחסימה, הכרוניות (COPD). יש מספר גורמי סיכון סביבתיים הממלאים תפקיד בגרימת מחלות אלה, אך עישון סיגריות ניצב הרחק מעל כל האחרים. זו הסיבה הראשונה במעלה לעידוד מעשנים לחדול מעישון. חשוב להסביר ולהזהיר (במיוחד לצעירים) מפני סכנות העישון ולהציע שינוי בהתנהגות כדי להשיג מטרות אלה.

מחלות ריאה מחסימה, כרוניות (בעיקר נפחת ודלקת כרונית של הסימפונות), נעשו שכיחות מאוד במחצית השנייה של המאה שעברה והן מהוות גורם תחלואה ותמותה בשיעור גבוה. מאחר שכאמור לעישון סיגריות יש תפקיד חשוב בגרימת מחלת ריאות כרונית (COPD) ובהחמרתה, הרי המחלה ניתנת למניעה.

עשן הטבק ומזהמי אוויר אחרים גורמים לשחרור חומרים כימיים בתוך הנאדיות, שמזיקים לדפנותיהן. במיעוט המקרים (5%-3%) הנפחת היא על רקע חסר תורשתי של חלבון מגן, מעכב פרוטאזה (תסס מפרק חלבון), הנקרא Alpha-1 Antitrypsin - AAT. באנשים בריאים AAT מגן על הריאות מתסס טבעי (הקרוי אלסטזה של הניטרופיל) שעוזר להילחם בחיידקים ולנקות רקמת ריאה מתה. אם אין איזון לפעולות התסס על ידי AAT הוא יכול בסופו של דבר להזיק לרקמת הריאה.


סיבוכי הנפחת כוללים זיהומים נישנים בדרכי הנשימה, יתר-לחץ-דם בריאה, כשל נשימתי חדיד/כרוני, כשל לב-ריאה כרוני (הגדלה של הצד הימני של הלב עם סימני מעמס ואי-ספיקה בלב), ריבוי כדוריות אדומות (המוגלובין גבוה) והגברת צמיגות הדם, בועות גדולות מאוד, כדי שליש עד מחצית מנפח בית החזה, אוורת בית החזה כתוצאה מקרע של בועה, מוות.

סימפטומים


קוצר הנשימה במנוחה או במאמץ מתפתח בצורה איטית. בדרך כלל מדובר בחולים שעישנו למעלה מחפיסה ליום במשך יותר מ-25 שנה, לפני שהתסמינים היו חמורים דיים כדי להביאם אל הרופא. סימני אזהרה להתפתחות הנפחת כוללים שיעול, תחושה של חוסר אוויר, כיח מוגבר והצטננויות תכופות בעונת החורף. סימנים מוקדמים למחלה כוללים קוצר נשימה, שיעול כרוני, כיחלון כביטוי לחוסר חמצן, קוצר נשימה וצפצופים במאמץ קל.
תסמינים אחרים שיכולים להופיע הם סחרחורת, חרדה בשכיבה, דחק, אין-אונות, ליאות, הפרעה בריכוז, ישנוניות-יתר ביום, קושי להירדם או להמשיך בשינה, ירידה בלתי רצונית במשקל.

תופעות נלוות וסיבוכים

סיבוכי הנפחת כוללים זיהומים נישנים בדרכי הנשימה, יתר-לחץ-דם בריאה, כשל נשימתי חד או כרוני, כשל לב-ריאה כרוני (הגדלה של הצד הימני של הלב עם סימני מעמס ואי-ספיקה בלב), ריבוי כדוריות אדומות (המוגלובין גבוה) והגברת צמיגות הדם, בועות גדולות מאוד, כדי שליש עד מחצית מנפח בית החזה, אוורת בית החזה כתוצאה מקרע של בועה, מוות.




