רופאים בתחום
ד"ר שלומית כהן ד"ר שלומית כהן
רופאה פסיכיאטרית מומחית קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום טיפול באוטיזם, אספרגר ו-PDD בנוירופידבק

ד"ר דורון תודר

ד"ר דורון תודר טיפול בהפרעות בטכנולוגיית נוירופידבק
ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר, מנהל המרכז הרפואי נוירוקליניק בר"ג ובב"ש לטיפול בנוירופידבק; מנהל מרפאת החרדה והיחידה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אוטיזם
  • ענבל
  • 09/09/2017 22:26
  • היי אני גרושה עם ילד בן חמש שאובחן בגיל 4וחצי עם asd על הספקטרום תפקוד גבוה ,אני מציינת שאני גרושה עם ילד אחד בלבד. רציתי לדעת במידה ואביא ילד נוסף וכמובן עם גבר אחר מה הסיכויים להביא ילד נוסף עם אוטיזם ? ואם יש סיכויים אז כמה סיכויים ומתוך כמה?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב מדובר בשאלה רחבה שתלויה בהרבה גורמים. ראשית צריך לזכור שהגורמים למחלה לא ידועים וכוללים פקטורים לא גנטיים כגון זיהומים במהלך ההריון. באופן עקרוני הסיכון ללידה של ילד נוסף עם אוטיזם היא כ 4-8%. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול בביו או בניו לאוטיזם
  • דיקלה מאור
  • 09/12/2013 12:50
  • יש לי ילדה עם אוטיזם ודברתי עם כמה מומחים שמטפלים בביופידבק ואמרו לי שנויופידבק לא מתאים לאוטיזם מה אתה יכול להסביר לי מה מתאים יותר ולמה? כי גם אמרו לי שהביו.. נישאר לתמיד והניו... יכול לחזור למה שהיה מודה לך עם תוכל לענות לי במהרה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב התשובות שקיבלת אינן מדוייקות. ביופידבק דורש מהמטופל ללמוד לשלוט על פרמטרים פיזיולוגיים כמו דופק לב ועוד. זה דורש שיתוף פעולה. ההשפעה של טיפולים אלה על המהות של האוטיזם מוגבלת מאוד... כמובן שאם ילד עם אוטיזם סובל מחרדה ניתן לעזור לו באמצעות ביופידבק אבל זה לא מטפל באוטיזם עצמו. נוירופידבק משנה את איך שהמוח עובד. ולכן הוא מטפל במהות של האוטיזם: בחיברות, בקשר העין ועוד. ההשפעה של ביופידבק תלויה ברצון של האדם. נוירופידבק משנה את המוח גם בלי רצונו המפורש של המטופל. אני לא מכיר מחקר אחד שבדק את ההשפעה של ביופידבק לטווח ארוך באוטיזם. יתכבדו המטפלים שאיתם התייעצת וייראו מאמרים כאלה. באתר שלי את יכולה לקרוא בעברית דוגמא למאמר שפורסם בתחום הכתובת היא : http://www.neuroclinic.co.il/Article-Autism.php עוד מאמר מעניין הוא המחקר הזה בו טופלו 150 ילדים עם אספרגר באמצעות נוירופידבק במהלך שנים רבות. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19908142 בנוסף אציין שעל פי ניסיוני האישי, הטיפול באוטיזם בעזרת נוירופידבק, הוא יעיל ביותר. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול באוטיזם בנויפידבק
  • דיקלה מאור
  • 09/12/2013 13:50
  • תודה ד"ר דורון תודר תתקן אותי עם אני טועה הטיפול בניופיגבק טוב ועוזר לאוטיזם אבל זה יכול לחזור אחריי זמן מה מהטיפול ויכול לתקן תדר אחד במוח ולקלקל תדר אחר האם זה נכון?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול בנוירופידבק משפר את המצב לשנים רבות. ישנם מחקרים המוכיחים את יעילות הטיפול גם שנה ושנתיים מתום טיפול. מאמרים אחרים מלמדים שגם שנים רבות מתום הטיפול ההשגים נשמרים. ביחס לתופעות הלוואי : נוירופידבק יכול לעשות תופעות לוואי ! ברור שאם עושים אימון לא נכון אזי יכולות להיווצר בעיות. לכן חשוב שהטיפול ייעשה על ידי אנשי מקצוע שמבינים היטב בכל הקשור לנוירופיזיולוגיה. בטיפול מקצועי הסיכון לתופעות לוואי ולבעיות הוא מאוד נמוך יחסית. לצערי משרד הבריאות לא מבין את המשמעות של הדברים ולכן הטיפול עדיין פרוץ. זה נשמע מגוחך- יש טיפול שמשפיע על איך שהמוח עובד- והוא יכול להינתן על ידי אנשים שהם לא אנשי מקצוע מוסמכים (נויורפסיכולוגים, פסיכולוגים, רופאים וכן הלאה). באופן עקרוני חשוב להבין- טיפול שרק יכול לעזור ולא יכול לעשות כל בעיה בד"כ הוא לא טיפול. אתן דוגמא: אם מתקנים חיברות אצל ילד בגיל 15, שכל חייו נמנע מיצירת קשרים הרי זה דבר חיובי. אבל הילד לא ממש יודע כיצד ליצור קשרים. הוא לא עבר תהליך רגיל של חיברות שהחל בגיל גן והתבשל לאיטו עד גיל הנעורים ! פעמים רבות אז מופיעות בעיות התנהגות שלא היו קודם. זו לכאורה תופעת לוואי של הטיפול. זה לא בהכרח דבר שלילי. אבל צריך להכיר את זה ולהכין לקראת זה ולהתמודד עם הבעיה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוירו פידבק לאוטיזם
