x סגור
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר דוד בק ד"ר דוד בק
מומחה בפסיכיאטריה של...קרא עוד
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום פסיכיאטריה

ד"ר קרני רובין

ד"ר קרני רובין רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכותרפיה.
ד"ר קרני ז'. רובין .M.D. M.Sc. B.Sc., מומחית לפסיכיאטריה משנת 1984, ובעלת תואר שני בביוכימיה. ‎‎‎‎ד"ר רובין מטפלת בפסיכותרפיה, בעיקר התנהגותית קוגניטיבית, בשילוב עם טיפולים תרופתיים. בעלת ניסיון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • קולות
  • מורי
  • 23/07/2014 17:10
  • ד"ר מאתמול יש לי קולות אלהים ישלם לך, יקבור אותך, אמן תמותי ועוד'
    אני מפחדת שאני פתאום אתנפל על מישהו ויגיד לו למה אמרת לי ככה.
    הקולות פשוט הרגו אותי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מאיפה באים הקולות הללו
  • מורי
  • 23/07/2014 17:36
  • שלום מורי
  • ר.צ.
  • 23/07/2014 22:45
  • לא הבנתי למה הרופאה כעסה וענתה ממש לא יפה כאילו עשיתי לה משהו אידי
  • לירי
  • 23/07/2014 22:57
  • נורא פשוט:
  • ח'
  • 23/07/2014 23:03
  • פרוזק
  • מעיין
  • 21/07/2014 22:31
  • פרוזאק
  • מעיין
  • 23/07/2014 19:17
  • האם פרוזאק יעיל להתקפי פאניקה חרדות וחרדה חברתית ואיך לא מחשבותת טורדניות רסיטל מאוד עזר מלבד החרדה החברתית והופסק עקב השמנה והפבוקסיל החמיר את המצב כרגע אני נוטלת מינון של 40 מיליגרם וכל הזמן רעבה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול תרופתי אפשרות להורדת מינון
  • RONIT
  • 23/07/2014 18:44
  • עזרה דחוף!!!!!!
  • אליה
  • 19/07/2014 00:26
  • שלום, אני צריכה את עזרתך קראתי מלא שאלות שנשאלו ותשובות שענית אך שום מקרה לא היה דומה לשלי.
    אני בת 17 עוד מעט 18 כבר 3 שנים אני לוקחת תרופות פסיכיאטריות אני לא יודעת למה.. הייתי כבר אצל 3 פסיכיאטרים וחוץ מלהחליף לי כדורים הם לא עושים כלום. מההתחלה בגיל 15 הייתי קצת מרדנית והיה לי קשה לשלוט בעצבים אבל זה היה בגבול הנורמה לגילי שום דבר קיצוני והביאו לי שתי כדורים רספירדל ורסיטל אותם לקחתי כל יום בבוקר במשך הרבה זמן ואז עזבתי את הבית והתחלתי לעבור ממסגרת למסגרת ואף פעם לא הסתדרתי היה לי קשה לקבל סמכות ומידי פעם היו לי התפרצויות זעם שכללו צעקות וויכוחים רבים. פסיכיאטרית אחת לפני כ שנה וחצי החליטה להפסיק לי את הרסיטל ולהביא לי סרנדה ביחד עם הרספירדל וניהיתי חולה מאוד כל יום הייתי מקיעה והיה לי המון מחשבות וחרדות ותובנות על החיים ניהיתי ממש קשובה לזולת אבל המצב הפיזי לא היה טוב בכלל לא הצלחתי להרדם בלילות ולא הייתי מצליחה לאכול ירדתי המון במשקל ואף אחד מהצוות בפנימייה לא הבין מה קורה לי עד שיום אחד אחרי שבועיים הגעתי למסקנה שהכדור החדר סרנדה לא טוב לי מיד הפסיקו לי אותו והביאו לי 2 וחצי כדורים אחרים כדי לאזן אותי ולהחזיר אותי ל"חיים" אחד מהם היה אסטו רספירדל נשאר ועוד חצי של כדור אחר שאני לא זוכרת את שמו. שילובים די מוזרים כל פעם עשו.. המצב התאזן וחזר לקדמותו ועברתי תהליך ממש חיובי איפה שהייתי נמצאת והייתי ממש במגמת עלייה. לצערי נאלצתי לעזוב את המסגרת בה שהיתי כי היא קצרת טווח ועברתי להוסטל לנערות זה כמו פנימייה רק יותר קטן. שם חלה רגרסיה והכעסים והתוקפנות חזרה ועדיין לקחתי 2 כדורים אסטו וריספונד שם גם שיחקו איתי עם הכדוריםם העלו והורידו את המינון כל הזמן ואז נשארתי עם כדור וחצי רספירדל. לאחר כמעט שנה העזיבו אותי מההוסטל ולא היה לי כל כך לאן ללכת ומצאתי מקום חדש להיות בו בית חדש שעד עכשיו אני נמצאת בו וכאן טוב לי מאוד והייתה עליה בתפקוד והכל היה תקין. לפני מספר חודשים חזרתי לראות את הפסיכיאטרית שמלכאתילה הביאה לי כדורים למרות שלא הכירה אותי בכלל והיא הורידה לי את הכדור רספירדל לחצי כדור עקב תופעות לוואי בלתי נסבלות שאני חווה כמו עייפות קשה עודף פרולקטין בגוף שמתבטא בהפרשות חלב מהחזה, כאבי מחזור ותאבון מוגבר כל זה מאוד הפריע לי אחרי חודש שהרגשתי יציבה מאוד כי אני גם בסביבה מאוד תומכת היא החליטה שהגיע הזמן להפסיק עם הרספירל ולהביא לי כדור צמחי ללא תופעות לוואי בשם רמוטיב 250 מ"ג שכחתי לציין שלאורך כמעט כל הזמן לקחתי 1 מ"ג של ריספרדל. עבר רק שבוע מאז שהפסקתי את הרספירדל והייתה ירידה בולטת אצלי הייתי מאוד עצבנית וכעסתי על כולם לדעתי זה נבע גם מהעובדות שקרו הרבה דברים בשבוע הזה שלא היו לי פשוטים. אחרי שבוע יחסית קשה החליטו שאני חוזרת לחצי רספירדל למרות שהוא עושה את התופעות לוואי ואני ממשיכה עם הרמוטיב. אני לא מסכימה לזה אני ממש אנטי כדורים פסיכיאטרים אני מרגישה שכל הפסיכיאטרים החסרי ניסיון האלה עשו ממני שפן נסיונות. היום הייתי אצל פסיכיאטר חדש עם מדריכה שלי והוא המליץ על לקחת כדור חדש שנקרא סרוקוול. או שאני יקח שני כדורים של רמוטיב של 250 מ"ג כפי שמקובל הוא אמר שאני צריכה לאזן את המצבי רוח ושזה ירגיע אותי ושזה לא משמין.אני לא מסכימה איתו היו לי ציפיות אחרות מהפגישה איתה ציפיתי שסוףסוף מישהו יבוא ויגיד שמההתחלה לא הייתי צריכה כדורים ושהכל בסדר אצלי וגם ככה מצאתי משהו אחר עוד שבוע אני מתחילה טיפול CBT קונגטיבי התנהגותי וזה אמור לעזור! אני רוצה שתגידי לי מה עלי לעשות לקחת סרוקוול? אני לא רוצה לקחת סיכון!! אני מתביישת בזה שאני צריכה לקחת כדורים אני לא חושבת שאני צריכה את זה יש לי מוטיבציה ואמביצה מאוד גבוהים לעשות דברים להתקדם ולהצליח אני ממש לא דכאונית וכל הכדורים שציינתי הם נגד דכאון והם מיועדים לאנשים עם זכיזופרניה או מחלות אחרות ואין לי את זה!! אין לי אפילו בעיית קשב וריכוז!
    אני לא רוצה שיורידו לי את הפרופיל בצבא אני רוצה פרופיל 97 ולא פחות אני רוצה להיות קרבית ולעשות תפקיד משמעותי בצבא! אני מרגישה שהתמכרתי לסמים האלה ואין דרך חזרה!!
    תעזרי לי בבקשה ד"ר קרני אני לא יודעת מה לעשות תעני לי בתשובה מפורטת מה דעתך תודה שבת שלום

