בדיקת מי שפיר, או ניקור מי שפיר, היא בדיקה שנעשית במהלך ההיריון על ידי גניקולוגית או גניקולוג. הבדיקה נותנת תשובה מוחלטת לשאלה האם לעובר יש תסמונת דאון, ולעוד מספר מחלות נלוות.
בבדיקה זו שואבים מי שפיר באמצעות מזרק. הסיבה העיקרית לביצוע הבדיקה, שנחשבת לבדיקה פולשנית, היא הצורך לקבל תאים מן העובר לבדיקות גנטיות, בד"כ לבדיקת מבנה הכרומוזומים. נוזל מי השפיר נמצא בתוך שק ההיריון, ובו צף העובר. לתוך הנוזל נושרים תאי עור של העובר, אותם ניתן לגדל במעבדה ולבדוק לפי הצורך. בנוסף, ניתן לבדוק במי השפיר ריכוז של חומרים המעידים על מומים מולדים בעמוד השדרה או בדופן בטן העובר.
לעיתים רחוקות מתבצעת הבדיקה לקראת סוף ההריון, כאשר הרופאים מעוניינים להעריך את בשלות ריאות העובר לצורך יילוד מוקדם מסיבות רפואיות. בבדיקה זו אין מבצעים בדיקות גנטיות כלשהן.
בדיקת מי שפיר הומצאה במקור ע"י מדענים ישראלים בכדי לסייע בקביעת מין העובר, אך מאז המצאתה ועד היום חלו מספר שינויים שהובילו לכך שבדיקה זו חיונית בהריונות בהם מתעורר חשש לתסמונת דאון אצל העובר.
מי שפיר הינם מים בהם העובר "צף" לאורך כל ההיריון. תפקידם העיקרי של המים הוא להוות מעין בולם זעזועים לעובר. מקור המים הינו למעשה הפרשת השתן של העובר.
צילום: shutterstock | Thomas Andreas
מטרת הבדיקה
ההחלטה לבצע את הבדיקות קשורה בד"כ בחשד כי לעובר יש הפרעה כרומוזומלית, כמו תסמונת דאון למשל, אצל נשים מעל גיל 35, או אם התקבלה תשובה לא תקינה בבדיקות תבחין משולש או שקיפות עורפית. זוהי הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר בהריון.
הבדיקה מבוצעת בד"כ בשבועות 16-20, אם כי לעיתים מתעורר צורך לבצעה במועד מאוחר יותר. מכלל הבדיקות הפולשניות בהריון, זוהי הבדיקה הטובה ביותר, הכרוכה בסיכון יחסית נמוך להפלה - כחצי אחוז - וגם המדויקת ביותר. חסרונה העיקרי הוא שהיא מתבצעת בשליש השני, כלומר, מועד יחסית מאוחר. יש להדגיש, כי אין מועד זה מונע כל אפשרות לפעולה נדרשת בהמשך, כמו הפסקת הריון (הפלה יזומה).
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות
הבעיה השכיחה בעבורה מבצעים בדיקת מי שפיר היא תסמונת דאון. זו הבדיקה היחידה הקובעת באופן מוחלט וודאי אם לעובר יש תסמונת דאון או לא. התסמונת באה לידי ביטוי בפיגור שכלי חמור ובעיות בריאותיות נלוות נוספות. הסיכוי לעובר הנושא תסמונת דאון עולה משמעותית ככל שגיל האם גבוה יותר. (ראו בהמשך) בדיקת מי שפיר לעובר הנושא תסמונת דאון מגלה שיש לו 47 כרומוזומים, במקום 46.
כיוון שהעובר צף במים אלו תקופה ארוכה ניתן למצוא בהם תאים שהעובר משיל ובתוכם פיסות מהחומר הגנטי של העובר (ד.נ.א), חומר תורשתי זה מאורגן במקטעים הנקראים כרומוזומים. אצל רוב בני האדם ניתן למצוא 23 כרומוזומים שמקורם באם ו-23 שמקורם באב.
