החיים
פורום פסיכיאטריה
ד"ר אילן וולקוב
ד״ר וולקוב מטפל במבוגרים, בוגר לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, והתמחות בפסיכיאטריה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). מוסמך לטיפול בהתמכרויות ותחלואה כפולה מטעם משרד הבריאות ואוניברסיטת תל אביב. כחלק משירותי המרכז, ד״ר וולקוב עורך חוות דעת פסיכיאטריות לביטוח לאומי, צה“ל ומשרד הביטחון. הוא מטפל במבוגרים עם מגוון רחב של קשיים, ובעל ניסיון בטיפול בקהילה הגאה ובטראנסג‘נדרים. במקביל לעבודתו במרכז הוא מעביר סדנאות והרצאות למגזר העסקי, הרפואי והפרטי. בנוסף, מנהל בפורום דיכאון וחרדה ברשת חברתית "כמוני" של מכון גרטנר, ומרצה בהתנדבות לבני נוער ואנשי חינוך על סמים והתמכרויות התנהגותיות. ד"ר וולקוב היה חבר בהרכב שיפוטי בבית משפט השלום, ממונה שרת המשפטים לחבר וועדות ערעור על פי חוק הנכים, על פי חוק נכי המלחמה בנאצים, על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ועל פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. כמו כן, הוא חבר באיגוד הפסיכיאטריה, חבר בחברה הישראלית לרפואת התמכרויות וחבר ועדת ביקורת בוועד לפסיכיאטריה בקהילה. לד״ר וולקוב הופעות רבות בתקשורת ובכנסים מקצועיים. מטפל בשפה העברית, רוסית ואנגלית.- החיים... 08/03/2015 | 13:29עדיין לא מצליחה להתאושש מרגישה בדיכאון קליני 11 חודשים לאחר לידה וכלום לא מצליח לגרום להרגשה טובה אם כולם מתים בסוף מה זה משנה מתי אם עכשיו או עוד כמה שנים קשה לי מידי יש לי רופאה מקסימה ונימאס לי כבר להציק לה בטוחה שגם לה נימאס ממני ניכנסתי ללופ שאני לא יכולה לצאת ממנו בהחלט אין תקווה ואין סיבה לקום בבוקר גם לא הילדים להפך....הוסף תגובה
- טעיתלתשומת לב שמוליק 26/09/2015 | 19:01לא ברור למה קפצת למסקנה שמעיין וליז הורי הן אותה הבחורה. אם אתה לא יודע, עדיף לא לקפוץ למסקנות וליצור בלבול מיותר בקרב חברי הפורום. מעיין הייתה נשואה ואם לשני ילדים, סבלה מהפרעת אישיות גבולית והייתה גדולה מליז ביותר מעשור. אין שום קשר בין שני המקרים. אתה התחלת להגיב בפורום הרבה אחרי מעיין שהתחילה להגיב פה לפני שנתיים, ואתה לא מכיר את המקרה אז אל תמהר לכתוב דברים שאתה לא בטוח בהם.הוסף תגובה
- היו לה כמה כינוייםשמוליק 24/09/2015 | 09:20וחשבתי שליז הורי ומעיין זו אותה אחת. יכול להיות שטעיתי.הוסף תגובה
- התאבדותלירון 22/09/2015 | 22:27היא כבר התאבדה למה להמשיך לחפור בזה??הוסף תגובה
- מה הקשר, מדובר במעייןלשמוליק 22/09/2015 | 18:12ליז הורי לא הגיבה בפורום הזההוסף תגובה
- נראה לי שלמרות הכל עזרתם להשמוליק 22/09/2015 | 11:28שלום גבולית. לדעתי, חברי הפורום וד"ר רובין לפחות ניסו לעזור, וקרוב לוודאי שהעזרה התמיכה והעידוד שליז קיבלה עזרו לה והצליחו לפחות לעכב את ההתאבדות. קראתי עכשיו את כל התגובות, ולא נראה לי שאפשר לשלוח אצבע מאשימה כלפי מישהו מהפורום. כל טוב ושנה טובה. שמוליק.הוסף תגובה
- רציניב 22/09/2015 | 11:25אתה גדולהוסף תגובה
- .. 21/09/2015 | 23:08.הוסף תגובה
- לא מצליחה להוציא מהראש את ליז הוריגבולית 10/08/2015 | 10:59שהתאבדה בת"א. איזו בחורה יפהפיה. מחלות נפש זה עונש קשה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 09/08/2015 | 21:10לאוסנת שלום, בדיכאון מדובר על הפרעה שעם מספיק סבלנות ותמיכה במרבית המקרים ניתן להביא לשיפור או לפחות להקלה. חבל על כל אדם שמתאבד מתוך דיכאון. לא אחת מתקלתי בכך שאדם שעשה ניסיונות אובדניים ורצה למות וכל זאת מתוך דיכאון פסיכוטי או לא, כשיצא מהדיכאון לא יכול היה להבין מה דחף אותו לאובדנות. אני מאמינה שאם יש מספיק תמיכה אין צורך לאשפז בגלל דיכאון. אולם באותם מקרים בהם אין מספיק תמיכה ויש סכנה ממשית לחיי האדם, יש מקום לאשפז כדי למנוע טרגדיות מהסוג הזה. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- לשרון, לא כל אחד יכול להביןאוסנת 08/08/2015 | 16:37כי לא אצל כולם החיים זהים. מה שחבל שאין עזרה לכל אלה שמגיעים למצב שהם רוצים להתאבד. במקום לעזור להם, מאשפזים אותם בכפייה, ופשוט מרסנים אותם שלא יבצעו את ההתאבדות. עובדים ב"בית החולים" קושרים למיטה אנשים שרוצים להתאבד ונותנים להם כדורים בכפייה, ולא משאירים הרבה ברירות למי שנמצא במצוקה. מתוך 4 אישפוזים לא ראיתי מקום אחד שראוי לטפל במישהו. להיפך אנשים יוצאים משם עם יותר נזק ממה שהיה לפני כן. אין כשלון בלהיות יוצא דופן, רווק, נטיה מינית, עבודה... כל אחד ומה שיש לו, הכל היה שטויות אם החברה לא היתה שופטת אנשים לפי הפרמטרים האלה, אבל גם המטפלים שבויים בקונספט של בן אדם שצריך להיות נורמלי לעבוד, להיות נשוי, לעשות ילדים וכו', והרבה פעמים שזה לא ככה הם גם מייחסים את הדברים האלה למחלה ולכשלון.הוסף תגובה
- עצובנילי 07/08/2015 | 18:14:(הוסף תגובה
- אז מעיין באמת התאבדה?שרון 06/08/2015 | 21:08לא מצליחה להבין את ההתאבדויות האילו... אני עם 20 שנה הפרעת אכילה הכוללת לעיתים דיכאונות, חרדות, כפייתיות לניקיון וקווים דומים לאישיות גבולית בנוסף אני רווקה מעל 40 ללא ילדים שזה כשלעצמו יכול לתת הרגשת כישלון ובטח בחגים ושבתות זה עושה לפעמים מצב רוח נורא ויחד עם כל ההפרעות לא יכולה לחשוב על המוות! מישהוא מבטיח להם שהם ינוחו אחרי המוות? להיפך! נענשים על כך בעולם הבא וחוץ מזה באנו לעולם הזה כדאי לעבור נסיונות שחלקם מאד קשים וכואבים ביחוד אם מתווספת לכך הפרעה נפשית אבל אדם חייב לעזור לעצמו! חייבת להיות לו התשוקה לחיים ואם אין אז למצוא דבר אחד או יותר שנותן חשק לחיות ואין אדם אחד שאין לו משהוא טוב (חברים, כישרון כלשהוא, אהבה למשהוא או מישהוא, משפחה וכו') לדוגמא: אחד שאיבד את כל משפחתו בפיגוע או אחרת שעברה אונס קשה גם להם יש משהוא שמשאיר אותם בחיים והם נאחזים בו. תמיד חייבת להיות תקווה ואם אין אז פשוט להעזר באנשים או להתאשפז. ה' עוזר למי שעוזר לעצמו!הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 06/08/2015 | 18:12למה נסגר עם הסיפור שלום, אכן בדקו את כתובת ה-IP ומאיה איננה מעיין. לדאבוני זה לא היה עניין של תשומת לב. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- לרופאהמה נסגר עם הסיפור? 04/08/2015 | 13:19האם בדקו את כתובת ה-IP? האם מאיה היא אכן מעיין, שכתבה את הסיפור על ההתאבדות כדי למשוך תשומת לב?הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 04/06/2015 | 14:42לעניין חשוב מאוד שלום, אני בודקת את הנושא. זה יקח מספר ימים לבדוק את ה-IP. כשיהיה לי את המידע אתן תשובה. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- לא חושבת שזה רלוונטילי 02/06/2015 | 16:16לפי דעתי לא היו ממציאים סיפור כזה, וגם אם כן חבל.הוסף תגובה
- רופאה נכבדהעניין חשוב מאוד 02/06/2015 | 05:29האם יש לך אפשרות לבדוק (או שיבדקו האנשים באינפומד) את כתובת ה-IP שממנה נשלחו ההודעות של מאיה? אם כן, בטוחני שתמצאי כי זו מעיין. אני לא רוצה שיהיו משחקים עם נושאים מהותיים כמו חיים ומוות, והסיפור שבטוחני כי שקרי הוא השפיע קשות על אנשים אובדניים המגיבים בפורום זה, שבאותה מידה יכלו לקחת את חייהם עצמם.הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 01/06/2015 | 17:25לחבל שלום, אני בספק שמדובר במידע שקרי. הלוואי. אכן זה כן כאב וכואב ואולי בגלל זה אנשים מנסים לראות את זה כמידע שקרי. מכל מקום יצאתי לחופשה כי היה כנס שלמדתי בו הרבה ולא בגלל זה. בברכה דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- לא בטוח שזה שקראין לדעת 01/06/2015 | 09:19גהוסף תגובה
- לא חבל על הרופאה עם השקר הזה?חבל 01/06/2015 | 06:15גם היא בן אדם וגם לה יש רגשות. מי יודע איך היא לקחה את זה. אולי בגלל זה היא יצאה לחופשה?הוסף תגובה
- בקשר להודעה של אותו אימא שרוצה למותnorit 29/05/2015 | 15:45שלום לך יקריתי אני אימצא לבת גדולה ואני רוצה לאמר כולנו עוברים הרבה משברים בחיים אבל מכאן ועד למות או להתאבד זה ממש לו בלקסון שלי אני גם מטופלת בפולטין לאוסידי ואני רוצה לאמר לךשאני הייתי מטופלת אצל הפסכאטרית שלי וגם היא עזבה אבל תמיד יש מחליף או מחליפה ואני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה תחשבי חיובי כי החיים ממש יפים ואים את צריכה עידוד אשמח לעזור לך בשמחה אני משאירה את המיל שלי כאן ואת יכולה להתיעץ איתי בכל דבר שאת נמצאת במצוקה וכולי אוזן קשבת מבקשת אני ממך שתחשבי על החיים כי הם מאד יפים אולי באמת ניזהי חשמל מאד יעזרו לך כי אני מכירה מישהי מאד קרובה אליי שגם היתה מאד מיואשת וחשבה להתאבד והנה נזהי החשמל הצילו אותה והיום היא מודה לכולם עלך החיים שקיבלה במתנה זה רק קצה המזלג אז חשיבי חיובי קבלי חיובי נוריתהוסף תגובה
- הרציונל מאחורי המעשהל"מוזר", זה בכלל לא מוזר 27/05/2015 | 04:49זה ניסיון למשוך את תשומת לב הסביבה ולעורר את הסביבה. במקרה הזה, לראות אם חברי הפורום יגיבו ומה יכתבו בלכתה. בכלל לא ממקום של שיפוטיות, הכוונה היא שלאנשים אבדניים יש רצון לדעת מה יגידו עליהם בלוויה, איך יגיבו אנשים בסביבה הקרובה שלהם ואם בכלל יחסרו למישהו. יש גם צורך שמי שעשה להם עוול יתחרט ויבין סוף סוף. הרבה אנשים מנסים להתאבד וחוזרים כדי לעורר את הסביבה, "היה לי ניסיון אבדני ועכשיו אתם צריכים להתעורר ולקחת את המצב שלי יותר ברצינות".הוסף תגובה
- למה להמציא דבר כזהמוזר 26/05/2015 | 22:01₪₪₪₪הוסף תגובה
- תודה דרמיכל 26/05/2015 | 14:18אין לי מושג מה המייל שלך, אבל שלחתי לך SMS :) אני הולכת לכתוב כאן משהו שהוא נכון עבורי ורק עבורי ואין בו שום כוונה לרמוז על הכלל... לקח לי המון זמן למצוא את המטפלים הנכונים עבורי. ובטיפול פרטי לעומת ציבורי הנגישות הינה גבוהה יותר, וזה מה שאני זקוקה לו. אני כל כך מבינה אותך דר, אבל חושבת שעשית כל מה שניתן ויותר. יכולה להגיד שרק מטפלת אחת הצליחה לעורר בי שינוי שעוד קשה לי להגדירו במילים. מצבי הרבה יותר טוב. אני יודעת יותר טוב מה לעשות עם עצמי כשאני בתוך החור השחור. יודעת אילו תרופה לקחת.. הכאב הוא נוראי. אבל מפעם לפעם הוא נחלש. אני מניחה שהוא נחלש כי בזמנים שבין נפילה אחת לשניה אני עובדת קשה מאד בטיפול הפסיכולוגי. מאחלת לכולנו שנרגיש יותר טוב. שנדע להעזר במי שצריך ובעת שצריך ולכן הפורום הזה כל כך חשוב, ועל כך דר תודה רבה!!הוסף תגובה
- תראו גם איך "מאיה" כותבתללי 26/05/2015 | 00:28בשרשור שבו היא הודיעה על "התאבדותה" היא כתבה בדיוק כמו מעיין. אחר כך היא כתבה לר.צ. "היכן ליבך???????????????!!!!!!!!!!!!!" שוב אותו סגנון הכתיבה ואפילו השם שהיא הזדהתה בו כבר בעבר "לא משנה". אם תסתכלו בשרשורים קודמים תראו שהיא כבר הזדהתה כמה פעמים בשם "לא משנה". נקודה נוספת היא שאם מאיה הייתה חברה שלה ולא היא בעצמה היא לא הייתה כותבת "היא אכן התאבדה", "אך אכן זה כואב" כמו איזו כתבת חדשות. היא הייתה כותבת שבורה לרסיסים.הוסף תגובה
- איך אתה יודע?לי 25/05/2015 | 22:00בהוסף תגובה
- לאללי 25/05/2015 | 21:21היא לא התאבדה.הוסף תגובה
- האם היא התאבדה או לא?לי 24/05/2015 | 19:50בבהוסף תגובה
- חששתי לגורלךר.צ. 24/05/2015 | 08:05אי אפשר היה להגיע אלייך, את אדם יקר מידי מכדי לוותר עליך בקלות.הוסף תגובה
- כל הסיפור נישמע שקרי. 23/05/2015 | 22:27הסיפור לא מרגיש אמיתי.הוסף תגובה
- תגובה לאדם הבוטה הזהלא ממש משנה. 23/05/2015 | 11:46היכן ליבך???????????????!!!!!!!!!!!!!הוסף תגובה