  • מיכלי
  • 14/07/2017 08:26
  • בתי (23)הלוקה באוטיזם בתפקוד בינוני טופלה ע"י גרייה מגנטית אצל פרופ' תודר והתוצאות לא אחרו לבוא, א. שיתוף פעולה נרחב יותר בתקשורת בינאישית ובניית תשתית מצויינת לעבודה פרטנית בתחומים השונים. ב. לא היו תופעות לוואי כלל וכלל ג. בתי טופלה בממוצע פעמיים בשבוע ב20 הטיפולים הראשונים ופעם אחת בשבוע באחד עשר הנוספים. ד. התגובה לטיפול הייתה מיידית ומרגשת. היחס של אנשי המקצוע במרפאה אדיב וגמיש ואמפאתי ביותר. ה.טיפול כזה חייב להיות מגובה ע"י ארגונים ומוסדות המטפלים באנשים עם צרכים מיוחדים - משפר משמעותית את איכות הטיפול. תודה רבה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוירו פידבק לאוטיזם
  • רותי ויעלי
  • 20/01/2017 11:46
  • בתי לוקה באוטיזם בתפקוד בינוני ועברה תהליך קצר של נוירו פידבק. באופן בהיר ביותר ראינו את השינוי ואנחנו בכוונה להמשיך. המרפאה של ד"ר דורון תודר מקצועית ואדיבה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השפעה של נוירופידבק
  • קרן
  • 14/07/2017 08:01
  • שלום, אשמח לדעת במה ראית שיפור ולעומת מה? האם היו תופעות לוואי? כמה זמן ביתך טופלה ובאיזה תדירות? תוך כמה זמן ראית תוצאות? בת כמה היתה ביתך כשהתחלת את הטיפול בנוירופידבק? כמה זמן עבר מאז? מה היתה האבחנה שלה? תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אפרת שבו
  • אפרת שבו
  • 17/06/2017 00:05
  • השפעת נוירופידבק על אוטיזם
  • lev17
  • 14/07/2017 07:39
  • שלום דיקלה, מניסיוני כמטפלת בתכניות עבור ילדים אוטיסטים ומשפחותיהם, עד כה טרם שמעתי מאנשים שניסו נוירו שזה עזר להם: צריך להבין במקור התכנית של נוירו נוסתה והצליחה עבור ילדים עם ADHA, שזה מזכיר סימפטומים של ילדים על הספקטרום, אבל שונה בהשפעתו. את מוזמנת להתייעץ בכל שאלה, קרן מפתחת תכניות ושיטות הוראה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב נוירופידבק הוא טיפול שמבוסס על מחקרים רבים בתחום מדעי המוח. המאמרים המדברים על יעילותו פורסמו בעיתונות המדעית המקובלת ויש מאות רבות של מחקרים בהשתתפות אלפי אנשים. לטעמי, ראוי לדון בנושא מתוך ידע. לגבי הקשר שבין השפעת הטיפול על אוטיזם והפרעת קשב: במרבית המחקרים הנבדקים עוברים הערכה בתחומים שהם ספציפיים לנושא בעיות התקשורת (קשר עין, חברות, הבנה של התנהגות "האחר" ועוד). במרבית המחקרים שבוצעו בהשתתפות מאות ילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי הוכח (אל מול קבוצת בקרה, אל מול טיפול דמה ועוד) שהטיפול באמצעות נוירופידבק מאוד יעיל לילדים אלה בתחומים שאינם קשורים להפרעת ריכוז וקשב. אתן 2 דוגמאות: 1. במאמר https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19908142 טופלו 150 ילדים עם ASD. המאמר מספק נתונים בנפרד על שיפור במדדי קשב, ריכוז, למידה, אינטיליגנציה ועוד אך גם נתונים ספציפיים הקשורים להתנהגויות שמופיעות תדיר בקרב ASD ותהליכי חיברות. כך שניתן לראות שהטיפול עוזר במגוון תחומים ולא רק בבעיות ריכוז וקשב. 2. במאמר הזה שפורסם השנה https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28245068 בדקו את השפעת הטיפול בנוירופידבק בקרב ילדים עם אוטיזם באמצעות fMRI. התברר שאיזורי מוח שעברו שינוי הם איזורי מוח שקשורים למערכות החיקוי במוח (מערכות עצבי המראה) ולא למערכות הקשורות לקשב. כך שלטעמי הטענה שהטיפול עוזר לילדים עם אוטיזם דרך שיפור בעיות הקשב שלהם היא טענה שאינה מבוססת ראיות. אציין עוד שמרבית הילדים עם הפרעה בתחום האוטיסטי משתפרים באופן ברור במהלך חודש הטיפולים הראשון. התגובה הרבה יותר מהירה מהתגובה של ילדים עם הפרעת ריכוז וקשב. גם ההבדל בזמנים תומך בכך שהשפעת הטיפול על ASD אינה דרך השיפור במנגנוני הקשב בלבד. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול באספרגר או אוטיזם
  • קרן
  • 14/08/2017 07:01
  • שלום דיקלה, כמטפלת ששותפה למספר מחקרי מוח אני יכולה בפירוש להגיד לך שנוירופידבק וגם ביופידבק לא משפרים אוטיזם או אספרגר. הדברים שיותר מסייעים, הן מיומנויות חברתיות והסברים. יש מחקרים המראים כיצד המיומנויות נלמדות ונטמעות לפי UCLA. כמו כן, ישנה דיאטה והתעמלות מיוחדת שהוכחה כבר בשנות ה 80 על מנת לאמן את האונה הימנית שלרוב היא מקור הבעיה. את מוזמנת להכנס, לקרוא ולהתייעץwww.lev17.co.il קרן הלוי קרוסקין מפתחת תכניות ושיטות הוראה 0502077010