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דעתי
  • Daniel
  • 19/07/2014 15:23
  • יש לי קצת ידע בתרופות ואני יכול להגיד לך מה שפסיכיאטרים לא יגידו, קודם כל ריספונד שאת לוקחת זה עוזר גם להתקפי זעם ולא רק לסכיזופרניה אבל עדיין זה לא בהכרח אומר שאת חייבת או צריכה את זה, כולנו מתעצבנים וזה טבעי ומותר לכעוס אנחנו בני אדם השאלה במה זה התבטא אצלך וכמה זה היה קיצוני, עדיין אפשר לשלוט בזה ולא חייב כדורים לזה. פסיכיאטרים מטפלים בתרופות זה מה שהם יכולים להציע אם את הולכת לפסיכיאטר את תקבלי תרופה למה שאת חווה, אם את רוצה שיחות תלכי לפסיכולוג ו CBT זה מאוד יעיל לדעתי את רק צריכה CBT בלי תרופות.
    אם תפסיקי בהדרגה עם הריספונד אז יהיה בסדר תורידי קצת כל איזה שבועיים ותפסיקי
    ריספונד זה תרופה שאכן גורמת לעייפות ומשתקת קצת לכן משתמשים בה להתקפי זעם, היא גם יכולה להוריד חשק מיני ולהעלות תיאבון והפרשות חלב כמו שציינת.
    אסטו וסרנדה וכל התרופות האחרות שנתנו לך הם ממשפחת SSRI הם נוגדי דיכאון וחרדה ובמינונים גבוהים גם למחשבות אובססיביות
    אם לא סבלת מחרדה ודיכאון וכו' אז אפשר להפסיק גם איתם הכל בהדרגה כל שבועיים תורידי קצת ותראי איך את מפקדת, לפעמים בהפסקת הכדורים יש עצבנות או קצת תופעות מוזרות זה חולף.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עוד משהו
  • Daniel
  • 19/07/2014 15:27
  • גם אני שתיארתי לפסיכיאטר עצבנות הוא רצה לרשום לי ריספורדל(ריספונד) אבל לא הסכמתי כי אני יודע שזה גורם לעייפות ומשתק ומעלה פרולקטין אני לוקח ציפרלקס במינון נמוך(שזה נקרא גם אסטו) וזה מרגיע אותי אבל לי יש גם דכאונות וחרדות אם אין לך זה לא מיועד בשבילך.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השואלת
  • אליה
  • 19/07/2014 21:23
  • כל הכדורים שציינתי אני כבר לא לוקחת
    אני לוקחת כרגע רק רספירדל חצי כדור. וכשהפסקתי אותו היו לי התפרצויות זעם וכעסים שהתבטאו רק בצעקות וריבים וויכוחים לא מעבר לזה.
    הלכתי לפסיכיאטר והוא ממליץ לי לקחת או סרוקוול 50 מ"ג הוא אומר שזה מרגיע אבל אני לא רוצה שיהיו לי תופעות לוואי. או לקחת 2 כדורים של רמוטיב כל אחד 250 מ"ג ואני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לקחת כדורים בכלל אני לא רוצה שזה יפגע בי לגבי הצבא.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדניאל שלום,

    נראה לי כי דבריך מסוכנים ויכולים לגרום לאסון. אתה לוקח על עצמך אחריות מבלי שיהיה לך את ההכשרה המקצועית לך ומבלי שאתה מכיר את המקרה על כל צדדיו.

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני לא מבין אותך
  • אלכס
  • 20/07/2014 12:39
  • אם ריספרדל במינון נמוך עוזרת לך אז למה את כועסת על עצמך ועל העולם שאת לוקחת אותה?
    כשיש לך מיגרנה את לוקחת אקמול ומחכה שיעזור? או לוקחת אקמול וכועסת על עצם זה שבכלל יש לך מיגרנה?
    אם את לוקחת טיפול תרופתי שעוזר אז לפחות תחיי עם עצמך בשלום.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השואלת
  • אליה
  • 20/07/2014 13:34
  • לאליה שלום,

    את כתבת בעצמך שהפסקת החצי מ"ג של הרספרידל גרמה לך לחזור ולהתפרץ ושהיו לך צעקות ומריבות. במילים אחרות, כתבת שהורדת חצי הכדור גרמה להופעה של התנהגויות בלתי סבירות אלה (האם את חושבת שבצבא יסבלו את זה?).

    כנראה שהרופאים שלך התרשמו שיש לך דיכאון כי כולם בעצם נתנו לך בנוסף טיפול נוגד דיכאון. רמוטיב היא תרופה מצוינת כמעט נטולת תופעות לוואי ובאמת אינה גורמת להשמנה.

    אני מבינה ומכבדת את רצונך להתגייס אבל בוודאי שעם הפרעות התנהגות כמו שתיארת לא יקבלו אותך, לא בגלל זה שאת לוקחת כדורים אלא בגלל זה שדברים אלה אינם נסבלים בצבא.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השואלת
  • אליה
  • 23/07/2014 18:04
  • אבל זה לא יכול להיות מצב שאחרי נטילה ממושכת מאוד של רספירדל אז יהיו תופעות גמילה? ושזה לא בהכרח הפרעות התנהגות? כרגע נתנו לי סרוקוול ואאין לי שום דיכאון מעולם אף פסיכיאטר לא אמר שיש לי דכאון אנשים דכואוניםם אין להם כוח לעשות כלום וזה ממש לא המקרה שלי

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • וולבוטרין ועייפות
  • בני
  • 19/07/2014 19:13
  • שלום רב הפסיכיאטרית רשמה לי וולבוטרין 300 אותו אני נוטל מספר ימים, לאחר הנטילה בבוקר אחרי שעה בערך או יותר אני מתחיל לחוש בעייפות שמאוד מפריעה לתפקוד שלי, לפני שהתחלתי בוולבוטרין לא הרגשתי תופעה זו.

    האם זו תופעה מוכרת מדוע זה מתרחש?

    קראתי שאצל אנשים עם ADHD יש תגובה פרדוקסלית לממריצים כמו ריטלין שפועלים עם דופאמין, וגם וולבוטרין פועל על דופאמין ולפעמים אפילו נעזרים בו להפרעות קשב אם כי היעילות מוגבלת.

