x סגור
רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
עקב תקלה טכנית, יתכן עיכוב במענה של מנהלת הפורום. עמכם הסליחה.
  • לוסטרל
  • מפוחדת
  • 29/10/2014 14:57
  • לאחר עיון באתר הנקרא מל"מ:
  • ר.צ.
  • 30/10/2014 22:31
  • הסגנון הישיר של הכתיבה באתר מל"מ הזכיר לי אתר בשפה האנגלית בשם CRAZYMEDS ולאחר בדיקה זריזה אכן עולה, שאתר מל"מ כנראה עושה שימוש בחומר מאותו אתר ומתרגם חלקים ממנו. כמובן שבמעבר מאנגלית לעברית חל סירוס של משמעויות, מה גם שהתרגום איננו מלא אלא נבחרו חלק מהמשפטים וחלק אחר מושמט ...
    בכל אופן, גם בעברית וגם באנגלית לא רשום שהלוסטרל גורם לדו-קוטביות. באנגלית כתוב, שמי שסובל מדו-קוטביות או נחשד ככזה- לא כדאי לו לקחת את התרופה כי היא מגבירה ריכוז של דופאמין. כנראה הכוונה שהתרופה עלולה לגרום להתקף מאני למי שהוא כבר חולה דו-קוטבי או טרם אובחן כחולה דו-קוטבי. אגב, ממש לא בטוח שזה נכון.. . רשום גם שהדופמין גורם לעצבנות, אבל דווקא פה באתר קראתי שלוסטרל מרגיעה.
    להלן הקישור לעמוד באתר באנגלית. ראי סעיף 7.2
    http://www.crazymeds.us/pmwiki/pmwiki.php/Meds/Zoloft

    זולופט = לוסטרל.
    שורה תחתונה: להתעלם לחלוטין ממה שקראת!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מעיון נוסף:
  • ר.צ.
  • 30/10/2014 22:53
  • האתר בעברית אף מזכיר את שם האתר באנגלית באופן מפורש ומציין שזהו תרגום.. מי תרגם? מהי הכשרתו ? -לא ברור בכלל.
    זה רק מראה כמה צריך להיזהר מחומר שקוראים באינטרנט.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדות
  • מפוחדת
  • 30/10/2014 23:49
  • תודה על המענה המהיר... אני סובלת מחרדות ולכן לקרוא כזה דבר מלחיץ עוד יותר.. כמה זמן מהרגע שהגעתי למינון של 200 צריך להיות שיפור? אני לוקחת בינתיים גם 3 קלונקס ביום אבל הדיכאון גורם לי בקושי לצאת מהבית והחרדות מתישות אותי.. אין כמעט יום שאני לא בוכה.. חוסר רצון לצאת מהמיטה והרגשה שהכל אבוד...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לד״ר רובין ולר.צ דחוף
  • לא חשוב
  • 21/09/2014 15:29
  • שלום היום החליטה רופאה מחליפה להעלוצ לי את מינון הרסיטל מ40 ל60 האם זה מותר?? קראתי פה םעם שאסור... אני לוקחת אותו שנים האם יכול לעזור? והאם יגרום ליותר תאבון? וחוסר שינה? האם יעזור להתקפי םאניקה טחרדה חברתית הרופאה היתה ממש נחמדה אנרה לי או שאסבול תופעות לואי או שאתמודד עם מה שיש לא מגירה אוצה בכלל...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עד לא מזמן היה מותר
  • אני
  • 21/09/2014 18:03
  • אז איך הרופאה הזו נותנת הוראה כזו??
  • לא חשוב
  • 21/09/2014 21:17
  • אז באיזו זכות היא נותנת לי כזו הוראה בטלפון? לא רופאה שלי ולא פרטית אמרו לי לדבר איתה בגלל התקפי חרדה שחזרו מה עושים במצב כזה אני ממש מרגישה רע לא מבינה איך זה חזד.....

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הלב דופק על 200
  • לא חשוב
  • 22/09/2014 13:32
  • יש לי התקפי םאניקה כבר יומיים הלב דופק מהר וחזק זה מפחיד שנים לא חויתי את זה כי הרסיטל שמר עלי לאחרונה נעשו כל מיני שינויים להחליפו בגלל דלא מכסה חרדה חברתית ואז חזרתי אליו אבל פתאום חזרו התקפים מה לעשות מחפשת כרגע רופא אחר אבל עד שאמצע....

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ל"לא חשוב" שלום,

    תשובתו של אני נכונה אך אין כל הצדקה להוציא טופס 29 עבור רסיטל 60 מ"ג שיש תרופות אחרות שניתן לתת.

    מחד, לעיתים מעבר לתרופת האם או לחלופה אחרת יכול לגרום לתגובה חיובית בגלל הבדלי ספיגה. מאידך, ניתן להחליף את התרופה בלוסטרל (סרטרליין) או בפבוקסיל.

    בינתיים עד שיהיה לך רופא, ניתן לקחת בנזודיאזפינים להרגיע את התקפי הפאניקה הנוכחיים שאותם יכול רופא המשפחה לרשום.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אז לתבוע את הרופאה??
  • לא חשוב
  • 28/09/2014 20:05
  • הרופאה לא הוציאה שום טופס 29 פשוט נתנה לי הוראה טלפונית להעלות ל60 רסיטל היא מנהלת המרפאה אני גם סובלת מאיבשה טריוילית האם סיכנה אותי?? ודר איזו תרופה את ממליצה לחרדה חברתית והתקפי פאניקה ומישבות כפייתיוצ הפבוקסיל לא עזר הרסיטל עזר שנים מלבד חרדה חברתית תודה מראש..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סרוקסט
  • אני
  • 29/09/2014 19:49
  • מכסה אותך מכל הכיווינים של החרדות ממליץ לעבור אליו אם כי ייתכן שהוא יגרום להשמנה אבל הוא מאוד יעיל לחרדות מכל הסוגים ולאוסידי
    הוא נחשב לגבי רבים מהרופאים ל ssri הכי מרגיע
    תסתכלי למה הfda מאשר אותו לעומר תרופות אחרות מהקבוצה שלו

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עוד רופאה הציעה לי
  • לא חשוב
  • 29/09/2014 15:35
  • היום שוב הייתי במרפאה אצל רופאה אחרת שלי איננה אז שוב שמו אותי אצל רופאה הרופאה לא מקדיבה כל מילה שאני אומרת מקלידה במחשב אומרת לי להעלות את הרסיטל הציפראמיל ל60 אני מסבירה לה שאסור התעצבנה הצעתי לה שאקח את הלוסטרל.. אמרה בסדר במינון של 200 האם יעיל לאו סידי חרדות? יש סיכוי איתו? התיעה לי לקחת גם snri אבל הבנתי שזה לא יעיל לחרדות ומחשבות רק דיכאון האם אני צודקת? מה את חושבת על הלוסטרל??

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ללא חשוב שלום, הצדק איתך, הSNRI יעילים נגד הדיכאון וכמעט ואינם יעילים נגד הOCD. לגבי הלוסטרל, הבעיה היא שלא ניתן להעלות מעל ל200 מ"ג. יש שמגיבים מצוין ללוסטרל, אך זה לוקח כמובן 8-12 שבועות. ויש שזה אינו מספיק להם, ויש צורך במקרה כזה, לעבור לפבוקסיל או לפרוזק (פלוטין). בברכה, דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאני
  • לא חשוב
  • 29/09/2014 20:18
  • לוסטראל
  • ר.צ.
  • 30/09/2014 03:20
  • שלום,
    לוסטראל תרופה טובה עבור הבעיות שרשמת. ניתן לקחת 200 מ"ג (להתחיל ב-50 מ"ג ולהתקדם כל שבוע ב-50 מ"ג).
    SNRI כמו ויאפקס אינו יעיל ב OCD (אבל לשאר הבעיות שלך הוא מצוין).
    תרגישי טוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ
  • לא חשוב
  • 30/09/2014 09:40
  • התרופה יעילה גם כאשר שנים לקחתי רסיטל? הרופאה אמרה לי ישר להעלות ל200 הגיוני?? והיום כבר התבלבלתי ולקחתי כדור ציפראמיל מה לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ערב טוב
  • ר.צ.
  • 30/09/2014 20:40
  • לר.צ
  • לא ישוב
  • 30/09/2014 20:44
  • עדיין לא לקחתי לוסטרל בגלל הבילבול
  • לא חשוב
  • 30/09/2014 20:56
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 30/09/2014 23:16
  • שלום,
    מומלץ להחליף בהצלבה, למשל (יש כל מיני "תוכניות"):
    שבוע אחד: 30 מ"ג ציפרמיל מהיום הראשון, 50 מ"ג לוסטראל מהיום השני (כלומר ביום הראשון- רק 30 ציפרמיל).
    שבוע שני: 20 מ"ג ציפרמיל מהיום הראשון, 100 מ"ג לוסטראל מהיום השני (ביום הראשון לקחת 50 לוסטרל עדיין).
    שבוע שלישי: 10 ציפרמיל מהיום הראשון, 150 לוסטראל מהיום השני.
    שבועות רביעי, וחמישי : 150 מ"ג לוסטראל בלבד.
    החל מהשבוע השישי: 200 מ"ג לוסטראל (רק אם יש צורך, כי יתכן ש-150 מ"ג יספיקו).

    מכיוון שיש לך חרדות כעת, מומלץ לקחת כדור הרגעה לחודשיים הקרובים. למשל קסנקס (ע"י רופא המשפחה).

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ
  • לא חשוב
  • 01/10/2014 10:18
  • היום כבר לקחתי 150 לוסטרל? מה לעשות כשהחליפו לפרוזק או לתרוםה אחרת לא זוכרת את שמה לא עשו הצלבה ישר מאחד לשני האם אני עושה נזק??? ממש כבר התחרפנתי מכל הסיפור הא הכדור השני היה פבוקסיל גם לא עשו הצלבה בקיצור לקחתי 150 מה מחר? ;₪( ושוב המון תודה לך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ללא חשוב שלום,

    בעיקרון ניתן להפסיק SSRI אחד היום ולהתחיל בשני מחר. הדבר אינו נכון לגבי הפרוזאק. יחד עם זאת, יש הרבה פחות תנודתיות כאשר עושים הצלבה. בעיקרון אני ממליצה על הצלבה הרבה יותר מהירה מאשר ר.צ. המליץ.

    אם לקחת היום 150 מ"ג הייתי ממליצה שתיקח מינון זה 4-5 ימים יחד עם 10 מ"ג ציפרמיל ותעבור ל-200 מ"ג לוסטרל.

    בשום פנים לא עשית נזק, לכל היותר יכולה להופיע אי יציבות למספר ימים כאשר עוברים בצורה כזאת.

    אשר ללוסטרל עצמו, הן הלוסטרל והן הגנריקה שלו הסרטרליין מאוד יעילים ב-OCD ולהתקפי פאניקה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למעיין
  • אכפת לי
  • 06/10/2014 02:38
  • בפחות מחמישה חודשים החליפו לך לפחות 4 פעמים את הכדור המטפל. מפבוקסיל לפרוזאק לרסיטל ועכשיו ללוסטרל. זהו לא זמן מספיק לתת לכל כדור לעשות את העבודה שלו ולראות אם הוא מתאים. זמן של כדור הוא בערך שלושה חודשים. לזגזג בין כדורים זה הדבר הכי לא טוב שאת יכולה לעשות. את ממהרת להחלים אבל בעצם מאטה את ההחלמה שלך. חוץ מזה אני לא בטוחה שיש לך אוסידי אם את אפילו לא זוכרת את שם הכדור. בד"כ חולי אוסידי הם פדנטים בטירוף לגבי זה וחולי שליטה וחייבים לדעת הכל. ממה שכתבת גם פעלת עפ"י הנחיות של רופאים שונים ואולי אף אחד מהם לא ישב איתך מספיק זמן כדי לאבחן אותך נכון. אני הייתי אצל פסיכיאטרית של קופ"ח ואחרי "שיחה" של כמה דקות בלי להכיר אותי היא ישר נתנה לי תרופה טריציקלית וזה לא הנוהג. תתחילי באבחון נכון ע"י פסיכיאטר/ית טוב/ה שינחה אותך בתהליך ולא יחליף לך כדורים כל שני וחמישי, כי ככה לא תתאזני. אם את יכולה להרשות לעצמך פסיכיאטר/ית פרטי/ת לפחות לפגישה ראשונה של אבחון ובאמת הקשבה ושיהיה אכפת לו ממך זה יהיה טוב. יכול להיות שהחרדה שאת חווה בתחילת טיפול עם כל כדור חדש שאת מנסה היא אי נוחות מהכדור ואת ממהרת להחליף אותו לפני שהתחיל לעזור. סבלנות היא שם המשחק.
    אגב, לוסטרל גורם לשלשולים אז זה יכול לפתור לך את הבעיה של חוסר יציאות ושימוש בלקסדין.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למעיין
  • אכפת לי
  • 12/10/2014 15:27
  • לאכפת לי שלום,

    תשובתך לגבי הזיגזוג נכונה. זה אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות וזה גורם בסופו של דבר להתפתחות של עמידות.