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קרן שלום ויכוח מדעי אמור להתנהל באמצעות מחקרים שמתפרסמים בעיתונות רפואית מבוקרת עמיתים. הרשי לי לייעץ לך להתנסח באופן שקול ומדעי יותר. יש במדע ויכוחים והם לגיטימיים. פחות לגיטימי להגיד באופן גורף את מה שאת אומרת. להלן רשימה חלקית של מאמרים שפורסמו בעיתונות המדעית המבוקרת על הטיפול בנויורפידבק באוטיזם (אני לא מדבר על ביופידבק כיוון שאין זה תחומי) אני מכיר מחקרים אלה ומכיר את מגבלותיהם. מאידך, אני לא משוכנע שהאמירות החד משמעיות שלך מבוססות מידע או שהן נאמרות כביקורת מדעית שקולה. אגב, אני לא מכיר דיאטה הטובה לאונה הימנית. אשמח לראות מחקרים מבוקרים שפורסמו בעיתונות המדעית שמוכיחים זאת. ד"ר דורון תודר להלן הרשימה החלקית. יש כמובן עוד... Wang, Y., Sokhadze, E. M., El-Baz, A. S., Li, X., Sears, L., Casanova, M., Tasman, A. (2016). Relative power of specific EEG bands and their ratios during neurofeedback training in children with Autism Spectrum Disorder. Frontiers in Human Neuroscience, 9, 723. doi: http://dx.doi.org/10.3389/fnhum.2015.00723 Baruth, J., Casanova, M., El-Baz, A., Horrell, T., Mathai, G., Sears, L., Sokhadze, E. (2010). Low-frequency repetitive transcranial magnetic stimulation modulates evoked gamma frequency oscillations in autism spectrum disorder. Journal of Neurotherapy, 14(3), 179–194. Coben, R., Mohammad-Rezazadeh, I., Cannon, R. (2014). Using quantitative and analytic EEG methods in the understanding of connectivity in autism spectrum disorders: a theory of mixed over- and under-connectivity. Frontiers in Human Neuroscience 8:45. doi: 10.3389/fnhum.2014.00045. Coben, R., & Myers, T. E. (2010). The relative efficacy of connectivity guided and symptom based EEG biofeedback for autistic disorders. Applied Psychophysiology & Biofeedback, 35(1), 13–23. Coben, R., & Pudolsky, I. (2007). Assessment-guided neurofeedback for autistic spectrum disorder. Journal of Neurotherapy, 11(1), 5–23. Coben, R. (2007). Connectivity-guided neurofeedback for autistic spectrum disorder. Biofeedback, 35(4), 131–135. Coben, R. Sherlin, L., Hudspeth, W. J., McKeon, K., & Ricca, R. (2014) Connectivity-Guided EEG Biofeedback for Autism Spectrum Disorder: Evidence of Neurophysiological Changes. Journal of NeuroRegulation, 1(2) 109-130. Drysdale, M,T,B., Martinez, Y, J., Thompson, L. (2012). The effects of humorous literature on emotion: A pilot project comparing children with asperger’s syndrome before and after neurofeedback training and controls. Journal of Neurofeedback. Friedrich, E., Sivanathan, A., Lim, T., Suttie, N., Louchart, S., Pillen, S., Pineda, J. (2015). An effective neurofeedback intervention to improve social interactions in children with autism spectrum disorder. Journal of Autism & Developmental Disorders, 45(12), 4084-4100. doi: 10.1007/s10803-015-2523-5 Frye, R., Rossignol, D., Casanova, M., Martin, V., Brown, G., Edelson, S., Coben, R., Lewine, J., Slattery, J., Lau, C., Hardy, P., Fatemi, S., Folsom, T., MacFabe, D., Adams, J. (2013). A review of traditional and novel treatments for seizures in autism spectrum disorder. Findings from a systematic review and expert panel. Public Health 1:31. doi: 10.3389/fpubh.00031 Jarusiewicz, G. (2007). Use of neurofeedback with autistic spectrum disorders. Chapter in J. R. Evans (Ed.), Handbook of Neurofeedback. Binghampton, NY: Haworth Medical Press, pp. 321–339. Jarusiewicz, B. (2002). Efficacy of neurofeedback for children in the autistic spectrum: A pilot study. Journal of Neurotherapy, 6(4), 39–49. Knezevic, B., Thompson, L., & Thompson, M. (2010). Pilot project to ascertain the utility of Tower of London Test to assess outcomes of neurofeedback in clients with Asperger’s Syndrome. Journal of Neurotherapy, 14(3), 3–19. Kouijzer, M. E. UJ., de Moor, J. M. H., Gerrits, B. J. L., Buitelaar, J. K., & van Schie, H. T. (2009). Long-term effects of neurofeedback treatment in autism. Research in Autism Spectrum Disorders, 3(2), 496–501. Pineda J. A., Brang D, Hecht E, Edwards L, Carey S, Bacon M, Futagaki C, Suk D, Tom J, Birnbaum C, Rork A.(2008). Positive behavioral and electrophysiological changes following neurofeedback training in children with autism. Research in Autism Spectrum Disorders, 2, 557–581. Scolnick, B. (2005). Effects of electroencephalogram biofeedback with Asperger’s syndrome. International Journal of Rehabilitation Research, 28(2), 159–163. Sichel, A. G., Fehmi, L. G., & Goldstein, D. M. (1995). Positive outcome with neurofeedback treatment of a case of mild autism. Journal of Neurotherapy, 1(1), 6064. Sokhadze, E., Baruth, J., El-Baz, A., Horrell, T., Sokhadze, G., Carroll, T., Tasman, A., Sears, L., Casanova, M. (2010). Impaired error monitoring and correction function in Autism. Journal of Neurotherapy, 14(2), 79–95. Sokhadze, E., El-Baz, A., Tasman, A., Sears, L., Wang, Y., Lamina, E., Casanova, M. (2014). Neuromodulation integrating rTMS and neurofeedback for the treatment of autism spectrum disorder: an exploratory study. Applied Psychophysiology & Biofeedback, 39(3-4), 237-257. doi: 10.1007/s10484-014-9264-7 Steiner, N., Frenette, E., Hynes, C., Pisarik, E., Tomasetti, K., Perrin, E., Rene, K. (2014). A pilot feasibility study of neurofeedback for children with autism. Applied Psychophysiology & Biofeedback, 39(2), 99-107. doi: 10.1007/s10484-014-9241-1 Vasa, R., Carroll, L., Nozzolillo, A., Mahajan, R., Mazurek, M., Bennett, A.,…Bernal, M. (2014). A systematic review of treatments for anxiety in youth with autism spectrum disorders. Journal of Autism & Developmental Disorders, 44(12), 3215-3229. doi: 10.1007/s10803-014-2184-9 Wang, Y., Sokhadze, E. M., El-Baz, A. S., Li, X., Sears, L., Casanova, M. F., Tasman, A.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אספרגר
  • הראל
  • 02/08/2017 18:30
  • שלום ד"ר ,אובחנתי כאספרגר קל אחרי שנה בצבא המקשה עלי להסתגל למסגרות ויוצרת קשיים ,האם יש לך דרך לפתור אספרגר?האם אפשרי לקבל מספרי טלפון של קליינטים?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול המודרני ביותר שיש היום לטיפול בבעיה נקרא "גריה מגנטית עמוקה" של חברת BRAINSWAY. מדובר במכשיר שמגרה את אותם איזורי מוח הקשורים בין השאר להבנה של סיטואציות חברתיות ועוד. מניסיוני הטיפול מאוד יעיל לבעיה ועד כה רוב המטופלים שעברו אותו השתפרו מאוד. בד"כ ניתן לחוש בשיפור די מהר וכבר לאחר שבועיים של טיפול - מרגישים בשיפור. מדובר בטיפול שמאושר על ידי משרד הבריאות בישראל. אתה יכול לקרוא על כך כאן: http://www.neuroclinic.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D/ לצערי לא אוכל לתת פרטי מטופלים - מדובר במעשה שמפר את החיסיון שלהם בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אספרגר
  • הראל
  • 03/08/2017 10:09
  • ד"ר ,אני חייל בצהל האם אוכל לקבל הנחה?,האם אוכל באמת לפתור את בעיה האספרגר שלי הקלה?איך אני יודע שזה וודאי?כי רופאים אומרים שאין פתרון לאחר 20 מפגשים זה בטוח ישתפר ב50 אחוז?ויש סיכוי לבקש מספר ותבדוק אם הוא מאשר ותשלח לי למייל?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב מדובר בשאלות שאשמח לענות עליהן במפגש פנים אל פנים ואז אוכל לספק את הנתונים כפי שעולים מהמחקרים שבוצעו ומניסיוננו. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ספקטרום
  • לי
  • 13/04/2017 00:22
  • היי. לאחר מליון בדיקות נאמר לנו כי ייתכן ובני בן 12 בספקטרום האוטוסיטסטי הפסיכיאטרית שבדקה אותו אמרה שיש לו בין הייתר בעיות בתקשרות חברתית והפנתה אותנו למישהו דמתמחה בזה. מה שאני כאמא רואה זה שהבן שלי מדבר בשפה מוזרה בקולות מוזרים בדיבור בפה סגור מעט, לעיתים תנועות ידיים מרובות..לא מעניין אותו מסיבות בכיתה או פעילות חברתית האם הטיפול שלך יכול לסייע?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב סליחה על העיכוב בתשובה. את מתארת מצב מאוד אופייני לילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק נחקר רבות באוכלוסיה זו ויש מאמרים מדעיים בהשתתפות מאות ילדים ברחבי העולם. כלל המחקרים מעידים על אחוזי תגובה ניכרים באוכלוסיה זו (מעל 90% מהילדים משתפרים בעקבות טיפול זה). מניסיוני אוכלוסיית הילדים עם PDD הם הקבוצה שמגיבה הכי מהר והכי טוב לטיפול בנוירופידבק. הטיפול מביא לשיפור במרכיבים הבסיסיים ביותר של ההפרעה ומשפר תקשורת והבנה חברתית כמו גם את כל נושא הדיבור. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אוטיזם
  • קרן
  • 14/06/2017 07:20
  • לפי מה שדיברתי עם מישהי מהצוות של דר דורון תודר וביליתי בפורומים שונים של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הבנתי שהטיפול לא עזר להבנת סיטואציות חברתיות. זה מאוד תלוי היכן הפגיעה נימצאת במוח. לאוטיזם שנובע מנפילות ראש יש גם פתרון בתא לחץ של חמצן בבית חולים אסף הרופא. לגבי אוטיזם שנובע מגנטיקה לא בטוח מה הוא משפר - קשר עין להבנתי כן, כל היתר באספרגר וב PDD אין שינוי בחלק החברתי. מה שבטוח זה עוזר להפרעות קשב וריכוז המלוות בהיפרקטיביות. בהצלחה, קרן הלוי קרוסקין מפתחת תכניות ושיטות הוראה אמא לילד עם קשיים

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קרן שלום לצערי עלי לסתור חלק מדבריך. במפורש הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק מביא לשיפור במכלול מרכיבים בילדים על הספקטרום. ילדים משתפרים בתקשורת, בהבעת רגשות, בהבנה של סיטואציות חברתיות ועוד ועוד. כל אלה הוכחו לא רק בקליניקה שלי אלא גם במחקרים מסודרים מבוקרים שפורסמו בעיתונות המדעית. אשמח לספק לך פרטים נוספים אם את מעוניינת. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מחקרים על נוירופידבק ואוטיזם
  • קרן
  • 14/07/2017 07:50
  • שלום דורון, אשמח לקרוא על אילו מחקרים אתה מדבר, באקדמיה המדעית שלך. צריך לזכור שני דברים: 1. משרד הבריאות לא סתם לא הכיר בטיפול הנוירופידבק ולא הסדיר אותו בקופות החולים. 2. ממה שאני דיברתי עם הורים חלקם היו בקליניקה שלך וחלקם לא, הטיפול בנוירופידבק אינו עוזר לילדים אוטיסטים. 3. גם שדיברתי עם מישהי בשם לילך ממרפאה שלך היא אמרה לי בפירוש שהטיפול שלך אינו מתאים לאוטיסטים, רק לאלו הסובלים מחרדה ומהפרעת קשב וריכוז . כמי שעובדת בתחום אני מפנה אליך אנשים שעבורם זה יכול להיות רלוונטי, אבל אני חושבת שחשוב לשמור על יושרה מקצועית ולהגדיר בדיוק למי זה עוזר להורים אין כסף מיותר והם משקיעים בילדיהם, חשוב לנתב אותם למקומות שבאמת עשויים לעזור ולפתור בעיות. קרן הלוי קרוסקין- מפתחת תכניות ושיטות לימוד www.lev17.co.il

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוירופידבק לילד על הספקטרום, בין היתר
  • אורלי לביא
  • 19/06/2017 11:23
  • ילדי הוא מורכב, בנוסף לאוטיזם קל, יש לו קשיי קשב, אימפולסיביות, היפר אקטיביות, בעיות הרטבה, קשיי למידה, בעיות ראיה ושמיעה ועוד. על פניו הוא נראה ילד רגיל, הצמא לקשר חברתי, ודורש אותו ללא עקבות. הוא מטופל תרופתית, אך לאחרונה יש תופעה של טיקים, ובעיה נוספת של הרחת כף היד. תנועות לא רצוניות שלא היו קודם. האם נוירופידבק יכול לעזור, והאם במכבי מקבלים איזשהם החזרים על טיפולים, במידה וזה מתאים?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק נחקר על מאות ילדים הסובלים מאוטיזם. מסיבות שלא ברורות, קבוצה זו של ילדים מגיבה באחוזים מאוד גבוהים לטיפול. מניסיוני בטיפול במאות ילדים עם אוטיזם, אחוזים בודדים לא מגיבים. הטיפול יכול לעזור במכלול הדברים שציינת (למעט הראיה והשמיעה שבהם לצערי איני יכול לעזור). בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הגישה ביו רפואית
  • אורן
  • 30/11/2016 13:22
  • שלום רב התשובה חיובית. טכנולוגיית נוירופידבק מביאה לשינוי במוח. מחקרים שונים הוכיחו כי הטיפול מביא בין השאר לעליה בקשרים שבין הנוירונים ולכן יש עליה הן בכמות החומר האפור והן בכמות החומר הלבן שבמוח. מבחינתי - טיפול זה שקול לכל טיפול ביולוגי תרופתי או אחר. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אספרגר עובר גנטית?
