תסמונת טורט (Tourette's Disorder)

תאור

תסמונת טורט היא מחלה נוירולוגית (מוחית), שעל פי רב מתחילה בתקופת הילדות. היא גורמת לילד להשמיע קולות או מילים (טיקים ווקלים) ותנועות גוף (טיקים מוטוריים), שאינם בשליטתו. תסמונת טורט מוכרת גם בשם תסמונת גיל דה לה טורט. לא כל הטיקים (התכווצויות שרירים בלתי רצוניות) נובעים כתוצאה מתסמונת טורט. יש ילדים שיש להם טיקים והם אינם מפתחים תסמונת טוראט.

טיקים מוטורים בדרך כלל מתחילים להופיע בין גיל שנתיים לגיל שמונה. טיקים ווקאלים יכולים להופיע כבר בגיל שנתיים, אך בדרך כלל הם מתחילים להופיע מספר שנים לאחר הופעת הטיקים המוטוריים. הטיקים בדרך כלל מגיעים למצב החמור ביותר בערך בגיל 12. 

אצל רוב הילדים הטיקים חולפים, או פוחתים באופן משמעותי בגיל ההתבגרות. אולם יש מקרים בהם הטיקים ממשיכים להופיע גם בגיל מבוגר.

ההשפעה של הטיקים משתנה מילד לילד. לחלק מהילדים יש טיקים קלים שיש להם השפעה מועטה על חייהם. אך גם טיקים קלים, או כאלו שמופיעים בתדירות נמוכה, עלולים להשפיע על ההערכה העצמית של הילד ועל יחסיו עם החברים ובני המשפחה. טיקים חמורים ותדירים דורשים לפעמים טיפול, כולל טיפול תרופתי וייעוץ. גם אם הטיקים נראים קלים, הם עלולים להשפיע על יכולתו של הילד ללמוד ולגרום לו מבוכה.

חשוב לזכור:

•          טיקים אינם סימן לרמת משכל נמוכה ואינם משפיעים על האינטליגנציה.
•          חומרת הטיקים אינה מעידה על היכולת של הילד ללמוד, או להתמודד במצבים חברתיים.
•          סביבה תומכת בבית, בבית הספר ובקהילה עשויה לשפר את הצלחתו של הילד בהתמודדות עם הטיקים.

סימפטומים

לרוב הילדים יש דפוסים וסוגים ייחודיים של טיקים ווקאליים ומוטוריים. הטיקים יכולים:

•          להתבטא כעווית קלה בעיניים, טלטול של הצוואר, שיעול או כחכוח, או סדרה של תנועות וקולות.
•          להופיע כהתפרצות של תנועות (מוטוריות) או קולות (ווקאליים). ההתפרצות יכולה להימשך ממספר שניות ועד מספר דקות. כמו כן, הטיקים יכולים להופיע באופן איטי יותר.
•          להופיע לסירוגין, במשך תקופה של שבועות וחודשים ואף להשתנות מסוג אחד לסוג אחר.

הפרעות אחרות המלוות בטיקים

הפרעות טיקים שאינן מוגדרות באופן ספציפי. הפרעות טיקים שאינן מוגדרות באופן ספציפי, הן הפרעות שאינן מתאימות לאף אחת מהקטגוריות של הפרעות טיקים. 

הדוגמאות כוללות טיק שנמשך פחות מארבעה שבועות, או טיקים שמתחילים להופיע אחרי גיל 18. "תסמונת טורט משנית" הוא מושג המשמש פעמים רבות לתיאור טיקים שמתפתחים כתוצאה משבץ, מזיהום או ממחלות שאינן תסמונת טוראט.

סיבות וגורמי סיכון

תסמונת טורט נוצרת ככל הנראה עקב מרכיב גנטי. כלומר, הימצאותו של גן מסוים, או שילוב של מספר גנים מעלה את הסיכוי להתפתחות המחלה. הגן או הגנים המדויקים עדיין אינם מזוהים. 