    גם דברייך לגבי פיתרון לעצירות נכונים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני גם סובלת מo.cd
  • לא חשוב
  • 01/10/2014 10:24
  • הצעה:
  • ר.צ.
  • 01/10/2014 21:02
  • לוסטרל
  • לא חשוב
  • 05/10/2014 21:58
  • לאחר ההצלבה עליתי ל200 לוסטרל בנוסף לוליום פעמיים ביום הפרעות חרדה חלקיות והפרעות שינה קשות שום כדור שינה לא עוזר או עזר הכדור היחידי שעוזר זה בונסרין מפחדת ממנו כי גורם להשמנה כרגע נוטלת רבע כדור וזה מספיק אך בבוקר מאוד רעבה האם יש סיכוי שהלוסארל יעזור עם השינה? האם מרגיע? בנתיים אי שקט וחרדות כמעט כמו הרסיטל.....

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סרוקסט
  • אני
  • 07/10/2014 00:57
  • שכחתי לציין הפרעות שינה שנים
  • לא חשוב
  • 05/10/2014 22:00
  • בנוסף אין שום תופעת לואי
  • לא חשוב
  • 06/10/2014 12:40
  • אין שום תופעות לואי חוץ מהתקפי פאניקה שהיו קודם לא כאבי בטו כמו שמתארים וכו אני כבר יומיים בערך על 200 האם זה סימן שהלוסטרל עובד בכל ׳זאת?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • באיזה מהירות הגעת ל 200 מ"ג ?
  • אחד שמבין
  • 07/10/2014 11:02
  • תוך שבוע הגעתי ל200
  • לא חשוב
  • 07/10/2014 13:15
  • ל"לא חשוב" שלום,

    בעיקרון, ניתן לעבור בבת אחת מ-SSRI אחד ל-SSRI אחר במינון מקביל. למשל, מ- 40 מ"ג רסיטל ל-200 מ"ג לוסטרל.

    אני בדרך-כלל מעדיפה לעשות הצלבה אבל זה לא באמת עקרוני.

    זה שאין תופעות לוואי אינו מפתיע כי היית על SSRI ובאופן חד משמעי אינו אומר שהלוסטרל לא יעזור.

    לגבי הפרעות השינה, התגובה היא מאוד אינדיבידואלית יש כאלו שבהם זה גורם להפרעות בשינה ויש כאלו שבהן הרגיעה גורמת לשינה טובה.

    בעיקרון אני ממליצה על צירקדין 2 מ"ג (שהוא מלטונין ארוך פעולה) במקרים כאלה, למרות שיש קושי להשיג אותו מתחת לגיל 55. זה די מרגיז מאחר וידוע לי שחברת טבע עשתה ניסיונות רבים עם צעירים והראתה שזה יעיל ופשוט לא סיימה את שינוי הרישום של התרופה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ולמה סתם להלחיץ
  • לא חשוב
  • 07/10/2014 14:41
  • אז זהו שאני כן מבין
  • אחד שמבין
  • 07/10/2014 18:57
  • ואני מתפלא שרופא מעלה מינון ישר ל 200 בשבוע..

    זה נראלי די מצחיק
    והד"ר עוד מעט תענה ותגיד לך איך עולים במינון..

    בערך כל שבוע עולים ב 50 מ"ג

    בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אז? לא ישנים???
  • לא חשוב
  • 07/10/2014 22:21
  • אז כמעט כל הssri דומים? אני באמת לא מרגישה שינוי חות מעצבנות שנראה לי שהיה גם עם הרסיטל האם ניתן לשלב בין snri לssri?? ומדוע הרופאה אמרה שאם זה לא יעור נעבור לאפקסור? ומה עם הטקסים והמחשבות? מה עם החרדות??? למה לא כל רופא מבין באמת את הנפש ועושה ניסיונות אני ממש קרובה להרמת ידיים שנים בטיפולים ולצערי במצב דומה.....

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לד״ר רובין ולר.צ המקסים
  • לא חשובח
  • 08/10/2014 11:11
  • הרופאה הציעה אולי לשלב snri עם ssri בגלל חרדות מחשבות כפייתיות ואין לי מושג איזה דיכאון יש לי אבל לפני 12 שנים הרופא אמר שיד לי דיכאון זוחל כולם צחקו ולא הבינו מה הוא רוצה גם רופאים אחרים אבל עכשיו הוא תוקף אותי תודה מראש

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עזרה בבקשה
  • לא חשוב
  • 15/10/2014 22:30
  • נוטלת 200 מיליגרם לוסטרל בערך מה5 לחודש אין שיפור אלה החמרה באובססיביות ללא כאבי בטן ויציאות כמו שטענו פה לפני כן נטלתי 8 שנים רסיטל מתי אדע שהתרופה לא טובה? אני פשוט לא מפסיקה להתעסק במחלת נפש הזו כאילו האו סי די חזר לקדמותו...המח עובד גם בשינה שאין.....

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לוסטרל מרגיע???
  • לא חשוב
  • 15/10/2014 22:38
  • ד"ר קרני רובין טוענת
  • אני
  • 17/10/2014 16:35
  • שבאופן כללי ומהניסיון שלה הוא נחשב להכי מרגיע
    אך לא ככה אני התרשמתי ממה שרופאים רושמים בפורומים אחרים וממה שקראתי באינטרנט סרוקסט הכי מרגיע באופן כללי מה ssri בדרך כלל סרוקסט מרגיע מהרגע הראשון שלוקחים אותו

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תיקון טעות לוקחת לוסטרל מה 5 לספטמבר
  • לא חשוב
  • 15/10/2014 22:44
  • 3 חודשים-
  • ר.צ.
  • 16/10/2014 00:32
  • - זה פרק הזמן שיש להמתין.
    לפי הודעות קודמות את נוטלת רק מתחילת אוקטובר ולא ספטמבר, אז אולי כדאי לרשום את זה על דף/קובץ במחשב ולא להסתמך על הזיכרון.
    בינתיים אפשר להיעזר בכדור הרגעה , זה יכול לסייע לך מאוד.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.ר.צ
  • לר חשוב
  • 16/10/2014 01:42
  • אתה בטוח 3 חודשים???? רשום שלושה שבועות אולי בגלל שנטלתי רסיטל אין השפעה.... איך לכולם יש תופעות לואי ממנה ולי לא?! אולי זה סימן לא טוב??? אין לי כבר כח להתעסק עם זה תודה שאתה פה ועוזר כדורי הרגעה לא עוזרים הייתי מכורה שנים וכרגע אין השפעה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 16/10/2014 10:15
  • יש להמתין 3 חודשים ולא קשור לרסיטל שלקחת.
    כדורי הרגעה אינם ממכרים אם לוקחים אותם ביחד עם כדור טיפולי כמו לוסטרל, וכנראה שבעבר לא הקפדת. בכל אופן - מה שהיה אינו רלוונטי כעת וסביר ביותר שכ.הרגעה יסייעו כעת. הייתי מנסה כדור כמו קסנקס XR במינון 0.5 מ"ג למשך שבוע ורואה אם השתפרתי, ובשום אופן לא מעלה מינון ללא הוראת רופא!!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ ולד״ר
  • לא חשובב
  • 18/10/2014 18:01
  • בהמשך ללוסטרל כבר שבועיים מרגישה שהכפייתיות חוזרת אומנם לא הטקסים אבל האובססיביות כמו להיות פה כל הזמן לבדוק אם ענו לי כל מיני מחשבות מעצבנות שמטרידות זה כמעט עבר לגמרי עם הרסיטל האם לחשוש??? ושוב לחזור לרסיטל כי לאובססיביות עזרה וכמו שהבנתי לוסטרל לא מתאימה במיוחד לאוסידי?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 23:07
  • שלום,
    צריך סבלנות , כמו שכבר נכתב, וניתן להיעזר בכדור הרגעה.
    לוסטרל מתאימה לOCD חד משמעית.
    ההרגשה שלך שהכפייתיות חוזרת- בבסיסה היא יותר פסיכולוגית מאשר כימית.
    המינון של הלוסטרל לא מאפשר למצב להידרדר יותר מידי, אפילו שיש להמתין כ3 חודשים עד להשפעה מקסימלית, כלומר אין לך באמת ממה לחשוש.
    שבוע טוב!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ל"לא חשובב" שלום,

    העובדה שהאובססיות מתגברות מעידה על כך שיש התחלה של השפעה של הלוסטרל.

    אני מקווה שאת נוטלת 200 מ"ג כי זה המינון המתאים להפרעה אובססיבית.

    ר.צ. צודק שצריך לחכות בין 8 ל-12 שבועות עד להשפעה של התרופה על OCD.

    בדרך כלל חרדות מגיבות תוך 6-8 שבועות ודיכאון תוך 4-6 שבועות.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שכחתי לצייו
  • לא חשובב
  • 18/10/2014 18:07
  • שלום לך
  • חיים
  • 18/10/2014 19:48
  • מה את לוקחת חוץ מ ה 200 מ"ג לוסטרל?

    אם הבעיה העיקרית שלך היא OCD יש להמתין 10 שבועות לפחות.

    נראלי שזה שהפסקת רסיטל זה לא ממשיך את ההשפעה שלו הלוסטרל. צריך לחכות מההתחלה בסבלנות

    ד"א. איךאת לוקחת את הלוסטרל? 100*2 מקורי?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ל"לא חשובב" שלום,

    אני שוב חוזרת, לפני שיפור יש החמרה במידה והכדור משפיע. השיפור בדרך-כלל מגיע לאחר שבוע-שבועיים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • יש שיפור בדיכאון ומעט במחשבות אך חא בהתפרצויות זעם קשות. ולא בהתקפי פאניקה שבאים בעיקר שאני מתכוררת בלילה כמובן לתינוק
  • ..
  • 27/10/2014 09:27
  • אני בטוחה שחלק מהעצבנות שלי זה החוסר שינה כמעט בכלל בגלל התינוק שלא ישן אבל התקפי הזעם הצרחות וכאבים בגוף וכן התקפי פרניקה קשים האם עש לזה סיכוי לחלוף כמובן עם התמדה בטיפול???

