x סגור
רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר דוד בק ד"ר דוד בק
מומחה בפסיכיאטריה של...קרא עוד
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
עקב תקלה טכנית, יתכן עיכוב במענה של מנהלת הפורום. עמכם הסליחה.
  • עמידות לתרופות - חסר אונים
  • שרוני
  • 22/10/2014 22:03
  • ד"ר קרני היקרה שלום,
    טופלתי בעבר בתרופות ממשפחת הSSRI בתחילה תרופה ציפרמיל 20 מ"ג עזרה לי מאוד למשך שנתיים, לאחר הפסקה של התרופה חטפתי גל חרדה ודיכאון הציפרמיל לא עזר ,ניסיתי ציפרלקס ,לוסטרל,סרוקסט פרוזק סימבלטה ועוד תרופות , אפקסור, שלא עזרו, לפני כ7 שנים עברתי למרוניל במינונים של 150 מ"ג וכיום אני
    ב200 מ"ג ,עדיין לא מרגיש טוב ,אך בשל החשש ממעבר לתרופה אחרת (תופעות הלוואי) נשארתי במרוניל ומנסה למצות את התרופה ל 225 מ"ג ,בעליית המינון אני מרגיש גרוע ,אי שקט, מתח, לא רגוע, מצב רוח ירוד ,
    1. מה המלצת הרופאה ?האם נגזר עליי לסבול כל חיי?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אולי נזעי חשמל יכול לעזור
  • אני
  • 23/10/2014 14:52
  • ניסית בנזודיאזפינים?
  • אני
  • 23/10/2014 14:55
  • בנזודיאזפינים
  • שרון
  • 23/10/2014 20:28
  • תודה על העיצות,

    לקחתי קזנקס מידי פעם אך לא בקביעות מחשש להתמכרות, לא ניסיתי חיזוק של סרקוול ריספרדל

    זיפרקסה למה שאקח את הכדורים המיועדים לסובלים מפסיכוזה,כגון סכיזופרניה.
    נזעי חשמל- איך? צריך להתאשפז בשביל זה לא?
    אשמח לקבל התייחסותה של ד"ר קרני

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא חייב להתאשפז אפשרי אשפוז יום
  • אני
  • 23/10/2014 21:05
  • ונזעי חשמל מתאים לדכאון
  • אני
  • 23/10/2014 21:18
  • נותנים אנטי פסיכוטים
  • אני
  • 24/10/2014 01:12
  • למקרים של חרדה שלא הגיבו לכדורים ממשפחת ssri snri לעיתים כתגבור ולעיתים במקום יש לחלקם השפעה מרגיעה כמו זיפרקסה וסרקוול במינון נמוך יותר כמובן מאשר מקבלים מי שיש לו פסיכוזה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שילובים-
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 01:38
  • שרון שלום,
    מדבריך עולה, כי ניסית מספר תרופות, אך ללא שילובים של 2 תרופות או אף יותר. המשמעות הנה, שההגדרה של מצבך איננה 'עמידות לתרופות'.
    אין ספק שכדאי להתמקד בכיוון הזה לאור ניסיונם של רבים כמוך ששילוב של תרופות הוציא אותם מהדיכאון.
    בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עמידות לתרופות
  • שרון
  • 25/10/2014 20:36
  • לאני ור.צ
    תודה על העיצות, עד היום טופלתי ע"י פסיכאטרים פרטיים , אם אני פונה לפסיכאטר שמקבל דרך שירותי בריאות כללית, ומשלם דמי השתתפות של 120 ₪ ,האם יכולה להיות בעיה שמקום העבודה שלי יגלה זאת למרות הסודיות הרפואית שהרופא מחויב? ,
    האם יש לכם פסיכאטר\ית שאתם ממליצים? אני מרגיש פשוט שנימאס לי לחיות, אודה לקבלת עזרה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 22:01
  • ממש אין ממה לחשוש מאחר וחלה סודיות רפואית על הביקור ובנוסף הוא לא נרשם בתיקך בקופה אלא ממש כמו ביקור פרטי שלא דרך שרותי בריאות כללית.
    אני באופן אישי לא חושש מרישום בתיק בקופ''ח של התרופות שלי. לחשוש מעניין זה זו גישה מיושנת ולא מתאימה לימינו.
    אין לי המלצה על רופא מסוים, אבל נסה לבדוק באינטרנט לגבי הרופאים שניתן לגשת אליהם באזורך.
    בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חוסר תחושה ברגליים וכבדות
  • כריספי
  • 25/10/2014 20:11
  • שלום,
    אני חולת טרשת נפוצה בת 26 כ7 שנים אני חולה בטרשת נפוצה. לפני 4 ימים התחיל אצלי חוסר תחושה בפלג גוף תחתון, ב2 הרגליים ועד הבטן התחתונה. ביומיים האחרונים יש לי תחושה של כבדות ברגליים. כאילו אני הולכת עם משקל.

    משך 4 ימים הייתי במיון כי חשבתי שזה משהו שקשור לטרשת, הרופאים שולחים אותי לפסיכיאטר. יש לי חרדה, דראליזציה, הפרעות שינה.

    2 רופאים נוירולוגים בדקו ואמרו שיש ללכת לטיפול פסיכיאטרי. האם מוכרות תופעות כאלה כתוצאה מחרדה?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תרופה לתופעות לוואי
  • דורית
  • 25/10/2014 20:09
  • שלום
    איזו תרופה מומלצת לריור עקב נטילת ריספרדל ואביליפיי ביחד
    הבן שלי מקבל דקינט אבל לא עוזר במיוחד וגם הדיבור אינו ברור
    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סימבלטה 60 מג׳- מתי עדיף לקחת- בוקר או ערב
  • איילת
  • 22/10/2014 19:06
  • היי, לאחרונה העליתי את מינון הסימבלטה מ-30 מג׳ ל-60 מג׳. מתי רצוי לקחת את התרופה? בבוקר או בערב? יש הטוענים שהיא מעוררת, ויש הטוענים שהיא מרגיעה ומרדימה.. תוכלו לעזור לי להחליט?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אז מתי רצוי לקחת? בבוקר או בערב?
  • איילת
  • 25/10/2014 02:44
  • סימבלטה
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 10:31
  • תודה ר.צ- תוכל להסביר את ההגיון מאחורי זה
  • איילת
  • 25/10/2014 11:43
  • או לפחות שאבין מה הסיבה לפילוג בין השעות. כי הרי ברגע שעברתי ל-60מג- יש אפשרות זולה יותר לקנות כדור אחד של 60, ואין צורך לקנות 2 קופסאות של 30. האם הרופאה יכולה גם להשיב לי איזה הוראה בד״כ נותנים לסימבלטה 60 מ״ג?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 11:53
  • עם סימבלטה , ניתן לקחת מנה אחת של 60 מ"ג בבוקר, או שתי מנות של 30 מ"ג כמו שרשמתי קודם. ניתן גם מנה אחת של 60 מ"ג בערב אם הכדור גורם לך עייפות במהלך היום.
    ההגיון בחלוקה ל-2 מנות: לעתים קיים קושי לקחת את מלוא המינון היומי במנה אחת, ואז מחלקים לשניים כמו שנרשם. זה שווה להשקיע עוד 16 ש"ח לחודש ולא להפסיד טיפול טוב. אבל אם את מסתדרת עם מנה אחת של 60 מ"ג - אין שום בעיה עם זה, או בבוקר או בערב לפי הנוחות/תופעות הלוואי (ולהיות עקביים כמובן).