  • שרה
  • 27/11/2016 10:20
  • שלום אני עומדת להינשא לבחור שמאובחן כאספרגר כבר מגיל קטן אני בריאה ללא מחלות כלשהם, גם המשפחה אין מחלות שקשורות לזה. מהצד שלו אין עוד מישהו שאובחן כאספרגר האם יש סיכוי גבוה שיוולד לנו ילד אוטיסט או חולה אספרגר ?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב שאלה שאינה פשוטה למענה. סה"כ יש רקע גנטי להפרעה זו כך שהסיכוי של ילד לסבול מאספרגר עולה אם אחד ההורים סובל מהבעיה. אבל הסיכוי גם עולה אם האם היא מעל גיל 30. ויש עוד הרבה פקטורים שמעלים סיכון לאוטיזם (אף אף אחד מהם לא הוכח באופן חדש משמעי). למשל חיסונים, זיהום אוויר ועוד ועוד.... ברור ששיעור האוטיזם באוכלוסיה עולה. אך לא ברור מדוע. מקווה שתרמתי בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הודעה לקהל הרחב ! מחפש אספרגרית להיכרות !
  • מישהו
  • 26/11/2016 20:57
  • מוגבלות שכלית בתפקוד בינוי
  • אור
  • 09/10/2016 02:00
  • שלום רב,בנין בן 5 וארבעה חודשים. מאובחן עם מוגבלות שכלית ברמה בינונית,לא מרבה לדבר,קצר קשב,צורח רוב הזמן,נמצא במסגרת חנ"מ,שם ניתנים לו טיפולים פרא רפואיים. רציתי לדעת האם הטיפולים יהיו עבורו יעילים,ומהו הטיפול אותו אתה ממליץ,תודה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב טיפלתי בילדים רבים עם מוגבלויות כאלה ואחרות. אני ממליץ בחום על הטיפול בטכנולוגיית נוירופידבק. מסיבות שאינן ברורות דיין, ילדים עם מוגבלויות שכליות מגיבים לטיפול מהר מכל קבוצה אחרת. הטיפול יכול לקדם אותו במכלול הנקודות אותן העלת. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול במוגבלויות
  • אור
  • 09/10/2016 16:44
  • שאלה נוספת
  • ד
  • 29/09/2016 17:23
  • שלום, לאחיו של בעלי יש אוטיזם קשה ופיגור, אנחנו מעוניינים להכנס להריון, בעלי סבור שלאחיו יש את המומים הנ"ל כתוצאה מזה שהאם ילדה את אחיו הרבה לפני הזמן והילדה היתה קשה וטראומטית, בנוסף ידוע לנו שאוטיזם הוא גנטי, היינו בפגישה עם רופאת גנטיקה שביקשה שאחיו של בעלי יעשה בדיקת דם לברור גנטי, אך איננו יודעים אם יסכימו לעשות לו בדיקה שכזו בהוסטל בו הוא מתגורר, אין לנו הפניה ממנה וגם כנראה שהאח לא ישתף פעולה בלקיחת דם, למרות שלדעתי כן עושים לו בדיקות כלליות מידי פעם כמו שכולנו עושים. האם לידה מוקדמת וקשה יכולה לגרום לאוטיזם ובנוסף גם לפיגור ? האם גם פיגור הוא גנטי? תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב שאלות מורכבות. לא ידוע מה הגורם לאוטיזם. כמו כל מצב יש מרכיב גנטי אך עוצמתו לא מוגדרת היטב. לגבי פיגור- יש מצבי פיגור שהם חד משמעית גנטיים ויש פיגור שיכול להתפתח בגלל אירועים חיצוניים כמו זיהומים ולידה קשה בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאלה
  • ד
  • 21/09/2016 19:18
  • שלום בת 42 ובעלי בן 46 לפני טיפולי IVF . 1.מה הסיכויים לעובר ללא מום? אני יודעת שמפאת גילנו הסיכויים לא טובים ככ ויש סיכויים להפלות בדרך, בנוסף אחיו של בעלי עם אוטיזם קשה ופיגור 2. האם אחיו מבחינה גנטית יכול להרע עוד יותר את המצב?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מחפשים מאבחנ/ת
  • נעמה
  • 08/09/2016 21:20
  • גריה מגנטית לילדים
  • מאור
  • 02/05/2016 23:20
  • אם הטיפול יעיל כל כך במבוגרים מה הסיבה שלא משתמשים בו כטיפול גם בילדים? האם זה פשוט שאלה של זמן ועוד מחקרים עד שהוא יאושר גם לילדים?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב נעשים היום מחקרים בעולם כדי לבדוק את השפעה הגריה המגנטית בילדים. עם זאת, להערכתי, דווקא בילדים הטיפול באמצעות נוירופידבק בילדים עם אוטיזם הוא הרבה יותר ישים. הוא גם הרבה יותר נחמד לילדים. נוירופידבק פחות יעיל באוטיזם במבוגרים. גריה מגנטית מאוד יעילה וההשפעה מהירה מאוד. מנגד הטיפול באמצעות נוירופידבק בילדים משפיע מהר מאוד (בד"כ) ורואים שיפורים ניכרים. ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר התגובה טובה יותר. ניתן לקרוא על כך כאן: http://www.neuroclinic.co.il/במה-אנו-מטפלים/טיפול-באוטיזם/ בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שידוך לאספגר