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ל... שלום, יש סיכוי שהמצב יחלוף אך את חייבת מדי פעם לישון. לדעתי עלייך להתייעץ עם רופא הילדים האם ניתן לתת לילד דבר מה כדי שיישן. זה לא רק את לא נחה, אלא גם התינוק לא נח. בברכה, דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ואני חייבת לציין שאני כל הזמן רעבה עם הלוסטרל 200 מה שלא קרה עם הרסיטל האם הגיוני??? לוסטרל גורמת ליותר תאבון?? אם זה אידיוידואלי אז כן אני רעבה ולא רוצה להשמין
  • ...
  • 27/10/2014 10:19
  • מתי לוסטרל אמורה לעזור להתקפי פאניקה?? לוקחת מתחילת אוקטובר
  • ..
  • 27/10/2014 13:29
  • לר.צ ולרופאה
  • ...
  • 30/10/2014 17:30
  • עליתי 2 קילו והתאבון גבוהה מתמיד מהלוסטרל האם זה יכול לחלוף??? או אכלתי אותה זה לא כזה שיש שיפור במצב עדיין מחשבוצ וחרדות ומחשבות שוב אציין שאם הרסיטל לא היה תאבון עם הלוסטרל יש מעט שיפור בדיכאון מה לעשות אני לא רוצה להשמין בבקשה עזרה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ל...שלום, קודם כל תצאי מהמצב הדיכאוני. לאחר שמצבך ישתפר, ניתן יהיה לדון אם להמשיך עם הלוסטרל או לעבור לתרופה אחרת. אחת התרופות היעילות שאיננה גורמת להשמנה, זה הפרוזק אך יש לה בתחילה תופעות לוואי של עצבנות קשה וכעסנות, ולכן אני לא חושבת שזה הזמן לעבור אליה. בברכה, דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התדרדרות
  • מיכל
  • 17/10/2014 20:42
  • כתבתי כאן לפני כמה חודשים ונעזרתי הרבה. כבר חודשים רבים שאני לוקחת 390 מג וויפקס, 175 מג חמיטקל, כדור אחד של מירו. זה עזר לתקופה. אבל השמש לא זורחת כבר הרבה זמן. אני כמובן בטיפול אבל לאחרונה החלה הדרדרות קשה. הרופאה חושבת שה קשור למריבות וחילוקי דעות בתוך המשפחה,ושצריך לעבוד בטיפול הפסיכולוגי על מקורות כוח וכדומה.
    אם לא נחליף כדורים. המסע הארוך של החלפת כדור לא פשוטה,ותמיד הדרך קשה. אני לא יודעת כבר מה לעשות. התרופות אכן עזרו לכמה חודשים. ועכשיו שום אותם סימפטומים,הכוללים חוסר ויטאליות וחוסר רצון לחיות. אם את זוכרת, פעם העלאתי כאן שאלות. אני אשת משפחה וממשיכה לעבוד,אבל הופך להיות קשה וחוסר אפשרות לצאת.מהשחור הזה. אשמח להערותיך תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך
  • מיכל
  • 17/10/2014 21:29
  • עצות
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 11:21
  • מיכל שלום,
    לגבי ויאפקס - האם התכוונת ל-300 מ"ג ויאפקס XR , כלומר 2 כדורים של 150 מ"ג ?
    אם כן, תנסי לקחת בשתי מנות של 150: בוקר וצהריים, עם הפרש של 6-8 שעות ביניהם.
    לגבי המירו - בדרך כלל לוקחים ממש לפני השינה, אך לפעמים מקדימים בכשעתיים את נטילתו ומרגישים פחות עייפים למחרת.

    אם זה לא עוזר- האם עלתה האפשרות שיש לשנות מעט מינונים?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • מיכל
  • 18/10/2014 12:54
  • לוקחת אכן 300 ויפקס. את המירו לפני השינה.
    הרופאה נוטה להגיד שזה קשור להבט פסיכולוגי. אם לא תחליף תרופה ולא תשנה מינונים. נדמה לי שרוצה להחליף לאיקסל.
    אני לא יודעת למה קשורה הריקנות הזו. רק יודעת שחייבת שהמצב ישתנה. אני לא נהניית מכלום. על סף החלטה שנמאס לי ואחרי כל כך הרבה זמן של נסיונות בתרופות וטיפול פסיכולוגי המסקנה היא שאין יותר למה. אני מסממת עצמי כל מתי שאפשר עם קלונקס ואיטומין. וכבר לא יכולה לכאוב כל הזמן. קשה ונמאס לי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האמת
  • מיכל
  • 18/10/2014 13:09
  • כשאני מתנסחת בכתב יש לי נטיה ליפות קצת את הדברים. ואולי להוריד מעוצמתם. המצב נוראי. גרוע, ובעיקר כואב נורא. מי שלא חווה כאב נפשי לא יודע מה זה אומר. אני גוררת את עצמי מהמיטה לפעילויות החובה.טיפול בילים ועבודה. כלפי חוץ אף אחד לא רואה כלום. וככל שזה קורה כך בפנים אני נקרעת מכאב. מייחלת כבר לא להיות פה. רק הילדים עוד משיאירים אותי כאן. קוראת המון על חיתוך עצמי, דרכי התאבדות. אני יודעת שצריך לחכות אבל כמה אפשר???יש לי הרגשה שהרופאה של והפסיכו לא מבינים את חומרת המצב. שינוי תרופתי שוב יביא לעומקים של כאב. לא מחזיקה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עצות נוספות
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 13:37
  • היי מיכל,

    ההרגשה הקשה שלך מוכרת. עצם זה שהשתפרת מראה שאצלך יש מקום רב לתקווה. מנקודה מסוימת החלה נסיגה ויש לבדוק למה.

    תנסי בשלב זה לשנות מעט את זמני נטילת התרופות, כמו שרשמתי קודם. מניסיון שלי זה עשוי לעזור.

    אם לאחר שבוע אין הקלה, אולי כדאי להתאים מינונים? תתייעצי עם הרופאה. לעתים מינון-יתר של אחת התרופות גורם לעייפות ודכדוך משמעותיים וכדאי לנסות בכיוון הזה.

    בשלב הבא (אם יהיה צורך):
    אני חושב שאת צודקת בעניין השינוי התרופתי הכולל שמציעים לך. לא היית מוותר על ויאפקס כל כך מהר, זה כדור טוב שהשפיע אצלך עד לא מזמן. יתכן שכן כדאי לוותר על המירו לטובת וולבוטרין או אדרונקס. כדאי לבדוק עם הרופאה לפני שמחליטים על שינוי כולל בטיפול.

    שבת שלום!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התרופות
  • מיכל
  • 18/10/2014 13:46
  • מאז תחילת נתילת התרופות הריקנות והויטליות לא היו. במחשבה לאחור הנפילות הגדולות נעלמו ןלכן הרגשתי יותר טוב. ניסיתי בהוראת רופאה להתחיל להוריד בלמיקטל וזה הרע את המצב ולכן חזרתי למינון מלא. פעם לקחתי וולבוטרין וכמעט שקפצתי מהגג. זה היה נורא.
    נמאס לי לשחק בתרופות. והאמת שנמאס לי בכלל. קראתי בצער על הבחור שהתאבד. אבל לא יכולה להגיד שלא מקנאה באומץ שלו. לפחות כרגע הוא לא סובל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • וולבוטרין
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 13:49
  • לקחתי
  • מיכל
  • 18/10/2014 14:40
  • בעבר עם ציפרלקס.
    אבל זה כבר לא משנה. התרופות עוזרות עד למקום מסויים. אני באמת לא מסוגלת יותר. כולם אומרים שיעבור. הפסיכו רוצה לעזור. אבל בסופו של דבר למרות שאלו אנשים עם המון כוונות טובות, אני נשארת עם הכל לבד. עם תחושות שאי אפשר להכיל,עם כאב נפשי נוראי, מכלה, מזעזע, ויש רק םתרון הגיוני אחד.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • את לא בדיוק לבד..
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 15:17
  • יש לך בעל ובעיקר ילדים שזקוקים לך. הם תלויים בך ואבוי להם אם לא תהיה לצידם.
    לכן הפתרון ההגיוני הוא דווקא להתבסס על עובדות ולא על תחושות. התחושות מרמות ואילו העובדות דוברות אמת.
    העובדות הנן שלפני מספר שבועות הרגשת הקלה, כלומר יש משהו טוב בתרופות. התחושות משכיחות את זה, אך העובדות מראות אחרת וחשוב לזכור אותן.
    העובדות גם מראות, כי שינויים תרופתיים קטנים בטיפול יכולים לסובב את הגלגל. זה עובדות כי אחרים לפניך היו במקום שאת שם כעת ולאחר שינויים כאלה הם כבר לא מרגישים חולים.

    צרי קשר עם המטפל/ת שלך , אם אפשר היום בערב. שוחחי עמה. גם לה חשוב שתבריאי בהקדם.

    לגבי הוולבוטרין- יתכן שהעלית מינון מהר מידי. בכל אופן יש לך את התרופה השניה , אדרונקס, וכדאי לבדוק עם הרופאה אם תתאים לך. גם עם תרופה זו כדאי להעלות מינון באטיות רבה.

    תרגישי טוב..

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ממש מרגיש
  • מיכל
  • 18/10/2014 18:11
  • לבד. אף אחד לא יודע מה עובר עלי, כלפי חוץ.הכל בסדר. אולי הדואליות הזו מחדדת את הלבד. בעל כבר אין בסביבה. דיברתי עם הרופאה והיא טוענת שבחגים נוטים להרגיש כך. ושנראה השבוע איך אני. אני בפחד מתמיד שאעשה משהו נורא. אני מתביישת לכתוב את זה אבל חושבת הרבה על איך להתאבד,איך לחתוך את עצמי. בנתים אני עוצרת. הכאב הוא נוראי. מכירה באחריות שיש לי בחיים,עבודה,ילדים,אבל ברגעים הקשים הכל זז הצידה ורק לסיים את הכאב נשאר.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל-
  • ר.צ.
  • 18/10/2014 23:38
  • זה אכן ידוע שבחגים יש נטייה לדיכאונות להרים ראש, ואילו דווקא בשגרה הלחוצה ישנה התמתנות.

    ניכר מדברייך שאת אדם חזק ותוכלי להתגבר על התקופה הרעה הזו. המחשבות שלך על פגיעה עצמית אופייניות למצב החולני הזמני הזה והן תישארנה בגדר מחשבות בלבד, בזכות כוחות הנפש שלך.

    אחת הדרכים להתמודד הנה להשלים עם הקיום של המחשבות הללו, להבין שזה 'טבעי' לחשוב כך כאשר חולים. כמובן שאין להגיע לכדי מעשה כי אלו הן מחשבות-סרק שמקורן במחלה , מחשבות שסופן להיעלם ביחד עם המחלה. זה קשה אבל אפשרי בזכות כוחות הנפש שלך.
    דרך נוספת הנה 'שכנוע עצמי' - להאמין בכוחות שלך לנצח את המחלה, ואף לומר זאת לעצמך בקול מספר פעמים , בכל פעם שהמחשבות הרעות עולות אצלך.

    ספרי לנו במהלך השבוע מה שלומך.
    שבוע טוב!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל
  • בורדרליין
  • 18/10/2014 18:37
  • תקשיבי חמודה אני מבינה אותך לגמרי אני במצב דומה לא יודעת עד כמה אוכל לעודד גם לי יש שני ילדים מאוד קטנים ואני גם סובלת מבעיות נפשיות לא פשוטות וגם לי מאוד כואב והרבה פעמים רוצה לברוח רק בשביל שהילדים לא יפגעו אבל אני לא מסוגלת להתאבד רק בגלל הילדים.. מה יהיה איתם מי יטפל בהם זה מעשה אנוכי עד כמה שקשה לי ואני רוצה שלווה לעולם לא יפגע בעצמי מיוזמתי.. תעשי לעצמך טובה גשי לטיפול כי אם את במצב שאת מסוגלת להתאבד לפי דעתי את חייבת להתאשפז חישבי על ילדייך ואת אומרת שאין אבא בסביבה מי יגדל אותם?? הם בטוח אוהבים אותך ובשבילהם את כל העולם...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה
  • מיכל
  • 19/10/2014 09:38
  • עזרתם לי מאד ברגעים קשים. אחרי שלושה ימי דכאון קשים,הבוקר נראה שיש הטבה.
    הקושי הגדול הוא להאמין שזה יעבור. מי שחווה דכאון מאגורי יודע שכשאתה בתוך הסערה,הכל נורא ומפחיד,ובמיוחד אין אפשרות ומקום להרגיש שזה יעבור. הכאב הנפשי האינסופי,המחשבות על פגיעה עצמית לא ניתנות להדחקה. לא משנה כמה פעמים אחווה ירידות כאלה עדיין בתוכם אין שום תקווה. לתומי חשבתי שהתרופות אמורות להגן עלי בפני נפילות כאלו. האם נכון הדבר?
    בתוך המערבולות הללו מרגישה חלשה ושאין שליטה.שום דבר שלא אעשה לא יוציא אותי משם.
    מה אפשר לעשות אחרת? האם שינוי תרופתי יכול למנוע הישנות מקרים כאלו?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • :)
  • ר.צ.
  • 20/10/2014 00:49
  • הי מיכל,
    משמח לשמוע שיש הקלה.
    צריך להמשיך ולחתור לשיפור, נקווה שבקרוב יימצא השילוב שיאזן אותך לגמרי - או על ידי שינוי במינונים או על ידי החלפת אחת התרופות. ובינתיים ניתן לשנות מעט את זמני הנטילה של התרופות הקיימות כמו שנרשם אתמול.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זו בדיוק הבעיה
  • מיכל
  • 20/10/2014 06:40
  • למיכל שלום,

    צר לי שלא הייתי איתך בימים הקשים שעברו עלייך.