    בכל אופן 60 מ"ג זו מנת ביניים , עד שעוברים ל-90 מ"ג לאחר כעשרה ימים.
    בהצלחה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אין עליך ר.צ !!!
  • איילת
  • 25/10/2014 13:38
  • מינון התחלתי לואיפקס
  • מיכל
  • 25/10/2014 08:35
  • ויאפקס/ ונלה
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 10:46
  • מיכל שלום,
    בדרך כלל הרופאים מתחילים ב-75 מ"ג בשחרור אטי.
    עם זאת, יש חולים שהם יותר רגישים לתרופות ואצלם מומלץ להעלות מינון באטיות. במקרים כאלה מצטיידים בכדורים בשחרור מהיר ('רגילים') , כאשר המומלץ לדעתי הנו ונלה 37.5 מ"ג מאחר ויש לכדור הזה פס חציה. ניתן להתחיל ברבע כדור ליום בבוקר, ולאחר 4 ימים לקחת רבע בבוקר ורבע בערב (לאחר כ-12 שעות). לאחר מכן להעלות ברבע כדור כל 4 ימים: חצי בוקר רבע ערב , אח"כ חצי בוקר וחצי ערב וכו', עד שלאחר כחודש ימים מגיעים לכדור שלם של 37.5 מ'ג בבוקר וכדור שלם בערב. ואז עוברים ל-75 מ"ג ויאפקס בשחרור אטי, אחת ליום בבוקר.
    בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מינון התחלתי לואיפקס
  • מיכל
  • 25/10/2014 08:34
  • מה הטעם לחיות כגמדה?
  • דנה
  • 23/10/2014 21:35
  • אני בת 25. הגובה שלי 1.30.
    אני חושבת שהגובה זה הדבר הכי חשוב בחיים.
    אנשים גבוהים מצליחים יותר,רזים יותר, ומקבלים אותם לכל עבודה לעומת הנמוכים.
    אני עוברת ליד ילדות בגן ואני מרגישה כמו גמדה , זה קשה לי מאוד לצאת מהבית בגלל שאני גמדה.
    אני לא יוצאת מהבית בגלל שאני בגובה של ילדה בת 5 .!!!
    מה אני אעשה עם הגובה שלי?
    לא מקבלים אותי לעבודה בגלל שאני נמוכה.
    אני בת 25 ואני 1.30 - אני מתביישת בגובה שלי כמו של ילדה בת 5.
    הגובה שלי זה נכות 100% - איזה פדיחות!!!
    ואני גם נראית כמו ילדה בת 10
    בחיים אני לא אתחתן בגלל שאני גמדה ואף אחד לא יתחתן עם גמדה.
    הייתי מעדיפה להיות 1.90 מאשר 1.30
    מרוב שאני נמוכה לא רואים אותי
    אני מרגישה בלתי נראית
    אבל אם ההורים היו שמים לי הורמון גדילה שהייתי קטנה- אז לא הייתי גמדה עם בטן שמנה.
    כל זה נגרם בגלל שההורים שלי לא שמו לי הורמון גדילה. !!!
    וכל השומן מצטבר בבטן ויש לי השמנה מרכזית בבטן בגלל שאני גמדה.
    אני פשוט איבדתי את כל שמחת החיים שלי,
    אני כל הזמן לבד אני מרגישה בודדה כל הזמן ולא מרגישה בנוח בחברת אנשים,
    כל הסובבים אותי טוענים שאני קטנה לגילי ונמוכה
    עוברת עלי תקופה לא טובה, אני עצובה כל הזמן, מדחיקה את הכל, לא שלמה עם עצמי, עם הסטטוס שלי שנאר קבוע תקופה ארוכה ולא נראה שהולך להשתנות בקרוב
    עצוב לי כי לא האמנתי שבגילי לא אהיה אפילו קרובה למטרה שלי בחיים, אני מרחיקה ממני את כולם אני נתקפת בחוסר ביטחון על יד אנשים, מאבדת את הצפון, מרגישה רע,
    לא מצליחה לעצור את הדמעות ופשוט רע לי, אני כבר לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על התחושות שלי, על החיים שלי.
    לא יודעת איך להתמודד עם החיים שלא מאירים לי פנים...
    מדוע אני גמדה ונראית כמו ילדה קטנה ולא מפותחת? כל הבנות בגילי מפותחות ואני לא!!! אני נראית כמו ילדה קטנה!!!
    איך אני אתמודד עם זה? איך אני אחייה ככה?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תקופה לא טובה
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 01:29
  • דנה שלום,
    כפי שרשמת, נראה כי נקלעת לתקופה לא טובה, סוג של משבר רגשי.
    כאשר בני אדם במצב כזה ישנה נטייה לתלות את האשם בהרגשה הרעה בדברים מוחשיים, דברים שניתן לראות ולמשש. כל אחד לפי מאפייניו: אחד יגיד שהוא קרח, שני יאמר שהאף שלו ארוך מידי, שלישי יאשים בהרגשתו את עודף המשקל ורביעי בקומתו הנמוכה.
    יתכן באמת שאת נמוכת קומה, אולם זה לא צריך למנוע ממך לחיות חיים מלאים ולהרגיש טוב.
    רוב מקומות העבודה מעסיקים אנשים על-פי כישוריהם ותרומתם ולא על-פי מאפיינים פיזיים. בנוסף, ישנם גם גברים שישמחו להכיר בת זוג שנעים לשהות במחיצתה, על אף קומתה הנמוכה.
    אולם על מנת להתקדם בכיוונים האלה עלייך לקצר את התקופה הלא טובה הזו. נראה לי שעלייך לפנות לייעוץ פסיכולוגי על מנת לסייע לך להתמודד עם התחושות הרעות שלך. כמו כן יתכן וכדאי לפנות לפסיכיאטר שיתאים לך תרופה למשך זמן-מה, לקיצור התקופה הרעה הזו.
    בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מדוע אין לפבוקסיל גנריקה
  • אני
  • 25/10/2014 00:04
  • לכל תרופה מהקבוצה יש ורק לו אין
    מדוע אין לו שחרור מושהה כמו למשל אפקסור האם בגלל שכמעט ולא משתמשים בתרופה הזו כי היא לא פופולרית ולא שווה ליצרן לעשות לו שחרור מושהה?
    בארהב יש לו שחרור מושהה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ולאיזה מקרים את רושמת פבוקסיל
  • אני
  • 25/10/2014 00:34
  • הפרעת אישיות גבולית
  • באמת לא חשוב
  • 09/10/2014 15:27
  • שלום הובחנתי כסובלת מהפרעת אישיות גבולית בגיל 23 בנוסף חרדות ועוד קראתי כל מיני מאמרים שזו מחלה חשוכת מרפא ואין סיכוי לעזור לה..אצלי באמת יש סימפטומים קשים במיוחד בקשר עם בעלי ובעבר הכל כמו בספר יד לי 2 ילדים קטנים אני מטופלת שנים אבל באמת עם דיכאון האגשת ריקנות ופחד מה אנשים כמוני אמורים לעשות???? אומרים שאפילו המטפלים מתיאשים שלי אמרה שאני צודקת בחלק מהמקרים??? האם זה סופני כי באמת אני נורא נורא סובלת....אני בטיפות שיחתי ומצביישת חהגיד שיש לי בורדרלייו מהבושה שלא ירצו לטפל בי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בסרטון שראיתי להפרעה זו
  • הפרעת אישיות
  • 09/10/2014 18:24
  • היום ראיתי סרטון קצר בעיברית הסבר קצר על ההפרעה והרופא ממש צייר אותנו כנגועים וכצריכים ליטול תרופות נגד פסיכוזה למרות שאין לנו פסיכוזה אז למה למה אחרי שריתי את הסרטון מרגישה חולה מתמיד וכאחת שאין לה מקום בעולמנו

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוגדי פסיכוזה כאופציה אחרונה
  • זה לא בסדר
  • 11/10/2014 15:52
  • למה באמת יש את הגישה הזאת להוסיף נוגדי פסיכוזה כאוגמנטציה לטיפול, כל כך מהר וכלאחר יד, אפילו באינטרנט, רופאה שלא פגשה אותנו מעולם?! למה לאנשים שמעולם לא חוו פסיכוזה נותנים כל כך מהר נוגדי פסיכוזה? זה לא יכול להיות טוב בשבילנו אם אין לנו פסיכוזה. האם הרופאים מקבלים כסף מחברות התרופות? שמתי לב שהם אפילו לא מתאימים לכל אדם את נוגד הפסיכוזה המתאים לו, אלא כל רופא אוהב כדור מסוים אז אותו הוא נותן לכולם, ואין מצב שאותו כדור מתאים לכל האנשים.
    זאת תופעה מפחידה, ולכן אף פעם לא הסכמתי להתאשפז, כי בטוח שהיו נותנים לי שם תרופה נוגדת פסיכוזה, אפילו כשהתסמינים שלי היו של אי שקט שה-ssri גורם בתקופה הראשונה. אם היו נותנים לי נוגד פסיכוזה הייתי מאבדת שליטה ואת זכות ההחלטה על הטיפול שלי והמצב שלי רק היה מחמיר. רופאים אמורים לרצות בטובתנו.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לזה לא בסדר שלום,

    תגובתך אינה קשורה לבורדרליין.

    מחד, נוגדי פסיכוזה נקראים גם Major Tranquilizers. במילים אחרות הם מרגיעים חזקים. מסיבה זו, כשיש חרדה מאוד קשה שאינה מגיבה לבנזודיאזיפינים משתמשים בקבוצה זו בתרופות המרגיעות יותר.

    מאידך, חלק מנוגדי הפסיכוזה החדשים כאשר מוסיפים אותם במינון נמוך לנוגדי דיכאון מתגברים את התרופה נוגדת הדיכאון באופן משמעותי ביותר.

    לא מאבדים את השליטה ואת זכות ההחלטה על הטיפול בכך שמנסים זאת.

    המילים האחרונות שלך מרמזות על החשדנות הגדולה שלך. וחבל.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • יש רופאים שלא מזיז להם
  • בורדרליין
  • 11/10/2014 16:25
  • תתפלאי אבל במהלך חיי ניתקלתי ברופאים אמפתים מאוד וברוםאים שלא מסוגלים להתמודד איתי אצלי חלק מהספטומים נעלמו כמו להתאבד לחתול את עעצמי לאיים עבר כבר בגיל 25 היום 35 אבל חרדת הנטישה זה משהו מזעזע וגם הדיכאונותצ וגם הכעס הלא נשלט כשאני בעבר ביקשצי תרופה נטגדת פסיכוזה במינון קטן שעזרה לי אחד הרופאים אמר תשמעי חמודה אני חא יתן לך שום תרופה מהסוג הזה מכיוון שאת עלולה להישאר עם תופעות הלואי לנצח כמו רעד וכן אז מה בכל זאת עושים עם אנשים כמונו האם הרופאים הרימו ידיים???? ד״ר קרני עזרה בבקשה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לבורדרליין שלום,

    לא כל התרופות ולא אצל כל האנשים תרופות אלה גורמות לרעד שנשאר לכל החיים. לעניות דעתי אם תרופה עזרה לך טעה אותו רופא שסירב לתת לך אותה. דרך אגב, על איזו תרופה מדובר?

    כיום יש מגוון רחב יותר של תרופות אנטיפסיכוטיות מרגיעות אשר במינון קטן בהחלט יכולים לעזור.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לבאמת לא חשוב שלום,

    מהניסיון שלי, ראשית הפרעה זו הולכת ודועכת עם הגיל.

    שנית, לדעתי יש מקום לטפל בחלק הדיכאוני של ההפרעה. בעבר היו לנו מספר מקרים במחלקה שטיפלנו בהם עם ECT וחלה הטבה דרמטית. כמו כן, טיפול בנוגדי דיכאון בהחלט משפר את המצב.

    בשום פנים לא הייתי מרימה ידיים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אם אני לא טועה שמה פרפנאן
  • בורדרליין
  • 13/10/2014 16:42
  • לבורדרליין שלום,

    אינני רואה סיבה לא לתת לך פרפנאן במינון מאוד נמוך ואפילו במינון של 4 מ"ג.