סה"כ אצל עובר בריא נצפה לראות 46 כרומוזומים. בעת בדיקת מי שפיר שואבים מעט ממי השפיר ותחת מיקרוסקופ מיוחד מחפשים וסופרים את מספר הכרומוזומים. כל תוצאה שתהיה שונה מ 46 מעידה על בעיה גנטית כלשהי.
אוכלוסיות בסיכון
כיוון שביצוע בדיקה זו מחייב החדרת מחט לתוך שק מי השפיר, קיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, ואחת מתוך 350 בדיקות לערך מסתיימת בהפלה (כמובן שהדבר תלוי בין השאר במקצועיות וניסיון הרופא המבצע את הבדיקה).
כיוון שהסיכוי לעובר עם תסמונת דאון עולה ככל שגיל האם עולה (ללא קשר לגיל האב), וכיוון שקיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, המלצת משרד הבריאות היא לבצע דיקור מי שפיר לכל הנשים בהריון החל מגיל 35.
לצורך המחשה: שכיחות תסמונת דאון בקרב נשים, בתחילת שנות ה-20 לחייהן היא אחת ל 1400 לידות, בעוד שהשכיחות בקרב נשים בנות 35 הוא אחת ל 400 לידות.
תסמונת דאון אינה מחלה תורשתית ולכן אם קיים במשפחה ילד החולה במחלה אין הדבר משפיע על סיכויי הילד הבא להיות חולה, ולהיפך.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה
כיוון שבמהלך דיקור מי שפיר מוחדרת מחט לתוך הרחם ומעט מי שפיר נשאבים למזרק, יש לוודא שיש מספיק מי שפיר ושהעובר מאפשר מקום להחדרת המחט. בשל שתי העובדות הנ"ל הבדיקה מתבצעת החל מהשבועות 14-16 להריון ובד"כ בין שבועות 17-18 להריון. בפרק דמן זה יש מספיק מי שפיר אך העובר עדיין אינו גדול ומאפשר את החדרת המחט בבטחה.
כמו כן, במהלך בדיקות ההיריון השגרתיות מתבצעת בדיקת דם הנקראת חלבון עוברי. בדיקה זו מנבאת באמצעים סטטיסטיים את הסיכוי להולדת ילד עם תסמונת דאון. התוצאה מסייעת בקבלת ההחלטה באם לבצע דיקור מי שפיר או לא.
לפני בדיקת מי שפיר אין צורך בהכנות מיוחדות, אך יש לחתום על הסכמה לפעולה פולשנית בהריון, בה יצוין כי לפעולה סיכון מסוים.
אופן ביצוע הבדיקה
בשלב הראשון תתבקשי לשכב על מיטת הבדיקה ולחשוף את הבטן, לאחר חיטוי אזור הדקירה בבטן, הרופא יתבונן באמצעות אולטרסאונד בעובר, בשליה ובמי השפיר.
לאחר בדיקת מיקום העובר ובחירת האזור שבו נראים מי שפיר ללא חלקי עובר, מבצעים חיטוי של עור הבטן, מחדירים מחט דקה, תחת הסתכלות במוניטור האולטרסאונד, אל תוך הרחם לאזור שנבחר. ברגע שהמחט נמצאת בתוך חלל הרחם יישאבו מעט מי שפיר לתוך מבחנות, כמות המים הנשאבת קטנה (כ-20 סמ"ק מי שפיר), ואינה מסכנת את שלום העובר. בד"כ אין מבצעים הרדמה מקומית, והבדיקה אינה מכאיבה יותר מאשר בדיקת דם. את המבחנה עם הנוזל שולחים למעבדה.
כיוון שלאורך כל בדיקת מי שפיר הרופא/ה צופה באולטראסאונד, סיכויי הפגיעה בעובר קרובים לאפס.
התשובות צפויות להגיע תוך מספר שבועות.