    אני שמחה שיש לך מעט הקלה כעת. סביר להניח שלחגים הייתה גם כן יד במצב שלך. יחד עם זאת, אני בדעה שיש מקום לנסות להגיע לשילוב שישמור עלייך יותר טוב.

    אני כן הייתי שוקלת החלפת התרופה למשל לסימבלטה (דולוקסטין טבע) במינון של 120 מ"ג בהצלבה עם הויאפקס בכדי למנוע תופעות לוואי. במידה וסימבלטה בשילוב עם למיקטל והמירו לא יעזרו, הייתי שוקלת הוספה של 2.5 מ"ג עד 5 מ"ג של אביליפיי כמתגבר.

    מאוד חשוב להיות בטוחים שבלוטת התריס אצלך מתפקדת כראוי ושאין לך נוגדנים נגד הבלוטה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זו בדיוק הבעיה
  • מיכל
  • 20/10/2014 06:41
  • את מחממת את ליבי
  • מיכל
  • 21/10/2014 20:05
  • תודה רבה על האיכפתיות ההבנה והאמפטיה. אני מבינה מה שאת מציעה. וגם חושבתשחייבת להיות אופציה טובה יותר שתכסה מצבי קיצון כאלו. אני מש לא עומדת בהם. חוששת מאד להחליף כדורים אבל אשאל את הרופאה שלי, כל שינוי כזה מביא לעומקי כאב נוראיים.
    האם התרופות שאני לוקחת מירו,ונלפקסין ולמיקטל גורמות להשמנה? האת התרופות שאת הצעת יגרמו להשמנה? לא העלאתי את כמות האוכל שאני צורכת ועם זאת עולה משמעותית במשקל. אשמח לחוות דעתך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הבהרה
  • מיכל
  • 21/10/2014 20:24
  • לא כל כך הבנתי מה שכתבת. האם כוונתך בסופו של תהליך של הוספת הסימבילטה, להגיע לתרופות הבאות שאקח...
    סימבילטה,מירו ולמיקטל?

    ובתקופת ביניים להוסיף סימבילטה לויפקס ובמקביל לרדת במינון הויפקס?

    חייבת לספר לך שהלמיקטל לדעתי ניתן לי בעבר בטעות. ועם זאת כל ניסיון ירידה ממנו מחזיר את הדכאון,אשמח לדעתך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • משום מה
  • מיכל
  • 22/10/2014 20:34
  • השמנה
  • מיכל
  • 26/10/2014 23:31
  • שוב
  • מיכל
  • 28/10/2014 23:43
  • עוד פעם רע. לא מצליחה לזכור את הטוב. רק לסיים את החיים. לא יכולה כבר לכאוב. הנפש מתרסקת. חייבת משהו, כבר לא יודעת מה. לא שולטת במחשבות שלי,יודעת שאפשר להרגיש אחרת, אבל הנפש לא זוכרת איך זה מרגיש. כבר לא יכולה לסבול. לשנות תרופות,ושוב,ושוב. די! ונוסף על זה ההשמה שכבר לא יכולה להסתכל בראי. זה נורא. לכאב המפלח אין מילים, רק קשה ובלתי נסבל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מיכלי תחזיקי מעמד
  • זהבית
  • 29/10/2014 00:08
  • אני יודעת בדיוק איך את מרגישה, גם אני סובלת מדיכאון מג'ורי עם נטיות אבדניות ומתמודדת עם עלייה במשקל עקב תרופות פסיכיאטריות. נשבעת לך שיש מוצא מזה, ברגע שתהיי על טיפול תרופתי נכון את תראי את השמש שוב זורחת. באהבה רבה, זהבית.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המלצה חוזרת-
  • ר.צ.
  • 29/10/2014 02:56
  • מיכל שלום,
    הכדור שגורם להשמנה באופן הכי מובהק הנו מירו.
    הייתי בודק עם הרופאה אפשרות להחליפו לאדרונקס או וולבוטרין. עם מינון של 300 מ'ג ויאפקס לדעתי את תקבלי את אחד הכדורים האלה בצורה טובה.
    בצד ה'פסיכולוגי' - תזכרי שהשיפור קרב. טבעי שיש מחשבות אובדניות בתקופה קשה, וזה 100% יעבור.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל
  • שיר
  • 29/10/2014 00:21
  • וואי כמה שאני מבינה אותך. אני בדיוק באותו מצב של כזאת הרגשה רעה ולא רואה שום דבר טוב. לפעמים יש עליות אבל אחכ אני מתאפסת וכל הלחצים חוזרים להופיע, ואני לא מצליחה לישון בלילה, נרדמת רק בבוקר לשעות ספורות. ועדיין לא חזרתי לשגרה שהיתה קודם לכן. זה קשה ואני מתפללת בשבילך שתצאי מזה מהר ושעד שזה יקרה תחזיקי מעמד. זה חייב לקרות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שום דבר
  • מיכל
  • 29/10/2014 07:01
  • הוא לא טבעי. תודה על התמיכה. וולבוטרין ניתן לי פעם לפני הלמיקטל והגביר משמעותית את נטיות ההיתאבדות. היה נורא ואחרי מספר ימים הופסק עי הרופאה. המצב מחמיר. הכוחןת שלי נגמרו. איך אפשר להאמין שהמצב יחזר להיות שקט. בלתי אפשרי לשכנע את עצמי שכל השטויות שעוברות בראש הן.לא אמיתיות ויחלפו. אולי המצב ההפוך הוא המציאות???כשהכל רגוע זה המצב החריג?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 29/10/2014 08:42
  • וולבוטרין ואדרונקס עלולים להגביר חרדה כאשר הם ניטלים לבד או עם נוגד דיכאון לא מספיק חזק (כמו ציפרלקס). אבל אם מוסיפים אותם לנוגד חרדה ודיכאון חזק כמו ויאפקס, אז השילוב יכול להיות מוצלח. כדאי לנסות אדרונקס במקום מירו, לאחר בדיקה עם הרופאה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכלי שלום, ראיתי מטופלים רבים במצבך, ואני יכולה להבטיח לך שניתן להוציא ממצב זה. אז קודם כל, אנא, אל תעשי שטויות ותזכרי את ילדייך. שנית, אני שבה וממליצה להחליף את המירו באביליפיי 2.5 מ"ג בלילה, בתוספת במידה ונחוץ- לוריבן 1 מ"ג. הייתי גם מחליפה את הוויאפקס בסימלבטה שלטעמי הוא אנטי-דיכאוני הרבה יותר חזק. חייבים להמשיך ולנסות לאזן אותך ואני בטוחה שתימצא הדרך להוציאך מהמצב הזה. בברכה, דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אבל
  • מיכל
  • 29/10/2014 08:51
  • ראשית תודה.
    אני אשאל את הרופאה שלי. שונאת את התרופות הללו והניסויים בבני אדם. מרגישה דפוקה,משתגעת מזה.
    כולם חושבים שהכל בסדר ואני בפנים קורסת. נמאס מהחלפת תרופות,נמאס שאומרים לי לחכות. כבר המון זמן אני מחכה, ולמה?
    כולם סופרים ימים. ואני לא שורדת את הדקה הזו.
    כבר לא רוצה כלום...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מה אתם עושים כש
  • מיכל
  • 29/10/2014 22:15
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 30/10/2014 03:31
  • מיכל שלום,
    במצבים כאלה כדאי לשוחח עם הרופאה. אין לי ספק שהיא יכולה לסייע לך.
    כדאי גם לשוחח עם המטפל/ת ולקבל עידוד חשוב.

    וכמובן, לזכור שאת חזקה מהמחלה ואת תנצחי.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • רוצה להסביר
  • מיכל
  • 30/10/2014 09:02
  • לך את המצב. גם הרופאה וגם המטפל בתמונה. המטפל לא יכול לעשות שום דבר. כל דבר שנאמר שם לא עוזר בימים הקשים הללו. מי שחולה מבין על מה אני מדברת. הרופאה תחליף תרופות. מעבר לזה אין לאף אחד אפשרות לעזור. גם ככה,איך שאני עכשיו אני חושבת שאף.אחד לא מבין ואף אחד לא יכול להציל אותי, אפילו לכמה דקות מהמחשבות הנוראיות של סיום החיים והכאב שמציף. אף אחד. בגלח זה , זה נורא קשה. משפטים כמו זה ירגע, זה יעבור, אם רק נחליף תרופות, כל זה לא עוזר עכשיו כשהכל מציף בשחור. מי שחולה יודע אולי שלא ניתן לראות מציאות אחרת חוץ ממה שחווים עכשיו.
    מקווה שאת זה אתה יכול להבין.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מיכל שלום,
  • ר.צ.
  • 30/10/2014 21:58
  • אני ממש מבין אותך. אמנם לא סבלתי ממחשבות מהסוג שאת מתארת, אך בהחלט הייתי שבוי בהרגשה רעה מאוד ובמחשבות מאוד-מאוד מציקות סביב עניינים מסוימים. המחשבות ליוו אותי במשך חודשים ארוכים ללא יכולת להיפטר מהן. בתחילת האפיזודה אף נגררתי למעשים שהסבו לי נזקים כספיים וחברתיים, מאחר ולא יכולתי לקבל החלטה שקולה ולהתמודד עם סיטואציות מסוימות.
    אצלך המחשבות סביב המוות, שזו אינדיקציה לסבל קשה שאת חווה. אני מכיר ויודע שמילים מנחמות כמעט ולא מקלות כאשר אנחנו במצב הזה. למרות זאת, מניסיון אני אומר לך שיש להאמין בעיקר בכימיה, השילוב התרופתי הנכון הוא זה שייתן פתרון למצב (למרות שאני יודע שאת לא ממש מאמינה לי..).