  • יהושע
  • 04/04/2016 22:46
  • אני מלמד בישיבה, אחד הבחורים שתמיד היה נראה לי קצת ייחודי וקצת מוזר בחיי היום יום, ובמיוחד קשה לו להבין שיש דברים שמפריעים לחברים או לאחרים, למשל מסוגל להתקשר אלי חמש פעמים ביום ולחזור לי על אותו מסר ממש, ואינו מסוגל להרגיש עם זה בעיה או לחדול מהתנהגות זו, הוא סיפר לי שהוא כנער אובחן כלוקה בהפרעה על גבול האוטיזם, אך לדעתו זה שטויות. מה שמפריע לי שהוא מציע את עצמו לשידוכים עם בנות נורמטיביות והוא לא מרגיש צורך ליידע אותם על כך. שאלתי היא האם זה הפרעה שניתן לחיות איתה ולהינשא, ועלי להשאיר את השיפוט בעניין לכל החפצה להינשא לו שבמהלך הפגישות זה יצוץ, ואם זה דוחה אותה, היא כמובן תסרב, או שיש דברים שלא יוכלו להיות ניכרים במהלך ההיכרות ועולים להתפרץ במידה רבה במהלך הנישואין, ומי שלא השלימה עם זה והתכוננה לכך תעמוד בפני הלם רגשי, ובעצם אנו גורמים לה ליפול בפח. חשוב לי לשמוע חוו"ד מקצועית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב לא ניתן להבין מתוך התיאור אם מדובר רק בהפרעת מהספקטרום האוטיסטי או שיש עוד הפרעות. כך או כך, כיוון שאתה מגדיר אותו כמוזר בחיי יום יום נראה לי שבתהליך השידוכים הוא יצוץ ממילא כמוזר... מקווה שתרמתי בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קשת האוטיסטית
  • עזריאל
  • 15/03/2016 21:20
  • שלום רב. יש עשרות מחקרים בהשתתפות מאות ילדים על הטיפול ויעילותו. יש כאן כמה תקצירי מאמרים לדוגמא אבל כפי שציינתי יש עוד הרבה נוספים - http://www.neuroclinic.co.il/מאמרים/אוטיזם-תקציר-מאמרים/ בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ריפוי pdd
  • ד
  • 25/01/2016 22:50
  • שלום רב המילה ריפוי היא מילה שאפתנית שהרפואה המודרנית ממעטת להשתמש. אנו מרפאים בעיקר מחלות זיהומיות ולא מעבר לכך... המטרה העיקרית היא ניהול מחלה. איך נגיע למצב שבו נוכל לתפקד באופן המייטבי, איך נוכל להפחית למינימום את הסבל. בכל הקשור ל PDD יש לנו 2 שיטות אפשריות: א. גריה מגנטית עמוקה- מדובר בקסדה המגנטית של חברת BRAINSWAY הישראלית. הטיפול בגריה מגנטית בצעירים עם PDD אושר על ידי משרד הבריאות הישראלי. טיפול זה בטוח, עם מיעוט תופעות לוואי. בד"כ התגובה היא מהירה מאוד- בד"כ בטווח של שבוע המטופלים מדווחים על שיפור בהבנה החברתית, מרגישים פחות נוקשים ועוד. שיטה זו מגרה במוח איזורים מאוד מסויימים שקשורים ל PDD. מספר האיזורים שניתן לגרות הוא מוגבל כי הקסדה מכוונת לאיזורים מסויימים ולא ניתן לגרות איזורים אחרים. ב. נוירופידבק- מדובר בשיטת אימון שמלמדת את האדם לשלוט על איזורי המוח הקשורים לבעיה. היתרון של שיטה זו שניתן לאמן הרבה יותר איזורים יחסית לשיטת הגריה המגנטית. מצד שני שיטה זו בנויה על יכולת "הלמידה" של האדם. שיטה זו מאוד יעילה בילדים קטנים ופחות יעילה במבוגרים (גיל 19 הוא גיל מבוגר עבורינו). אנו משתמשים בשיטה זו במבוגרים בעיקר כדי להשפיע על בעיות והתנהגויות שהגריה המגנטית (TMS) לא יכולה להשפיע (למשל בעיות קשב וריכוז שיש לאנשים רבים עם PDD ועוד. ניתן לקרוא עוד כאן: http://www.neuroclinic.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D/ בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אבחון
  • עמית
  • 23/11/2015 08:12
  • שלום רב כיום האיבחון של אספרגר מתבצע רק על פי ראיון קליני ולא על פי מדידות של EEG או MRI. בדיקת ה MRI אמורה להיות בגדר הנורמה. בדיקת ה EEG יכולה במקרים מסויימים לתרום לאיבחון אך הדבר העיקרי הוא כאמור הראיון הקליני. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האם יש לי אספרגר?