פורום אסטמה

ד"ר דקל שלומי

ד"ר דקל שלומי מומחה לריאות, אסטמה והפסקת עישון
בוגר בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. מומחה ברפואה פנימית וריאות (התמחות במרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון). חבר באיגוד לרפואת ריאות. מרצה בפני פורומים שונים כגון רופאי משפחה, אחיות הכנה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • עבודת גמר במגמת רפואה
  • ירדן ספטון
  • 22/04/2015 15:51
  • שלום, אני תלמידה בתיכון חדש הרצליה במגמת רפואה. בחרתי לעשות את עבודת הגמר שלי על מחלת האסטמה. בעבודה זו אני צריכה לשאול רופא שאלות לגבי המטופלים שלו החולים במחלה זו. אודה לך אם תוכל לענות על שאלות אלו: -מהם גורמי הסיכון העיקריים של מחלת אסטמה? -מה שכיחות הסיבוכים אצל מטופלייך? -מה התפקוד שלך בטיפול מחלה זו? -באילו מצבים אתה ממליץ לפנות לאשפוז? -מה תדירות הטיפולים של חולה אסמטי? -כיצד אתה פועל להעלאת מודעות המחלה, אם בכלל? -האם אתה יודע מה תפקוד רופא המשפחה במחלה, אם בכלל יש?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום ירדן. גורמי הסיכון העיקריים- אלרגיה, עשן, קור, יובש, מאמץ שכיחות הסיבוכים של המחלה אצל המטופלים שלי- קשה להעריך במדוייק, כמחצית המטופלים סובלים מהחמרות משמעותיות. התפקיד שלי להציע למטופל דרכים לאזן את המחלה- להפחית את גורמי הסיכון ולהתאים טיפול נכון בהתאם למצב המטופל המשתנה מעת לעת. להגביר את המודעות לקחת טיפול מונע. יש לפנות לאשפוז בכל החמרה של קוצר הנשימה ללא שיפור לאחר משאף מתאים או אינהלציה תדירות הטיפולים תלויה בדרגת המחלה, מי שזקוק למשאף למניעה צריך לרוב לקחת מהמשאף פעמיים ביום, יש משאף חדש שניתן לקחת ממנו פעם ביום. הפעילות שלי כאן בפורום אמורה להעלות את המודעות למחלה ולטיפול. תפקיד רופא המשפחה לזהות סימנים של אסתמה, להפנות לבדיקות, לאבחן ולתת טיפול מתאים. במקרים שההחלטה קשה מפנים לרופא ריאות. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מטכולין בבדיקה
  • שירה
  • 19/04/2015 14:39
  • שלום, רציתי לדעת לגבי החומר - האם הוא רעיל ? האם יכולה להיות לו השפעה שלילית לטווח ארוך (אני מתכוונת לא התופעה של מעט קוצר נשימה במהלך הבדיקה), אלא האם הוא נחשב לבטוח כחומר שחודר לגוף ?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום שירה, כמות החומר קטנה מאוד ואין השפעות לטווח רחוק. מתחילים במינונים מאוד נמוכים. במהלך הבדיקה תתכן תגובה של אסתמה ואז עוצרים את הבדיקה ומטפלים לרוב באינהלציה. הבדיקה יחסית בטוחה אך אין לבצע בזמן היריון. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סיכום רופא
  • בר
  • 15/03/2015 00:12
  • בת 21, בגלל החמרה במצב האסתמה שלי בזמן האחרון ביקרתי אצל רופא ריאות. יש חלק אחד שלא הבנתי לגמרי בסיכום שלו-"PFT אחרון (שנה שעברה) יחס של 0.76 עם FEV1 של 99% (עליה של 7%, 220 מ''ל)". האם התוצאה הזו של הספירומטריה תקינה יותר או פחות? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בר, על מנת לקבוע אם תפקודי הריאות תקינים צריך לראות פרמטרים שונים נוספים וכן את הגרף המצורף. סביר להניח שהבדיקה האחרונה בגדר התקין או קרובה לכך- יש הפרעה קלה. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אשמח גם אם תוכל להסביר לי על הבדיקות הבאות
  • בר
  • 15/03/2015 23:39
  • מהמכון לתפקודי ריאה ביקשו שאעשה גם את הבדיקות האלו-מדידת נפחים ותגובות נשימה בתא לחצים ודיפוזיית פחמן דו חמצני. במה שונות שתי הבדיקות מספירומטריה רגילה, מה מהלכן וכמה זמן אורכות, האם יש להתכונן אליהן או שלא (להמנע ממשאף באותו יום?) תודה שוב