- משהו לא מסתדר עם הסיפור של הכדוריםצריכה סגירת מעגל 22/05/2015 | 01:12כדי להתאבד באמצעות כדורים צריכים להיות עיתוי, כמות, אחזקה עצמית של הכדורים ופרק זמן ארוך מספיק כדי שלא יהיה זמן לקרוביך לסכל את הניסיון. צריך להיות לבד בבית, ליטול אותם וללכת לישון, בלי שתהיה הזדמנות להעיר אותך ולקחת אותך לשטיפת קיבה. אור חיה עם בעל ושני ילדים. צריך לאגור את הכדורים. צריך שהם יהיו באחזקתך מלכתחילה. כמות כדורי מרשם של חודש אחד בלבד לא הורגת. זאת הסיבה לכך שהרבה ניסיונות התאבדות באמצעות כדורים נכשלים. 1. איך בעלה לא שם לב לכך שהיא לא נוטלת את הכדורים במשך חודשים? 2. איפה היא אגרה אותם והחביאה אותם ממנו במקום שלא תהיה לו גישה והאם לא היה לו קמצוץ של פחד על חייה כדי לקחת ממנה מלכתחילה את הכדורים שיהיו בחזקתו ובאחריותו? 3. האם הוא לא ידע על התכתובות שלה בפורום במשך שנה שלמה ולא נכנס לפורום ולא יכל למנוע זאת? האם שום אור אדום לא נדלק אצלו מכל ההתנהגות האבדנית שלה? 4. איך היא לקחה את הכדורים בהיחבא בלי שהוא ישים לב או ישמע? 5. האם תוך כמה שעות מרגע הנטילה הוא לא שם לב ששוכבת לצדו מישהי שמשהו לא בסדר איתה ולא ניסה להעיר אותה? 6. ולשאלת השאלות, איך היא הצליחה להתאבד כשבעלה נמצא איתה באותו בית??? הכדורים שלי לא באחזקתי, הם נמצאים אצל בעלי, שנותן לי אותם בעצמו מדי יום ומוודא שאני לוקחת אותם ולא אוגרת. הוא מרחיק ממני אפשרות להתאבד באמצעות כדורים. איך בעלה נתן לזה לקרות?הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 22/05/2015 | 00:08שלום מאיה, הייתי מודה לך לו יצרת איתי קשר. אני מחפשת דרך ליצור עזרה למצבים כמו המצב של אור. יעזור לי ללמוד ממך על מסלול היסורים שעברה. אם לא קשה לך אנא אנא כתבי לי למייל האישי שלי. בהוקרה על הדרך בה מסרת מידע כואב זה . דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 21/05/2015 | 23:59שלום לך מיכל, אכן גם אני חושבת הרבה על אור ועל הכישלון שלי לעזור לה. פעמיים היא בקשה ECT ואמרו לה שלא מוצאים הצדקה להפנותה ואני מהרהרת איך לעזור יותר כדי למנוע אסונות שכאלה. כשנודע על התאבדותה ישר חשבתי עליך, על המצבים הקשים אליהם צללת ויכולת להם ופחדתי מההשפעה עליך. הייתי שמחה לו יצרת קשר איתי למייל האישי שלי. אנא החזיקי מעמד בברכה דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- למיכלר.צ. 19/05/2015 | 23:57היי מיכל, מה שלומך? תודה על מילות ההערכה. את צודקת, ניסיתי לסייע כפי יכולתי, אפילו באמצעות הודעות שקשה לקרוא. היא כבר מתכננת להתאבד והכדורים בפיה אז מה יש להפסיד? לא מחפש למצוא חן בעיני אף אחד פה, כל צעד היה כשר בעיני. הצגתי באופן בוטה וביקורתי את פתרון ההתאבדות כצעד שלילי ופוגעני כלפי קרוביה של אור, בכך קיוויתי לעורר אצלה שאריות כוחות נפשיים להתמודד עם המצב. ההנחה היתה, שמילים קשות אולי יחדרו אל אור, לאחר שהודעות רגועות והגיוניות של הרופאה לא עשו את העבודה. כשהזכירה את אלוהים ניסיתי להיאחז בנימוקים דתיים, למרות שגם אני חילוני לחלוטין. אני שלם עם ההודעות שלי, אפילו שלא נעים לקרוא במיוחד כעת על רקע מה שקרה (ונקווה בכל זאת שלא קרה). ליל מנוחההוסף תגובה
- כתבתימיכל 19/05/2015 | 21:05הודעה ארוכה ומהלב והיא נמחקה! אוף! אנסה לשחזר ראשית כשקראתי את אשר קרה נפלתי למעמקים שחורים. חוסר היכולת לעזור, אובדן החיים, הכאב הנפשי ששרתה בו, המשפחה, החברים, האובדן. זה פשוט נורא נפלתי גם אני כי הרבה ממה שכתבה תיאר את מה שאני מרגישה בנפילות שלי. ושום דבר ואף אחד לא יכול לעזור. וזה המלכוד הכי קשה, רוצים לקבל עזרה, ואין באמת משהו שעוזר. סיפור קטן...הייתי בעבר אצל מטפל שניסה לי לשמור על חיי ואיים באשפוז כפוי. עזבתי את הטיפול כי כבר לא יכולתי להעזר באותו אדם. אני היום מניחה שרק רצה לעזור ועשה כל מה שיכל, כל מה שידע.. כך אני מתייחסת לר.צ. הוא תמיד שם ותמיד עוזר. אז נכון שאני חילונית ולא מאמינה בחיים שאחרי, ואני חושבת שכל אחד אחראי ומחליט על חייו הוא. אבל אני בטוחה שר.צ רק רצה לעזור ועשה את מה שידע. אני יכולה לדבר על עצמי ולהגיד שבאמת אין שום דבר שעוזר, עבודה עצמית, עבודה עם מטפל, תרופות...אבל בסופו של דבר רק הזמן עושה את שלו. וזו בדיוק הבעיה המצב שלי עדיין לא טוב, חושבת המון על מה שקרה לאור, לא פשוט. ואני בטוחה שלהרבה כאן לא פשוט ואפילו קשה וקשה מאד. גם לר.צ....הוסף תגובה
- מעניין אם זה נכוןלמאיה 19/05/2015 | 05:01שהיא התאבדה. או שזה ניסיון למשוך תשומת לב ולעורר את הסביבה, לראות אם חברי הפורום יגיבו ומה יכתבו בלכתה. בכלל לא ממקום של שיפוטיות, הכוונה היא שלאנשים אבדניים יש רצון לדעת מה יגידו עליהם בלוויה, איך יגיבו אנשים בסביבה הקרובה שלהם ואם בכלל יחסרו למישהו. יש גם צורך שמי שעשה להם עוול יתחרט. הרבה אנשים מנסים להתאבד וחוזרים כדי לעורר את הסביבה, "היה לי ניסיון אבדני ועכשיו אתם צריכים להתעורר ולקחת את המצב שלי יותר ברצינות". בורדרליין כתבה שבעלה מכה אותה. האם הוא מתחרט כעת כשהיא מתה? היא כתבה שיש לה פזילה BDD והפרעת אכילה ושבעלה לא מבין אותה וקונה דברים משמינים לבית. היא אמרה שהיא מעדיפה למות מאשר להשמין. האם היא דיברה אתך על רצון "שהוא יבין סוף סוף"? תודה על המענה.הוסף תגובה
- תגובהמאיה 18/05/2015 | 20:20האם זה רלוונטי איך היא התאבדה? בכל אופן ע״י בליעת כמות מופרזת של כדורים.הוסף תגובה
- למאיהלמאיה 18/05/2015 | 19:15איך היא התאבדה?הוסף תגובה
- היא אכן התאבדהמאיה 18/05/2015 | 11:49מחמם את הלב לקרוא את התגובות שלכם. אך אור אכן התאבדה אני עדה לסבלה בשנה האחרונה אך אכן זה כואב.הוסף תגובה
- ד"רשיר 18/05/2015 | 08:56אני יודעת שלא את כתבת, כמובן. התנסחתי כך כדי לא לציין את שמות הכותבים.. בשורות טובותהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 17/05/2015 | 21:08לשיר היקרה, לא אני כתבתי מילים נוראיות אלה אך אולי טעיתי בכך שלא ביקשתי שימחקו. חשבתי בשעתו שהתגובה שלי עליהן אומרת את דעתי אך כניראה טעיתי. אני מקווה שמקרה זה הוא האחרון בפורום זה אך לא ניתן להבטיח זאת. עם כל הכואבים, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 17/05/2015 | 21:05לכואב שלום, אני מצטרפת לשאלתה של שיר האם מעיין באמת התאבדה? אם אכן התאבדה, אין כאב גדול מזה. כואב שהיא מתה וכואב שהיא כל כך סבלה. כואב על ילדיה שכה אהבה ולא הייתה מסוגלת בתקופה האחרונה לבטא את אהבתה וכואב על בן זוגה אשר תמיד ייוותרו לו סימני שאלה. כואב גם שלא זכתה לעזרה של התרופות החדשות שבפתח ולא של טיפולי חשמל או מגנטים. אין לי מילים לבטא את הכאב ולנחם את המשפחה ואני חשה שנכשלתי להושיט לה יד עוזרת. ולו יתן וזה המקרה האחרון בפורום שמסתיים כך. דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- היא באה לכאן לקבל תמיכה וקיבלה שיפוטיות:( 15/05/2015 | 07:10באמת מצער. תנחומים למשפחה ולחברים.הוסף תגובה
- זהבית יקרהשיר 14/05/2015 | 08:57תודה על התגובה. אני בטוחה שעשית מה שיכלת. מקווה לבשורות טובות יותר. ד"ר יקרה, חיפשתי את המייל האישי שלך אתמול כדי לפנות לגבי התגובות.. לא מצאתי אז אני כותבת פה וסליחה אם זה לא מתאים, מצטערת מראש אני חושבת שזה מספיק חשוב... היה לי קשה מאד לקרוא את תגובת ה"אגואיזם" ומה שמתקשר אליה. אני יודעת שאת רגישה לנכתב גם בלי דבריי, אבל הרגשתי צורך למחות. יודעת שלפעמים צריך חיזוק.. שוב סליחה, ד"ר קרני, את יכולה לערוך את הודעתי ולמחוק מה שנראה לך. תודה לך על הכל! שיר.הוסף תגובה
- לשיר האהובהזהבית 14/05/2015 | 04:21אני בסרטים כבר כמה ימים. אני זוכרת שלפני שנה, כשהיא רק התחילה להגיב פה, היא זעקה לעזרה וכתבתי לה שאני שולחת לה אהבה. מרגישה שהייתי צריכה לעשות יותר. אני עדיין מקווה שזאת אי הבנה. :-(הוסף תגובה
- ל"כואב"שיר 14/05/2015 | 03:14היא באמת התאבדה? :-( עצוב ליהוסף תגובה
- מעיין, אם יש אי הבנה תראי סימן חייםתגובה 13/05/2015 | 23:07.הוסף תגובה
- היא התאבדה ור.צ. הכלב העז לדבר אליה ככהכואב 13/05/2015 | 01:21ממש כואב לראות. היא כינתה עצמה בתחילה בשם מעיין ולפעמים בורדרליין או שלוש נקודות. היו לה בעל ושני ילדים. היא נכנסה לדיכאון לאחר הלידה השנייה (לפני שנה). ניסו עליה את כל התרופות בשנה האחרונה ואף תרופה לא הצליחה להוציא אותה מהכאב העצום שהיא חשה. ר.צ, נקווה שהמקרה הזה לא יחזור על עצמו. תסתכל טוב טוב על עצמך במראה ותשקול טוב מה אתה כותב לאנשים בפורום רגיש שכזה. עזות הפנים והיומרנות שלך עברו כבר כל גבול.הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 26/04/2015 | 22:36ל. שלום, אכן אין לשפוט אדם אובדני, אך אנא עזרי לעצמך ולילדיך ופני לטיפול בנזעי חשמל. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 26/04/2015 | 22:33ל... שלום, אכן יש לך זכות על עצמך, אך מאחר וכבר החלטת, אנא עזרי למשפחתך לדעת שכבר נעשה הכל ופני לחדר מיון של בית חולים בו יש שירות של נזעי חשמל ותנסי זאת -ואולי השמש שוב תזרח והציפורים שוב יצייצו. קשה לי להבין איך את לא מופנית לטיפול זה, אלא אם את לא מצליחה להעביר לרופאה שלך את גודל סבלך. בתקווה שתשמעי לי דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- לר.צ לא שאלתי אותך... 23/04/2015 | 11:40אני לא מאמינה בדת ולא בכלום אז את השטויות שלך תשמור לעצמך זה מה שהחלטתי וזה מה שיהיה יש לי זכות על עצמי??!! תודההוסף תגובה
- המסר של הדת הוא, שיש להתמודד עם הקשייםר.צ. 23/04/2015 | 04:16להיעזר בכל דרך שהיא על מנת להחלים. אפילו אשפוז בא בחשבון, העיקר להבריא ולא לעשות שטויות.הוסף תגובה
- אקספרס לגיהנוםר.צ. 23/04/2015 | 04:13כל מי ששולח יד בנפשו שנתן לו האלוהים כפיקדון, ומתעלם מהסבל שגורם לקרוביו החיים- ייענש בעולם הבא.הוסף תגובה
- איך אתה מעז?. 23/04/2015 | 01:40איך אתה מעז לשפוט בן אדם אבדני? יש לך חוצפה. אלוהים ישלם לך.הוסף תגובה
- אגואיזםר.צ. 22/04/2015 | 23:40רק אדם שבאמת סובל יכול להגיע לדרגת אגואיזם כזו גבוהה, שלא אכפת לו מה יקרה עם ילדיו לאחר לכתו. צריך להתגבר על האגואיזם ולהתאשפז לצורך קבלת טיפול מקיף והחלמה.הוסף תגובה
- הכוונה לחבילת כדורים מכל סוג.. 22/04/2015 | 21:29..,הוסף תגובה
- האם אפשר למות מ??.. 22/04/2015 | 14:13כמות גדולה של טגרטול ואיטומין ופנרגאן ופרוזאק כמויות של 60 כדורים בערך האם בכלל מלבד לאבד את ההכרה קורה משהוהוסף תגובה
- בקרוב מאוד... 22/04/2015 | 14:04מחקתי את הפאלפון של הרופאה שלי כדי לא להטריד אותה מתכננת ללכת לים מחר בערב שיהיה לי פס מהילדים ולגמור עם כל הסיפור לא מסוגלת יותר לסבול ולא אתגבר עלל העזיבה של הרופאה שלי לעולםהוסף תגובה
- הרופאה שלי אינה רואה סיבה.. 07/04/2015 | 08:37שאפנה לטיפול מסוג זה.. מה שגם היא עוזבת את המרפאה בסוך החודש ומבחינתי כשהיא עוזבת הכל ניגמר היא עוזבת אותי והיצה הכי חשובה לי בשנה האחרונה בלעדיה לר רואה סיבה להמשיך לחיות כמובן שהיא לא הסיבה היחידה רק נתנה לי פוש ואומץ לעזוב את העולם האכזר הזההוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 05/04/2015 | 21:02שלום, איני שמחה שאת כל כך סובלת, אך אני שמחה שאת עדיין איתנו ועם ילדיך. אנא שמעי בקולי ובקשי טיפול בECT, מה יש לך להפסיד? בברכה דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- ניסיתי לפגוע בעצמיבאמצעות כדורים 05/04/2015 | 20:03אך לצערי אני עדיין כאן ואמשיך לנסות לחפש את השלווה שלי דיי לסבלהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 05/04/2015 | 18:42לתום שלום, התרגשתי מדבריך תום, שהם כה רגישים ונוגעים ללב. ניכר בדבריך שהם חדורים בחוויה קשה זו שעברת וכי דרכה ניסית להושיט יד לעזרה. לא לרבים יש אינטיליגנציה רגשית שכזו ושהם מסוגלים לעלות בכתב את הדברים כפי שאתה העלת אותם. בתקווה שתמיד תראה את האור שבקצה המנהרה. בברכת חג שמח, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 05/04/2015 | 18:35ל"וגם אני" שלום, כה נכונים דבריו המרגשים של תום. הייתי מקווה שתעצרי רגע לחשוב עליהם ואני שבה וחוזרת על המלצתי שרגע לפני שאת מוותרת, שתסכימי לטיפול בנזעי חשמל, שמא בכל זאת יפציע האור בקצה המנהרה. שמא בכל זאת הטיפול הזה יחזיר לך את היכולת להנות מילדייך ולהעניק להם את אהבתך. אני ממש מבקשת ממך שתפני ותבקשי טיפול זה שיכול לעשות את כל ההבדל. בתקווה שהפעם תעתרי להמלצתי. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- הקטמיןאני 03/04/2015 | 09:11יעיל גם לחרדות? ואובססיות?הוסף תגובה