לאחר הבדיקה
בתום בדיקת מי שפיר יש להמתין במנוחה במשך כשעה במשרד הרופא בכדי לוודא שאין סיבוכים מידיים ושהמטופלת חשה בטוב, בנוסף כיוון שבמהלך הבדיקה עברה המחט דרך שרירי הבטן והרחם, יש לאפשר החלמה תקינה ומהירה ולכן יש לנוח מנוחה מוחלטת בביתה (פרט לשירותים ומקלחת כמובן) במשך 48 שעות.
במקרה של עליית חום, דימום מהנרתיק או מיעוט בתנועות עובר יש לגשת לרופא המטפל.
אזהרות
סיכון: הסיכונים לעובר הם לידה מוקדמת, הפלה, זיהום. הסיכון להפלה נמוך ועומד כיום על פחות מ- 0.5%. הסימנים הראשונים להפלה הם התכווצויות בבטן או דימום.
הסיכון לאם הוא זיהום. הסימנים הראשונים לזיהום הם כאב בטן, שלשול, חום.
פענוח תוצאות
התוצאות מגיעות לרוב לאחר שבועיים עד שלושה, ובהן מדווח באם יש לעובר תסמונת דאון או לא לצד עוד כמה מחלות שכיחות פחות. בנוסף, בטופס התוצאה מצוין מין היילוד (גם אותו ניתן לקבוע על סמך הכרומוזומים).
בבדיקה זו ניתן לזהות מומים הנגרמים על ידי שיבושים בכרומוזומים. במצב תקין יש 23 זוגות כרומוזומים תקינים כולל כרומוזומי המין. סידור לא תקין או מבנה לא תקין של הכרומוזומים עלול להצביע על מחלות ספציפיות. למרבה הצער, תשובה תקינה אינה שוללת את כל המחלות ואינה מנבאת את עתיד ההיריון. אולם תשובה לא תקינה מנבאת בכמעט 100% את קיום במחלה שנבדקה.
את המחלות הכרומוזומליות ניתן לחלק לכאלו שבהן יש הפרעה במספר הכרומוזומים ולכאלו בהן יש הפרעה במבנה הכרומוזומים.
תסמונות כרומוזומליות הנפוצות הגורמות לפיגור שכלי כוללות תוספת של כרומוזום 21 (תסמונת דאון) ותסמונת X שביר ותסמונת בה יש חוסר או עודף של כרומוזום X (למשל XXX, XXY או XO) גורמות בדרך כלל להפרעות בפוריות עם או בלי הפרעה בהתפתחות.
במקרה ונמצא כי לעובר תסמונת דאון עומדת בפני ההורים קבלת ההחלטה באם להמשיך הריון זה או לסיימו.
העובר ברחם מוקף בנוזל מי השפיר. מי השפיר מספקים חומרים הנחוצים להתפתחות תקינה של העובר ומספקים לעובר הגנה פיזית. מיעוט מי שפיר (oligohydramnion) הוא מצב של מחסור בנוזל ברחם. מיעוט במי שפיר נגרם או על ידי אובדן מוגבר של נוזלים, או על ידי ירידה בייצור השתן של העובר. כמות מי השפיר נקבעת על ידי שיווי משקל בין שני התהליכים הללו. יש כמה מצבים נפוצים אשר גורמים למיעוט מי שפיר: ירידת מי שפיר מוקדמת ירידה בייצור מי השפיר עקב פגם בהתפתחות, בדרך כלל בכליות או במערכת הפרשת השתן בעובר (דבר שנשלל במקרה שלך). ירידה בתפקוד השליה, אשר גורמת לירידה בהפרשת השתן על ידי העובר. הריונות מעבר לשבוע 40. ההשלכות של מיעוט מי שפיר תלויות בשלב שבו ההריון נמצא. בטרימסטר השני התינוק מתחיל לנשום ולבלוע את מי השפיר, דבר שנחוץ לגדילה ולהבשלה של הריאות. מי השפיר עוזרים גם בהתפתחות של הצלעות והשרירים. מחסור במי שפיר בשלב