    עם כל הכבוד לרופא שאמר לך את הדברים ההם דווקא בתרופה הזו לא מרבים לראות תופעות מהסוג שהוא תיאר. אני אף פעם לא ראיתי זאת.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תופעת לואי שזכורה
  • בורדרליין
  • 13/10/2014 21:18
  • תופעת לואי שזכורה לי זה תפיסה של הלסת שבשבילה לקחתי דקינט האם יש משהו דומה שיכול לעזור להרגיע כולל אימפולסיביות ללא תוספת של דקינט נוטלת גם לוסטרל 200 הטבה חלקית במישור החרדתי תודה על ההתיחסות הייתי מאוד שמחה להגיע אליך פיזית אך לצערי עם התינוק צריכה מישהו קרוב פיזית...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאן לברוח
  • בורגרליין
  • 16/10/2014 23:27
  • רופאה יקרה.. היום לאחר ריב קשה עם בעלי כי איפשר לביתי לאכול ממתקים במקום אוכל וזה משהו שחוזר על עצמו משהו שאני לא יכולה לשאת כי גם ככה היא קטנה תוך כדי צרחןת של הילדה זרקתי מהחלון את הסוכריות הרמתי עליו ידיים כמובן שהחזיר הרבה יותר כואב זרקתי לכיוונו כיסא קטן אני צורחת והילדה ואז החליט שעוזב כי מגיע לו חיים שקטים ונורמאלים מצדיקה אותו התחננתי שלא ילך ואני שוב אומרת לעצמי וגם לו מסכנה הילדה מה היא רואה???? זה חוזר על עצמו זו טראומה גדולה בשבילה אני לא יודעת מה לעשות אם הרופאה שלי תחזור זה שבוע הבא...... 200 מילגרם לוסטרל ומייצב מצב רוח מרוב שהיו לי המון שאלות כל פעם כתבתי במקום אחר כאן בפורום מרוב בושה שגם כאן לא יקבלו הרבנ שאלות שאלה לי אליך האם יד טיפול שאת ממליצה עליו שיכול להרגיע? מייצבים למינהם לא עזרו גם ברמה הכי גבוהה בדם.,, הגוף שלי כואב אני שוכבת במיטה ליד התינוק ולא מפסיקה לבכות מתפללת שאמות בשינה... אני לא מסוגלת לנסות להתאבד ממש לא רק לא מסוגלת לחיות עם הסבל במיוחד שאני גורמת לסביבה בעלי היום בכה כמו שמעולם לא ראיתי גם כשאביו נפטר אני לא רוצה להתאשפז אין מחשבות אובדניות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום,
  • ר.צ.
  • 17/10/2014 02:17
  • עצוב לקרוא , אבל יש נקודות אור:
    ראשית, נראה שגם את וגם בעלך אוהבים וזקוקים אחד לשנייה. הבכי שלו מעיד על זה ונראה שעם כל הקושי שלו הוא לא יוותר בקלות, למרות שאמר דברים בזמן המריבה.
    את אמנם התפרצת בצורה קשה, אבל הגבת לגירוי חזק מאוד מבחינתך בנושא שעלה כבר בעבר- הוא יודע שאת לא רוצה לתת לילדה ממתקים ובכל זאת עושה את זה. נראה שיש מקום לסוג של טיפול משותף. אין ספק שזו לא רק את שמחבלת ביחסים אלא זו אחריות משותפת של שניכם, אולי אפילו במידה שווה. ולמזלנו יש כיום פתרונות.
    ליד התרופות חייבים לקבל טיפול פסיכותרפי מאחר והתרופות לא פותרות הכל וצריך לעבוד על היחסים.
    לילה טוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לבורדרליין שלום,

    הייתי מנסה להוסיף לך טופמקס או בעדיפות שנייה ולפורט (דפלפט). בנוסף, ייתכן ויש מקום לנסות אביליפיי שהוא ניתן דווקא כמונע התפרצויות במינון יחסית נמוך. לחילופין, לחזור לפרפנאן.

    מעבר לכל האמור, אני מסכימה עם ר.צ. שכתב שיש מקום לטיפול פסיכותרפי משותף ופרטני לגבי הטיפול הפסיכותרפי יש כיום שיטות של עבודה על הכלה של כעס. בד"כ עוסקים בכך פסיכולוגים התנהגותיים קוגניטיבים.

    בתקווה שיישרתם את ההדורים בינתיים, לפחות לכעת,

    ובברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • כדורי הרגעה לא עוזרים בשום כמות
  • בורדרליין
  • 16/10/2014 23:37
  • אני בשיחות
  • בורדרליין
  • 17/10/2014 08:32
  • אני בטיפול שיחתי לגבי בעלי לא הוא לא צריך אותי הוא עושה הכל לבד עובד משלם חשבונות כי לא סומך עלי חוץ מלטפל בילדים שזה אני עושה הוא חוזר מאוחר איתם בסופשים הוא מאוד אוהב את הילדים הוא לא יוותר עליהם זו הסיבה אני יכולה להוציא כל בן אדם הכי שליו מהרוגע שלו המצב אבוד לאחר שנים של טיפולים היום אני מבינב שדבר לא יעזור אפילו היותי אמא לא ממלאא את החור שיש לי בלב אף אחד לא יכןל להבין את רגשותי ואני לא רוצה לפגוע בילדי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נק' למחשבה
  • ר.צ.
  • 17/10/2014 11:07
  • שלום,
    לא ברור באיזה סוג של שיחות את נמצאת, הבנתי שיש כיום שיטות מסוימות שאפשר ומתאימות לך יותר מהנוכחית.
    בינתיים מומלץ לדעתי לצרף גם את בעלך למס' פגישות (בתאום עם המטפל/ת כמובן) ולהסביר לו שזה יכול לסייע לך מאוד.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דפלפט היה מעולה אך גרם לעליה של 20 קילו
  • בטרדרליין
  • 22/10/2014 17:18
  • ככל הנראה כל התרופות שהשפיעו עלי לטובה גרמו להשמנה מטורפת ואת זה לא ניתן להכיל כתבת למישהי שאבילפאי גורם לעצבנות?? אני מאוד עצבניצ ומאז התחלת הלוסטרל בכלל עוד עצבניצ

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה על כל העזרה בעוד כשלושה שבועןת אציע לרופאה טיפול זה
  • תודה וסילחה על מיליון הודעות
  • 22/10/2014 19:20
  • למעיין
  • מכל הלב
  • 24/10/2014 23:30
  • שימי לב שאת לוקחת לוסטרל מתחילת אוקטובר ולא מתחילת ספטמבר. תרשמי את זה לעצמך ביומן כפי שר.צ המליץ לך. כשאת פונה אל הרופאה בפורום עדיף שתזדהי בשם אחד, תרשמי את כל ההפרעות שאת סובלת מהן ואת כל הכדורים שאת נוטלת. ושזגזגת עם פבוקסיל, פרוזק, רסיטל, לוסטרל וכל זאת בכמה חודשים האחרונים. את משמיטה מידע חשוב והיא לא יכולה לעזור לך ככה.
    תדעי שאף אחד לא שופט אותך כאן. יודעים שמי שכותב כאן זקוק לעזרה. מקווה שמצבך יתחיל להשתפר אבל עלייך לתת לכל תרופה את הזמן שלה ולא לחפש פתרונות מהירים.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • וונלפקסין 150
  • יאיר
  • 24/10/2014 18:04
  • 1.האם וונלפקסין 150 מ"ג מתאימה לטיפול בחרדות?
    2.האם מינון של 150 מ"ג דומה לרסיטל 40 מ"ג מבחינת עוצמה ההשפעה?
    3.האם במינון 150 מ"ג ישנה השפעה גם על הנוראדרנלין ולא רק על הסרוטונין?
    תודה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ציפרלקס ואלכוהול
  • עידו
  • 24/10/2014 13:52
  • דר קרני שלום - בחודשיים האחרונים אני נוטל ציפרלקס 15 מ״ג אחת ליום
    והייתי מעוניינת לבלות ולשתות אלכוהול , בדרך כלל בבלילוי אני שותה כ6 משקאות
    פלוס מינוס ומרגיש נהדר . האם יהיה מסוכן לנהוג כך כעת , בתקופת נטילת התרופה. פחות חשוב לי אם באופן חד פעמי תפגע יעילותה של התרופה יותר חשוב לי אם יכול להיות נזק ממשי תודה רבה מראש

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שילוב לוסטרל 150 עם סורבון
  • יעקב
  • 05/09/2014 14:12
  • שלום
    אני סובל מ OCD דיכאון וחרדה.
    אני נוטל כבר חודשיים 150 לוסטרל ולפני שינה בונדורמין.
    עדיין יש לי מתח. ומידי פעם לקחתי קלונס 0.5
    אבל עם הזמן ההשפעה פחתה.
    רופא הציע לשלב סורבון 10 מג. אשר יש לו השפעה
    מרגיעה ללא התמכרות כמו משפחת הבנזודואידים.
    מקריאה באתרים שונים נכתב שיש בשילוב הזה
    סכנה של תסמונת סרוטנין. האם נכון?
    כמו כן אם זה טוב מדוע פסיכיטרים בארץ כמעט לא
    לא רושמים סורבון וגם לא נפוץ כל כך?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שילוב לוסטרל 150 עם סורבון המשך
  • יעקב
  • 05/09/2014 15:04
  • ברצוני לציין שאני ביקשתי מהפסיכיאטר לנסות את הסורבון לאחר קריאה באתרים שונים.
    בתחילה הוא קצת נבוך ואמר אין לו נסיון רב עם הסורבון אך לאחר עיון בעלון התרופות הסכים שאנסה.
    לכן פניתי אלייך.
    ועוד שאלה אם תרופה מסויימת ממשפחת SSRI שפועלת חלקית יש אפשרות שתרופה אחרת ממשפחת SSRI תעזור יותר?.
    לאיזה תרופה מהקבוצה של SSRI יש אפקט הרגעה יותר חזק והכי פחות תופעות לוואי?
    יכול להיות סרוקסט?

    אגב ניסיתי לפני כן סימבלטה 90 במשך שלושה חודשים וגם לא הייתה השפעה מרגיעה מלאה.

    אודה לך ד"ר אם תתייחסי לכל השאלות.
    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    בד"כ לוסטרל נחשבת לתרופה מרגיעה עם יחסית הכי פחות תופעות לוואי.

    סימבלטה אינה יעילה כנגד OCD ובוודאי לא במינון של 90 מ"ג.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    אינני מבינה מדוע אם יש לך OCD אתה לא מקבל 200 מ"ג לוסטרל. גם כך ב-200 מ"ג לא תמיד התרופה מספקת.