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בר, בתפקודי ריאות מורחבים בודקים את נפחי הריאות לרוב במבנה סגור מזכוכית שבו את נושפת לתוך המכשיר בצורות שונות על פי הדרכת הטכנאי/ת. בבדיקת הדיפוזיה שואפים פחמן חד-חמצני במינון מאוד קטן וחסר משמעות בריאותית, מחזיקים את האויר במשך 10 שניות ונושפים. מבצעים מספר פעמים וכך מקבלים מידע על מעבר הגזים בין רקמת הריאה לדם. בכל בדיקת תפקודי ריאות אין לקחת משאפים לפני הבדיקה. אם מדובר במשאפים להקלה מיידית לרוב 6 שעות, אם מדובר משאפים שנוטלים פעמיים ביום-יש להפסיק 12 שעות לפני הבדיקה. משאפים שפועלים יותר זמן יש להפסיק בהתאם לפי הוראות הרופא או הצוות ממכון תפקודי הריאות. בכל מקרה של קוצר נשימה יש לקחת משאף מייד ללא קשר לבדיקה. כדאי לקבל הוראות אישיות. משך בדיקת תפקודי ריאות מלאה כ 20-30 דקות. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • היי
  • שמרית שלום
  • 29/03/2015 11:36
  • היי בר הבן שלי גם סבל מאסטמה שכללה לצערי ביקורים תכופים במיון, מה שעזר לו בסופו של דבר לצאת מזה, זה משקה מצחים בשם אינטרא שמכילים צמחים שמנקים את הריאות ולכן הטיפול הוא יסודי. כמובן שאת צריכה להמשיך עם הטיפול שהרופא המליץ לך ואם תתחילי לקחת אינטרא תורידי את המינון בהדרגה באישור הרופא. אנחנו שנה אחרי ותודה לאל מכשיר האינהלציה מאופסן...רק בריאות :)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בר. קשה להגיע למסקנות על סמך הנתונים האלו. יש צורך לראות ערכים נוספים ובעיקר את הגרף. התוצאות יכולות להיות תקינות או מעידות על הפרעה קלה אך כאמור צריך לראות את שאר הנתונים. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה, המשך
  • בר
  • 31/03/2015 00:09
  • לצערי המצב לא משתפר, וכבר מאוגוסט אני משתמשת כל יום במשאף (סימביקורט 160, ועכשיו כבר חודשיים עם העלאת המינון של רופא הריאות-320 פעם ביום) ורק בו כטיפול ומניעה כי רק הוא עוזר לי מיד. אבל נראה שמאז ההחמרה הוא באמת עוזר לי פחות ופחות (לפני ההחמרה הזדקקתי לו רק פעמיים שלוש בשבוע) ולמרות שיש עודף משקל וירדתי המון במשקל (מסיבה לא ידועה, אגב, בלי שניסיתי) קשה לי יותר עכשיו מאשר שנה שעברה כשהמשקל היה מלא. קשה לי אפילו בפעילות קלה כמו הליכה עם הכלב שלי במהירות רגילה ועלייה במדרגות בכלל נהייתה מאתגרת מאוד ואני נמנעת, מה שלא היה שנה שעברה במשקל המלא. ביקרתי לראשונה פעמיים השנה במיון (ספטמבר) בגלל שהמשאף לא עזר לי וגם שם הסטרואידים שנתנו לי והאינהלציות לא עזרו לגמרי. עשיתי אקו לב כי שמעו במיון איוושה סיסטולית 1\6 אך הוא יצא תקין. כך שאני לא בטוחה שזו בכלל החמרה של האסתמה, אולי מתפתחת הפרעה חסימתית? מה כדאי לחפש לדעתך? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בר. אסתמה היא מחלה תנודתית כאשר במרבית הסובלים מהמחלה ישנן תקופות טובות ותקופות פחות טובות. יתכן ונכנסת לתקופה פחות טובה. בתקופות טובות מטפלים במשאפים במינון נמוך כאשר בהחמרות יש צורך להעלות את דרגת הטפול. כל זאת בהמלצת הרופא המטפל שיכול להתאים לך את דרגת הטיפול לפי מצבך. לעתים ניתן לנסות תרופות בכדורים לתוספת כגון סינגולאייר שעוזרת לחלק מהאנשים. ישנן אפשרויות שונות לטיפול ויש לחזור לרופא המטפל. אסתמה היא מחלה חסימתית לכן אם את סובלת מאסתמה אז את סובלת מהפרעה חסימתית שכאמור דרגתה יכולה להשתנות מעת לעת. במקרה שאת מתארת, אין מנוס מלהתאים לך טיפול אישי לרוב על ידי רופא ריאות. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • העניין הוא שמעולם לא חלה החמרה במצבי
  • בר
  • 05/04/2015 01:42
  • מאז גיל 12 תמיד הייתי זקוקה רק פעמיים-שלוש בשבוע למשאף, ואילו בחצי השנה האחרונה זה השתנה לפעם ביום. מה גם שהמשאף, אפילו במינון כפול+סינגולייר כבר לא יעיל כמעט. יכול להיות שזו התחלה של COPD?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בר, נכון לעכשיו יש החמרה. לא ניתן לצפות מתי תהיה החמרה, יכולה להיות תקופה יציבה שנים רבות לפני כן. צריך להבדק על ידי רופא במטרה לאתר סיבות אפשריות להחמרה. COPD נגרם על ידי עשן. אם את מעשנת יתכן ואת גורמת לעצמך נזק נוסף שהוא התחלה של COPD. עישון מזיק גם ללא אסתמה ועם אסתמה שבעתיים. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מעולם לא עישנתי, אבל מעשנים סביבי הרבה
  • בר
  • 07/04/2015 23:57
  • שלום בר, COPD היא מחלה שבה יש היצרות של דרכי האויר בדומה לאסתמה אך באסתמה ההיצרויות באות לרוב בהתקפים וברוב המקרים בין ההתקפים יש תקופות תקינות (ישנם חולים שהמצב קבוע). באסתמה הרקע אלרגי לרוב ויש החמרה עקב גורמים שונים כגון עישון. COPD נגרמת לרוב ע"י עשן ולרוב המחלה מתקדמת כל עוד יש חשיפה לעשן. הסימפטומים של שתי המחלות דומים מאוד. אם יש אסתמה וגם חשיפה לעשן יכולה להתפתח COPD בנוסף אך ההתפתחות היא איטית לאורך השנים וקשה בהתחלה להבדיל בין השניים. יש לעשות מאמצים שלא להיחשף לעשן. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בדיקת מאמץ ריאה
  • בר
  • 20/04/2015 04:28
  • אז לאחר שביקרתי שוב אצל רופא הריאות ללא הטבה ממשית עם הטיפול שנתן, הספירומטריה הורעה משנה שעברה בה הערך היה 99 אחוז וכעת 72 ובבדיקה "PFT מהיום, חסימה קלה-בינונית, ניפוח יתר קל, דיפוזיה תקינה, ריאות-צפצופים אינספרוטירים עדינים". רופא הריאות שלי נתן לי לעשות את הבדיקות הבאות: 1.מבחן מאמץ ריאתי מורכב (progresssive exercise). 2.בדיקת כוחות הנשימה לחצים מקסימליים (MIP\MEP). אשמח למידע על שתי הבדיקות ובעיקר על בדיקת המאמץ,איך הן מתבצעות בדיוק ומה אורכן. האם צריך הכנה מסויימת לקראתן? ומה דעתך על הממצאים בבדיקה שלו-ממה הם עשויים להגרם ועוד אחרי הגברת מינון הסימביקורט? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בר, בבדיקת תגר מאמץ מבצעים קודם בדיקת תפקודי ריאות-ספירומטריה, לאחר מכן רצים על מכשיר ונחים מספר דקות ואז חוזרים על בדיקת הספירומטריה ואם יש ירידה משמעותית זה מעיד על אסתמה. יש להפסיק סימביקורט לפחות 12 שעות לפני הבדיקה אלא אם יש קוצר נשימה ואז יש לקחת משאף. בבדיקת כוחות הנשימה נושמים לתוך מכשיר עם התנגדות שבודק את הכח של השאיפה והנשיפה. אין לדעת בהתכתבות ממה את סובלת וגם לא באמצע בירור. כדאי שתשאלי את רופא הריאות על מנת לקבל מידע אישי על מצבך. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא נפחת הריאות

