רופאים בתחום
ד"ר דורון תודר ד"ר דורון תודר
טיפול בהפרעות בטכנולוגיית נוירופידבק קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום פסיכיאטריה ילדים

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח ועוד.בעלת נסיון בטיפול קוגניטיבי - עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מאוד בלחץ אודה לעזרתכם
  • אמא אוהבת
  • 16/06/2018 18:02
  • שלום רב בני בן שש וחצי עולה לכיתה א ילד מבריק.מפותח מכפי גילו,חברותי ובכלל שמח ומדהים. היום היה אירוע שמלחיץ אותי מאוד .בכללי לעיתים שהוא כועס הוא כועס באופן מוגזם עד שנושם ונרגע.קורה לעיתים רחוקות ובשליטה. היום היינו בבריכה.רב עם אחיו וכעסנו עליו.והוא מאוד נפגע כי טען שאחיו משקר וכולם נגדו.יצא מהמים כועס חזר והיה בצד עד שנרגע. במהלך הכעס(שבו ניסינו לדבר איתו והוא צעק"די עזבי אותי") שמעתי אותו אומר לעצמו בעודו מושך לשנייה את המצוף "אני כל כל כועס שלא איכפת לי לטבוע" הפסיק מיד.איש לא שמע.אני לא אמרתי כלום והוא נרגע. אני כבר שעות בחרדה. מה פשר האמירה?האם הוא בסיכון?מה עלי לעשןת? בנוסף לחרדה הרגילה עלי לציין שבן דודי בן 16 התאבד לפני כשנתיים.תלה את עצמי לאחר התקף זעם קשה(היה לו עוד רקע אבל זה הסיפור הסופי לצערי) ואני מתה מפחד שזה דומה ואני מפספסת משהו.אודה לעזרתכם.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לצערי, אין דרך לדעת אם קיים סיכון רק מתיאור שנתת. על מנת להעריך את המצב נדרשת בדיקה יסודית של הילד על ידי רופא פסיכיאטר ילדים מומחה .

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדה וקשה וריכוז
  • לירון
  • 10/06/2018 18:55
  • שלום רב ד"ר. האם מוכרת נתינת רספרידל לילד (בן כמעט שמונה) במינון נמוך 0.5 מ"ג כאמצעי לטיפול בחרדה?(מטופל כבר שלושה שבועות והחרדות רק גברו). מטופל גם באטנט 10מ"ג וריכוזית. מה לעשות? הפסיכיאטרית אינה זמינה...

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לירון נדרשת בדיקה של פסיכיאטר ילדים מומחה. טיפול בחרדה בילד בן 8 על ידי ריספרדל במינון נמוך זו דרך טיפול מוכרת. בהתאם לממצאי בדיקה מסויימים כמובן. אם החרדות רק מתגברות, יש לפנות לרופא. יש מקום לשקול שינוי בטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז. לדוגמה, טיפול בסטרטרה במקום אטנט. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התקפי זעם בת 3
  • עינת
  • 27/05/2018 13:30
  • ד"ר שלום, בתי בת 3, בשבוע האחרון חוותה מספר התקפי זעם לראשונה בחייה, אציין כי היא אינה ילדה רגועה ותמיד הייתה עקשנית ודעתנית אך בשבוע האחרון בשונה מבדרך כלל היא חוותה ממש התקפים. ביום שבת לדוגמא מהבוקר לא הפסיקה לבכות מסיבות שונות - נשפכו מים על השמלה, רוצה ממתק וכו' ובכל פעם נכנסה לסבב של בכי ממושך, צרחות, רוק מהפה וכולי. ניסינו להרגיע בדרכים שונות אך אנחנו מאוד מודאגים ולא מבינים מה הסיבה להתנהגות הזאת ומה עלינו לעשות כדי לעזור לה, לא קרה משהו מיוחד בשבוע האחרון שעשוי היה לעורר התנהגות כזו (מלבד חגיגות יומולדת שלוו בהתרגשות) נשמח לעצתך. תודה,

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אובססיביות ומין במתבגר
  • מוטרד
  • 22/05/2018 14:04
  • שלום בני בן ה 11 לומד בבית ספר בו נעצר השומר לאחר שביצע מעשים מגונים בתלמידות והיום נמצא במעצר עד תום ההליכים. בבית הספר היו מספר חודשים של אנדרלמוסיה בעקבות המקרה עם התערבות של הנהגת ההורים וכל הצוות החינוכי כולל שיחות עם הילדים. לפני כחודש, בני החל לסבול ממחשבות שווא של "נגעתי אולי בגוף של...." ואולי עשיתי דברים כאלה וכאלה ועוד מחשבות טורדניות שלא מרפות ממנו. בנוסף, הוא החל בביצוע פעולות חוזרות - כנראה סוג של OCD הכולל שטיפת ידיים עם מלא סבון וכל הזמן שואל שאלות שאף פעם לא היה מתעסק איתן (אם הלחם נגע בארון האם אני יכול לאכול אותו ועוד...) הוא פעיל בכיתה, ממשיך שיגרה כרגיל, משחק עם חברים ופעיל בשיגרה ללא שינוי, אך המצב החדש פשוט מטריד והמחשבות משתכללות מיום ליום. ????????

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • למוטרד, שלום רב לפי התיאור שנתת, ממליצה על בדיקה של הילד אצל רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד לצורך אבחון גם אם כרגע נראה לך שהילד מתפקד כרגיל. ככל שמתערבים מוקדם יותר, התוצאות טובות יותר. במקרים קלים יותר ניתן לנסות לטפל על ידי טיפול פסיכולוגי. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בן 12 עושה שימוש ללא רשות בכרטיס אשראי
  • עמית
  • 13/09/2016 11:59
  • שלום רב בננו בן 12 וחצי. יש לו שתי אחיות, בת 16 ובת 6. מדובר בילד מקסים, חכם, חברותי. בננו מאד אוהב משחקי מחשב ובמקביל גם נפגש עם חברים. בשלושת החודשים האחרונים קרו שני מקרים. בפעם הראשונה בעלי גילה בכרטיס שלי חיובים של משחקים למחשב באתרים בינ"ל. הבנו מיד שמדובר במשחקים שהבן שלנו מכיר. פנינו אליו והוא הודה שצילם את הכרטיס שלי וקנה את המשחקים. היינו בהלם על התעוזה ו ובעיקר על העבירה שעשה. הוא הצטער על מעשיו, אמר שהבין את המשמעות של המעשה. מאחר והכל נשאר במשפחה, הענשנו אותו ע"י החרמת המחשב והנייד והמשכנו הלאה. לאחר חודש חזר המקרה, הפעם אצל הוריי. שוב אותו דפוס של פעולה. מיותר לציין את הרגשתנו הנכזבת והמבוכה מול הוריי (שידעו על המקרה הראשון). בננו הצטער מאד על מעשהו וביקש סליחה מהוריי ומאתנו. הוא אמר שלא יודע איך עשה את זה, זה המוח שלו ש"השתלט" עליו והוא ממש מרגיש רע עם הדבר. הוא נשבע שלא יקרה בשלישית והסביר לנו שלאחר שקנה את המשחקים הרגיש כל כך רע על מה שעשה שביקש מאחד האתרים לבטל את הקנייה והסכום לא חוייב (זה נכון). פרט לכך ששוב החרמנו לו את המחשב יחד עם המשחקים הקיימים בו (משחקים שנקנו על ידינו)אנחנו די חסרי אונים. אנחנו בתחושה שיש לנו בבית ילד שמפתח "כישורי עבריינות". ברור לנו שאינו יכול לדחות סיפוקים והיצר חזק ממנו ויש כאן סממן של התמכרות כלשהי. אני מאד אשמח לעצה לגבי המשך טיפול בילד שלנו.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אמא
  • אמא
  • 03/09/2017 20:49
  • תשובה
  • תשובה
  • 15/05/2018 15:13
  • אני לא יודע מה לעשות אבל מה לא לעשות אני כן יודע לא לתת לו סטיגמה של גנב ועבריין כי אם זה יהיה הדימוי העצמי שלו, יהיה לו מאוד קשה לצאת מזה. כי אדם שמאמין על עצמו משהו, קשה לו מאוד לשנות את זה. ואדרבה, צריך לנסות "לתפוס" אותו כשהוא אומר אמת ושומר על גניבות, לדוגמא "נהניתי מאוד לראות שאפילו שהאשראי היה על השולחן ואף אחד לא בבית, לא לקחת את זה, כל הכבוד! אתה גיבור" לשטוף לו את המוח שהוא אדם ישר ורחמן וטוב. בנוסף לזה, תחפשו הזדמנות לדבר בבית לדוגמא בשולחן שבת סיפורים על אנשים גיבורים שיכלו להשיג הרבה כסף אבל היושרה שלהם גבר על זה וזה גיבור!!! כמובן שהילד לא ירגיש שזה מופנה כלפיו. וסתם דרך אגב: יש הרבה ילדים שלוקחים כסף מהארנק של ההורים אבל הם בחיים לא יגנבו כסף מהמכולת כי בבית הם מרגישים שזה שלהם (יחסית. בתת מודע) אז הם רק "לוקחים" אבל מהמכולת הם לא יעזו "לגנוב" והכי חשוב להשאיר אצלך בלב את האימון כלפיו כי אם תרגישי עליו שהוא גנב, התדרים האלו יעברו אליו ואז הוא יקבע לעצמו "אני גנב, וזהו" אם הנכם רוצים לשוחח איתי זהו כתובת המייל שלי

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בת 10, מתנהגת בחודשיים האחרונים מאוד מוזר
  • נורית
  • 30/04/2018 23:52
  • שלום, ביתי בת 10, בחודשיים האחרונים היא מתנהגת מוזר, למשל, כשיוצאת מהמקלחת ומנגבת למטה, היא שואלת אותי אם זה בסדר שהיא נגבה עקום ולא ישר, היא מסוגלת גם להתקשר אלינו לעבודה בבכי וצעקות כדי לשאול אם זה בסדר שנגבה עקום, או למשל, היא מבקשת שאני יעזור לה לשים את הנעלים שלה במקום כי היא אומרת שהיא לא מניחה אותם טוב, או שהיא באה לבעלי ונגעה בשפתיים שלה עם האצבע ושאלה עם זה בסדר. בנוסף התחצפות, דיבור לא יפה, הסתגרות וחרדות לסוגיהן.. כמו כן יש לה אסטמה של העור, אך בחודשים האחרונים העור שלה נראה כמו שלא היה מעולם, כמו כביות גדולות על העור, גירודים בכל הגוף, פציעות, נראה נורא! כשניסיתי לדבר איתה, היא אמרה לי שזה קשור לבית הספר, והיא לא רוצה לדבר איתי על זה כדי לא להזכר בזה, וכשניסיתי עוד ועוד היא אמרה שהחברות בבית הספר לא מתיחסות אליה. לא רוצה לזלזל בזה אבל שילשום חגגנו לה יום הולדת, וכולן חוץ מאחת הגיע, בעלי סיפר לי שחברה אחרת רצה אליה שילשום והבת שלי בקושי התיחסה אליה...מה עושים?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נורית שלום רב! לפי התיאור שנתת אני ממליצה לקחת את הילדה לאבחון מעמיק של רופא פסיכיאטר מומחה של הילד והמתבגר. לא אוכל לאבחן רק על פי התיאור ללא בדיקה של הילדה, אך בהחלט יש צורך בבדיקה כדי לשלול מספר מצבים אשר עשויים לגרום להתנהגות כפי שתיארת. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פוקלין - תופעות לוואי חמורות
  • אמא מודאגת מאד
  • 22/04/2018 15:34
  • בנינו, בן 6, ASD בתפקוד גבוה, משולב בגן רגיל. הבעיה העיקרית אצלו היא קשב נמוך מאד ומוסחות גבוהה. התחלנו טיפול תרופתי. את הריטלין הפסקנו לאחר יומיים כשראינו שהוא לא מגיב טוב. ניסינו אטנט במשך חודש שגרם לחרדות ומחשבות שוא ולכן הפסקנו. נסינו פוקלין במשך שבוע. כתוצאה מהתרופה החלו התקפים קשים מאד בהם הילד נושך ומכה את עצמו הסובבים אותו וכן חרדות קשות מאד. תופעות שלא היו כלל בעבר . הקשב עצמו נמוך ביותר. כבר כמעט חודשיים אנחנו לא נותנים את התרופה ועדיין הוא לא חזר לעצמו. הפסיכיאטרית טוענת שזה הפיך אך אינה יודעת כמה זמו יקח לו לחזור לעצמו. האם ישנן סטטיסטיקת מדויקות לגבי מקרים כאלו? האם יתכן שנגרם נזק בלתי הפיך?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאמא המודאגת, שלום רב! את מתארת קשב נמוך מאוד ומוסחות גבוהה כבעיה העיקרית של הבן ולפי הטיפול שנבחר אני מבינה שהוא אובחן עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. אך חשוב לציין שקשב נמוך ומוסחות עשויים להיות תסמינים של הפרעה פסיכיאטרית אחרת שלא ADHD, כמו הפרעות חרדה. יתרה על כך, הפרעת ADHD לעתים מלווה בהפרעות מצב הרוח ואחרות, בינהן הפרעות חרדה. במקרים מסויימים טיפול בסטימולנטים כגון ריטלין, אטנט, פוקלין עלול להחמיר תסמיני חרדה שהיו קלים יותר ולא זוהו קודם או שייחסו אותם להפרעת ADHD (מוסחות גבוהה, קשב נמוך). במקרים נדירים ביותר טיפול בסטימולנטים עלול לעורר תסמיני חרדה שלא היו קודם. לא מכירה סטטיסטיקות מדויקות, אך מדובר בשכיחות שנמוכה מ-0.1 אחוז. בכל מקרה, מדובר בתופעה שחולפת עם הפסקת הטיפול. מחקרים קליניים רבים שכללו במצטבר עשרות אלפים של מטופלים לא הראו נזק מוחי בלתי הפיך של שימוש במינונים טיפוליים של התכשירים האלה. במקרה שלכם ממליצה לפנות לבדיקה של רופא הפסיכיאטר ילדים ונוער מומחה בדחיפות כדי לאבחן אותו ולשקול טיפול בתסמינים שתיארת, מאחר ונשמע שהם חמורים, ממשיכים הרבה זמן ומסבים מצוקה רבה ופגיעה בתפקוד. מאחלת לכם שיפור מהיר במצבו הנפשי של הבן, בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הפסקת תרופה
  • חנן
  • 05/04/2018 19:07
  • ריספונד
  • לינור
  • 28/03/2018 10:20
  • שלום רב בני בן 8 נוטל חצי כדור ריזפונד כל ערב לפני שינה. שכחתי שלושה ימים ברציפות לתת לו את הכדור. האם יכול להגרם נזק? האם לחזור לתת כרגיל את הכדור? תודה רבה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פחד מהקאה - ילדה בת 3
  • דורית
  • 28/03/2018 09:30
  • לפני כשבועיים, בתי בת 3 הקיאה על הרצפה במכולת. מאז החלה לפחד מלהקיא. כל פעם שאוכלת, בוכה ואומרת "אני אקיא, אני אקיא" ופשוט מסרבת להמשיך לאכול. זה הגיע למצב שבימים האחרונים, כמעט ולא מסכימה לאכול בכלל. במשך כל היום הפחד מלווה אותה וכל כמה דק' נזכרת בכך ובוכה שהיא תקיא. אני ממש אובדת עצות ולא יודעת איך לנהוג. אודה לעזרה כיצד לנהוג ולמי לפנות.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא לוותר או להמשיך להתאכזב?
  • מודי
  • 12/03/2018 05:17
  • שלום, יש לי ילד בן 9 שאוהב כדורגל וצרפנו אותו לחוג כדורגל בעקבות בקשתו זו שנה שנייה ברציפות. הבעייה היא שלא הולך לו טוב, ישנם ילדים שמשחקים יותר טוב ומעדיפים לא למסור לו, ולכן כל הזמן הוא מאוכזב. שנה שעברה הוא נטש באמצע אבל השנה עודדנו אותו להמשיך. באימון האחרון הוא קבל פנדל בעקבות שהכשילו אותו ברחבה, אני עמדתע מהצד והתפללתי שכן יפקיע הפעם אך לצערי הכדור פגש את המשקוף ולא את הרשת. בסוף האימון הוא התחיל לבכות תוך כדי שהוא אומר במירור שאפילו ממצב כזה הוא לא יכול להפקיע! אני מתלבט האם להמשיך לעודד אותו שלא יוותר, אבל מצד שני אני רואה שכל פעם הוא מאוכזב מחדש ולא רוצה שזה ישאיר לו צלקות (בנפש). אולי שווה לנסות דברים אחרים, אולי שם הוא יהיה יותר טוב!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ילד בן 5
  • ליטורה
  • 07/03/2018 11:53
  • שלום הבן שלי בן 5 לא חפף את ראשו עד גיל 3 פחד ממים ומרעש וממגלשות והיה אלים מאד מי גיל שנה עד גיל 4 לא היה אפשרי להיות במחיצתו עם ילדים משום שהחטיף להם,היום פחות. כשפניתי להתפתחות הילד בגיל 3 נאמר שאין לו בעיה הם עשו אבחון כזה לימודי. היום בגיל 5אין לו חברים משום שלא רוצים לשחק איתו, מתבודד הכי אוהב להיות בבית הגננת אומרת שהוא לא מרוכז ומדבר אל עצמו המון הרבה מהנורמה אוהב לגעת בדברים ולמשש אותם במפגש בגן בוהה החוצה דרך החלון. מדמיין המון. הראייה שלו לחיים שלילית. הציורים שמצייר גם הם בעלי משמעות מפחידה ומסוכנת. יש לו קוצים ברוב שעות היום. היסטרי מתרופות. הוא נרגע מול הטלוויזיה. האם יש איזה אבחון שיפקס את הבעיה שלו? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ילד בן שש צפה בברית מילה
  • תמר
  • 03/03/2018 21:23
  • אתמול עשינו ברית מילה לתינוק. לצערי היה מחדל, ובני הגדול בן השש צפה מהצד, וראה את הברית ממש. ביממה האחרונה הוא עצבני ותוקפני מאוד ביחס לעצמו. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מפתחת השיטה הייחודית "לחישות לילה להעצמת ילדים"
  • INSA
  • 28/02/2018 21:12
  • מפתחת השיטה הייחודית "לחישות לילה להעצמת ילדים" בסדרת סרטונים חינמית אינסה תלמד אתכם את המיתוסים שהפיצו בקרב הורים בשנים האחרונות ותחשוף בפניכם שיטה באמצעותה תוכלו לפתור בקלות ובמהירות בעיות של תוקפנות, קשיי קשב וריכוז ובעיות רגשיות והתנהגותיות נוספות- שיטה שהוכיחה עצמה שוב ושוב, בארץ ובעולם אלפי פעמים! אינסה היא חברה יקרה וקולגה שעוזרת להורים להעצים את ילדיהם ולגדל אותם שמחים, בטוחים ומצליחים. היא עזרה כבר למאות (ואולי אלפי) משפחות לפתור בעיות התנהגות שונות כמו - קשיי קשב וריכוז - תוקפנות בבית ובמסגרות החינוכיות - הסתגרות וקשיים חברתיים - דימוי עצמי נמוך של הילד - הרטבה והתלכלכות - קשיים חברתיים - ועוד אם גם אתם הורים שתמיד רוצים להבטיח את הטוב ביותר עבור הילדים שלכם, תלחצו על הלינק הזה עכשיו וצפו בווידאו הראשון בסדרת הסרטונים! http://bit.do/HappyChild http://snip.ly/wcdka - מן העיתונות

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ילד עם התקפי חרדה אמידים
  • אנה
  • 27/02/2018 20:44
  • יש לי בן בגיל 8, סובל כבר שנתיים מהתקפי פאניקה מטורפים, שנמשכים לאורך שעות.היינו מטופלים אצל פסיכיאטרים שונים, בתרופות מגוונות: ריספרדל, פריזמה, סרוקסט, וכו'. בהתקפים רק קלונקס/קסנקס עוזר. מחפשת רופא מומחה התחום, נמצאים גם בטיפול פסיכולוגי. במידה ומישהו מכיר רופא תור שיהיה גם אנושי, מבקשת לתת לי פרטים. תודה מראש אנה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הפרעות אכילה