    אשר לסורבון, לא ראיתי נחת מהוספתו. גם לא ראיתי תסמונת סרוטונין משילובו עם SSRI's.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • SORBON המשך
  • יעקב
  • 10/09/2014 16:19
  • ד"ר רובין שלום
    מאמר מאתר פסיכיאטריה מחו"ל

    "לעתים משתמשים ב- Buspirone כאוגמנטציה ל- SSRI בטיפול בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית.
    מספר מחקרים מראים ש- Buspirone יכול להיות יעיל כנגד עוררות-יתר מכיוון ש- Buspirone
    אינו פועל על קומפלקס תעלות הכלוריד של GABA, מספר מחקרים טוענים
    ש- Buspirone מפחית אגרסיה וחרדה. בטוח לשימוש בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
    ל- Buspirone יש יתרון בכך שאינה גורמת לפגיעה בתפקוד המיני או לעלייה במשקל.
    מתנהגת כאגוניסט, אגוניסט חלקי, או אנטגוניסט על רצפטורים 5-HT1A של סרוטונין.
    פעילותה העיקרית, כאגוניסט פרה-סינפטי ברצפטורים אלה, מעכבת שחרור של סרוטונין,
    ובכך מובילה לאפקטים נוגדי-חרדה. פעילותה כאגוניסט פוסט-סינפטי ברצפטורים אלה
    אחראית לפעילות האנטי-דיכאונית של התרופה.
    ל-Buspirone יש גם פעילות על הרצפטורים 5-HT2 ועל הרצפטורים D2 לדופמין".

    אודה לך אם תתייחסי למאמר ואשמח לשמוע את דעתך.
    אגב קראתי שבארץ התרופה לא נפוצה לעומת זאת בארה"ב התרופה נפוצה. מה הסיבה?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עצה ליעקב
  • ר.צ.
  • 10/09/2014 19:30
  • יעקב שלום,
    ההצעה הכי טובה עבורך היא לרדת מהכיוון הטיפולי הזה. הרופא שלך לא מכיר וגם הרופאה פה לא מכירה, אז כנראה שיש אופציות יותר טובות.
    אתה לא במצב של למצוא טיפול מתאים. יש נטייה במצב שלך לחפש פתרונות לבד ולהשתכנע בקלות ממניעים לא נכונים.
    תסמוך על הרופאים. אתה המטופל ולא המטפל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ר.צ אתה עוזר של ד"ר רובין?
  • יעקב
  • 12/09/2014 23:40
  • ר.צ חושב שהוא ד״ר
  • יוסף
  • 13/09/2014 08:09
  • לא התכונתי לפגוע בר.צ
  • יעקב
  • 10/10/2014 07:14
  • הכל הסדר :)
  • ר.צ.
  • 10/10/2014 10:48
  • סורבון ולוסטרל
  • יעקב
  • 11/10/2014 14:37
  • בדיעבד התברר שדר קרני צדקה הסורבון לא עשה כלום. אכן הרופא העלה את הלוסטרל ל200 מג והוסיף ריספרדל 1 מג. לאחר 3 ימים סבלתי מעצירות עד כדי כך שנגרם לי דימום וכאב עז. הפסקתי לקחת את הריספרדל. מה האפשריות לאוגומנציה עם תרופות אחרות? למשל מירו במינון נמוך יעיל?
    תודה
    חג שמח

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך
  • יעקב
  • 11/10/2014 20:52
  • בינתיים אני נוטל לוסטרל 200 מג
    וקלונקס 0.5 מג פעמיים ביום.
    הקלונס עוזר ומקרין הרגשת הקלה.
    אך חושש שלא טוב להמשיך עם הקלונקס בגלל
    הסתגלות הגוף. אפשר ליטול 3 פעמים ביום 0.5 מג
    ביום?
    אני גם נוטל קבוע בונדורמין לפני השינה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    ניתן ליטול קלונקס 0.5 מ"ג 3 פעמים ביום.

    לגבי אוגמנטציה לדיכאון הטובה ביותר היא הוספה של 2.5 מ"ג אביליפיי ואולם לך יש OCD ולכן צריך הרגעה וסבלנות. אני מקווה שהלוסטרל יספיק. אם לא אז צריך יהיה לעשות שיחלוף לפבוקסיל שניתן יהיה לעלות בו למינונים גובהים יותר. דרושה סבלנות של כשלושה חודשים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ניתן ליטול קלונקס 0.5 מ"ג 3 פעמים ביום
  • יעקב
  • 17/10/2014 22:51
  • תודה על תשובתך.

    הרופאים אומרים שניתן ליטול קלונקס לזמן קצר ומוגבל בגלל הסתגלות הגוף לתרופה מה שגורם
    להעלות מינון על מנת שימשיך להשפיע.
    הלוסטרל 200 עם הקלונקס 0.5 שלוש פעמים ביום
    עוזר ומקל עלי. להזכיר לך אני לוקח גם בונדורמין לשינה.
    מה דעתך אוכל להמשיך עם הקלונקס לאורך זמן?
    מה עדיף מהמשפחה הזאת למשל: אסיול לוריבן או
    ואליום?
    אגב גילי 60 פלוס אם זה משנה.
    מצפה בקוצר רוח לתשובתך.

    תודה
    יעקב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    ניתן לקחת קלונקס שלוש פעמים ביום בתקופה ההתחלתית וגם בונדורמין אך, עדיף אולי לנסות לפחות בלילה רבע כדור של איטומין שהוא בהחלט יכול לעזור לשינה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך קלונס
  • יעקב
  • 21/10/2014 21:48
  • ד"ר יקרה
    העליתי לוסטרל ל200 מ"ג לפי המלצתך.
    מבחינת הocd יש הקלה ושיפור מסויים
    וגם הקלה בדיכאון לפעמים עם שחר יש לי דיכאון
    מינורי שחולף. הבעיה עדיין עם תחושות גופניות
    התכווצות שרירים בחזה שריפה בפי הטבעת שמקרינה
    לכפות הרגליים בעבר ניסיתי סימבלטה 90 מ"ג
    אך ללא הועיל. עשיתי גם בדיקת EMG
    ללא כל מימצא. לאחרונה שלוש שבועות אני לוקח קלונקס 0.5 מ"ג שלוש פעמים ביום ויש לי שיפור בתחושות הגופניות וגם יותר רגוע
    ואני נרדם בלילה כבר כמה ימים ללא בונדרמין.
    ידוע לי שהשימוש בקלונקס מוגבל לשימוש לזמן קצר כפי שציינת אך השאלה האם אוכל להמשיך לאורך זמן ממושך ולא תהיה בעיה של הסתגלות הגוף שתאלץ להעלות מינון ולזה אני לא מוכן.
    מה דעתך האם יש מהמשפחה הזאת
    כדורים שפחות ממכרים שאת יכולה להמליץ?
    מצפה לתשובתך

    בברכה
    יעקב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ר.צ אתה מקסים כיף להיות כאן ולקבל עזרה גם ממך
  • ..
  • 18/10/2014 16:09
  • המשך
  • יעקב
  • 19/10/2014 16:59
  • תודה על תשובתך. הרופאים אומרים שניתן ליטול קלונקס לזמן קצר ומוגבל בגלל הסתגלות הגוף לתרופה מה שגורם להעלות מינון על מנת שימשיך להשפיע. הלוסטרל 200 עם הקלונקס 0.5 שלוש פעמים ביום עוזר ומקל עלי. להזכיר לך אני לוקח גם בונדורמין לשינה. מה דעתך אוכל להמשיך עם הקלונקס לאורך זמן? מה עדיף מהמשפחה הזאת למשל: אסיול לוריבן או ואליום? אגב גילי 60 פלוס אם זה משנה. מצפה בקוצר רוח לתשובתך. תודה יעקב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • גם אני
  • מיכל
  • 19/10/2014 17:47
  • הייתי עם אותה בעיה, ולא רציתי להתמכר לקלונקס, למרות שזו תרופה שאני מאד אוהבת, חצי שעה והמחשבות נרגעות.
    בשל החשש מהתמכרות נתנו לי מרשם לתרופה בשם איטומין. תוך שעה אתה פשוט נרדם ואיכות השינה טובה. אני לוקחת רבע כדור. פעם לקחתי חצי ולא הצלחתי לקום מהמיטה יממה,אז שים לב למינון.
    התרופה מחייבת טופס 29 נדמה לי. אז כדי לעקוף את המכשול אתה ממיר את המרשם מהפסיכיאטר במרשם של רופא המשפחה ומקבל את התרופה בבית המרקחת של הקופה. האיטומין לא ממכר כלל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני מרגישה שהלוסטרל עושה לי תאבון
  • ....
  • 19/10/2014 17:54
  • משקל
  • יעקב
  • 19/10/2014 23:07
  • משקל
  • יעקב
  • 19/10/2014 23:08
  • מה זה איטומין
  • יעקב
  • 19/10/2014 23:14
  • מה זה איטומין
  • יעקב
  • 19/10/2014 23:14
  • איטומין
  • מיכל
  • 19/10/2014 23:43
  • אני לא רופאה וגם לא רוקחת,רק מטופלת.
    הרופאה שלי נתנה לי את זה על מנת שלא אתמכר לקלונקס. היא סיפרה שכשמישהו מגיע למיון בהתקף נותנים לו מיד איטומין. מניחה שתוכל למצוא מידע באינטרנט. מהתנסות דלי, לעומת הקלונקס, האיטומין פשוט מפיל ואחרי חצי שעה נרדמים.הוא גם גורם לי לישון כל הלילה. למה צריך טופס 29 אין לי מושג.אבל הבנתי שקופות החולים מקבלות אישור כללי כך שזה לא מציב מכשול בשבילך. תתיעץ עם הפסיכיאטר שלך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל
  • ..
  • 24/10/2014 01:58
  • במינון נמוך
  • מיכל
  • 24/10/2014 06:45
  • למיקטל 300
  • עדי
  • 21/10/2014 12:10
  • לעדי שלום,

    השאלה היא לאיזה צורך את\ה מקבל\ת את הלמיקטל?

    כנוגד אפילפסיה, חשוב לחלק את התרופה באופן שווה עד כמה שניתן.

    כמייצב מצב-רוח או כנוגד דיכאון, ניתן בהחלט לקחת 100 ו-200 או את כל ה-300 בבוקר.

    מדוע נתנו לך מינון כל-כך גבוה?

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • עדי
  • 23/10/2014 19:17
  • דיכאון מלנכולי ובעיות חברתיות. התחלתי להרגיש הטבה מסוימת במינון 200 מ"ג, אבל לצערי זה לא הספיק ואפילו הפסיק לעבוד אחרי תקופה קצרה. אז עליתי ל250. יש לציין שהפסיכיאטר שלי הכין אותי מראש, כשעוד הייתי על 100, שאנחנו נעים לכיון ה200-250. אני כרגע 3 שבועות על 250 והאמת היא שיש שיפור, בעיקר במצב הרוח, אני כבר לא בדיכאון. קצת חסר מוטיבציה, אבל לא שקוע בעצבות כמו שהייתי לפני. בעניין החברתי אני מרגיש שעדיין לא מיציתי את הטיפול. אני עדיין קצר רוח, נוטה להתווכח הרבה, מתוסכל מכל דבר קטן שלא הולך לי, פרפקציוניסט ברמה מטורפת (אם פלוני לא השתכנע, זה סימן שלא הייתי חריף מספיק או שלא הסברתי את עצמי בצורה משכנעת). דברים כאלו מאוד מתסכלים אותי. לכן החלטתי לעלות ל300 ולראות מה קורה.

    דרך אגב, אני לוקח גם ליריקה 300 וולבוטרין 300 (בזכות החרא הזה הפסקתי לעשן :).

    אם יש לך מה לייעץ לי, אני אשמח.

    תודה על התשובה :)

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אביליפיי
  • מוזר
  • 16/10/2014 01:31
  • האם אביליפיי במינון נמוך עובד עפ"י רוב כאוגמנטציה לפבוקסיל? לא הצלחתי למצוא עליו דף מידע כאן באינפומד וכמעט שאין עליו בכלל דפים באינטרנט, לא בשם המקורי ולא בשם הגנריקה אריפליי. מה הסיבה לכך? האם התרופה חדשה? מהן תופעות הלוואי שלה?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למוזר שלום,

    אביליפיי המינון נמוך פועל כאוגמנטציה לכל תרופה אנטי דיכאונית.

    אביליפיי שהיא תרופה חדשה בארץ היא תרופה בעלת מנגנון ייחודי, היא איננה נקשרת לקולטן אלא היא מתחברת ועוזבת, מתחברת ועוזבת. כתוצאה מכך, יש לה השפעות שונות במינונים השונים.

    באנשים שרגישים לתופעות אקסטרהפירמידליות היא יכולה לגרום לתופעות אלה והיא יכולה לפעמים לגרום לעצבנות ולכן מומלץ לקחת את התרופה בלילה ואם נחוץ יחד עם לוריבן.

    יתרון נוסף של התרופה הוא שהיא מורידה את רמת הפרולקטין גם כאשר הרמה גבוהה בגלל השפעת תרופות אנטי פסיכוטיות אחרות.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אכן מדובר על מינון נמוך
  • שאלות המשך
  • 23/10/2014 00:55
  • 1. מהן תופעות אקסטרהפירמידליות?
    2. אם האביליפיי כן תגרום לעצבנות, האם זה עובר אחרי השבועות הראשונים של נטילת התרופה?
    3. מהם הסיכונים אם מפסיקים אותה?
    4. האם יש סיכון שתופעות הלוואי ימשיכו ואז צריך לחזור לקחת את התרופה?
    תודה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אם גורמת לעצבנות איך עוזרת להתקפי זעם?
  • .,
  • 23/10/2014 09:55
  • ציפרלקס
  • אורטל
  • 11/10/2014 20:10
  • שלום רב. אני טופלתי טיפול לא נכון 7 שבועות כלומר בציפרלקס אחרי פלוטין בטעות חמורה של אופא שסך הכול היה צריך להעלות לי את המינון של הפלוטין. ביום שלישי הזה אני ינטול חצי כדור אחרון. כלומר 7 שבועות על ציפרלקס שכמעט הרג אותי. כמה זמן יקח לו לצאת מהדם שלי? אני בת 28 שוקלת 65. הפסיכיאטרית במיון אמרה לעשות לגוף מנוחה שבוע ולחזור לפלוטין. ממש חשוב לי לדעת כמה זמן יקח לציפרלקס לצאת מהדם. תודה מראש

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאורטל שלום
  • ר.צ.
  • 12/10/2014 00:12
  • ציפרלקס
  • אורטל
  • 12/10/2014 08:26
  • שלום ותודה על התשובה. מה הכוונה 7 ימים זה מספיק זמן? כתבתי יותר למטה עוד משהו קראת את זה? )תחת כותרת שאלה נוספת( ואחרי כל זה כמה זמן יקח לציפרלקס לצאת מהדם שלי? אני עם תופעות איימות ורוצה כבר להיתנקות.תקראי בבקשה את ההודעה הנןספת שכתבתי אתמול. יש שם הסבר יותר מפורט לגביי ועוד שאלה לגבי פלוטין ששאלתי שם. זה מאוד חשוב שלי להיתנקות מהאיימה שאני נמצאת בה 7 שבועות . שזה ציפרלקס על הפלוטין.חשבתי שהגוף צריך לנוח קצת להיתנקות מהציפרלקס 5 ימים עד שבוע ואז לחזור לפלוטין 20 ושהוא " יתחבר " לפלוטין שקיים כבר בגוף? הפלוטין האחרון שנטלתי היה ב 24 באוגוסט ואז ישר ציפרלקס האם הפלוטין עדיין קיים בגוף שלי? תודה רבה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 12/10/2014 09:48
  • שלום אורטל,
    אין לך כבר פלוטין בדם כבר לאחר 7-10 ימים מהפסקת נטילתו. אבל ייתכן מאוד שהגוף שלך יגיב אליו מהר יותר כעת, כי הוא 'זוכר' אותו מאוגוסט.

    ציפרלקס מתנקה מהר יותר מהגוף. לדעתי לאחר שתסיימי את הציפרלקס תמתיני יומיים-שלושה בלבד ותתחילי שוב פלוטין. לאחר יומיים-שלושה כמעט שאין ציפרלקס בגוף ולא צריך לחכות יותר, פשוט חבל על הזמן שלך.
    שבוע טוב.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • אורטל
  • 12/10/2014 08:26
  • שלום ותודה על התשובה. מה הכוונה 7 ימים זה מספיק זמן? כתבתי יותר למטה עוד משהו קראת את זה? )תחת כותרת שאלה נוספת( ואחרי כל זה כמה זמן יקח לציפרלקס לצאת מהדם שלי? אני עם תופעות איימות ורוצה כבר להיתנקות.תקראי בבקשה את ההודעה הנןספת שכתבתי אתמול. יש שם הסבר יותר מפורט לגביי ועוד שאלה לגבי פלוטין ששאלתי שם. זה מאוד חשוב שלי להיתנקות מהאיימה שאני נמצאת בה 7 שבועות . שזה ציפרלקס על הפלוטין.חשבתי שהגוף צריך לנוח קצת להיתנקות מהציפרלקס 5 ימים עד שבוע ואז לחזור לפלוטין 20 ושהוא " יתחבר " לפלוטין שקיים כבר בגוף? הפלוטין האחרון שנטלתי היה ב 24 באוגוסט ואז ישר ציפרלקס האם הפלוטין עדיין קיים בגוף שלי? תודה רבה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תופעות לוואי
  • אורטל
  • 12/10/2014 18:08
  • בבקשה דר קרני תעני לי אני בחוסר שקט עם תופעות לוואי שךל צחפרלקס שמסיימת לשתות אותו בוד יומיים וחוזרת לפלוטין. מה עושים? מתי זה יפסק? בילבול ונרו אדרנלין בדם אחרי שמפסיקים את הציפרלקס מתי הוא יצא מהדם אני עייפה ואם מחשבות אובדניות ובילבול חזק

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • אורטל
  • 12/10/2014 12:12
  • לדר קרני בבקשה תעני לי
  • אורטל
  • 12/10/2014 23:39
  • בבקשה דר קני תעני לי אל ההודעה האחרונה שלי היום. עוד יומיים נשאר לי ליטול ציפרלקס 5 מג עד הפסקתו אני עם בלבול ורוק מוגבר כבר חודש וחצי מאז שהתחלתי ליטול אותו בגלל טעות של רופא משפחה.. אני צריכה לחזור לחזור ליטול פלוטין שמתאים לי והתאים לי תמיד פשוט הייתי בלחץ חזק ואחרי חודש נטילה של פלוטין היה התקף חרדה...אז דחף לי ציפרלקס שהרג אותי והפסיכיאטרית אמרה שסהכ היה צורך בלעלות מינון של הפלוטין...כמה זמן מהפסקת הציפרולקס מחרותיים יעברו התופעות לוואי האלה? ואחרי כמה זמן של נטילת פלוטין 20 מג שתמיד נטלתי אני אמורה להחליט אם יש צורך להעלות מינון או לא? כרגע הבילבול במוח והרוק יותר מטרידים הפסיכיאטרית אמרה שיש לי נרו אדרנלין. המחשבות מהירותתת והזיכרון חד. מתי זה יחלוף מתי הציפרלקס יצא מהגוף? סהכ נטלתי אותו 7 שבועות. תודה ענקית.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה
  • אורטל
  • 13/10/2014 10:15
  • לאורטל שלום,

    זמן מחצית החיים של ציפרלקס הינו 27-32 שעות זאת אומרת שרמתו בדם יורדת לחצי עד שהוא נעלם מהדם, תוסיפי עוד כשלושה ארבעה ימים לכן אנו מדברים בכחמישה ימים.

    אני חושבת שהבעיה נבעה מכך שזמן מחצית החיים של הפרוזק הוא 10 ימים ועד שרמתו ירדה בדם הוסף הציפרלקס מהר מדי.

    אכן תחזרי לאחר 5-7 ימים לפרוזק. בד"כ פרוזק עוזר תוך 4-6 שבועות בנושא החרדה. במידה ואחרי 6 שבועות לא יחול שינוי הייתי עולה ל-30 מ"ג.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זמן מחצית חיים
  • אני
  • 13/10/2014 17:12
  • תודה רבה רבה
  • אורטל
  • 13/10/2014 18:59
  • תודה ענקית דר קרני. אני יעדכן ויכתוב מה אני ירגיש עם הפלוטין. אבל פלוטין 20 זאת קפסולה שלא ניתנת לחיתוך ופריזמה אני לא אוהבת מה אפשר לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לקחת 40 מג
  • אני
  • 13/10/2014 20:28
  • ציפרלקס
  • אורטל
  • 16/10/2014 20:44
  • שלום רב דר קרני. אני מאוג דואגת לכן אהי רוצה לשאול בשביל להיות בטוחה הרוק המוגבר מהציפרחקס במחשבות המהירות וכל התופעות שהצחילו אצלי עקב זה שהוסף ציפרלקס על פלוטין הם יעברו? כבר יומיים איך שהפסקתי את הציפרלקס ואני במנוחה עד חזרה לפלוטין....המוח שלי לא ידפק לכל החיים אהי מפחדת שזה אף פעם לא יעבור...אהי כבר חודשיים לא ישנתי כמו בן אדם....יש מצב שהתרוםות דפקו לי עצב במוח שברוק והמחשבות לא יעברו אף פעם או שעוד כמה ימים איך שציפרלקס יצא מהדוף גם הנוראדרנלין ירד ואני ירגיש יותר אוב מבחינת כל הסבל הגופני והמוחי שסבלצי חודשיים ? סליחה אבל אהי ממש צריכה תמיכה אני כל כך עייפה ומפחדת שהתופעות לא יעברו...תודה..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאורטל שלום,

    ראשית, אינני מבינה למה את מתכוונת כשאת מדברת על נרו-אדרנלין. ציפרלקס מגביר את רמת הסרוטונין ברווח הבין-תאי באופן ספציפי ואינו משפיע על הנרו-אדרנלין. התרופה מבחינה זו היא יותר ספציפית מאשר הפלוטין.

    שנית, למיטב ידיעתי ציפרלקס גורם ליובש בפה ואינו גורם לריבוי רוק. לכן, התופעה אצלך איננה מובנת לי. האם יש לך קושי בבליעה כתוצאה מהיובש בפה?

    בכדי להגיע ל-30 מ"ג פלוטין, נוטלים יום 2 קפסולות, יום קפסולה אחת. בשל זמן מחצית החיים הארוך של הפלוטין זה בסדר.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא עניין של נזק
  • אני
  • 17/10/2014 16:19
  • המוח מתרגל שיש תרופה שעושה את העבודה במקומו
    וברגע שמפסיקים את התרופה או שהיא מפסיקה להשפיע המוח עלול לייצר פחות מהחומר נגיד סרוטנין כי הוא התרגל שיש מישו אחר שעושה את העבודה במקומו...
    או שמלכתחילה הוא לא יכל לייצר מספיק ממנו אבל זה התאוריה שלי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • אורטל
  • 18/10/2014 15:28
  • לר.צ - אף פעם לא היו לי תופעות כאלה בעבר וזה מהכדור לא מהמחלה . הרופא שהרס לי את החיים והעבירו אותי לציפרלקס סך הכול היה צריך להעלות את המינון של הפלוטין זמנית......בגלל זה אני סבלתי עוד חודשיים אם ציפרלקס שלא רק לא עזר אלה כמעט הרג אותי....אני מתפללת ששבוע הבא אני ירגיש יותר טוב...היום היום הרביעי איך שהפסקתי את ציפרלקס יש שינוי קטן בתופעות שהוא גרם אבל זה עדיין פה...בעבר פלוטין תמיד עזר לי גם למחשבות טורדניות....אני עייפה ומפחדת שכל מה שאני מרגישה עכשיו אף פעם לא יחלוף...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אורטל שלום,
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 23:52
  • לר.צ
  • אורטל
  • 19/10/2014 13:29
  • לדר קרני היקרה
  • אורטל
  • 21/10/2014 17:50
  • דר קרני היקרה, אני כל כך אומללה ומבולבלת. לפני שבוע הפסקתי את הציפרלקס והתופעות לוואי שהוא גרם לי עדיין כאן אני אמורה להתחיל ליטול שוב פלוטין ומפחדת מה אהיה? הרוק המןגבר שהתחיל מציפרלקס עוד פה והבילבול במחשבות הזיכרון חד מחשבות אובדניות מחשבות אגרסיביות אני מפחדת שאני בחיים לא יצא מזה. מתי תופעות הלוואי האלו יעלמו? הם החלו בשבוע הראשון של ציפרלקס.כאמור אם את זוכרת נטלתי פלוטין ובטעות של רופא שהיה צריך להעלות לי אותו כי באותו זמן הייתי בלחץ הוא החליף לציפר'. ישר 10 מג ולאחר 6 ימים שהיה לי ממש רע ל 15 במקום להבין שהוא לא מתאים לי....לאחר 5 שבועות סהכ על ציפרלקס הגיע התור שלי לפסיכוחוגית של הקופה והיא הורידה מינון ל 10 מג לשבוע ובשבוע השני שתיתי 4 ימים 3/4 כדור ובשלושה ימים לאחר מכן חצי כדור והפסקתי בהוראתה. כבר שבוע איך שהפסקתי יש לי מחשבות טורדניות והמוח לו נח לרגע גם יש בלבול במחשבות ולדוגמה מחשבות על פגיעה עצמית או בחיית מחמד שלי שאני מאוד אוהבת אני כותבת לך את זה ובוכה. עוד שעה יש לי תור אצל פסיכיאטר באופן פרטי. מה עושים במצב כזה? חוזאים כבר לפלוטין? או שמנקים את הגוף עוד? אני מתחננת תעזרי לי אני רוצה לחיות וכל היום יאוש ומחשבות על למות...כי אני עייפה מההרגשות בגוף במוח ובנפש. רוק בלבול מחשבות מהירות ובילבול. מתי זה יחלוף אם בכלל? תודה רבה לך מראש את מקסימה.אני פשוט כבר לא יודעת לאיזב רופא להאמין...תודה לך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדר קרני היקרה
  • אורטל
  • 21/10/2014 17:50
  • דר קרני היקרה, אני כל כך אומללה ומבולבלת. לפני שבוע הפסקתי את הציפרלקס והתופעות לוואי שהוא גרם לי עדיין כאן אני אמורה להתחיל ליטול שוב פלוטין ומפחדת מה אהיה? הרוק המןגבר שהתחיל מציפרלקס עוד פה והבילבול במחשבות הזיכרון חד מחשבות אובדניות מחשבות אגרסיביות אני מפחדת שאני בחיים לא יצא מזה. מתי תופעות הלוואי האלו יעלמו? הם החלו בשבוע הראשון של ציפרלקס.כאמור אם את זוכרת נטלתי פלוטין ובטעות של רופא שהיה צריך להעלות לי אותו כי באותו זמן הייתי בלחץ הוא החליף לציפר'. ישר 10 מג ולאחר 6 ימים שהיה לי ממש רע ל 15 במקום להבין שהוא לא מתאים לי....לאחר 5 שבועות סהכ על ציפרלקס הגיע התור שלי לפסיכוחוגית של הקופה והיא הורידה מינון ל 10 מג לשבוע ובשבוע השני שתיתי 4 ימים 3/4 כדור ובשלושה ימים לאחר מכן חצי כדור והפסקתי בהוראתה. כבר שבוע איך שהפסקתי יש לי מחשבות טורדניות והמוח לו נח לרגע גם יש בלבול במחשבות ולדוגמה מחשבות על פגיעה עצמית או בחיית מחמד שלי שאני מאוד אוהבת אני כותבת לך את זה ובוכה. עוד שעה יש לי תור אצל פסיכיאטר באופן פרטי. מה עושים במצב כזה? חוזאים כבר לפלוטין? או שמנקים את הגוף עוד? אני מתחננת תעזרי לי אני רוצה לחיות וכל היום יאוש ומחשבות על למות...כי אני עייפה מההרגשות בגוף במוח ובנפש. רוק בלבול מחשבות מהירות ובילבול. מתי זה יחלוף אם בכלל? תודה רבה לך מראש את מקסימה.אני פשוט כבר לא יודעת לאיזב רופא להאמין...תודה לך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדר קרני
  • אורטל
  • 21/10/2014 18:09
  • דר קרני היקרה אין לי קושי בבליעה ואין לי יובש בפה מזמן. יש לי הפרשת רוק מןגברת מהיום השלישי של ציפרלקס ומחשבות מבולבלות טורדניות ומהירות זה מה שיי לי ראי הודעה קודמת בהתחלה היה יובש בםה עם רוק מוגבר מהציפרלקס עכשיו רק רוק מוגבר נשאר . ובלבול וזכרון חד ומחשבות מפחידות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדר קרני
  • אורטל
  • 21/10/2014 18:10
  • דר קרני היקרה אין לי קושי בבליעה ואין לי יובש בפה מזמן. יש לי הפרשת רוק מןגברת מהיום השלישי של ציפרלקס ומחשבות מבולבלות טורדניות ומהירות זה מה שיי לי ראי הודעה קודמת בהתחלה היה יובש בםה עם רוק מוגבר מהציפרלקס עכשיו רק רוק מוגבר נשאר . ובלבול וזכרון חד ומחשבות מפחידות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדר קרני
  • אורטל
  • 21/10/2014 18:10
  • דר קרני היקרה אין לי קושי בבליעה ואין לי יובש בפה מזמן. יש לי הפרשת רוק מןגברת מהיום השלישי של ציפרלקס ומחשבות מבולבלות טורדניות ומהירות זה מה שיי לי ראי הודעה קודמת בהתחלה היה יובש בםה עם רוק מוגבר מהציפרלקס עכשיו רק רוק מוגבר נשאר . ובלבול וזכרון חד ומחשבות מפחידות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • 22.10 לדר קרני היקרה.
  • אורטל
  • 22/10/2014 10:42
  • שלום דר קרני היקרה. אתמול הייתי בביקור אצל פסיכיאטר פרטי. לפי הוראתו, חזרתי ליטול פלוטין 20 מג ליום ובנוסף קסאנאגס 0.5 כדור ליום לפי הצורך. בנוסף הוא ציין שאם לא תהיה הטבה לאחר 3 שבועות להעלות ל40 מג...אני מאוד מקווה ש 20 מג יעזרו לי ...אבל אם זה לא יקר איך לעלות קודם ל 30? בנתיים הוא אמר שמהמצב של החרדות והדיכאון עדיין לא ברור מה נשאר מהצופעות לוואי של ציפרלקס ומה לא ואמר שלאחר שמצבי הנפשי ירגע הכול ירגע אבל עוד אמר שהם ילכו ויעלמו( תופעות הלוואי של ציפרלקס) ושהקסנגס יעזור להם בזה גם. איך ליטול את הקסאנגס נכון בכדי לא להיתמכר אליו? ואיך לסייע לעצמי ש 20 מג כן יעזרו לי . בתודה ענקייייייתתתתת מראש. אורטל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • 22.10 לדר קרני היקרה.
  • אורטל
  • 22/10/2014 10:43
  • שלום דר קרני היקרה. אתמול הייתי בביקור אצל פסיכיאטר פרטי. לפי הוראתו, חזרתי ליטול פלוטין 20 מג ליום ובנוסף קסאנאגס 0.5 כדור ליום לפי הצורך. בנוסף הוא ציין שאם לא תהיה הטבה לאחר 3 שבועות להעלות ל40 מג...אני מאוד מקווה ש 20 מג יעזרו לי ...אבל אם זה לא יקר איך לעלות קודם ל 30? בנתיים הוא אמר שמהמצב של החרדות והדיכאון עדיין לא ברור מה נשאר מהצופעות לוואי של ציפרלקס ומה לא ואמר שלאחר שמצבי הנפשי ירגע הכול ירגע אבל עוד אמר שהם ילכו ויעלמו( תופעות הלוואי של ציפרלקס) ושהקסנגס יעזור להם בזה גם. איך ליטול את הקסאנגס נכון בכדי לא להיתמכר אליו? ואיך לסייע לעצמי ש 20 מג כן יעזרו לי . בתודה ענקייייייתתתתת מראש. אורטל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • רצוי קודם ל 30
  • אני
  • 22/10/2014 13:38
  • לדר קרני בבקשה תעני לי
  • אורטל
  • 23/10/2014 09:52
  • הפסקת ציפרלקס
  • דני
  • 22/10/2014 22:54
  • שלום.

