רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר דוד בק ד"ר דוד בק
מומחה בפסיכיאטריה של...קרא עוד
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דוקטור זה אני אורי
  • אורי
  • 19/11/2014 18:51
  • שלום דוקטור זה שוב אני אני כותב לך שאלה חדשה כי היו יותר מידיי שאלות בשאלה הקודמת שלי שאלה דוקטור לפעמים אני מסתכל באייפון שיש מסך לבן פתאום אני מדמיין כמו צלליות כאלה על המסך הלבן אני לא נבהל מזה פשוט זה מוזר לי זה צלליות שמופיאות לכמה שניות וחוזרות כמו פרצופים כאלו ודוקטור לפעמים אני חושב על משהו ואז אני מרגיש כמו ניתוקים כאלה מדברים איתי אני לא כזה מתייחס וגם אתמול בלילה שכבתי במיטה עם האייפון עמדתי להירדם הייתי עייף והרגשתי מנותק כזה ונבהלתי ואז ישירות קמתי שמתי את האייפון בטעינה והלכתי לישון זה דברים נורמליים דוקטור ? באמת סליחה אני מרגיש כבר לא נעים חפרתיי והפחד הזה מפיגועים כאילו אני עובר בכביש ואז מפחד שמחבל יבוא ידרוס אותי וכאלו .. זה לא עבר עדיין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דוקטור
  • אורי
  • 21/11/2014 12:57
  • אני יודע שרשמתי יותר מידיי פה אבל לקראת יום שבת החרדות גודלות מאוד
    אני מפחד שאני יתחיל לראות דברים או לשמוע קולות למשל ראיתי מטלויזיה על חולת סכיזופרניה שהיא פחדה שרודפים אחריה ואז חשבתי על שרודפים אחריי לשניה ואז ניבהלתי שחשבתי על זה, זה ממש הורג אותי אני מפחד לחלות במחלת נפש הארורה הזאת אני כולי בחרדה עכשיו ובכל שבת החרדות גוברות מכיוון שאני שומר שבת אין לי איך להירגע דוקטור האם לפי דעתך בטוח אין לי סימנים של סכיזופרניה? כי אני ממש פוחד סליחה על ההפרעה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאורי שלום,

    אין לך סכיזופרניה. יש לך OCD וזה מספיק. בדרך כלל בOCD זה מחמיר כאשר אין פעילות ולחץ. שבת כשומר שבת היא באמת הזמן הכי גרוע לסובלים מOCD.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דוקטור
  • אורי
  • 22/11/2014 17:50
  • דוקטור זה שוב אני
    רציתי לשאול לאחרונה שאני חושב על משהו אני לא שם לב מה קורה מסביבי כאילו אני לא שמה וגם שאני עושה משהו אחרי זה אני נזכר בזה אני מרדיש כאילו לא ידעתי מה עשיתי באותו רגע וכן ידעתי לא יודע משהו מוזר וכל דבר שאני עושה שונה מרגיש לי שאני לא במקום למשל עזרתי לילד להוריד אופניים במדרגות והרגשתי מוזר שאני עושה את זה כאילו לא יודע איך להסביר ...
    וגם דוקטור אני הרבה נגעל מחיידקים אני עולה לאוטובוס אני לא רוצה לגעת במעקה כי נגעו בו אנשים ויהיה לי חיידקים ביידים כל פעם שמישהו לוחץ לי יד אחרי כמה דקות אני שותף לא הייתי ככה משהו חדש...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאורי שלום,

    התחושה שאתה לא שם היא בעצם מעידה על כך שאתה מאוד לחוץ. תופעה זו מופיעה כאשר נמצאים בלחץ נפשי גדול.

    הפחד שלך מחיידקים הוא OCD קלאסי. חבל שאינך רואה את סדרת הטלויזיה MONK. היית רואה שם בדיוק את מה שתיארת.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חייב עזרה
  • אורי
  • 24/11/2014 18:29
  • דוקטור אני חייב עזרה
    אתמול בלילה הלכתי לישון ושמעתי צעקות וקולות בתוך הראש בניגוד לרצוני זה יכול להיות סתם שיר בראש או צלילים צעקות לא רצוניים ואני מנסה לצאת מזה אבל ללא הצלחה דוקטור זה הגיע גל של חרדות כרגע מאתמול בלילה ואני ממש בחרדה שמה מתחילה לי סכיזופרניה אינני יודע מה לעשות וגם חלמתי שאני שומע קול שאבא שלי קורא לי ואני בא ללכת אליו ובסוף הוא לא באמת קרא לי מה לעשות אני ממש בחרדה כרגע

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאורי שלום,

    בOCD יכולות להופיע מחשבות או שיר שמתנגן בראש ללא הרף או צלילים או צעקות. המאפיין אותם זה שהם לא רצוניים. זה בהחלט לא סכיזופרניה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דוקטור בבקשה
  • אורי
  • 24/11/2014 19:50
  • דוקטור בבקשה אני חייב עזרה אני מפחד שמתחילה לי סכיזופרניה למשל חבר קורא לי עולה לי מחשבה שמה הוא רוצה לעשות עליי איזה תעלול או מתיחה או משהו ואני מפחד שזה מחשבות שווא אני אומנם לא נבהל מזה ממש אבל גם זה מפחיד אותי שאני לא נבהל שמה אני מתחיל כבר לא להשים לב לפחדים שלי כל דבר מפחיד אותי דוקטור אני מפחד שמה אני יתחיל לראות דברים או לשמוע קולות אתמול בלילה היו לי צעקות בראש זה היה מחשבות אני יודע לא ששמעתי את זה באוזן אבל ממש פחדתי מזה ורעדתי ניסיתי להרחיק את הצעקות האלו וללא הצלחה זה כאילו צעקות כאילו חברים צוחקים עליי בצעקות אין לי מושג איך להסביר את זה דוקטור בבקשה ממך תרגיעי אותי אני באי שקט כרגע אני מחפש בגוגל קולות בראש ocd אני לא שולט בזה אני חייב לחפש לראות אם זה קשור לocd
    אני יודע שהגזמתי ממש ממש סליחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאורי שלום,

    יפה אמרת שזה לא קולות אלה מחשבות ואכן אלו מאפיינים את הOCD. אנא אל תתחיל את האינטרניטיס (מחלת האינטרנט). מאחר ועד עכשיו אינך מקבל טיפול תרופתי (דבר אשר מאוד מכעיס אותי) לא מפליא שהדברים האלה מופיעים ומתגברים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דוקטור
  • אורי
  • 24/11/2014 20:46
  • דוקטוור אני עכשיו במצב כזה כאילו אני לא פה אני כל כמה שניות אומר לעצמי מה אני עושה פה אני לא במקום אני מנסה להגיד לעצמי אני פה הכל בסדר ואז כאילו הזיכרון שלי נמחק ואני אומר לעצמי שאני לא פה לא יודע דוקטור אני בהתקף חרדה כרגע ויש לי דפיקות לב חזקות ובחילות ואני מקיא דוקטור בבקשה תעזרי לי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאורי שלום,

    אתה מתאר מצב של דה - ריאליזציה שאופייני למצבי חרדה. בשל הצורך שלך להיות בשליטה המצב הזה מפחיד אותך למרות שהוא מצב נורמלי לחלוטין במצבי דחק ולחץ. כפי שדיברתי איתך אתמול חשוב שהטיפול התרופתי יתחיל מהר ככל האפשר ושבינתיים תקבל הרגעה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דוקטור בבקשה ממך
  • אורי
  • 01/12/2014 19:24
  • דוקטור אני כל כך מחכה לתשובה ממך בבקשה אני במשך כל היום מרגיש מנותק כאילו בעננים כאילו מה אני עושה פב לא יודע מה זהה בבקשה תעזרי לי דוקטור

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למה את לא עונה לי
  • אורי
  • 08/12/2014 15:41
  • אם בא לך
  • מורי
  • 08/12/2014 16:23
  • למורי
  • רוני
  • 09/12/2014 00:29
  • מהי האבחנה ואיזה טיפול קיבלת?
  • ר.צ.
  • 08/12/2014 20:42
  • הובחנתי
  • אורי
  • 08/12/2014 20:57
  • הובחנתי מבדיקה ראשונית מספיכיאטר כחולה ocd משולב עם חרדות ודיכאון וטיפול עדיין לא קיבלתי כי רק בעוד שבוע יהיה לי פסיכיאטר שמתחמה בOCD
    אבל עדיין לא הכנסתי את זה לראש ועכשיו ישבתי ראיתי טלויזיה והיה כמו הודעה כזו זה חלק מהסרט ואז אמרתי אולי זה לי ואז התחלתי לפחד ולרעוד מפחד אולי מתחיל לי סכיזופרניה ואני עוד מעט אראה דמויות לא יודע כבר מה לעשות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מספר שאלות
  • ר.צ.
  • 09/12/2014 00:05
  • שלום אורי,
    האם לא נתנו לך כדור הרגעה לבינתיים?
    מה השם של הרופא שראה אותך?
    מתי רופא OCD יראה אותך?
    לא ברור מה אתה רוצה לשאול את הרופאה פה בפורום, מהי השאלה שלך בעצם?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אלוהים אדירים
  • רוני
  • 09/12/2014 00:21
  • אני באותו הסרט. דיי איך עוצרים את זה הצילווו
    כתבתי מקודם גם תגובה לד"ר קרני אני כבר אובדת עצות. קיבלתי אבחנה של חולה ב ocd.. אני כבר משתגעת יום בסדר ויום פחות.
    אני קראתי חודש ימים בלי סוף על סכיזורפניה שאני כבר לא יודעת אם אני מדמיינת בגלל זה . מרוב שקראתי על זה אני לא יודעת אם אני מדמיינת או חווה באמת. היום כבר התחלתי לדמיין שהולך אחרי בן אדם או דמות לכל מקום שאני הולכת והתחלתי לאכול סרטים שבאמת יש בן אדם .הבעיה מתחילה שכאשר אני חושבת על זה זה לא פוסק ואז אני באמת מאמינה בזה ומתחילה לחוות את זה כמו סכיזופרן כמו שקראתי שהם רבים עם דמויות. הגעתי למצב שאני אומרת לעצמי בלב שילך הדמות הזו כבר ונבהלתי גם מעצמי גם מהדמות אם היא קיימת וגם מזה שאני מתחרפנת. הצילו מה עושים . עכשיו מרוב שאני חושבת על זה אני מאמינה שיש דמות שמאחורי הגב שלי ומציקה לי הולכת אחרי לכל מקום. אני בסוף אתחרפן ואתחיל לדבר אל הדמות. אוף הצילו

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשךךך
  • רוני
  • 09/12/2014 00:27
  • אני אמשיך לציין שהגעתי למצב שכשאני חושבת על זה שיש מאחורי מישהו אז אני כבר מתחילה להתחרפן ולהגיד שילך כבר וכו. דיי אני מתחרפנת.
    מה עושים עם הocd הזה.
    התחלתי לקחת רמוטיב לפני שבועיים ומעבר לזה אני מתחילה טיפול ביום ראשון אבל אני כבר משתגעת
    יש לי פחד שלאט לאט מתפרץ לי מחלת סכיזופרניה ואז אני אהיה מסכנה אברח מדמויות. הצילו

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרוני שלום,

    ראומטיב שהוא כדור נוגד דיכאון טוב, באופן חד משמעי איננו כדור המתאים לסובלים מOCD. חבל על הזמן שאת שורפת על לקיחת טיפול שאין סיכוי שיעזור.