    האם ייתכן שהתגובה הפרדוקסלית הזאת מעידה שאולי יש לי הפרעת קשב ובגלל זה הוא מעייף אותי ולא מעורר?

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לבני שלום,

    אין לי מושג מדוע הוולבוטרין גורם לך לעייפות, ייתכן והתאוריה שלך נכונה. הדרך הבדוקה לבדוק זאת היא לעשות מבחן MOXO או מבחן טובה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לד"ר קרני רובין
  • Daniel
  • 19/07/2014 17:22
  • שלום, אתן הקדמה בשביל להסביר את הרקע:

    הפסיכיאטר בתחילה פעם שם אותי על מירו במינון 60 מ"ג עזרה מאוד לדיכאון ולעירנות+היה לי איתה שינה טובה בלילה לחרדה במצבים חברתיים לא היו תוצאות משביעות רצון מספיק ובנוסף היה רעב ללא הפסקה

    לאחר מכן הפסיכיאטר המליץ על לוסטרל אך גרם לי לפיהוקים רבים ועייפות קשה, ואז עברתי לציפרלקס שעוזר לחרדה יותר מהמירו אבל לא נותן את האושר שהרגשתי עם המירו, עוזר לדיכאון אבל לא ברמה של המירו ובנוסף אני סובל מעייפות שעם המירו לא הייתה, גם שילוב של ציפרלקס 10 + וולבוטרין 300 נוסה אך יש חשד שהוולבוטרין מגביר חרדה וגם לא ממש עוזר לעירנות או אנרגיה. נוסה גם ציפרלקס 20 לבדו עדיין הייתה עייפות

    הדעה שלי היא(ותגיד לי אם יש בכך דבר):לפי אופן הפעולה של המירו ששונה מספיגה חוזרת, כנראה שזה היה מאוד יעיל בשבילי לעירנות ולאושר ולהרגשה טובה חזקה, בנוסף לזה ייתכן שזה פשוט הפעילות שלו על הנוראדרנלין שעשתה את הפלאים(אך גם היא במנגנון שונה מספיגה חוזרת) כל זה נותן לי אינדיקציה שאולי SNRI כמו סימבלטה בכלל לא יעשה משהו מיוחד ש SSRI לא עשה, אך עדיין יש סיכוי בגלל ההשפעת נוראדרנלין מה דעתך?

    השילוב הכי יעיל בשבילי שאני חושב עליו הוא מירו 60 + ציפרלקס + טופמקס בשביל לבלום את העלייה במשקל של המירו, אשמח גם לדעתך על שילוב הטופמקס ביחד ועד כמה הוא יכול לעזור לעליית תיאבון מהמירו?

    מה דעתך על השילוב?

    מה לדעתך הכיוון הסביר שיש לחשוב עליו בהתבסס מדבריי?

    כרגע אני עם הציפרלקס 10 ועושה ON OFF עם וולבוטרין לבדיקת ההשפעות

    תודה רבה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדניאל שלום,

    כשאני הולכת לרופא אני משתדלת לשכוח שאני רופאה ומשתדלת להקשיב לו ולראות אם דבריו הגיוניים. נראה לי שאתה יותר מדי מנסה לשחק את הדוקטור שקובע את טיפולו.

    ככלל, רמרון (מירו) זאת תרופה יעילה שגורמת להשמנה ועל פי רוב מרדימה. 60 מ"ג רמרון זה מינון מקסימלי ואינני סבורה שיש מקום לתת 60 מ"ג רמרון + ציפרלקס. אם כבר, אז צריך לתת פחות רמרון.

    טופמקס עוזר במידת מה להורדת בולמוסי אכילה אבל אינני בטוחה שבמקרה של לקיחת מירו זה אכן יסייע. ניתן לנסות. שוב, לא במינונים מטורפים אלא בין 150-200 מ"ג ליום.

    הרעיון של ON OFF הוא הכי גרוע שיכולת להמציא.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום ד"ר רובין
  • זהבית
  • 12/07/2014 20:27
  • שלום ד"ר רובין.
    כאן שוב זהבית, בת 28, מתאריך 2.5 נוטלת פבוקסיל.
    הייתי אצל הפסיכיאטר המטפל בי והוא הנחה אותי
    1. להעלות את מינון הפבוקסיל מ-250 ל-300 מ"ג. זו הייתה ההנחיה המקורית, אך מאז המעבר מ-200 ל-250 מ"ג חלה אצלי ירידה בתיאבון.
    2. להעלות את המירו מרבע לחצי כדור, רבע בבוקר ורבע בערב, שגם לזה הוא התכוון מלכתחילה אך הכדור מרדים.
    3. להעלות את מינון הלוריבן מכדור אחד לשניים ביום "עד שאתאזן" כי אמרתי לו שהוא כבר לא עוזר לי.
    4. להישאר על סטילנוקס לשינה "עד שאתאזן" והוא אמר שעם כדור השינה אפשר לשחק, להחליף בבונדורמין/נוקטורנו או להוריד את הסטילנוקס במינון. (אני מ-22.4 נוטלת סטילנוקס ובונדורמין לסירוגין, בעיקר סטילנוקס כי הוא יותר עזר לי)
    מנסיונך, כמה זמן נהוג להישאר על טיפול זה? בימים האחרונים אני סובלת מהתקפי חרדה מציאותיים וחיים יותר, כמו מחשבות על הכדורים (הלוריבן והסטילנוקס) ושאני מרגישה שאני לא רוצה להישאר על ארבעה כדורים אבל מצד שני מפחדת יותר מלא לישון אז לוקחת את הכדור שינה ומפחדת לחוות חרדה יותר גרועה ותסמיני גמילה אז לוקחת את הלוריבן. בשילוב הכדורים אני סובלת מחוסר ריכוז וחוסר מוטיבציה אז גם קשה לי להתעסק בדברים שיסיחו את דעתי, אפילו בטלוויזיה.
    בינתיים הזמנתי תורים לנוירולוג ולראומטולוג אבל זה לוקח חודשיים דרך קופת חולים.
    אשמח לשמוע את דעתך המקצועית, עם מה את מסכימה ומה את היית ממליצה.
    בחום, זהבית

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מוסיפה
  • זהבית
  • 12/07/2014 21:13
  • מאז תחילת הטיפול התרופתי הדיבור שלי איטי יותר. הפסיכיאטר המטפל בי ונוירולוג שראה אותי פירשו את זה כסימפטום של חרדה. ברגע שהחרדה תיעלם הדיבור האיטי ייפסק. חשוב לציין שבערך שעה אחרי לקיחת מירו הדיבור שלי חוזר לעצמו.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאלה
  • זהבית
  • 14/07/2014 21:38
  • תודה על התשובה.
    האם ייתכן כי השילוב בין ארבעת הכדורים הוא זה שגורם לירידה בתפקוד ולהפחתת היכולת הקוגניטיבית? לכמה זמן זה "בסדר" להישאר על הלוריבן והסטילנוקס? כשאני לוקחת את הלוריבן אני מרגישה שהוא לא עוזר כמו פעם (מסרבת להעלות אותו במינון!)ואת הסטילנוקס אני לוקחת נטו מפחד לא לישון. אני מכבדת את הפסיכיאטר שלי, אך יש לי תחושה שזה לא נכון לי ומצד שני מכורה לכדורים. לא יודעת מה לעשות.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לזהבית שלום,

    אני תומכת בכל המלצה שהפסיכיאטר שלך נתן לך וממליצה שתשמעי לו.

    ההחרפה שאת חשה מעידה שהתרופה מתחילה לעבוד.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • היי זהבית
  • אני
  • 14/07/2014 21:57
  • היי
  • זהבית
  • 14/07/2014 22:09
  • היי, ציפרלקס העלה לי את התיאבון בטירוף, גם מירו שזו התרופה הראשונה שלקחתי אי פעם (הייתי 44 קילו בגיל 23 :-/ ) זאת תרופה שנותנים לעלייה מהירה במשקל ועכשיו אני לוקחת רבע כדור ממנה שוב להעלאת התיאבון והוא לא עולה.
    על איזה מינון של פבוקסיל את כרגע? כמה זמן את לוקחת? היו לך תנודות בתיאבון כשעלית ממינון למינון או שנשאר אחיד?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לזהבית ואני שלום,

    זה רק בא להדגים את מה שאני כל הזמן אומרת שהתגובות הם מאוד אינדיבידואליות.

    זהבית אולי כדאי שתנסי לעבור לסרוקסט אשר יותר יעיל כ"משמין".

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך
  • זהבית
  • 14/07/2014 22:58
  • שלום ד"ר.
    היום אזרתי אומץ והעליתי את הפבוקסיל ל-275 מ"ג. אני רוצה לציין שה-OCD שלי מאוד עקשן. יכול להיות שיש עדיין סיכוי לפבוקסיל במינון 300? הפסיכיאטר המטפל בי אמר שה-trial לתרופות מסוגה הוא שלושה חודשים ואפילו 16 שבועות. האם התהליך של הורדת המעטפת (אני לא בטוחה שאני מדייקת) קרה גם מיום ליום גם כשהייתי זמן רב על מינון 250? אני מרגישה שאני לא מכוסה מבחינה תרופתית. שרק הפבוקסיל והמירו יעזרו לי אם אעלה את שניהם במינונים, אך ה-OCD שלי מאוד חזק ואני מרגישה שלא משנה עם איזו תרופה, פבוקסיל, סרוקסט, עם תיאבון או בלי, אמשיך לתחזק את ה-OCD שלי תמיד...

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לזהבית שוב שלום (אחרון להיום)

    הרופא שלך צודק, אך תפסיקי עם שיטת הסלמי ותעלי ל-300 מ"ג.

    OCD זו הפרעה אשר בה המסילות המקשרות בין המוח הקדון למוח החושב אינן עובדות בגלל חסר של סרטונין. זו הפרעה אורגנית. ניתן לראות ב- CT של המוח חסרים באיזורים ספציפיים. תרופות ה- SSRI מתקנות את החסר בסרטונין במסילות הסרטונרגיות. התרופות הללו משפרות את המצב בכ- 55%. את היתר צריך לשפר באמצעות CBT.

    לקחת מינונים נמוכים בהפרעה זו זה כמו להיות חצי בהריון ואין לכך טעם.

    בתקופה הראשונה בה עוצמות החרדה עולות עם התרופה, יש מקום לקחת הרגעה כמו קלונקס, לוריבן או קסנגיס. בחלק מהמקרים כאשר החרדה מאוד קשה יש אפילו מקום לתת מינונים נמוכים של סרקוול או זיפרקסה.

    המירו ניתן לך בנוסף לא ל-OCD.

    סבלנות זה שם המשחק. את חייבת להחזיק מעמד את התקופה הקשה הזו.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • את מקסימה
  • זהבית
  • 19/07/2014 12:34
  • תודה על העידוד.
    בערבים, עם נטילת המינון החדש, אני מקבלת כאב בטן על אף שאני מקפידה ליטול את התרופה עם אוכל תמיד. האם זה הגיוני שעדיין הגוף לא התרגל לתרופה ועדיין יש כאבי בטן? האם זו תרופה שתמיד יהיה צריך לקחת עם אוכל או שיום אחד יהיה אפשר בלי? האם אפשר לחלק את התרופה לשלוש מנות יומיות?
    מאז ההעלאה ל-275 מ"ג התיאבון שלי אף פחת עוד. אבל אני גאה בעצמי שהצלחתי לעלות במינון. אני מרגישה יותר טוב מבחינת "כיסוי" תרופתי, הריכוז שלי השתפר, אך עדיין מרגישה שהתרופה חלשה לעומת הציפרלקס שנטלתי במשך שנים ומרגישה שרבע של כדור מירו בערב נותן לי יותר חוזק נפשי מ-275 מ"ג פבוקסיל.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הצילו
  • זהבית
  • 22/07/2014 16:44
  • כבר שבעה ימים על 275 מ"ג פבוקסיל, אני לא מחזיקה מעמד. המינון הגבוה גורם לי לעייפות קשה, פלוס פלונטר של תרופות והגוף שלי חלש ולא יכול לשאת בזה. ביומיים האחרונים התקפי בכי לאחר נטילת המנה של הערב. האם אפשר לחזור ל-250 מ"ג?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לזהבית שלום,

    1. אינני מבינה למה את לוקחת חצאי כדורים ומינונים משונים כמו 275 מ"ג. לדעתי, אין טעם בעינוי שאת עושה לעצמך. במקום 275 הייתי עולה ישר ל300, עם אוכל ובמידה ויש לך כאבי בטן מאוד עוזר לקחת פרוביוטיקה (חיידקים בריאים למעיים).

    2. אני מאוד מקווה שאת לוקחת את התרופה פעמיים ביום, דהיינו 100 בבוקר ו-150 בערב, או עכשיו 150 בבוקר ו-150 בערב.

    במידה ותקחי את התרופה בשתי מנות מחולקות, עם אוכל ועם פרוביוטיקה, לא צריכה להיות בעיה מיוחדת.

    למרות הרגשותייך, מירו אינו מעלה ואינו מוריד לגבי ה-OCD. מניסיון של שנים, פבוקסיל יעיל באותם מקרים שעמידים לציפרלקס 20 מ"ג (אסור לעלות במינון מעבר לכך).

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה רבה דוקטור
  • זהבית
  • 23/07/2014 16:54
  • אני יודעת. פשוט קשה לגוף שלי (בלי שום קשר לתרופה, היום לא אכלתי במשך הרבה שעות ואני משלשלת את מיצי הקיבה שלי). עכשיו אני מצליחה לאכול קצת ומתלבטת אם לקחת 150 או 175 מ"ג. אני מחלקת לשתי מנות יומיות בטווח של 6-7 שעות ביניהן. אתמול והיום היו לי יומיים גרועים, תסמינים של הרעדת הרגליים וחוסר יכולת להירגע, (אפילו עם לוריבן ומירו שקצת עוזר לי להירגע), אכילה מועטה, חולשה. בבקשה תעזרי.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול נוגד דיכאון
  • מבקש עזרה
  • 12/07/2014 20:45
  • ד"ר רובין שלום,
    בבקשה 2 שאלות:
    1. אריפליי/אביליפי - מהן תופעות הלוואי הנפוצות הידועות לך?
    אני מרגיש רעב מוגבר ועייפות גדולה יותר. האם זה הגיוני וצפוי? האם זה בד"כ עובר?

    2. אודה לך מאוד מאוד אם תוכלי לתת לי רעיונות לטיפול אנטי דיכאוני שאינו משפיע על הסרוטונין בכלל (גם לא המשלב סרוטונין עם אדרנלין).
    כל מה שניסיתי הוביל לתופעות לוואי בלתי נסבלות וקשות!
    לעומת זאת ניסיתי אדרונקס וניסיתי וולבוטרין ולא סבלתי מתופעות לוואי אך הם לא הועילו. יש לך רעיון אחר?
    אולי היה כדאי לעלות את הוולבוטרין מעל 300 מ"ג?
    אהיה אסיר תודה אם יהיו לך רעיונות...

    תודה רבה רבה!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • משהו חשוב נוסף -
  • מבקש עזרה
  • 14/07/2014 11:56
  • בהמשך לשאלה 1 - יכול להיות שה Ariply גורם לעלייה במשקל?
    בימים האחרונים אני עולה במשקל בלי שעשיתי שינוי באכילה ובלי שאכלתי יותר מתוכנית הדיאטה שלי.
    אדגיש - לא מדובר בתחושת רעב או אכילה מופרזת אלא עלייה במשקל ללא שינוי באכילה.
    זה נורא מבחינתי!!!!
    יתכן?
    תודה תודה!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא חסרות אופציות
  • אלכס
  • 14/07/2014 13:30
  • למבקש עזרה שלום,

    אינני מבינה, כמה אריפליי אתה מקבל? מתי אתה לוקח אותו?

    אשר לתיאבון נראה לי שהוולבוטרין אשם יותר מאשר האבליפיי.

    המנגנון שגורם לדיכאון קשור לסרטונין ואדרנלין ולכן תרופות שמשפיעות הן תרופות שעובדות על שני טרנסמיטרים אלה. אין ספק שהתרופות האלה גורמות לתופעות לוואי בהתחלה ואם רוצים להרגיש טוב חייבים לעבור את התקופה הקשה.

    הטיפול היעיל ביותר הוא ECT (ניזעי חשמל) ואולם הוא עוזר לתקופה מה וללא טיפול תרופתי המצב חוזר לקדמותו. כל טיפול דורש הרדמה. ניתן גם לתת ECT כטיפול אחזקה. ל- ECT תופעות לוואי וביניהם יכול להיות אובדן זיכרון לטווח הקצר.

    טיפול נוסף שניתן היום להציע הוא ה- TMS עמוק, טיפול שאיננו בסל ושעלותו גבוה. את ה- TMS ניתן לתת גם כטיפול אחזקה. יש בתי חולים ומרכזים שמתמחים בטיפול זה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה! המשך -
  • מבקש עזרה
  • 15/07/2014 00:06
  • נראה לי שלא הובנתי כראוי -
    כל תופעות הלוואי הן מהאריפליי 5 מ"ג. בוודאות.
    ברשותך, ד"ר רובין, אנא ובבקשה בבקשה התייחסי לארבע שאלותיי שמאוד מטרידות אותי כולן:
    1. האם יכולה להיות עלייה במשקל בלי שעשיתי שינוי באכילה ובלי שאכלתי יותר מתוכנית הדיאטה שלי?
    לא מדובר בתחושת רעב או אכילה מופרזת אלא עלייה במשקל ללא שינוי באכילה. ייתכן?
    3. האם ידועות לך תופעות לוואי הקשורות ברעב/השמנה/מטבוליזם של האריפליי?
    2. אינני לוקח וולבוטרין אבל כשלקחתי 300 מ"ג הוא לא הועיל. האם הייתי צריך לעלות ל 450?
    4. אם לציפרלקס, לסימבלטה ולויאפקס היו תופעות לוואי קשות ביותר ולא חלפו אחרי הרבה זמן (חודשים סבלתי מקשיים מיניים קיצוניים, ברוקסיזם קשה, עייפות קשה). האם יש טעם לנסות תרופה אחרת SSRI או איקסל?
    תודה רבה רבה!!!!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למבקש עזרה שלום,

    1. רק במקרים של השימוטו בהם בלוטת התריס עוברת מיתר פעילות לתת פעילות יכולה להיות עליית משקל מסוג זה, או במקרים שיש מיימת או בצקת ברגליים.
    הייתי מציעה כי מחד, תבדוק את תפקוד בלוטת התריס ומאידך, שתעשה רישום של כל פירור שנכנס לך לפה. הרבה פעמים חושבים שלא אוכלים יותר מהדיאטה ולמעשה על הדרך מכניסים שטויות לפה. לא יכולה להיות עלייה במשקל מהאויר.

    2. יש דיווחים על עלייה בתיאבון עם אריפליי אך מהניסיון שלי לא ראיתי זאת, וודאי לא במינונים הנמוכים.

    3. בארץ לא נהוג לתת מעל ל-300 מ"ג, בארה"ב נותנים אפילו עד 600 מ"ג. כתרופה יחידה לא ראיתי גדולות ונצורות ממנה.

    4. תופעות הלוואי שאתה כותב עליהן ניתנות לשיפור: התפקוד המיני באמצעות סיאליס קבוע, הוספת טרזידון.
    הברוקסיזם באמצעות סד לילה לשיניים ותרגילי הרפייה ביום. אני מבינה שזה לא אידיאלי אך השאלה היא עד כמה חמור הדיכאון לעומת דברים אלה.

    5. מהם ערכי תפקודי בלוטת התריס שלך (ה-TSH, FT4 , FT3)? מתי זה נבדק?

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה על העזרה הנדיבה! שאלה על סיאליס...
  • מבקש עזרה
  • 16/07/2014 03:13
  • אינני מבין איך סיאליס, המעכב בעצמו מעט את הגמירה, מועיל במצב שבו אדם לא מסוגל לגמור בכלל בכלל בעקבות טיפול ב SSRI? איך זה קשור לזקפה?
    SSRI עבורי = חוסר יכולת להגיע לאורגזמה. לא שאלה של זמן, אלא אי הגעה מוחלטת. אחרי חודשים של טיפול זה לא עבר.כנ"ל עם ציפרלקס, ויאפקס, סימבלטה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למבקש עזרה שלום,

    רצ"ב המידע שיש לי:

    סיאליס פועל במנגנון דומה מאוד לויאגרה, שגם היא תרופה לשיפור התפקוד המיני, וגורם לשיפור הזיקפה והתפקוד המיני על ידי הגברת זרימת הדם לפין. החומר הפעיל של הסיאליס מרחיב את כלי הדם במנגנון שמגביר הפרשת NO, וגורם בכך לגדישת מערכת המין בדם ולשיפור הזיקפה ע"י חסימת אנזים ה FDE-5, שבעצם משפיע על ההפרעה בזיקפה.