    אני לוקח ציפרקס 10 מ"ג כבר חודש וחצי עקב הפרעות חרדה פאניקה ונדודי שינה. בשבוע הראשון היו לי כל מיני בחילות וכאבי ראש. כרגע אין יותר מידי השפעה של הכדור. עדיין יש לי נדודי שינה והפרעות חרדה מידי פעם. אני רוצה להפסיק לקחת ציפרלקס ולא רוצה להתמכר לזה. באיזו צורה אני אמור להפסיק את נטילת הכדור?

    תודה מראש.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התדרדרות
  • מיכל
  • 17/10/2014 20:42
  • כתבתי כאן לפני כמה חודשים ונעזרתי הרבה. כבר חודשים רבים שאני לוקחת 390 מג וויפקס, 175 מג חמיטקל, כדור אחד של מירו. זה עזר לתקופה. אבל השמש לא זורחת כבר הרבה זמן. אני כמובן בטיפול אבל לאחרונה החלה הדרדרות קשה. הרופאה חושבת שה קשור למריבות וחילוקי דעות בתוך המשפחה,ושצריך לעבוד בטיפול הפסיכולוגי על מקורות כוח וכדומה.
    אם לא נחליף כדורים. המסע הארוך של החלפת כדור לא פשוטה,ותמיד הדרך קשה. אני לא יודעת כבר מה לעשות. התרופות אכן עזרו לכמה חודשים. ועכשיו שום אותם סימפטומים,הכוללים חוסר ויטאליות וחוסר רצון לחיות. אם את זוכרת, פעם העלאתי כאן שאלות. אני אשת משפחה וממשיכה לעבוד,אבל הופך להיות קשה וחוסר אפשרות לצאת.מהשחור הזה. אשמח להערותיך תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך
  • מיכל
  • 17/10/2014 21:29
  • עצות
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 11:21
  • מיכל שלום,
    לגבי ויאפקס - האם התכוונת ל-300 מ"ג ויאפקס XR , כלומר 2 כדורים של 150 מ"ג ?
    אם כן, תנסי לקחת בשתי מנות של 150: בוקר וצהריים, עם הפרש של 6-8 שעות ביניהם.
    לגבי המירו - בדרך כלל לוקחים ממש לפני השינה, אך לפעמים מקדימים בכשעתיים את נטילתו ומרגישים פחות עייפים למחרת.

    אם זה לא עוזר- האם עלתה האפשרות שיש לשנות מעט מינונים?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • מיכל
  • 18/10/2014 12:54
  • לוקחת אכן 300 ויפקס. את המירו לפני השינה.
    הרופאה נוטה להגיד שזה קשור להבט פסיכולוגי. אם לא תחליף תרופה ולא תשנה מינונים. נדמה לי שרוצה להחליף לאיקסל.
    אני לא יודעת למה קשורה הריקנות הזו. רק יודעת שחייבת שהמצב ישתנה. אני לא נהניית מכלום. על סף החלטה שנמאס לי ואחרי כל כך הרבה זמן של נסיונות בתרופות וטיפול פסיכולוגי המסקנה היא שאין יותר למה. אני מסממת עצמי כל מתי שאפשר עם קלונקס ואיטומין. וכבר לא יכולה לכאוב כל הזמן. קשה ונמאס לי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האמת
  • מיכל
  • 18/10/2014 13:09
  • כשאני מתנסחת בכתב יש לי נטיה ליפות קצת את הדברים. ואולי להוריד מעוצמתם. המצב נוראי. גרוע, ובעיקר כואב נורא. מי שלא חווה כאב נפשי לא יודע מה זה אומר. אני גוררת את עצמי מהמיטה לפעילויות החובה.טיפול בילים ועבודה. כלפי חוץ אף אחד לא רואה כלום. וככל שזה קורה כך בפנים אני נקרעת מכאב. מייחלת כבר לא להיות פה. רק הילדים עוד משיאירים אותי כאן. קוראת המון על חיתוך עצמי, דרכי התאבדות. אני יודעת שצריך לחכות אבל כמה אפשר???יש לי הרגשה שהרופאה של והפסיכו לא מבינים את חומרת המצב. שינוי תרופתי שוב יביא לעומקים של כאב. לא מחזיקה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עצות נוספות
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 13:37
  • היי מיכל,

    ההרגשה הקשה שלך מוכרת. עצם זה שהשתפרת מראה שאצלך יש מקום רב לתקווה. מנקודה מסוימת החלה נסיגה ויש לבדוק למה.

    תנסי בשלב זה לשנות מעט את זמני נטילת התרופות, כמו שרשמתי קודם. מניסיון שלי זה עשוי לעזור.

    אם לאחר שבוע אין הקלה, אולי כדאי להתאים מינונים? תתייעצי עם הרופאה. לעתים מינון-יתר של אחת התרופות גורם לעייפות ודכדוך משמעותיים וכדאי לנסות בכיוון הזה.

    בשלב הבא (אם יהיה צורך):
    אני חושב שאת צודקת בעניין השינוי התרופתי הכולל שמציעים לך. לא היית מוותר על ויאפקס כל כך מהר, זה כדור טוב שהשפיע אצלך עד לא מזמן. יתכן שכן כדאי לוותר על המירו לטובת וולבוטרין או אדרונקס. כדאי לבדוק עם הרופאה לפני שמחליטים על שינוי כולל בטיפול.

    שבת שלום!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התרופות
  • מיכל
  • 18/10/2014 13:46
  • מאז תחילת נתילת התרופות הריקנות והויטליות לא היו. במחשבה לאחור הנפילות הגדולות נעלמו ןלכן הרגשתי יותר טוב. ניסיתי בהוראת רופאה להתחיל להוריד בלמיקטל וזה הרע את המצב ולכן חזרתי למינון מלא. פעם לקחתי וולבוטרין וכמעט שקפצתי מהגג. זה היה נורא.
    נמאס לי לשחק בתרופות. והאמת שנמאס לי בכלל. קראתי בצער על הבחור שהתאבד. אבל לא יכולה להגיד שלא מקנאה באומץ שלו. לפחות כרגע הוא לא סובל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • וולבוטרין
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 13:49
  • לקחתי
  • מיכל
  • 18/10/2014 14:40
  • בעבר עם ציפרלקס.
    אבל זה כבר לא משנה. התרופות עוזרות עד למקום מסויים. אני באמת לא מסוגלת יותר. כולם אומרים שיעבור. הפסיכו רוצה לעזור. אבל בסופו של דבר למרות שאלו אנשים עם המון כוונות טובות, אני נשארת עם הכל לבד. עם תחושות שאי אפשר להכיל,עם כאב נפשי נוראי, מכלה, מזעזע, ויש רק םתרון הגיוני אחד.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • את לא בדיוק לבד..
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 15:17
  • יש לך בעל ובעיקר ילדים שזקוקים לך. הם תלויים בך ואבוי להם אם לא תהיה לצידם.
    לכן הפתרון ההגיוני הוא דווקא להתבסס על עובדות ולא על תחושות. התחושות מרמות ואילו העובדות דוברות אמת.
    העובדות הנן שלפני מספר שבועות הרגשת הקלה, כלומר יש משהו טוב בתרופות. התחושות משכיחות את זה, אך העובדות מראות אחרת וחשוב לזכור אותן.
    העובדות גם מראות, כי שינויים תרופתיים קטנים בטיפול יכולים לסובב את הגלגל. זה עובדות כי אחרים לפניך היו במקום שאת שם כעת ולאחר שינויים כאלה הם כבר לא מרגישים חולים.