לאחר שהם עונים על שאלות מפורטות של הרופא, לגבי ההיסטוריה הרפואית של המשפחה, הורים רבים של ילדים אשר יש להם תסמונת טוראט, מופתעים לגלות שקיימת אפשרות שבני משפחה נוספים לוקים אף הם בתסמינים של המחלה.

גורמים אחרים שעלולים להגביר את הסיכון לפתח טיקים, או לסבול מתסמינים אחרים של תסמונת טוראט כוללים:

•          אם שסבלה מבחילות והקאות חמורות במהלך השליש הראשון של ההיריון, היתה במתח רב במהלך ההיריון, או שתתה כמויות גדולות של קפה, עישנה סיגריות, או שתתה אלכוהול במהלך ההיריון.
•          אספקה בלתי מספקת של חמצן, או דם בזמן הלידה.
•          משקל נמוך בלידה וסימנים לפגיעה מוחית, או לחלק מוגדל במוח.
•          משקל לידה נמוך ממשקל לידה של תאום זהה.
•          תוצאות נמוכות בהערכה המתבצעת מיד לאחר הלידה (ציון אפגר).
•          PANDAS – הפרעות נוירו פסיכיאטריות אוטואימוניות (של חיסון עצמי) אצל ילדים, הקשורות לזיהומים סטרפטוקוקיים, ההפרעה יכולה להשפיע על התפתחות של טיק.

רופא יכול לאבחן תסמונת טורט בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית של הילד ובהסתמך על התסמינים, המתוארים על ידי הוריו ועל יד אנשים אחרים המטפלים בו. ילדים יכולים להדחיק, או לעצור את הטיקים בעת הביקור אצל הרופא, לכן מומלץ להביא קלטת וידאו, בה הילד מצולם בזמן שמופיעים אצלו הטיקים. 

אך הרופא יכול לאבחן תסמונת טוראט גם אם לא צפה בקלטת וידאו, או בחן באופן אישי את הטיקים של הילד.
הרופא ירצה לדעת האם הטיקים גורמים לילד בעיות חברתיות, או בעיות בלימודים. יתכן שתידרש גם בדיקה פסיכולוגית של הילד ואבחון לצורך איתור קשיי למידה.

כמו במחלות רבות אחרות, לא קיימות בדיקות מוח או בדיקות דם, שיכולות לקבוע בוודאות שהנבדק לוקה בתסמונת טורט. אולם, במקרים מסוימים מבצעים בדיקת EEG (רישום הפעילות החשמלית של המוח), בדיקת CT ובדיקות דם לצורך גילוי מחלות אחרות.

כמו כן, יתכן שיבדקו את הילד לצורך אבחון הפרעות קשב וריכוז, או הפרעה טורדנית כפייתית. בעיות אלו יכולות להופיע יחד עם תסמונת טוראט. בנוסף, יתכן שהרופא יבקש לדעת האם קיימים סימנים לבעיות אחרות, שבגללן הילד נמצא בסיכון גבוה יותר, כמו דיכאון או חרדה.

הטיפול נגד תסמונת טורט מתמקד ב"הסתדרות" עם הטיקים – סיוע לילד ולאחרים להתמודד עם הטיקים. רב המקרים של תסמונת טוראט הם קלים ואינם דורשים טיפול תרופתי. 

לימוד ההורים, הילד והאנשים שנמצאים בסביבה הקרובה של הילד (כמו המורים שלו למשל), על תסמונת טורט יעזרו לילד לשגשג, כך גם יצירה של סביבה תומכת בבית ובבית הספר, שתקבל את הטיקים בהבנה. 

במקרים מסוימים, למשל כאשר הילד לוקה גם במחלות נוספות, יעוץ יכול להועיל. כאשר הטיקים משפיעים על חיי הילד באופן משמעותי, ניתן לשקול שימוש בתרופות, או שינוי התנהגותי. הטיקים יכולים לפחות, אך כיום עדיין לא קיים מרפא עבור תסמונת טורט.