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל שלום, אני רוצה להזכיר לך את הימים שהיו לך אחרי החגים. העובדה שאת השתפרת באותו הזמן מעידה על כך שניתן להוציאך מהמצב הזה. אני סבורה באמת שצריך להחליף את התרופות, כפי שהמלצתי. תזכרי תמיד שבקצה המנהרה השחורה, יש את האור ואם כרגע אינך רואה אותו, הוא שם בכל זאת ועם שינוי בתרופות ניתן להגיע אליו. בברכה, דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מיכל גשי לאישפוז
  • ...
  • 30/10/2014 12:46
  • תקשיבי את חייבת להגיע לאישפוז על מנת להתייצב אני מבינה לליבך אבל תדעי שגם אם איומי התאבדות בפורום יכולים לאשפז אותך לי בעבר זה קרה אני באמת מציאה לך לגשת לאישפוז וכן לרשום את הרגשתך אבל לא לאיים בהתאבדות כי אין בעיה לגלות מהיכן את כותבת ואז שולחים משטרה...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מי מאיים?
  • מיכל
  • 30/10/2014 14:50
  • יש הבדל בין מחשבות למעשים. לכתוב מה אני מרגישה זה אחרת. וההיפך הוא הנכון, כל מה שכותבת נועד לפרוק כאן על מנת שיהיה לי יותר קל. אם זה לא מתקבל כאן, אפסיק לכתוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • היי מיכל
  • ר.צ.
  • 30/10/2014 21:44
  • מה שאת כותבת כאן זה בסדר גמור. ברור שלא התכוונת לאיומים והכותבת הקודמת עשתה השלכה מהמקרה הפרטי שלה למקרה שלך, למרות שהמקרים אינם דומים. וכמו שהיא רשמה כבר, זה לא היה בכוונה אלא מדאגה לשלומך.
    קראתי על השינוי התרופתי. מחזיק לך אצבעות!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ולמען הסר ספק
  • מיכל
  • 30/10/2014 14:57
  • מיכל
  • זו לא היתה הכוונה
  • 30/10/2014 16:08
  • מתנצלת פשוט זה קצת מלחיץ דזה מה שאת מרגישה אני הרגשתי כל שנים עד שזה באמת קרה לשמחתי לא קרה כלום את כאילו מתעסקת רק במוות אז בכדי שלא יקרה משהו

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שילוב לוסטרל 150 עם סורבון
  • יעקב
  • 05/09/2014 14:12
  • שלום
    אני סובל מ OCD דיכאון וחרדה.
    אני נוטל כבר חודשיים 150 לוסטרל ולפני שינה בונדורמין.
    עדיין יש לי מתח. ומידי פעם לקחתי קלונס 0.5
    אבל עם הזמן ההשפעה פחתה.
    רופא הציע לשלב סורבון 10 מג. אשר יש לו השפעה
    מרגיעה ללא התמכרות כמו משפחת הבנזודואידים.
    מקריאה באתרים שונים נכתב שיש בשילוב הזה
    סכנה של תסמונת סרוטנין. האם נכון?
    כמו כן אם זה טוב מדוע פסיכיטרים בארץ כמעט לא
    לא רושמים סורבון וגם לא נפוץ כל כך?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שילוב לוסטרל 150 עם סורבון המשך
  • יעקב
  • 05/09/2014 15:04
  • ברצוני לציין שאני ביקשתי מהפסיכיאטר לנסות את הסורבון לאחר קריאה באתרים שונים.
    בתחילה הוא קצת נבוך ואמר אין לו נסיון רב עם הסורבון אך לאחר עיון בעלון התרופות הסכים שאנסה.
    לכן פניתי אלייך.
    ועוד שאלה אם תרופה מסויימת ממשפחת SSRI שפועלת חלקית יש אפשרות שתרופה אחרת ממשפחת SSRI תעזור יותר?.
    לאיזה תרופה מהקבוצה של SSRI יש אפקט הרגעה יותר חזק והכי פחות תופעות לוואי?
    יכול להיות סרוקסט?

    אגב ניסיתי לפני כן סימבלטה 90 במשך שלושה חודשים וגם לא הייתה השפעה מרגיעה מלאה.

    אודה לך ד"ר אם תתייחסי לכל השאלות.
    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    בד"כ לוסטרל נחשבת לתרופה מרגיעה עם יחסית הכי פחות תופעות לוואי.

    סימבלטה אינה יעילה כנגד OCD ובוודאי לא במינון של 90 מ"ג.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    אינני מבינה מדוע אם יש לך OCD אתה לא מקבל 200 מ"ג לוסטרל. גם כך ב-200 מ"ג לא תמיד התרופה מספקת.

    אשר לסורבון, לא ראיתי נחת מהוספתו. גם לא ראיתי תסמונת סרוטונין משילובו עם SSRI's.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • SORBON המשך
  • יעקב
  • 10/09/2014 16:19
  • ד"ר רובין שלום
    מאמר מאתר פסיכיאטריה מחו"ל

    "לעתים משתמשים ב- Buspirone כאוגמנטציה ל- SSRI בטיפול בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית.
    מספר מחקרים מראים ש- Buspirone יכול להיות יעיל כנגד עוררות-יתר מכיוון ש- Buspirone
    אינו פועל על קומפלקס תעלות הכלוריד של GABA, מספר מחקרים טוענים
    ש- Buspirone מפחית אגרסיה וחרדה. בטוח לשימוש בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
    ל- Buspirone יש יתרון בכך שאינה גורמת לפגיעה בתפקוד המיני או לעלייה במשקל.
    מתנהגת כאגוניסט, אגוניסט חלקי, או אנטגוניסט על רצפטורים 5-HT1A של סרוטונין.
    פעילותה העיקרית, כאגוניסט פרה-סינפטי ברצפטורים אלה, מעכבת שחרור של סרוטונין,
    ובכך מובילה לאפקטים נוגדי-חרדה. פעילותה כאגוניסט פוסט-סינפטי ברצפטורים אלה
    אחראית לפעילות האנטי-דיכאונית של התרופה.
    ל-Buspirone יש גם פעילות על הרצפטורים 5-HT2 ועל הרצפטורים D2 לדופמין".

    אודה לך אם תתייחסי למאמר ואשמח לשמוע את דעתך.
    אגב קראתי שבארץ התרופה לא נפוצה לעומת זאת בארה"ב התרופה נפוצה. מה הסיבה?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עצה ליעקב
  • ר.צ.
  • 10/09/2014 19:30
  • יעקב שלום,
    ההצעה הכי טובה עבורך היא לרדת מהכיוון הטיפולי הזה. הרופא שלך לא מכיר וגם הרופאה פה לא מכירה, אז כנראה שיש אופציות יותר טובות.
    אתה לא במצב של למצוא טיפול מתאים. יש נטייה במצב שלך לחפש פתרונות לבד ולהשתכנע בקלות ממניעים לא נכונים.
    תסמוך על הרופאים. אתה המטופל ולא המטפל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ר.צ אתה עוזר של ד"ר רובין?
  • יעקב
  • 12/09/2014 23:40
  • ר.צ חושב שהוא ד״ר
  • יוסף
  • 13/09/2014 08:09
  • לא התכונתי לפגוע בר.צ
  • יעקב
  • 10/10/2014 07:14
  • הכל הסדר :)
  • ר.צ.
  • 10/10/2014 10:48
  • סורבון ולוסטרל
  • יעקב
  • 11/10/2014 14:37
  • בדיעבד התברר שדר קרני צדקה הסורבון לא עשה כלום. אכן הרופא העלה את הלוסטרל ל200 מג והוסיף ריספרדל 1 מג. לאחר 3 ימים סבלתי מעצירות עד כדי כך שנגרם לי דימום וכאב עז. הפסקתי לקחת את הריספרדל. מה האפשריות לאוגומנציה עם תרופות אחרות? למשל מירו במינון נמוך יעיל?
    תודה
    חג שמח

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך
  • יעקב
  • 11/10/2014 20:52
  • בינתיים אני נוטל לוסטרל 200 מג
    וקלונקס 0.5 מג פעמיים ביום.
    הקלונס עוזר ומקרין הרגשת הקלה.
    אך חושש שלא טוב להמשיך עם הקלונקס בגלל
    הסתגלות הגוף. אפשר ליטול 3 פעמים ביום 0.5 מג
    ביום?
    אני גם נוטל קבוע בונדורמין לפני השינה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    ניתן ליטול קלונקס 0.5 מ"ג 3 פעמים ביום.

    לגבי אוגמנטציה לדיכאון הטובה ביותר היא הוספה של 2.5 מ"ג אביליפיי ואולם לך יש OCD ולכן צריך הרגעה וסבלנות. אני מקווה שהלוסטרל יספיק. אם לא אז צריך יהיה לעשות שיחלוף לפבוקסיל שניתן יהיה לעלות בו למינונים גובהים יותר. דרושה סבלנות של כשלושה חודשים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ניתן ליטול קלונקס 0.5 מ"ג 3 פעמים ביום
  • יעקב
  • 17/10/2014 22:51
  • תודה על תשובתך.

    הרופאים אומרים שניתן ליטול קלונקס לזמן קצר ומוגבל בגלל הסתגלות הגוף לתרופה מה שגורם
    להעלות מינון על מנת שימשיך להשפיע.
    הלוסטרל 200 עם הקלונקס 0.5 שלוש פעמים ביום
    עוזר ומקל עלי. להזכיר לך אני לוקח גם בונדורמין לשינה.
    מה דעתך אוכל להמשיך עם הקלונקס לאורך זמן?
    מה עדיף מהמשפחה הזאת למשל: אסיול לוריבן או
    ואליום?
    אגב גילי 60 פלוס אם זה משנה.
    מצפה בקוצר רוח לתשובתך.

    תודה
    יעקב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליעקב שלום,

    ניתן לקחת קלונקס שלוש פעמים ביום בתקופה ההתחלתית וגם בונדורמין אך, עדיף אולי לנסות לפחות בלילה רבע כדור של איטומין שהוא בהחלט יכול לעזור לשינה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך קלונס
  • יעקב
  • 21/10/2014 21:48
  • ד"ר יקרה
    העליתי לוסטרל ל200 מ"ג לפי המלצתך.
    מבחינת הocd יש הקלה ושיפור מסויים
    וגם הקלה בדיכאון לפעמים עם שחר יש לי דיכאון
    מינורי שחולף. הבעיה עדיין עם תחושות גופניות
    התכווצות שרירים בחזה שריפה בפי הטבעת שמקרינה
    לכפות הרגליים בעבר ניסיתי סימבלטה 90 מ"ג
    אך ללא הועיל. עשיתי גם בדיקת EMG
    ללא כל מימצא. לאחרונה שלוש שבועות אני לוקח קלונקס 0.5 מ"ג שלוש פעמים ביום ויש לי שיפור בתחושות הגופניות וגם יותר רגוע
    ואני נרדם בלילה כבר כמה ימים ללא בונדרמין.
    ידוע לי שהשימוש בקלונקס מוגבל לשימוש לזמן קצר כפי שציינת אך השאלה האם אוכל להמשיך לאורך זמן ממושך ולא תהיה בעיה של הסתגלות הגוף שתאלץ להעלות מינון ולזה אני לא מוכן.
    מה דעתך האם יש מהמשפחה הזאת
    כדורים שפחות ממכרים שאת יכולה להמליץ?
    מצפה לתשובתך

    בברכה
    יעקב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ר.צ אתה מקסים כיף להיות כאן ולקבל עזרה גם ממך
  • ..
  • 18/10/2014 16:09
  • המשך
  • יעקב
  • 19/10/2014 16:59
  • תודה על תשובתך. הרופאים אומרים שניתן ליטול קלונקס לזמן קצר ומוגבל בגלל הסתגלות הגוף לתרופה מה שגורם להעלות מינון על מנת שימשיך להשפיע. הלוסטרל 200 עם הקלונקס 0.5 שלוש פעמים ביום עוזר ומקל עלי. להזכיר לך אני לוקח גם בונדורמין לשינה. מה דעתך אוכל להמשיך עם הקלונקס לאורך זמן? מה עדיף מהמשפחה הזאת למשל: אסיול לוריבן או ואליום? אגב גילי 60 פלוס אם זה משנה. מצפה בקוצר רוח לתשובתך. תודה יעקב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • גם אני
  • מיכל
  • 19/10/2014 17:47
  • הייתי עם אותה בעיה, ולא רציתי להתמכר לקלונקס, למרות שזו תרופה שאני מאד אוהבת, חצי שעה והמחשבות נרגעות.
    בשל החשש מהתמכרות נתנו לי מרשם לתרופה בשם איטומין. תוך שעה אתה פשוט נרדם ואיכות השינה טובה. אני לוקחת רבע כדור. פעם לקחתי חצי ולא הצלחתי לקום מהמיטה יממה,אז שים לב למינון.
    התרופה מחייבת טופס 29 נדמה לי. אז כדי לעקוף את המכשול אתה ממיר את המרשם מהפסיכיאטר במרשם של רופא המשפחה ומקבל את התרופה בבית המרקחת של הקופה. האיטומין לא ממכר כלל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני מרגישה שהלוסטרל עושה לי תאבון
  • ....
  • 19/10/2014 17:54
  • משקל
  • יעקב
  • 19/10/2014 23:08
  • מה זה איטומין
  • יעקב
  • 19/10/2014 23:14
  • ליעקב שלום,

    אטומין זאת תרופה אנטי-פסיכוטית שהינה בין הדור הישן לדור החדש של התרופות. במינונים נמוכים, ניתן להשתמש בה כהרגעה. ניתן להשתמש בה גם כפיתרון להפרעות שינה (במינון של רבע כדור).

    מאחר ומדובר בתרופה ישנה, כנראה שליבואן לא השתלם לייבא אותה לארץ ולכן יש צורך לייבא זאת באופן פרטי. השתרש נוהל משונה בארץ, אשר על פיו לתרופות שהיבואן הפסיק לייבא, יש צורך להוציא טופס 29. קופות החולים פותרות זאת על ידי הוצאת טופס 29 כללי.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • איטומין
  • מיכל
  • 19/10/2014 23:43
  • אני לא רופאה וגם לא רוקחת,רק מטופלת.
    הרופאה שלי נתנה לי את זה על מנת שלא אתמכר לקלונקס. היא סיפרה שכשמישהו מגיע למיון בהתקף נותנים לו מיד איטומין. מניחה שתוכל למצוא מידע באינטרנט. מהתנסות דלי, לעומת הקלונקס, האיטומין פשוט מפיל ואחרי חצי שעה נרדמים.הוא גם גורם לי לישון כל הלילה. למה צריך טופס 29 אין לי מושג.אבל הבנתי שקופות החולים מקבלות אישור כללי כך שזה לא מציב מכשול בשבילך. תתיעץ עם הפסיכיאטר שלך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיכל
  • ..
  • 24/10/2014 01:58
  • במינון נמוך
  • מיכל
  • 24/10/2014 06:45
  • ד"ר קרני עדיין ממתין לתשובה
  • יעקב
  • 28/10/2014 18:40
  • צ׳מפיקס ולוריוון
  • אפרת
  • 29/10/2014 12:48
  • צ׳מפיקס ולוריוון
  • אפרת
  • 29/10/2014 12:47
  • ייעוץ
  • דנה
  • 29/10/2014 12:36
  • שלום
    אבא שלי סבל מאז ומתמיד ממחשבות שכל העולם רודף אחריו, השב"כ והמשטרה ואויבים ומי לא..
    בשנה באחרונה מצבו החמיר עד כדי כך שהוא התחיל לחשוד בכמה בני משפחה מקורבים )אפילו אשתו( שהם עובדים עם השב"כ ושאמא בוגדת בו והוא פשוט לא מסוגל להאמין לכלום.. לפעמים הוא מתנצל ובוכה ומבטיח לא לעדות זאת שוב אבל כלום לא משתנה! אין יום שעובר בלי צרחות והאשמות..
    יש לי שני אחים קטנים ואני מעוניינת שאמא והאחים יעזבו את הבית אבל חוששת שהוא יעשה משהו בעצמו..
    אני יודעת שקשה לאבחן או לפתור בעיות בצורה הזאת אבל כל הנחיה או טיפ יעזרו לי בהרבה..
    אני עוד מעט משתגעת.. התחלנו לחשוד בעצמנו...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פירוט
  • דנה
  • 29/10/2014 12:38
  • לדנה שלום,

    תיאורך מתאים לחולה פרנואידי שזקוק לתרופות אנטי-פסיכוטיות.

    לדעתי, טובת הילדים הקטנים קודמת לטובתו. במידה ויסרב לקחת תרופות, אני בדעה שעליך, על אמך והילדים הקטנים לעזוב את הבית.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מדוע אין לפבוקסיל גנריקה
  • אני
  • 25/10/2014 00:04
  • לכל תרופה מהקבוצה יש ורק לו אין
    מדוע אין לו שחרור מושהה כמו למשל אפקסור האם בגלל שכמעט ולא משתמשים בתרופה הזו כי היא לא פופולרית ולא שווה ליצרן לעשות לו שחרור מושהה?
    בארהב יש לו שחרור מושהה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ולאיזה מקרים את רושמת פבוקסיל
  • אני
  • 25/10/2014 00:34
  • לאני
  • פבוקסיל
  • 26/10/2014 14:41
  • לא נוטל פבוקסיל
  • אני
  • 26/10/2014 22:51
  • פבוקסיל כמו כל הקבוצה שלה עוזרת לחרדות ודכאון
    והיא נחשבת מהיותר יעילות לאוסידי החסרונות אסור לשתות קפאין איתה כי היא מעכבת את הסילוק שלו מהגוף וצריך לקחת אותה פעמיים ביום בגלל זמן מחצית חיים קצר
    תקראי את ההתוויות שלה בעלון לצרכן תרשמי פבוקסיל עלון לצרכן בגוגל ותראי למה היא מותווית

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עוד משהו
  • אני
  • 26/10/2014 22:53
  • בארהב היא מאושרת רק ל אוסידי בארץ אני לא בטוח למה ההתוויות שלה אבל משתמשים בא גם לדכאון וחרדה
    ויש לה גם יותר אינטרקציות עם תרופות אחרות כולל עם חלק מהבנזודיאזפינים עכשיו גיליתי שיש לה גנריקה של טבע שם קצת מסובך אבל יש 2 גנריקות בארץ

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני סובל
  • אני
  • 26/10/2014 23:22
  • לאני
  • פבוקסיל
  • 27/10/2014 01:14
  • תרופה טובה
  • אני
  • 27/10/2014 16:50
  • החיסרון שלה שבמקרים רבים היא גורמת להשמנה כן לקחתי בעבר והיא גרמה לי להשמנה אך זה לא מה שהפריע היא פשוט הפסיקה לעבוד אחרי שנה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • יש סיבה
  • לאני
  • 28/10/2014 23:05
  • לאני שלום,

    יש לפבוקסיל גנריקה של חברת טבע- שנקראת פלובוקסאמין.

    אשר לשחרור המושהה, לא ידוע לי מדוע לא פותחה תרכובת של שחרור מושהה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • וולבוטרין בשילוב קלונקס - ייעוץ בבקשה
  • פסח
  • 28/10/2014 23:02
  • שלום רב,

    אני בן 28~, סובל מדיכאון וחרדה (כללית וחברתית) מזה שנים (מגיל ההתבגרות, גיל 16~). זה התברר לי באופן חד משמעי רק לאחרונה כשהגעתי למצב בו רמת התפקוד שלי ירדה באופן משמעותי. סיימתי תואר במדעי המחשב ולא התחלתי לעבוד למרות שהתקבלתי למספר מקומות עבודה. אני לא עונה לטלפונים מחברים ומהמשפחה, מסתגר בחדר, נמנע עד כמה שניתן ממפגשים חברתיים ועסוק כל היום והלילה במחשבות טורדניות. עצבני מאד ומתקשה מאד להרדם. ללא מערכת יחסים במשך מספר שנים רצופות (7~) למרות שאני נראה טוב, גבוה ורזה, לא דוגמן אבל בפירוש שום דבר שצריך להתבייש בו.

    ברקע, סובל מהפרעת קשב וריכוז. לקחתי קונצרטה 36 מ"ג באופן קבוע ב 3 השנים האחרונות. הקונצרטה לא רק סייעה בהפרעות הקשב והריכוז אלא השרתה תחושה של רוגע ושליטה והעניקה לי בטחון עצמי רב. הייתי מסוגל לתפקד היטב ולבצע משימות רבות במשך היום - כל זאת כמובן עד שהשפעת הכדור פגה, אז חזרתי להיות מתוח ועצבני. הסתדרתי עם הטיפול הזה במשך כל התואר. לאורך השנים האפקט המרגיע פחת עד שלאחרונה החרדות התגברו ושקעתי בדיכאון. הרגשתי רע.

    לפני כחודש פניתי לייעוץ פסיכיאטרי. בהמלצת הפסיכיאטר הפסקתי לקחת קונצרטה והתחלתי לקחת וולבוטרין 150 מ"ג במשך כחודש. הוא חשב שכדאי לקבל טיפול זה בגלל הרקע של הפרעות הקשב וגם בגלל מיעוט תופעות הלוואי באופן יחסי. לאחר כחודש הרגשתי שיפור משמעותי, לא אופריה או משהו בסגנון, פשוט קצת יותר "נורמלי". חזרתי לעסוק בספורט וקצת לצאת מהבית ולהתעניין מחדש בדברים שפעם גרמו לי הנאה. גם הפסקתי לעשן (רק בשביל זה היה שווה לקחת את התרופה!). נפגשתי שוב עם הפסיכיאטר והסברתי לו שאני מרגיש טוב יותר אבל לא ממש איפה שאני רוצה או צריך להיות. אמרתי לו שאני מתקשה להרדם בלילה ושאני עדיין מתוח עצבני וחרדתי. הוא המליץ להעלות את מינון הוולבוטרין ל 300 מ"ג ולקחת במקביל קלונקס 0.5-1 מ"ג לפני השינה באופן קבוע (!!!).

    העלתי את מינון הוולבוטרין ל 300 מ"ג כפי שהפסיכיאטר המליץ אבל לא לקחתי קלונקס. אני מרגיש כעת ממש נפלא במהלך היום, אנרגטי ועם מוטיבציה אבל במקביל החרדות לא נפסקו ואולי אפילו התגברו מעט. כמובן שקשה לי יותר להרדם. אני עדיין סובל מפחד לא הגיוני לענות לטלפונים ולשוחח עם אנשים וגם סוג של מפחד להסתובב במקומות הומי אדם כמו קניונים או סופרמרקטים - מרגיש כאילו כולם בוחנים אותי ומסתכלים רק עלי ומה אני עושה. עדיין נמנע ממפגשים חברתיים. בקיצור יש מצב רוח טוב אבל אני עדיין מתוח וחרדתי.

    השאלה שלי:
    קראתי אינספור דברים רעים ואיומים על פיתוח תלות והתמכרות לבנזודיאזפנים ולקלונקס בפרט. המון מכתבים בפורמים שפשוט צועקים ובעצם מתחננים שלא להתחיל בכלל עם קלונקס בשום מצב. אני לא חיפשתי באופן אובססבי את הסיפורים הללו ואני באופן כללי לא מתנגד לקחת תרופות (לראייה השימוש בקונצרטה ובוולבוטרין) אבל איכשהו כאן נדלקת לי נורה אדומה חזקה מאד. אני משוכנע שקלונקס יעזור לי לחרדות ולשינה אבל פוחד פחד מוות להתחיל מסע עם כרטיס בכיוון אחד. הבנתי שקיימת סכנה "לפספס" לקחת כדור קלונקס אם נלקח באופן קבוע בשילוב עם וולבוטרין מחשש לפרכוסים. אז למה בעצם לא לנסות משהו מעט יותר קונבנציונלי לחרדות כמו ציפרלקס לפני שמתחילים עם בנזודיאזפנים? הבנתי גם ששילוב בין ציפרלקס לוולבוטרין אפשרי ואפילו מקובל. חולה שסובל מכאבים חזקים למשל, הגיוני שישתמש במורפיום אם אין ברירה, אבל צריך קודם לנסות אקמול, לא?

    התקשתי לפסיכיאטר שלי והסברתי בפניו את החששות שלי והוא ביטל אותן ואמר "אנשים כמוך עם חרדות לא צריכים להסתכל באינטרנט - תצמד לתכנית". הוא אמר את זה בטון נחמד ולא מאיים, סוג של, תסמוך עלי, אני מבין, יהיה בסדר...

    האם כדאי להתחיל להשתמש בקלונקס כל לילה לפני שינה 0.5 מ"ג למשך תקופה ארוכה?

