תיאור
בבדיקה זו בודקים את ריכוז הזרחן בנסיוב הדם. זרחן וסידן הם שני המינרלים הנפוצים ביותר בעצמות. רוב הזרחן בגוף נמצא אכן בעצמות, אולם כ- 15% ממנו נמצא בדם וברקמות אחרות. רוב הזרחן מתקבל בתזונה, והורמון הפאראתירואיד יחד עם ויטמין D והורמון הקלציטונין אחראים על איזון הרמה שלו בדם. ויטמין D מגביר את הספיגה של סידן וזרחן מהתזונה. הורמון הפאראתירואיד מגביר את שחרור הזרחן מהעצמות, מגביר את הפרשתו בשתן ומגביר את פעילותו של ויטמין D.
אזהרות
סיכון:שטף דם תת-עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)
הריון:אין בעיות או השפעות מיוחדות
הנקה:אין בעיות או השפעות מיוחדות
תינוקות וילדים:אין בעיות או השפעות מיוחדות
קשישים:אין בעיות או השפעות מיוחדות
נהיגה:אין בעיות או השפעות מיוחדות
אלכוהול:אין בעיות או השפעות מיוחדות
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:אין
פיענוח תוצאות
תוצאות בדיקה - גברים
תוצאות תקינות:
2-4.7 mg/dl
תוצאות בדיקה - נשים
תוצאות תקינות:
2-4.7 mg/dl
תוצאות בדיקה - ילדים
תוצאות תקינות:
4-7 mg/dl
רמה גבוהה (היפרפוספטמיה):
אי-ספיקת כליות
רמה נמוכה של סידן (היפוקלצמיה)
תת-פעילות של בלוטות הפאראתירואיד (היפופאראתירואידיזם)
רמה נמוכה (היפופוספטמיה):
תת-תזונה או תת-ספיגה ממושכת
רמה גבוהה של סידן (היפרקלצמיה)
פעילות יתר של בלוטות הפאראתירואיד (היפרפאראתירואידיזם) או הפרשת יתר משנית של הורמון הפאראתירואיד
חוסר ויטמין D
חמצת בדם עקב סוכרת
המצב לאחר השתלת כליה שבה יש הפרשה מוגברת של פוספאט בשתן
תרופות העשויות לשנות את רמת הזרחן בדם: סותרי חומצה עשויים לקשור יוני זרחן בתזונה ולהביא לירידה ברמה של זרחן בדם.
תרופות משלשלות המכילות זרחן וצריכת יתר של ויטמין D עשויים להביא לעלייה ברמה של זרחן בדם