    אין לך סכיזופרניה, לא הייתה לך ולא תהיה לך אך יש לך OCD (וזה מספיק) שדורש טיפול מתאים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרוני שלום,

    עניתי לך כבר קודם. נראה לי שאינך מקבלת טיפול תרופתי. במקום לקרוא באינטרנט אנא פני לקבלת טיפול תרופתי.

    כנראה אינכם מודעים לכך שבמצב בו מערכת העצבים בעוררות יתר יש נטייה לדמיין כמו סטודנט לרפואה שיש לך את כל המחלות עליהן אתה קורא.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מה שאני צריך מדוקטור קרני
  • אורי
  • 09/12/2014 14:45
  • הובחנתי כחולה OCD ואתמול בלילה באתי ללכת לישון עצמתי עיניים וממש שמעתי רעשים של דיבורים לא בתוך הראש ממש מהאוזניים ועלה לי הדופק ושניסיתי להתרכז ברעשים האלו הם פסקו ואז זה קרה שוב עד שנרדמתי אז כרגע אני מפחד שטעו באבחנה וזה סכיזופרניה אז השאלה שלי היא האם תסמין כזה זה גם של OCD והאם אין סיכוי שאני יהיה סכיזופרני?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אורי
  • רוני
  • 09/12/2014 15:01
  • היי אורי אני יכולה להגיד לך שאני שמה לב שיש הרבה אנשים שסובלים מocd כמוני וכמוך והם משום מה חושבים שהם חולים בסכיזופרניה. זה כי אני קוראים באובססיה בלי סוף ומקבלים מידע באינטרנט שמבלבל אותנו יותר ממה שאנו מבולבלים. אני אומרת לך שכל פעם שקראתי על הסכיזופרניה יום למחרת דמיינתי כל הזמן קולות וכו . אתמול גם עלי עבר סרט שחשבתי שמישהו הולך אחריי יותר נכון דמיינתי והיה לי קשה לרדת מהדמיון הזה עד כדי כך שכמעט התחלתי לריב עם הדמות הדמיונית. עזוב אני קמה בבוקר ואומרת לעצמי זה המחשבות האלו וזהו כל עוד אני מתחילה לחשוב אין לי סוף וגבול למחשבות הכי דמיוניות שיש. הקושי זה להתשחרר מהמחשבות. ואתה יודע מה מקסימום נהיה חולים אז מה יקרה? נמות? לא! אנו נחייה ונתמודד . ואני לא מאמינה שאנו חולים בסכיזו יש לנו ocd קשה וזה מספיק קשה. אני ממליצה לך להתחיל טיפול קוגנטיבי בבריאות הנפש . אני מתחילה ביום ראשון ומעבר לזה כשקשה לך תנסה כמה שיותר להפסיק לחשוב לראות סרטים לדבר עם אנשים חברים לעשות כל דבר. גם אם בלילה זה קשה ומאוד מי כמוני יודע . אני אתמול למשל ראיתי סרטים עד שנרדמתי והנחתי לשיגעון החולני הזה. כי דיי אם אמשיך לחשוב על זה אמשיך לדמיין ואגיע באמת למצב שאני רבה עם דמות ובסוף באמת יחשבו שאני חולה. לעזאזל עם הocd הזה .. זה קשה אבל נעבור גם את זה. אם זה עוזר לך להרגע , היום אני בת 30 ובגיל 19 התחיל לי ה ocd וברגע שקיבלתי טיפול טוב הכל עבר למשך שנים ארוכות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • גם אני
  • אורי
  • 09/12/2014 18:05
  • אורי אין לנו סכיזופרניה. אני רואה שמלא שיש להם ocd
  • רוני
  • 09/12/2014 22:18
  • פוחדים מסכיזופרניה משום מה. אתה לא יודע כמה דברים פיתחתי לי בראש מרוב שקראתי על סכיזו'. כבר לא אכפת לי גם יהיה שיהי האין לי כבר כוח. נתמודד עם החיים. בגיל 19 לא הבנתי בכלל מה יש לי ולכן לא קראתי גם באינטרנט. אלא ישר קיבלתי טיפול שחולל בי פלאים. אני מציעה שתיגש לבריאות הנפש לבקש טיפול. ותסביר להם הכל . אני גם מתחילה טיפול ומבינה אותל אני מיואשת מהחיים שלי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרוני שלום,

    כל הכבוד על התגובה הזו. תאמיני לי שסכיזופרן לא היה מסוגל לכתוב את זה. גם העצה שלך לנסות להיות עסוק כל הזמן מאוד נכונה. יתרה מכך, לסכיזופרן אין את הסבל והפחד מהסוג שיש לכם.

    רוני טיפול התנהגותי קוגניטיבי ורמוטיב אינם מספיקים. את חייבת לקבל טיפול בSSRI'S במינון גבוה יחד עם הטיפול ההתנהגותי קוגניביטי ואני ממליצה על פבוקסיל או פרוטק (פלוטין פריזמה). חשוב גם לדעת מה היה הטיפול שלך לפני 11 שנה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשמע ילד, אתה מתחיל לעצבן
  • ר.צ.
  • 09/12/2014 22:44
  • אמרו לך שיש לך OCD, גם פה בפורום וגם בביקור אצל הרופא אז די להיות נודניק. אמרתי לך שהסיפור הזה לא יעבור עד שלא תתחיל טיפול וגם אז יחלפו מספר שבועות עד להקלה. רוצה סכיזופרניה בכוח או מה??
    תתחיל כבר טיפול ובינתיים כל פעם שתעלה לך מחשבה שאתה עם סכיזופרניה - פשוט תזכור מה שרשמתי לך ותקבל את המחשבה הזו כחלק מה OCD. ככה תנטרל אותה.
    למה לא נתנו לך כדור הרגעה להקל את הסימפטומים?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אתה חושב שאני רוצה בזה?
  • אורי
  • 09/12/2014 23:47
  • אתה חושב שאני רוצה את כל הפחדים האלו? אני סובל יום יום ואני רק נער כל יום אני בדיכאון בחרדות וכל דבר קטן מפחיד אותי אני לא שולט בזה מנסה לקבל את המחשבות ופשוט מגיעות מחשבות חדשות ויותר מפחידות אני לא רוצה את זה ואני יודע שאני מעצבן וחופר אבל פשוט אין לי איפה לפרוק את מה שאני עובר עוד לא הביאו לי כדורי הרגעה עד הפגישה עם הפסיכיאטר לocd אני מחכה לזה כל יום
    אתה לא צריך לענות ככה ובמיוחד שאתה מבין איזה אובססיות אני אוכל
    סליחה ותודה לא ארשום פה יותר

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אבל אמרתי לך לבקש כדור הרגעה
  • ר.צ.
  • 10/12/2014 00:01
  • כבר לפני חודש, מרופא המשפחה. זה היה פותר לך חלק גדול מהבעיה.
    אז במקום ללכת לרופא המשפחה וליילל שאתה רוצה כדור הרגעה זמני למספר שבועות, אתה שואל אותן שאלות כמו תקליט שבור. וכאשר נותנים לך עצות אתה לא מקשיב, אז למה אתה בכלל שואל מלכתחילה אם לא מקשיב?
    אי אפשר להירגע מתשובות לשאלות בפורום. רק התרופות יעזרו לך, אפילו אם זה כדור הרגעה לבינתיים.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ. שלום,

    נראה לי כי הגזמת וכי אתה כותב מבלי לדעת את העובדות. חשוב שאורי ימשיך לפרוק את מה שיש לו פה בפורום כדי שלא יקרה אסון.

    אורי ביקש מרופאת המשפחה תרופת הרגעה וזו פחדה לתת לו ואינני מבינה מדוע. הוא חיכה בתור במשך יותר מדי זמן לפסיכיאטר וגם זה לא נתן לו כדורים. זה הזוי שהוא לא נתן לו כדורי הרגעה. אורי גם דיבר עם המזכירה של רופא הOCD כדי לזרז את התור וזו נתנה לו אופציה ללכת לחדר מיון פסיכיאטרי, דבר שבמידה רבה של צדק, הפחיד אותו.

    אני מחכה שהוא יעביר אליי את הטלפון של רופא הOCD ואת שמו בכדי שאוכל לנסות לזרז את הדברים עבורו. אני מבקשת ממך להמנע מהבא מתגובות מהסוג הזה שכתבת.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התנצלות
  • ר.צ.
  • 11/12/2014 19:35
  • אורי ערב טוב,
    המטרה שלי הייתה טובה, הביצוע - הרבה פחות.
    קבל נא התנצלותי על ההתקפה.
    כמובן שכדאי שתרשום פה בפורום.
    שמור על אופטימיות כי מובטחת לך החלמה, בקרוב.
    לילה טוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ
  • לר.צ
  • 21/12/2014 00:38
  • בתור אחד שמעז לתת פה עצות רפואיות אתה די בור. חלק מה-OCD זה חזרה. גם אם המדובר בחזרה על אותן השאלות.
    אם אין לך סבלנות אל תענה פה לאנשים. במיוחד לא ככה. התגובה יכולה לנוע בין להתעצבן עליך לבין התאבדות. תעשה את החושבים שלך. זאת גם לא הפעם הראשונה שאתה עושה את זה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ. שלום,

    אורי רוצה פה תמיכה ובצדק. זה אבסורד שזה לקח כ"כ הרבה זמן עד שהגיע לפסיכיאטר ושזה לא התחיל עם טיפול תרופתי או לפחות עם טיפול הרגעתי. ברגע שהוא יעביר לי את הטלפון והשם של הפסיכיאטר שהוא אמור לראות אנסה לזרז את הדברים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ר.צ הגזמת׳!!!!!
  • ככה לא מדבריםל
  • 10/12/2014 09:48
  • אפשר לדעת מה הייתי הבעיה שלו ומה הטיפול שהוא קיבל?
  • אורי
  • 10/12/2014 14:33
  • לאורי שלום,

    כל הדברים שתיארת הינם דברים נורמלים. העובדה היא כי אתה אומר שאתה מדמיין, ושכאשר אתה חושב על משהו אתה מנותק ולא מתייחס למי שמדבר אליך והפחד שלך שמא מחבל ידרוס אותך, כל אלו דברים נורמליים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדר קרני,
  • בתאל
  • 11/12/2014 18:10
  • שלום דר,
    שמי בתאל, אובחנתי לאחרונה עם סכיזואפקטיב לאחר שני התקפים בשלוש השנים האחרונות.
    לצערי, הסטיגמה הנוראית כלפי חולי הנפש מגיעה ממש מכאן, כוונתי היא לייחוס ״סכיזופרן״. האם המחלה מגדירה את האדם בצורה מוחלטת והוא כבר איננו בן אדם אלא מחלה?
    האם לאדם המאובחן עם סכרת תקראי ה״סכרן״? צורם מאוד במיוחד לאור העובדה שאת אשת מקצוע..
    שנית, מאין לך לדעת מהי רמת המשכל של אותו אדם המאובחן עם סכיזופרניה, כשאת חורצת שאדם כזה אינו יכול להתבטא בכתב ברהיטות..
    צורם מאוד שבשנת 2014 (2015 כמעט) דעותייך חשוכות מאוד.
    מה לגבי פטרישיה דיגן? האם גם היא איננה יכולה לכתוב פסקה שלמה בשפה רהוטה?
    עצוב מאוד.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לבתאל שלום,

    צר לי אם פגעתי בך.

    אם היית קוראת דברים שכותבים חולים סכיזופרניים היית מבינה את כוונתי.

    בכבוד ובברכה,

    דר' קרני רובין.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • בתאל
  • 11/12/2014 18:47
  • שלום דר,
    בהמשך לתגובתך, לא רק ״קראתי״ חומרים של אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה, אלא אני פוגשת אותם בחיי היום יום.. במחלקה הסגורה, בפתוחה, באשפוז יום, בקבוצת החלמה..
    מדובר בבני אדם ככלל האוכלוסיה, חלקם עובדים, לומדים ובעלי אינטלגנציה גבוהה.
    הם לא שונים משאר בני האדם המאובחנים עם מחלה כזו או אחרת.
    יש להם ערך אינסופי שאינו מסתיים באבחנתם..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ככא
  • עכר
  • 12/12/2014 21:31
  • העלאת מינון ציפרלקס ליותר מ20 מג
  • מאי
  • 18/12/2014 20:47
  • שלום ד״ר
    אני לוקחת ציפרלקס 20 מ״ג בכל יום כבר חצי שנה עם עליות הדרגתיות במינון כמובן, וקונצרטה 27 מ״ג, וגם ויטמינים של צנטרום פרפורמנס ועכשיו התחלתי לקחת גם אומגה 3.
    בזמן האחרון לפני כחודש בערך אני מרגישה בירידה, היו לי ימים טובים והרגשתי מעולה אבל עכשיו עוד פעם חזר לי הדיכי והחרדה, תחושה שאני כבויה בלי מצב רוח, כאבי ראש ושרירים, אני מרגישה כמו טשטוש ראיה (אני עובדת מול מחשב ומספרים) ראש כבד. לפני חודשיים היו לי כאבי ראש כאלה ועשו לי סיטי בבית חולים ויצא תקין, אני לא יודעת מה לעשות אני לא מצליחה להרים את עצמי ללמוד, אני ישנה ממש הרבה בלילה ושינה עמוקה וזה בלי כדור שינה. קשה לי עם המצב אני בחורה אנרגטית ושמחה וזה הורס אותיי! מה את מציעה לי לעשות בבקשה? אני נעזרת בקסנקס אבל האם את חושבת שאפשרי להעלות מינון של הציפרלקס מעל 20?
    אשמח על עצתך בעיניין,
    תודה רבה!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אפשר
  • אני
  • 21/12/2014 00:38
  • פעילות אירובית מגבירה חרדה
  • אני
  • 06/12/2014 17:28
  • אחרי פעילות אירובית עצימה כגון ריצה
    אני מרגיש לא טוב אחרי זה התגברות של הדכאון או החרדה לא יודע(לא התקף חרדה כמו דפיקות לב או משו)
    פשוט שההרגשה נהיית לא טובה
    אומרים שספורט אמור לשפר את ההרגשה לפי התיאוריה שלי זה אמור להיות נכון למי שסובל מדכאון ולא חרדה כי ספורט זה דבר מעורר אני צודק?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תגובה
  • דנה
  • 07/12/2014 01:33
  • היי אני אומנם לא רופאה אבל יכול מאוד להיות שאתה מאמץ את הגוף קצת יותר מידי, מה גם שארוחות מסודרות לפני ואחרי הריצה חשובות לאנרגיית הגוף. תנסה לשנות ותראה אם זה עוזר לך להרגיש טוב יותר, כי באמת ספורט במידה נכונה גורם לתחושה טובה!
    ועוד דבר שבטוח יעזור אחרי ספורט מקלחת חמההה עם מלא סבון וריחות מפנקים! מבטיחה לך אתה יוצא מחוייך :)

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ניסיתי גם ריצות מתונות
  • אני
  • 07/12/2014 23:40
  • לאני שלום,

    התקפי חרדה גורמים לסידרה של תופעות גופניות. התופעות הן תולדה של הפרשת אדרנלין. תגובה זו מופיעה בכל סטרס גם בפחד גם בכעס גם בשמחה יתרה (מסיבת הפתעה) וגם לאחר מאמץ פיזי.

    אנשים שפיתחו התקפי חרדה (שלדעתי מרביתם הם התקפי כעס), המוח שלהם מפרש את התופעות הגופניות האלה כהתקף חרדה במקום כתגובה נורמלית למאמץ פיזי.

    תנסה לומר לעצמך שהתגובות הגופניות האלה הן נומליות ותוצאה של המאמץ הפיזי.

    דבריה של דנה שחשוב לאכול לפני ובמיוחד אחרי המאמץ הפיזי הם נכונים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא התקף חרדה
  • אני
  • 20/12/2014 23:40
  • SSRI שלא מספיקים
  • מתעניינת
  • 20/12/2014 23:00
  • אני נתקלת פה בכמה מקרים שרופאים מוסיפים רבע או חצי כדור מירו והוא עושה יותר ממינונים מקסימליים של לוסטריל ופבוקסיל. למה זה? האם הוא נוגד דיכאון פוטנטי יותר מהם? איך זה יכול להיות של-7.5 מ"ג מירו יש יותר השפעה על דיכאון מאשר 200/300 מ"ג לוסטרל ופבוקסיל?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • יכול להיות שמירו יותר מתאים לך
  • אביב
  • 20/12/2014 23:18
  • יכול להיות שמירו יותר מתאים לך
  • אביב
  • 20/12/2014 23:18
  • לוסטרל ואנטיביוטיקה מסוג פן רפה
  • עדי
  • 20/12/2014 23:10
  • ריטלין 10 מ"ג - ומחשבות
  • גילי
  • 06/12/2014 02:33
  • שלום אני נוטלת ריטלין מזה כחודש בת 25 משקל 48 ק"ג. המינון הוא התחלתי פעמיים ביום .
    בשיא של השפעת הכדור שזה כעבור שעה וחצי מנטילתו, עוברות לי בראש כל הזמן מחשבות מה יהיה כשהשפעת הכדור תסתיים ואני כל הזמן חוששת ש 4 השעות האלה יסתיימו (אני מרגישה רע) ובמהלך השפעת הכדור מתעורר בי ביטחון עצמי ואז כשההשפעה של הכדור מסתיימת אני כאילו נגעלת מעצמי ולא מבינה למה התנהגתי איך שהתנהגתי בביטחון כזה למרות שאנשים לא שמים לב לזה . האם אלו חרדות (שהיא תופעת לוואי של הכדור) או סוג של התמכרות לכדור ? האם שינוי במינון יכול לעזור?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קוראים לזה אפקט הריבאונד
  • אני
  • 06/12/2014 17:09
  • שהרמה של התרופה בדם(וגם במוח גבוהה) הרמה של הדופאמין והנוראדרנלין שאחראים על יכולת הריכוז וההרגשה הטובה והעוררות ובהחלט יכולים לגרום להרגשת "היי" ברגע שיורד הרמה שלו במוח רמת הדופאמין יורדת בחדות ואז את מרגישה בדיוק ההפך שזה את ההרגשה הרעה
    בהחלט תופעה מוכרת ושכיחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מומלץ לעבור לקונצרטה
  • אני
  • 06/12/2014 17:24
  • לגילי שלום,

    זו איננה התמכרות לכדור אלא זה התופעות של ירידה במינון הרטלין. במשקלך את אמורה לקבל עד 6 כדורים ביום.

    הבעיה עם הרטלין הרגיל שהוא באמת עובד כ4 שעות ושכאשר רמתו יורדת בדם יש תגובה הפוכה עם תחושות רעות.

    ניתן לקחת את הרטלין כדור כל שלוש שעות ואז מקבלים רמה אחידה למשך הזמן שדרוש לך. מאידך, הרבה יותר נוח לקחת את הרטלין בצורה של רטלין LA שעובד כשמונה שעות או את הקונצ'רטה שעובדת כ12 שעות.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תופעות לוואי לרטלין
  • גילי
  • 20/12/2014 23:08
  • תודה על תשובתך .

    האם העצבות והחרדות שמרגישים אחרי 4-5 שעות , זה משהו שעובר? ואם כן תוך כמה זמן? האם יכול להיות שההרגשה המוזרה הזאת לא תחלוף גם כעבור שבוע כשלא לוקחים ריטלין. אני בד"כ כלל בחורה שמחה עם ביטחון עצמי גבוהה, וההרגשה היא אחרי 4 שעות מוזרה לגמרי מרגישה שכולם נגדי וכולם רוצים ברעתי... האם מוכר לך? ותוך כמה זמן ההרגשה אמורה לחלוף?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דיכאון
  • מאיה
  • 20/12/2014 22:29
  • הי רציתי להתייעץ בנוגע למשהו..בחודש האחרון אני ממש נמצאת במצב רוח רע כל הזמן בעקבות משהו ואני בוכה בלילה מרוב דיכאון אז אני לוקחת כדור שינה וכדור הרגעה וביום ריטלין(אני מאובחנת עם הפרעות קשב אני לוקחת כבר ש נה וחצי)והתחיל לי בחודש האחרון הקאות בלילה בעיקר..חשבתי זה אולי מהכדור שינה אז החלפתי וזה המשיך עשיתי בדיקות שתן ודם ולא מצאו שום דבר שקשור לכדורים האלה כך שזה לא מזה..רציתי לשאול יש דבר כזה להקיא מרוב דיכאון מה שנקרא?כי מבחינה רפואית אין לי שום דבר

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דיכאון שלא עובר
  • מפוחדת
  • 10/11/2014 16:56
  • התייעצתי פה לפני כשבועיים.. אני כבר 3 שבועות על לוסטרל 200 ואין שום שיפור... אני נעזרת בואבן להרגעה אבל זה לא עוזר הרבה.. אני עם חרדות אובססיביות שהובילו לדיכאון ונמצאת המצב הזה כבר 4 חודשים.. יורדת במשקל.. בקושי אוכלת ושותה.. רעד בגוף לא מסוגלת להחזיק כוס בלי לרעוד.. דופק מהיר ומועקה חזקה.. הלקאה עצמית בכל שעות היום.. האם יש סיכוי עוד ללוסטרל להשפיע? האם בבית חולים לבריאות הנפש יכולים לעזור מעבר לפסיכיאטרית שאני מטופלת אצלה? יש כדור מומלץ יותר להרגעה? ניסיתי כבר אלפרליד וקלונקס וואבן.. כולם בשלב מסויים כבר בקושי משפיעים..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זקוקה למענה
  • מפוחדת
  • 10/11/2014 20:23
  • אודה על מענה
  • מפוחדת
  • 10/11/2014 22:52
  • התייחסות
  • מיכל
  • 10/11/2014 23:33
  • שומעת את כאבך הקשה כל.כך, המוכר.
    אני לא רופאה, יודעת שצריך לחכות 4 עד 6 שבועות לאפקט מלא של התרופה. השבועות הללו נורא קשים. מציעה לך לבדוק עם הרופא או רופאה שלך לגבי איטומין. בניגוד לקלונקס הוא לא ממכר, הוא חזק, לוקחים רבע עד חצי כדור והוא מנסיון שלי עובד די מהר וחזק

    תשמרי על עצמך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה על ההתייחסות מיכל
  • מפוחדת
  • 10/11/2014 23:39
  • אני אשאל את הרופאה... השאלה היא אם היה אמור להיות שיפור אפילו קטן בינתיים? אשמח לתגובת דר קרני ור.צ. שייעץ לי בפעם הקודמת שכתבתי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 11/11/2014 01:32
  • שלום,
    אם המצב נסבל, ניתן להמתין עוד שלושה שבועות עד שהכדור משפיע.
    לאחר מכן, משלבים תרופות ולרוב הבעיה נפתרת. למשל: תוספת כדורים כמו וולבוטרין או אדרונקס, שניהם מסייעים ללוסטרל להיכנס לפעולה. כמובן ניתן להתחיל לשלב כבר עכשיו, בהתייעצות עם הרופא/ה שלך, זה עשוי לזרז את ההחלמה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אל תדאגי
  • חיים
  • 10/11/2014 23:44
  • קודם כל לוסטרל לחרדה משפיע בין 6 ל 8 שבועות.
    שהחרדה תעבור . הדיכאון יעבור איתה ביחד

    דבר שני.
    לגבי איטומין לא ממליץ מנסיון איתו הוא מתיש ומחליש .
    אם כבר ללכת על משהו שעוד יכול לחזק את השפעת הלוסטרל שזה חצי כדור בונסרין. הוא גם נותן לך רצון לאכול ולאכול. לפני השינה כמובן . ביעוץ מהרופא שלך.

    אני לא רופא אבל אני צברתי ניסיון כי גמני סובל מדיכאון

    רפואה שלימה !

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לחיים
  • גם ככה תרופות פסיכיאטריות גורמות להאטה של בלוטת התריס
  • 11/11/2014 21:26
  • מצב בלתי נסבל
  • מפוחדת
  • 11/11/2014 19:07
  • הסבל הזה לא ייתכן.. הרופאה אמרה שאני 3 שבועות על לוסטרל 200 ושניתן לזה עוד שבוע ואם המצב לא ישתפר נעבור לויאפקס.. אני מפחדת להפסיק את הלוסטרל מוקדם מידי ומצד שני אני מפחדת שאני סתם סובלת והלוסטרל בכלל לא יעזור ואני מחכה לחינם.. כל יום הוא סבל.. היא נתנה לי בנוסף מירו במקום ואבן כדי להרגיע את הדופק המהיר ולגרום לתיאבון כי אני עם בחילות ולא מסוגלת לאכול..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זקוקה למענה
  • מפוחדת
  • 12/11/2014 15:20
  • לדר קרני
  • מפוחדת
  • 12/11/2014 17:04
  • למה מדלגים עלי?????
  • מפוחדת
  • 12/11/2014 18:06
  • גםנאני מחכה.....
  • אז???????
  • 12/11/2014 18:55
  • כולם מחכים בסבלנות.... ולא מקפיצים הודעות כח לרוב היא עונה מהסוף להתחלה או לחילופין מה שנראה לה ממש חשוב לשיקולה היא הרופאה והיא הקובעת חי עש הודעות מה3 לחודש ונענו כאן הודעות הרבה אחרי גם אני כבר רוצה תשובה אבל חא הרופאה הפרטית שלי אולי בקרוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאז??? שלום,

    כבר מזמן עניתי לשאלות שנכתבו ב3 לחודש, קשה לי להאמין אך ייתכן שדילגתי על שאלתך. במידה וטרם נענית אנא הקפיצי לי את השאלה\פנייה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למפוחדת שלום,

    בדרך כלל התגובה ללוסטרל היא איטית אך היא מגיעה בסוף. לוקח לדיכאון כ4-6 שבועות עד שיש תגובה ולחרדות כ6-8 שבועות. מכאן שבהחלט יש ללוסטרל סיכוי להשפיע. לא הייתי קופצת ישר לאפקסור.

    לדעתי אין טעם באשפוז אם יש מסגרת תומכת ואם ניתן לסמוך על החולה שלא יזיק לעצמו.

    ייתכן שלוריבן יכול היה לעזור לך. במידה ולוריבן אינו עוזר אז בהחלט יש מקום לנסות רבע כדור אטומין כפי שכתבה לך מיכל.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מבולבלת כבר
  • מפוחדת
  • 22/11/2014 16:48
  • כבר עברו 5 שבועות מאז שאני על לוסטרל 200 ובנוסף בשבוע האחרון רבע כדור מירו... בשבוע עם המירו חזרתי לאכול ולישון רצוף בלילה.. וחזרתי לתפקד ולעשות מטלות בבית.. עדיין אין לי מצב רוח והמחשבות והחרדות לא עוזבות לרגע.. לא מצליחה להינות מכלום.. השאלה היא אם השינוי קשור ללוסטרל או שהוא בעצם רק מהמירו שגרם לי לאכול ואז בגלל שאכלתי אז היה לי יותר כח לתפקד? אני לא יודעת אם להמשיך עם הלוסטרל או לא.. הרופאה המליצה להעלות את המירו לחצי כדור כי כנראה שהוא עוזר.. אבל בעצם השינוי יכל לנבוע מהלוסטרל לא? או שהשינוי מהמירו ואני סתם לוקחת 200 מג לוסטרל??? אמנם אני לא בוכה הרבה כמו שבכיתי אבל אני חסרת שמחה וחשק.. אני מרגישה שיש בי המון דמעות אבל משהו עוצר אותם..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השינוי הוא מהמירו
  • זהבית
  • 23/11/2014 01:56
  • המירו הוא כדור הפלא. הוא זה שעוזר לך לישון, לאכול, לתפקד ולבכות פחות. רבע מירו עושה יותר מ-200 מ"ג לוסטרל במקרה שלך ומ-300 מ"ג פבוקסיל במקרה שלי. גם הרופא שלי המליץ לי להעלות לחצי כדור מירו אבל אני מפחדת מהשמנה.
    אולם זה לא במקום הלוסטרל אצלך והפבוקסיל אצלי. זה כאוגמנטציה לטיפול. את צריכה לתת עוד זמן.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למפוחדת שלום,

    זה נשמע כאלו הלוסטרל התחיל לעבוד. זה גם בערך הזמן שבוא מתחילים לראות אפקט של תרופה זו. ייתכן שהמירו גרם לפתיחת התאבון ועצם האכילה גם שיפרה את מצבך אך ניראה לי כי עוד שבוע מצבך ישתפר עוד ולא הייתי משנה בנתיים דבר.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אשמח למענה גם מהרופאה ור.צ. שעוזר בפורום
  • מפוחדת
  • 23/11/2014 18:10
  • אם אין שום שיפור בדיכאון ובחרדות בשבוע האחרון בכלל זה אומר שהלוסטרל לא עושה כלום? או לא עושה מספיק? אני לא מצליחה להנות מכלום והמחשבות לא עוזבות אותי כל היום... כבר לא בוכה הרבה אבל מלאה בעצב ובהלקאה עצמית.. החרדות על מה כולם מסביב חושבים ומדברים... הרופאה שלי אמרה שבמידה והשבוע לא יהיה כבר שיפור אז זה מספיק ללוסטרל כי זה יהיה כבר כמעט 6 שבועות ואני עוד במצב לא טוב.. היא אמרה שנעבור לויאפקס.. השאלה היא איזה כדור הכי טוב לדיכאון שנובע מחרדות? הויאפקס או הסימבלטה או משהו אחר?? עייפה ממחשבות...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום,
  • ר.צ.
  • 23/11/2014 21:41
  • למפוחדת שלום,

    העובדה שהפסקת לבכות ושיש ניצוצות של שיפור מדברת על כך שכדאי לחכות ושהלוסטרל יעשה את עבודתו תוך עוד שבוע שבועיים. לוסטרל הוא כדור שעובד לאט אבל הוא כדור מצויין. הייתי מחכה ולא מחליפה לויאפקס.

    במידה ובעוד שבועיים לא יחול שיפור הייתי עוברת לסימבלטה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדר קרני
  • מפוחדת
  • 24/11/2014 19:03
  • לדר קרני
  • מפוחדת
  • 24/11/2014 19:19
  • המון תודה על העזרה
  • מפוחדת
  • 24/11/2014 22:19
  • לדר קרני
  • מפוחדת
  • 28/11/2014 16:15
  • אני עדיין לוקחת לוסטרל 200.. כבר 6 שבועות... יש שיפור בדיכאון אבל עדיין מלאת מחשבות וחרדות... בנוסף.. אני מקבלת חצי כדור מירו ביום. לראשונה בחיי קיבלתי התקף של פירכוס ואיבדתי את ההכרה.. הבדיקות שעשו לי לא מראות שום דבר חריג.. הועלתה האפשרות שמדובר בפירכוס כתוצאה מתרופות.. האם המירו יכול לגרום לכך? או ההפסקה עם קלונקס וואבן? כי הם כבר לא השפיעו אז עברתי למירו... יש לי דופק מהיר, מעין טיקים בגוף וטשטוש בראיה.... הגוף שלי בבלאגן.. אשמח להכוונה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זקוקה למענה
  • מפוחדת
  • 05/12/2014 16:51
  • אני מפוחדת כל כך בגלל הפרכוס.. כרגע עם לוסטרל 200 וחצי כדור ואבן ביום להרגעה כי אני מתעוררת עם דופק מהיר ומזיעה.. יש לי המון תופעות ואני לא יודעת אם הם מהתרופות או מהחרדה?? אולי הלוסטרל לא מתאים לי? הרופאים חשדו במירו כגורם לפירכוס.. הגיוני? יש לי בדיקת eeg בגלל הפרכוס.. בנוסף סובלת בתקופה האחרונה מרעד בידיים, קפיצות לא רצוניות של השרירים, טשטוש ראייה וריצוד של העיניים, בלבול וירידה בזיכרון ותחושה של מחנק בגרון.. מה לעשות????

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בבקשה עזרתך
  • מפוחדת
  • 09/12/2014 19:31
  • מחכה מ 28/11
  • מפוחדת
  • 11/12/2014 18:26
  • מחכה עדיין למענה
  • מפוחדת
  • 20/12/2014 22:26
  • לוסטרל/סרטרלין טבע
  • איתי
  • 25/09/2014 15:38
  • דר׳ יקרה
    בעבר טופלתי 8 שנים בשל דיכאון וחרדה בלוסטרל 100 מג(ובתקופות מסוימות הייתי מקבל בקופת החולים את הגנריקה של טבע). הטיפול היה מוצלח בסל הכל. בשלב מסויים לפני כ4 שנים נערך שינוי בטיפול וניסיתי תרופות אחרות. לפני 3 חודשים חזרתי ללוסטרל במינון שהגיע עד 175 מג וכעת בשל תופעות לוואי ירד ל125 מג אך אני חווה תופעות לוואי קשות יומיומיות : כאבי ראש, שלשולים, כאבי בטן ובחילות. לא יכול לשאת את זה. שיניתי לפני חודש לסרטרלין טבע כדי לנסות באם התופעות תחלופנה אך הן עדיין קיימות. שאלתי היא האם ייתכן שאדם שנטל שנים רבות לוסטרל וסרטרלין ללא תופעות לוואי ייחודיות יגיב ככה באופן קיצוני כעת? האם זה סביר שטיפול שהצליח בעבר ייכשל כעת? תודה מראש על עצתך.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • כן הגיוני
  • אני
  • 25/09/2014 15:50
  • הגוף יכול לפתח עמידות לתרופה שמתבטאת בתופעות לוואי שלא היו
    הגוף משתנה עם הזמן אל תשכח
    וגם לקחת את התרופה במינון גבוה יותר מהתקופה הראשונה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ומה הרופאה אומרת?
  • איתי
  • 26/09/2014 22:47
  • לאיתי שלום,

    גם לדר' שלך יש חג. עם כל הכבוד חמישה ימים שמהם ארבעה היו חג איננו בלתי סביר.

    אשר לשאלתך חלק מהתשובות נכונות ראשית קיבלת 100 מ"ג בעבר. שנית, חשוב לקחת את התרופה עם אוכל. לעיתים עוזר להוסיף פרוביוטיקה (חיידקי מעיים חיוביים) בכדי להפסיק את כאבי הבטן והשילשולים.

    במידה וכל אלה לא יעזרו אין מה לעשות, פיתחת רגישות לתרופה ויהיה צורך להחליף אותה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לוסטרל/סרטרלין טבע
  • איתי
  • 01/10/2014 16:42
  • תודה על התשובה דר' רובין.
    ברור שהיה חג, אבל הייתי במצוקה בנושא.
    ניסיתי הכל, תמיד עם ארוחה + פרוביוטיקה כבר תקופה ארוכה. ייתכן כפי שאמרת שמינון גבוה של התרופה מעבר ל100 מ"ג שהייתי נוטל בעבר לא מתאים בשל תופעות הלוואי.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • איך מקבלים פה תשובה מהרופאה?
  • איתי
  • 30/09/2014 16:38
  • ממתינים בסבלנות...
  • בדוי
  • 30/09/2014 19:03
  • אולי תנסה את הכדור עם הארוחה
  • אחד שמבין קצת
  • 30/09/2014 20:02
  • מעבר מסימבלטה ללוסטרל
  • ארלט
  • 20/12/2014 19:10
  • שלום במשך שלוש שנים נטלתי סימבלטה לפני חודשיים עברתי לסרנדה סובלת מצרבות קשות ובעקבות רגישות ללקטוז עברתי ללוסטרל מהצרבות עברתי לשלשולים ביום ובלילה שמעירים משינה סובלת שנים ממעי רגיז לוקחת באופן קבוע אומפרדקס ועם הצרבות עברתי לנקסיום ואז החלו שלשולים עברתי ללוסק כיום נוטלת לוסק 20 בבוקר ולוסטרל 100 בערב ועדיין יותר משבוע שלשולים

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לוסטרל עושה שלשולים
  • ג'יין דו
  • 20/12/2014 22:09
  • לוסטרל 200 מ"ג וקלונקס
  • שרון
  • 20/12/2014 19:23
  • שלום ד"ר,
    ראשית אני מבקש להודות לך בשם כולם על עבודת הקודש שאת עושה למענינו,
    בן 49 סובל מחרדה ובהמשך דיכאון מזה כ17 שנה, ניסיתי את מגוון כדורי SSRIןSNRI (כולל לוסטרל לא זוכר את המינון)ציפרמיל 20 מ"ג עזר לי לשנה וחצי, אך כשחזרתי לקחת אותו הוא לא עזר.ניסיתי גם טיפולים פסיכולוגים, ולקחתי גם מרוניל במשך 7 שנים שלא החלפתי כי פחדתי מתופעות הלוואי עד שהרגשתי שאני לא יכול יותר.
    פניתי לפסיכיאטר אחר שטוען שהטיפול שקיבלתי לא מספק ובעיקר בשל המינון ולמעשה לא הייתי מטופל.
    כיום נתן לי סרטרלין התחלתי ב 25 מ"ג ועלייה של 25 מ"ג כל שלושה ימים, עד שאגיע ל 200 מ"ג, לאורך כל העליה במינון בייחוד בשבועיים האחרונים אני מרגיש החמרה של הדיכאון ,מחר אני מתחיל 200 מ"ג, שאלותיי:
    1. האם ההחמרה נובעת מהעליה במינון?
    2. האם קצב עלייה במינון לא גבוה מידי? ולכן אני סובל מהחמרה?
    3. זה נכון שצריך להמתין בין שלושה שבועות לשמונה ,והספירה מתחילה מהמינון המלא? כלומר ממחר?
    4 קלונקס- מה המינון היומי המקסימלי שניתן לקחת ולא להתמכר? לקחתי 0.5 מ"ג כמעט בתדירות יומית מאז שהתחלתי את הטיפול בלוסטרל.
    5. הרופא אמר לי לקחת 100 מ"ג בבוקר ו 100 מ"ג בצהריים לאחר מעט אוכל? היות וזה יוצר בעיות שינה ,ניתן לקחת את כל הכמות בבוקר?
    אני חסר אונים וחושש מאוד לאבד את מקום עבודתי ומה יהיה עם אשתי וילדיי,
    להתייחסותך הדחופה אודה
    בברכה,
    שרון

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לוסטרל 200 מ"ג וקלונקס
  • שרון
  • 20/12/2014 19:23
  • שלום ד"ר,
    ראשית אני מבקש להודות לך בשם כולם על עבודת הקודש שאת עושה למענינו,
    בן 49 סובל מחרדה ובהמשך דיכאון מזה כ17 שנה, ניסיתי את מגוון כדורי SSRIןSNRI (כולל לוסטרל לא זוכר את המינון)ציפרמיל 20 מ"ג עזר לי לשנה וחצי, אך כשחזרתי לקחת אותו הוא לא עזר.ניסיתי גם טיפולים פסיכולוגים, ולקחתי גם מרוניל במשך 7 שנים שלא החלפתי כי פחדתי מתופעות הלוואי עד שהרגשתי שאני לא יכול יותר.
    פניתי לפסיכיאטר אחר שטוען שהטיפול שקיבלתי לא מספק ובעיקר בשל המינון ולמעשה לא הייתי מטופל.
    כיום נתן לי סרטרלין התחלתי ב 25 מ"ג ועלייה של 25 מ"ג כל שלושה ימים, עד שאגיע ל 200 מ"ג, לאורך כל העליה במינון בייחוד בשבועיים האחרונים אני מרגיש החמרה של הדיכאון ,מחר אני מתחיל 200 מ"ג, שאלותיי:
    1. האם ההחמרה נובעת מהעליה במינון?
    2. האם קצב עלייה במינון לא גבוה מידי? ולכן אני סובל מהחמרה?
    3. זה נכון שצריך להמתין בין שלושה שבועות לשמונה ,והספירה מתחילה מהמינון המלא? כלומר ממחר?
    4 קלונקס- מה המינון היומי המקסימלי שניתן לקחת ולא להתמכר? לקחתי 0.5 מ"ג כמעט בתדירות יומית מאז שהתחלתי את הטיפול בלוסטרל.
    5. הרופא אמר לי לקחת 100 מ"ג בבוקר ו 100 מ"ג בצהריים לאחר מעט אוכל? היות וזה יוצר בעיות שינה ,ניתן לקחת את כל הכמות בבוקר?
    אני חסר אונים וחושש מאוד לאבד את מקום עבודתי ומה יהיה עם אשתי וילדיי,
    להתייחסותך הדחופה אודה
    בברכה,
    שרון

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פבוקסיל
  • האם היא באמת נוגדת דיכאון
  • 29/11/2014 18:35
  • חוסר הפופולריות של התרופה הזאת מפחיד.
    אני רואה כל יום עוד ועוד אנשים שרואים פסיכיאטרים והפסיכיאטרים לא רושמים את התרופה הזאת כמעט בכלל.
    וגם אם כן, מחליפים אותה בשל תופעות לוואי של חרדות שלא נפסקות גם אחרי 3 חודשים.
    פה בפורום אני רואה פופולריות של לוסטרל ופרוזק.
    מה הסיבה לכך שבקושי רושמים אותה? ומה הסיבה שלחרדות ולדיכאון שאר התרופות במשפחה יותר יעילות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ל" האם היא באמת נוגדת דיכאון" שלום,

    פבוקסיל הינה תרופה נוגדת דיכאון וחרדה מאוד יעילה. כמו כן, היא מאוד יעילה כתרופה נוגדת OCD.

    זו הייתה התרופה הראשונה שיצאה לשוק מעט לפני הפרוזאק. פרוזאק יוצרה ע"י חברה מאוד חזקה (איליי לילי) והתעמולה שלהם הפכה אותה למאוד פופלארית. בניגוד לכך, הפבוקסיל יוצר בהולנד ולא הייתה לו תעמולה כמו של הפרוזאק.

    יחד עם האמור, לפבוקסיל יתרונות רבים עם הפרוזאק.
    הבעיה העיקרית עם תרופה זו היא הבחילות שהיא גורמת בתחילת הטיפול.

    אינני יודעת על סמך מה את\ה מסיק את המסקנות שלך אשר לגמרי אינן נכונות. ייתכן שהדור החדש של הפסיכיאטרים הושפע יותר מהתעמולה של הציפרלקס אך, אין לי ספק שתרופה זו היא יותר יעילה מהציפרלקס. בוודאי ל-OCD.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • היא יוצרה על ידי חברה בלגית
  • אני
  • 16/12/2014 21:42
  • היא יוצרה על ידי חברה בלגית
  • אני
  • 16/12/2014 21:42
  • היא יוצרה על ידי חברה בלגית
  • אני
  • 16/12/2014 21:42
  • והפואנטה שלך?
  • לאני
  • 20/12/2014 18:39
  • המושגים הרפואיים
  • תומר
  • 19/12/2014 19:20
  • מה ההבדל בין : depressive disorder nos r/o לבין depressive disorder nos chronic ?

    כמו-כן מה ההבדל בין : personality disorder nos schizold - r/o unstable emotional. personality לבין personality disorder nos ?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הגישה האנטי פסיכיאטרית למצב פסיכוטי
  • א.ב.
  • 30/11/2014 13:28
  • לרופאים פסיכיאטרים שלום!
    הייתי במצב פסיכוטי פעמיים בחיים.
    בפעם הראשונה משפחתי הדואגת והאוהבת נבהלה ולקחה אותי לפסיכיאטרית מאוד נחשבת- ראש מחזור צפון.
    הגעתי אליה בהיותי במצב פסיכוטי. כשניסיתי לספר לה מה הביא אותי למצב זה היא עצרה אותי. רשמה כדורים וסגרה את הפינה.
    "חזרתי לעצמי" מאוד מהר.

    לפני כ4 חודשים המצב הפסיכוטי חזר.
    רק שהפעם התעקשתי לא לשתות כדורים. ידידי הקרוב היווה לי סביבה תומכת והיה לי לאוזן קשבת בלי לשפוט ולעשות אבחנות.
    שנינו ידענו שאני על גבול השיגעון אם זאת הרגשתי שזה תהליך טבעי שאני יכולה וצריכה לעבור אותו לבד- בלי עזרה של כדורים פסיכיאטריים. ידידי היה שם לצידי גם כשהייתי "מנותקת מהמציאות" לחלוטין. הקשיב לי ונתן סיכוי לרעיונות הכי ביזאריים שלי.
    הרבה בזכותו ובזכות עצמי עברתי תהליך מאוד מאוד חשוב. תהליך של כניסה למצב פסיכוטי ויציאה ממנו באופן טבעי עם רכישה של תובנות עמוקות וחשובות להמשך הדרך.
    במקום לברוח למקום "הבטוח" ולשתות כדורים התמודדתי מול הפחדים שלי ופתרתי המון אישיוס שסחפתי על עצמי לאורך שנים ארוכות.

    בעיניי מצב פסיכוטי הוא אכן מצב "לא נורמלי" (מה זה נורמלי בכלל?) אך לאור העבדה שהוא קורה להרבה אנשים - זה מצב טבעי!
    כיום אני קוראת מאמרים על גישות אנטי- פסיכיאטריות (ויש המון כאלה) ומתחברת לכל מילה.
    השאלה שלי מדוע הפסיכיאטרים לא נותנים סיכוי לרעיון שאולי הם טועים?
    אולי טיפול במצבים פסיכוטיים בעזרת כדורים כימיים הוא לא הפיתרון הנכון?
    יש על זה המון מידע באינטרנטרנט ועדיין יש תחושה שסוגרים על זה עיניים.
    אפילו קיים קורס כזה באוניברסיטה!!!:
    http://www2.tau.ac.il/yedion/syllabus.asp?course=1110
    האם מדובר ברווח כלכלי (עצום) מהכדורים או בבורות פסיכיאטרית או גם וגם?

    תודה מראש על התשובה,
    בכבוד,
    א.ב.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא.ב. שלום,

    יש אחוז קטן מהחולים שחווים פסיכוזות קצרות מועד שיכולות גם לעבור מעצמן. לדאבוני, זה לא הרוב המכריע של החולים שנכנסים למצב פסיכוטי.

    יתרה מכך, בחלק לא קטן של המקרים החולים האלו מהווים סכנה לעצמם או לסביבה. כשמדברים עם חולים אלו מגלים שהם חווים את המצב הפסיכוטי כמצב מאוד קשה.

    לדעתי, אין להקיש מהמקרים מהסוג שלך על כלל המקרים.

    אני מעדיפה להתעלם מההערות הפוגעות שאינן במקומן בסוף דברייך.

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לד"ר קרני רובין
  • א.ב.
  • 19/12/2014 13:46
  • קודם כל תודה על התגובה.

    תרשי לי לצטט אותך:
    " יש אחוז קטן מהחולים שחווים פסיכוזות קצרות מועד שיכולות גם לעבור מעצמן."
    שתי הערות חשובות לגבי זה:
    ראשית, לא בטוחה מדוע שיארת שהמצב הפסיכוטי שלי היה קצר מועד.
    הוא נמשך קרוב לחודשיים אם לא יותר.פרק זמן מכובד. אם זאת, הפסיכוזה הראשונה נמשכה מספר שבועות בלבד.
    בזכות הכדורים חזרתי למציאות מאוד מהר.

    שנית, לא בטוחה איך הבנת שהפסיכוזה עברה מעצמה.
    הרי כתבתי שיצאתי מזה בזכות סביבה תומכת.
    אצטט את עצמי:

    "שנינו ידענו שאני על גבול השיגעון אם זאת הרגשתי שזה תהליך טבעי שאני יכולה וצריכה לעבור אותו לבד- בלי עזרה של כדורים פסיכיאטריים. ידידי היה שם לצידי גם כשהייתי "מנותקת מהמציאות" לחלוטין. הקשיב לי ונתן סיכוי לרעיונות הכי ביזאריים שלי.
    הרבה בזכותו ובזכות עצמי עברתי תהליך מאוד מאוד חשוב."

    המצב הפסיכוטי לא עבר מעצמו. הנחה שלי- אם לא ידידי הקרוב, שנתן לי סיכוי היית נקלעת למצב בו איש לא מבין אותי. לא אמא, לא אבא ולא פסכיאטר.
    הייתי שותה כדורים. עוצרת את התהליך (תרשי לי לקרוא לזה ככה) ובעוד מספר שנים הייתי עוברת פסיכוזה שוב.
    כי התהליך לא הושלם.
    בן אדם שעבר מצב פסיכוטי קרוב לוודאי יעבור מצב פסיכוטי חוזר. הפסיאטריה איתי בעניין הזה.

    אולי זה לא נכון לנסות להקיש את המקרה מהסוג שלי על כלל המקרים.
    אבל היה לי מקרה. מקרה מאוד חשוב ומשמעותי.
    ואני רוצה קודם כל להבין בשביל עצמי, מה בדיוק קרה לי. האם זה רק פסיכוזה או סוג של wake up call. זכות נהדרת לתהליך כואב ומדהים בו זמנית.
    במידה ואגיע לתובנות חשובות ויש לי הרגשה שכך יהיה אחלוק את המידע שלי עם האנושות.
    יש שיגידו שאני במצב של מאניה ויש שיגידו שאני אמנית.

    תודה שהערת את תשומת ליבנו על כך שאת מתעלמת מההערות הפוגעות.
    סליחה.
    לא התכוונתי לפגוע.
    את צודקת. אני צריכה להירגע עם השפה שלי למרות העובדה שהנושא כל כך רגיש וקרוב לליבי.
    אחרת לא ישמעו אותי.
    אם זאת, בבקשה אל תפגעי אבל אני חייבת לציין:
    אני לא פסכיאטרית או משהו בסגנון אבל נראה לי לא מקצועי להיפגע מהערות של מטופלים.
    אני מעצבת ואנימטורית במקצועי ואם הלקוח יגיד לי: "עשית חרא של עבודה" אקבל את זה כביקורת בונה למרות שזה בהחלט פוגע.

    מה שמדהים אותי שהתעלמת לגמרי מהדברים הטובים שכתבתי לך על הפסיכוזה שלי.
    ציטוט שלי:
    "תהליך של כניסה למצב פסיכוטי ויציאה ממנו באופן טבעי עם רכישה של תובנות עמוקות וחשובות להמשך הדרך.
    במקום לברוח למקום "הבטוח" ולשתות כדורים התמודדתי מול הפחדים שלי ופתרתי המון אישיוס שסחפתי על עצמי לאורך שנים ארוכות. "
    אין זה מדהים?
    מדוע את כפסכיאטרית לא רואה בשורות האלו שום עניין?
    אין זה מסקרן אותך?
    אגב במידה ומה שכתבתי פה יסקרן אותך אשמח לשתף פעולה.

    תודה על זמנך,
    א.ב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עוד משהו חשוב להגיד
  • א.ב.
  • 19/12/2014 15:36
  • בנוגע לחולים שמהווים סכנה לעצמם או לסביבה.
    מניסיון, אין מצב יותר מתסכל ממצב בו איש לא מבין אותך הרי אנחנו, אנשים, מטיבענו, יצורים סוציאליים.
    אדם שלא מסוגל לתקשר עם הסביבה או שהסביבה לא מסוגלת לתקשר איתו זה קצת כמו קומה או סוף העולם. אז מה כל כך מפתיע בזה שאנשים מתחילים להוות סכנה לעצמם?
    לגבי זה שהם מהווים סכנה לאנשים אחרים.
    אני יודעת שיש את אלו שרצים ערומים ברחובות או מחרבנים בכיכר המטופחת של מרכז העיר.
    נכון זה מביך ותלוש מהמציאות אבל האם זה מהווה סכנת חיים עבורם?
    כנראה אני צריכה לעשות מחקר יותר מעמיק בעניין ה"מהווים סכנה לסביבה".
    לאור הידוע לי, אנשים הכי מסוכנים כמו רוצחים סדרתיים או סוטים למינהם הם דווקא אנשים שאיש לא יגיד עליהם שהם כאלו. גם לא הפסכיאטרים. הם בדרך כלל נורא סוציאליים, שרמנטיים ונראים מאוד שלמים עם עצמם.
    חקרתי את העניין הזה לאורכו ורוחבו. ראיתי אין ספור סרטים וקראתי המון מאמרים על אנשים מהסוג הזה. ואם לדבר במושגים פסיכיאטריים- הם בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית קשה.
    הם מסוגלים לבנות אסטרטגיות של שבועות על גבי שבועות איך לתקוף את הילדה הקטנה בשימלה הוורודה, איפה לקבור אותה ומה להניח על הקבר כדי שכל המעשה המזוויע הזה יחשב בעיניי אחרים כיצירת אומנות גאונית. הרוצחים הכי מסוכנים יש להם גם אמירה ומסר חשוב שהם באים להגיד לעולם.
    קצת הפוך מבן אדם פסיכוטי שרץ ערום ברחובות. הוא לא אכפת לו מה יגידו עליו באותו הרגע. תאמיני לי. מניסיון.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עוד משהו חשוב להגיד
  • א.ב.
  • 19/12/2014 15:36
  • בנוגע לחולים שמהווים סכנה לעצמם או לסביבה.
    מניסיון, אין מצב יותר מתסכל ממצב בו איש לא מבין אותך הרי אנחנו, אנשים, מטיבענו, יצורים סוציאליים.
    אדם שלא מסוגל לתקשר עם הסביבה או שהסביבה לא מסוגלת לתקשר איתו זה קצת כמו קומה או סוף העולם. אז מה כל כך מפתיע בזה שאנשים מתחילים להוות סכנה לעצמם?
    לגבי זה שהם מהווים סכנה לאנשים אחרים.
    אני יודעת שיש את אלו שרצים ערומים ברחובות או מחרבנים בכיכר המטופחת של מרכז העיר.
    נכון זה מביך ותלוש מהמציאות אבל האם זה מהווה סכנת חיים עבורם?
    כנראה אני צריכה לעשות מחקר יותר מעמיק בעניין ה"מהווים סכנה לסביבה".
    לאור הידוע לי, אנשים הכי מסוכנים כמו רוצחים סדרתיים או סוטים למינהם הם דווקא אנשים שאיש לא יגיד עליהם שהם כאלו. גם לא הפסכיאטרים. הם בדרך כלל נורא סוציאליים, שרמנטיים ונראים מאוד שלמים עם עצמם.
    חקרתי את העניין הזה לאורכו ורוחבו. ראיתי אין ספור סרטים וקראתי המון מאמרים על אנשים מהסוג הזה. ואם לדבר במושגים פסיכיאטריים- הם בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית קשה.
    הם מסוגלים לבנות אסטרטגיות של שבועות על גבי שבועות איך לתקוף את הילדה הקטנה בשימלה הוורודה, איפה לקבור אותה ומה להניח על הקבר כדי שכל המעשה המזוויע הזה יחשב בעיניי אחרים כיצירת אומנות גאונית. הרוצחים הכי מסוכנים יש להם גם אמירה ומסר חשוב שהם באים להגיד לעולם.
    קצת הפוך מבן אדם פסיכוטי שרץ ערום ברחובות. הוא לא אכפת לו מה יגידו עליו באותו הרגע. תאמיני לי. מניסיון.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אביליפיי ואלכוהול
  • יצחק
  • 19/12/2014 13:25
  • אובחנתי כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית (דיכאון חרדה ומחשוות שווא) והטיפול שאני מקבל הוא אביליפיי 20 ואדרונקס 8
    כיום אני עובד משרה חלקית ומרגיש מאוזן בעבודה אבל כאשר אני חוזר הביתה אני נהיה מדוכא וחרד לכן התחלתי לשתות אלכוהול וזה עושה אותי יותר שמח
    אני מודע לזה שהאלכוהול הוא לא הפיתרון.
    השאלה שלי בעצם אם האלכוהול פוגע ביעילות התרופות גם אדרונקס וגם אביליפיי
    או שאפשר לשתות פעם בשבוע בירה או שתיים?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האם יש התנגשות בין ויפאקס ובין רילרט
  • זיו
  • 19/12/2014 11:02
  • אני סובל מ-OCD ולקוח בשל כך ויפאקס 300 מ"ג
    כמו כן היני סובל ממיגרנות תקופות ולקוח 40-80 מ"ג רילרט בכל התקף (יש לי 1-2 התקפים בשבוע)

    האם מותר לשלב בין השניים?
    ואם לא, מה כן אפשר לעשות?
    כי כמובן שלא לקחת ויפאקס 1-2 בשבוע זה לא פתרון

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פרוזק
  • אסי
  • 18/12/2014 21:18
  • שלום,
    בן 28 מאובחן באוסידי מסוג pure O ללא טקסים בנוסף אני כאדם מאוד עצבני אימפולסיבי וחסר סבלנות.
    לפני כשלושה שבועות התחלתי פרוזק 20 ולפני שבוע עליתי ל 40.
    אני סובל מלא מעט תופעות לוואי אבל אני לא מוכון לוותר על הטיפול כי האוסידי כבר מוטט אותי לגמרי.
    האם פרוזק אכן יעילה ל ocd ?
    לא עדיף היה לתת לי נוגד פסיכוזה שעובד תוך שעות מקסימום ימים לעומת חודשים עם הפרוזק?
    הרופא שלי סבור שפרוזק היתה בחירה נכונה עבורי כי אני תמיד עייף אז הוא איבחן גם דיכאון אצלי.
    יש לי חילוף חומרים איטי מאד לכן הרופא אמר שככל הנראה לא אצטרך מינון גבוה מ 40.
    מה דעתך דר קרני?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תוספת
  • אסי
  • 19/12/2014 08:50
  • שלום שוב,
    נטלתי בעבר זיפרקסה ריספרדל וסרוקוול
    שלוש תרופות אלו גרמו לאוסידי שלי להעלם בתוך ימים אך נאלצתי להפסיק אותן בגלל תופעות לוואי קשות וגם הן גרמו לי לתחושה דיכאונית יותר קשה מלפני הטיפול.
    האם פרוזק יכולה לתת לי את השקט בראש להפסיק לחשוב לשלוט במחשבות כמו שנוגדי הפסיכוזה עשו?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תוספת
  • אסי
  • 19/12/2014 08:51
  • שלום שוב,
    נטלתי בעבר זיפרקסה ריספרדל וסרוקוול
    שלוש תרופות אלו גרמו לאוסידי שלי להעלם בתוך ימים אך נאלצתי להפסיק אותן בגלל תופעות לוואי קשות וגם הן גרמו לי לתחושה דיכאונית יותר קשה מלפני הטיפול.
    האם פרוזק יכולה לתת לי את השקט בראש להפסיק לחשוב לשלוט במחשבות כמו שנוגדי הפסיכוזה עשו?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סוליאן לocd
  • חביב
  • 12/12/2014 00:21
  • אני נוטל ציפרלקס ואיקסל לocd ובנוסף רידזין 10 מ"ג להרגעה של מתחים ולחצים ועצבים ונוסף לחיזוק. רציתי לשאול האם סוליאן יכול להיות מתאים במקום הרידזין ובמה סוליאן שונה ממודאל כי השמות כמעט דומים מאוד sulpride וamisulpride. מודל 50 מ"ג לא היתה הטבה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אביליפיי
  • חביב
  • 12/12/2014 00:22
  • לחביב שלום,

    אין תרופה ללא תופעות לוואי. האביליפיי היא תרופה טובה לאיזון של מניה דפרסיה. לא ידוע לי שהיא משמשת כאוגמנטציה לOCD.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אי שקט
  • חביב
  • 12/12/2014 00:41
  • גם רציתי לציין שהפסקתי את הרידזין היתה הטבה בחשק מיני אך היה אי שקט נוראי ואיום הרגשתי שאני לא נמצא בכלל לא הייתי מרוכז עברתי גיהנום אז חזרתי מיד לרידזין וזה עבר תודה לאל. זה היה ממש קטסטרופה.. מדוע יש אי שקט נוראי כזה?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לחביב שלום,

    במיוחד איקסל וגם ציפרלקס אינם התרופות המרגיעות ביותר. גם אינן הצירוף החזק ביותר לOCD. הOCD לכשי עצמו יכול לגרום לאי שקט.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סוליאן
  • אני
  • 13/12/2014 22:30
  • הוא אנטי פסיכוטי מהדור החדש שעובד במנגנון דומה למודאל אך לא רק על הדופאמין אלא על עוד חומרים במוח לעיתים נותנים אותו כחיזוק ל ssri לאוסידי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לחביב שלום,