    
קוצר נשימה הוא תסמין רגיל בתנאים של פעילות מאומצת. השימוש הרפואי במונח "קוצר נשימה" אינו כולל קוצר נשימה לאחר מאמץ קשה - תחושה ש- "אי אפשר לנשום" מרוב התרגשות, או כאשר האף סתום. מק...
באחרונה נותח במרכז הרפואי אסף הרופא, לראשונה בארץ, גבר שסובל מנפחת הריאות (אמפיזמה), בשיטה הטורקוסקופית (טורקוסקופיה - thoracoscopy - ניתוח אנדוסקופי בחזה). הניתוח, שנועד למנוע השתלת ריאות, עב...
אולי השם שלה אינו מפורסם ושגור כמו סרטן או סוכרת, אבל מחלת הריאותCOPD היא גורם התמותה הרביעי בחשיבותו בעולם המתועש. מהי מחלת COPD מחלת COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית. מדובר למעשה בשם מטרייה...
כדי להיפטר מבעיות נשימה עקשניות, כמו ברונכיטיס כרוני או נפחת, נסו לנפח בלונים. אחד המחקרים הראה שאנשים שלוקים בבעיות נשימה ונשפו לתוך בלונים 40 פעם ביום במשך שמונה שבועות השיגו שיפור ניכר במצבם. הם לק...
השימוש בקנאביס (מאריחואנה, חשיש) נחשב בדרך-כלל לבלתי מזיק, ורבים טוענים כי למעשה מדובר בסם קל ובטוח. במאמר המתפרסם בעיתון British Journal of Psychiatry נסקרים מחקרים אשר נעשו בצמח זה. הקנאביס...






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר בוריס גנדל ד"ר בוריס גנדל
מנהל יחידת ניתוחי חזה בי"ח מאיר...קרא עוד
פרופ' מרדכי קרמר פרופ' מרדכי קרמר
מנהל המערך למחלות ריאה, מרכז רפואי רבין...קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל