2 שאלות
פורום פסיכיאטריה
ד"ר אילן וולקוב
ד״ר וולקוב מטפל במבוגרים, בוגר לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, והתמחות בפסיכיאטריה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). מוסמך לטיפול בהתמכרויות ותחלואה כפולה מטעם משרד הבריאות ואוניברסיטת תל אביב. כחלק משירותי המרכז, ד״ר וולקוב עורך חוות דעת פסיכיאטריות לביטוח לאומי, צה“ל ומשרד הביטחון. הוא מטפל במבוגרים עם מגוון רחב של קשיים, ובעל ניסיון בטיפול בקהילה הגאה ובטראנסג‘נדרים. במקביל לעבודתו במרכז הוא מעביר סדנאות והרצאות למגזר העסקי, הרפואי והפרטי. בנוסף, מנהל בפורום דיכאון וחרדה ברשת חברתית "כמוני" של מכון גרטנר, ומרצה בהתנדבות לבני נוער ואנשי חינוך על סמים והתמכרויות התנהגותיות. ד"ר וולקוב היה חבר בהרכב שיפוטי בבית משפט השלום, ממונה שרת המשפטים לחבר וועדות ערעור על פי חוק הנכים, על פי חוק נכי המלחמה בנאצים, על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ועל פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. כמו כן, הוא חבר באיגוד הפסיכיאטריה, חבר בחברה הישראלית לרפואת התמכרויות וחבר ועדת ביקורת בוועד לפסיכיאטריה בקהילה. לד״ר וולקוב הופעות רבות בתקשורת ובכנסים מקצועיים. מטפל בשפה העברית, רוסית ואנגלית.- 2 שאלותאוסנת 28/09/2015 | 19:59האם עדיין מותר לקשור מטופלים למיטה, או שחלף זמנו של המנהג הזה? האם מותר לגרור בכח מי שלא רוצה כדור באישפוז ולהזריק לו בכפייה?הוסף תגובה
- סמים מזיקים אנטי-פסיכוטיים דור ראשוןמשה 18/10/2015 | 21:50אני מסכים עם שמוליק שהיחס במחלקות האשפוז הפסיכיאטרי אל המטופלים הוא גרוע. אך יש בעיה נוספת. הפסיכיאטרים עדיין נותנים למטופליהם סמים אנטי-פסיכוטיים דור ראשון ולא רוצים לידע את המטופלים שיש כיום תרופות טובות נגד פסיכוזה. גם במקרה שהמטופל יודע ומבקש זאת, הם מסרבים. לידיעה כללית - סמים אנטי-פסיכוטיים דור ראשון: אטומין, קלופיקסול, פרפנן, הלידול, רידזין, סמפ, טרוקטיל, מודיקייט, נוזינן, פלואנקסול ומודל. תרופות אנטי-פסיכוטיות דור חדש: סרוקואל XR, אביליפי, אינבגה, גאודון, סרדולקט, לטודה, זיפרקסה ועוד.הוסף תגובה
- להללאוסנת 18/10/2015 | 18:57אני חושבת שההודעות שלך פשוט מבהירות את המסר בצורה טובה מאוד. מעבר לזה, לא חושבת שפסיכיאטר מצד אחד טוען שהוא מרפא מחלה עם כדורים, ומצד שני הוא מטפל באותה מחלה ללא כדורים אצל מטופל אחר. לנסיוני אין אחידות עם הטיפול, בעבר, כל פעם נתנו לי מינון אחר, לדוגמא שהייתי באישפוז נתנו לי 3 מ"ג רספירדל, ואח"כ כדי להשתחרר אמרו לי לקבוע עם פסיכיאטר/ית להמשך טיפול, היא כבר החליטה על הפגישה הראשונה שאני צריכה יותר. אישפוז אחר 5 מ"ג ריספרדל. ללא בדיקה מדוייקת, כל פעם מינון אחר. היום כביכול יש בדיקה שיכולה לתת אחידות מאחר והתוצאות שלה נרשמות, אבל היא לא מדוייקת והתוצאות שלה מתבססות על ססטיסטיקה של שביעות רצון המטופלים, ומדגם קטן. אין הוכחה למחלת נפש שנכפית על בן אדם שלא מתלונן.הוסף תגובה
- זה - אתה אמרת...הלל 18/10/2015 | 01:32למה שלא תביא קישור לאותו תחקיר מכלבוטק, אם אומנם אתה מסכים שזה חמור ומזעזע עד כדי כך (ואם כבר הנושא הועלה כאן) ? אני לא זוכר אם ומתי ראיתי את אותו תחקיר, אבל למקרה שזה לא היה ברור לך, מדובר בדוגמא אחת מתוך מקרים רבים של התעללות. כך שממש לא מדובר על איזושהיא חריגה, מעידה או מקרה "בעייתי" יוצא מן הכלל, כמו שאפשר להבין או להציג את זה. אם אתה מוצא את הגישה וההסברה שלך להתעללויות דומה לתגובתה של מנהלת מרכז פסיכיאטרי, זה אומר דרשני, ואני ממש לא הייתי מתגאה בזה... אתה חוזר שוב ושוב על כך ש"הדברים אינם פשוטים" וכו'. לדעתי כל גישה סנגורית/מקלה כזו שבאה להצדיק, להסביר, לתרץ או סתם להגיד ש"זה מורכב" בעניין פשעים ברורים של אנשי מקצוע, היא דבר לא הוגן ולא הגון (גם אם זה נעשה בתום לב), גם אם נתרץ עד מחר... היומרה הנאיבית שלך להעיר לפסיכיאטרים בכירים, מנהלי פורומים באינטרנט, ועוד לחשוב שהם חייבים לך (או למי מאיתנו) משהו, או באמת שמים משהו עליך ועל כלל המתוייגים בכלל - אם זה לא היה עצוב, זה היה יכול להיות מצחיק. להזכירך שגם הפסיכיאטרית האישית שלך יכולה לגרום לכליאה שלך או של אדם אחר ? אם כבר, הכל מתחיל מן התיוג והאיבחון הפסיכיאטרי של הפרט כ"חולה נפש" או "נפגע נפש" ע"י הממסד הפסיכיאטרי, פעמים רבות בכפייה,ובהמשך - היחס השלילי של החברה לאותו אדם, שמתבטא כאן למשל בדברים המתנשאים שכתבת בסוף דבריך. כל טוב, הללהוסף תגובה
- אכן מצאת את מקום חרפתישמוליק 12/10/2015 | 16:20שלום הלל. ראיתי לנכון לפני שאני מגיב לראות שוב את התחקיר של כלבוטק על ההתעללויות במרכז הרפואי טירת הכרמל. אם תשים לב, אז באמת יש איזה דמיון בין מה שאני כתבתי לתגובה של מנהלת המרכז הרפואי. אם ניקח את המקרה שבו דחפו לאחת המטופלות תרופות בכוח, אז זו דוגמא טובה למקרה שבו ניתן להוציא את המתעללים בשן ועין; לגבי דחיפת התרופות בכוח - הם יכולים לטעון שעל פי הנהלים, הם חייבים לתת למטופלים את התרופות, ואם הם מסרבים, אז צריך לתת בכוח. על הקללות, הם עוד יכולים להגיד שזו הייתה מעידה חד פעמית, ולצאת מזה בשן ועין. בנוסף לכך, בהרבה פעמים, באופן אובייקטיבי זו באמת המציאות... מדובר באמת בסוגייה לא פשוטה, והרבה מהעובדים אומרים שהם רואים את ההתעללות ומעדיפים לשתוק כדי שלא יפטרו אותם. זה באמת לא פשוט. אני הייתי בשלוותה, וההתרשמות הכללית שלי מהמקום היא טובה יותר, ואכן, הביקורת שלי היא על מצבים טובים יותר במרכזים הרפואיים, ובכך התמקדתי. שימוש לא זהיר במונח "סימפטומים שליליים של המחלה", מבלי לומר את כל האמת שיכול להיות שבכלל מדובר בתופעות לוואי של התרופות, הוא משהו שקשה יותר להבין אותו, ולאדם מן השורה חסר את הידע המקצועי כדי להבין במה מדובר, בעוד שלגבי התעללויות - כל אדם מוסרי יודה שזה פסול. בנוסף לכך, גם רופאים פרטיים נכשלים בכך. לא מזמן ד"ר רובין השתמשה במונח הזה בחוסר זהירות והערתי לה על כך. בזמן שאין מה לחשוד ברופאים פרטיים בהתעללות, בשימוש לא זהיר במונח "סימפטומים שליליים" יש עדיין מה לתקן. האמת היא שנראה לי שבכלל הכל מתחיל מן היחס של החברה כלפי נפגעי נפש. בנקודה הזו אני מאחל לך שתהיה אדם מוצלח. ככל שיהיו יותר אנשים מוצלחים - תהיה הבנה שחייבים לשנות את היחס כלפיהם. כל טוב, שמוליק.הוסף תגובה