    התרופה אמיסולפריד היא תרופה השייכת לקבוצת התרופות האנטי פסיכוטיות האטיפיות. היא אושרה לשימוש בטיפול בחולי סכיזופרניה במצבים חריפים וכרוניים, שבולטים אצלם סימפטומים חיוביים, כמו הזיות ומחשבות שווא וסימפטומים שליליים, כמו נסיגה במוטיבציה, בכישורים החברתיים ובמצב הרוח.
    אמיסולפריד יעילה במינונים נמוכים לטיפול בתסמינים שליליים ובמינונים גבוהים היא יעילה לטיפול בתסמינים חיוביים.
    אמנם מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית, אך נראה כי לאמיסולפריד גם השפעה אנטי דיכאונית וקיימים מחקרים המציעים לשימוש בה כטיפול משלים בהפרעה אובססיבית-כפייתית (OCD).
    מנגנון הפעילות של האמיסולפריד הוא חסימה סלקטיבית של רצפטורים של דופמין.
    לעומת התרופות האנטי פסיכוטיות הטיפיות, היא גורמת לפחות תופעות לוואי אקסטראפרמידאליות (דיסקינזיה, אקתיזיה ופרקינסוניזם), אך עלולה לגרום לעלייה משמעותית ברמות ההורמון פרולקטין (הבאה לידי ביטוי בהפרשת חלב מהשד והפרעות במחזור החודשי בקרב נשים).
    לעומת האמיסולפיריד, המודל (הסולפיריד) הינה תרופה ממשפחת הפנותיאזינים, היתה בעבר נפוצה בשימוש לטיפול בסכיזופרניה. כיום הטיפול בסכיזופרניה הוחלף על-ידי פנותיאזינים חדישים יותר, אך השימוש בתרופה עדיין נפוץ לטיפול בסחרחורת, במצבי לחץ, בדיכאון קל ולהקלה על בחילה והקאה בקרב אנשים המקבלים טיפול כימי.
    היום משלבים לעיתים תרופה זו בטיפול בתסמונת המעי הרגיז ובכיב התריסריון.

    תופעות הלוואי השכיחות המופיעות בעת נטילתה כוללות חוסר מנוחה, עצבנות, עליית לחץ הדם, הפרשת חלב מהשדיים ואימפוטנציה בקרב גברים.
    התרופה עלולה להגביר את לחץ הדם אצל חולים הסובלים מיתר לחץ דם.
    תנועות בלתי רצוניות ודיכוי פעילות מח העצם הן הסכנות הגדולות של שימוש ממושך.
    [ניטור]: מומלץ לבצע ספירת דם ובדיקת תיפקודי כבד באופן סדיר.

    במילים אחרות: למרות הדימיון, מנגנון הפעולה שונה.
    מאוד ייתכן שחולה שהגיב לא טוב למודל יגיב טוב לאמיסולפיריד.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סוליאן
  • סוליאן
  • 18/12/2014 22:18
  • יש לי בעיה עם הכדורי אנטי פסיכוטיות החדשות הם מרדימות אותי מאוד אפילו במינונים נמוכים מאמין שגם הסוליאן ירדים אותי יותר... הרידזין 10 לא מרדים אך אחרי הנטילה החשק המיני בדריסה משמעותית

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לעומת זאת
  • לעומת זאת
  • 18/12/2014 22:19
  • עם ריספרדל חצי היה חשק מיני אבל ריספרדל ממש סם עבורי זא לשתות כדור ולהירדם וזה לא חיים בשבילי אני בחור צעיר ויש לי עבודה על הראש לא אתחיל לשתות כדור זה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דקינט
  • ...
  • 05/12/2014 12:30
  • פעם ראשונה לקחתי פרפנאן 4 מיליגרם בגלל תפיסת שרירים של הפרפנאן הדקינט עשה אותי עייפה טמעופפת כאילו שתיתי משהו האם זה תקין?? האם זו בעיה שחולפת? והאם תפיסת השרירים תחלוף ולא אצטרך דקינט? ואיך פועל הדקינט?? האם מרגיע? קצת מייצב? להרדים מרדים אותימ3 שעות
    ואז לא מצליחה לישון והאם משמין יחד עפ פרוזק 40 תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השאלה האם פרפנאן מרגיע
  • סס
  • 05/12/2014 22:38
  • אם הפרפנן מרגיע מייצב קצת מרגיע אימפולסיביות? כל היום הרגשתי כאילו שתיתי כמויוצנשל אלכוהול מהדיקינט ממש סמים ובלע השרירים כואבים וזה בסך הכל מינון של 4 מ״ג

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מפחדת מהדיקינט
  • דוקטור עזרה
  • 06/12/2014 07:39
  • בלילה שוב נטלתי פרפאנן 4 מ ועכשיו השרירים קשים ותפסוים קשה גם לכתוב אני יודעת שרני צריכה לקחת דקינט אבל מפחדת ממה שעושה חוסר שליטה כמו מסוממת...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מפסיקה לאכול!!!!
  • ...
  • 08/12/2014 20:47
  • לא רוצה להמשיך ולהעלות במשקל הפרפנאן במינון של 4 גורם לתאבון הפרוזאק במינון של 40 לא עוזר אף מחריף בלינרבע בונסרין אין שינה כל יום מסיימת ממרח שוקולד שלפ דיי נימאס לי מהמצב כמה שאני משתדלת לא הולך אני מפסיקה לאכול ונראה אםנלפחות ארד קצת בעלתי ניסבל אפשר לחיות בלי אוכל אבל בלי שתיה לא!!!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ובנוסף
  • פרפנאן
  • 09/12/2014 18:47
  • האם נטעלה של 4 מיליגרם יכולה לתפוס כל את השרירים כמעט בכל הגוף? במיוחד בתנועה פשוטה ובנוסף רעד קל בידיים האם זה חולף? אם צריך להעלות את הדיקינט? מה לגבי גאדון? השרירים תפוסין וזה מאוד כואב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לפרפנאן שלום,

    בדרך כלל 4 מ"ג פרפנאן אינם עושים תפיסת שרירים אך בהחלט אם זה קורה אצלך זה אומר שאת מאוד רגישה לתרופות אנטי פסיכוטיות גם במינון הרגעתי. לדעתי יש מקום להחליף את הפרפנאן.

    הדקינט אמור לשחרר שרירים והוא גם מעורר. אם שני מ"ג עשו אותך מרחפת, יש מקום להוריד לחצי כדור. ניתן לקחת את הדקינט פעמיים ביום לא יאוחר מ-4 אחה"צ. במידה ויש תפיסה של שרירים כמו שקרתה לך בלילה, יש מקום לתת לוריבן.

    אינני מבינה לצורך מה את צריכה פרפנאן. יש תכשירים אחרים להרגעה. לא הייתי מנסה את הגאודון.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הצלחתי לא לאכול היום
  • הלואי ואצליח
  • 09/12/2014 21:24
  • שאלה לרופאה
  • שאלה
  • 13/12/2014 20:46
  • מהו הנזק בהרעבה, דיאטת 1000 קלוריות, בעת לקיחת 5 כדורים פסיכיאטרים?
    מהו הנזק של להיות רעב ולא לאכול?
    האם זה נכון שבכל פעם שרעבים ולא אוכלים בעצם מרגילים את הגוף לאחסן שומן?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התגברות החרדות
  • ...
  • 10/12/2014 14:31
  • כמעט שבועיים עם פרוזק 40 אסיול ופרפנאן 4 פלוס דקינט היום התקפי חרדה קשיםלוס חרדה חברדית קשה מאוד. בנוסף הפרפנאן תופס לי את השרירים ןמקפיץ לי את שרירי הבפה תורך כדי פיהוק או סתם הזזה כמו תיקים האם להפסיק עם הכדור? ומדוע התקפי חרדה החלו היום? האם התרופה תופסת תאוצה או זמנה תם תוגה דוקטור

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ד״ר
  • ...
  • 12/12/2014 09:11
  • אני מתה מפחד התחלתי עם פרפנאו 4 זה מרפיץ לי את השרירים בפנים וברגלים מתביישת לדבר עם אנשים לוקחת 2 מיליגרם דקינט וזה רק עושה אותי מסטולה האם הרעידות עוברות?? או נישארות? ומה יש לדקינת ניסיתי לא לקחת וכל הגוך כאב והתגברות חזקה של חרדות פרוזק 40 מה לעשות מה את חושבת על גדון? או איטומין כי גם בעיות שימה קשות אדמח לתגובה את הפרפנאן איך מפסיקים???

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ובנוסף האם הפרפנאן משמין?!
  • ..
  • 12/12/2014 11:39
  • וגם השרירים קופצים
  • .,,
  • 12/12/2014 11:47
  • למה להקפיץ לי תמודעה
  • אחרי זה אני לא אקבל תשובה
  • 13/12/2014 21:10
  • גם את מטפסת על שרשורים לא שלך
  • ...
  • 14/12/2014 17:27
  • וזה מעצבן ומעכב אז תפסיקי לעשות את זה, הצפת כבר את כל הפורום. בורדרליין, שלוש נקודות, לא חשוב, הפרעת אישיות גבולית, ליאת, מעיין, וכו' וכו' וכו'.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אכתוב כמה שבא לעפי
  • לא טיפסתי על שום הודעה
  • 14/12/2014 17:33
  • תודה רבה מה עם איטומין?
  • ..
  • 17/12/2014 15:16
  • נתנו לי פרפנאן כי בעבר מאוד הרגיע לוריון וכל כדור הרגעה כבר לא משפיע עלי...דווקא הרגשתי טיפה שיפור עם פרפנאן אבל היום קמתי עם הלסת תפוסה יש סיכוי שזה יחלוף והאם היית ממליצה על איטומין? תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • משתמשת
  • מיכל
  • 17/12/2014 20:00
  • למיכל
  • ...
  • 18/12/2014 01:04
  • ד״ר
  • האם
  • 18/12/2014 09:26
  • המממ
  • מיכל
  • 18/12/2014 21:35
  • לא לוקחת איטומין במשך היום. לוקחת רבע כדור ממש לפני שהולכת לישון מאחר וזה מפיל לשינה תוך חצי שעה. חושבת שהמינון הוא 10 מד שזה רבע כדור של 40 מג, אבל את זה תגיד הדר...אני לא רופאה. לדעתי הוא לא משמין. בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מירו ועצבנות
  • שרון
  • 18/12/2014 20:52
לרופאים בתחום פסיכיאטריה

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)