- יש תקווהתום 03/04/2015 | 05:50בבקשה, אל תוותרי! אין דבר נורא יותר ממה שאת חווה. אני יודע כי גם אני מרגיש את זה מדי יום. התחושה שכלום לא שווה, שהכול חסר משמעות, שלא ניתן להרגיש כלום חוץ מכאב.. מה שווים החיים אם לא באמת מצליחים לחוות אותם, אם הם תמיד חומקים מבין האצבעות..? הם שווים המון. למה? כי יש אור בקצה המנהרה. לפעמים צריך לעבוד קשה מאד בשביל להגיע אליו, ולפעמים לא ברור מה בדיוק צריך לעשות כי הכול מכוסה בערפל. אבל הוא קיים. לא משנה כמה רע את מרגישה כרגע, את חייבת להאמין שמתישהו, אפילו בלי שתביני למה- יפתח בפנייך שער שדרכו תוכלי להרגיש שוב. לחייך. ולהבין, ממקום צלול ובהיר, שהחיים יקרים, שכל רגע קטן של אושר הוא מתנה שצריך להודות עליה. יש בחייך אנשים שזקוקים לך. גם אם נראה לך שאין לך דבר לתת, עצם היותך חלק מחייהם שווה עבורם עולם שלם. עבור ילדייך אין לך תחליף, גם אם אינך האמא או האדם שרצית להיות. אני בטוח שיש בני משפחה וחברים שאוהבים אותך, שאכפת להם. תנסי להיעזר בהם, או בכל דבר אחר שייתן לך מעט כוח להמשיך הלאה. יום יבוא וילדייך יהוו עבורך מקור לשקט, לגאווה. אבל עד אז את חייבת להמשיך להיאבק ולנסות כל דבר שיוכל לעזור. הרגע שבו תוכלי להרגיש שוב, בו תוכלי לאהוב ולקבל אהבה מהסביבה שלך, מהילדים שלך.. הרגע הזה יהיה שווה את הכול.הוסף תגובה
- כיביתי על עצמי 4 סיגריות.. 27/03/2015 | 19:29ועדיין אין הקלה בכאב כואב לי כ״כהוסף תגובה
- הרופאה שלי עוזבתוגם אני 25/03/2015 | 11:21האדם שהכי סמכתי עליו בתקופה הזו הודיעה לי שהיא עוזבת את המרפאה... לקחתי את זה מאוד קשה אני לא מפסיקה לבכות כ״כ הייתי קשורה אליה ועכשיו גם היא כמו כולם עוזבת כמו שאמרתי לה היא רק נותנת לי פוש לעזוב את החיים כי אם היא כבר עוזבת אותי לא נישאר לי כלום שיחזיק אותי אז תודה לכל מי שהיה בחיי וגם לאלה שלא מיציתי לא עוד אכזבות לא עוד דיכאונות לא עוד כאב שלא מרפה לא עוד!!הוסף תגובה
- אין באמת הצדקה...החיים 21/03/2015 | 17:32צודקת אין באמת הצדקה לסירובי רק הרמת הידיים שלי ותכנון של התאבדות אני כבר יודעת איך למה וכמה רק צריכה למזער את הנזק עם ילדי לדאוג שיהיו הכי רחוקים ממני וכמובן לא בתוך הבית שחס וחלילה לא יראו במשך שנה ניסיתי לייצב את מצבי תרופות ללא הגבלה וטיפול כמה חודשים... זה רק גרם לי להבין המון המון דברים ממש לא חיוביים על עצמי..הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 19/03/2015 | 21:41ללטיפול שלום, אין הצדקה לסירובך לקבל אנפרניל, הוא טוב לחרדה ולOCD ולווא דווקא גורם להשמנה מיוחדת. ניתן כמובן לפנות לחוות דעת נוספת או לחדר מיון פסיכיאטרי במקום שבו יש ECT. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- הרופאה שלי לא רואה סיבהלטיפול 19/03/2015 | 14:57בנזעי חשמל! היא רצתה להחליף את הפרוזאק באנפרניל. ממש סירבתי בגלל הפחד מהשמנה ובגלל שיש לי גם או סידי וגם חרדות בנוסף הציעה לי להתאשפז כמובן שסירבתי אבל תודה לכולם על הניסיון לעזור..הוסף תגובה
- הפנו אותי לרופאה. 19/03/2015 | 08:45אציע את הטיפול בנזעי חשמל. תודה על העזרה..הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 19/03/2015 | 01:13ל"ובכל זאת"... שוב שלום, רגע לפני שאת מוותרת, מדוע לא להסכים לטיפול בנזעי חשמל, שמא בכל זאת יפציע האור בקצה המנהרה. שמא בכל זאת טיפול זה יחזיר לך את היכולת להנות מילדייך ולהעניק להם את אהבתך. אני ממש מבקשת ממך שתפניותבקשי טיפול זה שיכול לעשות את כל ההבדל. בתקווה שתעתרי לי דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תודה על המענה המהירובכל זאת... 18/03/2015 | 20:21החלטתי לוותר... לא יכולה יותר ויותר מזה כואב לי על הילדים.. אבל תודה כמו שאני מעריכה את אלו שטיפלו בי מעריכה גם אותך... תודה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 18/03/2015 | 19:56למדוע שלום, זה עניין של גישה טיפולית. תחושתי היא שכאשר יש דיכאון עמוק, מתן מייצבים מונע או מאיט את היציאה