  • עופרה
  • 29/09/2017 20:02
  • שלום רב, אני מעוניינת לברר לגבי בתי בת ה-16 לאילו כיוונים עליי לפנות על מנת לקדם את התפתחותה הרגשית. בתי השנייה מאז ומתמיד היה קושי איתה בעניין אוכל ובעיקר לקיחת אחריות על עצמה. ילדותית ופאסיבית. מחפשת תשומת לב, כל פעם מתלוננת על כאב במקום אחר בגוף. היא אובחנה עם הפרעת קשב גבולית ללא טיפול ריטלין הרקע יותר רגשי, עברה אבחון פסיכודידאקטי ומסתדרת יפה בלימודים וחברתית. הבעיה היא שלאחרונה קיבלנו צו 1 וערכנו מעקב גדילה ובתי אף ירדה במשקל, כרגע שוקלת 34.5 ק"ג בגובה 150.5. היא קיבלה בעבר תראפיה רגשית אך אנו לא מבינים האם מדובר באנורקסיה, האם הבסיס התנהגותי/רגשי/נפשי, לאחרונה היא נוטה לכעוס הרבה וטוענת שבגלל כל סיבה קטנה אין לה חשק לאכול ומפסיקה לאכול. אין לה בעיה עם דימוי גוף, היא רוצה לעלות במשקל. היא מגיבה בזעם בכל פעם שדורשים ממנה שתיקח בבית אחריות על משהו, לעיתים מאיימת שתעזוב, מתחצפת. שאלתי- כיצד נכון לטפל בעניין על מנת שלא תהיה הדרדרות ושכמובן תוכל להתגייס לצבא. האם לפנות לפסיכולוג? פסיכיאטר? העצמה כלשהי? בברכה, האם, עופרה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הפרעות אכילה - תגוב לאם עופרה
  • v
  • 26/02/2018 14:15
  • ביתי כיום ב19 עברה מצב ותקופה דומה למה שאת מתארת עוד בגיל 16. טופלנו במח' להפרעות אכילה בביח תל השומר, ד"ר וגנר והצוות עשו פלאים, כיום משרתת למעלה משנה בתפקיד נחשב ואחראי. שווה שיחה יעוץ אצלו באופן פרטי(תמצאי פרטים ברשת)לא מאוחר, מחזקת את ידך.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התקפי זעם
  • דנה
  • 20/02/2018 11:20
  • מה עושים עם ילד בן 5 שיש לו התקפי זעם, התפרצויות מידי יום ואלימות כלפי הוריו ואחיו? עד מצב שאי אפשר לשלוט עליו.. בגן ילד מקסים ללא שום בעיות. אין בעיה נוירולוגית. למי צריך לפנות פסיכיאטר או להתחיל עם פסיכולוג?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פלובוקסמין והרדמה בטיפול שיניים
  • אמא של ערן
  • 19/02/2018 13:57
  • ציפרלקס כ-"עזרה ראשונה" למתבגר בדכאון
  • אסא
  • 11/02/2018 14:34
  • בני בן ה-15 שקע בדכאון שהחמיר מאוד בשבועות האחרונים. כבר כמה שבועות שלא הולך לביה"ס, איבד אנרגיה ועניין בכל דבר פרט למשחקי-מחשב. מאוד מודע למצבו, מדבר על איך הוא מרגיש ורוצה מאוד לצאת מהדכאון. התחיל לפני שבועיים טיפול פסיכולוגי, והפסיכולוגית סבורה שכדאי שיתחיל מיד לקחת "ציפרלקס" כדי לצאת "מהמקום השחור" שהוא נמצא בו ולהיות יותר פתוח לטיפול ולשיפור. הבעיה: רופא משפחה מסרב לתת מרשם ללא המלצת פסיכיאטר, וכל הפסיכיאטרים שדיברנו איתם בינתיים מתעקשים על כמה מפגשי התרשמות איתו לפני שיתנו מרשם. בינתיים הוא רק שוקע יותר בגלל ההרגשה שאין שום שיפור... האם אכן מומלץ לתת ציפרלקס כ-"עזרה ראשונה" רק כדי לצאת מהמצב הדכאוני ולהיות פתוח יותר לטיפול, ואם כן - איך אפשר להשיג מרשם דחוף ? תודה!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מינון לא נכון של תרופה- עזרה דחופה
  • אמאמא
  • 08/02/2018 19:09
  • הבן שלי, בן 10 וחצי מאובחן על הרצף האוטיסטי. מטופל באריפליי 5 מ"ג. לפני כחודש הרופאה העלתה את המינון ל-כדור וחצי ליום. מאז הילד יותר כועס עצבני ואלים. אני לא מצליחה להשיג את הרופאה. מה אני יכולה לעשות בינתיים שירגיע את הילד? האלימות גורמת לו להיעדר מבית הספר. חייבת עזרה דחוף תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לרופאים בתחום פסיכיאטריה ילדים

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)