תאור
אאוזינופיליה היא מספר אאוזינופילים שהוא מעל 350 תאים/ממ"ק בדם. ה
אאוזינופיל הוא תא מסוג התאים הלבנים מקוטעי הגרעין הנוצרים בלשד העצם. לאאוזינופיל יש חשיבות בתגובה החיסונית ובמיוחד בהגנה כנגד תולעי מעיים. האאוזינופילים מועברים בדם ההיקפי ומתרכזים במיוחד ברקמות הבאות במגע עם הסביבה החיצונית (מערכת הנשימה, העיכול ודרכי השתן התחתונות).
סיבות וגורמי סיכון
לאאוזינופיליה יש גורמים אפשרים רבים:
מחלות אלרגיות
נזלת אלרגית, סינוסיטיס כרונית, אסתמה, חרלת (אורטיקריה), דרמטיטיס אטופית, דרמטיטיס ממגע, תרופות (משככי כאבים ואנטי-דלקתיים שאינם סטרואידים, אנטיביוטיקות שונות).
מחלות זיהומיות
טפילים (תולעי מעיים), פטריות (אספרגילוזיס, קוקצידיודומיקוזיס), אחרים (מיקובקטריה, ברוצלה)
מחלות המטולוגיות ומחלות ממאירות
לימפומה, ליקמיה אאוזינופילית, סרטן קיבה, סרטן ריאות, סרטן רחם. תסמונת היפראאוזינופיליה אידיופתית.
מחלות עור
פמפיגוס, בולוס פמפיגואיד, דרמטיטיס הרפטיפורמיס, הרפס, אריתמה נודוזום, אקזמה.
מחלות אימונולוגיות
ואסקוליטיס, מחלות גרגירומטיות, דלקת מיפרקים שיגרונתית, סקלרודרמה, פוליארטריטיס נודוזה, זאבת, מיאלגיה, דחיית שתל, מחלות של חוסר חיסוני.
גורמים אחרים
ריאות (פנימוניה אאוזינופילית), מערכת העיכול (גסטרואנטריטיס אאוזינופילית), חוסר פעילות בלוטות האדרנל, קרינה.
טיפולים ותרופות
הטיפול הרצוי באאוזינופיליה הוא כנגד הגורם הראשוני. לעיתים הוא בלתי ידוע. ואז כחלופה מדכאים את ייצור התאים או את פעילותם (בסטרואידים, בציקלוספורין-A, בתרופות מדכאות חיסון, או בנוגדן לציטוקין IL-5), ומונעים את פירוק הגרגירים בציטופלסמת האאוזינופיל (דגרנולציה - בתרופת האינטרפרון אלפא) או את הפעילות הדלקתית בתרופות מונטלוקסת, ציטריזין.