מהדיכאון. אשר לאטומין, אם הוא עוזר לשינה לא הייתי משנה. אינני יכולה להציע שילובים כאשר אני לא יודעת מה קיבלת ומה לא קיבלת. שילובים יעילים בדיכאון עמיד הם סימבלטה בשילוב עם 2.5-5 מ"ג אביליפיי עם או בלי T3. פבוקסיל 200 -250 מ"ג עם מינון נמוך של אלטרול (75-125 מ"ג) לפי רמת הדם ואביליפיי 2.5-5 מ"ג עם או בלי T3. שילוב אחר שהוא יעיל זה הפבוקסיל עם אנפרניל בדומה לזה של השילוב עם האלטרול. יש כיום בתל השומר ניסוי עם קטמין שהוא כניראה מאוד יעיל. מכל האמור אני מקווה שתקחי זאת שאין מקום להרמת ידיים. ואחרון אחרון חשוב שתדברי עם המטפלים לגבי הקושי שלך לחבק את הילדה אשר איננו מפתיע לאור רמת הדיכאון שלך. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- בבקשה ד״ר תעזרי ליאני קצת לפני הרמת ידיים סופית 18/03/2015 | 19:48בנוסף להכל בתי בת ה4 כל הזמן רוצה שאחבק אותה אני ממש נירתעת ממנה ואף מזיזה אותנ ממני עברתי התעללויות מניות בילדותי ומכות קשות בתור ילדה אני מרגישה אשמה נוראית מסכנה הילדה אני בטיפול פסיכולוגי אבל מתביישת לדבר על כך אני לקראת הסוף בקרוב הולכת לוותר כל המטפלים בי מודעים למצב ובכל זאתהוסף תגובה
- איטומין וטגרטול עוצרים את נוגדי הדיכאון.??מדוע 18/03/2015 | 18:52טגרטול ליצוב מצב הרוח איטומין לשינה כי כלום לא עוזר ובערך 3 אסיול ליום כי חרדה חברתית קשה מה היית מציעה? תודההוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 11/03/2015 | 18:00ל... שלום, צר לי שאת כל כך סובלת. דיכאון היא אכן אחת המחלות הקשות ביותר שקיימות. יחד עם זאת זו מחלה שניתן להחלים ממנה ואז העולם שנראה כרגע שחור וחסר תקווה משנה את צבעיו. זה כמו לצאת ממנהרה שחורה. החשוב הוא לא להרים ידיים ולנסות הכל. אני לא כל כך מבינה מדוע את מקבלת טגרטול ומדוע את מקבלת איטומין. ייתכן שהם עוצרים את הכדורים נוגדי הדיכאון. אני משערת שלא נוסו טיפולים משולבים של נוגדי דיכאון ולא נוסה נוגד דיכאון עם מינון של 2.5 מ"ג אביליפיי, שהוא מתגבר מאוד חזק של נוגדי דיכאון. גם אם ממצים את כל הארסנל של התרופות, יש תמיד אפשרות להעזר בנזעי חשמל, טיפול שהוא יעיל יותר מכל התרופות ויתרה מכך אחרי טיפול זה, נעלמת העמידות לתרופות. בנוסף, קיימת אפשרות של טיפול עם מגנטים עמוקים, הבעיה היא שטיפול זה איננו בסל. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- אני נמצאת באותו מצבתגובה 08/03/2015 | 20:09אותו משך זמן. נוסו עלינו הרבה תרופות עד שהגוף כבר פיתח עמידות. הבנתי שאחרי טיפול בנזעי חשמל הגוף מתחיל להגיב לתרופות.הוסף תגובה
- בלוטת התריס תקינה!!!... 08/03/2015 | 13:31נוסו עלי המון תרופות כרגע עם 600 טגרטול פרוזק 60 איטומין 40..הוסף תגובה
- טעית
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
- מיזופוניה
- סכיזופרניה גבולית
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול בהתמכרויות
- טיפול בדיכאון וחרדה
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכודיאגנוסטי
- קארבאמאזפין
תרופות קשורות
- קספליון (פליפרידון פלמיטאט)
- קלומיפראמין
מונחים קשורים
- CBD קנאבידיול
- רפורמת הקנאביס
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר אילן וולקוב, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית! שאלות גולשים ותשובות מקצועיות.
לפורום פסיכיאטריהפורוםאוטיזם
בפורום אוטיזם ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום אוטיזםפורוםחרדה
פורום חרדה מנוהל ע"י ד"ר יששכר הרמן, מומחה בפסיכיאטריה, לשעבר מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו ואחראי על ייעוצים פסיכיאטריים בביה"ח שיבא.
לפורום חרדהפורוםדיכאון אחרי לידה
בפורום דיכאון אחרי לידה ניתן להתייעץ עם ד"ר יוסף חלבן, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום דיכאון אחרי לידהפורוםפסיכיאטריה ילדים
בפורום פסיכיאטריה ילדים ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכיאטריה ילדים