    בדומה לויאגרה, גם במהלך השימוש בסיאליס התרופה לא משפרת את החשק המיני אלא רק מגבירה את הזיקפה, ולכן יש צורך לעבור עירור מיני מתאים על ידי מגע, ליטוף או כל גירוי אחר. במידה וקיים מחסום רגשי הגורם לפגיעה בזיקפה, התרופה כאמור לא תעזור.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סיאליס וויאגה מקשים עוד יותר!!
  • מבקש עזרה
  • 23/07/2014 01:47
  • הם אמנם מאפשרים זיקפה אבל הבעיה שאני התלוננתי עליה היא חוסר יכולת לגמור. תרופות אלו מעכבות עוד יותר את הגמירה.
    אני, למשל, סובל מתופעת לוואי של אי גמירה כל זמן שאני מטופל בתרופות העובדות על סרוטונין. זה לא חולף אחרי חודשים בכל המינונים.
    כמובן שאי אפשר לחיות כך!
    שאלה: האם יש לך רעיון לתרופה כן המשפיעה על הסרוטונין ואולי אולי לא תגרום לתופעה הזו (ולברוקסיזם הכה קשה)?
    להזכירך אותן תופעות עם ציפרלקס, לוסטראל, סימבלטה וויאפקס. עם וולבוטרין ואדרונקס - שום תופעה, אך לא הועילו.
    יש לך רעיון תרופתי (חשוב לי שזו תהיה תרופה ולא טיפול)
    תודה תודה תודה תודה!!!!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בונסרין
  • ר.צ.
  • 23/07/2014 02:22
  • למבקש עזרה שלום,

    תנסה להוסיף טרזידול 50-100 מ"ג. לפעמים זה פותר את הבעיה.

    במידה וזה לא פתרון, הייתי מנסה טיפול עם אנפרניל עד 200 מ"ג. ייתכן שבשילוב עם דרלין בגלל עליית הדופק.

    במידה וגם זה לא יעזור, יש מקום לעבור לתרופות מקבוצת ה-MAO Inhibitors, כמו הפרנאט. הסיבה שאני כותבת זאת כאופציה אחרונה היא שיש בעייתיות בלקיחת תרופות אלה מאחר ויש צורך בדיאטה מאוד קפדנית.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני עצובה מאוד
  • דנה
  • 18/07/2014 19:23
  • אני בוכה מכל דבר
    כל דבר קטן גורם לי לבכות
    אני לא יכולה להפסיק את הבכי.
    ביום שלם אני בוכה לפחות 10 פעמים (בכי כלי קול) רק עם דמעות.
    כל דבר גורם לי לדמעות. איך אפשר לטפל בבכי?
    איך אפשר להפסיק את הדמעות?
    כל החיים נראים לי עצובים
    אני לא נהנית מכלום
    אני לא יכולה לחייך ולצחוק
    כל הזמן אני עצובה ועצבנית
    אין לי תעסוקה
    אני כל היום בבית ומשעמם לי
    כל דבר שקורה נראה לי מאוד עצוב. כל הדברים עצובים. אני מרגישה בדידות רבה אני מרגישה שאני לבד בעולם וכולם עוזבים אות
    ונהנים ורק אני בבית לבד עצובה.
    איך אפשר לטפל ברגישות יתר? האם יש כדורים שיכולים לטפל ברגישות יתר ובעצבות?
    האם המצב שלי הוא בלתי הפיך?
    האם אני בחיים לא ארגיש שמחה? כי אני מרגישה כל כך עצובה וכל כך רע לי. אני לא נהנית מכלום - שום דבר לא גורם לי לשמחה!!!
    הייתי אתמול בסטנד אפ וכולם צחקו - ואני לא יכלתי לצחוק. אם זה היה פעם אז הייתי צוחקת בלי הפסקה פעם צחקתי הרבה פעם כל דבר הצחיק אותי וכל היום צחקתי. עכשיו מדוע אני לא יכולה לצחוק?
    מדוע פעם יכלתי לצחוק ועכשיו לא? האם יש תרופה שיכולה לגרום לי לצחוק מסטנד אפ? כולם אמרו שהסטנד אפ היה הכי מצחיק בעולם והצחוק לא יצא לי!!! ואחרי הסטנד אפ בכיתי והיה לי רע!!!
    מדוע לא יכלתי להנות מהסטנד אפ כמו כולם?
    מדוע לא יכלתי לצחוק מהסטנד אפ כמו כולם?
    אני לא יכולה לתפקד לא לעבוד לא לעשות כלום
    אפילו עיתון קשה לי לקרוא!!! אני הגעתי למצב שקשה לי לקרוא עיתון! קשה לי לתפקד!

    אני עכשיו לוקחת 4 כדורי קלונקס ויושנת מחר כל היום בגלל שאין לי מה לעשות מחר

    מדוע אני כל כך עצובה עד כדי כך שקשה לי לתפקד?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדנה שלום,

    עצוב היה לי לקרוא על מצבך ואולם את חייבת לדעת שכדורים נוגדי דיכאון כמו ציפרמיל, ציפרלקס, לוסטרל, סימבלטה ועוד, מורידים את רגישות היתר ומשנים את המשקפיים השחורות שאת מרכיבה למשקפיים בהירות שבהן יש צבעים חיים.

    חשוב שתעשי בדיקה של תפקוד בלוטת התריס כי חוסר איזון בתפקוד הבלוטה יכול לגרום למצב דכאוני כמו שתיארת ובכל מקרה הוא יכול למנוע תגובה לתרופות.

    בנוסף, ואולי חשוב לא פחות, שתפני לפסיכיאטר שיתחיל אצלך טיפול תרופתי. התגובה לטיפול איננה מיידית אבל היא חד משמעית יכולה להחזירך למצב תקין.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סימבלטה
  • איתי
  • 18/07/2014 17:34
  • לאיתי שלום,

    התקופה היא תקופה מעוררת חרדה. יחד עם זאת, יש מקום לשקול העלאה של המינון ל-90 מ"ג למשך מספר חודשים לפחות.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ציפרלקס OCD
  • עדי
  • 18/07/2014 10:45
  • היי, אני בת 20. כבר כתבתי לך בעבר-
    לפני שלושה וחצי חודשים החלו לי חרדות, התחלתי ציפרלקס 10 מ"ג.
    אחרי ארבעה שבועות, בהמלצתך, עליתי ל15 ואז ל20.
    זה הפך מחרדות למחשבות טורדניות,הטלת ספקות בדברים ברורים לי כמו בOCD, רק ללא טקסים ב"ה.
    עוד שלושה ימים אני מסיימת ב"ה ארבעה שבועות עם 20 מ"ג. חל שיפור אך עדיין המחשבות מתעסקות בדברים שברורים לי בעצמי כמו אמונה,יצירת האדם ואהבת הארץ.
    רציתי לשאול אם יש מקום להעלות מינון אם המחשבות לא נקיות לגמרי? בסה"כ אני 8 שבועות מטופלת.
    תודה על העזרה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לעדי שלום,

    אין מקום להעלות את המינון כי את במינון המקסימלי שמותר לקבל בתרופה זאת. במידה ולא תגיעי לשיפור משמעותי במחשבות הטורדניות לאחר חודשיים נוספים על מינון זה, יהיה מקום לשקול החלפת התרופה לפבוקסיל או לפרוזאק (פלוטין, פריזמה).

