תיאור
בדיקת אולטרסאונד הינה בדיקה המשתמשת בגלי קול בעלי תדר גבוה, אשר מועברים ע"י מתמר. גלי הקול נעים בצורה שונה וע"י כך יוצרים רצף תמונות נעות של חלקי הגוף (בהתאם לאיבר/הרקמה שבודקים), ואותן ניתן לראות על גבי מסך המכשיר.
בנוסף למכשיר אולטרסאונד הרגיל, המשמש בעיקר לבדיקת איברי הבטן והאגן, ישנם מספר סוגים של מכשירי אולטראסאונד ייעודיים לאיבר ספציפי:
מכשיר האקו- (echocardiogram) שמיועד לבדיקת חדרי הלב והמסתמים.
אולטרסאונד תוך-נרתיקי- שמיועד לבדיקת הרחם והשחלות אצל האישה.
אולטרסאונד תוך-רקטלי- שמיועד בעיקר לבדיקת בלוטת הערמונית אצל הגבר.
אולטרסאונד תלת מימדי- שנמצא בשימוש בעיקר בסקירת מערכות העובר בהריון.
אולטרסאונד דופלר- הבודק את זרימת הדם בכלי הדם, ועוד.
ההבדלים העיקריים בין הבדיקות הוא סוג המתמר בו משתמשים.
אוכלוסיות בסיכון
אין דגשים מיוחדים לבדיקה.
מחלות קשורות
מחלות מבניות של הלב (בעיות בדופן/ במסתמים), הגדלה של בלוטת התריס, מחלות של השד (לרוב שינויים ציסטיים או גידולים), הגדלה של הטחול/הכבד, ציסטיות כבדיות, גידולי כבד, ציסטה בלבלב, גידולי לבלב, הרחבה של דרכי המרה, דלקת בדרכי מרה/כיס המרה, אבנים בדרכי מרה/כיס המרה, אבנים בכליות/בדרכי השתן, ציסטות כלייתיות, גידולי כליה ודרכי השתן, ציסטות וגידולי שחלה, גידולי רחם, הריון , גידולי ערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית ועוד.
מתי עושים את הבדיקה?
בדיקת אולטרסאונד משמשת לאבחון של מגוון רב מאד של מצבים ומחלות. שימושי הבדיקה הנפוצים ביותר הם לאבחון תהליכים באיברי הבטן- הכבד, הטחול, דרכי המרה וכיס המרה, הכליות, הלבלב, וכן איברי האגן- הכליות,שלפוחית השתן, הרחם, השחלות ובלוטת הערמונית.
כמו כן, בדיקת אולטראסאונד יעילה בשימושיה הספציפיים לאבחון בעיות ברקמת השד, בבלוטת התריס, בלב וכן בכלי הדם.
איך להתכונן לבדיקה?
לא נדרשות הכנות מיוחדות לבדיקה.
הנבדק שוכב על כיסא המוטה לאחור או על מיטת בדיקה. הבדיקה נעשית ע"י רופא או ע"י טכנאי מוסמך לביצוע בדיקות אולטראסאונד. על העור באזור הבדיקה (למשל הבטן) מורחים מעט ג'ל שקוף, שעוזר לפיזור גלי הקול ע"י המתמר. הג'ל עשוי להרגיש מעט קר על העור, אולם אינו גורם לנזק עורי כלשהו.
לאחר מכן, יונח המתמר של מכשיר אולטרסאונד על האזור הנבדק. גודל המתמר קטן מגודל אגרוף. (סוגי מתמר שונים קיימים לבדיקות ייעודיות שונות, למשל מתמר שצורתו מאורכת ודקה המשמש באולטרא-סאונד תוך-נרתיקי).
לרוב הנחת המתמר אינה כואבת ולא אמורה לגרום לאי נוחות כלשהי (למעט מתמרים מיוחדים- תוך-נרתיקי ותוך-רקטלי המוחדרים אל הנרתיק או אל פי הטבעת, בהתאמה). הבודק מניע את המתמר על האזור הנבדק, ומתקבלות תמונות של האיבר/הרקמה במסך המכשיר.
בהתאם לכך, סורק הבודק את האזור, ולעיתים עורך מדידות כלשהן בעזרת המחשב. משך הבדיקה כ-10-20 דקות. לרוב מותרת כניסת מלווים לחדר הבדיקה.
לא קיימות הנחיות מיוחדות. הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואין לה תופעות לוואי ידועות. לאחר אולטראסאונד תוך-נרתיקי או תוך-רקטלי עלולים להרגיש מעט אי נוחות מקומית למשך מספר שעות.