    האם בהכרח אפתח תלות או סיבולת ואצטרך להמשיך להעלות מינונים?

    האם הגיוני לנסות ולשלב ציפרלקס לחרדה במקום קלונקס?

    תודה רבה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לפסח שלום,

    מחד, אינני סבורה שלקיחת בנזודיאזפינים הינה מסע שלא ניתן לחזור ממנו. מאידך, הבעיה הגדולה היא שהקלונקס אמנם ירדים אותך בתחילה אך בהמשך האפקט המרדים יעלם.

    אני כן בעד שילוב של SSRI עם וולבוטרין. הייתי דווקא הולכת לכיוון של לוסטרן שהוא יותר מרגיע מאשר הציפרלקס.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • PTSD
  • לא חשוב
  • 28/10/2014 19:28
  • לגבי פוסט טראומה

    איזה מינון צריך של כדורי SSRI? מקסימילי ? וכמה זמן מחכים עד להשפעה?

    האם זה נכון שנהרסת מערכת החשמל במוח בגלל הטראומה ולכן אין דרך להחזיר את הבנאדם לתפקוד ולחיים בלי סבל?
    ולגבי נזעי חשמל . זה יכול להזיק לבעיה ?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ללא חשוב שלום,

    מניסיוני במקרים של PTSD התרופה העדיפה היא הסימבלטה.

    יש הסברים שונים להיווצרות של התסמונת, אחד ההסברים שאני אוהבת הוא שיש כאילו התקעות של "החוויה" ברמה החוויתית באונה הימנית שאיננה עוברת לאונה החושבת, המספרת- האונה השמאלית.

    אינני סבירה שנזעי חשמל יכולים להזיק במקרה של PTSD, אך יש לי ספק שהם יכולים לעזור.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זמן השפעה
  • יאיר
  • 28/10/2014 00:50
  • שלום ד"ר,
    רציתי לדעת באיזה מין התרופות שבמשפחת SSRI,
    יהיה רלוונטי לא לקחת כדור יום לפני יחסי המין
    כדי למנוע תפקוד מיני לקוי.
    הבנתי שבלוסטרל זה לא יעזור מכוון שיש לתרופה זמן השפעה ארוך.
    באיזה תרופות זה רלוונטי?
    תודה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ליאיר שלום,

    טעות בידך. זמן מחצית החיים של לוסטרל יחסית קצר. ניתן להפסיק את הלוסטרל כמו את הסרוקסט יומיים לפני קיום היחסים, ובדרך כלל זה עובד.

    כל הSSRI'S, יש להם את הפוטנציאל של לגרום בעיות מיניות וזה מאוד אינדיווידואלי. לאחד, לא תהיה כל בעיה עם לוסטרל, ולאחר עם ציפרמיל. בדרך כלל, יש פחות בעיות עם סימבלטה.

    מכל מקום ניתן להוסיף ויאגרה או סיאליס באותם מקרים שבהם הפסקת התרופה אינה עוזרת. מקרים אחרים ניתן להיעזר על ידי הוספה של טרזודיל.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פבוקסיל, מירו, קלונקס וסטילנוקס
  • זהבית
  • 22/10/2014 17:14
  • שלום ד"ר יקרה,
    באיזה כדור הרגעה ניתן להחליף את הקלונקס במצב שלי? עברתי מלוריבן לקלונקס כי הלוריבן גרם לחולשה איומה וכבר הפסיק לעזור אחרי חצי שנה. כעת הקלונקס גורם לעייפות גם כל היום שאחרי נטילתו בלילה. אני צריכה כדור שניתן יהיה לקחתו באמצע הלילה כדי להמשיך לישון, שהשפעתו מיידית וניתן לקחתו בלי אוכל.

    השינה שלי לא רציפה, מלאה יקיצות, הסטילנוקס כבר לא מרדים אותי אז אני מחכה שעתיים ולוקחת את הקלונקס. האם יעזור במצבי לקחת ambien cr הכחול שזה אותו חומר כמו הסטילנוקס במינון קצת גבוה יותר וחלק ממנו בשחרור מושהה?

    בכללי, מצבי עולה ויורד, וכך גם הקפצת הרגל. בימים שאני קמה ערנית יותר אני בוכה פחות, מקפיצה פחות את הרגל והיום שלי הולך יותר טוב. כך גם אני מסוגלת לדחות את לקיחת המירו כמה שיותר קרוב לשינה והוא עוזר לי להתעורר פחות. אבל כל יום זה משהו אחר, אני לא יודעת איך אקום מחר, אני נתונה לחסדי הכדורים והמצב שלי עדיין לא יציב.

    אודה על עצתך.
    בחום, זהבית.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האם מותר לקחת אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין Doxylin עם התרופות הפסיכיאטריות שלי?
  • זהבית
  • 27/10/2014 20:08
  • לזהבית שלום,

    ניתן לנסות חצי כדור קלונקס במקום כדור שלם או להחליפו בטרנקסל שגם הוא כדור ארוך פעולה.

    אינני מהחסידים הגדולים של אמביאן CR, מאחר ואחרי זמן מה הוא מפסיק לפעול בדיוק כמו הסטילנוקס ואז מאוד קשה להיגמל ממנו.

    נראה לי שמצבך ימשיך וישתפר ודרושה סבלנות וגם זה יסתדר. לפעמים עוזר לקחת ויטמין B12 ואומגה 3.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה רבה דוקטור
  • זהבית
  • 30/10/2014 21:44
  • אני מקבלת זריקות בדודקה אחת לחודש כעת (בתחילה קיבלתי פעם ביום לחמישה ימים, לאחר מכן פעם בשבוע לחמישה שבועות וכרגע פעם בחודש לשישה חודשים). אני אוכלת שלושה אגוזי מלך ביום.
    את מעודדת אותי מאוד ואני מודה לך על כל העזרה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • או סי די
  • דנית
  • 27/10/2014 23:42
  • שלום לך דר קרני היקרה

    יש לי שאלה ואני מבקשת ממך לפנים משורת הדין לענות לי כמו שהיית עונה חלילה לאחת שאת אוהבת וקרובה סליחה מראש.

    דר קרני
    אני סובלת מאו סי די חמור אין לי כסף לטיפול קוגנטיבי ואני לא כל כך מאמינה בזה אני מאמינה רק בכדורים ציפרלקס שהם מרגיעים יחסית ודוחים מצב רוח וזכרונות.
    אני בת 51 כנראה שמזמן היה לי או סי די וגם בכיתה לא היתי לומדת בכלל היתי מרחפת . בגיל 14 הערצתי זמר גדול חתיך וגבוה עם קול כמו של טנור. ראינתי בחור שלא הכרתי כאמור היתי בת 14 הוא היה שחרחר נמוך ועינים יפות. היה לו רכב יפה .ראיתי אותו התחלתי איתו כי חשבתי שהוא דומה לזמר שהערצתי. הוא מבוגר ממני בעשר שנים. בקיצור הוא ניצל אותי וזרק אותי ניצל אותי את מבינה למה אני מתכוונת . באותו ערב אחרי הניצול הרע שלו קיללתי אותו אחרי שעשה מה שעשה. לא היה לי נסיון וכנראה גם לא שכל. היום בגילי המופלג אני כועסת על עצמי ומתביישת בעצמי מכמה סיבות. אחת הוא צחק עלי . שנית הוא בכלל נמוך ולא גבוה כמו הזמר שהערצתי.שלישית הוא לא דומה לזמר רק דמינתי והוא לא יבוא ברבע של המראה של הזמר שהערצתי. גם דמינתי שהוא דומה לו שזה מכה כי הוא בכלל לא שווה את הזמר שאני מעריצה לפחות במראה. אני מתבישת בעצמי וכל הזמן אוכלת את עצמי . למה דמינתי שהוא דומה לו זה הזייה? מה אומר לעצמי ? ממש בושה והשפלה . כמובן שכואב לי גם על הניצול כביכול היתי קטינה .אבל לטעות גם במראה שלו. אני מרגישה זוועה רע מאד אנא עזרי לי בתשובתך ספציפית על הבעיה הזאת. תודה מראש . נ ב גם אם תציעי לי שיחות .אנא עני לי על בעיה זאת .

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדנית שלום,

    1. בהתאהבות, באופן אופייני מתאהבים בדמות שיש לנו בראש ולא באדם שיש מולנו במציאות. בהתפכחות אחר כך, השאלה היא כמה רחוק אותו אדם מהדמות המדומיינת. תופעה זו נורמלית.

    2. למעשה, מה שהוא עשה נחשב לאונס. את היית קטינה, והוא היה מבוגר. האחריות היתה עליו ולא עליך. בדרך כלל, נאנסות מאשימות את עצמן למרות שהאשמה היא של האונס.

    3. זה לא עניין של אמונה או לא, האם טיפול קוגניטיבי עוזר. טיפול מסוג זה, בהחלט יעיל דווקא במקרים כמו שלך, וחבל שתבזבזי את חמישים השנים הבאות בהמשכת רגשות האשם וההלקאה העצמית.

    4. התיאור שלך דומה יותר לפוסט-טראומה לא מטופלת מאשר לOCD. הייתי ממליצה שתפני למרכז המטפל במצבים מסוג זה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האם שתיית קפה,אסורה בהחלט ולגמרי - בטיפול בפבוקסיל?
  • שלי
  • 27/10/2014 18:23
  • שלי שלום,

    לדעתי אין מניעה לשתות קפה בכמות סבירה יחד עם פבוקסיל. מטופלים רבים שלי שטופלו בתרופה זו המשיכו לשתות קפה ולא קרה דבר, והתרופה עבדה יפה מאוד.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עמידות לתרופות - חסר אונים
  • שרוני
  • 22/10/2014 22:03
  • ד"ר קרני היקרה שלום,
    טופלתי בעבר בתרופות ממשפחת הSSRI בתחילה תרופה ציפרמיל 20 מ"ג עזרה לי מאוד למשך שנתיים, לאחר הפסקה של התרופה חטפתי גל חרדה ודיכאון הציפרמיל לא עזר ,ניסיתי ציפרלקס ,לוסטרל,סרוקסט פרוזק סימבלטה ועוד תרופות , אפקסור, שלא עזרו, לפני כ7 שנים עברתי למרוניל במינונים של 150 מ"ג וכיום אני
    ב200 מ"ג ,עדיין לא מרגיש טוב ,אך בשל החשש ממעבר לתרופה אחרת (תופעות הלוואי) נשארתי במרוניל ומנסה למצות את התרופה ל 225 מ"ג ,בעליית המינון אני מרגיש גרוע ,אי שקט, מתח, לא רגוע, מצב רוח ירוד ,
    1. מה המלצת הרופאה ?האם נגזר עליי לסבול כל חיי?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אולי נזעי חשמל יכול לעזור
  • אני
  • 23/10/2014 14:52
  • ניסית בנזודיאזפינים?
  • אני
  • 23/10/2014 14:55
  • בנזודיאזפינים
  • שרון
  • 23/10/2014 20:28
  • תודה על העיצות,

    לקחתי קזנקס מידי פעם אך לא בקביעות מחשש להתמכרות, לא ניסיתי חיזוק של סרקוול ריספרדל

    זיפרקסה למה שאקח את הכדורים המיועדים לסובלים מפסיכוזה,כגון סכיזופרניה.
    נזעי חשמל- איך? צריך להתאשפז בשביל זה לא?
    אשמח לקבל התייחסותה של ד"ר קרני