    בברכה

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השמנה
  • מיואשת
  • 17/07/2014 16:44
  • ד"ר שלום,
    אני לוקחת אפקסור 75 מל. וסרוקוול 25 מל. עקב דכאון חרדה ושינה לא טובה.זה עוזר,לא במאה אחוז.השינה בסדר,אך איני יכולה להתעורר. את הסרוקוול התחלתי. לאחר שלפניו קיבלתי זיפרקסה בנוסף לאפקסור.עקב לקיחת הזיפרקסה,השמנתי 35 ק"ג. הפסיכיאטר לא הנחה אותי להפסיק לקחתו,וכך השמנתי בצורה קיצונית. מיוזמתי ביקשתי להפסיקו. אך איני מצליחה להוריד במשקל כלל, אפילו עולה עוד. האם גם הסרוקוול 25, יכול להשמין? אני בת 49, ולפני כן הייתי רזה. כעת אני בעודף משקל שגורם לי לדיכאון וליאוש. מה ניתן לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיואשת שלום,

    לא הזיפרקסה ולא הסרקוול גורמים להשמנה, אלא האכילה הבלתי מבוקרת שהם יכולים לגרום לה. הסרקוול גם כן גורם לכך, אך פחות מאשר הזיפרקסה. קודם כל עלייך להיכנס לדיאטה עתירת חלבונים ולרשום כל פירור שנכנס לך לפה.

    בנוסף יש צורך לבדוק את תפקוד בלוטת התריס מאחר ובמידה והתפתח היפותירואידיזם זה יכול להסביר את חוסר הירידה במשקל, אך קרוב לוודאי שאת אוכלת הרבה יותר מאשר את סבורה.

    במידה ואפילו 25 מ"ג של סרקוול גורמים לך לתאבון לא מבוקר, כדאי להפסיקם ולבדוק אלטרנטיבות אחרות.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בטח שהם גורמים להשמנה
  • אני
  • 23/07/2014 16:00
  • אבחון פסיכיאטרי מלא.
  • מאור
  • 17/07/2014 21:20
  • שלום דוקטור.
    רציתי לשאול - האם את מספקת אבחון פסיכיאטרי באינטרנט? [בתשלום, כמובן].

    אני צריך אבחון פסיכיאטרי מלא גם בשבילי, כדי לדעת מה לא בסדר איתי, וגם בשביל ביטוח לאומי, כי אני מתכוון להוציא קצבת נכות נפשית.

    כתבתי ביוגראפיה מלאה בת 15 עמודים שמכילה בתוכה את כל מה שעברתי בחיים, מגיל 0 ועד היום. אני מאוד מודע לעצמי והכל שם מפורט לחלוטין. מעבר לזה, בחודשים האחרונים קראתי בלי הפסקה על פסיכיאטריה ולמדתי את המושגים, למדתי את הגורמים ואת ההשפעות, ולכן לא החסרתי שום פרט שיכול לשמש לצורך אבחנה בביוגראפיה הזו. העניין הוא שאני מאוד עמוס בעבודה ולכן להגיע לפגישות מאוד בעייתי עבורי.

    האם אפשרי לספק אבחנה פסיכיאטרית מלאה אונליין, ואם יחסרו פרטים - אבוא לפגישה? תודה רבה!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למאור שלום,

    אינני מוכנה לעשות זאת. האינטראקציה עם האדם שמולי מאוד חשובה לי כדי להגיע לאבחנה יותר מדויקת.

    דרך אגב, אני חושבת שזה רעיון גרוע להפוך למאבחן של עצמך. הכוונה שלי לכך שהתחלת ללמוד פתאום פסיכיאטריה.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לוסטרל וקסנקס
  • דינשוש
  • 17/07/2014 20:17
  • דר שלום. אני עם לוסטרל 200 כבר שלושה וחצי שבועות.עדיין יש לי קושי עם הנשימה.האם זה סביר? אני מנסה בלי לקחת קסנקס. האם עדיף לקחת קסנקס ואם כן עד איזה שלב של לקיחת הכדורים?
    תודה מראש

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדינשוש שלום,

    כבר עניתי לך על השאלה הזאת. זה יכול להימשך עד לתום 6-8 שבועות של לקיחת הכדור. כדאי להמשיך עם הקסנקס עד לשלב שבו תרגישי טוב יותר.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תופעות גמילה
  • שון
  • 17/07/2014 20:08
  • אחרי תקופה של מספר שנים בהם צרכתי אסטו במינון של 40 מ״ג ליום החלטתי להפסיק את השימוש. התיעצתי עם הפסיכיאטר והוא לא הביע התנגדות לרעיון. העיניין הוא שכבר חלף חודש מאז הפסקתי את צריכת הכדורים ואני עדיין מרגיש תופעות לוואי של תהליך הגמילה. אני עצבני, נוטה להתפרצויות ומתקשה מאוד לנהל חיכוחים בן אישיים בגמישות ובסובלנות. חשוב לציין שאת הפסקת נטילת הכדור עשיתי בבת אחת ללא שלבי ביניים. תופעות העצבנות והרגישות המוגברת אומנם הולכות ופוחתות אבל נשאלת השאלה אם בתווך של חודש לא היו אמורות כבר להיסתיים תופעות הלוואי של הגמילה. שאלה נוספת בעניין היא אם יהיה סביר להמשיך לצרוך את הכדור במינונים קטנים והולכים על מנת למתן את תופעות הלוואי שצויינו (ובכלל). בנתיים נשארו בעולם עוד מס אנשים שלא רבתי איתם וחשבתי אולי יועיל לנסות לשמר את המצב ((:

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • no comment?!
  • 21/07/2014 06:52
  • לשון שלום,

    הפסקה פתאומית של תרופות יכולה לגרום למצב כמו שלך אך אין אלה תופעות גמילה. בדרך כלל זה אומר שהתרופה מיסכה את המצב הזה שבו אתה נמצא כרגע והורדת התרופות חשפה זאת.

    יש מקום לחדש טיפול תרופתי, לווא דווקא עם אסטו, ולאחר חצי שנה של מצב תקין לנסות להוריד בחצאי כדורים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תופעות גמילה
  • שון
  • 17/07/2014 20:08
  • אחרי תקופה של מספר שנים בהם צרכתי אסטו במינון של 40 מ״ג ליום החלטתי להפסיק את השימוש. התיעצתי עם הפסיכיאטר והוא לא הביע התנגדות לרעיון. העיניין הוא שכבר חלף חודש מאז הפסקתי את צריכת הכדורים ואני עדיין מרגיש תופעות לוואי של תהליך הגמילה. אני עצבני, נוטה להתפרצויות ומתקשה מאוד לנהל חיכוחים בן אישיים בגמישות ובסובלנות. חשוב לציין שאת הפסקת נטילת הכדור עשיתי בבת אחת ללא שלבי ביניים. תופעות העצבנות והרגישות המוגברת אומנם הולכות ופוחתות אבל נשאלת השאלה אם בתווך של חודש לא היו אמורות כבר להיסתיים תופעות הלוואי של הגמילה. שאלה נוספת בעניין היא אם יהיה סביר להמשיך לצרוך את הכדור במינונים קטנים והולכים על מנת למתן את תופעות הלוואי שצויינו (ובכלל). בנתיים נשארו בעולם עוד מס אנשים שלא רבתי איתם וחשבתי אולי יועיל לנסות לשמר את המצב ((:

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לשון שלום,

    הפסקה פתאומית של תרופות יכולה לגרום למצב כמו שלך אך אין אלה תופעות גמילה. בדרך כלל זה אומר שהתרופה מיסכה את המצב הזה שבו אתה נמצא כרגע והורדת התרופות חשפה זאת.