  • שני
  • 08/11/2015 08:57
  • שלום ד"ר, אני לא מצפה לאבחנה, אבל כן אולי לכיוון, או משהו שיעזור לי להכריע לגבי עצמי. אני בת 35, מרגישה שאני חושבת שונה מאחרים ולעיתים מעדיפה לא לומר את מחשבותי בקרב עמיתי לעבודה, אך עם חברות אין לי בעיה להביע דיעה גם אם היא לא מתקבלת. אני מאד ישירה, כנראה לפעמים גם פוגעת בלי לשים לב, קשה לי לדמיין (לא יודעת אם קשור), להתלבט, להישאר עם החוויה, נצמדת לכללים ולשיגרה, קיצונית בדעותי (עד כאן נשמע אספרגר), מצד שני, אני אוהבת מפגשים חברתיים, אני די בולטת בהם, אוהבת להכיר אנשים חדשים, אך לא מעבר להיכרות שטחית. הכרות קרובה יותר, כמו עם עמיתים לעבודה מרתיעה אותי (שוב, כי אני חושבת שהלך המחשבה שלי שונה), ויש לי מס' חברות קרובות שאני מרגישה איתם בנח. במבחן AQ קיבלתי 23. אגב, אני עכשיו לומדת לתואר שני טיפולי ולכן גם כל ההתפלספות לגבי עצמי, אך זה קצת מלחיץ אותי מה אם כן, מה זה אומר עלי כמטפלת.. תודה!!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ואני מאד קונקרטית
  • שני
  • 08/11/2015 08:59
  • שלום רב לצערי לא אוכל לעזור לך. מניסיוני, כל אדם בריא שינסה לאבחן את עצמו אמור לזהות בתוכו הרבה חלקים שלכאורה הם לא תקינים. ועם זאת המכלול תקין לגמרי. ייתכן ויש לך קשיים. המקור לקשיים אלה הוא לא בהכרח בתחום של החולי. איני חושב שתמצאי פיתרון מבלי ללכת לאיש מקצוע ולעבור בדיקה מסודרת ומקיפה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אספרגר
  • נעומי אניקין
  • 03/11/2015 17:21
  • היי ד"ר תודר, רציתי לבקש ממך עזרה בנוגע לתסמונת אספרגר. אני תלמידת כיתה י"א ובתור נושא לפרוייקט המגמה שלי (מגמת ביורפואה) בחרתי בתסמונת אספרגר ואני אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי בכמה שאלות. 1) היכן מתרחשת במוח התופעה של תסמונת האספרגר ? 2) מה קורה כשאר יש הפרעה בפעילות, מבחינת הפעילות העצבית\מוחית ומבחינת סימפטומים.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב אלה שאלות עמוקות שהתשובות להן מורכבות וארוכות מכדי שאוכל להתחיל לרשום. אני מציע לך להיכנס לקישור הבא http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=asperger+syndrome+fmri זה מאגר מחקרים ברפואה עם מאות מחקרים בתחום של אספרגר ותפקוד המוח. תוכלי לעיין במידע ולהוציא מסקנות בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הטוב ביותר לגיא שלי!!!
  • אמא של גיא
  • 09/09/2015 11:47
  • הורים יקרים מי מאיתנו לא רוצה את הטוב ביותר בשביל הילדים שלנו? אני מצאתי את הטוב ביותר! אני מצאתי את הנוירופידבק! הכל התחיל כשגיא שלי אובחן כאוטיסט. בתחילה הרגשתי כאילו חרב עלי עולמי. בהמשך התאוששתי והבנתי שאני, כאמא, חייבת למצוא פתרון לגיא שלי, פתרון קבוע לכל החיים. וכך הגעתי, גלי המוח של גיא נבדקו ונקבעה לו תכנית אימון בנוירופידבק. חששתי שיהיה לגיא קשה, אבל הסבלנות הרבה והאפשרות לאימון תוך צפייה בסרטים, גרמו לכך שגיא שיתף פעולה בצורה יוצאת דופן. בסוף תכנית האימונים, ביצענו שוב בדיקה של גלי המוח והמוח של גיא פעל באופן תקין!!! הוא התחיל בתכנית שילוב ולבסוף עבר לבית ספר רגיל. הוא תלמיד טוב, מבין ומתקשר. אני כל כך מאושרת שמצאתי את הטוב ביותר! שמצאתי פתרון בשבילו!!!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לרופאים בתחום טיפול באוטיזם, אספרגר ו-PDD בנוירופידבק

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)