זה יכול לגרום לאי התפתחות הריאות. בטרימסטר השלישי ההשלכות של מיעוט מי שפיר חמורות פחות. הסיבוכים בשלב זה קשורים לסיבה למיעוט ולא למיעוט עצמו. כאשר המיעוט נגרם על ידי בעיות בגדילת העובר (IUGR), גורמי הסיכון לבעיות בגדילה משפיעים על העובר. אם המיעוט נגרם על ידי ירידת מי שפיר, אז יש סכנה ללידה מוקדמת. המוטציות המורפולוגיות הנקשרות למיעוט מי השפיר הן תוצאה של העובדה שהעובר "נמחץ" ברחם, מה שיכול לגרום לשינויים בפני העובר או בגפיים. לא ניתן לומר אם שינויים אלו הם זמניים או קבועים, זה תלוי בחומרת הפגיעה. במקרה שלך, כמות מי השפיר נמצאת בגבול התחתון, אך עדיין בתחום הנורמה, וכן נשללו הבעיות המרכזיות, כגון פגם בכליות של העובר. אמליץ לך להישאר במעקב של בדיקות תכופות על ידי הגינקולוג המטפל. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
בדיקת מי שפיר היא אמצעי לאיתור טרום-לידתי של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות, בראשן תסמונת דאון, אך גם תסמונת ה- X השביר וציסטיק פיברוזיס. אוטיזם היא מחלה המאובחנת עם הגדילה וההתפתחות של הילד, אלא אם כן ישנו אוטיזם במשפחה המקושר למחלה גנטית, ואז ניתן לבדוק זאת בעובר. תוכלי לקרוא עוד על בדיקת מי שפיר כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=108
הפס שאת מתארת, שבשפה הרפואית נקרא Linea Nigra (קו שחור), הוא תופעה נפוצה, בעיקר בנשים בהריון. קו כזה יכול להופיע גם בנשים שאינן בהריון, והוא כנראה קשור לשינויים הורמונליים (מה שמסביר את היותו נפוץ בזמן ההריון). אם הוא מפריע לך, אני ממליץ לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל להתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
שלום. אני בת 56 ונוטלת הורמונים אסטרוג'ל ואוטרוגסטן 200 כבר 6 שנים בעקבות תופעות גלי חום קשים והפסקת המחזור. קיבלתי את ההמלצה להורמונים משני רופאים מומחים לגיל מעבר וזאת למרות שאימי חלתה בסרטן השד ועברה גם כריתה וגם דודה עם סרטן שד שהחלימה ממנו. שניהם מודעים לכך כי הבאתי את כל המסמכים התומכים בכך. אני במקביל במעקב אצל כירורגית שד לבדיקה כל חצי שנה וגם אולטרסאונד וממוגרפיה כל שנה. בכל פעם שאני מגיעה לכירורגית שד היא מזהירה אותי שזה בעייתי שאני נוטלת את ההורמונים ולעומת זאת המומחית לגיל המעבר שאני מטופלת אצלה כבר שנתיים אומרת שההורמונים שומרים עליי. אני מאוד סומכת על שתי הרופאות המומחיות אבל אני בקונפליקט. למי להאמין? מה לעשות? אשמח לתשובה ממקום אובייקטיבי : ) תודה