    יש מקום לחדש טיפול תרופתי, לווא דווקא עם אסטו, ולאחר חצי שנה של מצב תקין לנסות להוריד בחצאי כדורים.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הגברת ציפרלקס
  • אחת
  • 17/07/2014 17:34
  • שלום ד"ר. אני לוקחת כדור ציפרלקס 10 מג כבר כמה שנים עקב דיכאון,חרדות וחרדה חברתית גדולה.
    לאחרונה אני לא מרגישה השפעה בכלל של הכדור והיום העליתי לעוד רבע כדור כי הדיכאון והחרדות חזרו במכה.
    רציתי לשאול אם כדאי לי להגביר את המינון לכדור וחצי או להישאר עם כדור ורבע?
    תודה רבה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאחת שלום,

    בהחלט כדאי להעלות את המינון לכדור וחצי ואם זה לא יעזור תוך שבוע שבועיים להעלות ל-2 כדורים. במידה והעלאה נוספת לא תועיל יש מקום לנסות להוסיף שילוב של תרופה אחרת שהיעיל ביותר מכולם זה אביליפיי 2.5-5 מ"ג ליום.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השמנה
  • מיואשת
  • 17/07/2014 16:44
  • ד"ר שלום,
    אני לוקחת אפקסור 75 מל. וסרוקוול 25 מל. עקב דכאון חרדה ושינה לא טובה.זה עוזר,לא במאה אחוז.השינה בסדר,אך איני יכולה להתעורר. את הסרוקוול התחלתי. לאחר שלפניו קיבלתי זיפרקסה בנוסף לאפקסור.עקב לקיחת הזיפרקסה,השמנתי 35 ק"ג. הפסיכיאטר לא הנחה אותי להפסיק לקחתו,וכך השמנתי בצורה קיצונית. מיוזמתי ביקשתי להפסיקו. אך איני מצליחה להוריד במשקל כלל, אפילו עולה עוד. האם גם הסרוקוול 25, יכול להשמין? אני בת 49, ולפני כן הייתי רזה. כעת אני בעודף משקל שגורם לי לדיכאון וליאוש. מה ניתן לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למיואשת שלום,

    לא הזיפרקסה ולא הסרקוול גורמים להשמנה, אלא האכילה הבלתי מבוקרת שהם יכולים לגרום לה. הסרקוול גם כן גורם לכך, אך פחות מאשר הזיפרקסה. קודם כל עלייך להיכנס לדיאטה עתירת חלבונים ולרשום כל פירור שנכנס לך לפה.

    בנוסף יש צורך לבדוק את תפקוד בלוטת התריס מאחר ובמידה והתפתח היפותירואידיזם זה יכול להסביר את חוסר הירידה במשקל, אך קרוב לוודאי שאת אוכלת הרבה יותר מאשר את סבורה.

    במידה ואפילו 25 מ"ג של סרקוול גורמים לך לתאבון לא מבוקר, כדאי להפסיקם ולבדוק אלטרנטיבות אחרות.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דילריום
  • דליה כהן
  • 17/07/2014 15:36
  • הרופאים אומרים שיש לאמא שלי דלריום. לא הבנתי למה הי קיבלת זאת, אבל מה שחשוב לי לדעת הוא האם אפשר לשקם את המוח למצב הקודם? ומה עלי לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדליה שלום,

    דילריום זה מצב בלבולי פסיכוטי המופיע בתגובה לתרופות, להפרעות מטבוליות, ולעתים לגרורות של גידול.

    לא ניתן לענות לך על שאלתך ללא מידע על בדיקות הדם של אמא שלך, גילה, התרופות שהיא מקבלת, וייתכן שנדרשות עוד בדיקות.

    במידה ומדובר בהפרעה מטבולית או בתגובה לתרופות, המצב הוא בהחלט הפיך. כדאי שגריאטר מומחה או נוירולוג המתמחה בהפרעות בגיל המבוגר יראה את אמא ויחווה את דעתו.

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • SSRI
  • Daniel
  • 17/07/2014 13:04
  • אחרי שהפסקתי בבת אחת את הציפרלקס 10 (לאחר כמה חודשי טיפול) הרגשתי 2 תופעות שמתחלקות ל2 חלקים:

    1. לאחר יום או יומיים של הפסקה התחלתי להרגיש ממש כמו בן אדם במאניה, נהייתי ממש דברן גדול היפר עם הרבה אנרגיה ממש הרגשתי בהיי, זה הרגיש ממש כמו הפעמים הראשונות שעישנתי מריחואנה.

    2. זה לא נמשך הרבה זמן, אולי יום יומים ואז הכל התחלף בעצבנות, מתעצבן מכל דבר קטן וכועס על כל דבר ועל אנשים סוג של מצב רוח מעוצבן הרגשתי כל כך לא ידידותי.

    שתי התופעות שציינתי ממש לא מאפיינות אותי בד"כ, גם לפני הטיפול בתרופה וגם במשך הטיפול. אחרי 7 ימים חזרתי לציפרלקס והכל חזר לקדמותו נעלמה העצבנות והמצב חזר לקדמותו, לא טוב כמו בהפסקה שהרגשתי במאניה אבל טוב.

    מה דעתך על התופעות האלו? קראתי באינטרנט ואנשים תיארו ב-ד-י-ו-ק את אותם תופעות כשהם הפסיקו עם הSSRI .

    אשמח להסבר על 2 התופעות שציינתי איך הם התרחשו מה גרם להם ומה ההסבר הביוכימי שעומד מאחוריהם(הסבר מקצועי)

    תודה רבה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך לשאלה
  • Daniel
  • 17/07/2014 13:26
  • מצאתי מחקר בנושא של מאניה בעת הפסקת נוגדי דיכאון ראי כאן:

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12776393

    יש הרבה מידע ברשת אם כותבים את צמד המילים "ssri withdraw manic" או "ssri withdraw anger"

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לדניאל שלום,

    אינני יודעת את ההסבר הכימי למצב האאופורי/היפומאני שנכנסת אליו עם ההפסקה הפתאומית של הציפרלקס ואת המעבר אחר כך למצב כעסני.

    התופעה מוכרת לי וההסבר שהכי נראה לי זה אפקט של הורדה של מחסום באופן לא זהיר כמו בסיר לחץ.

    מהרפרנס שנתת אני מבינה שגם אחרים לא כל כך מבינים את הסיבה לאפקט הזה, אך זה מלמד אותך שאסור להוריד כדורים המשפיעים על מערכת העצבים בבת אחת.

    אינני זוכרת שאתה ביפולרי, למיטב זכרוני אתה סובל מדיכאון עמיד. האם אני טועה?

    בברכה,

    דר' קרני רובין

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לרופאים בתחום פסיכיאטריה

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)