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא חייב להתאשפז אפשרי אשפוז יום
  • אני
  • 23/10/2014 21:05
  • ונזעי חשמל מתאים לדכאון
  • אני
  • 23/10/2014 21:18
  • נותנים אנטי פסיכוטים
  • אני
  • 24/10/2014 01:12
  • למקרים של חרדה שלא הגיבו לכדורים ממשפחת ssri snri לעיתים כתגבור ולעיתים במקום יש לחלקם השפעה מרגיעה כמו זיפרקסה וסרקוול במינון נמוך יותר כמובן מאשר מקבלים מי שיש לו פסיכוזה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שילובים-
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 01:38
  • שרון שלום,
    מדבריך עולה, כי ניסית מספר תרופות, אך ללא שילובים של 2 תרופות או אף יותר. המשמעות הנה, שההגדרה של מצבך איננה 'עמידות לתרופות'.
    אין ספק שכדאי להתמקד בכיוון הזה לאור ניסיונם של רבים כמוך ששילוב של תרופות הוציא אותם מהדיכאון.
    בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עמידות לתרופות
  • שרון
  • 25/10/2014 20:36
  • לאני ור.צ
    תודה על העיצות, עד היום טופלתי ע"י פסיכאטרים פרטיים , אם אני פונה לפסיכאטר שמקבל דרך שירותי בריאות כללית, ומשלם דמי השתתפות של 120 ₪ ,האם יכולה להיות בעיה שמקום העבודה שלי יגלה זאת למרות הסודיות הרפואית שהרופא מחויב? ,
    האם יש לכם פסיכאטר\ית שאתם ממליצים? אני מרגיש פשוט שנימאס לי לחיות, אודה לקבלת עזרה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 25/10/2014 22:01
  • ממש אין ממה לחשוש מאחר וחלה סודיות רפואית על הביקור ובנוסף הוא לא נרשם בתיקך בקופה אלא ממש כמו ביקור פרטי שלא דרך שרותי בריאות כללית.
    אני באופן אישי לא חושש מרישום בתיק בקופ''ח של התרופות שלי. לחשוש מעניין זה זו גישה מיושנת ולא מתאימה לימינו.
    אין לי המלצה על רופא מסוים, אבל נסה לבדוק באינטרנט לגבי הרופאים שניתן לגשת אליהם באזורך.
    בהצלחה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לשרון ולשאר המגיבים בפורום
  • ג'ון דו
  • 26/10/2014 20:26
  • נכון אני
  • ניב
  • 27/10/2014 10:22
  • לשרוני שלום,

    1. לא כתבת באיזה מינונים טופלת ואת משך הזמן אשר נטלת את המינון הגבוה ביותר. לדוגמא: כמה סימבלטה קיבלת? במשך כמה זמן קיבלת תרופה זו?

    2. לא נגזר עלייך לסבול. זה שאתה מרגיש לא טוב לאחר העלאת המינון ייתכן ומעיד על כך שזה מינון יותר אפקטיבי וכי בעוד מספר שבועות תרגיש יותר טוב.

    3. במידה ולא תרגיש יותר טוב, אני כן הייתי משחלפת את התרופה לאחת מהתרופות שלא עזרו לך, לדוגמא לסימבלטה, במינון מקסימלי ואם זו לא תעזור, משלבת את התרופה עם מינון נמוך של אבילפיי שהוא מתגבר יעיל של התרופה הנוגדת דיכאון.

    4. חשוב שתבדוק את תפקוד בלוטת התריס.

    5. במקביל, הייתי ממליצה כי תתחיל טיפול התנהגותי-קוגניטיבי שהוא מאוד יעיל בהתקפי חרדה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מה לעשות
  • חיים נהריה סובל
  • 27/10/2014 19:28
  • דוקטור אני מיואש
    מערכת העצבים שלי כבר לפני קריסה

    אאת כנראה לא שמעת על מצב כמו שלי שיש כזאת חולשה וסבל ודיכאון חוסר שינה ואין רוגע לרגע אחד..

    אני כבר חודש ושבוע עם לוסטרל אבל הגעתי ל 200 רק לפני שבועיים

    יש לי OCD אבל הוא בוודאות נגרם מזה שאני לא ישן.

    כרגע מה שהכי מפריע לי זה הדיכאון שבעצם נגרם מתשישות וסומטיזציה וסבל פיזי

    1.כמה זמן עוד לחכות?
    2.הדיכאון צריך לעבור כבר על מינון של 100 לא?

    אני לוקח לוריבן 1 והוא קצת מרגיע למשך שעתיים


    3.האם מותר לי לשתות יין בערב? זה הדבר היחיד שמרגיע לי את לחץ השרירים ועוזר לי לנשום רגיל

    4. 4 כדורים של 50 בבוקר עם האוכל זה בסדר או שצריך לחלק?

    5. אם פיתחתי עמידות לתרופות מה אני עושה כדי שהגוף יקלוט את הכדור?

    6. אני מרגיש יותר דיכאון מאז שהתחלתי את הלוסטרל ועוד יותר אחרי עליית מינון. למה זה

    7. האם OCD נגרם מחוסר עצום של סרטונין במוח?

    8. אם קיימת הפרעת חרדה וגם דיכאון. הדיכאון יכול להגיב בזמן של 4-6 שבועות או שצריכה לחלוף החרדה ותסמיניה כדי שהדיכאון יעבור?

    9. איזה מינון לוסטרל יעיל לדיכאון קשה? ראיתי שרופאים לא עולים מעל 100 ואומרים שלדיכאון זה מספיק

    10. האם הריכוז וקשיי שינה קשורים למחסור סרטונין?

    11. ציפרלקס לדיכאון בינוני. זה אומר ש 20 מ"ג לא באמת שווה ערך ל 200 מ"ג לוסטרל?

    12. הוספת אדרונקס במינון נמוך עם לוסטרל מתקבלת על הדעת במצב דיכאון חריף ועמיד?

    13. למה לפני שיש הטבה אם בכלל כדורי SSRI מחמירים את הבעיה?

    14.אדרונקס קשור למערכת העצבים? נותן אנרגיה ? מרכז?

    ושאלה אחרונה
    מינון של 250 לוסטרל אפשר להשוות ל 50 מ"ג פרוזק בכל המובנים? ( חרדה ,דיכאון, OCD )??

    סליחה על ריבוי השאלות ותודה רבה שאת עוזרת לכולנו את מלאך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לחיים נהריה סובל שלום,

    הדיכאון הוא בדרך כלל מוקל לאחר שישה שבועות. המינון הנדרש הוא 150-200 מ"ג. לפעמים כאשר נשארים זמן ממושך על 150 מ"ג, רק ההוספה של ה50 מ"ג האחרונים, מוציאה באמת מהדיכאון. במרבית המקרים נדרש מינון גבוה מ-100 מ"ג.

    כידוע לך, OCD מגיב במינונים של 200 מ"ג, וזאת לאחר 8-12 שבועות.

    אינני ממליצה על שתיית כוס יין בערב. עדיף שתיקח כדור לוריבן.

    מומלץ לקחת את כל המנה בבת אחת בבוקר.

    לפני שיפור יש הרבה פעמים החמרה וזאת מאחר ועדיין יש רגישות יתר במעטפת התא הנגדי ויש כבר הצטברות של סרוטונין ברווח הבין תאי. זה קצת כמו הבלגן שנוצר בחדר כשמסדרים אותו לפני שהדברים מתחילים ליפול למקומם.

    בדרך כלל, תחילה חולף הדיכאון ואחר כך החרדה ולבסוף הOCD. הריכוז וקשיי השינה הם תולדה של הדיכאון.

    ניתן להוסיף אדרונקס אך אינני חסידה גדולה של הוספה זו.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הפסקת תרופות
  • דני
  • 27/10/2014 07:39
  • שלום ,
    אימי מטופלת במשך כ 3 חודשים בזיפרסה . 10 מ"ג בבוקר ו 5 מ"ג בערב .
    לפני כן לקחה סירקוול ולפני כן ריספרדל .היא במצב רוח דכאוני , מבולבלת , ובוכה .התרופות לא שיפרו את המצב .
    בהתחלה היא לקחה מינון נמוך יותר . הרופא הגדיל את המינון וגם אז לא היה שינוי .
    היא מקבל הרבה תרופות ואנחנו חוששים שהתרופות הפסיכיאטריות רק מזיקות , במיוחד לאור רשימת כל תופעות הלוואי ולאור התחלופות הרבות בתרופות.
    אנחנו רוצים להפסיק את התרופות הפסיכיאטריות ( כמובן באישור פסיכיאטר ) . האם מומלץ ובאיזה תדירות רצוי להוריד את המינון ?
    איזה נזק יכול להגרם מהפסקה מבוקרת של התרופות והאם במקרה כזה אפשר לחזור שוב לתרופות ?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדני שלום,

    אינני מבינה, אתה כותב שאמך בדיכאון ושהיא מקבלת זיפרקסה ולפני כן קיבלה אנטי-פסיכוטיים אחרים. תרופות אלה אינן מטפלות בדיכאון.

    קשה מאוד לייעץ לך מאחר ולא ברורה לי האבחנה. אפילו את גילה של אמך לא כתבת. בנוסף לא כתבת אילו תרופות נוספות אמך מקבלת, והאם יש עוד תרופות פסיכיאטריות.

    אינני יכולה לענות לך, האם מומלץ או לא מומלץ להפסיק אתה הטיפול.

    הנזק היחיד שיכול להיגרם לאמך בהפסקת הטיפול, הוא החרפה של כל הסימפטומים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טרנקסל 5 מג
  • שלי
  • 26/10/2014 22:51
  • שלום

    אני סובלת מחרדה ודיכאון מס שנים לוקחת וולבוטרין 300 קלונקס

    לאחרונה יש לי בעיות של חוסר ריכוז בלבול שכחה. הומלץ לי להחליף את הקלונקס בטרנקסל 5 מג. האם התרופה בסל
    ומה תופעות הלוואי של התרופה

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לשלי שלום,

    טרנקסל שייך למשפחת הבנזודיאזפינים.

    התרופה מתפרקת במערכת העיכול לדסמתילדיאזפאם, המטבוליט הפעיל של דיאזפאם (ואליום) ורק אז הופכת פעילה. על כן היא משפיעה לאט יותר יחסית לדיאזפאם. עם זאת, קלוראזפאט (טרנקסל) מאופינת בהשפעה מהירה יחסית לבנזודיאזפינים אחרים, ובמשך זמן פעולה ארוך.

    תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו קשורות להשפעותיה על מערכת העצבים המרכזית. תופעות אלה, הכוללות תרדמה וסחרחורת, פוחתות בדרך כלל לאחר ימים מספר, ואם הן מטרידות ניתן להפחיתן על ידי התאמת המינון.

    התרופה בסל, מאחר ושווקה על ידי קופות החולים לפני המועד הקובע 1.1.1994. מאחר וחזרה לאחרונה למדפים, הקופות מנסות לטעון שזה לא בסל, אך צריך להתעקש על כך שהתרופה בהחלט בסל.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שילוב ציפרמיל וריספונד לילד בן 7
  • אני
  • 26/10/2014 22:17
  • שלום.ילד בן 7 ,מטופל בוי ואנס 30 מג,1.5 מג ריספונד,
    מאובחן adhd קושי בויסות חושי, עם בעיית התנהגות .
    מעוניינת.לרדת מהריספונד כי לדעתי אין השפעה מיטיבה
    וה רופאה הציעה ציפרמיל כאשר חודש יקבל בהדרגה ורק אחכ לרדת מהריספונד.
    אני מבינה ששילוב של ריספונד וציפרמיל יכול לגרום להפרעה בקצב הלב? הייתי מבקשת לדעת אם יש סיכון, סכנה, איני רוצה להעמיד את בני בשום מצב עם ספק ...
    בעקרון תנועתי מאד, מציק, מרביץ, קריאת מצבים שגויה ביחס לילדים בגילו, חווה קשיים חברתיים, דימוי נמוך
    מלבד זאת רמת IQ גבוהה...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאני שלום,

    כאמור אינני פסיכיאטרית של הילד. בבדיקה אכן מצביעים על סיכון כלשהו שדורש ויסות של רמת התרופות.

    האם נשקלה אפשרות של מתן אבילפיי?

    אולי כדאי להתייעץ לגביו במרכז המתמחה בהפרעות מהסוג שלו, כמו בבית חולים שניידר.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פרוטוקול
  • מיכל
  • 30/10/2014 19:24
לרופאים בתחום פסיכיאטריה

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)