אני לא חושבת שאף רופא אובייקטיבי -- הכירורג שד דועג לשדיים והוא רואה נשים עם סרטן שד - רופאי הנשים רואים לרב נשים בריאות בלי סרטן שד- טיפול הורמונאלי אכן מעלה במעט את הסיכון לסרטן שד , אבל מאידך מביא עימו יתרונות רבים הן מבחינת תסמינים והן מבחינת שמירה על עצם לב ועוד.... גם נסיעה ברכב היא מסוכנת ובכל זאת זה סיכון שאנחנו ללוקחים כדי להגיע במהירות מקום למקום. לדעתי בגדול - היתרונות עוליים על החסרונות. רק את יכולה להחליט מה נכון עבורך. בהצלחה, מקווה שעזרתי
בת 48.5 סובלת משינה גרועה, מצבי רוח וחרדות ומגרנות שהחריפו. לא מצליחה להרדם בלי חצי כדור שינה זודרום כבר שנה וחצי. סובלת בשנתיים האחרונות בלופים ממצבי רוח, חרדות, התקפי חרדה, גלי בכי ועצב ועצבנות. בעבר לקחתי הרבה שנים רסיטל לחרדות, שעזרו. הפסקתי לפני שנתיים את הריסטל ומאז רכבת הרים. חצי שנה אחרי ההפסקה השינה השתבשה מאוד, לא מצליחה להרדם בלי חצי זודורום וגם אז מתעוררת אחרי 4-5 שעות ומתקשה לחזור לישון. קמה עייפה. סובלת ממגרנות מגיל 40, שהחריפו בשנים האחרונות. בשבועיים האחרונים כמעט כל יומיים מגרנה, כאב ראש. לוקחת רילרט שעוזר, אבל משתדלת לא לקחת יותר מידי אבל המינון עולה ונע סביב 5-6 בחודש. מתלבטת מה לעשות להרגשי טוב, בלי חרדות, שינה רציפה וטובה ופחות כאבי ראש - האם לחזור לקחת רסיטל (האם חצי כדור יעזור?) או לקחת הורמונים -כי מדובר בטרום גיל המעבר וחוסר באסטרוגן גורם לכל התופעות - עדיין יש לי מחזור, אבל התחיל להתקצר, והחודש הגיע אחרי 18 ימים, ועכשיו אמור להגיע אחרי 28 ימים. ו/או להתחיל טיפול מונע מגרנה מנוירולוג. מרגישה שאף רופא לא רואה את המכלול ולא יודעת להחליט מה לקחת.
צר לי לשמוע את הסבל.... מניחה שזה שילוב של פרימנאפאוזה עם מצב בסיסי - מציעה להתייעץ לגבי חידוש הרסיטל יחד עם תוספות של טיפול הורמונאלי חליפי. - יכולה להתחיל בהורונים לראות אם אוזנת ובמידה ולא ללהוסיף את הרסטיל.. או טיפול אחר בהתאם להמלצת הרופא. המגירנות גם יכולות להיות קשורות לשינויים ההורמואלים לכן תתחילי טיפול ותראי אם יש הטבה.
בת 53 עדיין עם מחזור שהיה מגיע כל 21 יום. מחזור אחרון היה איחור של שבוע. וכל מיני תופעות מוזרות בגוף שאחת מהן התכווצויות בבטן תחתונה מקרין גם לגב (מותניים) לציין כי בחודשיים האחרונים גם פעמיים דלקת בשתן מאותו חיידק. עשיתי כמה פעמים תרבית לאחרונה יצאה שלילךית. לא יודעת למה לשייך את ההתכווצויות בבטן תחתונה ולא רוצה לקחת עוד ועוד אנטיביוטיקה (שלחלקן פתאום הפכתי אלרגית)
שלום רב בת 65 וסת אחרונה לפני 10 שנים לפני למעלה מחודש, התחלתי להשתמש במדבקות עקב תסמינים בלתי פוסקים של המנופאוזה.הכל מצויין ,רק מידי שבועיים יש לי הםרשה דמית קלה מאד למשך יום וזה נפסק. חוויתי כבר פעמיים.קראתי שזה תקין והבנתי גם מהי הסיבה ההורמונלית. ,האם זה אמור לחלוף?
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מאת: ד"ר אמיר רבהון 13/09/2020
מאת: מערכת אינפומד 21/05/2012
תשובת מומחה הורמונים וסרטן שד 