    צרי קשר עם המטפל/ת שלך , אם אפשר היום בערב. שוחחי עמה. גם לה חשוב שתבריאי בהקדם.

    לגבי הוולבוטרין- יתכן שהעלית מינון מהר מידי. בכל אופן יש לך את התרופה השניה , אדרונקס, וכדאי לבדוק עם הרופאה אם תתאים לך. גם עם תרופה זו כדאי להעלות מינון באטיות רבה.

    תרגישי טוב..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ממש מרגיש
  • מיכל
  • 18/10/2014 18:11
  • לבד. אף אחד לא יודע מה עובר עלי, כלפי חוץ.הכל בסדר. אולי הדואליות הזו מחדדת את הלבד. בעל כבר אין בסביבה. דיברתי עם הרופאה והיא טוענת שבחגים נוטים להרגיש כך. ושנראה השבוע איך אני. אני בפחד מתמיד שאעשה משהו נורא. אני מתביישת לכתוב את זה אבל חושבת הרבה על איך להתאבד,איך לחתוך את עצמי. בנתים אני עוצרת. הכאב הוא נוראי. מכירה באחריות שיש לי בחיים,עבודה,ילדים,אבל ברגעים הקשים הכל זז הצידה ורק לסיים את הכאב נשאר.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל-
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 23:38
  • זה אכן ידוע שבחגים יש נטייה לדיכאונות להרים ראש, ואילו דווקא בשגרה הלחוצה ישנה התמתנות.

    ניכר מדברייך שאת אדם חזק ותוכלי להתגבר על התקופה הרעה הזו. המחשבות שלך על פגיעה עצמית אופייניות למצב החולני הזמני הזה והן תישארנה בגדר מחשבות בלבד, בזכות כוחות הנפש שלך.

    אחת הדרכים להתמודד הנה להשלים עם הקיום של המחשבות הללו, להבין שזה 'טבעי' לחשוב כך כאשר חולים. כמובן שאין להגיע לכדי מעשה כי אלו הן מחשבות-סרק שמקורן במחלה , מחשבות שסופן להיעלם ביחד עם המחלה. זה קשה אבל אפשרי בזכות כוחות הנפש שלך.
    דרך נוספת הנה 'שכנוע עצמי' - להאמין בכוחות שלך לנצח את המחלה, ואף לומר זאת לעצמך בקול מספר פעמים , בכל פעם שהמחשבות הרעות עולות אצלך.

    ספרי לנו במהלך השבוע מה שלומך.
    שבוע טוב!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל
  • בורדרליין
  • 18/10/2014 18:37
  • תקשיבי חמודה אני מבינה אותך לגמרי אני במצב דומה לא יודעת עד כמה אוכל לעודד גם לי יש שני ילדים מאוד קטנים ואני גם סובלת מבעיות נפשיות לא פשוטות וגם לי מאוד כואב והרבה פעמים רוצה לברוח רק בשביל שהילדים לא יפגעו אבל אני לא מסוגלת להתאבד רק בגלל הילדים.. מה יהיה איתם מי יטפל בהם זה מעשה אנוכי עד כמה שקשה לי ואני רוצה שלווה לעולם לא יפגע בעצמי מיוזמתי.. תעשי לעצמך טובה גשי לטיפול כי אם את במצב שאת מסוגלת להתאבד לפי דעתי את חייבת להתאשפז חישבי על ילדייך ואת אומרת שאין אבא בסביבה מי יגדל אותם?? הם בטוח אוהבים אותך ובשבילהם את כל העולם...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה
  • מיכל
  • 19/10/2014 09:38
  • עזרתם לי מאד ברגעים קשים. אחרי שלושה ימי דכאון קשים,הבוקר נראה שיש הטבה.
    הקושי הגדול הוא להאמין שזה יעבור. מי שחווה דכאון מאגורי יודע שכשאתה בתוך הסערה,הכל נורא ומפחיד,ובמיוחד אין אפשרות ומקום להרגיש שזה יעבור. הכאב הנפשי האינסופי,המחשבות על פגיעה עצמית לא ניתנות להדחקה. לא משנה כמה פעמים אחווה ירידות כאלה עדיין בתוכם אין שום תקווה. לתומי חשבתי שהתרופות אמורות להגן עלי בפני נפילות כאלו. האם נכון הדבר?
    בתוך המערבולות הללו מרגישה חלשה ושאין שליטה.שום דבר שלא אעשה לא יוציא אותי משם.
    מה אפשר לעשות אחרת? האם שינוי תרופתי יכול למנוע הישנות מקרים כאלו?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • :)
  • ר.צ.
  • 20/10/2014 00:49
  • הי מיכל,
    משמח לשמוע שיש הקלה.
    צריך להמשיך ולחתור לשיפור, נקווה שבקרוב יימצא השילוב שיאזן אותך לגמרי - או על ידי שינוי במינונים או על ידי החלפת אחת התרופות. ובינתיים ניתן לשנות מעט את זמני הנטילה של התרופות הקיימות כמו שנרשם אתמול.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זו בדיוק הבעיה
  • מיכל
  • 20/10/2014 06:40
  • למיכל שלום,

    צר לי שלא הייתי איתך בימים הקשים שעברו עלייך.

    אני שמחה שיש לך מעט הקלה כעת. סביר להניח שלחגים הייתה גם כן יד במצב שלך. יחד עם זאת, אני בדעה שיש מקום לנסות להגיע לשילוב שישמור עלייך יותר טוב.

    אני כן הייתי שוקלת החלפת התרופה למשל לסימבלטה (דולוקסטין טבע) במינון של 120 מ"ג בהצלבה עם הויאפקס בכדי למנוע תופעות לוואי. במידה וסימבלטה בשילוב עם למיקטל והמירו לא יעזרו, הייתי שוקלת הוספה של 2.5 מ"ג עד 5 מ"ג של אביליפיי כמתגבר.

    מאוד חשוב להיות בטוחים שבלוטת התריס אצלך מתפקדת כראוי ושאין לך נוגדנים נגד הבלוטה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זו בדיוק הבעיה
  • מיכל
  • 20/10/2014 06:41
  • את מחממת את ליבי
  • מיכל
  • 21/10/2014 20:05
  • תודה רבה על האיכפתיות ההבנה והאמפטיה. אני מבינה מה שאת מציעה. וגם חושבתשחייבת להיות אופציה טובה יותר שתכסה מצבי קיצון כאלו. אני מש לא עומדת בהם. חוששת מאד להחליף כדורים אבל אשאל את הרופאה שלי, כל שינוי כזה מביא לעומקי כאב נוראיים.
    האם התרופות שאני לוקחת מירו,ונלפקסין ולמיקטל גורמות להשמנה? האת התרופות שאת הצעת יגרמו להשמנה? לא העלאתי את כמות האוכל שאני צורכת ועם זאת עולה משמעותית במשקל. אשמח לחוות דעתך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הבהרה
  • מיכל
  • 21/10/2014 20:24
  • לא כל כך הבנתי מה שכתבת. האם כוונתך בסופו של תהליך של הוספת הסימבילטה, להגיע לתרופות הבאות שאקח...
    סימבילטה,מירו ולמיקטל?

    ובתקופת ביניים להוסיף סימבילטה לויפקס ובמקביל לרדת במינון הויפקס?

    חייבת לספר לך שהלמיקטל לדעתי ניתן לי בעבר בטעות. ועם זאת כל ניסיון ירידה ממנו מחזיר את הדכאון,אשמח לדעתך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • משום מה
  • מיכל
  • 22/10/2014 20:34
  • עמידות לתרופות
  • אני
  • 22/10/2014 18:35
  • ראיתי שרשמת שנזעי חשמל יכולים לפעמים לגרום לבן אדם שפיתח עמידות לתרופות לגרום לתופעה להעלם שהתרופות יתחילו להשפיע עליו כי הנזעי חשמל מרעננים את הרצפטורים זה נכון?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פבוקסיל, מירו, קלונקס וסטילנוקס
  • זהבית
  • 22/10/2014 17:14
  • שלום ד"ר יקרה,
    באיזה כדור הרגעה ניתן להחליף את הקלונקס במצב שלי? עברתי מלוריבן לקלונקס כי הלוריבן גרם לחולשה איומה וכבר הפסיק לעזור אחרי חצי שנה. כעת הקלונקס גורם לעייפות גם כל היום שאחרי נטילתו בלילה. אני צריכה כדור שניתן יהיה לקחתו באמצע הלילה כדי להמשיך לישון, שהשפעתו מיידית וניתן לקחתו בלי אוכל.

    השינה שלי לא רציפה, מלאה יקיצות, הסטילנוקס כבר לא מרדים אותי אז אני מחכה שעתיים ולוקחת את הקלונקס. האם יעזור במצבי לקחת ambien cr הכחול שזה אותו חומר כמו הסטילנוקס במינון קצת גבוה יותר וחלק ממנו בשחרור מושהה?

    בכללי, מצבי עולה ויורד, וכך גם הקפצת הרגל. בימים שאני קמה ערנית יותר אני בוכה פחות, מקפיצה פחות את הרגל והיום שלי הולך יותר טוב. כך גם אני מסוגלת לדחות את לקיחת המירו כמה שיותר קרוב לשינה והוא עוזר לי להתעורר פחות. אבל כל יום זה משהו אחר, אני לא יודעת איך אקום מחר, אני נתונה לחסדי הכדורים והמצב שלי עדיין לא יציב.

    אודה על עצתך.
    בחום, זהבית.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שנאת נערים
  • ככ
  • 18/10/2014 02:30
  • שלום לפסיכיאטרית,
    מי ששונא ולא סובל נערים , (טינייג'רס), בעיקר נערים קולניים באוטובוסים, זה יכול להיות מאפיין של סכיזופרנים?
    אם לא זה יכול להיות מאפיין של איזה הפרעה?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לככ שלום,

    זה בהחלט לא קשור לסכיזופרנים.

    אין הפרעה ספציפית שזה מאפיין שלה, זה יכול להיות מרגישות יתר לרעשים ומהרגשה רעה כללית.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לרופאים בתחום פסיכיאטריה

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)