תיאור
בבדיקה זו בודקים את ריכוז הקורטיזול בנסיוב הדם או בשתן. קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המופרש מבלוטת יותרת הכלייה (אדרנל) בתגובה לשחרורו של ההורמון ACTH מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). קורטיזול אחראי בעיקר לחילוף החומרים בגוף ומשוחרר בתגובה למצבי לחץ. בנוסף, מפקח הקורטיזול גם על פעילויות מסוימות של מערכת החיסון. באופן רגיל מגיעה הפרשת הקורטיזול לשיאה בשעות הבוקר המוקדמות ויורדת למינימום בשעות הערב. הפרשת יתר של קורטיזול, למשל, על-ידי גידול של ההיפופיזה או של האדרנל מכונה תסמונת קושינג (Cushing's syndrome) וגורמת לשינויים משמעותיים בחילוף החומרים כולל שינוי בצורת הגוף עקב הצטברות שומן במקומות שונים ובעיקר בעורף, עליה במשקל, צמיחה מוגברת של שיער, יתר לחץ דם, עליה ברמת הסוכר בדם, דלדול עצמות ודלדול שרירים. בתסמונת קושינג יש איבוד של הירידה בהפרשת הקורטיזול שנצפית בשעות הערב. הפרשה מועטה מדי של קורטיזול מכונה מחלת אדיסון (Addison's disease) ועשוייה לגרום לירידה בלחץ הדם, חולשה, והתכהות של העור.
ניתן למדוד את רמת הקורטיזול בדם או בשתן. מדידה בדם מראה הפרשה בזמן מסוים ביממה בעוד המדידה בשתן מלמדת על הפרשת קורטיזול במשך כל היממה.
כדי למדוד את רמת הקורטיזול בדם עליך להגיע למרפאה מוקדם בבוקר כיוון שהפרשת ההורמון מגיעה לשיאה בין 6-8 בבוקר.
כאשר נצפית רמה גבוהה או נמוכה של קורטיזול מבצעים בדרך כלל בדיקות נוספות על מנת לאתר את הגורם המדויק לבעיה.
יכול להיות ערך נמוך של קורטיזול (משפחתי) בגלל חוסר בטרנספורטין (חומר המחדיר).
בהריון ייתכן ותהיה עלייה ברמת הקורטיזול בשתן.
גלולות למניעת הריון ותרופות סטרואידיות כמו ספירונולאקטון ודקסאמתאזון עשויות לפגוע בדיוק הבדיקה. אנא הוועץ ברופא לגבי הפסקת טיפול תרופתי לפני ביצוע הבדיקה.
רמה גבוהה של קורטיזול בדם או בשתן:
הגדלה מולדת של האדרנל (congenital adrenal hyperplasia)
