בקשת חוות דעת מיקצועית
פורום פסיכיאטריה
ד"ר אילן וולקוב
ד״ר וולקוב מטפל במבוגרים, בוגר לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, והתמחות בפסיכיאטריה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). מוסמך לטיפול בהתמכרויות ותחלואה כפולה מטעם משרד הבריאות ואוניברסיטת תל אביב. כחלק משירותי המרכז, ד״ר וולקוב עורך חוות דעת פסיכיאטריות לביטוח לאומי, צה“ל ומשרד הביטחון. הוא מטפל במבוגרים עם מגוון רחב של קשיים, ובעל ניסיון בטיפול בקהילה הגאה ובטראנסג‘נדרים. במקביל לעבודתו במרכז הוא מעביר סדנאות והרצאות למגזר העסקי, הרפואי והפרטי. בנוסף, מנהל בפורום דיכאון וחרדה ברשת חברתית "כמוני" של מכון גרטנר, ומרצה בהתנדבות לבני נוער ואנשי חינוך על סמים והתמכרויות התנהגותיות. ד"ר וולקוב היה חבר בהרכב שיפוטי בבית משפט השלום, ממונה שרת המשפטים לחבר וועדות ערעור על פי חוק הנכים, על פי חוק נכי המלחמה בנאצים, על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ועל פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. כמו כן, הוא חבר באיגוד הפסיכיאטריה, חבר בחברה הישראלית לרפואת התמכרויות וחבר ועדת ביקורת בוועד לפסיכיאטריה בקהילה. לד״ר וולקוב הופעות רבות בתקשורת ובכנסים מקצועיים. מטפל בשפה העברית, רוסית ואנגלית.- בקשת חוות דעת מיקצועיתטל 25/01/2015 | 03:17שלום, רציתי לדעת חוות דעת מקצועית ממך. מגיל קטן מאוד יש לי מיזנתרופיה קיצונית ביותר שגרמה לי לסבל רב הבעיה החלה כאשר התחלתי לפתח אמפתיה עמוקה עם דמויות מצויירות (לא חייבות להיות בסרט אלא גם בקומיקס) דבר אשר מתבטא בהזדהות מלאה עם הדמות הראשית ככל שהזמן עבר התמכרתי לכך יותר והאמפתיה שלי התפחתה למצב כזה שמצבים אשר למשל לא פגעו בדמות הראשית, פגעו בי והביאו אותי למצבים של כעס, עצב, חרדה ועוד. לפני שראיתי והתמכרתי לדמויות פחות נפגעתי או בכיתי ולכן לא נפגעתי והיה לי ביטחון עצמי גבוה אבל כאשר התחלתי המיזנתרופיה גדלה והוקצנה הפאסיביות שלי למקרים נוראים שקרו במציאות גדלה והכאב שנוצר עקב מקרים נוראים שקרו בקומיקסים. אבל אם זאת פיתחתי חיבה גדולה אליהם. הדבר הביא אותי לדיכאון - הרי מי לא יכנס לדיכאון עם היחידים שיקרים לו לא קיימים. והדבר גרם לי גם לחרדה חברתית חמורה מאוד. רציתי לדעת אם קיים מקרה דומה לשלי ומה חוות דעתך המיקצועית (לדוגמא מה את חושבת שהבעיה) לפני שאנסה לפנות לגורם אחר תודה מראש בין אם יהיו לך תשובות או לא טלהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 29/03/2015 | 20:14לטל שלום, אני עדיין בדעה שמדובר בnarrative empathy ולא במיזנתרופיה ושקרוב לוודאי כן מדובר באספרגר. השם למעשה איננו משנה אלא השאלה היא כיצד לעזור לך. יתכן וניתן לעזור לך באמצעות טיפולים קוגניטיבים ויתכן שבאמצעות תרופות כמו מינון נמוך של רספרידל ניראה לי כי הדרך היחידה לדעת האם זה יעזור לך או לא היא ניסוי ותהייה מאחר ואין תשובה חד משמעית לדברים. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- פירוט והסבר למה שהתכוונתיטל 23/03/2015 | 00:57דר' קרני שלום קודם כל תודה על התשובה רציתי לתת לך קצת פירוט על מה שעבר עלי נפשית מגיל צעיר ואולי תקבלי תמונה ברורה יותר זה קצת ארוך אבל מבטיח של אחפור יותר מזה. אני לא רופא ובגלל סיבות שיפורטו בהמשך לא פניתי לפסיכולוג או פסיכיאטר אבל כן רציתי לאבחן את הבעיה ולכן חקרתי ומצאתי שמיזנתרופיה זה בדיוק מתאר מילה במילה את מה שאני מרגיש אבל אצלי זה מוקצן - אני שונא בפרט את הטבע האנושי וזה כולל כולם ולכן חיים נורמאליים עם אנשים לא יגרמו חי אושר אלא רק כאב. להלן הפירוט: אני שונא בני אדם ואת הטבע שלהם וזה כבר נמשך יותר מעשר שנים (כיום בן 19). מגיל צעיר מאוד החלה להתפתח אצלי השקפת עולם מאוד קיצונית ושונה על איך העולם אמור להיות וככל שהתבגרתי העיניים שלי "נפתחו" וראיתי כמה העולם המציאותי שונה מהעולם האידיאלי ועם זה השנאה שלי לטבע האנושי גדלה. את השנים הצלחתי לשרוד מבלי לעורר תשומת לב על ידי שליטה עצמית ודמות שיצרתי והצגתי לאנשים שלא יראו את האני האמיתי. אך ככל שהשנים עברו והעיניים נפתחו והשקפת העולם נהייתה קיצונית ( השנאה שלי לטבע האדם עברה גם לכל יצור אחר שקיים והטבע שלו[בעלי חיים,צמחים וכדומה] ). התחלתי להיכנס לדיכאון עמוק שהשפיע עלי פיזית וחשבתי שעוד אשתגע אך מצאתי דרך לברוח מהמציאות על ידי קריאת קומיקס. לפני קריאת הקומיקס לא ידעתי איך זה מרגיש לאהוב להיות נאהב בין אם זה משפחה חברים זוג וכדומה לא ידעתי מהו אושר ואיך זה מרגיש למרות שהסביבה כן היה ניתן לראות שהם אוהבים ושהם מאושרים ולמרות היחס הטוב והאוהב אלי לא הרגשתי כלום. דרך הקומיקס באמצעות הבעות הפנים והמילים התחלתי להרגיש זאת -סוג של אמפתיה. זה נשמע די מביך אבל שהיה לדמויות בקומיקס שמח שמחתי, שהיה להם עצוב בכיתי שהם הרגישו נאהבים ואוהבים הרגשתי גם את זה ודרך זה הצלחתי לשמור על השפיות שלי לעוד יותר זמן.אבל "התרופה" הפכה להיות סם ממכר וככל שהזמן עבר ביליתי יותר זמן בקריאה של הקומיקסים והראש שלי בילה זמן במחשבות עליהם והקשר למציאות החל להתנתק עוד יותר. בנוסף האמפתיה שלי לדמויות בקומיקס התפתחה בכך שפיתחתי דעות משלי לדוגמא אחת הדמויות בגדה בדמות אחרת והדמות האחרת סלחה - אני פיתחת זעם עצבים ועצב ושנאה כלפי הדמות שבגדה. למרות שפיתחתי דעות משלי אף פעם לא שמצי את עצמי במקום אחת הדמויות. בנוסף עם הזמן ראיתי את הטבע האנושי גם בקומיקס ופיתחתי שנאה עזה כלפי דמויות ויש הרבה קומיקסים שרק מלחשוב עליהם גורמים לי לכאב אבל עדיין לא יכולתי להפסיק לקרוא אותם. הכאב גדל הלב כאב פעם רבות התפתלתי מכאבים במיטה בכיתי בלילות ומכיצה ז חתכתי את עצמי וגרמתי לעצמי כאב פיזי ורציתי למות - כדי לקבל שלווה. המיזנתרופיה שלי הגיעה למצב קיצוני שבשבילי מוות זה לא הפתרון הסופי כי בני אדם הם בעיני לא רק גוף אלא נשמה ולכן גם שם יהיו בני אדם : באמצעות הקומיקסים אספתי את הדברים שאהבתי וגרמו לי להרגיש טוב ו"יצרתי"מין עולם אידאלי בפנים. עולם שאני לא אוכל להיות לעולם עולם שלא קיים עולם שלי לא מגיע להיות בו כי אני "מזוהם" אני אנושי. הדיכאון התחזק וההתמכרות שקומיקס גדלה ובהדרגה נהייתי יותר חסר ביטחון ונהייתה לי חרדה חברתית. התחלתי יותר ויותר להסתגר בבית ולא התחברתי לאנשים ובעיני להיות בחוץ ולתקשר עם אנשים נהיה כבר חרד ממצבים בהם יש אנשים בין אם זה אנשים שאני מכיר ובין אם לא. בעיני להיות מנוכר לבד מאנשים וללכת על פי השקפת העולם שלי זה הדבר שאני מרגיש הכי נוח וכל דבר אחר בין אם זה לדבר עם מישהו ( אפילו אם אני מכיר אותו) ובין אם זה לצאת זה עינוי . יש לציין שהרמה הלימודית שלי הייתה דיי טובה. בעקבות קריאת הקומיקסים הפסקתי בהדרגה לראות יופי בעולם האמיתי ורק בסדרות אנימה או קומיקסים ראיתי שם את היופי. נתתי לעצמי גבול מסויים שהשפיות תשמר יציבה וזה עד סיום התיכון ועכשיו זה מתחיל להתערער אז סיפרתי להורים שגם הם עדיין לא מבינים והם הופתעו ולא ראו זאת. הם רצו שאני אדבר עם פסיכיאטר אבל אני בעצמי לא יכול לדבר אנשים ולהיפתח ועם השנאה שלי לטבע האנושי והחרדה החברתית שלי לדבר עם פסיכיאטר זה בלתי אפשרי כי אני לא אדבר כי אפילו להורים-{אנשים שאני מכיר הרבה זמן } לא פתחתי את הכל והסברתי להם מה יש לי על ידי כך שהראתי להם שמות של הבעיות שיש לי (מיזנתרופיה חרדה חברתית ודיכאון) ושככה אני מרגיש. דבר נוסף כדי להשאר יציב הוא נורמאל מסויים כלומר השיגרה ששמרתי והתרגלתי ואם היא תשבר השפיות שלי תתערער. בנוסף אין לי בחיים שום תשוקה למשהו: עד עכשיו פעלתי כמו מחשב וכיוונתי לעבודה עם כסף ולכן למדתי דבר שיצר לחצים רבים בתקופת החטיבה אבל בתיכון יותר השתחררתי ועדין הצלחתי טוב ( לא כמו פעם אבל טוב מאוד) וככל שהמועד ששמרתי את השפיות שלי יציבה התקרב חשבתי לעצמי אני לא אוהב לעשות כלום שום דבר לא מרתק אותי אין לי מה לעשות בכסף שיגרום לי אושר החיים נמשכים והרגעים שיבואו אני אצטרך ליצור קשרים להתחתן אבל עם השנאה שלי לטבע האדם והשקפת העולם הקיצונית שלי (לדוגמא איזו סוג אהבה צריך להיוץ בעולם) ראיתי שזה בלתי אפשרי. אני עוד מעט מתגייס ואני עדיין ממשיך כמו מחשב כי אם אני לא אמשיך אני אתרסק ולכן כיוונתי לתפקיד שיעזור לי להתקדם אבל אני לא בטוח שהשפיות שלי תחזיק מעמד למרות שיש שליטה עצמית טובה אני לא יודע מה עוד יקרה. אני רוצה להיות נורמאלי. אבא שלי קנה כדורים ללא מרשם מטבע שאולי יעזרו אבל עדיין אחרי שימוש אני עדיין בדיכאון. השקפת העולם שלי איתה אני מסכים גורמת לי להתרסק מיום ליום והיא מי שאני כבר ובגלל שאני לא מסוגל לא יכול ולא רוצה לדבר עם פסיכיאטר אין פתרון סופי. נושא חשוב שלא מעציב אותי :מוות לא מעציב אותי לדוגמא אם מישהו שאני מכיר הרבה זמן ימות אני לא ארגיש שום עצב אבל אם אותה דמות מרכזית בנורמל שיצרתי לעצמי כדי להיות יציב ) לדוגמא מישהו מהמשפחה יכאב לי מעירעור הנורמל ואני ירגיש גם קנאה עזה. שוב אדגיש שמה שאיבחנתי על עצמי זה לא התסמינים אלא השמות של ההפרעות אשר מתאימות ב100 אחוזים למצבי - מה שאיבחנתי על עצמי- מיזנתרופיה - הסברתי בהתחלה דיכאון קליני - כל תסמיני הדיכאון הקליני גם אלה שלא חייבים להופיע מופיעים לי חרדה חברתית ( לא ציינתי פה את התסמינים לזה אבל בקצרה פחד לדבר עם אנשים בטלפון - להזמין מונית פיצה, או לפתוח את הדלת לאנשים זרים וכדומה..) רק לציין שרשמתי את מה שאני מרגיש בגוגל ומצאתי את אלה שממש מתאימים מילה במילה למה שאני מרגיש. אחרי כל החפירה שוב מתנצל רציתי לדעת אם אחרי שאת רואה בערך את התמונה ברור יותר אם יש לך המלצות כלשהן בהסתמך על ניסיונך ואשמח לשמוע את חוות דעתך בהסתמך על מה שכתבתי. **בקשר לתסמונת אספרגר אומנם זה דומה אבל המצב שלי שונה ממה שרשום באינטרנט** שוב פעם תודה רבה על כך שאת מפנה מזמנך לקריאה והתייחסות לפוסטים אם יש משהו לא ברור או צורך בהבהרה אוכל להוסיף אם תרצי (כמובן שלא אחפור שוב) מצטער שוב על החפירה טלהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 22/03/2015 | 20:19לטל שלום, עמך הסליחה ששאלתך לא נענתה. מסתבר שבתקופת השדרוגים של האתר נשמטו מספר שאלות ולא נענו. אינני מבינה מאיפה האבחון שיש לך מיזנתרופיה קיצונית? מיזנתרופיה היא חוסר אהדה, חוסר אמון או שנאה כלפי המין האנושי, או נטייה שלא לבטוח באנשים אחרים. המונח מתייחס גם לאלו אשר היגלו עצמם לבידוד חברתי בשל התחושות שלעיל. ראשית, באופן נורמלי כאשר אנשים צופים בסרט או קוראים ספר שהם מזדהים איתו, נוצר חיבור ביניהם לבין הדמויות. אצלך כמובן, המצב הרבה יותר קיצוני מכך. רואים תמונה כמו שאת תיארת בהפרעת אסברגר, ויש תיאורים כאלה שניתן למצוא גם באינטרנט (באנגלית: narrative empathy). אציין כי נכתבו מאמרים רבים על כך. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
- הריון מדומה
- קלפטומניה
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול רגשי למבוגרים
- טיפול EMDR
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכיאטרי
- סכיזופרניה גבולית
תרופות קשורות
- קלוראזפאט
- מתדון
מונחים קשורים
- אקופרקסיה (פעולת הדהוד)
- אשליה (אילוזיה)
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר אילן וולקוב, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית! שאלות גולשים ותשובות מקצועיות.
לפורום פסיכיאטריהפורוםאוטיזם
בפורום אוטיזם ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום אוטיזםפורוםחרדה
פורום חרדה מנוהל ע"י ד"ר יששכר הרמן, מומחה בפסיכיאטריה, לשעבר מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו ואחראי על ייעוצים פסיכיאטריים בביה"ח שיבא.
לפורום חרדהפורוםדיכאון אחרי לידה
בפורום דיכאון אחרי לידה ניתן להתייעץ עם ד"ר יוסף חלבן, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום דיכאון אחרי לידהפורוםפסיכיאטריה ילדים
בפורום פסיכיאטריה ילדים ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכיאטריה ילדים