- וואלה. כי לא ברור כ"כ מהדברים שאתה רושם באיזה צד אתההלל 12/10/2015 | 03:08שלום שמוליק, קודם כל, הקריאה שלך "לעזוב אותה" מופנית כלפי אוסנת, ולא כלפיי. אני לא טענתי מילה אחת כנגד פסיכיאטר כזה או אחר כאן. אתה מתיימר להבטיח שאף אחד אינו בעד הפרת זכויות אדם של מאושפזים בכפייה ? אתה כנראה חתיכת אופטימיסט חסר תקנה, כי כפייה פסיכיאטרית זה בי"ס להפרת זכויות אדם בצורה שיטתית, מכוונת, יזומה, והכי גרוע - עפ"י חוק. וממש לא צריך להרחיק עד לגרמניה הנאצית (כמו שמיהרת לעשות) בשביל להבין את זה. "ברור שההגבלה צריכה להיות במינימום הנדרש" ? "ולכן עלולות להיות טעויות בשיקול הדעת של הצוות שעלולות להיראות מצידו של המטופל כחוסר רגישות" ? מה כבר אפשר לענות למי שמדבר במילים כ"כ יפות ודיפלומטיות ? מה שכואב זה שזה בא ממישהו שהיה בעצמו בתוך התופת הפסיכיאטרית. לא יודע אם זה תמימות, התממות, או לטמון את הראש בחול, אבל זה מקומם לקרוא את הדברים. או לכל הפחות, עצוב.הוסף תגובה
- להלל. חס ושלום! אני נגד ולא תמצא אף אחד שהוא בעד!שמוליק 11/10/2015 | 23:28שלום הלל. אינני יודע האם אתה עברת דברים כאלה או אחרים, ומה בדיוק אוסנת עברה, אבל בכל אופן, אני בטוח שד"ר רובין היא ממש לא הכתובת לתלונות על כך, אז תעזבו אותה... אני יכול להבטיח לך שאף אחד אינו בעד הפרת זכויות אדם של מאושפזים בכפייה, ואם תמצא, אז כנראה שמדובר בנאצים. בכל אופן, ישנה בעייה אובייקטיבית שמדובר במסגרת שבין כך ובין כך הנורמה בה היא נורמה של הגבלת זכויות אדם, וברור שההגבלה צריכה להיות במינימום הנדרש. הבעייה היא שלו בשל כך, עלולות להיות הגבלות מעבר לנדרש, ומן הסתם תמיד יהיו טעויות. אני באופן אישי לא חושב שהיו אצלי דברים שניתן להגדיר אותם כהתעללות חריגה באופן משמעותי, ואולי מהסיבה הזו נראה שיש קצר בתקשורת; אני מניח שמישהו שעבר משהו כזה היה מבין את הדברים טוב יותר. אגב, אני זוכר שהייתה על כך חשיפה בכולבוטק. כל טוב, שמוליק.הוסף תגובה
- חס ושלום. ד"ר את נהדרת.שמוליק 11/10/2015 | 23:08שלום ד"ר רובין. אע"פ שאני בפורום הזה מעט זמן יחסית - אני מאוד מעריך אותך. דבריי כנראה לא הובנו כראוי; אולי בעתיד אני אצליח להסביר את עצמי טוב יותר. כיוון שבין כה וכה החלטת שלא לענות לשירשור, ולמרות זאת ענית - אני מניח שתעדיפי שלא להתייחס, ואכבד זאת. כל טוב, שמוליק.הוסף תגובה
- בשורה התחתונה, אם אתה מצדיק תקיפה פסיכיאטרית - אתה לא יותר טוב מאלו שמבצעים אותה, יהיו הסיבות אשר יהיו.הלל 11/10/2015 | 22:48ולא יעזרו מילים יפות או איזושהיא "תקווה שהדברים ייתקבלו" בפורום כזה או אחר. זה שהעינויים הללו מתקיימים בחסות החוק עדיין לא נותן לגיטימציה לפשע הזה, לא רק מבחינה מוסרית וחברתית, אלא גם רפואית (!)הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 11/10/2015 | 19:43לשמוליק שלום, למרות שהחלטתי לא לענות לשירשור הזה, אני מוכרחה לענות לך. מאז ומתמיד ניסיתי כמיטב יכולתי להתאים את הטיפול למטופל כך שיהיו לו הכי פחות תופעות לוואי. למרות דברייך, היום מטופלים במרבית המקרים אינם נמצאים במשך שנים בבתי החולים הפסיכיאטרים. תרופות שונות ממש רוקנו את בתי החולים. אינני סבורה שהמחיר של בליעת כדור ביום או זריקה אחת לחודש אינו מצדיק את החופש ואת האפשרות לחיות בקהילה. החשוב הוא כמובן להקשיב לחולה ולתלונותיו ולנסות להתמודד עם כך כמיטב יכולתנו. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תגובהשמוליק 09/10/2015 | 15:39שלום אוסנת. אין שום צל ספק שפסיכיאטרים אינם צריכים לטפל במי שאינו מעוניין בטיפול. אכן, הם מוסמכים וחייבים לטפל בכפייה רק במקרים של מצב פסיכוטי ומסוכנות. ובעיקרון, מייד כשהמצב מתייצב - לא ניתן יותר להמשיך את הטיפול הכפוי. הבעייה היא שלא תמיד ניתן לאמוד נכון הן את המצב והן את המסוכנות, ולכן יש הרבה טעויות. אני גם לא מתעלם מכך שעמם הגישה היא שלילית, וצריך לשנות את פני הדברים מהיסוד. אני לא מנסה לצמצם או להכחיש את מה שעבר עלייך שלא בצדק; חד וחלק - לא! אני לא מקבל את דברי הביקורת על הפסיכיאטרית שלי. הם ממש לא לעניין. היא בעיקרון מעדיפה מה שפחות תרופות, ורק איפה שבאמת צריך (ואיפה שיש מטופלים זה בדיוק מה שהם רוצים), אז היא נותנת. כל טוב, שמוליק.הוסף תגובה
- הי שמוליק,אוסנת 09/10/2015 | 05:34אני מדברת על משהו אחר ממה שענית. יש אנשים שהטיפול הפסיכיאטרי לא משנה עם כדורים או בלי כדורים מזיק להם וגורם להרגשה נפשית רעה. אין לי תקשורת טובה עם פסיכיאטרים. פסיכיאטר לא אמור לטפל במי שאינו רוצה טיפול פסיכיאטרי. אני לא רוצה טיפול פסיכיאטרי, עם כדורים או בלי כדורים, עם שיחות או בלי. פשוט שלא יטפלו באנשים שלא מבקשים את עזרתם בטח שלא באלימות וכפייה. לדעתי הפסיכיאטרית שלך עושה איפה ואיפה, היא דואגת לרצות חלק מהלקוחות שלה, ואיפה שהיא יכולה היא דוחפת כדורים. כרגע מקבלת מרשמים מרופא המשפחה באינטרנט, הרבה יותר נח ופחות מטריד.הוסף תגובה
- אף אחד אינו טועה ואינו מטעהשמוליק 09/10/2015 | 03:39שלום ד"ר רובין ואוסנת. נראה לי שכל הויכוח הוא למעשה קצר בתיקשורת כפי שאפרט: אישפוז כפוי הוא חוויה מאוד לא נעימה, וכמי שחווה את החוויה הזו, אני יכול לומר שהיו קשירות שלא היו מוצדקות, וישנה גם תופעה של יחס משפיל ומזלזל מצד הצוות, ואין להתעלם מתופעות כאלו. אמנם אני יכול גם להבין את הצד של הרופאה, שמדובר באנשים במצב מעורער, ולכן עלולות להיות טעויות בשיקול הדעת של הצוות שעלולות להיראות מצידו של המטופל כחוסר רגישות. מה שבטוח, זה שהמצב לא טוב ויש עוד הרבה מה לשפר... ישנם הרבה מטופלים שסובלים מתופעות הלוואי של התרופות ובעיקר של התרופות האנטי-פסיכוטיות. אין על כך מספיק רגישות. הרבה פעמים אומרים באופן חד משמעי שמדובר בכלל בתסמינים שליליים של המחלה. יש אמנם חולים שאינם מטופלים תרופתית וסובלים מ"זומביות", כך שלא ניתן להאשים את התרופות, אך לא תמיד מיידעים את המטופלים על כך שיכול להיות שאכן מדובר בתופעות לוואי, ומעבר לכך שזו חוסר הוגנות כלפיהם - זה מערער את האמון בצוות המטפל, מה שמהווה תנאי הכרחי ובסיסי להצלחת הטיפול. אין מה להתווכח על הממצא שאני הפסקתי את הטיפול התרופתי, והפלא ופלא ה"תסמינים השליליים" פתאום נעלמו, כך שאין ספק שאכן היה מדובר בתופעות לוואי של התרופות. אודות לכך שאני מעיר על כך, בפורום BeOk הרופאים כבר זהירים יותר בשימוש במושג "תסמינים שליליים של המחלה", ואני מאמין שגם ד"ר רובין תקבל את הדברים שלי בסופו של דבר. חשוב לי להדגיש שגם אם בוודאות מדובר בתופעות לוואי של התרופות - אין זה מצדיק להפסיק את הטיפול התרופתי; חובה להתייעץ עם הרופא המטפל. הבעייה היא שאולי עדיין לא מאמינים מספיק בכוחם של הטיפולים הפסיכולוגיים. הם עובדים יפה מאוד, ואפשר לתת תקווה למטופלים שסובלים מתופעות הלוואי של התרופות שהם יוכלו להפסיק את התרופות תוך כדי שיפור המצב ע"י טיפולים פסיכולוגיים. אני רוצה לציין שלרופאה שמטפלת בי יש מטופל שבמשך 15 שנים היה באישפוזים חוזרים ונישנים, והיא איננה שוללת את האפשרות שהוא יוכל להפסיק את הטיפול התרופתי בעתיד. ישנה בעייה שבמסגרות השיקומיות חייבים ליטול תרופות על פי המלצת הרופא המטפל, ונראה שאין מספיק רגישות לסבל מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, וחבל... ד"ר רובין, אני מאמין שלאור דבריי, את מסוגלת לגלות יותר רגישות למטופלים שמתלוננים על סבל מתופעות הלוואי של טיפול תרופתי, ואין לי ספק שזה יקרה, וזה משהו שיכול לשפר מאוד את טיב הטיפול. אני מקווה שדבריי יתקבלו. כל טוב, שמוליק.הוסף תגובה
- לדעתי גם את טועה ומטעה אבלאוסנת 08/10/2015 | 18:39הפיסקה האחרונה נכונה, חשוב לענות ולטפל באנשים שזקוקים לעזרה ויעוץ ומבקשים אותה ולא למי שלא מבקש אותה. המחלה פרצה גם במאות קודמות בגילאי 20, מאותה סיבה שהיא פורצת כיום בגילאי 20 (מה שציינתי). גם אם תהיה בדיקה גנטית מה שאין היום זה לא מראה על מחלה, שוני גנטי לאו דווקא מוכיח מחלה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 08/10/2015 | 17:52לאסנת שלום, לדאבוני את טועה ומטעה. מדובר בהפרעות גנטיות. ללא הפרעה גנטית זו גם בתנאי לחץ קשים לא הייתה פורצת פסיכוזה. נכון שכאשר יש את הגנטיקה ויש לחצים זה תורם לפריצת המחלה. מחלה זו פורצת ופרצה גם במאות הקודמות בגילאי ה-20, בדיוק כפי שסכרת 2 פורצת בגילאי ה-50 ומעלה. אינני רואה טעם להמשיך ולהתווכח ופשוט אפסיק לענות על כך. נראה לי כי חשוב יותר שאענה לאנשים שנזקקים לעזרה וליעוץ. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- יש גם בעייה באלו שאמורים לטפלאוסנת 07/10/2015 | 21:23בהרבה מקרים הם לא ברי שיחה, או שפת אם שונה, מעדיפים לקבל את גירסת המשפחה הכפייתית, וישר מגיעים למסקנות שהם צריכים לטפל בכפייה עם כדורים, קשירות, וכליאה. אם היו שם אנשים ברמה, הם היו מצליחים לפתור בעייה של משפחה כפייתית ללא התעללות ושיתוף פעולה עם המשפחה, אבל זה לא המצב בשטח. יש הורים שבגילאי 20+ זורקים את הילדים שלהם לכלוב הפסיכיאטרי, במקום לתת להם מרחב לצאת מהבית בצורה נורמלית. לא סתם ה"מחלה" פורצת בגילאים האלו. ניצול של אנשים שעדיין לא נתנה להם הזכות להתפתח.הוסף תגובה
- הבעייה היאאוסנת 07/10/2015 | 18:47שהרבה מאלו ששהו/שוהים בכפייה לא מסכימים ש"יטפלו" בהם באלימות וכפייה. כך שאין כאן הסכמה מילולית. זה כמו שבאופן כללי אני אטען שצריך להרביץ למישהו והוא יטען שלא ואז אני אגיד לו נסכים שלא להסכים, ואדאג שמישהו ירביץ לו. לזה לא קוראים הסכמה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 07/10/2015 | 17:32לאוסנת שלום, נסכים שלא להסכים. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- תגובהאוסנת 04/10/2015 | 17:261. אם מטופל מסוכן לעצמו מדוע לא מנסים להרגיע אותו לפני שהוא נקשר למיטה? כבר סגרו אותו, אין חפצים שהוא יכול להעזר בהם על מנת להתאבד, איך בדיוק גרימת טראומה למטופל והפחדה על ידי קשירה תעזור לו? אם הוא אלים, אפשר להכניס אותו לחדר מבודד, ולבדוק, בעיקרון הוא לא אמור להיות ב"בית חולים". 2. טיפול חולני. כבר יצא לי לדבר עם שוהה בשיבא תל השומר, לא משתוללת, מדברת רגיל, קראו לה לקחת כדורים והיא סרבה, ואז קראו לכמה בריונים שגררו אותה בכח. איך בדיוק ההתעללות הזאת תרפא נפשית? שני "טיפולים" אלה מאפשרים לצוות להתעמר ולהתעלל בשוהים, לתת להם כדורים לא רצויים. מי שנשאר כביכול לשמור על השוהים הם כח העזר ואחים/יות, רופאים מחוץ למחלקה ברב היום.הוסף תגובה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר קרני רובין 04/10/2015 | 16:59לאוסנת שלום, 1. יש מצבים בהם קושרים מטופל למיטה, אבל יש לגבי כך חוקים מאוד ברורים לגבי משך הזמן והבדיקות שצריך לעשות במהלך הזמן שהמטופל קשור. צריך לציין שמדובר במצב בו המטופל אלים ומסוכן לחולים אחרים ולעצמו. במצבים אלה, בכדי להגן על הסיבבה מחד וכדי למנוע פגיעה עצמית מאידך, אין מנוס מכך. 2. כאשר מטופל מאושפז בכפייה והמטרה היא שיצא מהמצב במהירות המירבית כאשר הוא מסרב לקחת כדור ניתן להזריק לו את התרופה בכפייה. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
- לדעתי העינוי הזה ממשיך להתקיים באין מפריעהלל 29/09/2015 | 00:26עצם העובדה שיש מי ששואל על זה ומודאג מזה מעיד על העובדה שזה קיים. המערכת הפסיכיאטרית תצדיק את זה כמובן בסיבות שונות ומשונות. אבל גם אם החוק הקיים היה מסייג את ה"טיפולים" האלו, תכלס במחלקה יש חוק אחר, והמאושפז, שנחשב תת אדם, ללא כושר שיפוט, סתם משהו מקולקל - גם אם ייתנגד - רק יחטוף עוד יותר. שומר נפשו ירחק ! ומי שלא מאמין לדברים, מוזמן לקבוצת "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה" בפייסבוק לקרוא בעצמו על התעללויות שכאלו שממשיכות להתקיים.הוסף תגובה
- סמים מזיקים אנטי-פסיכוטיים דור ראשון
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
- מיזופוניה
- הריון מדומה
טיפולים וניתוחים קשורים
- גמילה מעישון
- טיפול רגשי למבוגרים
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכודיאגנוסטי
- דופמין בשתן ב-24 שעות
תרופות קשורות
- דיאזפאם (אסיוול, דיאז)
- פלופנאזין
מונחים קשורים
- פרחי קנאביס
- הזיה, הלוצינציה
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר אילן וולקוב, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית! שאלות גולשים ותשובות מקצועיות.
לפורום פסיכיאטריהפורוםחרדה
פורום חרדה מנוהל ע"י ד"ר יששכר הרמן, מומחה בפסיכיאטריה, לשעבר מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו ואחראי על ייעוצים פסיכיאטריים בביה"ח שיבא.
לפורום חרדהפורוםפסיכיאטריה ילדים
בפורום פסיכיאטריה ילדים ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכיאטריה ילדיםפורוםדיכאון אחרי לידה
בפורום דיכאון אחרי לידה ניתן להתייעץ עם ד"ר יוסף חלבן, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום דיכאון אחרי לידהפורוםאוטיזם
בפורום אוטיזם ניתן ללהתייעץ עם ד"ר מיכאל ינקו, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום אוטיזם